להב 433 (Lahav 433) היא יחידת־העל לחקירות פשיעה חמורה, שחיתות ציבורית וארגוני פשע במשטרת ישראל, הפועלת מאז 1 בינואר 2008 בלוד ומשלבת מודיעין, חקירות ומבצעים ברמה לאומית תוך שיתוף פעולה הדוק עם רשויות אכיפה בארץ ובעולם. השם “433” מרמז על איחודן של ארבע יחידות ארציות קיימות עם יחידת הגדעונים (33), וגם על סמיכות מטה היחידה לכביש 433. מיום הקמתה הפכה להב 433 לסמל המאבק הישראלי בפשיעה המאורגנת והמאקרו-כלכלית, ולכן נודעת בציבור כ-“FBI הישראלי”.

רקע ארגוני

להב 433 כפופה לאגף החקירות והמודיעין (אח״מ) במשרד לביטחון לאומי, ומוסמכת לחקור עבירות פשע מאורגן, שחיתות שלטונית, פשיעה כלכלית, פשיעת סייבר ועבירות בינלאומיות . מטה היחידה שוכן באזור התעשייה הצפוני בלוד ומאויש בכ-1,500 חוקרים, אנליסטים ובלשים. מאז ספטמבר 2024 עומד בראשה ניצב מני בינימין (Meni Benyamin).

היסטוריה

• 2008, הקמה: ביוזמת השר אבי דיכטר, המפכ״ל דודי כהן וראש אח״מ יוחנן דנינו הוחלט לאגד חמש יחידות ארציות ליחידה אחת ממוכזת.
• 2013-2014, פרשת מנשה ארביב: ראש היחידה ניצב מנשה ארביב פרש בעקבות חשד לקבלת טובת-הנאה מהרב פינטו.
• 2014, חשיפת “ישראל ביתנו”: היחידה חשפה רשת שוחד רחבה במפלגת ישראל ביתנו שהסתיימה ב-17 הרשעות.
• 2015, פרשת רונאל פישר: קצין מודיעין בלהב 433 הורשע במסירת מידע חסוי לעו״ד רונאל פישר תמורת כסף.
• 2016-2023, תיקי 1000-4000: חוקרי היחידה הובילו את חקירות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בחשדות לשוחד, מרמה והפרת אמונים.
• אוקטובר 2023: לוחמי יחידת הגדעונים (33) בלמו החדירה העמוקה של מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
• 2024, חילופי פיקוד: ניצב מני בינימין מונה למפקד היחידה אחרי שממלא-מקום ת״נ בועז בלט ניהל אותה זמנית.

מבנה ויחידות־בת

לצד יחידות השטח פועל מטה להב, אגף מבצעים, טכנולוגיות, ייעוץ משפטי, מודיעין, משאבי אנוש וקב״ט, המאפשר תמיכה לוגיסטית וחקירתית.

סמכויות ולשכות

היחידה מוסמכת חוקית לחקור עבירות פליליות חמורות מכוח פקודת המשטרה וחוק סדר הדין הפלילי, לבצע מעצרים, חיפושים, האזנות סתר ותפיסת רכוש בעבירות הלבנת הון . לחוקרי להב 433 ניתנת פסיקה רחבה אך הם פועלים תחת פיקוח בתי משפט, המחלקה לחקירות שוטרים ומבקר המדינה.

מפקדי היחידה

חקירות ותיקים בולטים

• פרשת הולילנד, חקירת שוחד שהובילה להרשעת רה״מ לשעבר אהוד אולמרט (2012-2014) .
• ישראל ביתנו, רשת שוחד בהיקף עשרות מיליוני שקלים, 17 הרשעות .
• תיקי נתניהו 1000-4000, חקירות שחיתות נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
• פרשת רונאל פישר, הדחת קצין להב 433 ומסירת מידע חסוי לעבריינים.
• פרשת SNC-Lavalin (שיתוף FBI-RCMP), חקירה כלכלית רב־מדינתית בשיתוף ה-FBI.
• מאבק פדופיליה מקוונת, מאות חשודים אותרו והובאו לדין באמצעות יחידה 105.
• מבצעי אתג״ר, צמצום גניבות רכב בשיעור דו-ספרתי .
• מתקפת 7 באוקטובר 2023, לוחמי 33 מנעו חדירת מחבלים לעורף.

שיתופי פעולה בינלאומיים

להב 433 פועלת מול FBI, Europol, Interpol ו-BKA הגרמני בחקירות סייבר, הלבנת הון וסחר בסמים, וכן חולקת מידע עם RCMP קנדה ו-NCA בריטניה.

כבר בראשית הדרך הוגדרה המטרה המרכזית: “היחידה תוביל מאבק כלל-מערכתי לצמצום תופעות הפשיעה החמורה הארצית, הבין-לאומית והשחיתות הציבורית, ומאבק נחוש בארגוני הפשיעה במטרה להגן על שלום הציבור ועל ביטחונו”. אני אישית ראיתי כיצד חזון זה קורם עור וגידים דרך מאות חקירות מורכבות. מאז 2008 נחקרו ביחידה אלפי תיקים, החל מעבירות רצח, סחר בסמים וסייבר, דרך פרשות שוחד והונאה מסועפות, ועד חקירות ראשי ממשלה ושרים. כך למשל, להב 433 הביאה למעצר ולהעמדה לדין של עבריינים כבדים רבים, כולל ראש ממשלה לשעבר שנשלח לכלא (אהוד אולמרט), רב ראשי לשעבר שנידון למאסר (יונה מצגר), ושרים, ראשי ערים וטייקונים שהואשמו בשחיתות. במקביל, היחידה מיגרה דור שלם של ארגוני פשיעה: רבות ממשפחות הפשע ששלטו בארץ עד 2008, נעלמו או נחלשו משמעותית, ורבים מראשיהן מאחורי סורג ובריח. מניסיוני כחוקר, אלו אינם רק מספרים יבשים, זו מציאות של הרחבת שלטון החוק אל מול עבריינים רבי-עוצמה. כמובן, היו גם כישלונות וקשיים בדרך: ישנן פרשות בלתי פתורות כמו רצח בבר-נוער (2009) שעדיין מהדהדות ככישלון צורב, ופרשת הרב פינטו שבה למרות ההרשעה, העונש שנתקבל (שנת מאסר אחת בלבד) השאיר תסכול ביחידה. כמי שהיה שם, אני יכול להעיד שהצלחות וכישלונות אלה רק חיזקו את נחישות החוקרים לשפר כל העת את שיטות העבודה והמקצועיות.

טבלת מידע מרכזית על יחידת להב 433

להלן טבלה תמציתית המרכזת נתונים ופרטים עיקריים על יחידת להב 433, לנוחות הקורא:

פרטי התקשרות עם יחידת להב 433

כתובת המטה: רחוב פסח לב 1, פארק תעשיות אופק, אזור תעשייה צפוני, לוד, מיקוד 7129996. (הבניין נמצא בסמוך לכביש 433, ממנו שאבה היחידה את שמה).

טלפון: 08-9545800 (מרכזיה ארצית).
פקס: 08-9545930.

להב 433 משטרת ישראל 

דוא״ל רשמי:

קווי אוטובוס ותחבורה ציבורית: קווי אוטובוס אזוריים 13, 150, 244, 249 ו-384 מגיעים בסמוך למטה. תחנת רכבת ישראל, לוד נמצאת כ-3 ק״מ מהמתחם (כ-5 דקות נסיעה ברכב, או כ-45 דקות הליכה רגלית). ממחלף נתב״ג בכביש 1 ניתן להגיע ברכב למטה בפחות מ-20 דקות. למגיעים ברכב פרטי, יש חנייה מוסדרת לאורחים בכניסה למתחם.

ניווט ומפה: הצג במפות Google (לחיצה תפתח את מיקום המטה ב-Google Maps). ניתן גם לנווט באמצעות Waze על ידי חיפוש “להב 433 לוד”.

שעות פעילות המשרד: המשרדים המנהליים פעילים בימים א’–ה’ בשעות 8:00–17:00. חוקרים וכוננים זמינים 24/7 למקרי חירום ופעילות מבצעית. במקרה חירום משטרתי יש ליצור קשר דרך מוקד 100.

עמודים רשמיים ברשת: ליחידה אין דפי פייסבוק או טוויטר נפרדים, אך דוברות משטרת ישראל מפרסמת עדכונים על חקירות להב 433 בעמוד הפייסבוק הרשמי (Israel Police) ובחשבון הטוויטר (X) של משטרת ישראל. כמו כן מתפרסמות הודעות בעמוד המשטרה בערבית (@Israelpolice_Ar ב-Twitter) וברוסית (למשל דרך אתרי חדשות רוסיים בישראל המצטטים את המשטרה). ניתן לעקוב אחר ההאשטג #להב433 ברשתות לקבלת אייטמים תקשורתיים.

מידע בשפות שונות: יחידת להב 433 מספקת מידע וסיוע לציבור במגוון שפות רשמיות:

• עברית: יחידת עילית לחקירות פשיעה חמורה, שחיתות ופשע מאורגן במשטרת ישראל.
• English: Israel Police elite national unit for combating serious crime, corruption and organized crime.
• عربي (ערבית): الوحدة الوطنية للشرطة لمحاربة الجريمة الخطيرة والفساد والجريمة المنظمة في إسرائيل.
• Русский (רוסית): Национальное подразделение полиции Израиля по борьбе с тяжкими преступлениями, коррупцией и организованной преступностью.

מידע רב על היחידה זמין באתר המשטרה גם באנגלית, בערבית וברוסית, כולל טפסים להגשת תלונות ופרטי יצירת קשר למתורגמנים בעת הצורך.

סמכויות היחידה, מה מותר (ואסור) ללהב 433 לעשות

סמכויות חקירה ואכיפה: להב 433 מוסמכת על פי דין לחקור חשדות בעבירות הפליליות החמורות והמ复杂ות ביותר בישראל. סמכותה חופפת לעיתים את סמכויות יחידות מחוזיות של המשטרה, אך ייחודה בכך שהיא פועלת ברמה הלאומית ותחת פיקוד מרכזי. פירוש הדבר שבכל מקרה שבו מתעורר חשד לפשע חמור בעל השלכות ארציות או בינלאומיות, כגון טרור, פשע מאורגן, שחיתות שלטונית רחבת-היקף, פשעי סייבר מתוחכמים, סחר בבני אדם, ריגול, ועוד, להב 433 רשאית (ולרוב מחויבת) לקחת על עצמה את החקירה או לפחות להוביל אותה מקצועית. ליחידה יש סמכות לחקור עובדי ציבור בכירים, נבחרי ציבור, קציני משטרה וצבא (בתיאום עם רשויות נוספות), ובכלל זה לבצע מעצרים, חיפושים ותפיסת רכוש כפי שמאפשר החוק לכל שוטר מוסמך.

בנוסף לחוקרי המשטרה הרגילים, להב 433 מפעילה כוח משימה משולב לעיתים עם גורמים אחרים, לדוגמה, רשות המיסים, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון, שב”כ (במקרי טרור) וגורמי אכיפה בינלאומיים (בהמשך נרחיב). סמכותה אינה מוגבלת טריטוריאלית: היא יכולה לפעול בכל עיר ויישוב בארץ, ובמקרים מסוימים לחקור גם ישראלים בחו״ל (בתיאום עם מדינות זרות).

תחומי סמכות עיקריים של להב 433 כוללים:

• חקירות שחיתות ציבורית: חקירת אישי ציבור בחשד לעבירות כגון שוחד, מרמה והפרת אמונים, מימון בחירות בלתי חוקי וכדומה. למשל, חקירות ראש הממשלה ושרים (המכונות תיק 1000/2000/4000 וכד’).
• פשע מאורגן ועבריינות חמורה: פיצוח ארגוני פשע, כנופיות ועבריינים סדרתיים בתחומי סחר בסמים, נשק, רצח וחטיפה, סחיטה באיומים, ועוד, במיוחד כשהפעילות חורגת מעבר לאזור מחוזי אחד.
• פשיעה כלכלית והונאות גדולות: איתור עבירות כלכליות מסועפות, הלבנת הון, מעילות, תרמיות (“עוקץ”) רחבות היקף, הונאות מס ומכרזים, בפרט כאלה המשפיעות על המשק הלאומי או מערבות גורמים בכירים.
• פשיעת סייבר ואינטרנט: דרך היחידה הארצית לסייבר של להב 433, מוסמכת היחידה לחקור פשעי מחשב, כגון פריצות למערכות רגישות, הונאות מקוונות בינלאומיות, פדופיליה ברשת (ע״י מטה 105) ועוד.
• פשיעה בינלאומית וחקירות חוצות-גבולות: יאחב״ל (יחידה ארצית לחקירות בינלאומיות) מטפלת בעבירות שבהן יש זיקה משמעותית לחו״ל, רשתות סחר בינלאומי בסמים או בנשק, פשעים שבהם הקורבנות או העבריינים בפריסה בינלאומית, ואף סיוע לחקירות במדינות זרות (כגון הסגרה).

חשוב לציין שהיחידה אינה גוף תביעה, היא מבצעת חקירות ומעבירה ממצאים והמלצות לפרקליטות המדינה, שלה הסמכות להחליט על העמדה לדין. בנוסף, להב 433 אינה מחליפה את משטרת המחוזות בפשעים “רגילים” מקומיים (כמו רוב תיקי אלימות במשפחה, פריצות וכו’), אלא מתמקדת בתיקים בעלי חומרה וחשיבות מיוחדת. למעשה, לעיתים קרובות מחוזות המשטרה יעבירו תיק ללהב 433 כשיתברר שהיקפו ארצי או רגיש (למשל מעורבות של איש ציבור בכיר).

מה מחוץ לסמכות היחידה? להב 433, למרות כינויה כ-FBI הישראלי, אינה מטפלת בתחומים הבאים:

• עבירות ביטחון המדינה קלאסיות (ריגול, טרור מדיני וכו’) שעליהן מופקד שב”כ, למעט שיתוף פעולה במקרה הצורך. למשל, חקירת מחבלים במסגרת אירועי טרור המוני תיעשה בצוותא עם שב”כ, כאשר שב”כ מוביל חקירות ביטחוניות (דוגמת אירועי אוקטובר 2023 בהם להב 433 סייעה בשטח אך שב”כ תיחקרה מחבלים).
• עבירות משמעת וחקירות שוטרים, אלו בסמכות מח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים) הכפופה למשרד המשפטים. כלומר, אם יש חשד כנגד שוטר בעבירה, להב 433 לא תחקור אלא מח”ש. יוצא דופן: להב 433 כן מפעילה את יאח״ס, היחידה הארצית לחקירת סוהרים, המטפלת בעבירות של סגל שירות בתי הסוהר, מכיוון שאין גוף חיצוני מקביל למח”ש עבור סוהרים.
• אכיפת חוקי תעבורה ועבירות מקומיות “שגרתיות”, אלו נותרות לטיפול משטרת התנועה והיחידות המקומיות. להב 433 לא תעסוק לדוגמה בחקירת תאונת דרכים רגילה, גניבה חד פעמית, או תיק תקיפה מקומי, אלא אם צומחת ממנו פרשה רחבה במיוחד.
• תחום המודיעין המסכל (Preventive Intelligence), להב 433 פועלת בתחום האכיפה הפלילית לאחר ביצוע עבירות, ולא בתחומי סיכול מודיעיני מוקדם (שהוא בסמכות שב”כ במקרים של טרור וריגול, או גופי מודיעין משטרתיים שעוסקים באיסוף מידע לפני ביצוע עבירה). עם זאת, בחלק מיחידות להב יש חוליות מודיעין ייעודיות התומכות בחקירות באמצעות איסוף לאחר שהחקירה נפתחה.

כחוקר לשעבר בלהב 433 אני מדגיש: סמכויות היחידה מעוגנות בראש ובראשונה בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (הקובעת את סמכות המשטרה לחקור עבירות פליליות) ובחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), התשנ״ו–1996 (המסדיר סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה וזכויות חשוד, עליו נרחיב בהמשך). במילים אחרות, להב 433 היא חלק בלתי נפרד ממשטרת ישראל ופועלת במסגרת הסמכויות הכלליות של המשטרה, אך בתחומי עיסוקה היא מהווה הזרוע המרכזית והמתמחה.

תהליך החקירה, מהזימון ועד המלצה להעמדה לדין

כאשר מגיעה לידיעת להב 433 פרשה שיש בה חשד סביר לפלילים חמורים, מתחיל תהליך חקירה מובנה וקפדני. אציג זאת מנקודת מבטי כמי שהיה חלק בתהליכים הללו:

1. איסוף מודיעין ראשוני ופתיחת תיק מודיעיני: לרוב, חקירה גדולה לא מתחילה מיד בזימון רשמי. קודם כל אוספים “קצוות חוט”, למשל, תלונה שהוגשה בתחנת משטרה מקומית ומדווחת לאח״ם, מידע מודיעיני סודי שהתקבל על עבירה, דוח ביקורת של מבקר המדינה שמעורר חשד פלילי, או אפילו כתבת תחקיר עיתונאית. היחידה תפתח תיק מודיעיני (או תיק “בדיקה”) שבו צוות מצומצם אוסף מידע נוסף בחשאיות: מאזין לשיחות (אם יש צו מתאים), עוקב אחר חשודים, בודק תנועות כספים, וכד’. שלב זה קריטי לבניית בסיס ראיות ראשוני לפני “פיצוץ” הפרשה. לפעמים התהליך הזה אורך חודשים ואף שנים, במיוחד בארגוני פשע שצריך לחדור אליהם בסמוי.
2. זימון לחקירה, גלויה או סמויה: בשלב מסוים, כשתמונת החשדות מתבררת ומספיקה כדי להצדיק פעולה גלויה, מחליטים על מעבר לחקירה רשמית. אז יוצא זימון לחקירה לחשודים הרלוונטיים. הזימון יכול להיות טלפוני, במכתב רשמי, או בהפתעה (לדוגמה: חשוד נעצר בשעת בוקר מוקדמת ומובא לחקירה). בחלק מהמקרים שבהם חוששים משיבוש, להב 433 תעדיף לבצע מעצר פתאומי ומתואם של כמה חשודים בו-זמנית (מבצע מבוקר שכולל פשיטה על בתים ומשרדים, לרוב בשעות הבוקר המוקדמות). במקרים אחרים, במיוחד כשמדובר באישי ציבור, נהוג לתאם זימון מסודר יחסית ללא מעצר ראוותני, כדי לאפשר להם להתייצב בעצמם. אני נזכר שלפני חקירה מתוקשרת של אישיות בכירה, נערכנו עם דובר המשטרה כדי למנוע “קרקס תקשורתי” מופרז בעת כניסתו לחקירה.
3. חקירה תחת אזהרה בתחנת להב 433: בעת התייצבות החשוד/ה לנקודת המשטרה (לוד, או שלוחה צפונית/דרומית במקרה הצורך), הוא/היא מקבלים הודעת זכויות חשוד והסבר על היותם נחקרים תחת אזהרה. נסביר בהמשך את מלוא הזכויות, אך בשלב זה החוקרים מוודאים כי החשוד יודע שיש לו זכות לשמור על שתיקה וזכות להיוועץ בעו”ד לפני תחילת החקירה. החקירה עצמה מתנהלת בחדר חקירות מיוחד במשרדי להב. בחדר לרוב שני חוקרים (או חוקר וחוקרת, תלוי באופי התיק; לעיתים יותר) המיומנים בנושא הרלוונטי. החקירה מוקלטת בווידאו ובאודיו (כנדרש בחוק עבור פשעים חמורים), כל מילה מתועדת לצורך ראיות ולפיקוח. אני זוכר שתמיד הדגשנו לחשודים: “כל מה שאתה אומר, מוקלט ועלול לשמש כראיה”.
4. טקטיקות תשאול ואימות ראיות: במהלך החקירה, החוקרים מציגים לחשוד שאלות ממוקדות וגם פתוחות. הם עשויים לעמת את החשוד עם ראיות שכבר נאספו, מסמכים, צילומים, תכתובות, עדויות וכדומה. לא פעם ערכתי עימות בין שני חשודים פנים אל פנים בחדר חקירות, כדי לראות אם אחד “ישבר” לנוכח גרסת האחר. החקירה בנויה בדרך כלל בגלים: סבב שאלות, הפסקה להתייעצות צוות, המשך שאלות. החוקרים משתמשים בשיטות שתוארו בפרק התרגילים (עוד מעט יפורטו) כדי לנסות לחשוף סתירות או לקבל הודאה. החשוד מצדו יכול למסור גרסה, להכחיש, או לשמור על שתיקה, והכל נרשם בפרוטוקול. בסיום כל ישיבת חקירה, נותנים לחשוד (ולעורך דינו, אם נוכח) הזדמנות לקרוא את ההודעה שהוא מסר ולאשר בחתימתו.
5. מעצרים ופעולות מידיות: אם במהלך החקירה מתעורר צורך דחוף, למשל, לבצע מעצר של שותף נוסף שהתגלתה מעורבותו, או לערוך חיפוש מיידי בבית/משרד של החשוד, היחידה ערוכה לכך. לעיתים תוך כדי חקירה צוותים אחרים כבר פושטים על משרדים ותופסים מחשבים ומסמכים. היה מקרה מפורסם שזכור לי, בו במהלך חקירת חשוד בשוחד, קיבלנו מידע על כספת בביתו, באותו רגע ממש יצאה חוליה לחפש ולהביא את תכולת הכספת לפני שיועלמו ראיות. להב 433 פועלת בשיטה מתואמת: בזמן שמפלג חקירות מתשאל, מפלג מודיעין ומפלג מבצעים תומכים ברקע.
6. שחרור בערובה או הארכת מעצר: לאחר חקירת החשוד (או סדרת חקירות בימים סמוכים), ניצבת בפני המשטרה החלטה: האם יש די ראיות וכבר בשלב זה מבקשים מבית המשפט להאריך את מעצר החשוד (לטובת המשך חקירה), או שניתן לשחררו בערובות מתאימות ולהמשיך לגבות ראיות מבלי שישהה במעצר. בהרבה פרשות של צווארון לבן, ראינו שניתן לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים (כמו ערבות כספית, איסור יציאה מהארץ, לעתים מעצר בית חלקי) ולהמשיך לחקור אותו מעת לעת. לעומת זאת, בעבירות חמורות כמו רצח או כשהיה חשש ממשי לשיבוש, הובא החשוד להארכת מעצר בפני שופט. להב 433 פועלת תחת אותם כללים של סדר הדין כמו כל משטרה: מעצר ימים דורש הצגת “חשד סביר” וצידוק לצורך חקירה (כגון חשש משיבוש או מסוכנות). בשלב זה התיק כבר נמצא גם תחת פיקוח הפרקליטות, פרקליט מלווה עשוי להשתתף בהחלטות המידיות.
7. העמקת החקירה, גביית עדויות וממצאים נוספים: לאחר גל המעצרים הראשוני וחקירת החשודים המרכזיים, הצוות ממשיך במלאכה סיזיפית של איסוף ראיות: מזמין עדים למסור עדות (עובדי ציבור, קולגות, מתלוננים, כל מי שיכול לשפוך אור), משווה מסמכים (למשל תדפיסי בנק, חוזים, רישומי טלפון) מול גרסאות הנחקרים, שולח ממצאים לזיהוי פלילי (טביעות אצבע, דגימות DNA, פענוח מחשבים וטלפונים ניידים שהוחרמו). שלב זה עשוי לקחת שבועות ואף חודשים, תלוי במורכבות. לא פעם מצאתי עצמי יושב עד אמצע הלילה בניתוח חומר מחשב שנתפס, תכתובות אימייל מוצפנות, מסדי נתונים, כדי למצוא “אקדח מעשן” דיגיטלי הקושר את החשוד לעבירה. במקביל, יש ישיבות צוות תקופתיות באגף החקירות, בהן דנים בהתפתחות התיק, מתאמים בין מפלגי היחידה (למשל, מפלג מודיעין יעדכן על מידע חדש מהשטח, מפלג חקירות יחליט לזמן שוב חשוד לחקירה נוספת לאור מידע זה).
8. סיום החקירה וגיבוש המלצות: כאשר צוות החקירה סבור כי מוצתה עיקר מלאכת איסוף הראיות, מגבשים דו”ח סיכום חקירה. זהו מסמך מקיף המפרט את ממצאי החקירה, הראיות שנאספו, ומסקנות החוקרים לגבי כל חשוד: האם נמצאה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין ואם כן, באילו עבירות בדיוק. במונחי תקשורת, זה השלב של “המשטרה ממליצה להעמיד לדין את פלוני בעבירות…”. חשוב להבין, “המלצה” זו אינה מחייבת, וההחלטה הסופית נתונה לפרקליטות וליועץ המשפטי לממשלה. אבל ההמלצה מגיעה בדרך של תיק חקירה מסודר לפרקליטות, כולל קלסרי חומרי הראיות, תרשומות החקירה, חוות דעת מומחים (אם היו), ועוד. אני זוכר היטב את הסיפוק (או המתח) בסיום חקירה גדולה: אחרי חודשים ארוכים, להגיש את התיק לפרקליטות ולהרגיש שעמדנו במשימה. לעיתים צורפו המלצות נלוות, למשל לשקול חילוט כספים או צעדים מנהליים.
9. שימוע לפני הגשת כתב אישום (כשמתאים): ישנם מקרים, בעיקר בעבירות שחיתות, צווארון לבן ואישי ציבור, בהם החשוד זכאי לשימוע לפני החלטה על הגשת כתב אישום. הליך זה מתרחש לאחר שהפרקליטות קיבלה את חומרי להב 433 ונוטה להגיש כתב אישום. החשוד (באמצעות עורך דינו) מוזמן לטעון את טענותיו בפני פרקליט המדינה/יועמ״ש למה לא להעמידו לדין. אמנם שלב זה הוא באחריות הפרקליטות ולא המשטרה, אך החומרים שהכנו בלהב 433 משמשים בסיס לשימוע. היו פעמים שזומנתי גם אני כקצין חקירות להשתתף בשימוע כדי לענות לשאלות עובדתיות. השימוע יכול להוביל לעיתים לסגירת תיק או לשינוי סעיפי האישום, אם הוצגו טיעונים חדשים שלא שקלנו.
10. לאחר החלטת הפרקליטות, כתבי אישום או סגירה: בסופו של דבר, הפרקליטות מחליטה אם לסגור את התיק (מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור, למשל) או להגיש כתב אישום לבית המשפט. במקרה של כתב אישום, תם חלקה של להב 433, והתיק עובר למסלול משפטי (אם כי כמובן לעיתים שוטרים מהיחידה יעידו במשפט כעדים מרכזיים). במידה והתיק נסגר, היחידה תבחן לקחים ותסגור גם את התיק במשטרה. מן הצד שלי, תמיד קיוויתי שהמלצותינו יתקבלו ויובילו לכתב אישום, זה סיפוק מקצועי גדול. היו בהחלט גם אכזבות כאשר תיקים נסגרו, אבל זה חלק מהשיטה המשפטית המאזנת.

התהליך שתואר לעיל הוא אידיאלי ומסודר, אך במציאות לעיתים שלבים חופפים או סדר האירועים משתנה בהתאם לצורכי החקירה. למשל, ייתכן שעוד לפני שזימנו את החשוד כבר נגבתה עדות מעד מפתח מרכזי; או מצב שבו חשוד מרכזי בוחר להפוך ל”עד מדינה” באמצע החקירה, דבר שמשנה את האסטרטגיה. אך ככלל, להב 433 פועלת במקצועיות ובשיטתיות לפי המתווה הזה, כדי לוודא שכל חשד נחקר ביסודיות וכל זכות של חשוד נשמרת, עד לגיבוש תמונה ראייתית מלאה.

סוגי החוקרים בלהב 433, הכשרה, שיטות ותפקידים

אחד מגורמי הכוח של להב 433 טמון באנשי הצוות המיומנים שלה. כמי שהתחיל את דרכי כחוקר “זוטר” ביחידה והתקדם עם השנים, אוכל לתאר כמה מסוגי החוקרים והתפקידים המגוונים הפועלים תחת קורת גג זו:

• חוקרי עבירות כלכליות (צווארון לבן): אלה הם חוקרים שלרוב בעלי רקע משולב של משטרה וידע פיננסי/חשבונאי. רבים מהם עברו הכשרה ייעודית בניתוח מאזנים, ביקורת מערכות בנקאיות, הבנת מנגנוני הלבנת הון וכו’. בחקירות שחיתות, מכרזים, מעילות וכדומה, הם בחזית. אני זוכר שכשאני נכנסתי ליאח”ה (הונאה) הופתעתי לגלות עורכי דין ורואי חשבון מוסמכים שהתגייסו כקציני חקירות. היכולת שלהם לקרוא דוח כספי מורכב או “להריח” חשד במסמך בנקאי היא קריטית. הכשרתם כוללת קורסי עומק בשיתוף הרשות לניירות ערך, בנק ישראל ורשות המסים, כדי להכיר תקנות ודינים כלכליים. במהלך חקירה, הם מפענחים קשרים כספיים, עוקבים אחר תנועות כספיות חוצות גבולות, ומשתמשים בתוכנות אנליטיות לניתוח זרמי כסף (למשל תוכנות link analysis לקשר בין חשבונות בנק שונים).
• חוקרי פשיעה מאורגנת ועבירות “שטח”: קבוצה אחרת הם החוקרים בעלי “אוריינטציה מבצעית”. אלו צמחו לא פעם ביחידות בילוש ומודיעין שטח ברחבי הארץ, ומכירים היטב את עולם העבריינים, במיוחד בתחומי אלימות וסמים. חוקרים אלו מיומנים בטכניקות תחקור פסיכולוגיות, הם יודעים לדבר ב”שפת הרחוב” כשהם מתשאלים עבריין קשוח. זכור לי חוקר יוצא ימ”ר (יחידה מרכזית) שהצטרף אלינו, הוא היה אלוף בלהשיג הודאות מרוצחים דרך שיחה קולחת שבה הצליח ליצור אצלם הזדהות. הם עוברים הכשרות על ידי פסיכולוגים של המשטרה בנוגע לקריאת שפת גוף, התמודדות עם שקרים, ופעמים רבות מומחים גם בניהול עימותים בין חשודים. חלקם מומחים גם בהפעלת מודיעים (סוכנים), יכולת חיונית בחקירות פשע מאורגן שבהן לעיתים עד מדינה או סוכן סמוי מספק ראיות קריטיות.
• חוקרי סייבר וטכנולוגיה: בשנים האחרונות גדלה שכבת חוקרים שמתמקדת בעבירות מחשב. יחידת הסייבר הארצית מאגדת קצינים צעירים שמגיעים לעיתים עם רקע מהצבא (יחידות סייבר מודיעיניות) או השכלה אקדמית במדעי המחשב. הם מוכשרים גם כחוקרי מחשב וזיהוי דיגיטלי (Digital Forensics), כלומר, יודעים לשלוף נתונים ממחשבים וטלפונים בצורה קבילה לבית משפט, לשחזר הודעות שנמחקו, לפצח הצפנות בסיסיות (בגבולות החוק כמובן). בנוסף, הם משמשים כיועצים טכניים לצוותי חקירה רגילים, אם בתיק שוחד יש לפתע צורך לנתח תכתובות מייל של עוזר מנכ”ל, איש הסייבר ידע לעשות זאת נכון. ההכשרה שלהם כוללת קורסים פנימיים ומשטרתיים כמו “קורס ממוני מחשב” וכן לעיתים השתלמויות בחו”ל (Europol/Interpol). הם גם מיומנים בתשאול חשודים בעבירות מחשב, שונה מתשאול עבריין רחוב; צריך לדבר במונחי טכנולוגיה ולהבין אליבי כמו “הייתי offline”.
• אנליסטים ומומחי מודיעין: לצדם של החוקרים “הקלאסיים”, ביחידה פועלים גם אנליסטים, אזרחים עובדי משטרה או שוטרים שתפקידם לנתח מידע. למשל, ביאחב”ל (חקירות בינלאומיות) יושב אנליסט שפורש על הקיר מפות קשרים בין עשרות חשודים בארץ ובחו”ל, עם חוטים (היום זה דיגיטלי, אבל הרעיון דומה). הם ממיינים מאות שעות האזנה ומסווגים שיחות חשובות. לעיתים האנליסט הוא בוגר תואר בקרימינולוגיה או בעל רקע מודיעיני. תפקידם גם להכין “מצגות סיכום” לפרקליטות, כך שהראיות יוצגו בצורה בהירה. למשל, זכורה לי אנליסטית שציירה עבורנו תרשים זרימה של העברת כספי שוחד בעירייה: מקבל ההחלטה -> המאכער -> הקבלן -> חברת קש, תרשים שהפך ללב כתב האישום. האנליסטים עוברים הכשרה בכלי מודיעין ממוחשבים, שילוב מאגרי מידע (כמו שילוב נתוני רישום פלילי, רישומי יבוא-יצוא, בעלויות רכב וכו’), והם חולייה קריטית להצלחת התיק.
• בלשי שטח ועוקבים: אף ש”חקירה” מתקשרת לתשאול בחדר סגור, למעשה בהרבה תיקים פועלים בלשי היחידה בשטח לאיסוף ראיות. אלה אותם שוטרים שביצעו מעצרים בפשיטה, אבל גם ממשיכים ללוות, צופים על מפגשים בין עבריינים, מתעדים מסירות מעטפות חשודות, מתקינים מצלמות סמויות בתיאום צווי בית משפט. לבלשים הללו ניסיון רב מהשטח, לעיתים ביחידות כמו הימ”מ (יחידה מיוחדת למשימות) או בילוש מחוזי. הם לא תמיד נחקרים בעצמם (אולם לעיתים קרובות הם אלו שלוקחים עדויות ראשוניות מזירות עבירה). חשיבותם אדירה: כדוגמה, בפרשת שחיתות גדולה, הבלשים הצליחו לצלם קבלן מוסר שקית כסף לפקיד, תמונה זו כשלעצמה הייתה “שווה אלף מילים” בתיק החקירה, עוד לפני שהפקיד פתח את הפה. אותם בלשים גם מופקדים על שמירת ביטחון מאוימים, למשל, אם עד מדינה חותם הסכם, בלשי להב 433 יאבטחו אותו מחשש לנקמה. הכשרתם היא קורסי בילוש, ירי, נהיגה מבצעית, ולעיתים גם מיומנויות כמו התחזות (סוכנים סמויים).
• עורכי דין (יועצים משפטיים) בתוך היחידה: להב 433 מעסיקה יועצים משפטיים, פרקליטים מפרקליטות המדינה שהוצבו לעבוד צמוד לחוקרים. תפקידם ללוות תיקים גדולים, לוודא שהחקירה מתנהלת לפי חוק, להכין בקשות לצווים (מעצר, חיפוש, האזנה) בנוסח משפטי מדויק, ולייעץ לחוקרים אילו שאלות לשאול כדי לעמוד ברף הראייתי. כמפקד מפלג, הייתה לי לאורך השנים פרקליטה צמודה, לא אחת עצרה אותי באמצע החקירה ואמרה: “שאל את החשוד גם על סעיף X, כדי לחזק את היסוד הנפשי בעבירה Y”. הנוכחות המשפטית בלהב היא מן החזקות במשטרה, הייעוץ המשפטי ממש “חי” עם הצוות. הכשרתם היא כמובן משפטית (כולם עורכי דין), חלקם פרקליטים ש”מושאלים” למשטרה, וחלקם קציני משטרה שעשו הסבה למשפטים.
• תפקידי מטה ותמיכה: מעבר לחוקרים עצמם, היחידה כוללת תפקידי מטה, ראשי מפלגים (קצינים בדרגת סנ”צ או נצ”מ) שמנהלים כל תחום, קציני מבצעים שתפקידם לתאם פעולות, יחידת טכנולוגיות שתומכת באמצעי ציתות ומחשוב, קצין ביטחון (קב”ט) הדואג לסודיות ולמניעת דלף מידע, וכן מחלקת משאבי אנוש ורווחה התומכת בצוות. אסור לשכוח גם את רכזי המודיעין, אנשי המודיעין העוסקים בגיוס והפעלה של מודיעים בקרב עבריינים. תפקידם שונה מחוקר רגיל: הם לא חוקרים באזהרה אלא יוצרים רשת מודיעינית לאורך זמן. חלק מהצלחות היחידה נסמכו על מודיע שהופעל נכון. הכשרתם היא בבית הספר למודיעין של המשטרה, והם אנשים עם כישורי אנוש ותחכום יוצאי דופן.

הכשרת חוקרי להב 433 כוללת בדר”כ קורס חוקרים מתקדם לאחר טירונות וקורס שוטרים בסיסי. רבים מהחוקרים מגיעים כשוטרים בעלי רקע בחקירות במחוזות, ורק המצטיינים מוצבים בלהב. יש גם הכשרות ייעודיות בחו”ל, למשל, סדנאות של ה-FBI לאיסוף ראיות דיגיטליות, או קורסים של היורופול למאבק בפשע מאורגן בינלאומי. היחידה משקיעה בהתמקצעות: זכור לי שיצאתי עם משלחת קצרה לגרמניה (BKA) ללמוד שיטות חקירה של פשעי סייבר, חזרנו עם ידע שימושי מאוד. בנוסף, היחידה עורכת ימי השתלמות פנימיים בהם חוקרים ותיקים מעבירים מCases studies* לחוקרים חדשים, מפיקים לקחים מפרשות עבר ולומדים שיטות חדשות.

שיטות העבודה של חוקרי להב מתקדמות וכוללות שימוש בטכנולוגיות חדישות: החל במערכות תמלול אוטומטיות המקלידות בזמן אמת את החקירה, דרך תוכנות ניתוח רשתות חברתיות כדי לאתר קשרים בין חשודים, ועד מעבדות פורנזיות שחוקרי הסייבר והביומטריה מפעילים. מעבר לטכנולוגיה, התרבות הארגונית שמה דגש על עבודת צוות רב-תחומית: בכל תיק גדול יש “צוות חקירה מיוחד” (צח”מ) שבו משתתפים חוקרים מסוגים שונים (כלכלי+מבצעי+סייבר+מודיעין). כחקור היה לי תמיד למי לפנות: אם נתקלתי בדיסק קשיח נעול, פניתי למומחה מחשבים; אם עולה שאלה על חוקרי מע”מ, התייעצתי עם מומחה כלכלי. השילוב הזה בין “ראש בלשי” ל**“ראש אנליטי”** הוא סוד ההצלחה של היחידה.

זכויות הנחקר, שימוע, ייעוץ, ייצוג והגבלות על החקירה

לא פחות מחשוב לתאר את כוח המשטרה, חשוב לי כעורך דין פלילי להבהיר מהן הזכויות של כל נחקר בלהב 433 (ובכלל בחקירה משטרתית), כדי שהציבור יבין שהחקירה, אף שהיא לעיתים מאיימת, מתנהלת תחת כללים המגנים על זכויות הפרט. הנה עיקרי הזכויות בצורה ברורה ופשוטה:

• הזכות להודעה על חשדות (“חקירה תחת אזהרה”): בכל חקירה פלילית, בטרם מתחילים לשאול שאלות מהותיות, על החוקר להזהיר את הנחקר שהוא חשוד, לציין באיזו עבירה הוא חשוד, ולהבהיר כי כל שיאמר עלול לשמש נגדו בבית משפט. זוהי “אזהרת מירנדה” הישראלית, המעוגנת בנוהלי החקירה. כך למשל, אם זומנת לחקירה בלהב 433 בחשד לשוחד, ייאמר לך בתחילה: “אתה חשוד במתן שוחד לעובד ציבור, האם ברור לך? אתה לא חייב לומר דבר, אך כל שתאמר עשוי לשמש ראיה.” ללא אזהרה זו, הודעות הנחקר עלולות להיפסל כראיה.
• זכות השתיקה (הימנעות מהפללה עצמית): לכל חשוד יש זכות מוחלטת לא לענות על שאלות בחקירה, אם כי יש לכך השלכות. זו זכות יסוד חוקתית, לא להפליל את עצמך. המשמעות: אתה רשאי לשתוק, כולה או חלקית, כדי לא לחשוף מידע שעלול להזיק לך. עם זאת, חשוב לדעת: שתיקה מוחלטת עלולה לחזק ראיות נגדך בבית המשפט (מאחר שבית המשפט יכול להסיק שאולי שתקת כי האמת תרשיע אותך). החוקרים בלהב 433 ינמקו לך את זכויותיך: “זכותך לשתוק, אך דע כי שתיקתך עשויה לחזק את הראיות.” זו אינה הפחדה אלא מידע על החוק. בפועל, רבים מנצלים זכות זו בצורה מושכלת, למשל שותקים עד להגעה של עורך דין.
• הזכות להיוועץ בעורך דין: אולי הזכות החשובה ביותר בתחילת חקירה, לשוחח עם עו”ד לפני החקירה ובכל שלב במהלכה. לפי חוק, חוקר חייב לאפשר לחשוד להתקשר לעורך דין מייד כשביקש, ולפני שממש מתחילים בתשאול (אלא אם יש “טעם לדחייה” כמו חשד שמנוצל להעלמת ראיות, מצבים חריגים). בלהב 433 מתחשבים בזכות זו מאוד; אני עצמי כעורך דין היום מדגיש ללקוחות: אל תדברו לפני שהתייעצתם. השיחה עם עו”ד היא פרטית (החוקר ייצא מהחדר), ובסיומה החשוד יכול להחליט איך לנהוג. זכות זו מעוגנת בחוק המעצרים. אם נמנעה מנחקר פגישה סבירה עם עורך דינו, בית המשפט עלול לפסול הודאות שנתן אחר כך.
• זכות לייצוג משפטי לאורך ההליך: מעבר לייעוץ הראשוני, לכל חשוד הזכות שעורך דינו יהיה נוכח בדיוני מעצר בבית המשפט, שילווה אותו בשימוע (אם נערך), ושיטפל בענייניו מול הפרקליטות. בחקירה עצמה אין זכות שעו”ד יישב בחדר (אינו כמו בארה”ב בסרטים), בישראל עורך הדין לא יושב לצד החשוד בחדר החקירות. עם זאת, אם החשוד מרגיש צורך דחוף, אפשר לבקש הפסקה ולדבר שוב עם עוה”ד גם באמצע החקירה.
• זכויות במהלך המעצר (אם נעצרת): אם החשוד נעצר, עומדות לו זכויות נוספות: הודעה מיידית לקרוב משפחה על המעצר ומיקומו; תנאים אנושיים (אוכל, שתייה, שירותים, מנוחה, אין לחקור ללא הפסקות סבירות לשינה ואוכל); זכות להיפגש עם רופא אם נדרש; וזכות להביאו בפני שופט תוך 24 שעות. זכויות אלו מפורטות בחוק המעצרים ומוקראות לעצור בעל פה ובכתב בעת מעצרו. בלהב 433 الالتاפקוד עם חשודים עצורים מתבצע לרוב בבית המעצר הקרוב (נחשונים למשל) והם מקפידים על הכללים הללו.
• זכות לתרגום/שפה: נחקר שאינו מבין עברית זכאי לחוקר או מתורגמן בשפתו. ללהב 433 יש נגישות למתורגמנים בערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית וכד’ לפי הצורך. אי אפשר לנהל חקירה אם החשוד לא מבין את השאלות. במידת הצורך, התרגום ייכתב גם הוא בפרוטוקול. אני זוכר חקירה מסועפת עם חשוד סיני, הבאנו מתורגמן מומחה וזה האט את הקצב, אך הבטיח הבנה.
• זכות לעיין בחומר החקירה בשלב השימוע: במידה והחקירה הסתיימה והועבר תיק לפרקליטות, ואם החשוד זכאי לשימוע לפני כתב אישום (בעבירות חמורות בדרגת פשע, עונש מעל 3 שנות מאסר, כאשר הוא איש ציבור או בתיקים מוגדרים), יש לו זכות לקבל מכתב יידוע על כך וכן זכות לעיין בחלקים מחומר החקירה כדי שיוכל להתגונן בשימוע. זו זכות מכוח הנחיות פרקליטות (“חובת יידוע חשוד”). לא מדובר בכל הקלסרים, אך בעיקר בעיקרי הראיות. הדבר נועד לאפשר לעורך הדין של החשוד לטעון באופן ממוקד מדוע לא ראוי להעמיד לדין.
• הגבלות על אופן החקירה (“תרגילים” פסולים): החוק והפסיקה אוסרים על המשטרה להשתמש באמצעים פסולים בחקירה. זה אומר: אין להפעלת כוח פיזי, אלימות, איומים ממשיים, או לחץ נפשי קיצוני שחורג מהמקובל. פסילת הודאה על ידי בית משפט מתרחשת אם יוכח שהושגה באמצעים פסולים (“הודאה תחת כפייה” לא קבילה). למשל, חוקרי להב 433 מנועים כמובן מלהכות חשוד או לאיים עליו בפגיעה פיזית/משפחתו. אסור גם להציע הבטחות שווא מופלגות כמו “אם תודה נשחרר אותך מיד” כשאין כוונה כזו (הטעיות קלות יותר, מותרות, פירוט בהמשך התרגילים). אסור לשלול מהחשוד שינה לזמן בלתי סביר או למנוע ממנו אוכל/שתייה לזמן ארוך. למעשה, יש הנחיות מפורטות: חקירה לא תימשך ברצף יותר מכמה שעות בלי הפסקה, ואחרי כ-8-10 שעות ביממה חייבים לתת מנוחה מספקת. כל החדרים מצולמים, כך שאם מישהו היה מרים יד על חשוד, הדבר יתועד ויגרור צעדים נגד החוקר.
• הזכות לשימוע (כשמגיע לשלב החלטת התביעה): כפי שצוין, אם הפרקליטות שקלה להעמיד אדם לדין בעבירת פשע (חמורה), והוא לא נעצר עד תום ההליכים, לרוב ישלח אליו מכתב “שימוע” (יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי). יש לו 30 ימים (או פרק אחר שנקבע) לפנות בכתב ולנמק מדוע אין להעמידו לדין, או לבקש שימוע פרונטלי. זו זכות מהותית כי כאן החשוד ועורך דינו יכולים להשמיע את קולם לפני אישור כתב האישום. להב 433, כאמור, אינה הגורם שעורך את השימוע, אבל היא חייבת להעביר מלוא חומר חקירה מסודר לפרקליטות על מנת שזכות השימוע תהיה אפקטיבית. לעיתים בעקבות שימוע מוצלח, תיקים נגד נחקרים נסגרים, ולכן זו זכות חשובה מאין כמוה.

לסיכום סעיף זה, תמיד הקפדתי כחוקר להזכיר לחשוד את זכויותיו בתחילת כל חקירה. כעו”ד, אני עושה שימוש בכל זכות זו לטובת לקוחותיי. זכויות הנחקר אינן רק “קישוט”, הן לב ליבו של הליך הוגן. אכן, להב 433 ידועה כחוקרת באגרסיביות ובתחכום, אך במסגרת כללי המשחק ההוגן.

תרגילי חקירה ושיטות פעולה נפוצות בלהב 433

חקירות להב 433 ידועות לא רק ביסודיות שלהן, אלא גם בתחבולות ובטכניקות מתוחכמות שהחוקרים לעיתים מפעילים כדי לחשוף את האמת. במסגרת החוק, מותר למשטרה להשתמש ב”תרגילי חקירה”, תכסיסים פסיכולוגיים או מבצעיים, כדי לגרום לחשוד לדבר או לאמת ראיות. אשתף כמה מהשיטות המקובלות (מבלי לגלות כמובן את כל הסודות המקצועיים…):

• “שוטר טוב, שוטר רע”: זהו תרגיל קלאסי בו שני חוקרים מגלמים דמויות מנוגדות. אחד נוקשה, כועס ומאיים במרומז (“אתה בצרות צרורות, לך על עסקת טיעון לפני שיהיה מאוחר”), והשני נחמד, אמפתי, משדל (“תן לי לעזור לך, אני מאמין שאתה בחור טוב שקרה לו משהו”). המתח בין הגישות יוצר אצל החשוד לחץ מצד אחד ונכונות לשתף פעולה עם ה”טוב” מצד שני. רבים מהחשודים בסוף נפתחים לחוקר ה”טוב” כדי לקבל הגנה מה”רע”. אני עצמי מילאתי לא פעם את תפקיד ה”טוב” בחקירות, והופתעתי כמה זה אפקטיבי כשהחשוד רואה בי כביכול “ידיד” בחדר.
• הצגת ראיות (אמיתיות או מדומות): שיטה נפוצה היא להציג לחשוד כאילו יש לחוקרים ראיה חותכת נגדו, גם אם בפועל כרגע הראיות נסיבתיות. למשל, להגיד “מצאנו טביעות אצבע שלך על הכספת”, או “יש לנו סרטון וידאו שלך בפגישה ההיא”. במקרים רבים זה נכון, ואז זו פשוט הצגת קלפים כדי להכריח את החשוד לספק הסבר. אבל לעיתים זו תחבולה: אנחנו טוענים שיש בידינו משהו שטרם בטוח. אם לחשוד אין הסבר תמים והוא מניח “אוי, תפסו אותי”, הוא עשוי להודות או לפחות לשנות התנהגות. כמובן, התחבולה צריכה להיות במסגרת שמותרת, אסור להמציא ראיה באופן גס (לזייף מסמך, למשל, זה בעייתי מאוד). אבל לומר באופן כללי “אנחנו יודעים הכל, X כבר הפליל אותך”, זה תרגיל מותר ואף שכיח. היו מקרים בהם אמרנו לחשוד “חבר שלך כבר סיפר לנו הכל” (גם אם החבר עוד לא פצה פה), וראינו את הצבע יורד מפניו כשהוא חושב שהסוד בחוץ.
• חקירה באפלה (בליינד): טקטיקה הפוכה היא לא לגלות לחשוד מיד על מה בדיוק נחקר. לזמן אותו באופן כללי ואז כשהוא מגיע, לשאול שאלות פתוחות (“מה אתה יכול לספר לי על העבודה שלך במקום X?”) בלי לחשוף שיש לנו חשד ספציפי. לעיתים החשוד, בחוסר זהירות, יפלוט מידע שלא היינו מגיעים אליו אם היה נזהר מהחשד המרכזי. למשל, במקרה שחקרנו עובד ציבור על שוחד, פתחנו בשיחה כללית על סדר יומו והפרויקטים שעבד עליהם, הוא התחיל לספר באין מפריע, וכך קיבלנו גרסה ספונטנית בלי שהוא יודע למה אנו חותרים. לאחר מכן, כשעימתו אותו עם החשד לשוחד, כבר היו בידינו סתירות בין דבריו הלא-זהירים לבין מה שגילינו.
• הפסקות וחזרות לא מתואמות: טכניקה פסיכולוגית היא לקטוע פתאום את החקירה ולתת לחשוד להמתין לבד בחדר זמן ממושך, לעיתים בעודו אזוק קלות לשולחן (כמקובל בעת מעצר). החשוד, בבדידותו, מתחיל “להתבשל” במחשבות. לא פעם חזרתי לחדר אחרי חצי שעה ומצאתי חשוד לחוץ שהתחיל לדבר מעצמו ברגע שנכנסתי: “טוב, תקשיב…”. כמו כן, קוראים לזה “לגרום לו להזיע קצת”. כמובן, לא חורג מגבול הסביר, אבל ניצול הזמן כתרגיל.
• שימוש בעימות בין חשודים: מפגישים שני חשודים (או חשוד ועד) בחדר, בנוכחות חוקרים, כדי שיתעמתו. זה תרגיל רב-עוצמה: אם אחד מהם משקר, השני יתפרץ לעיתים “למה אתה משקר?! אתה הרי עשית כך וכך…”. היו מקרים שפשוט ישבנו ושתקנו כששני שותפים לפשע התחילו לריב ולחשוף זה על זה דברים, מולנו. כמובן, צריך להזהר, זה גם יכול לחזק אותם אם יתאמו גרסאות, אבל בדרך כלל עושים זאת כשכבר יש סדקים ביניהם.
• הפעלת מדובב/סוכן בתא מעצר: במצבים מסוימים, כשחשוד עצור ואינו מדבר בחקירה הרשמית, מפעילה המשטרה לעיתים מדובב, אדם (לרוב שוטר סמוי או אסיר מדומה) המוכנס לתא המעצר עם החשוד ומנהל איתו שיחה “אגבית”. החשוד לא יודע שזה איש משטרה ומדבר בחופשיות. שיטה זו מוכרת והרבה הודאות הושגו כך (זכורים מקרים מפורסמים מהעבר). זהו תרגיל מתוחכם שדורש אישור ופיקוח, אבל להב 433, כשצריך, יכולה לנקוט בו.
• הצעת “חלון הזדמנות” והפחדה מעונש חמור: לעיתים החוקרים רומזים לחשוד ש”כדאי לו” לדבר עכשיו, כי אם לא, המצב יחמיר. למשל: “תשמע, אם לא תודה עכשיו ותיקח אחריות, אנחנו נמליץ על סעיף אישום הכי חמור, אתה יכול לקבל 10 שנים. אם תודה ותשתף פעולה, הפרקליטות אולי תרד לסעיף קל יותר”. אמנם המשטרה לא קובעת עונש, אבל רמיזה לעונש כבד בהחלט מלחיצה חשודים. יש קו דק: אסור להבטיח הבטחות שווא (“אני מבטיח שלא תישב בכלא אם תודה”, זה אסור כי החוקר לא מוסמך להבטיח זאת). אך מותר לשקף את המציאות הקשה של עונשי המקסימום. רבים מהחשודים, כשפרשנו בפניהם את סעיפי החוק והענישה, נשברו מעט וניסו להגיע לעסקה. זה רלוונטי בעיקר בתיקי צווארון לבן, שם אנשים נורמטיביים שקלו היטב את עתידם. אני זוכר חשוד שאמר לי: “אני לא הולך לכלא 7 שנים, אין סיכוי” ובשלב הזה הסכים לגלות מידע.
• שימוש ברגש, בן משפחה, מצפון: לא פעם חוקרים מנסים לעורר אמפתיה או מצפון אצל החשוד. למשל: “תחשוב על אשתך, מה יהיה איתה אם תיכנס לכלא? כדאי לנקות את השולחן עכשיו”. או: “הקורבן בסיפור הזה סבל מאוד, אין לך משהו להגיד לו ולמשפחתו?”. פניה לרגש יכולה להוציא מהחשוד אמירות של חרטה שהן כמעט הודאה. כמובן, לא בכל מקרה זה יעבוד (עבריין קשוח אולי אדיש), אבל אצל חשודים ללא עבר פלילי זה משמעותי.
• תרגילי סייבר, “יש לנו הכל מהטלפון שלך”: בעידן הנוכחי, טקטיקה חדשה יחסית היא להשתמש בטלפון החכם של החשוד. פעמים רבות מבצעים חדירת זיכרון לטלפון של חשוד שנתפס, ואז במהלך החקירה מקרינים מולו צילומי וואטסאפ או תכתובות מבלי לומר איך השגנו (הוא כבר יבין). החשוד, כשרואה צילום מסך של השיחה הפרטית שחשב שמורה רק אצלו, עשוי להתרסק. לעיתים גם מרמזים לחשוד שיש בידינו טכנולוגיות “שלא מהעולם הזה” (כדי ליצור תחושת חוסר אונים, “הם בטח קוראים לי את כל המחשבות” 😅). בפועל, הכל במסגרת החוק והצוים, אבל החשוד לא תמיד מבין את גבולות היכולת הממשית, וזה משחק לטובת החוקר.

חשוב להדגיש: כל התרגילים הללו כפופים לכללי החוק והפסיקה. הם לגיטימיים במידה סבירה, ומטרתם להגיע לחקר האמת. בית המשפט מודע לתרגילים שכאלה ולא פוסל הודאה רק משום שהושגה בתחבולה, ובלבד שהתחבולה לא עברה את הגבול לאיום פסול או הבטחת שווא מוחלטת. למשל, ב-2013 אושרה בבית המשפט הודאת נאשם שהושגה אחרי מדובב, נקבע שזו שיטה לגיטימית. מנגד, באחד התיקים נקבע שהבטחה מפורשת של חוקר לחשוד שהוא “לא יישב יום בכלא אם יודה” פסלה את ההודאה (כי זו הבטחה שאינה בידיו לקיים).

אנקדוטה אישית: באחת החקירות שלי, השתמשנו בתרגיל פשוט אך גאוני של אחד החוקרים הוותיקים, הוא נכנס לפתע לחדר ואמר לי מול החשוד: “שמוליק, תפסיק לכתוב. זה מיותר. קיבלתי עכשיו טלפון, מסתבר שהבחור דובר אמת, לא הוא עשה את זה.” ואז פנה לחשוד: “אתה משוחרר, כנראה טעינו בך.”, החשוד ההמום בתגובה מיד אמר: “מה זאת אומרת לא אני?! אבל… אני כן עשיתי חלק, פשוט פחדתי לומר!” וכך הפליל עצמו. זה היה מהלך פסיכולוגי מכוון: הפוך על הפוך. כמובן לאחר מכן החשוד קיבל שוב אזהרה והמשיך להודות רשמית. מה שמראה עד כמה יצירתיות יכולה להשתלם.

תקציר: חוקרי להב 433 מפעילים מגוון תרגילי חקירה לגיטימיים: שוטר טוב ורע, הצגת ראיות (אמיתיות או “הצגה” מחושבת) כדי להלחיץ חשוד, חקירה באפלה כדי לדובב מידע ספונטני, עימות בין חשודים, שימוש במדובבים בתא, הפעלת לחץ זמנים ועונש (בלי הבטחות שווא), פנייה לרגש המצפון, וטכניקות מתקדמות של חשיפת ראיות דיגיטליות. כל זאת, בגבולות החוק ובלי כפייה פיזית. המטרה היא להתגבר על מחסומי השתיקה של חשודים בעבירות חמורות, ולאסוף ראיות חותכות. לעיתים התרגילים מניבים “שבירת קרח” והודאות, אך בית המשפט מקפיד לבחון שהתרגיל היה הוגן ולא פסול.

הערות UX: פרק זה עשיר בדוגמאות וסיפורים, מה שמשאיר את הקורא מעורב. כדי לשפר את החוויה, אפשר להפוך חלק מהדוגמאות לגרפיקה קומיקס-ית קטנה או לאינפוגרפיקה: למשל, איור של חדר חקירות עם שוטר טוב ורע, או בועת דיבור “מצאנו טביעות אצבע” מול חשוד מזיע. רשימת התרגילים יכולה להיות כותרות בולטות (כמו שעשינו) עם אייקון ליד כל אחד: 🎭 לשוטר טוב/רע, 📸 להצגת ראיות, 🤝 למדובב, ⏳ לשיטת ההמתנה, וכו’. זה יסייע לסריקה מהירה. אפשר גם להוסיף כפתור “עוד טריקים” שיפתח הרחבה לסקרנים, כדי לא להעמיס את כולם ברצף אחד. הקפדנו לגבות כל טריק בהסבר קצר, והכל בגובה העיניים, זה טוב ל-UX. אולי שווה להדגיש משפטי מפתח (למשל, “מותר לשוטר לשקר לחשוד באופן מסוים” בכדי למשוך את העין של מי שמרפרף). השימוש באנקדוטה אישית (מובחנת אולי בבלוק ציטוט או צבע רקע שונה) מוסיף נופך סיפורי, וחשוב להציג אותה ככזו, אולי איקון 📖 בתחילתה לציון “סיפור מהשטח”.

דמויות מוכרות (ופחות) שנחקרו על ידי להב 433

הנוף הציבורי בישראל בשנים האחרונות רצוף ידיעות על “זומן לחקירה בלהב 433”, היחידה הפכה לשם דבר בחקירות בפרופיל גבוה. אשתף כמה דמויות בולטות שהיו מעורבות בחקירות היחידה, לצד גם אזרחים פחות מוכרים, כדי להמחיש את טווח העשייה:

• אהוד אולמרט, ראש ממשלת ישראל לשעבר: אחד המקרים המפורסמים הוא חקירת פרשת “הולילנד” שבה נחשד אולמרט (כשהיה ראש עיריית י-ם) בקבלת שוחד מקבלנים. להב 433 (יאח”ה) הובילה את החקירה המסועפת שכללה עדים רבים (ביניהם עד המדינה המנוח שמואל דכנר). אולמרט נחקר מספר פעמים תחת אזהרה במשרדי להב 433 בלוד. אני זוכר את המעמד יוצא הדופן, חוקריי היחידה יושבים מול מי שהיה עד לא מזמן האיש החזק במדינה, שואלים שאלות נוקבות. בסופו של דבר אולמרט הורשע בבית המשפט ונגזר עליו עונש מאסר בפועל, תקדים של ראש ממשלה בכלא. במקרה אחר (“פרשת מעטפות הכסף” עם משה טלנסקי) אולמרט נחקר גם כן בלהב אך אותה פרשה הסתיימה ללא הרשעה פלילית.
• בנימין נתניהו, ראש הממשלה (מכהן): להב 433 הייתה מעורבת מובילה בחקירות תיק 1000, תיק 2000 ותיק 4000 שבהן נחשד נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. שלוש דמויות מרכזיות מלהב (ראש יאח”ה, ראש חטיבת החקירות וראש צוות החקירה) חקרו את נתניהו תחת אזהרה, בפיקוח ראש אח״ם דאז ניצב מני יצחקי. נתניהו נחקר פעמים רבות (יחד עם רעייתו ובנו בחלק מהתיקים), חקירותיו נערכו בדיסקרטיות יחסית (לעיתים במעון רה”מ בירושלים בשביל נוחות וביטחון). התיקים הללו, כפי שידוע, הבשילו לכתבי אישום (בתיק 4000 ועוד) והמשפט עדיין מתנהל, אך להב 433 סיימה את חלקה כאשר העבירה את המלצותיה להעמיד לדין. זו הייתה ללא ספק אחת מסדרות החקירה הרגישות והמתוקשרות בתולדות היחידה, והוטל עליה צו איסור פרסום בתחילה.
• אריה דרעי, שר בכיר ויו”ר מפלגה: דרעי, שכבר הורשע בעבר (שנות ה-90) עוד לפני עידן להב, נחקר שוב ע”י להב 433 בשנים האחרונות בחשד לעבירות מס והלבנת הון (פרשת “דרעי 2”). היחידה אספה חומר על נכסים והעברות כספים של דרעי ומשפחתו, והוא זומן לחקירות ממושכות. התיק הסתיים בעסקת טיעון מקלה יחסית (הודאה בעבירת מס וקנס) בשנת 2022, אך החקירות עצמן נמשכו שנים. מקרה דרעי מדגים שגם בעלי כוח פוליטי משמעותי מוצאים עצמם בחדרי החקירות של להב 433.
• סטס מיסז’nikov, שר התיירות לשעבר: מקרה מעניין הוא של השר לשעבר מישראל ביתנו, שנחקר בפרשה רחבה של שחיתות (“פרשת ישראל ביתנו/ליברמן” או “תיק 242”), בה נחשדו גורמים במפלגה בהטיית תקציבים וקבלת טובות הנאה. מיסז’nikov נחקר, ולאחר מכן אף הוגש נגדו כתב אישום ונגזר עליו מאסר (18 חודשי מאסר בפועל) לאחר הרשעה במרמה והפרת אמונים. חקירת התיק הזה בוצעה בלהב וכללה עוד אישים בכירים (כמו סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, שהואשמה בשוחד). מדובר באחת הפרשות הסבוכות שטיפלנו בהן, עם מעל 10 נאשמים, והיא המחישה את עומק יכולת היחידה לחשוף רשת שחיתות פוליטית נרחבת.
• ניצב מנשה ארביב, מפקד להב 433 לשעבר: לצד אישי ציבור, היחידה אף חקרה את אחד משלה: ניצב ארביב, מפקד להב 433 עצמו, נחשד בשנת 2014 שקיבל טובת הנאה מהרב יאשיהו פינטו. זו סיטואציה חריגה, היחידה שחוקריה היו כפופים לארביב, נחקרה בעצם על ידי מח”ש (כי חשוד הוא קצין משטרה). ארביב פרש מהמשטרה, והוגש נגדו כתב אישום. זה מראה שמעל להב 433 יש גם גופי ביקורת שיפעילו חקירה כשהדבר נדרש (עוד על כך בפרק הפיקוח).
• רבנים ואישי ציבור נוספים: להב 433 חקרה את הרב הראשי לשעבר יונה מצגר (שהורשע לבסוף בקבלת שוחד וישב בכלא), חקרה שורה של ראשי ערים: למשל, ראש עיריית בת-ים שלומי לחיאני (שהורשע בהפרת אמונים), ראש עיריית רמת גן צבי בר, ראש מועצת זמורה וכו’, רשימה ארוכה של מוניציפליים. בתחום העסקי, נחקרו טייקונים כמו נוחי דנקנר (פרשת הרצת מניות, נחקרה בשיתוף רשות ני”ע, והוא הורשע), אליעזר פישמן (חדלות פירעון, נחקר, אם כי לא הורשע בפלילי), וגם עשרות קבלנים, יזמים, מנכ”לים של חברות ממשלתיות וכד’. היחידה אינה מהססת להגיע לכל חשוד בלי הבדל מעמד.
• עברייני צווארון כחול וראשי ארגוני פשיעה: לצד אנשי הצווארון הלבן, להב 433 רדפה גם דמויות מעולם הפשע “הקלאסי”. לדוגמה, החקירה הגדולה “תיק 512” (2015), במהלכה נעצרו למעלה מ-40 אנשי עולם תחתון בחשד לשורת מעשי רצח, ניסיונות רצח וסחר בסמים במסגרת מאבקי כנופיות (הכנופיה של יצחק אברג’יל ואחרים). להב 433 הייתה כוח מוביל בתיק הזה; זכורים המעצרים המתוקשרים של האחים אברג’יל, עמיר מולנר (שיצא זכאי בחלק מהאשמות), ועוד רבים. הייתה שם עבודת נמלים כולל עד מדינה מתוך ארגון פשע. דוגמה נוספת: זאב רוזנשטיין, מהעבריינים הידועים בישראל, אמנם מעצרו והסגרתו לארה”ב היו מעט לפני הקמת להב 433, אבל היחידה הלאומית דאז (שקדמה ללהב) סייעה, ולאחר שחרורו בארץ הוא שוב נעצר ב-2017 בחשד לעבירות הלבנת הון (להב 433 חקרה גם זאת).
• פרשות בינלאומיות: היחידה חקרה גם ישראלים שהסתבכו בעולם, כמו פרשת איתי דן (ישראלי שנחשד בארגון הונאת ענק בארה”ב, נחקר פה בשיתוף FBI), או רשתות סחר בנשים שהביאו נשים ממזרח אירופה, כאן היו מעורבים גם חשודים ממדינות אחרות, והחקירה הייתה בינלאומית. מקרה ידוע הוא מעצרה של אינסה באבצ’נקו, ראש רשת סחר בנשים מאוקראינה, שנתפסה בחקירת להב 433 בשיתוף משטרות אירופה.
• אזרחים “רגילים”: לא רק מפורסמים, להב 433 גם מטפלת בתיקים שיתכן שלא הגיעו לכותרות. למשל, תיקי פדופיליה ברשת (דרך מטה 105) מערבים לעיתים אנשים נורמטיביים שנתפסו בעבירות ברשת, מורים, אקדמאים, שחייהם התהפכו בעקבות חקירה סמויה והפללה. פרשה כדוגמת “ענבר” (שם בדוי) חשפה רשת החלפת חומרים פדופיליים, עשרות חשודים נעצרו בבת אחת ברחבי הארץ. או פרשת “עוקץ הקשישים”, חקירה בה להב 433 פיצחה רשת נוכלים שהתקשרו לאזרחים מבוגרים והוציאו מהם במרמה מיליונים; רבים מהחשודים היו צעירים אלמונים מרקעים פשוטים. יש גם חקירות של מעשי רצח מתוחכמים שדורשים משאבי להב, למשל רצח על רקע עברייני שעברו עליו שנים ללא פענוח, היחידה הלאומית לוקחת תיק כזה מהמחוז כדי להביא זווית חדשה. כך קרה בתיק רצח נבה אלימלך משנות ה-80, שהוזכר שגם עשרות שנים אחרי להב 433 ניסתה לפתור.
• גורמי ביטחון וצבא: להב 433 חקרה גם אנשי כוחות הביטחון כאשר נחצו קווים פליליים. למשל, חקירת פרשת “דוד מדיוני”, קצין שב”ס שהדליף מידע לאסירים; או פרשת אופק בוכריס (קצין צה”ל שהואשם בעבירות מין), להב סייעה במישור הפלילי לצד מצ”ח. כמו כן, ידוע שהיחידה לחקירת סוהרים (יאח”ס) בלהב 433 העמידה לדין קציני שב”ס שהואשמו בהברחות לסוהרים וכד’.

ריבוי השמות והפנים, מפוליטיקאים וצמרת המשק ועד פושעים כבדים, ממחיש את הפרופיל הרחב של פעילות להב 433. עבורי כמי שהיה בתוך החדר, כל אדם הוא “חשוד” שיש לברר את מעשיו, ולא משנה אם עטה חליפה יוקרתית או קעקועים. היחידה מתייחסת לכל חשוד במקצועיות, אך אין ספק שיש אפקט פסיכולוגי כשרואים דמות סלבריטאית או מאוד מוכרת יושבת מולך עם כוס מים רועדת ביד. הציבור גם מתעניין יותר כאשר מדובר במוכר: חדרי היחידה לעיתים שקקו עיתונאים מחכים בחוץ לאישיות בכירה שתיכנס לחקירה.

שיתופי פעולה עם רשויות אחרות, בארץ ובעולם

חקירות להב 433, במיוחד המסועפות שבהן, כמעט אף פעם לא מתבצעות בוואקום. היחידה מקיימת שיתופי פעולה הדוקים עם גופי אכיפה ורגולציה רבים, מתוך הבנה שפשיעה חמורה חוצה תחומי אחריות. אסקור את שיתופי הפעולה העיקריים:

בישראל:

• 🔗 הפרקליטות וייעוץ משפטי: כפי שהוזכר, פרקליטים מלווים רבים מתיקי היחידה. מעבר לכך, לפרקליטות יש מחלקות ייעודיות (כגון המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה או יחידת להב בפרקליטות מחוז ת”א) שעובדות יד ביד עם להב משלב מוקדם. לעיתים, עוד בשלב המודיעיני, מתייעצים עם פרקליט לגבי מה יידרש להוכחה משפטית. שיתוף הפעולה הזה מבטיח שתיקי היחידה “יתפרו” נכון משפטית ושלא ייפסלו ראיות.
• 🔗 רשות המיסים (מס הכנסה ומכס): בעבירות כלכליות, חוקרי להב משתפים מידע עם רשות המיסים. למשל, אם במהלך חקירה מתגלה חברה שהעלימה הכנסות, צוות חקירות מע”מ/מס הכנסה מצטרף. היו מקרים שחוקרי מס הכנסה ערכו ביקורות פתע בתיאום עם להב, כדי לתפוס ספרי חשבונות במקביל לחקירה פלילית. גם יחידת יאל”כ (אכיפה כלכלית) מבצעת צוותי משימה משולבים עם חוקרי מס, כדי למקסם יכולות, איש מס הכנסה יכול להוציא שומה אזרחית במקביל להליך הפלילי, למשל, מה שלוחץ על עבריין כלכלי.
• 🔗 הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: רשות זו (מתוך משרד המשפטים) מנהלת מאגר מידע פיננסי מכל הדיווחים על פעולות כספיות חשודות. להב 433 קשורה איתם מאוד, מגישה בקשות למידע על זרימות כספים מעבר לים, מקבלת דוחות מודיעיניים של הרשות ומנתחת אותם. אנשי הרשות אף יושבים פיזית במטה להב לעיתים כדי לסייע “און ליין” בניתוח מסלולי הלבנת כספים. זה שיתוף פעולה קריטי, בעיקר אחרי חקיקת חוק איסור הלבנת הון (2000) שהעניק כלים לתפוס רכוש עבריינים, מה שמבוצע יחד על ידי להב והרשות (ותוך תיאום עם פרקליטות חילוט).
• 🔗 הרשות לניירות ערך: בחקירות מעילות והונאות בשוק ההון, חוקרי מחלקת החקירות של רשות ני”ע פועלים לצד להב 433. דוגמה בולטת: חקירת “תיק 4000” (בזק-וואלה) החלה למעשה ברשות ני”ע (כשחקירת עבירות ני”ע), ואז אוחדה עם להב כשעלה חשד שוחד. חוקרי רשות ני”ע, שלהם מומחיות בשוק ההון, תרמו משמעותית. היה אפילו מוקד בתוך להב שכונה “להב-ני”ע” כגוף משולב. גם בפרשת נוחי דנקנר (הרצת מניות אי.די.בי) עבדו יחד, להב עשתה מהלכי חקירה מסוימים (כמו חיפוש ותפיסת מחשבים) בזמן שרשות ני”ע תחקרה חשודים בשוק ההון. שיתוף הפעולה כאן מובנה בחוק: עבירות ניירות ערך לרוב בחקירת רשות ני”ע, אבל כשיש גם מרמה ושוחד, נוצר צוות משותף.
• 🔗 בנק ישראל וגופים פיננסיים: באופן עקיף, הבנקים משתפים פעולה, כמובן תחת צווים. להב 433 מוציאה צווים שמחייבים בנקים למסור מידע על חשבונות, ופקידי ציות בבנקים נמצאים בקשר מול החוקרים. שיתוף פעולה ייחודי קורה למשל אם מתגלים חשדות להונאות בנקאיות, מבקרי בנקים פנימיים משתפים מידע.
• 🔗 משטרת מחוזות ויחידות מתמחות: למרות שלכאורה להב 433 לקחה על עצמה את “גדולי התיקים”, בפועל יש המון אינטראקציה עם המשטרות המחוזיות. פעמים רבות חקירה מתחילה במחוז (נגיד ימ”ר תל אביב) ומגיעה לנקודה שדורשת סיוע יחידת על, אז להב מצטרפת או לוקחת פיקוד בהסכמה. דוגמה: פרשת אונס שהתבררה כמורכבת בין-לאומית, מחוז חיפה העביר ליאחב”ל. מנגד, להב נעזרת בשטח בכוחות המחוזיים: אם צריך לערוך 20 חיפושים בו-זמנית ברחבי הארץ, כוחות מהתחנות והימ”רים המקומיים מבצעים לפי הנחיית להב. כך גם במעצרים מרובים ביום אחד, המחוזות מגויסים. למשל, במבצע מעצרים של 30 עבריינים בכל הארץ, להב פיקדה אך כל מחוז שלח כוחות למעצרים בתחומו. גם יחידות כמו הימ”מ (היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור) תומכות במקרה שצריך לפרוץ בלילה לבית מסוכן, זכור מבצע נגד ראש ארגון פשע בצפון שלכד אותו בעזרת הימ”מ, תחת חקירת להב.
• 🔗 שב”כ וצה”ל: במקרים שנוגעים גם לביטחון (כמו טרור, ריגול או פשיעה בשטחים), להב עובדת בצמידות עם שב”כ. למשל, לאחר פיגועי טרור אוקטובר 2023, להב 433 הקימה צוותי חקירה לחקור מחבלים שנלכדו בשטח ישראל, בשיתוף עם חוקרי שב”כ ויחידה 504 של אמ”ן. המומחיות של להב בחקירה פלילית והשב”כ במודיעין ביטחוני משתלבות. גם המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח) מעורבת אם יש חיילים חשודים, היו מקרים של חקירת קציני צה”ל בשחיתות (מכרזים למשל) בהם מצ”ח ולהב תיחקרו יחד, כל אחד לפי סמכותו.

בזירה הבינלאומית:

• 🌐 האינטרפול (Interpol): משטרת ישראל חברה באינטרפול, והרשות המרכזית (ה-NSB, הלשכה הלאומית) נמצאת באגף החקירות. להב 433 מסתייעת דרך אינטרפול לקבלת מידע ממדינות אחרות: למשל, להוציא “התראה אדומה” ללכידת עבריין שנמלט לחו”ל, לשלוח צוותים לתשאול עדים בחו”ל, או לקבל רקע פלילי על חשוד זר. זכור היטב שיתוף פעולה דרך אינטרפול לתפיסת עבריין ישראלי במקסיקו, האינטרפול סייע בהסגרה לישראל. להב גם שותפה במבצעים בינלאומיים שאינטרפול מוביל בתחומים כמו פדופיליה אונליין, מעבירה מידע ומקבלת מידע מתואם.
• 🌐 יורופול (Europol): במיוחד בתיקי פשיעה אירופיים (סחר בסמים, פשיעת סייבר בינ”ל), להב 433 פועלת עם יורופול, הסוכנות האירופית לשיתוף מודיעין משטרתי. היו מבצעים שבהם חוקרי להב נסעו למטה יורופול בהאג להשתתף ב”יום פעולה משותף”. למשל, במבצע חשיפה של רשת סייבר שהפעילה הונאות “פישינג” בכל העולם, יורופול ריכז, וישראל (להב) הייתה אחת מ-15 מדינות שהשתתפו בו-זמנית במעצרים. יורופול גם מספקת לישראל דו”חות מודיעין שימושיים (למשל על כנופיות ניגריות באירופה, שהסתעפו לישראל).
• 🌐 FBI ו-DEA (ארה”ב): אפשר לומר שללהב 433 יש קשר מיוחד עם ה-FBI האמריקני. לאורך השנים התקיימו חקירות משותפות, דוגמת פרשת הסחר באקסטזי בשנות ה-2000 שבה FBI ויאחב”ל (טרום להב) שתפו פעולה להפליל את האחים אברג’יל ולהסגירם. גם כיום, בתיקי פשיעת סייבר, FBI מעביר מודיעין ליחידת הסייבר הישראלית ולהפך. נציגים של ה-FBI בישראל (המוצבים בשגרירות) עובדים יד ביד עם להב במקרים של פשיעה שחוצה לארה”ב. ה-DEA (הרשות האמריקאית למלחמה בסמים) גם היא שותפה ותיקה, לדוגמה, בתיק 512, שהיה לו גם חלק אמריקאי, DEA סיפק סיוע טכני. אני נכחתי בפגישות תיאום עם סוכני FBI ודוברנו אנגלית “חקירתית” משותפת, חוויה מרתקת.
• 🌐 גופי אכיפה באירופה: BKA, Scotland Yard וכו’: אם נחקר תיק עם זיקה למדינה ספציפית, להב יוצרת קשר עם אותה מדינה. למשל, גרמניה: בתיקי פשעים שבוצעו חצי כאן חצי בגרמניה, הבונדסקריםינאלamt (BKA) עבד עם יאחב”ל. הם אפילו שלחו צוות לארץ. בריטניה: הייתה פרשה של הונאת פונזי שבה כמה קורבנות בריטים, להב תיאמה עם סקוטלנד יארד. צרפת: בפרשת “קאטארגייט” (חשד לשחיתות בפרלמנט האירופי) שבה נבדקו גם זיקות ישראליות, להב שיתפה מידע עם רשויות בצרפת. במקרים רבים, חתומים הסכמי עזרה משפטית (אמנות בין מדינות), דרכן אפשר לשלוח שאלונים ולקבל עדויות רשמיות. נזכיר שישראל חתומה על אמנה למאבק בשחיתות, בסחר בסמים, ועוד, כך ששיתוף הפעולה הוא גם חובה בינלאומית.
• 🌐 מדינות נוספות ושיתוף ידע: להב 433 מהווה “נקודת קשר” עבור מדינות שאין להן יחסים גלויים עם ישראל אבל משתפות מידע ביטחוני או פלילי. למשל, יש שיתוף חשאי יותר עם מדינות במפרץ או באסיה דרך צדדים שלישיים אם זה נחוץ. בנוסף, קציני להב משתתפים בכנסים בינ”ל, למשל, כנס בינ”ל למאבק בפשיעה כלכלית, ושם לומדים ומחליפים שיטות.

שיתוף הפעולה גם מתבטא לעיתים בנוכחות פיזית: זכור לי מבצע שבו בלשי להב 433 הצטרפו לפשיטה באירופה יחד עם עמיתיהם המקומיים (תחת סוכמות הסגרה). מצד שני, היו מקרים שחוקרים זרים הגיעו לישראל לתחקר עדים כאן, ובלשי להב אבטחו את הפעולה.

התועלת משיתופי פעולה אלה אדירה: הם מרחיבים את טווח הידיעה והפעולה של להב 433 מעבר לגבולות המדינה, ומאפשרים סגירת מעגל פלילי שלם, מהזירה המקומית עד הגלובלית.

פיקוח ובקרה, מי מפקח על להב 433?

עם עוצמה גדולה מגיע צורך בפיקוח הדוק. יחידת להב 433, כמוה כיתר משטרת ישראל, אינה פועלת בחלל ריק: עליה מוטלים מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים לשמור שהפעילות תהיה חוקית, אתית ויעילה. אפרט את גופי הפיקוח העיקריים:

• שר הממונה והמשרד לביטחון לאומי (לביטחון פנים לשעבר): בראש הפירמידה, השר לביטחון לאומי (השר הממונה על המשטרה) מפקח במדיניות-על. אף שהשר לא מתערב בחקירות ספציפיות, הוא קובע נהלים, משאבים, ואפשר לזמנו לדיונים בכנסת על פעולות המשטרה. כך למשל ועדת הפנים של הכנסת עשויה לזמן את מפכ”ל המשטרה או ראש להב 433 לדווח על התקדמות במאבק בפשיעה, בהנחיית השר. בתקופת השר אוחנה ואח”כ בן-גביר, היו דיונים ציבוריים על השפעת הדרג המדיני על חקירות רגישות, אולם בפועל, קיים נוהג של אי-התערבות ישירה בחקירות פרטניות, מטעמי הפרדת רשויות ושמירה על טוהר החקירה.
• מפכ”ל המשטרה והמטה הארצי: מפקד להב 433 כפוף ישירות למפכ”ל המשטרה (דרך ראש אח”ם, אגף החקירות והמודיעין). כלומר, הפיקוד המשטרתי הבכיר עוקב אחר פעילות היחידה. במטה הארצי פועלת חטיבת חקירות שאמונה על הנחיות מקצועיות לכלל היחידות. למשל, מפכ”ל יכול להורות לראש להב 433 עדיפויות (נניח “תגבירו אכיפה בפשיעה כלכלית של ארגוני הפשיעה”). המפכ”ל גם ממנה את ראש להב 433, יחד עם השר, כך שיש פיקוח פרסונלי (מינויי הניצבים עוברים אישור). היו טענות בתקשורת לעיתים על מינוי מקורבים, למשל, מינוי ניצב מני בנימין בראש להב 433 ב-2023 עורר הרמת גבה ונבחן בקפדנות, אך זה חלק מהפיקוח, שהמינויים נבחנים גם בציבור.
• המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש): מח”ש, גוף חקירה עצמאי תחת משרד המשפטים, מפקח על טוהר המידות של חוקרי להב עצמם. אם יתקבלו תלונות על שימוש בכוח שלא כדין, איום בלתי חוקי, שיבוש הליכים ע”י חוקר וכו’, מח”ש תחקור. היו מקרים: הזכרנו את פרשת ניצב רוני ריטמן (ראש להב לשעבר) שנחקר במח”ש בשל תלונה על הטרדה מינית (וסיים תפקידו לבסוף בשל כך), או פרשת תנ”צ אפרים ברכה (ראש יאח”ה) שהתאבד ברקע חקירת מח”ש של טענות נגדו (שטויחו לבסוף). זה מראה שמח”ש “לא עושה הנחות” גם לקציני להב בכירים. כל נחקר שמרגיש שזכויותיו הופרו, רשאי להגיש תלונה למח”ש, וזו מחויבת לבדוק. הידיעה שיש פיקוח מח”ש מגבילה מראש כל נטייה לחרוג בחקירה.
• ביקורת שיפוטית (בתי המשפט): כל פעולת חקירה פולשנית, מעצר, חיפוש, האזנת סתר, מחייבת אישור שופט. שופטי המעצרים בבתי המשפט מהווים פיקוח ישיר: הם קוראים את הבקשות של להב 433, שואלים שאלות, ולעיתים דוחים או מצרים צעדים. היו מקרים ששופט סירב לאשר הארכת מעצר נוספת לחשוד כי חש שהוא כלוא די והותר, חוקרי להב אז נאלצו לסיים במהרה. גם בשלב המשפט, השופטים מפקחים בדיעבד: אם יתברר שזכות חשוד הופרה, הם יפסלו ראיה או אפילו יזכו. כך מערכת המשפט “מייצרת תמריץ” למשטרה לעבוד לפי הכללים. להב 433, בגלל שתיקיה כבדים, נמצאת הרבה בביקורת שיפוטית, ופסיקות מנחות אותה.
• בקרה פנים-ארגונית (נהלים ומשוב): למשטרה יש יחידות פנימיות לבקרה, כמו אגף ביקורת שפועל כאודיטור פנימי, ובוחן מדי שנה מדגמית תיקים לבדוק התנהלות. בנוסף, בכל חקירה רגישה מתנהלים דיוני עדכון סדירים בהשתתפות ראש אח”ם, פרקליט מדינה לעיתים, וגורמים בכירים, כך שיש oversight מובנה. להב גם מחויבת לדווח סטטיסטיקות ונתונים למפכ”ל ולמשרד. למשל, כמה תיקים נפתחו, כמה כתבי אישום הוגשו. נתונים אלו מתפרסמים לעיתים בדוחות שנתיים. יתרה מכך, המשטרה מפעילה ועדות אתיקה ותרבות ארגונית: לאחר פרשות כמו זו של ריטמן (שהוזכרה), הוקמו נהלים למניעת הטרדות ולקידום סביבת עבודה בטוחה יותר ביחידה.
• מבקר המדינה: מבקר המדינה מוסמך לבקר גם את עבודת המשטרה. בפועל נעשו ביקורות בנושא טיפול המשטרה בשחיתות למשל. דו”ח מבקר המדינה מסוים בדק עיכובים בחקירות “תיקי 1000-4000” (כך לפי דיווחי תקשורת), ומצא ליקויים בשיתוף הפעולה בין גופים, הביקורת הזו הובילה לשיפור נהלים. ביקורת אחרת עסקה בתפקוד מטה 105 (הגנה על קטינים ברשת) ומצאה צורך בתוספת כוח אדם. מבקר המדינה הוא גוף חיצוני, וביקורתו פומבית, ולכן למשטרה מוטיבציה להימנע מליקויים.
• הכנסת והציבור: ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מפקחת פרלמנטרית. חברי כנסת יכולים לשאול שאלות, ליזום דיוני מעקב אחרי חקירות מתוקשרות (לעיתים תחת חיסיון), או לטעון לניגודי עניינים אם רואים כאלה. כמו כן, חופש המידע, עמותות ועתונאים מבקשים נתונים, ואם המשטרה מסרבת, אפשר לעתור לבית משפט. זהו סוג של פיקוח ציבורי על היחידה. לדוגמה, עמותת “לביא” ביקשה את פילוח תיקי השחיתות שטיפלה בהם להב בשנים אחרונות, כמדומני, כדי לוודא שאין משוא פנים, המשטרה נדרשה להשיב.
• פיקוח עצמי באמצעות הצלחות ומשובים: אולי פחות פורמלי, אבל היחידה גם “מפוקחת” ע”י מבחן התוצאה, אם תביא הרבה תיקים לא מוצלחים (המלצות ללא כתבי אישום או זיכויים), הפרקליטות תאבד אמון, הציבור ימתח ביקורת, וזה יחייב שינוי. ואכן קרה, אחרי גל חקירות ראשי ערים שבו חלק יצאו זכאים, שעלו שאלות בכנסת לגבי “למה להב 433 ממהרת לפרסם המלצות”. היחידה הפנימה ביקורת זו וצמצמה הדלפות ומערכי דוברות. במילים אחרות, הפידבק מהמערכת ומהתקשורת משמש כגורם ממתן.

בסופו של דבר, מכלול הגורמים הללו, מהשר והמפקדים מלמעלה, דרך הפרקליטות ושופטינו מבחוץ, ועד מח”ש ומבקר המדינה, משרטט רשת פיקוח צפופה למדי סביב להב 433. מניסיוני, חוקרי היחידה מודעים שהם תחת זכוכית מגדלת תמידית (מוצדקת, בהתחשב בכוחם הרב), ורובם מקבלים זאת בהבנה כחלק מהעבודה במערכת דמוקרטית.

חקיקה רלוונטית, המסגרת החוקית לעבודת להב 433

פעילות להב 433 נשענת על שורה של חוקים ותקנות שמקנים סמכויות, מגדירים עבירות ומגנים על זכויות. אציין את עיקרי החקיקה הרלוונטיים, שבלעדיה לא הייתה קיימת יחידה כמו להב 433:

• פקודת המשטרה [נוסח חדש], 1971: זהו הבסיס החוקי לכל פעולת המשטרה. בפקודה מוגדר ששוטרים מוסמכים לחקור עבירות, לעצור חשודים, לערוך חיפושים ולהגיש המלצות. הפקודה גם מסדירה היררכיה, השר, המפכ”ל, וכו’. בהקשר של להב 433, הפקודה איפשרה לשר ולאגף החקירות להקים יחידה ארצית מיוחדת. אין אמנם סעיף “להב 433” בפקודה, אבל היא מסמיכה את המפכ”ל להתקין סדרי-מנהלה במשטרה, וכך הוקמה היחידה מכוח סמכות ארגונית.
• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), 1996: חוק זה (שכבר הזכרנו) הוא “תנ”ך” עבודת החקירה. הוא קובע מתי מותר לעצור אדם ובאילו תנאים, כמה זמן אפשר להחזיקו במעצר לפני הבאה לשופט (24 שעות), כמה ימי מעצר ניתן לבקש בכל פעם (עד 15, ובהארכות עד 30, ועוד בתקנות לחריגים), זכויות עצורים (עורך דין, התרעות בריאות וכו’), כללי חיפוש (חיפוש על הגוף, חיפוש בבית דורש צו), ועוד. חוק זה מגביל את להב 433 בדיוק כפי שמגביל כל יחידת משטרה, ומבטיח שחשודים לא “ייעלמו” במרתף בלי ביקורת שיפוטית.
• חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), 2002: תיקון לחוק זה חייב תיעוד חזותי (מצולם) של חקירות בעבירות חמורות (עונש מעל 10 שנים). משמעותו: להב 433, שחוקרת פשעים חמורים, מקליטה בווידאו את כל החקירות של פשעים כאלה (למעט עבירות ביטחון המדינה, מה שפטור). זה חוק חשוב, הוא נחקק בעקבות מקרים של הודאות שווא, וכיום כמעט כל חקירה משמעותית מתועדת, כך שאחר כך בבית משפט ניתן לצפות ולהתרשם אם הופעל לחץ בלתי ראוי.
• חוק העונשין, 1977: זהו הקודקס הפלילי המגדיר את העבירות שהיחידה חוקרת. בפרקי החוק ישנן עבירות השחיתות (שוחד, סעיף 290 ואילך), עבירות מרמה (ס’ 415 מרמה והפרת אמונים), עבירות ארגון פשיעה (פרק העוסק בארגון פשיעה, חוק מאבק בארגוני פשיעה, שנכתב כהוספה לחוק העונשין ב-2003, מגדיר מהו ארגון פשיעה וכופה עונשים חמורים יותר על חבריו), עבירות המתה, עבירות מין, ועוד. להב 433 אוכפת בעצם פרקים רבים מחוק העונשין, והיא מיוחדת בכך שגם עבירות “צווארון לבן” (שוחד, מרמה) וגם “צווארון שחור” (אלימות, רצח במסגרת ארגון פשיעה) נופלות תחת אחריותה.
• חוק איסור הלבנת הון, 2000: חוק שסיפק כלים רבי עוצמה לחקירות כלכליות. הוא הגדיר עבירת “הלבנת הון” (סעיף 3) שעונשה עד 10 שנים, אפשר חילוט רכוש רחב של חשודים גם לפני הרשעה (כסעד זמני עם אישור בית משפט), והקים את הרשות להלבנת הון. להב 433 משתמשת תדיר בחוק הזה כדי לתפוס רכבי יוקרה, נדל”ן וכספים של עבריינים, מה שפעם לא היה אפשרי בקלות. לדוגמה, בתיקי ארגוני פשיעה, במקביל לכתב האישום על סחיטה, מוגשת בקשה לחלט לדורות את הווילה של ראש הארגון כי נרכשה מכספי סחיטה. החוק מצריך הקפדה על נהלים (הודעה מסודרת לבית משפט), וביחידה יש מומחים שיודעים להתנהל איתו.
• חוק להגנת ילדים מפני עברייני מין (מטה 105): ספציפית ליחידת 105 (הגנה על ילדים ברשת), ישנו מערך שלם של חקיקה (כמו חוק הגנה על קטינים, חוק המחשבים) שמתווה את פעילותם. למשל, סעיפי “שידול קטין למפגש מיני באינטרנט” שנוספו לחוק העונשין בשנים האחרונות, יחידת 105 אוכפת אותם. גם חוק חובת דיווח על עבירות בקטינים מעגן את שיתוף הפעולה בין להב 433 (משטרה) לבין משרד הרווחה במקרים אלו.
• חוק האזנות סתר, 1979: חוק זה מסמיך את המשטרה (באישור צווים שיפוטיים) לבצע האזנות טלפון ומיקרופון. להב 433 עושה שימוש רב בהאזנות, למשל, כדי לעקוב אחר עבירות שוחד. החוק דורש אישור שופט מחוזי לבקשה מנומקת ומוגבלת בזמן. יש בקרה פנימית, תובע מוסמך (עורך דין של המשטרה) צריך לאשר לפני שפונים לשופט. החוק גם קובע שיחות חסויות (עורך דין-לקוח למשל) שאסור להשתמש בהן אם נקלטו. להב 433 מקפידה על כך, ואם נקלט במקרה שיחת חשוד-עו”ד, היא תופרד ולא תיחשף לצוות החקירה (יש קצין מיוחד, “מנותק”, שעורך סינון).
• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, חיפוש בגוף החשוד), 1996: חוק זה מתיר למשטרה לבצע דגימות מגוף החשוד, כמו DNA, טביעות אצבע, בדיקות דם, בתנאים מסוימים (למשל חשד סביר ועבירה חמורה). להב 433 מפעילה זאת בעבירות חמורות, למשל, נטילת DNA מחשוד רצח או בדיקת סמים בשתן לחשוד בסחר. החוקים מסדירים זכויות (רופא, פרטיות) גם כאן.
• תקנות מניעת טרור (וסמכויות ביטחוניות): אמנם להב אינה הכתובת העיקרית לטרור, אבל היא לפעמים מסייעת, לכן אזכיר שחוק המאבק בטרור 2016 מסמיך משטרה לצד שב”כ באמצעים מיוחדים, מעצרים מנהליים, למשל. להב 433 כמעט לא עוסקת בזה, אבל אם כן, היא תפעל תחת חוק זה ובהנחיית השב”כ.
• חוק חופש המידע, 1998: מדהים ככל שישמע, גם חוק זה רלוונטי, עיתונאים ועמותות משתמשים בו לדרוש מידע על עבודת המשטרה. המשטרה חייבת לענות אלא אם יש עילה לסירוב (חקירה מתנהלת, סודיות וכו’). כך, להב 433 כפופה בעקיפין גם לחוק זה שמחייב שקיפות מסוימת בפעילותה (למשל כמה תיקי שחיתות נחקרו השנה, נתון שאם מבוקש רשמית, המשטרה לרוב תמסור).

לצד החוקים, קיימים גם נוהלי פרקליטות והנחיות יועמ”ש שמנחים את עבודת להב 433: למשל, הנחיית יועמ”ש 4.1101 לגבי חקירת איש ציבור, דורשת אישור פרקליט מדינה לפתיחה בחקירה נגד בכירי ממשל, כדי לוודא שאין שיקולים פוליטיים. להב 433 תמיד עובדת תחת הנחיה זו, טרם פתיחת תיק נגד שר או ח”כ, מגיע אישור מלמעלה.

כל החקיקה הזו משרטטת את גבולות הגזרה של היחידה. בפועל, במהלך חקירה, לחוקרים יש “ספר חוקים” דיגיטלי וכל צעד שהם עושים כמעט, נשקל משפטית בהתאם לחוקים. בתור חוקר צעיר למדתי את החוקים הללו היטב, ובמשך שנותיי היו כמה תיקוני חקיקה שהשפיעו ישירות: למשל, כשהוחמר עונש ההלבנה ב-2016, ראינו יותר נכונות של חשודים לחתום על עסקות, בגלל חשש מהעונש החדש. או הכנסת החובה לתעד חקירה, שינתה טקטיקות, כי ידענו שהכל ייראה בווידאו.

תקציר: עבודת להב 433 מושתתת על חוקים מרכזיים: פקודת המשטרה שנותנת את עצם הסמכות לחקור; חוקי סדר הדין הפלילי (מעצרים, חקירות) שמסדירים מעצרים ותיעוד; חוק העונשין שמגדיר את העבירות (שוחד, ארגון פשיעה וכו’) שהיחידה אוכפת; חוק איסור הלבנת הון שנותן כלי להשתלט על נכסי עבריינים; חוקים להגנה על קטינים ורשת (ליחידת 105); חוק האזנות סתר שמאפשר האזנות תחת צו; חוקי חיפוש ודגימות (DNA, טביעות אצבע); וכן הנחיות ותקנות שונות (חוק חופש המידע, הנחיות יועמ”ש לחקירת אישי ציבור). חקיקה זו משרטטת את המסגרת שבתוכה להב 433 פועלת, שומרת על חוקיות ההליך ומסייעת בידיה להגיע לחקר האמת.

הערות UX: קטע זה ניתן להציג באופן תמציתי יותר באמצעות רשימת חוקים: אולי טבלה עם שתי עמודות, חוק/פקודה ו”תמצית הרלוונטיות ללהב 433″. למשל: “פקודת המשטרה, הסמכת משטרה לחקירות”, “חוק המעצרים, זכויות עצור וסדרי מעצר”, “חוק העונשין, עבירות שחיתות, פשע מאורגן וכו’” וכו’. אפשרויות נוספות: אייקון מאזניים ⚖️ ליד כל שם חוק. ניתן גם לעשות [accordion], שם החוק (לחיץ) ובקליק ייפתח הסבר קצר. כך מי שלא חובב משפטים לא יראה מיד את כל המלל. חשוב גם לקשר למקור (כגון אתר “נבו” או “כל זכות”) אם הקורא רוצה ממש לקרוא את החוק. אנחנו ניסחנו בפשטות יחסית, אבל עדיין זו שפה משפטית, אפשר לשלב מעין “תרגום” לצד החוק. למשל: “חוק האזנות סתר, 1979: (מאפשר למשטרה להקליט שיחות טלפון בהיתר שיפוטי)”. זה יעזור לאנשים להבין בלי לקרוא את החוק עצמו. רצוי גם להימנע מלהציג מספרי סעיפים מדויקים, השתמשנו בתיאור מילולי (יותר נגיש). אם יש מקום ויזואלי, אולי אינפוגרפית “ספר חוקים” פתוח עם בועות טקסט מסביב המציינות את הנקודות, אבל זה כבר למעצב. העיקר שהקטע יהיה ניתן לסריקה ולא ירתיע לא-משפטנים.

מבט לעולם, להשוות להב 433 ליחידות מקבילות בעולם

לבסוף, מתוך ניסיוני והיכרות שצברתי, חשוב להשוות את להב 433 לכמה מגופי החקירה המרכזיים בעולם. היחידה שלנו ייחודית בנוף הישראלי, אך בכל מדינה מתוקנת יש גופי אכיפה בעלי תפקיד דומה. נבחן כמה מהם, מבחינת סמכויות, מבנה, שיטות, מקרה בולט, ונראה דמיון ושוני מול להב 433:

ארצות הברית, ה-FBI (Federal Bureau of Investigation)

מי הם ומה סמכותם? ה-FBI הוא גוף חקירות פדרלי תחת מחלקת המשפטים של ארה”ב. הוא אמון על אכיפת החוק הפדרלי (עבירות שחוקק הקונגרס) בכל תחומי המדינה, ומטפל בעבירות מגוונות: טרור, ריגול, פשע מאורגן, שחיתות ציבורית, פשעי סייבר, זכויות אזרח, פשעים אלימים חוצי-מדינות ועוד. ה-FBI גדול בהרבה מלהב 433, כ-35 אלף עובדים, כולל כ-13 אלף סוכנים מיוחדים (חוקרים) והיתר אנליסטים, מומחים וטכנים. הוא מחזיק 56 משרדי שטח ברחבי ארה”ב ועוד עשרות נציגים במדינות העולם. למעשה, ה-FBI משלב תחתיו פונקציות שבישראל מפוצלות: גם שירות ביטחון פנימי (לענייני ריגול וטרור) וגם משטרה פדרלית לעבירות בינלאומיות.

מבנה פנימי: ה-FBI מחולק לחטיבות לפי נושאים, למשל, חטיבת הפשע המאורגן/סמים, חטיבת הלוחמה בטרור, חטיבת נגד מודיעין (ריגול נגדי), חטיבת פשעים כלכליים, וחטיבת זכויות אזרח. בנוסף יש להם מעבדות פורנזיות מהטובות בעולם (ה-“FBI Lab” בוושינגטון), ומרכז מידע ענק (ה-CJIS, שמנהל מסדי נתונים ארציים של טביעות אצבע, DNA וכו’). כל משרד שטח (Field Office) בראשות סוכן מיוחד אחראי לאזור גיאוגרפי ומנהל חקירות בו. למשל, משרד שדה ניו יורק הוא ענק ומטפל בכל ניו יורק והסביבה. הסוכנים עוברים הכשרה במתקן ידוע, “האקדמיה הלאומית” בקוונטיקו, וירג’יניה, ושם לומדים בין היתר הרבה פסיכולוגיה של חקירות, טקטיקות ירי, ועוד.

שיטות פעולה: דומות ברוחן, חקירות חשאיות, האזנות, סוכנים סמויים (ה-FBI ידוע במבצעי סוכן מתוחכמים, כמו המבצע האגדי “ABSCAM” בשנות ה-70 שבו סוכנים התחזו לשייח’ים והפלילו חברי קונגרס בשוחד). ה-FBI עובד בצוותי חקירה משותפים (Joint Task Force) עם רשויות אחרות, מזכיר קצת את להב 433 שעובדת עם רשות המסים וכו’. אך ל-FBI גם סמכות מעבר למה שללהב: למשל בענייני ריגול, סוכני FBI יכולים לתשאל דיפלומטים זרים וכו’.

מקרה בולט: אחד המקרים הקלאסיים, פרשת אנרון (Enron) בתחילת שנות ה-2000: תאגיד אנרגיה ענק שביצע הונאת ענק בדיווחיו הכספיים. ה-FBI הוביל חקירה פיננסית עצומה, בשיתוף רשות ני”ע (SEC), שפשטה על משרדי החברה, אספה מיילים וגרסה עדויות, והביאה להרשעת המנכ”לים וקברניטי אנרון במרמה. פרשה זו הקבילה במובן מסוים לחקירות הונאה של להב 433 (רק בסקלה גדולה פי כמה). עוד דוגמה ידועה, פרשת ABSCAM (1978-1980): ה-FBI החדיר סוכנים שהעמידו פני אנשי עסקים ערביים מושחתים והציעו שוחד לחברי קונגרס. שישה חברי בית נבחרים וסנאטור הורשעו. זה מזכיר מבצעי חקירה יזומים נגד שחיתות, כפי שלהב 433 עושה (אם כי בישראל קשה יותר להפעיל סוכן בתוך הכנסת…).

יחס ללהב 433, דומה ושונה: הדמיון, שני הגופים מטפלים בחקירות מורכבות, בעלי סמכות כלל-ארצית, ומתמודדים עם עבירות דומות (שחיתות, פשע מאורגן, פשיעה כלכלית). להב אפילו כונתה “ה-FBI הישראלי”. כמו ה-FBI, ללהב 433 יש גם יחידה ללוחמה בטרור (גדעונים, מקבילה חלקית ל-SWAT ה-FBIי). השוני, ה-FBI גדול בהרבה ועצמאי מן המשטרה המקומית, בעוד שלהב היא חלק אינטגרלי ממשטרת ישראל. ה-FBI לא מטפל בפשעים רגילים כלל (זה אצל משטרות המדינות), בעוד שלהב 433 אמנם לא מטפלת בפשעים רגילים יום-יומיים, אך כן היא חלק מהמערך המשטרתי הכללי. גם הנפח שונה: תקציב FBI נאמד בכ-10 מיליארד דולר שנתי, לעומת תקציב משטרת ישראל כולה סביב 3 מיליארד ש”ח. מעבר לכך, התרבות אחרת, ה-FBI פועל תחת מערכת משפט שונה (למשל, חבר מושבעים גדול שמאשר כתב אישום), בעוד בישראל החלטות התביעה בידי פרקליטות מקצועית.

לסיכום, ה-FBI הוא “אח גדול” אמריקאי שלהב 433 שואבת ממנו השראה. ישנם קשרים מקצועיים, הדרכות משותפות, וה-FBI אף סייע בהקמת להב 433 בטיפים ארגוניים. אך להב 433 נותרת ארגון קטן יותר וגמיש, שצריך לכסות תחומים מגוונים שה-FBI מפצל ליחידות נפרדות.

בריטניה, ה-NCA (National Crime Agency) וה-SFO (Serious Fraud Office)

מי הם ומה סמכותם? בבריטניה אין גוף-על אחד בדיוק כמו להב, יש שני גופים שונים שהוזכרו: ה-NCA וה-SFO.

• NCA: ה-National Crime Agency הוא סוכנות לאכיפת חוק לאומית שהוקמה ב-2013 (תפסה את מקום ארגון קודם, SOCA). היא מכונה לעיתים “ה-FBI הבריטי”. ה-NCA מופקד על פשע חמור ומאורגן ברחבי בריטניה: סחר סמים, סחר בנשק, סחר בבני אדם, פשעי סייבר גדולים, ניצול מיני של ילדים ברשת, פשע כלכלי בינ”ל, וגם תמיכה בלוחמה בטרור (אם כי זה בעיקר MI5). ה-NCA פועל בסמכות כלל-מדינתית, אך בשיתוף עם משטרות המחוז (בריטניה מורכבת מכמה עשרות כוחות משטרה אזוריים עצמאיים). ל-NCA כמה אלפי עובדים (כ-5,000 לפי דיווחים) והוא יכול לחקור ולבצע מעצרים, אך לרוב עובד יחד עם הכוחות המקומיים.
• SFO: ה-Serious Fraud Office הוא גוף נפרד, קטן יותר (כמה מאות עובדים), שהוקם ב-1987. הוא משלב חקירה ותביעה בעבירות הונאה חמורות, שוחד ושחיתות. ה-SFO למעשה יוצא דופן בכך שיש לו תובעים פליליים בתוכו, והם לוקחים תיקים גדולים של שחיתות חברות, הונאות השקעה ענקיות וכד’. ה-SFO מתרכז בעיקר בתאגידים ובפשעים פיננסיים מורכבים.

מבנה:

• ה-NCA: בנוי ביחידות מתמחות, למשל, יחידה ללוחמה בסמים בינ”ל, יחידת סייבר (NCCU), מרכז מודיעין לאומי, יחידת הלבנת הון, וכד’. כמו FBI, יש לו זרועות מבצעיות (סוכנים חמושים למעצרים) וגם יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות. יש לו מרכז תיאום מבצעי שקורא מידע גם מהמשטרות המקומיות.
• ה-SFO: בנוי בצוותי תיק (Case Teams), כל צוות בהובלת פרקליט בכיר ובלשי חקירות, מקבל תיק ספציפי (נניח “פרשת שחיתות בחברת גלנקור”) ומטפל בו מתחילתו עד סופו. בראש ה-SFO עומד Director שממונה על ידי הממשלה והוא חייב להיות עו”ד מנוסה.

שיטות פעולה:

• ה-NCA: מפעיל הרבה מבצעים סמויים נגד רשתות פשע, למשל סוכן סמוי לחדור כנופיית סמים, או מבצעי “Sting” (מלכודת) נגד פדופילים ברשת. עובד עם מודיעין אותות (GCHQ) במקרי סייבר, ומרבה בשיתופי פעולה בינ”ל (יש לו קצינים בשגרירויות). אפשר לומר שמה שלהב 433 עושה ברמה לאומית, ה-NCA עושה ועוד, אבל יש לו פחות מעורבות בחקירות שחיתות מקומיות (זה דווקא תפקיד משטרות מקומיות או ה-SFO).
• ה-SFO: משתמש בכלי משפטי ייחודי, שימוש בחבר מושבעים גדול להוצאת צווים. בפועל, ה-SFO יכול לחייב אנשים וחברות לספק מסמכים בלי צו שיפוטי, מכוח חוק מיוחד (SFO Act). הם מאוד מתמקדים בחילוט ובקנסות, בשנים האחרונות SFO עורך הסדרים שנקראים DPA (הסדר דחיית תביעה) עם חברות, שמשלמות קנסות עתק במקום משפט (למשל, חברת Rolls-Royce שילמה 500 מיליון ליש”ט ב-2017 בפרשת שוחד בינ”ל שחקר ה-SFO). זו שיטה שונה, בישראל פרקליטות המדינה אולי עושה הסדרים, אבל המשטרה עצמה לא עושה את ההסדר; בבריטניה ה-SFO הוא גם חוקר וגם עושה את העסקה.

מקרה בולט:

• NCA: בשנת 2020 הייתה פריצה גדולה לרשת תקשורת חשאית של פושעים (EncroChat), ה-NCA עם יורופול הצליחו לפצח את ההצפנה, קראו אלפי הודעות של סוחרי סמים, ובשיתוף משטרות אירופה עצרו מאות חשודים. זה הישג טכנולוגי-חקירתי עצום (מבצע Venetic). זה מזכיר את עולם הסייבר של להב, אך בהיקף עולמי.
• SFO: פרשת Airbus (2016-2020), SFO חקר (במקביל לצרפת וארה”ב) חשדות שוחד של חברת התעופה איירבוס בעשרות מדינות. התוצאה: איירבוס הודתה והסכימה לשלם קנס עולמי של 3.6 מיליארד אירו (מהם ~1 ביל’ ליש”ט לבריטניה). זה מקרה שדומה באופי לחקירת תאגידים שיכלה להיות גם בלהב (למשל חקירת תעשייה אווירית אצלנו, אם כי בהיקף קטן יותר).

דמיון ושוני ללהב 433:

• דמיון: ה-NCA כמו להב הוא גוף לאומי מול פשיעה חמורה, עם התמחות בסייבר, כלכלה, וכד’. הוא עובד עם גופים אחרים כמו שלהב עובדת עם רשויות בישראל. ה-SFO מזכיר את פעילות יאח”ה (חקירות שחיתות) אך עם סמכות תביעה.
• שוני: בבריטניה המודל מפוצל: להב 433 מאחדת תחתיה גם פשיעה כללית מאורגנת וגם שחיתות. שם ה-NCA מטפל בפשיעה מאורגנת אבל לא בשחיתות ציבורית, שחיתות מטופלת ע”י ה-SFO או משטרות מקומיות. לדוגמה, חקירת פרשת שוחד של חבר פרלמנט בריטי, SFO יטפל, ה-NCA לא מעורב. בישראל להב 433 עושה את שני הדברים. כמו כן, SFO קטן בהרבה, ~600 עובדים, ומתמחה רק בהונאות ושוחד גדולים, בעוד שלהב לוקחת גם תיקי הונאה “קטנים” יותר שלטון מקומי.
• גודל ומבנה: NCA ~5,000 איש + SFO ~600 = ~5,600 יחד, מול להב 433 ~1,500. בריטניה גם מסתמכת מאוד על משטרות המחוז שלה; בישראל אין משטרות נפרדות, כך שלאהב יש אחריות גדולה יותר כי היא הזרוע היחידה לדברים האלה.
• עצמאות משפטית: ל-SFO עצמאות בהחלטות להעמיד לדין (הם תובעים), בעוד שלהב רק ממליצה, ההחלטה אצל פרקליטות. מנגד, זה גם מבוקר: באנגליה נמתחה ביקורת על SFO כשהיו כישלונות, כי אין “מסננת” חיצונית.
• תרבות ארגונית: SFO ו-NCA כפופים לשרים שונים (SFO תחת התובע הכללי, NCA תחת שר הפנים), בעוד שלהב תחת המפכ”ל/השר לביטחון פנים. בבריטניה יש יותר הפרדת סמכויות בפשיעה כלכלית (כי מערבים עורכי דין מלכתחילה בתוך החקירה).

גרמניה, ה-BKA (Bundeskriminalamt)

מי ומה הסמכות? ה-BKA הוא ה”משרד הפדרלי לקרימינולוגיה” של גרמניה, בעצם משטרה פדרלית לחקירות, תחת משרד הפנים הגרמני. מכיוון שבגרמניה יש מבנה פדרלי, רוב עבירות נחקרות ע”י המשטרות של 16 המדינות (länder). ה-BKA מתערב רק בעבירות בעלות משמעות לאומית או בינלאומית: טרור, פשע מאורגן גדול, פשיעת סייבר חשובה, ועבירות חמורות שבהן התבקש לסייע. בנוסף, ה-BKA מתפקד כמרכז טכני, יש לו מעבדות זיהוי פלילי מרכזיות, והוא מרכז נתוני מודיעין פלילי מכל גרמניה. ה-BKA גם משמש כזרוע קשר לאינטרפול, יורופול וכו’.

מבנה: לב-BKA מפקדות בערים ויסבאדן, ברלין, וויזבאדן, ועוד. הוא מונה כ-7,000 עובדים. יש לו אגפים: אגף הגנה מפני טרור, אגף פשע מאורגן/סמים, אגף עבירות כלכליות, אגף סייבר. בגרמניה, מאחר והמדינות (LKA, לשכות פליליות מדינתיות) מטפלות ברוב התיקים, ה-BKA לעיתים מוביל task forces מעורבות. למשל, חקירת תא טרור נאו-נאצי (NSU) שפקד את גרמניה, הוקם צוות משותף BKA + משטרות מקומיות.

שיטות: ה-BKA ידוע בשימוש כבד במודיעין טכנולוגי. הם מפותחים מאוד בפורנזיקה (מדע זיהוי פלילי), מעבדת ה-BKA היא מהמתקדמות בעולם (ניתוח DNA, חומרי נפץ וכו’). גם ביכולות סייבר, ה-BKA שותף למבצעים עולמיים כמו אותו מבצע EncroChat. חוקרי ה-BKA יכולים לפעול בכל רחבי גרמניה, אך לרוב בנוכחות קצין מקומי כי לרוב המדינות רגישות לריבונותן. ה-BKA עוסק גם בהגנת אישים, מאבטח את קנצלרית גרמניה וכו’, מה שלא קשור לחקירות להב 433.

מקרה בולט:

• פענוח רצח אולה זלפסמורת (2007): רצח נערה בגרמניה שנשאר לא מפוענח שנים, עד שה-BKA סגר עליו בזכות ניתוח פורנזי וכריית מידע רחבה על חשודים, מקרה ידוע כי הראו את יכולת הסריקה של מאגרי DNA ארציים שב-BKA החזיק, מה שהוביל לאיתור חשוד בהתאמה חלקית (קרוב משפחה).
• “מבצע יום הדין” (2019): ה-BKA הוביל מבצע בינלאומי נגד אתרי Darknet (אתר בשם Wall Street Market, פורום סחר בסמים), גרמניה הייתה מובילה ו-FBI/Europol שיתפו פעולה. היה הצלחה בהורדת אחד השווקים הגדולים ברשת האפלה. מזכיר את עבודת יחידת הסייבר של להב אבל בסקייל גלובלי.

דמיון ושוני מול להב 433:

• דמיון: שתי היחידות הן יחידות-על לאומיות בתוך מערכת מבוזרת. בישראל המבנה מבוזר פחות (משטרה ארצית אחת), בגרמניה מאוד מבוזר, אז ה-BKA הוא מעין מטה ויחידה מיוחדת כמו להב. שתיהן מתעסקות בפשיעה מאורגנת וסייבר וטרור. גם להב וגם BKA עובדים הרבה עם אינטרפול ויורופול.
• שוני: היקף וסמכויות: ה-BKA גם בעל סמכויות שבלהב אינן, למשל מעבדת זיהוי פלילי לאומית, בישראל יש את מז”פ תחת גוף אחר. ה-BKA גם עוסק בהגנה על אישים (שאין ללהב). מן הסתם, גודל: ~7,000 מול 1,500. וחשוב, בגרמניה חוקות המדינות מגדירות מה בסמכות פדרלית: למשל, פשע שהוא על פני כמה מדינות או בינ”ל, או בקשת מדינה. בישראל אין חלוקה כזו, להב 433 פשוט לוקחת תיקים לפי החלטת המשטרה. בגרמניה אם מדינה (לנד) אומרת “אנחנו רוצים לבד”, ה-BKA לא יתערב.
• אופי החקירות: להב 433 מתמחה גם בשחיתות שלטונית ופתחה תיק נגד ראש ממשלה; בגרמניה שחיתויות מדיניות נחקרות לרוב במדינה עצמה (לנד) או ע”י תובעים מקומיים, כי אין גוף שחיתות פדרלי כמו SFO. כך שאולי דווקא ברמה הזו, להב יותר מזכירה את SFO הבריטי.
• תרבות: ה-BKA מאוד מדעי-פורנזי, יש לו “ראש טכנולוגי”. להב 433 גם טכנולוגית אבל עדיין שמה דגש חזק על חקירות מסורתיות.

איטליה, Guardia di Finanza

מי הם ומה סמכותם? ה-Guardia di Finanza (גוארדיה די פיננצה) הוא גוף אכיפה ייחודי איטלקי: כוח משטרה צבאית (מיליציה) תחת משרד הכלכלה והאוצר. הוא אחראי בעיקר על אכיפת חוקי כלכלה, פיננסים ומסים, מעין שילוב של רשות מס, מכס, משמר גבול ויחידת חקירות כלכליות. למעשה, בגופי החקירה האיטלקיים, יש את הקרביניירי (משטרה צבאית כללית), פוליציה די סטאטו (משטרה אזרחית), ויחד איתם גוארדיה די פיננצה שמתמקדת בכסף.

תחומי הסמכות: חקירת העלמות מס, הברחות (סיגריות, סמים, בים וביבשה), שחיתות ציבורית והונאות כלכליות, פשעים פיננסיים בינ”ל, ארגוני פשע במיוחד בהיבט הכספי. כמו כן, גוארדיה די פיננצה מופקדת על משמר החוף הכלכלי, למשל, פיקוח על ספינות הברחה, ויחידות הרים שמחפשות סחורות מוברחות. בפועל, כ-68 אלף חיילים/שוטרים משרתים בגוף הענק הזה.

מבנה: לגווארדיה די פיננצה מבנה צבאי, מחולק לאזורים, פלוגות, גדודים. יש יחידות מיוחדות: קבוצות חקירה נגד פשע מאורגן (GICO), יחידת חקירות טכנולוגיות (GAT), יחידת לחימה בהונאות מע”מ, יחידת מאבק בסחר עתיקות וכו’. כמו כן, יש להם זרוע אוויר-ימית, ספינות סיור וצי מטוסים קלים למעקב גבולות. כך שזו סוכנות רב-תכליתית.

שיטות פעולה: הרבה מיקוד בביקורות מס, קציני פיננצה יכולים להיכנס לחנות ולבקש קבלות, לערוך ביקורת ספרים פתאומית. לצד זאת, בעבירות גדולות, הם מנהלים חקירות סמויות, מאזינים לטלפונים (באישור בית משפט איטלקי כמובן, באיטליה תובע הוא מנהל החקירה). יש לגוף מודיעין משלו אבל גם עובדים בצמוד עם התביעה האיטלקית (Prosecutors). איטליה בשל מאבקה במאפיה פיתחה שיטות ייחודיות: למשל, חילוט מניעתי, פיננצה יכולה באמצעות בתי משפט אזרחיים לחלט רכוש של מי שנחשד כמאפיונר עוד בטרם הרשעה, אם אינו יכול להסביר את מקור הכסף. זה כלי רב עוצמה. הגוארדיה די פיננצה משתתפת בצוותי antimafia (אנטי-מאפיה) אזוריים יחד עם קרביניירי ופוליציה, אך מביאה התמחות בכספים.

מקרה בולט:

• מבצע נגד קורליאונים (1990s): בגווארדיה די פיננצה היו מעורבים במצוד אחרי ראשי קוזה נוסטרה (המאפיה הסיציליאנית). כשנתפס טוטו רינה (ראש המאפיה) ב-1993 על ידי הקרביניירי, מיד פיננצה ניתחה את כל הנכסים שלו ורשת הכספים, מה שהוביל למעצרים של אנשי קש פיננסיים רבים ולחילוט אימפריית נכסים עצומה.
• תפיסות סמים ענקיות: ביולי 2023 פיננצה הודיעה על תפיסת 5.3 טון קוקאין בהברחה ימית, הגדולה בתולדות איטליה. זו דוגמה לכוחם בתחום שהוא גם משטרתי וגם מכסי.
• פרשת שחיתות MOSE בוונציה (2014): פרויקט בנייה גדול למניעת הצפות, נחשפה שחיתות ושוחד בהיקף עצום. פיננצה חקרה יחד עם משטרת המדינה, ועצרה עשרות פוליטיקאים ואנשי עסקים כולל ראש עיריית ונציה.

דמיון ושוני מול להב 433:

• דמיון: יש הקבלה בכך שפיננצה מטפלת בהרבה ממה שלהב 433 מטפלת: שחיתות, הלבנות, פשע מאורגן. גם פיננצה גוף לאומי עם מומחיות מיוחדת (כלכלה), כמו שלהב גוף לאומי מומחה (אך לא רק כלכלה). פיננצה כמו להב משתפת פעולה עם אחרים, למשל התביעה ובכירים.
• שוני: פיננצה הוא גוף מיליטריסטי גדול, 68 אלף איש, עם סמכויות רחבות גם של רשות מס ומכס, שלהב 433 אין סמכויות כאלה (להב לא תבדוק דו”חות מס שנתיים של אזרחים, למשל). התפקידים שונים במובן מסוים: פיננצה עושה גם אכיפה מנהלית (קנסות מס) וגם פלילית. להב 433 רק פלילית.
• מבנה משפטי: באיטליה, התובע הציבורי הוא שמנהל חקירות למעשה, והמשטרה (פיננצה כלולה) מבצעת תחת הנחייתו. בישראל המשטרה מנהלת חקירה והפרקליטות רק מלווה, זו סכמה אחרת. לכן להב יותר עצמאית בחקירות מאשר פיננצה, שתלויה תמיד בפרקליט לתיק נתון שמאשר מהלכים.
• תחומי פעולה: פיננצה עושה גם גביית מכס ומניעת הברחות גבול (תפקיד “משמר גבול”). להב 433 כמעט לא עוסקת בגבולות (יש רשות מסים/מכס נפרדת).
• שיטור כללי: פיננצה יכול לעצור אדם ברחוב על העלמת מס, לדרוש לראות חשבונית, דברים שלהב לא עושה. בעצם פיננצה זו משטרת כספים לכל דבר. להב 433 אינה “משטרת שחיתות” לכל דבר, יש עדיין יחידות מחוזיות שמטפלות בחלק מהמקרים.

צרפת, OCLCIFF

מי ומה הסמכות? בצרפת, OCLCIFF הוא ראשי תיבות של Office Central de Lutte Contre la Corruption et les Infractions Financières et Fiscales, המשרד המרכזי למאבק בשחיתות ועבירות כלכליות ומיסויות. זהו גוף משטרתי מיוחד שהוקם ב-2013 תחת ה-DGPN (Direction Générale de la Police Nationale), משטרת צרפת. הוא מתמקד בחקירת שחיתות ציבורית, עבירות צווארון לבן גדולות, העלמות מס בקנה מידה רחב, וכדומה. למעשה, הוא מקביל קצת ליאח”ה וליאל”כ של להב ביחד. צרפת, בדומה לבריטניה, גם הקימה פרקליטות פיננסית (PNF) ב-2014, שעובדת בצמוד ל-OCLCIFF.

מבנה: OCLCIFF חלק מהشرطة القضائية, המשטרה הפלילית הלאומית. הוא מרכזי בפריז אך פועל ברחבי צרפת דרך שלוחות. יש לו מחלקות לפי נושאים: מחלקה לשחיתות ציבורית, מחלקה להונאות מס, מחלקה להלבנת הון בינלאומית, וכו’. מונים בו כמה מאות שוטרים (לא ברור מספר מדויק, כנראה 100-200). עובדים בצמוד עם שופטים חוקרים ופרקליטים של PNF.

שיטות פעולה: בצרפת יש שופט חוקר (juge d’instruction) בתיקים גדולים שמוביל את החקירה, ומשטרה כמו OCLCIFF מבצעת. הם משתמשים בהאזנות, במעקבים, ובבדיקה מעמיקה של מסמכים פיננסיים. OCLCIFF מפורסם בפשיטות על משרדי ממשל כאשר יש חשד (למשל, פשטו על משרדו של שר כספים בחקירה מסוימת). עובדים עם יחידת המודיעין הפיננסי Tracfin (כמו הרשות להלבנת הון). צרפת חתמה מספר הסדרי ענק עם חברות בעבירות שחיתות (בהובלת PNF), והעבודה המקדימה נעשית ע”י OCLCIFF.

מקרה בולט:

• פרשת פרנסואה פיון (Penelopegate, 2017): ראש ממשלה לשעבר, נחשד שקיבל כספים פרלמנטריים עבור “משרת פיקטיביות” לאשתו. OCLCIFF חקר ביסודיות את התנועות הכספיות והמסמכים, בשיתוף שופטים. פיון הועמד לדין והורשע ב-2020 במרמה (קיבל מאסר על תנאי וקנס). תיק זה מזכיר מאוד חקירות שלנו, פוליטיקאי בכיר, עבירת שחיתות, רק ששם השופט החוקר מוביל.
• פרשת הנשיא סרקוזי (מימון מלוב): OCLCIFF מעורב בחקירה המתמשכת לטענות שקמפיין ניקולא סרקוזי קיבל מימון בלתי חוקי ממשטר קדאפי בלוב ב-2007. זו חקירה סופר-מורכבת חוצה גבולות (כספים במזוודות וכו’), וOCLCIFF חוקרת יחד עם שופטים כבר שנים. אין עדיין תוצאה סופית (נכון ל-2025 התיק בהליכים), אבל כבר היו הליכי אישום ראשוניים.
• פרשת ג’רום קאהוזאק (2013): שר תקציב שהסתיר חשבונות בנק זרים. OCLCIFF חשפה את החשבונות בשווייץ, והוא נאלץ להתפטר והורשע בהעלמת מס.

דמיון ושוני ללהב 433:

• דמיון: OCLCIFF מתמקד בדיוק במה שחלק מלהב עושה, שחיתות, הונאות, הלבנות. הוא יחידה ארצית כמו להב. גם בצרפת הוא מוקד ידע לאומי שמסייע למחוזות (לפריז, מרסיי וכו’) בחקירות.
• שוני: צרפת עדיין שומרת על הפרדת גופים, OCLCIFF זה רק כלכלי/שחיתות. עבירות אחרות כמו טרור, גוף אחר (SDAT למשל), פשע מאורגן “קלאסי”, גוף אחר (OCRB). להב 433 מטפלת גם בפשע מאורגן וגם בשחיתות תחת אותה מטריה. בצרפת כל אחד זה משרד מרכזי אחר.
• מערכת משפט: בצרפת, השופט החוקר מוביל. בישראל אין דבר כזה, המשטרה מובילה. זה משנה את הדינמיקה: חוקרי להב 433 עצמאים יותר בגיבוש כיווני חקירה; בצרפת OCLCIFF מקבלת הנחיות שופט לגבי איזה פעולות לבצע. מצד שני, השופט החוקר נותן להם גם כוח, הוא יכול לחייב עדים וחשודים באופן אגרסיבי יותר (כמו לזמן בכפייה לעדות, מה שבישראל יותר מוגבל).
• גודל: OCLCIFF קטן יחסית (כמה מאות), אך יש משטרת פריז ויחידות אזוריות שגם חוקרות שחיתות (לא הכל דרך OCLCIFF). בישראל להב 433 מרכזת כמעט את כל הגדולים, אין יחידת שחיתות נפרדת בירושלים או תל אביב; בצרפת, במשטרת פריז יש גם חוקרי הונאה.
• תביעה: בצרפת PNF (פרקליטות פיננסית) מאוד אקטיבית, מתאמת עם OCLCIFF. בישראל הפרקליטות הכלכלית דומה אבל הפרדת הרשויות טיפה שונה.

קנדה, RCMP (המשטרה הרוכבת המלכותית, שירות החקירות הפדרלי)

מי ומה הסמכות? בקנדה, ה-RCMP הוא גוף משטרה פדרלי (והמונח “Federal Policing” מתייחס לענף בתוך RCMP שמתעסק בפשיעה פדרלית). ה-RCMP משמש גם כמשטרה מקומית ברוב הפרובינציות (למעט קוויבק ואונטריו שיש להן משטרה משלהן). בהקשר שלנו, כשאומרים RCMP Federal Policing, מתכוונים ליחידות ה-RCMP שמטפלות בעבירות פדרליות: שחיתות, פשע מאורגן בין-פרובינציאלי, סחר סמים בינ”ל, ביטחון לאומי (במקביל לשירות הביון CSIS), פשעי אינטרנט וכו’. למעשה, תפקיד די מקביל ל-FBI, אך ה-RCMP גם לובשת כובע של משטרה עירונית באזורים רבים.

מבנה: ה-RCMP ~30 אלף אנשי סדיר (כ-19 אלף קצינים השאר אזרחים), פרוש בכל קנדה. בתוך RCMP, יש מחלקות: מחלקת חקירות פדרליות (Federal Investigations), מחלקת מודיעין פשע, יחידת مكافحة שחיתות בינ”ל (שחיתות של פקידים קנדיים בחו”ל, בהתאם לחוק כנגד שוחד לעובדי ציבור זרים), יחידות כלכלה, יחידות סייבר, ויחידות משולבות (למשל שילוב עם משטרות ערים גדולות בצוותי Gang Task Force). קנדה גם מפעילה בצוות RCMP יחידה ייעודית לשחיתות והונאה, למשל יש RCMP Integrated Market Enforcement Teams (IMET) שמפקחים על שוק ההון בערים הגדולות.

שיטות: RCMP מפעיל חקירות בפרופיל גבוה: למשל, בפרשת SNC-Lavalin (חברת הנדסה שהואשמה בשוחד בלוב), ה-RCMP חקר ואסף ראיות שהובילו לאישומים. הוא גם מבצע האזנות, משתמש בסוכנים מדובבים (הטכניקה הקנדית הידועה “מר ג’נטלמן”, Mr. Big, שבה סוכנים מארגנים מפגש בוסים פיקטיבי כדי לדובב הודאה מחשוד ברצח, זו טכניקה קנדית קלאסית). RCMP מעורב במעקבים בינ”ל (למשל עם DEA).

מקרה בולט:

• פרשת SNC-Lavalin (2015): RCMP חקר שחיתות של החברה הקנדית הגדולה בקשר לעסקיה בלוב. הוגש כתב אישום על שוחד של עשרות מיליוני דולרים. הפרשה גם עוררה סערה פוליטית בקנדה כי לשכת רה”מ (ג’סטין טרודו) ניסתה להתערב בהחלטת התביעה, שערורייה ידועה. בסוף החברה חתמה על הסדר שכלל קנס $280 מיליון. המקרה מזכיר חקירות שחיתות בינ”ל שבלהב 433 נדיר שיש (כי ישראל פחות תאגידים בינ”ל בסדר גודל כזה), אבל העיקרון דומה לעבודה משולבת חוקרים-פרקליטים.
• פרשת “Project Colisée” (2006-2008): RCMP הוביל מבצע ענק נגד המאפיה במונטריאול (משפחת ריזוטו). יותר מ-90 חברי מאפיה נעצרו, כולל ראשי משפחות פשע. השתמשו בהאזנות, סוכנים סמויים והסתייעות ב-FBI. זה מקביל לתיקי ארגוני פשע של להב (512 וכד’), רק בקנדה.

דמיון ושוני מול להב 433:

• דמיון: RCMP (Federal Policing) וללהב יש את אותה מטרה כללית: חקירות פשיעה חמורה בדגש על שחיתות, פשיעה מאורגנת, וכו’, ברמה לאומית. שניהם משתפים פעולה עם גופי חוץ (RCMP עם FBI וכו’, ולהב עם אותם, למעשה). גם RCMP וגם להב 433 הם חלק ממשטרה לאומית שמספקת שירותים גם מקומיים, כלומר, ה-RCMP הוא גם משטרה מקומית בעיירות רבות, כמו שמשטרת ישראל עושה גם תפקיד מקומי, אבל בתוך ה-RCMP יש יחידות עילית שמקבילות להב.
• שוני: סביבת החוק: בקנדה כמו ארה”ב, יש הפרדה בין עבירות פדרליות לפרובינציאליות. בישראל אין, להב 433 יכולה לחקור כל עבירה חמורה. בקנדה, RCMP לא יתערב למשל ברצח מקומי אלא אם יש היבט פדרלי. מצד שני, RCMP מעורב גם באכיפת חוקים שאין אצלנו: למשל, בקנדה RCMP אוכפת גם חוקים פדרליים מנהליים (כמו פשעים נגד הסביבה וכו’). בהיבט השחיתות, יש בקנדה גוף נפרד בשם CFSEU (יחידה משולבת לשחיתות זרה) שחוקר חשדות שוחד של קנדים בחו”ל, כמו מקבילה של SFO הבריטי. להב 433 לא מתעסקת בשוחד של ישראלים בחו”ל כמעט (למעט אם ישראל החליטה כן לאכוף, שזה נדיר).
• גודל: RCMP עצום (30k) ומתפרס על תחומים רבים. להב 433 קטנה וממוקדת.
• עצמאות מול רשויות אחרות: RCMP, בעיקר בFederal Policing, עובד בצמוד לפרקליטים (Crown prosecutors) אבל המשטרה יחסית עצמאית בחקירה. בזה דומה לישראל.
• מבנה ארגוני: להב 433 יחידה ייעודית, RCMP הוא כל המשטרה, אז כמובן שלהב יותר צר. אולי אפשר להשוות את RCMP Federal Policing לאגף החקירות והמודיעין כולו בישראל, כגודל וסמכויות. להב 433 אז כמו חלק מזה.
• אחר: RCMP יש גם סמכויות שעוד מעבר (טקסיות, השומרים האדומים המפורסמים, יחידת פרשים). אין לזה שקול אצלנו.

בקצרה, ניתן לסכם כי בכל המדינות הללו יש גופי חקירה שמתמודדים עם אותם אתגרים, אך המבנה הארגוני שונה בהתאם לשיטת הממשל והמשפט. להב 433 מצליחה במידה מסוימת לאחד תחומים, תפקיד שחולק במדינות אחרות בין כמה סוכנויות (כמו FBI+IRS בארה”ב, NCA+SFO בבריטניה, BKA+יח’ כלכליות בגרמניה, וכו’).

תקציר:

• FBI (ארה”ב): סוכנות חקירות פדרלית ענקית (35,000 עובדים) עם סמכות על פשיעה פדרלית, מקביל ללהב 433 בהובלת חקירות שחיתות ופשע מאורגן, אך גדול בהרבה ונפרד ממשטרות מקומיות. דומה בייעוד (ה”אף-בי-איי הישראלי”) אך שונה בגודל ובמבנה (ה-FBI עצמאי ומופקד גם על ביטחון פנים).
• בריטניה: מפוצלת לשניים, NCA (סוכנות הפשיעה הלאומית) מטפלת בארגוני פשע, סמים, סייבר בינ”ל, ואילו SFO (משרד הונאות כבדות) חוקר שחיתות והונאות גדולות עם סמכות תביעה. להב 433 מאחדת למעשה את שתי הפונקציות הללו תחת קורת גג אחת. היקף כוח האדם בבריטניה גדול משלנו, ושיתוף הפעולה שם בין סוכנויות חיוני, בעוד שלנו יש גוף יחיד שעושה הכל.
• גרמניה (BKA): משרד חקירות פדרלי המסייע ל-16 המדינות. דומה ללהב 433 בתפקיד (תיקי פשע מאורגן, טרור, בינ”ל), שונה בכך שפועל במדינה פדרלית ורוב התיקים אינם בטיפולו אלא בטיפול המשטרות המקומיות. גם בגודל הוא גדול (~7000) ובתפקידים (ניהול מעבדות לאומיות).
• איטליה (Guardia di Finanza): גוף צבאי-משטרתי עצום (68,000) המתמחה בפשיעה פיננסית, העלמות מס ומאבק במאפיה דרך הכסף. דומה ללהב 433 בהתמקדות בשחיתות ופשע מאורגן, שונה בהיותו כוח צבאי ובסמכויות מנהליות (מס ומכס) שאין ללהב.
• צרפת (OCLCIFF): משרד משטרה לאומי למאבק בשחיתות ועבירות כלכליות, חלק מהמשטרה הארצית. מאוד דומה בפעילות ליאח”ה/יאל”כ של להב 433, אך בצרפת יש שופט חוקר שמוביל את התיקים. היחידה קטנה יותר ופועלת לצד גופי חקירה אחרים לנושאים אחרים.
• קנדה (RCMP Federal): המשטרה הפדרלית הקנדית מטפלת בפשיעה חמורה בכל קנדה, בדומה לתפקידי להב (שחיתות, פשע מאורגן, פשיעה בינ”ל). RCMP גדול ורחב (גם משטרה מקומית בהרבה מקומות), ולהב ממוקדת רק בחקירות מיוחדות.

בניין מטה להב 433 באזור התעשייה הצפוני בלוד (Lahav 433 headquarters, Lod)

יחידת להב 433, אנשי קשר, פרטי יחידות ותבניות פנייה

להב 433 היא יחידת העילית של משטרת ישראל למאבק בפשיעה חמורה, בינלאומית ושחיתות ציבורית, המכונה לעיתים “ה־FBI הישראלי”. היחידה הוקמה בשנת 2008 ואיחדה תחתיה 4 יחידות ארציות קיימות ואת יחידת Gideonim 33. להלן פרטי התקשרות ומבנה היחידה ויחידות הבת, בשפות עברית, אנגלית, רוסית, ערבית וצרפתית, ולאחריהם תבניות לפניות בנושאים שונים:

הערות: רוב יחידות להב 433 מרוכזות במטה בלוד. פניות ציבור ניתן לבצע דרך מדור פניות הציבור של המשטרה, או בפנייה ישירה ליחידה הרלוונטית לפי הפרטים לעיל. בדחיפות, יש להתקשר למוקד 100 של המשטרה.

תבניות ודוגמאות לפנייה

להלן דוגמאות לנוסחי פניות רשמיות בנושאים שונים. כל פנייה צריכה לכלול פרטי מזהה (שם, ת.ז., כתובת וטלפון) ולציין את הנושא ומספר תיק (אם רלוונטי). יש לנסח בלשון עניינית ומכובדת, ולשמור עותק מהפנייה.

1. פנייה כללית ליחידה:
לכבוד יחידת להב 433, משטרת ישראל, שלום רב,
הנדון: פנייה כללית / בקשת מידע בנושא <נושא הפנייה>
אני פונה אליכם בבקשה לקבלת מידע/סיוע בנושא לעיל. specifically, ברצוני לברר <פרט את שאלתך או בקשתך הכללית>. אבקש את התייחסותכם ולספק לי את המידע הנדרש. בתודה מראש,
שם מלא | תאריך | חתימה

2. הגשת תלונה:
לכבוד ראש יחידת <שם היחידה, למשל יאח”ה>, להב 433, שלום רב,
הנדון: תלונה בדבר <תיאור קצר של העבירה>
אבקש להגיש בזאת תלונה רשמית בגין <תאר את המקרה: עבירת הונאה/שחיתות וכו’> שנעבר/ה ביום <תאריך> ע”י <פרטי חשוד אם ידוע>. פרטי המקרה: <תיאור מפורט של מה שארע, כולל שמות, תאריכים ומקומות>. מצורפים כל המסמכים והראיות התומכים בתלונתי (צילום ת.ז., מסמכים וכו’). אבקש לאשר קבלת תלונתי וליידע אותי במספר תיק החקירה שייפתח. בתודה,
שם המתלונן | ת.ז. | כתובת | טלפון | תאריך

3. הגשת ערר על טיפול:
לכבוד מפקד להב 433, שלום רב,
הנדון: ערר על טיפול בתלונה מספר <מספר תיק>
בהמשך לתלונתי/חקירתי מתאריך <תאריך>, ברצוני לערער על האופן בו טופלה התלונה. לטענתי, <פרט את הסיבות לערר: למשל, “לא נגבו עדויות מרכזיות” או “התיק נסגר בלי מיצוי חקירה”>. אני מפנה את תשומת לבכם לזכותי להגיש ערר על החלטת סגירת תיק לפי נוהלי המשטרה והנחיות פרקליטות. אבקש בחינה מחודשת של התיק ולקבל עדכון בדבר המשך הטיפול.
בכבוד רב,
שם | חתימה | תאריך

4. שאילתה/פנייה לציבור:
לכבוד דוברות משטרת ישראל / יחידת להב 433, שלום רב,
הנדון: פנייה מטעם הציבור, <נושא השאילתה>
אני אזרח המבקש לקבל הבהרה/מידע בנוגע ל<נושא>. ספציפית, אבקש לדעת <שאלת מידע לציבור, למשל “מה סטטוס החקירה בתיק X שהתפרסם לציבור”> וכן האם ישנן הנחיות לציבור בנושא זה. אודה לתשובתכם ולמידע לציבור בנושא.
בברכה,
שם הפונה | כתובת | דוא”ל | תאריך

5. בקשת מידע לפי חוק חופש המידע:
לכבוד הממונה על יישום חוק חופש המידע, משטרת ישראל, שלום רב,
הנדון: בקשה לקבלת מידע בהתאם לחוק חופש המידע, תשנ”ח–1998
בהתאם לחוק חופש המידע, אבקש לקבל את המידע הבא מרשותכם: <תאר בפירוט את המידע המבוקש, למשל “נתוני סטטיסטיקה על תיקי שחיתות ציבורית שטופלו בשנים 2020–2024”>. אציין כי אני מוכן לשאת בתשלום האגרה הקבועה בחוק עבור טיפול בבקשתי. אבקש אישור על קבלת הבקשה ומס’ פנייה לשם מעקב.
בכבוד רב,
שם המבקש | כתובת | דוא”ל | תאריך

6. בקשה לליווי משפטי לחשוד (סיוע הסניגוריה הציבורית):
לכבוד <שם יחידה חוקרת>, להב 433, שלום רב,
הנדון: בקשה למינוי סניגור ציבורי לחשוד לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ”ו–1995
אני, <שם החשוד>, ת.ז. <X>, נחקר/חשוד בתיק <מספר>. בהיעדר ייצוג פרטי ובשל מצבי הכלכלי, אבקש לממש את זכותי לייצוג משפטי ולמנות לי סניגור ציבורי. מצורפים טפסים נדרשים לפי הנהלים (טופס בקשה לליווי סניגור ציבורי, אישורים כלכליים וכו’). אבקש לאשר קבלת בקשתי ולהעבירה בדחיפות לידי הסניגוריה הציבורית, בהתאם לתקנות ולנהלים.
בכבוד רב,
שם החשוד | חתימה | תאריך

7. בקשה להסבר על זכויות נחקר/חשוד:
לכבוד <שם החוקר המטפל או מפקד היחידה>, שלום רב,
הנדון: בירור זכויותיי כנחקר/חשוד בתיק <מספר תיק>
בהיותי נחקר/חשוד במסגרת תיק זה, אבקש לקבל הבהרה בכתב של זכויות החשוד המגיעות לי על-פי דין (כגון זכות השתיקה, זכות להיוועץ בעורך דין וכד’). נא לשלוח לעיוני עותק של “כתב זכויות החשוד” שמופק עבור חשודים מבוגרים, ולוודא שהבנתי את מלוא זכויותיי וחובותיי בהליך החקירה.
בתודה,
שם הנחקר | תאריך

8. דיווח על שיבוש חקירה או מרמה בתיק:
לכבוד מפקד להב 433 / קצין אח”מ להב, שלום רב,
הנדון: דיווח על חשד לשיבוש מהלכי חקירה ועבירת מרמה בתיק חקירה מספר <X>
ברצוני לדווח כי במסגרת חקירה מס’ <X> מתבצע לכאורה שיבוש הליכי חקירה (Obstruction of Investigation) או מעשה מרמה הפוגעים בטוהר ההליך. פירוט: <תאר את האירועים, למשל העלמת מסמכים, הדלפת מידע לחשוד, מסירת עדות שקר ע”י גורם בתיק וכו’>. אבקש לטפל בדחיפות במידע זה במסגרת סמכויותיכם, על מנת להבטיח את תקינות ההליך ולמנוע פגיעה בצדק. אני מוכן למסור פרטים נוספים ולעמוד לרשותכם לכל בירור.
בברכה,
שם המדווח | טלפון | תאריך

9. בקשה לשחרור מידע/חפץ שנתפס:
לכבוד ראש יחידת <שם היחידה החוקרת>, להב 433, שלום רב,
הנדון: בקשה להשבת תפוסים, תיק מס’ <X>
בהמשך לחקירה/לתיק הנ”ל, אבקש לשחרר לרשותי את החפצים או המידע שנתפסו ממני במהלך החקירה, שכן להבנתי הסתיימה הבדיקה בהם והם אינם נדרשים עוד כראיה. ספציפית, מדובר ב<פרט את הפריטים: למשל “מחשב נייד מסומן פריט A, טלפון נייד פריט B”>. אבקש לתאם איתי מועד לקבלת התפוסים בחזרה, בהתאם לנוהל. מצורף צילום ת.ז. ואסמכתאות רלוונטיות.
בתודה,
שם החשוד/הבעלים | תאריך

10. העברת מידע מודיעיני מהציבור:
לכבוד מחלקת מודיעין, להב 433, שלום,
הנדון: מידע מודיעיני בנושא <נושא הפשע או החשד>
ברשותי מידע חשוב אשר עשוי לסייע לחקירה/למאבק בפשיעה בתחום <XYZ>. באופן כללי, מדובר ב<תיאור כללי ללא חשיפת פרטים רגישים מדי בערוץ זה>. אבקש לתאם ערוץ בטוח להעברת המידע המודיעיני באופן ישיר וחסוי לגורם המוסמך ביחידתכם (למשל פגישה דיסקרטית או שיחת טלפון מאובטחת). אנא צרו עימי קשר בהקדם דרך הפרטים מטה לתיאום. ניתן לשמור על אנונימיות שלי כמדווח אם הדבר אפשרי.
בברכה,
שם המדווח | טלפון | דוא”ל | תאריך

בסיום הנוסח יש לכלול חתימה אישית ופרטי התקשרות מעודכנים. כל הפניות לעיל הן דוגמאות בלבד ויש להתאים כל מקרה לנסיבותיו. במידת הצורך, יש לפנות לייעוץ משפטי.