עורך דין פלילי אירופה | הגנה פלילית יעילה מזרח אירופה

הזכות להליך הוגן נשמרת בכל האמנות העיקריות של זכויות אדם. בעוד שעבור אותן מדינות אירופיות החתומות על ECHR האמנה מספקת את המקור העיקרי לזכויות משפט הוגן בינלאומיות, ה-ECTHR עצמו מרבה להתייחס לסטנדרטים בינלאומיים המפרטים זכויות משפט הוגן. הצהרת הוואנה על תפקידם של עורכי הדין (להלן, הצהרת הוואנה) מצוטטת לעתים קרובות בהקשר של זכויות הגנה פלילית.

עורך דין מומלץ

היא מרחיבה את זכאותם של חשודים ונאשמים לעורך דין, הקבוע בסעיף 14 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (המקבילה לסעיף 6 ל-ECHR), בכך שהבהירו שהזכות חלה בכל שלבי ההליך הפלילי, ועל ידי לקבוע מה מדינות חייבות לעשות כדי להפוך את הזכאות הזו למציאות. אחת הדרישות הללו היא שממשלות חייבות להבטיח אספקת מימון מספק ומשאבים אחרים לעניים, ובמידת הצורך, לאנשים מוחלשים אחרים. 23

בתי הדין הפליליים הבינלאומיים שהוקמו כדי לשפוט ולהעניש הפרות חמורות של זכויות אדם ומשפט הומניטרי, כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ICTY), בית הדין ברואנדה (ICTR) ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ), ליישם סטנדרטים להגנה יעילה שפותחו על ידי ה-ECtHR ועל ידי ועדת זכויות האדם של האו”ם (HRC). 24 חוק ה-ICC קובע במפורש כי ה-ICC צריך ליישם ולפרש את החוק בהתאם לזכויות אדם מוכרות בינלאומיות, ולפתח סטנדרטים להגנה פלילית יעילה בהתאם לאלה של ECtHR וה-HRC.

זכות לקבל מידע, ‘לפני חקירה’, על עילות החשד שאדם עבר עבירה בתחום השיפוט של ה-ICC, וזכותו של אדם להיות נוכח עורך דינו כשהוא/היא. נחקר כאשר יש יסוד לחשוד שהם ביצעו פשע בסמכות השיפוט של בית המשפט, נקבע בחוק ה-ICC. 25 החוק של ICTY מכיר גם בזכות להיות עורך דין נוכח במהלך החקירה, וקובע שאם הזכות מופרת יש להוציא ראיות שהושגו במשפט. יתרה מכך, על פי הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT), הזכות להיות נוכח עורך דין במהלך חקירת המשטרה היא אחד מאמצעי ההגנה הבסיסיים מפני התעללות בעצורים.

אומנות. 1.3. ראה עוד OSF 2012, עמ’ 22-27. ראה גם את הדו”ח של פגישת קבוצת המומחים הבין-ממשלתית הפתוחה על חיזוק הגישה לסיוע משפטי במערכות משפט פלילי שהתקיימה בוינה בין ה-16 ל-18 בנובמבר 2011, שהציעה לאמץ עקרונות והנחיות של האומות המאוחדות בנושא גישה לסיוע משפטי בפלילים. מערכות צדק. טיוטת העקרונות וההנחיות אומצו, בשינויים קלים, בישיבה ה-21 של ועדת האו”ם למניעת פשע ומשפט פלילי, ב-27 באפריל 2012.

ראה טווינסטרה 2009.

אומנות. 55.

תקנון בית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר, א. 18 (3).

החלטה בעניין בקשת ההגנה להחריג ראיות ICTY בזדרבקו מוצ’יץ’, 2 בספטמבר 1997, תיק מס’ IT-96-21-T, לשכת המשפט II.

הוועדה למניעת עינויים 1992, פסקאות. 36-38.

4.2 האמנה האירופית לזכויות אדם

שני סעיפים של ECHR עוסקים במפורש בהליך הפלילי: סעיף

5 (הזכות לחירות) וסעיף 6 (הזכות להליך הוגן). 29 סעיף 5 קובע כי המעצר והמעצר חייבים להיות חוקיים ובהתאם לנוהל הקבוע בחוק, וכי כאשר מבוצעים במטרה להביא אדם בפני רשות משפטית מוסמכת, יש צורך בחשד סביר שהאדם עבר עבירה. (או מוצדק בצורך למנוע מהאדם לבצע עבירה או לברוח לאחר שעשה זאת) (סעיף 5(1)(ג)). יש ליידע אדם שנעצר באופן מיידי, בשפה שהוא/היא מבין, על הסיבות למעצר ועל כל אישום נגדם (סעיף 5(2)). כל אדם שנעצר או עצור בהתאם לאמנות. 5(1)(ג) חייב להיות מובא מיידית בפני שופט או קצין אחר המוסמך על פי חוק להפעיל סמכות שיפוטית, והוא זכאי להישפט תוך זמן סביר או לשחרור ממתין למשפט (אשר עשוי להיות מותנה בערבויות להתייצבות למשפט ) (סעיף 5 (3)). אדם שנשלל חירותו במעצר או במעצר זכאי לנקוט בהליכים על מנת לקבוע את חוקיות מעצרו, אשר יש להכריע ‘מהר’ על ידי בית משפט, ולהורות על שחרורם אם המעצר יהיה. אינו חוקי (סעיף 5 (4)).

סעיף 6 (1) מבטיח את הזכות לשימוע הוגן ופומבי, תוך זמן סביר, על ידי בית דין בלתי תלוי וחסר פניות שהוקם בחוק. פסקי דין חייבים בדרך כלל להינתן בפומבי, אם כי העיתונות והציבור עשויים להיות מודרים ממשפט כולו או חלק ממנו בנסיבות מוגבלות, שנקבעו. חזקת החפות מובטחת בסעיף 6(2). זכויות פרוצדורליות מינימליות מוקנות למי שהואשם בעבירה פלילית; הזכות לקבל מידע מיידי, בשפה שהוא/היא מבין ובפירוט, על מהות ועילת האשמה נגדו (סעיף 6(3)(א)); הזכות לזמן ולמתקנים נאותים להכנת הגנתם (סעיף 6(3)(ב)); הזכות להגן על עצמו באופן אישי או באמצעות סיוע משפטי לפי בחירתו, או, אם אין לו מספיק אמצעים לשלם עבורו, לתת לו בחינם כאשר אינטרס הצדק מחייב זאת (סעיף.

6 (3)(ג)); הזכות לחקור או לחקור עד נגדו ולקבל התייצבות וחקירת עדים מטעמו באותם תנאים כמו עדים נגדם (סעיף 6(3)(ד)); והזכות לסיוע חינם של מתורגמן אם הוא/היא אינו יכול להבין או לדבר את השפה הנהוגה בבית המשפט (סעיף 6(3)(ה)). הערבויות בסעיף 6(3) הן היבטים ספציפיים של הזכות לא

29 סעיף 7 (אין ענישה ללא חוק) עוסק בעיקרו במשפט פלילי מהותי, וכן

לא נדון כאן יותר.

שימוע הוגן בסעיף 6(1). הדאגה העיקרית של ה-ECTHR ביחס לסעיף 6(1) היא להעריך את ההגינות הכוללת של ההליכים. בהערכה זו יבחן בית המשפט את ההליך בכללותו, בשים לב לזכויות ההגנה (כמפורט בסעיף 6(3)) אך גם לאינטרסים של הציבור, הקורבנות ובמידת הצורך העדים. 30 חריגה לפי סעיף 15 של ECHR מותרת מהזכויות המובטחות בסעיפים 5 ו-6, אך רק “בזמן מלחמה או חירום ציבורי אחר המאיים על חיי האומה”.

הזכויות הכלולות בסעיף 6 הורחבו על ידי עקרונות שפותחו בפסיקת ה-ECTHR, כגון אלה הנוגעים לשוויון נשק בין התביעה להגנה, 31 הפריבילגיה נגד הפללה עצמית והזכות להשתיק, 32 הזכות. למשפט יריב, ועקרון המיידיות (כלומר שכל הראיות בדרך כלל צריכות להיות מובאות במשפט בהקשר של טיעון יריב). 33 זהו עקרון מבוסס שהאמנה נועדה להבטיח זכויות שהן “מעשיות ואפקטיביות”, לא רק “תיאורטיות ואשליות”, 34 ועל הנאשם להיות מסוגל לממש “השתתפות יעילה” בהליכים פליליים. 35 זכויות סעיף 6, במיוחד אלה המפורטות בסעיף 6(3), חלות גם על הליכי קדם משפט 36, ובמיוחד, הליכים המתנהלים לפי סעיף 5(4) (מעצר לפני משפט) צריכים לעמוד, עד כמה שניתן. במידה האפשרית בנסיבות של חקירה מתמשכת, הדרישות הבסיסיות של משפט הוגן, כגון הזכות להליך יריב. 37

שני מאמרים נוספים רלוונטיים להיבטים מסוימים של הגנה פלילית יעילה. סעיף 3 קובע שאף אחד לא יהיה נתון לעינויים או ליחס או ענישה לא אנושיים או משפילים וזה חל כמובן על הליכים פליליים לרבות תנאי המעצר והחקירה. אין חריגה מסעיף 3 (סעיף 15 (2)). סעיף 8 (1) מבטיח את זכותו של אדם לכבד את חייו הפרטיים והמשפחתיים, את ביתו והתכתבויותיו. בהקשר של הגנה פלילית יעילה, סעיף 8 רלוונטי במיוחד לתקשורת עורך דין/לקוח, גישה לסיוע משפטי ולפעולות חקירה של המשטרה כגון מעקבים ולכדה. באופן משמעותי, התערבות במימוש הזכות מותרת, ובלבד שתהיה בהתאם לחוק והיא נחוצה בחברה דמוקרטית, בין היתר, למען ביטחון המדינה, ביטחון הציבור או מניעת אי סדר או פשע (סעיף. 8(2)).

ה-ECHR עצמו אינו כולל זכות ערעור, אך זכות ערעור בהליך פלילי נקבעה בפרוטוקול השביעי של ECHR, סעיף 2, הקובע כי אדם שהורשע בעבירה פלילית על ידי בית דין זכאי לקבל את הרשעה או גזר דין שנבדקו על ידי בית דין גבוה יותר. הזכות עשויה להיות כפופה לחריגים במקרה של עבירות קלות, או כאשר האדם נשפט בערכאה ראשונה בבית הדין העליון או הורשע בעקבות ערעור על זיכוי. למרות שלא כל החותמים על ECHR חתמו ואישרו את הפרוטוקול, כל המדינות במחקר עשו זאת.

למרות שהעקרונות העיקריים שנקבעו על ידי פסיקת ה-ECTHR ברורים, לרוב, קשה או בלתי אפשרי להסיק מסקנות מפורטות והכללות מהפסיקה, משום שכפי שצוין לעיל, בעוד שבית המשפט שוקל זכויות פרוצדורליות ספציפיות, הוא רואה תפקידה העיקרי הוא להעריך אם ההליכים היו הוגנים בכללותו על העובדות המיוחדות של מקרה בודד. 38 לפיכך, אם ניתן לתקן או לפצות את ההפרה של זכות פרוצדורלית בהליכים פרוצדורליים או משפטיים אחרים, אין בכך כדי להפוך את המשפט לבלתי הוגן באופן כללי. יתרה מכך, בית המשפט מתייחס בדרך כלל לקבילות הראיות כעניין להסדרה בחוק הלאומי ובתי המשפט הלאומיים, כאשר עניינו היחיד של בית המשפט הוא לבחון האם ההליכים התנהלו בצורה הוגנת. 39 יש גם

ECtHR 20 בנובמבר 1989, קוטובסקי נ’ הולנד, ע”פ 11454/85, פסקה. 39; ו-ECtHR 6 בדצמבר 1988, Barbera, Messegue and Jabardo v. Spain 11 EHRR 360.

ECtHR, Grand Chamber, 1 ביוני 2010, Gdfgen v. Germany, No. 22978/05, para. 163, וראה פסקי הדין המצוינים בו.

כמה מרכיבים של הגנה פלילית יעילה, כגון איכות הסיוע המשפטי, שבית המשפט רואה בו מעבר למצפן החוקתי הראוי שלו. 40

בהתחשב במגבלות אלו, מה שאנו משתדלים לעשות בפרק 2 הוא לא רק לזהות סטנדרטים מינימליים שניתן לגזור מפסיקת ה-ECtHR בנוגע לזכויות ההגנה הרלוונטיות ביותר לגישה להגנה פלילית יעילה, אלא גם לזהות את הפערים ואי הוודאות שיש עדיין נותרו לגבי הזכויות הללו. חלק מהפערים ואי הוודאות הללו עשויים להתמלא על ידי חוק האיחוד האירופי המתפתח בנושא זכויות פרוצדורליות לחשודים ונאשמים, נושא שאליו נפנה כעת.

4.3 האיחוד האירופי וזכויות פרוצדורליות בהליכים פליליים

האיחוד האירופי (EU) הוא שחקן חדש יחסית בתחום הזכויות הפרוצדורליות באירופה. למרות שבית המשפט האירופי לצדק (ECJ) קבע כבר לפני 1991 שיש לכבד את זכויות ההליך ההוגן, 41 לא היה מכשיר של הקהילה האירופית בנושא משפט הוגן. עם זאת, הגישה של האיחוד האירופי לזכויות פרוצדורליות פותחה בשורה של אמנות וכלים אחרים במהלך שני העשורים הבאים. אמנת מאסטריכט משנת 1992 42 קבעה שעניינים בתחום החדש שנוצר של משפט ופנים יטופלו בהתאם ל-ECHR. לאחר מכן בא אמנת אמסטרדם משנת 1997, 43 אשר תיקנה את האמנה על האיחוד האירופי (TEU), וחיזקה את כשירות האיחוד האירופי בשיתוף פעולה משטרתי ומשפטי בעניינים פליליים על ידי יצירת אזור של חופש, ביטחון וצדק. מסקנות מועצת השרים שהתכנסה בטמפרה, פינלנד בשנת 1999 (מסקנות טמפרה 44 ) ביקשו מהמועצה האירופית ומהנציבות לאמץ תוכנית של צעדים ליישום עקרון ההכרה ההדדית, לרבות פיתוח תקני מינימום משותפים הנחוצים כדי להקל על היישום של עקרון ההכרה ההדדית, אשר כיבד את החוק היסודי

ECtHR 24 בנובמבר 1993, Imbriosca v. Switzerland, No. 13972/88.

תיק C-49/88 Al-Jubail Fertilizer Co. and Saudi Arabian Fertilizer Co. v. Council [1991] ECR I-3187. במקרה הקודם של Hoechst AG v. Commission [1989] ECR 2859, ECJ קבע כי “…יש להתייחס במיוחד לזכויות ההגנה, עקרון שטבעו היסודי הודגש בהזדמנויות רבות..’

האמנה על האיחוד האירופי, שנחתם במאסטריכט ב-7 בפברואר 1992.

אמנת אמסטרדם: תיקון האמנה בדבר האיחוד האירופי, האמנות להקמת הקהילות האירופיות וחוקים קשורים מסוימים, שנחתמו באמסטרדם ב-2 באוקטובר 1997.

ועדת הקהילות האירופיות, מסקנות הנשיאות, המועצה האירופית של טמפרה 15 ו-16 באוקטובר 1999, SI (1999).

עקרונות המדינות החברות. 45 האיחוד האירופי החל בשורה של צעדים הנוגעים לשיתוף פעולה חקירתי ושיפוטי, שחיזקו מנגנונים ומוסדות קיימים ופיתחו חדשים, 46 אך סטנדרטים שונים לזכויות הפרוצדורליות של החשודים והנאשמים במדינות החברות באיחוד האירופי הפריעו לקבלה המלאה של עקרון ההכרה ההדדית. 47 בשנת 2003 פרסמה הנציבות האירופית הצעות לאמצעי הגנה פרוצדורליים עבור חשודים ונאשמים בהליכים פליליים ברחבי האיחוד האירופי. 48 עם זאת, למרות תמיכה משמעותית מכל האיחוד האירופי, טיוטת החלטת מסגרת שהוציאה הנציבות בשנת 2004 49 וטיוטה מתוקנת ומוגבלת יותר שהוציאה הנשיאות הגרמנית ב-2007, לא הצליחו בסופו של דבר להשיג הסכמה בין המדינות החברות. למרות שהיו לכך מגוון סיבות, הסיבה לכאורה הייתה שמיעוט מהמדינות החברות חשב שהאיחוד האירופי אינו מוסמך לחוקק הליכים פנימיים גרידא. לפי דעה זו, כל חקיקה תצטרך להיות מוגבלת למקרים חוצי גבולות. 50

עמדת האיחוד האירופי בנושא זכויות פרוצדורליות של חשודים ונאשמים שונתה על ידי שני התפתחויות בשנת 2009 – כניסתה לתוקף של אמנת ליסבון ואימוץ ‘מפת הדרכים’ של הזכויות הפרוצדורליות במסגרת תוכנית שטוקהולם.

4.3.1 אמנת ליסבון

אמנת ליסבון, שנכנסה לתוקף ב-1 בדצמבר 2009, 51 ביטלה את דרישת האחדות בקבלת ההחלטות של האיחוד האירופי, וקובעת את חלוקת כוח קבלת ההחלטות בין הפרלמנט האירופי לבין ממשלות לאומיות במועצה. 52 משמעות הדבר היא שמדינות בודדות לא יוכלו למנוע את

על הקשר בין הכרה הדדית והגבלות פרוצדורליות, ראה Vermeulen and van Puyenbroeck 2010.

ראה באופן כללי Mitsilegas 2009 ו-Klip 2012.

ראה Vernimmen-Van Tiggelen and Surano 2008 ו Vernimmen-Van Tiggelen, Surano and Weyembergh 2009.

ספר ירוק מהנציבות: אמצעי הגנה פרוצדורליים לחשודים ונאשמים בהליכים פליליים ברחבי האיחוד האירופי, COM (2003) 75 final.

COM/2004/0328 סופית.

הודעה לעיתונות, מועצת המשפטים והפנים, 12-13 ביוני 2007.

אמנת ליסבון לתיקון האמנה בדבר האיחוד האירופי והאמנה להקמת הקהילה האירופית, שנחתמה בליסבון, 13 בדצמבר 2007, 2007/C 306/01. לגרסאות המאוחדות של האמנות כפי שתוקנו על ידי אמנת ליסבון, ראה האמנה בדבר האיחוד האירופי (TEU) והאמנה בדבר תפקודו של האיחוד האירופי (TFEU), מס’ 2008/C 115/01, כתב העת הרשמי של האיחוד האירופי, C 115, כרך 51, 9 במאי 2008. לשיתוף פעולה שיפוטי בעניינים פליליים, ראה פרק 4 של האמנה בדבר תפקודו של האיחוד האירופי (TFEU).

נקיטת אמצעים הנוגעים לזכויות פרוצדורליות של חשודים ונאשמים. בתחום המשפט הפלילי האמנה מדגישה את עקרון ההכרה ההדדית, המחייבת בית משפט במדינה אחת באיחוד האירופי להכיר ולאכוף הרשעה פלילית ממדינה אחרת. 53 הוא מספק שיתוף פעולה משטרתי הכולל את כל רשויות המשטרה ורשויות אכיפת החוק המתמחות, 54 לרבות לגבי איסוף, אחסון, עיבוד, ניתוח והחלפה של מידע רלוונטי. האמנה גם מאפשרת הקמת תובע ציבורי אירופי אם כל הממשלות הלאומיות יסכימו להקים משרד כזה. 55

ביחס לזכויות פרוצדורליות, האמנה מסמיכה את הפרלמנט האירופי ואת המועצה להוציא הנחיות שנועדו לקבוע כללים מינימליים הנוגעים, בין היתר, לזכויותיהם של יחידים בהליכים פליליים ולזכויותיהם של קורבנות פשע. זה מסויג בדרישה שאמצעים כאלה יהיו נחוצים כדי להקל על הכרה הדדית בפסקי דין והחלטות שיפוטיות ושיתוף פעולה משטרתי ושיפוטי בעניינים פליליים בעלי ממד חוצה גבולות. 56 למרות הסמכה זו, אין לזלזל בהשלכות על ההליך הפלילי ברמה הלאומית. לדוגמה, לא ניתן להגביל תקנות הנוגעות לאיסוף ראיות למטרות צו הוכחות אירופי (EEW) למקרים חוצי גבולות. כיוון שבפרט, ייתכן שלא ידוע בזמן איסוף ראיות אם המקרה

עם זאת, ישנם חריגים במשא ומתן להסדרים אלה. ההנחה היא ששום הוראה חדשה או מתקנת בתחום המשפטים והפנים לא תחול על בריטניה או אירלנד ולאותן מדינות יש שלושה חודשים להחליט אם להצטרף להוראה. דנמרק ביטלה את הסכמתה לענייני משפט ופנים. בנוסף להסדרי הסכמה/ביטול הללו, כל מדינה חברה באיחוד האירופי יכולה להפעיל ‘בלם חירום’ אם היא מרגישה שהצעדים המוצעים ישפיעו על היבטים בסיסיים של מערכת המשפט הפלילי שלה. הוראה זו חלה הן על הכרה הדדית והן על הרפורמה בחוק המהותי. לאחר הפעלתו, בלם החירום יעצור את תהליך החקיקה בזמן שהנושא יועבר למועצה האירופית. למועצה האירופית יש ארבעה חודשים להחזיר את הטיוטה למועצת השרים, ובכך להפסיק את ההשעיה. אם אין הסכמה על הפניה אז, באותה מסגרת זמן, אם לפחות תשע מדינות באיחוד האירופי רוצות להמשיך בהצעה, הן יכולות לעשות זאת תחת הליך שנקרא “שיתוף פעולה משופר”.

אומנות. 82TFEU.

אומנות. 87TFEU.

אומנות. 86 TFEU.

סעיף 82(2) ל-EUF. בנוסף, לפרלמנט האירופי ולמועצה יש סמכות להוציא הנחיות הנוגעות לקבילות הדדית של ראיות בין מדינות חברות. ראה ההצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר בעת מעצר – טקסט מתוקן, 2011/0154 (COD).

בכל המקרים יצטרכו לעמוד בדרישות הרלוונטיות של האיחוד האירופי, אחרת יהיה סיכון לאי ציות אם יונפק לאחר מכן EAW. ניתן לטעון טענה דומה ביחס לזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים. כך הוא בבירור ביחס לזכויות כאמור בשלב החקירה של ההליך הפלילי שכן, שוב, לא ייוודע באותו שלב אם ייווצר בהמשך ממד חוצה שיפוט. אבל זה נכון גם לגבי השלבים הבאים של ההליך הפלילי, שכן ניתן לבקש משפט משפט פלילי לאחר מתן גזר הדין. יתרה מזאת, עמידה בתקנות בנושא זכויות פרוצדורליות עשויה להיות רלוונטית לפעולות שננקטו במסגרת מכשירי הכרה הדדית אחרים. 57

אמנת ליסבון תיקנה את סעיף 6 של TEU כדי לספק הכרה באמנת זכויות היסוד, שהוכרזה במקור על ידי מוסדות האיחוד האירופי בוועידה הבין-ממשלתית של ניס בדצמבר 2000. 58 בתחום זכויות האזרח, האמנה קובעת במפורש הזכות להליך הוגן, חזקת החפות עד להוכחת אשמתו, והזכות לא להיענש יותר מפעם אחת על אותה עבירה. האמנה הפכה אפוא למחייבת מבחינה משפטית, וכתוצאה מכך זכויות היסוד שהוא מכיל הפכו למבצעיות ביחס לחקיקה של האיחוד האירופי וביחס ליישום דיני האיחוד בחוק הלאומי. המשמעות היא שלראשונה, האיחוד האירופי קבע במקום אחד זכויות יסוד מהן יכול כל אזרח באיחוד האירופי ליהנות. בנוסף, סעיף 6(3) של ה-TEU קובע כעת במפורש כי זכויות יסוד, כפי שמובטחות ב-ECHR כפי שהן נובעות מהמסורות החוקתיות המשותפות למדינות החברות, יהוו עקרונות כלליים של דיני האיחוד. לבסוף, אמנת ליסבון פתחה את הדרך להצטרפות של האיחוד האירופי ל-ECHR. 59 משמעות הדבר היא שהאיחוד האירופי ומוסדותיו יהיו אחראים ל-ECtHR ביחס לעניינים המנוהלים על ידי ECHR באותו אופן שבו מדינות החברות באיחוד האירופי מחויבות כיום ביחס לעניינים פנימיים. כתוצאה מכך,

לדוגמה, החלטת מסגרת של המועצה בדבר החלת עקרון ההכרה ההדדית על פסקי דין בעניינים פליליים הטלת עונשי מאסר או אמצעים הכרוכים בשלילת חירות לצורך אכיפתם באיחוד האירופי, 27 בנובמבר 2008, 2008/909/ JHA; והחלטת מסגרת של המועצה בדבר יישום עקרון ההכרה ההדדית על עונשים כספיים, 24 בפברואר 2005, 005/214/JHA.

אומנות. 6 (1) ה-TEU קובע, “האיחוד מכיר בזכויות, חירויות ועקרונות המפורטים באמנת זכויות היסוד של האיחוד האירופי מ-7 בדצמבר 2000, כפי שהותאמה בשטרסבורג, ב-12 בדצמבר 2007, שתהיה לה אותו חוקים. ערך כמו האמנות’.

ראה פגישת עבודה שמינית של קבוצת העבודה הבלתי פורמלית של CDDH בנושא הצטרפות האיחוד האירופי לאמנה האירופית לזכויות האדם (CDDH-UE) עם הנציבות האירופית: טיוטת מכשירים משפטיים בנושא הצטרפות האיחוד האירופי לאמנה האירופית בדבר זכויות האדם זכויות, CDDH-UE (2011) 16.

מוסדות האיחוד האירופי יהיו כפופים ישירות ל-ECHR, וה-ECJ יוכל ליישם ישירות את ECHR כחלק מחוק האיחוד האירופי וחוק האיחוד האירופי יצטרך להתפרש לאור ה-ECHR. 60

אמנת ליסבון גם העצימה את תפקידו של בית הדין האירופי לצדק (ECJ) ביחס לזכויות פרוצדורליות. עוד לפני כניסתה לתוקף של האמנה, פסק בית הדין המשפטי על זכויות הגנה בהליכים פליליים, 61 ותוך כדי כך התייחס לעתים קרובות לפסיקה של ה-ECtHR. 62 עם אשרור אמנת ליסבון, בית הדין המשפטי ישחק חלק, במקביל ל-ECtHR, בפיתוח פסיקה בנושא זכויותיהם של יחידים בהליכים פליליים. יתרה מכך, סמכות השיפוט של ECJ כבול כעת לסעיף 82 של TFEU, הקובע את סמכותו של האיחוד האירופי להוציא תקנות. סעיף 6(3) ל-TEU קובע כעת במפורש כי זכויות יסוד, כפי שמובטחות על ידי ECHR כפי שהן נובעות מהמסורות החוקתיות המשותפות למדינות החברות, יהוו עקרונות כלליים של חוק האיחוד. כתוצאה מכך, ניתן להפעיל עקרונות אלו גם בהליכים פנימיים שאין בהם מרכיב חוצה גבולות ישיר.

זה פותח את הדרך למנגנוני האכיפה של ה-TFEU, שהם בעלי אופי והשפעה שונים מהליך התלונה שלאחר מכן של סעיף 34 של ECHR, ואשר עשויים להיות בעלי משמעות משלימה למנגנוני האכיפה של ECtHR. למרות שה-ECHR הוכיח את עצמו כמערכת הבינלאומית היעילה ביותר להגנה על זכויות אדם שפותחה אי פעם, 63 מקובל מקובל שה-ECTHR עומד בפני אתגרים גדולים, במיוחד בכל הנוגע לעומס התיקים שלו, 64

יצוין כי סמכות השיפוט של בית הדין האזורי, ביחס למעשים שננקטו לפני כניסת אמנת ליסבון לתוקף, אינה משתרעת על תחום המשפטים והפנים למשך חמש שנים (פרוטוקול 36, סעיף 10) ולאחר מכן, אם בריטניה תודיע ל- המועצה שישה חודשים לפני תום התקופה שאינה מקבלת את הסמכויות המוגברות, מעשים אלה יפסיקו לחול על בריטניה.

ראה קליפ 2009, חלק ב’, פסקה. 2.2, המכיל התייחסות נרחבת לפסיקה של בית המשפט בעניין משפט הוגן וזכויות ההגנה, הזכות לקבל מידע על האישום, גישה לתיק, זכות השתיקה, הזכות לפרטיות חסינות הבית, הזכות להיות נוכח ולהיות מיוצג, בחירה חופשית של עורך דין, פריבילגיה של עורך דין-לקוח, הזכות להישפט תוך זמן סביר, הזכות לסעד יעיל, לבית דין בלתי תלוי וחסר פניות. להחלטה מנומקת.

ראה, למשל, ECJ 26 June 2007, C-305/05, Ordre des barreaux francophones et germanophone, Ordre francais des avocats du barreau de Bruxelles v. Conseildes Ministres, ECR 2007 I-535, para. 31, ועניין Pupino, ECJ 16 June 2005, C-105/03 ECR 2005 I-5285, paras. 59-60.

ראה נאומו של מר ווילדהאבר, נשיא בית הדין האירופי לזכויות אדם, לרגל פתיחת שנת המשפט ב-2006.

ב-30 בנובמבר 2011 המספר הכולל של בקשות תלויות ועומד היה 152,800. ראה http://www. echr.coe.int/ECHR/EN/Header/Reports+and+Statistics/Statistics/Statistical+data.

אלא גם בגלל חולשתם של מנגנוני האכיפה לאחר שהתגלו הפרות של האמנה. חלק גדול מהמקרים שבהם ה-ECTHR מצא הפרות מקורם באי ציות ל-ECHR שכבר זוהו על ידי בית המשפט. 65 מנגנוני האכיפה של האיחוד האירופי פועלים בצורה שונה. סעיף 267 של ה-TFEU קובע את הסמכות הכללית של בית הדין המשפטי בנוגע לשאלות של פרשנות של האמנה. 66 בהליכים פליליים לאומיים, כל בית משפט או בית דין רשאי לבקש מבית הדין המשפטי ליתן פסיקה מקדימה בסוגיה רלוונטית. כאשר שאלה כזו מועלית ביחס לאדם במעצר, בית המשפט העליון יצר הליך לדיון בבקשות על בסיס דחוף. 67 בהתחשב בשינויים שהביאה אמנת ליסבון, בית הדין האזורי יידרש להכריע בשאלה מקדימה תוך התחשבות בחקיקה הרלוונטית של האיחוד האירופי, בפסיקה הרלוונטית של ה-ECtHR, ובעקרונות הכלליים של ההליך הפלילי שבית המשפט פיתח באופן עצמאי. 68

בנוסף, לנציבות יש סמכות להגיש תיק נגד מדינה חברה שלדעתה לא עמדה בהתחייבות לפי ה-TEU או TFEU. 69 זה יהיה רלוונטי במיוחד כאשר אומצו הנחיות בדבר אמצעי הגנה פרוצדורליים. קביעה שמדינה חברה לא מילאה את התחייבויותיה על פי האמנות מחייבת אותה מדינה להתאים את החקיקה הלאומית שלה. בנוסף, הנציבות רשאית לבקש מ-ECJ להטיל קנסות כספיים אם המדינה החברה לא תציית לפסק דינו של בית המשפט.

4.3.2 ‘מפת הדרכים’ של הזכויות הפרוצדורליות

זמן קצר לפני כניסת אמנת ליסבון לתוקף, הנשיאות השוודית חזרה על הנושא של אמצעי הגנה פרוצדורליים ביולי 2009 על ידי הצגת ‘מפת דרכים’ שלב אחר שלב לחיזוק הזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים בפלילים.

בשנת 2010 ה-ECtHR מסר 1,499 פסקי דין מתוכם 32.5 אחוזים סווגו כדרגת חשיבות 1 או 2. ראה בית הדין האירופי לזכויות אדם, דוח שנתי 2010, שטרסבורג: רישום ה-ECtHR, 2011, עמ’. 77, בכתובת http://www.echr.coe.int.

לפני אמנת ליסבון הייתה לבית הדין המשפטי סמכות לפסוק פסיקות מקדימות לגבי פרשנותם של מכשירים משפטיים מהעמוד השלישי המבוססים על אמנות. 35 TEU. הדוגמה הבולטת ביותר היא פסיקת Pupino ECJ 16 יוני 2005, C-105/03 ECR 2005 I-5285.

אומנות. 33-42 הערת מידע של בית המשפט לצדק על הפניות מבתי משפט לאומיים לפסיקה מקדמית (2009/C 297/01), Journal of the European Union, 5 בדצמבר 2009, C 297/1.

ראה קליפ 2009, חלק. ב’, פסקה. 2 וחלק ד’, פסקה. 10.

אומנות. 258, TFEU.

הליכים. 70 הנשיאות הציגה לאחר מכן טיוטת החלטה למועצה האירופית, שהתקבלה בנובמבר 2009. 71 מפת הדרכים שולבה בתוכנית שטוקהולם לתקופה 2010-2014, 72 אשר אומצה על ידי המועצה האירופית ב-11 בדצמבר 2009. 73 תוכנית פעולה ליישום מפת הדרכים פורסמה על ידי הנציבות האירופית באפריל 2010, וקבעה תוכנית חקיקה וצעדים אחרים שיושלמו עד 2014. 74

הצורך בסטנדרטים של האיחוד האירופי להגנה על זכויות פרוצדורליות של חשודים ונאשמים הוסבר על ידי נשיאות שבדיה במונחים של הצורך להבטיח את הגינות ההליכים הפליליים בהקשר של עלייה בפלילים חוצי גבולות, הנובעים הסרת גבולות פנימיים ומימוש הגובר של זכויות חופש התנועה והמגורים. הוכר כי טיפוח ההגנה על זכויות פרוצדורליות יקל על הכרה הדדית על ידי הגברת האמון ההדדי, ויגביר את אמון האזרחים שהאיחוד האירופי יגן ויבטיח את זכויותיהם. כמו כן, הוכר כי אמנם התקדמות רבה הושגה על ידי האיחוד האירופי בכל הנוגע לשיתוף פעולה שיפוטי ומשטרתי, וצעדים המקלים על העמדה לדין, אך לא השתוותה אמצעים המגנים על זכויות הפרוצדורליות של יחידים. 75 גישה שלב אחר שלב תבטיח קוהרנטיות כוללת, ותאפשר “תשומת לב ממוקדת לכל צעד בודד, על מנת לאפשר זיהוי וטיפול בבעיות באופן שייתן ערך מוסף לכל צעד”.. 76 אמצעי החקיקה שיש לאמץ במסגרת מפת הדרכים צריכים להיות לא רק קוהרנטיים, אלא גם בקנה אחד עם הסטנדרטים המינימליים שנקבעו ב-ECHR ובפרוטוקולים כפי שפורשו על ידי ה-ECtHR. 77 באופן משמעותי, בהתחשב ב

מפת דרכים במטרה לטפח הגנה על חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, 1 ביולי 2009, 11457/09 DROIPEN 53 COPEN 120. לתיאור מלא יותר של המקורות והשלב הראשוני של מפת הדרכים, ראה M. Jimeno-Bulnes 2010.

החלטת המועצה בדבר מפת דרכים לחיזוק זכויות פרוצדורליות של חשודים או נאשמים בהליכים פליליים, 24 בנובמבר 2009, 15434/09, DROIPEN 149 COPEN 220.

ראה הנספח לנשיאות, הערה של מועצת האיחוד האירופי 2 בדצמבר 2009, תוכנית שטוקהולם – אירופה פתוחה ומאובטחת המשרתת והגנה על האזרחים, 17024/09, סעיף 2.4. המועצה האירופית 10/11 בדצמבר 2009 מסקנות, EUCO 6/09.

מתן אזור של חופש, ביטחון וצדק לאזרחי אירופה: תוכנית פעולה ליישום תוכנית שטוקהולם, בריסל 20 באפריל 2010, COM (2010) 171 final.

“למרות שאחת המטרות של שיתוף פעולה משטרתי ומשפטי היא שהוא צריך לכבד את זכויות האדם וחירויות היסוד, נראה כי המשפט הפלילי של האיחוד האירופי עסוק כמעט אך ורק באמצעים שנועדו להקל על החקירה, העמדה לדין ועונשם של עבריינים.” (הודג’סון 2011, עמ’ 616).

מפת דרכים במטרה לטפח הגנה על חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, 1 ביולי 2009, 11457/09 DROIPEN 53 COPEN 120, פסקה. 11.

סייג בסעיף 82(2) ש”אמצעים כאלה נחוצים כדי להקל על הכרה הדדית בפסקי דין והחלטות שיפוטיות ושיתוף פעולה משטרתי ושיפוטי בעניינים פליליים בעלי ממד חוצה גבולות”, מפת הדרכים לא עסקה במפורש בסוגיה האם חובות לגבי זכויות מינימום יחולו בכל המקרים, או יהיו מוגבלים לאותם מקרים בעלי ממד חוצה גבולות ברור, אך יישום מפת הדרכים התנהל על בסיס שהם חלים בכל ההליכים הפליליים, עם הוראה מיוחדת למקרי EAW.

מפת הדרכים מורכבת משישה ‘אמצעים’: מידה א’: תרגום ופרשנות; אמצעי ב’: מידע על זכויות ומידע על החיובים; אמצעי ג’: סיוע משפטי וייעוץ משפטי; אמצעי ד’: תקשורת עם קרובי משפחה, מעסיקים ורשויות קונסולריות; אמצעי ה’: אמצעי הגנה מיוחדים לאנשים פגיעים; ואמצעי ו’: ספר ירוק על הזכות לעיון בעילות המעצר. נקבע כי כל האמצעים, מלבד צעד ו’, ייושמו באמצעות החלטת מסגרת. החלטות מסגרת, כמעשה חקיקתי, הוחלפו בהנחיות במסגרת אמנת ליסבון.

הוראה בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים (הנחיה על פרשנות ותרגום), המעניקה תוקף לצעד א’, אומצה על ידי הפרלמנט האירופי והמועצה ב-20 באוקטובר 2010. 78 לסיכום, הדבר מחייב את המדינות החברות להבטיח כי לחשודים ונאשמים שאינם דוברים או מבינים את שפת ההליך הפלילי הנוגע מדובר, ניתנת, ללא תשלום, פרשנות במהלך אותם הליכים ופרשנות של מסמכים חיוניים (סעיפים 2 ו-3). המדינות החברות נדרשות גם לנקוט באמצעים קונקרטיים כדי להבטיח שהפרשנות והתרגום יהיו באיכות מספקת כדי לשמור על הגינות ההליכים (סעיף 5), ולבקש מהאחראים להכשרת שופטים, תובעים וצוות משפט להקדיש תשומת לב מיוחדת למאפיינים המיוחדים של תקשורת בסיוע מתורגמן כדי להבטיח תקשורת יעילה ואפקטיבית” (סעיף 6). המדינות החברות חייבות להכניס לתוקף חוקים, תקנות והוראות מינהליות הדרושים כדי לציית להנחיה עד ה-27 באוקטובר 2013.

פסקה. 12.

הוראה 2010/64/EU של הפרלמנט האירופי והמועצה מה-20 באוקטובר 2010 בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים. לכל הצעה להוראה במסגרת מפת הדרכים קודמת הערכת השפעה. ראה, לגבי הוראה זו, ההצעה להחלטת מסגרת של המועצה בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים המלווה את ההצעה להחלטת מסגרת בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים: הערכת השפעה, בריסל, 8.7..2009 SEC (2009) 915.

הצעה להנחיה בדבר הזכות למידע בהליכים פליליים (הצעת הוראה בדבר הזכות למידע), למתן תוקף של צעד ב’, פורסמה ב-20 ביולי 2010, וצפויה להשלים את הליך החקיקה ב -2012. לסיכום, ההנחיה המוצעת קובעת שלוש זכויות בדידות: הזכות למידע על זכויות (סעיף 3), מחוזקת בזכות למידע בכתב על זכויות במעצר (כתב הזכויות) (סעיף 4); הזכות למידע על החיוב (סעיף 6); וזכות העיון בתיק (סעיף 7). בנוסף, סעיף 5 קובע זכות למידע בכתב על זכויות בהליכי צו מעצר אירופי. הזכויות שעליהן יש ליידע חשוד או נאשם, הנזכרות בסעיף 3 הן, לכל הפחות, זכות הגישה לעורך דין, הזכות לקבל מידע על האישום (ובמקרה שמתאים, לקבל גישה לתיק), הזכות לפרשנות ותרגום, והזכות להיות מובאת מיידית בפני בית משפט אם החשוד או הנאשם נעצר. בנוסף, הוא קובע כי על המדינות החברות להבטיח כי קיים נוהל כדי לוודא אם חשוד או נאשם קיבל את כל המידע לו הם זכאים (סעיף 8), וכי לפקידים הרלוונטיים יש ידע מספיק על זכויות על מנת להגן על העברה הולמת של מידע על הזכויות (סעיף 9).

הצעה להנחיה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים והזכות לתקשר בעת מעצר (הצעת הוראה בדבר גישה לעורך דין) פורסמה ב-8 ביוני 2011. 80 אמצעי ג’ הצביע על כך שהזכות למשפטים ייעוץ והזכות לסיוע משפטי יטופלו יחד, והן

הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר הזכות למידע בהליכים פליליים, בריסל 20.7.2010 COM (2010) 392 final. להערכת ההשפעה, ראה הערכת השפעה המלווה את ההצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר הזכות למידע בהליכים פליליים, 20.7.2010 SEC (2010) 907. ההנחיה המוצעת אומצה, בשינויים מסוימים, על ידי שרי המשפטים של האיחוד האירופי ב-27 באפריל 2012, זמן קצר לפני סיום הטקסט של מאמר זה. ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע, כפי שפורסמה במקור, מוזכרת לאורך הספר, אך על הקורא לבדוק את הוראות הגרסה המאומצת במידת הצורך. בפרט, אמנות. סעיף 3 שונה כדי לדרוש כי חשודים או נאשמים יידעו על כל זכאות לייעוץ משפטי חינם ועל זכות השתיקה, אך הדרישה ליידע אותם על הזכות להיות מוצגת מיידית בפני בית משפט מוסרת.

הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר בעת מעצר, בריסל 8 ביוני 2011, COM (2011) 326 final. להערכת ההשפעה, ראה הערכת השפעה המלווה את ההצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי והמועצה בדבר זכויות הגישה לעורך דין ושל הודעה על משמורת לאדם שלישי בהליכים פליליים, בריסל, 8.6.2011, SEC (2011) 686.

הזכות לתקשורת טופלה בנפרד בצעד ד’. במקרה זה נותקו הזכות לייעוץ משפטי והזכות לסיוע משפטי, מתוך כוונה שהאחרון יטופל בהמשך תוכנית מפת הדרכים, 81 כך שהצעת ההנחיה מכסה את הזכות לייעוץ משפטי יחד עם הזכות לתקשורת. באופן כללי, ההנחיה המוצעת קובעת זכות גישה לעורך דין מרגע שנודע לאדם כי הוא חשוד או מואשם בביצוע עבירה פלילית, לרבות זכות להיות נוכח עורך דין במהלך כל חקירה או שימוע ( בכפוף לחריגות בנסיבות מסוימות), עם ערבויות הנוגעות לחיסיון עורך דין/לקוח (סעיפים 2, 3, 4, 7 ו-8). בהליכי EAW, מוצע כי לנושא ההליך יש זכות לעורך דין במדינה המבצעת והמוציאה (סעיף 11). לאנשים אחרים מלבד חשודים ונאשמים אשר ‘נשמעים’ על ידי המשטרה או רשות אכיפת חוק אחרת תהיה גם זכות גישה לעורך דין (סעיף 10). בנוסף, מוצע כי לחשודים ונאשמים שנשללו חירותם תהיה זכות לתקשר עם אדם בשם אחד לפחות (ובמקרה של ילד, שנציגם החוקי או מבוגר אחר יודיע על שלילתו של חירות), וכי ללא-אזרחים יש זכות לקבל מידע קונסולרי או דיפלומטי וזכות לתקשר איתם (סעיף 6). במקרה של הפרת זכות המכוסה בהנחיה, מוצע שיהיה סעד יעיל שיש בו כדי להעמיד את האדם באותו מצב בו היה נמצא לולא הייתה הפרה (סעיף 13). ).

למרות העובדה שסיוע משפטי לא נכלל בהנחיה המוצעת, ההצעה הוכחה שנויה במחלוקת עם המדינות החברות חלוקות באשר לנקודה בה נוצרת הזכות לייעוץ משפטי, האם היא צריכה לחול על אנשים שלא נעצרו (‘מתנדבים’ או עדים), האחריות המתאימה של פקידי מדינה וחשודים/נאשמים במימוש הזכות, ותרופות בגין הפרת הזכות. 82 לאור הדיונים המתמשכים על ההנחיה המוצעת, תינתן התייחסות להצעת ההוראה כפי שפורסמה במקור בניתוח הבא.

מרכיב הסיוע המשפטי של אמצעי ג’ נתון כיום להערכת השפעה.

ראו, למשל, הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר בעת מעצר – מצב המשחק, בריסל, 21 באוקטובר 2011, 2011/0154 (COD), טיוטת דוח על ההצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר במעצר, 7.2.2012, 2011/0154 (COD), והצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר בעת מעצר – הכנת Coreper, בריסל, 11 באפריל 2012, 8032/12.

אמצעי ה’, הנוגע לאמצעי הגנה מיוחדים לחשודים ונאשמים שהם ילדים או פגיעים בדרך אחרת (לדוגמה, אנשים חולי נפש או פגיעים מנטלית אחרת), הוא נושא כעת להערכת השפעה שטרם פורסמה. ספר ירוק על מעצר הוצא על ידי הנציבות האירופית, בהתאם לאמצעי F, ביוני 2011, אך עדיין לא ברור מה הפעולות שהאיחוד האירופי מתכוון לנקוט בנוגע למעצר לפני משפט. 83

5. מסקנות

מחקר בתחום המשפט הפלילי, ובמיוחד, על זכויות פרוצדורליות של מי שחשודים או מואשמים בפשע שנוי במחלוקת. השקפות וגישות לגבי דרכי התמודדות נאותות עם מי שהואשמו בהפרת חוקים פליליים קשורות לעיתים קרובות בקשר הדוק לתפיסות של זהות לאומית ולמושגים של לאום וליחס אליהן. מערכות ותהליכים של משפט פלילי הם בעיקר תוצר דינמי של היסטוריות ותרבויות שהן ספציפיות מאוד לאומות או לתחומי שיפוט. 84 אחת ההשלכות לכך היא שהליכים פליליים בתחומי שיפוט זרים נתפסים לעתים קרובות כתפיסות “מוזרות”, אם לא “בלתי הוגנות”, המבוססות לרוב על מידע חלקי והשקפות סטריאוטיפיות של מאפיינים לאומיים. 85 לעומת זאת, מתוך תחום שיפוט, הליכים פליליים נתפסים לעתים קרובות כ”טבעיים” ו”ראויים”, המשקפים נורמות וערכים ארוכי שנים המשקפים בתורם הבנות מקובלות של אופי לאומי. תוצאה שכיחה של היכרות זו היא היעדר חשיבה ביקורתית, ומחקר ביקורתי, הנוגעים לתופעות ותהליכים של משפט פלילי. על ידי שימוש בסטנדרטים אירופיים כמדד, ועל ידי תכנון מתודולוגיה שנועדה להיות קפדנית ככל האפשר במגבלות של זמן ומשאבים, פרויקט המחקר המתואר במאמר זה ביקש להימנע מהמלכודות הללו. אולם, מערכות ותהליכים פליליים מורכבים, עמוסי ערכים ולפחות באופן שטחי משתנים ללא הרף. כתוצאה מכך, חלק מהממצאים שלנו עשויים להיות ערערים וניתנים לערעור. זו, לדעתנו, תכונה חיובית. אנו מקווים שהניתוח, המסקנות וההמלצות שלנו ייצרו ויכוחים ויכוחים. זהו תהליך הכרחי

בפיתוח הבנה טובה יותר של התופעות שאנו מתארים, ובהשגת שינויים שיביאו לשיפור הזכויות הפרוצדורליות ובכך לרמת צדק טובה יותר.

6. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים ודוחות מחקר

בארד 2008

Bard, K., Fairness in Criminal Proceedings, בודפשט: מוציא לאור של כתב העת ההונגרי, 2008.

קייפ ועוד. 2007

Cape, E., Hodgson, J., Prakken, T. and Spronken, T., Suspects in Europe, Antwerp: Intersentia, 2007.

קייפ ועוד. 2010

Cape, E., Namoradze, Z., Smith, R. and Spronken, T., Effective Criminal Defense in Europe, Antwerp: Intersentia, 2010.

דלמאס-מרטי וספנסר 2002

Delmas-Marty, M. and Spencer, J., European Criminal Procedures, Cambridge: Cambridge University Press, 2002.

הודג’סון 2005

Hodgson, J., French Criminal Justice, Oxford: Hart Publishing, 2005.

ג’קסון וחב’ 2008

Jackson, J., Langer, M. and Tillers, P., Crime, Procedure and Evidence in a Comparative and International Context, Oxford: Hart Publishing, 2008.

קליפ 2009

Klip, A., European Criminal Law, Antwerp: Intersentia, 2009.

קליפ 2012

Klip, A., European Criminal Law, Antwerp: Intersentia, 2012.

Mitsilegas 2009

Mitsilegas, V., EU Criminal Law, Oxford: Hart Publishing, 2009.

OSF 2012

יסודות החברה הפתוחה, שיפור הצדק לפני משפט: תפקידי עורכי הדין והמשפטנים, ניו יורק: קרנות החברה הפתוחה, 2012.

רייכל 2005

רייכל, P, Comparative Criminal Justice Systems, ניו ג’רזי: פירסון, 2005.

קיץ 2007

Summers, S., Trials Fair: The European Criminal Procedural Tradition ובית המשפט האירופי לזכויות אדם, Oxford: Hart Publishing, 2007.

טרכסל 2005

Trechsel, S., Human Rights in Criminal Proceedings, Oxford: Oxford University Press, 2005.

טווינסטרה 2009

טוינסטרה, י., סנגור במשפט פלילי בינלאומי, האג: הוצאת TMC Asser, 2009.

טיילר 2006

טיילר, T., מדוע אנשים מצייתים לחוק, פרינסטון: הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2006.

Vermeulen and Van Puyenbroeck 2010

Vermeulen, G. and van Puyenbroeck, L., “קירוב והכרה הדדית של אמצעי הגנה פרוצדורליים של חשודים ונאשמים בהליכים פליליים ברחבי האיחוד האירופי”, ב-Cools, M., et al., EU and International Crime Control, Antwerp: מקלו, 2010.

Vernimmen-Van Tiggelen and Surano 2008

Vernimmen-Van Tiggelen, G. and Surano, L., Analysis of the Future of Mutual Recognition in Criminal Questions in the European Union, בריסל: DG Justice and Home Affairs, 2008, זמין בכתובת http://ec.europa.eu/ justice_home/doc_centre/ criminal/recognition/docs/mutual_recognition_en.pdf.

Vernimmen-Van Tiggelen, Surano and Weyembergh 2009

Vernimmen-Van Tiggelen, G., Surano, L. and Weyembergh, A., The future of Mutual Recognition of CriminalMatters in the European Union, בריסל: אוניברסיטת בריסל, 2009.

ווגלר 2005

Vogler, R., A World View of Criminal Justice, Aldershot: Ashgate, 2005.

מאמרים בכתבי עת

שדה 2006

Field, S., ‘מדינה, אזרח ואופי בהליך הפלילי הצרפתי’, 33 Journal of Law and Society 33 (4), 2006, עמ’ 522-546.

הודג’סון 2011

Hodgson, J., ‘Safeguarding Suspects’ Rights in Europe: A Comparative Perspective’, New Criminal Law Review 14 (4), 2011, עמ’ 611—665.

Jimeno-Bulnes 2010

Jimeno-Bulnes, M., Towards Standards Common on Rights of חשודים ונאשמים בהליכים פליליים באיחוד האירופי?, סדרת CEPS ‘חירות וביטחון באירופה’, 2010, זמינה בכתובת www.ceps.eu.

מקורות רשמיים

קרלוווי 2011

סקירת Carloway: Report and Recommendations, אדינבורו: Carloway Review, 2011, זמינה דרך http://www.scotland.gov.uk/About/CarlowayReview.

הצעה להחלטת מסגרת בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים: הערכת השפעה 2009

הצעה להחלטת מסגרת בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים: הערכת השפעה, בריסל, 8.7.2009 SEC (2009) 915.

הצעה להחלטת מסגרת בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים: הערכת השפעה 2010

הצעה להחלטת מסגרת בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים: הערכת השפעה, בריסל, 20.7.2010 SEC (2010) 907.

הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכויות הגישה לעורך דין ושל הודעה על משמורת לאדם שלישי בהליכים פליליים: הערכת השפעה 2011

הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכויות הגישה לעורך דין ושל הודעה על משמורת לאדם שלישי בהליכים פליליים: הערכת השפעה, בריסל, 8.6.2011 SEC (2011) 686.

דו”ח של פגישת קבוצת המומחים הבין-ממשלתית הפתוחה בנושא חיזוק הגישה לסיוע משפטי במערכות משפט פלילי 2011

דו”ח של פגישת קבוצת המומחים הבין-ממשלתית הפתוחה בנושא חיזוק הגישה לסיוע משפטי במערכות משפט פלילי שהתקיימה בוינה בין ה-16 ל-18 בנובמבר 2011, E/CN.15/2012/24, הוצג בפני ועדת האו”ם למניעת פשע ופשע. צדק, מושב 21, וינה, 22-26 באפריל 2012.

תקנים להגנה פלילית יעילה

1. מבוא

הגישה להגנה פלילית יעילה מובאת בפרק 1, הגנה פלילית יעילה היא היבט אינטגרלי של הזכות להליך הוגן. תנאי מוקדם חיוני ¬להגנה פלילית אפקטיבית בכל תחום שיפוט מסוים הוא מבנה חוקתי וחקיקתי אשר, לכל הפחות, תואם את הסטנדרטים שנקבעו על ידי ECHR ופסיקת ה-ECtHR, וכן עם הסטנדרטים העולים מתוכנית החקיקה של האיחוד האירופי.

על זכויות דיוניות של חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. יתרה מזאת, אנו טוענים כי על מנת להבטיח גישה להגנה פלילית יעילה, יש להשלים את המבנה החוקתי והחקיקתי על ידי תקנות ופרקטיקות המאפשרות לזכויות אלו להיות “מעשיות ואפקטיביות”. מטרת פרק זה היא לבחון את הסטנדרטים של ECHR והאיחוד האירופי החלים על זכויות ההגנה, אשר, לטענתנו, חיוניות בהבטחת גישה להגנה פלילית יעילה, ואשר נחקרו בחמשת תחומי השיפוט שהם נושא מחקר זה.

2. ניתוח תקני הגנה פלילית יעילים

בניתוח ה-ECHR והסטנדרטים של האיחוד האירופי הנוגעים להגנה פלילית יעילה, ניתן לנקוט במספר גישות למבנה הניתוח. ה-ECHR מזהה משפט הוגן כזכות העיקרית, כאשר הזכויות הנפרדות המזוהות בסעיף 6(3) הן מרכיבים מרכיבים אשר נלקחים בחשבון בהערכה הכוללת של האם המשפט בכללותו היה הוגן. זכויות הנובעות ממעצר או מעצר הן

תקנים להגנה פלילית יעילה

המפורטים בנפרד בסעיף 5, אם כי עקרונות ההליך ההוגן, ובפרט חזקת החפות, חלים גם על הקביעה האם יש להחזיק אדם במעצר עד למשפט. 1 זכויות סעיף 6 עשויות להתעורר גם במעצר או במעצר, ולעיתים חלות גם בהיעדר מעצר או מעצר (ראה סעיף 3 להלן). מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי קובעת זכות להליך הוגן (סעיף 47) וחזקת החפות (סעיף 48), אך היא בדרך כלל פחות ספציפית מה-ECHR בניסוח זכויות אחרות. “מפת הדרכים” של האיחוד האירופי (ראה פרק 1, סעיף 4.3.2) עוסקת במפורש בהעלאת סטנדרטים הנוגעים לזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים על מנת להבטיח את הגינות ההליכים הפליליים, ובמטרה להגביר את האמון והאמון ההדדי.. חקיקה לפי מפת הדרכים קובעת את הזכויות בפירוט מסוים, לרבות דרישות מינימום למתן תוקף להן.

מאחר שאנו מבקשים לזהות ולחקור את הסטנדרטים הרלוונטיים הנוגעים למרכיבים בדידים של הגנה פלילית אפקטיבית, להבדיל מהמשפט הוגן כשלעצמו, הניתוח בפרק זה בנוי באופן שמדגיש אותם מרכיבים בדידים. אנו מתחילים בניתוח הזכות למידע, לרבות מידע על זכויות, מידע על סיבת המעצר והמעצר ומידע על הראיות (תיק התיק). סעיפים 5(2) ו-6(3)(א) מטילים חובות מסוימות ביחס לראשון והשלישי שבהם, אך אינם מתייחסים באופן מפורש לשלישי, אשר, עם זאת, נמצא בהנחיית האיחוד האירופי המוצעת על הזכות ל מֵידָע. לאחר מכן נבחן את זכותו של אדם להגן על עצמו, לרבות הזכות לסיוע משפטי וזכות לסיוע משפטי.

זכויות אלו מטופלות בנפרד משאר הזכויות הנחשבות, בין היתר משום שהן מהוות את הנושא של שתיים מההנחיות המוצעות של האיחוד האירופי, אך חשוב מכך משום שאנו רואים בהן יסודות להבטחת הגנה פלילית יעילה. אדם שאינו יודע על זכויותיו אינו יכול לממש את הזכויות הללו ביעילות, גם אם זכויות אלו, כשלעצמן, נאות. לאדם שאינו יכול להגן על עצמו, או שאין לו גישה לייעוץ וסיוע משפטי (במונחים ממשיים ולא תיאורטיים בלבד) אין גישה להגנה פלילית יעילה – ככל שיהיו היבטים אחרים של ההליך הפלילי הוגנים.

השלב הבא של הניתוח הוא הערכת סטנדרטים הנוגעים למה שזיהינו כזכויות פרוצדורליות: הזכות להיחשב חפים מפשע וזכות השתיקה; הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט; הזכות להישפט בנוכחותו ולהשתתף; הזכות להחלטות מנומקות; והזכות לערער. ניתן להתנגד, במיוחד, כי הזכות להיחשב חף מפשע הינה זכות יסוד ולא “סתם” פרוצדורלית, מה שמעיד על כך שהיא נדונה כזכות נפרדת ב-ECHR סעיף 6(2). העובדה שזיהינו אותה כאן כזכות פרוצדורלית אינה משום שאנו סבורים שאינה זכות יסוד. אלא משום שאנו מנתחים אותה במידה רבה במונחים פרוצדורליים – ההשלכות המעשיות של החזקה על זכויות פרוצדורליות אחרות.

1 ECtHR 6 בפברואר 2007, Garycki v. Poland, No. 14348/02, paras. 71-72.

השלב השלישי והאחרון של הניתוח הוא בחינת הסטנדרטים הנוגעים לזכויות המקדמים או משפרים את איכות ההגנה האפקטיבית בהליך הפלילי. כאן אנו בוחנים את זכותו של החשוד או הנאשם לחקור את התיק, את הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה, את הזכות לשוויון נשק בקריאה ובחקירת עדים וזכות לפרשנות ותרגום.

3. ‘הליך פלילי’ ו’אישום פלילי’

לצורכי המחקר קיבלנו במידה רבה את סיווג ההליכים של כל תחום שיפוט כהליכים פליליים, ולא בחנו הליכים שאינם מסווגים כך. עם זאת, האם הליכים מגיעים לכדי הליך פלילי מבחינת עמידה בתקנים הרלוונטיים היא שאלה חשובה ממספר סיבות. המדינות החברות באיחוד האירופי, והמדינות החתומות על ה-ECHR, נוקטות במגוון גישות להגדרת הליכים פליליים. חלקם עושים הבחנה פורמלית בין הליכים פליליים למנהליים, בעוד שאחרים אימצו גישת ‘דרך שלישית’ לפיה הליכים מסוימים בעלי חלק מהמאפיינים של הליכים פליליים מסווגים בארץ כהליכים אזרחיים. במקרה של ילדים, גיל האחריות הפלילית שונה בין תחומי השיפוט, אך ברוב תחומי השיפוט קיימים מנגנונים להתמודדות עם התנהגות ‘פלילית’ הנעשית על ידי ילדים מתחת לגיל אחריות פלילית שיש לה חלק מהמאפיינים של הליכים פליליים.

מפת הדרכים של האיחוד האירופי מתייחסת ל”זכויות פרוצדורליות של חשודים או נאשמים בהליכים פליליים” מבלי להגדיר את המונח, וההנחיה וההנחיות המוצעות שהוצאו עד כה נוקטות באותה גישה. 2 עם זאת, האמנה בדבר האיחוד האירופי (TEU) סעיף 6(3) קובע כי “זכויות יסוד, כפי שמובטחות על ידי האמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד וכפי שהן נובעות מהמסורות החוקתיות המשותפות ל- מדינות חברות,

2 אם כי ראה סעיף 21 להנחיית האיחוד האירופי בדבר הזכות למידע שאומצה ב-27 באפריל 2012.

אמנות ה-TFEU. 82 מתייחס גם ל’עניינים פליליים’ ו’הליך פלילי’ מבלי להגדיר את המונחים.

תקנים להגנה פלילית יעילה

יהוו עקרונות כלליים של חוק האיחוד”. חשיבותו של ECHR בפרשנות של חקיקת האיחוד האירופי מתחזקת עוד יותר על ידי הצטרפותו של האיחוד האירופי ל-ECHR. מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי מקנה זכויות לאנשים ‘נאשמים’, 3 ומתייחסת גם ל’הליכים פליליים’. 4 יתר על כן, סעיף 52(3) לאמנה קובע כי “ככל שהאמנה הזו מכילה זכויות המתאימות לזכויות המובטחות על ידי האמנה להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד, המשמעות וההיקף של אותן זכויות. יהיו זהים לאלה שנקבעו באמנה האמורה”. לפיכך, אם וכאשר בית הדין האירופי לצדק יידרש לפרש את המשמעות של ‘הליכים פליליים’ ומונחים נלווים למטרות הנחיות האיחוד האירופי או האמנה, הוא יידרש לעשות זאת באופן העולה בקנה אחד עם פסיקת ה-ECTHR. 5

ה-ECHR אינו משתמש במונח ‘הליכים פליליים’. סעיף 6 (1) קובע את הזכות לשימוע הוגן ופומבי בקביעת ‘כל אישום פלילי’, ובדומה לחזקת החפות והזכויות הספציפיות הקבועות בסעיף 6(3)(ג) חלות על כל אדם. מואשם בעבירה פלילית’. לפיכך, ה-ECTHR נאלץ לשקול שתי שאלות נפרדות, אך קשורות זו בזו – מה הכוונה ב”פלילי” ומה הכוונה ב”אישום”. הצורך לקבוע האם ראוי לראות ב’עבירה’ (והליכים ביחס לאותה ‘עבירה’) כפלילי, והבעיות הגלומות במשימה, מודגם בפסק דינו של בית המשפט בעניין אוזטורק. 6

האמנה אינה מתנגדת למדינות, במילוי תפקידן כשומרות על האינטרס הציבורי, הן יוצרות או מקיימות אבחנה בין קטגוריות שונות של עבירות לצורכי הדין הפנימי שלהן והן מתיחת קו הפרדה, אך היא אינה פועלת בהתאם. כי הסיווג שנעשה כך על ידי המדינות הוא מכריע למטרות האמנה.

על ידי הסרת צורות התנהגות מסוימות מהקטגוריה של עבירות פליליות על פי הדין הפנימי, יכול המחוקק לשרת את האינטרסים של הפרט… כמו גם את צרכיו של ניהול צדק תקין, בפרט עד כה. כיוון שרשויות המשפט משוחררות בכך מתפקידה להעמיד לדין ולהעניש הפרות – שהן רבות אך בעלות חשיבות מינורית – של חוקי התנועה בדרכים. האמנה אינה מתנגדת למהלכים לקראת “דה-קרימינליזציה” המתרחשים – בצורות מגוונות ביותר

לדוגמה, אמנות. סעיף 48 (1) קובע כי “כל מי שהוגש נגדו כתב אישום יחשב כחף מפשע עד שהוכחה אשמתו על פי דין”.

אומנות. סעיף 50 קובע “אף אחד לא יהיה צפוי להישפט או להיענש שוב בהליך פלילי בגין עבירה שבגינה הוא או היא כבר זוכו סופית או הורשעו במסגרת האיחוד בהתאם לחוק”.

למרות אמנות. 52(3) קובע כי המשמעות וההיקף יהיו ‘זהים’ לזכויות ECHR, הוא ממשיך וקובע כי “הוראה לא תמנע מחוק האיחוד לספק הגנה נרחבת יותר”.

ECtHR 21 בפברואר 1984, Ozturk v. Germany, No. 8544/79, para. 49.

– במדינות החברות במועצת אירופה. הממשלה התעקשה בצדק על נקודה זו. אף על פי כן, אם המדינות המתקשרות היו מסוגלות לפי שיקול דעתן, על ידי סיווג עבירה כ”רגולטורית” במקום פלילית, לשלול את פעולתם של סעיפי היסוד של סעיפים 6 ו-7 (סעיף 6, סעיף 7), החלת הוראות אלה יהיו כפופות לרצונם הריבוני. קו רוחב המתרחב עד כה עלול להוביל לתוצאות שאינן תואמות את מטרת האמנה ותכליתה.

לפיכך, הסיווג המקומי של ‘עבירה’, אף שהוא חשוב, אינו קובע אם יש לסווגה או לאו כפלילי לצורך ציות ל-ECHR. כפי שהעיר טרקסל, “בית המשפט לא יקבל “תחבולות” שמחוקק מקומי עלול להתפתות לנסות כדי להימנע מיישום סעיף 6′. 7 בפסק דינו בעניין אנגלס*, שאחריו פעל מאז בעקביות, קבע בית המשפט שלושה גורמים שיש לקחת בחשבון בקביעה אם אדם מואשם בפלילים :

הסיווג המקומי, כלומר, האופן שבו הוא מסווג בתחום השיפוט הרלוונטי,

מהות ה’עבירה’, וכן

מהות ומידת החומרה של כל עונש אפשרי.

נראה, אפוא, כי קביעה האם אישום (והליכים בגין אישום זה) בכל תחום שיפוט מסוים הם ‘פליליים’ לצורך ציות ל-ECHR (וכפי שנטען לעיל, מכשירי הזכויות הפרוצדורליות של האיחוד האירופי), אינה בהכרח משימה פשוטה, הדורשת מידה משמעותית של פרשנות הן של הגורמים הרלוונטיים והן של הקשר ביניהם. עם זאת, על אף שהניתוח לא נמשך בהמשך כאן, קביעה אם אישום (או הליכים) הם פליליים או לא היא גורם מכריע בבחינה האם החוק והתהליכים באזור שיפוט מסוים עומדים בסטנדרטים של ECHR ונוהל האיחוד האירופי. מכשירי זכויות. 9

באימוץ המונח ‘הליכים פליליים’, מכשירי הזכויות הפרוצדורליות של האיחוד האירופי ¬שהוצאו עד היום נמנעו במידה רבה משימוש ב’אישום פלילי ‘ כטריגר לזכויות פרוצדורליות. 10 עם זאת, לפי האישום הפלילי של ECHR הוא התנאי המוקדם

Trechsel 2006, p. 15.

(1979-80) 1 EHRR 706.

לניתוח מפורט יותר, ראה Trechsel 2006, עמ’ 14-31.

ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע סעיף 6. קבעה זכות למידע על ‘האשמה’, אך בנוסח שהתקבל ב-27 באפריל 2012 הוחלפה זו במילה ‘האשמה’.

תקנים להגנה פלילית יעילה

לכל זכויות ההליך ההוגן בסעיף 6 (2) ו-(3). הדבר בעייתי, משום שגם בהתחשב בקשיים הגלומים בתרגום של מילה, המונח ‘חיוב’ מקבל משמעויות שונות בתחומי שיפוט שונים. יתרה מזאת, כפי שבית המשפט הכיר במפורש, אם משפט אמור להיות הוגן, יש צורך שזכויות מסוימות ייכנסו לתוקף לפני ‘האשמה’ במובן המוכר בארץ ברוב, אם לא בכל, תחומי השיפוט. כתוצאה מכך, ECtHR פיתח הגדרה משלו, אוטונומית, של המונח “חיוב”, שאומצה בעקביות במשך שנים רבות.

“חיוב”, לעניין סעיף 6 סעיף. 1 (סעיף 6-1), ניתן להגדיר כ”הודעה הרשמית שניתנה לאדם על ידי הרשות המוסמכת על טענה כי הוא עבר עבירה פלילית”, הגדרה התואמת גם למבחן האם “מצבו של [החשוד] הושפע באופן מהותי”. 11

לפיכך, זכויות ההליך ההוגן של סעיף 6 חלות ברגע שהגיעה לנקודה זו, בין אם האדם “הוגש נגדו כתב אישום” במובן המוגדר בכל תחום שיפוט מסוים ובין אם לאו. עם זאת, אין זה אומר שכל זכויות ההליך ההוגן חלות באופן מיידי ואף לא שהן חלות בהכרח באותו אופן ללא קשר לשלב ההליך הפלילי. לדוגמה, בקביעה כי לא הייתה הפרה של הזכות לסיוע משפטי לפי סעיף 6(3)(ג) כאשר נהג נחקר על ידי המשטרה בבדיקת דרכים, קבע בית המשפט בזאיצ’נקו 1 כי “האופן שבו יש להחיל את הערבויות של [סעיף 6(1) ו-(3)(ג)] בהליכי קדם משפט תלויות במאפיינים המיוחדים של אותם הליכים ובנסיבות המקרה המוערכות ביחס למכלול ההליכים הפנימיים. התנהל בתיק’. 13 זה ייבחן עוד יותר, לפי הצורך, כאשר בוחנים תקני הגנה פליליים יעילים.

4. הזכות למידע 14

מסירת מידע לחשוד או לנאשם היא קריטית ליכולתם להשתתף ביעילות בהליך הפלילי. ניתן לזהות שלושה מימדים.

ECtHR 15 July 1982, Eckle v. Germany, No. 8130/78, para. 73.

ECtHR 18 בפברואר 2010, Zaichenko v. Russia, No. 39660/02.

פסקה. 45.

שים לב ששאר הפרק מידע, במידה רבה, על ידי Cape et al. 2010, צ’. 2, אשר נוסח במקור על ידי פרופסור תרו ספרונקן. עם זאת, הטקסט עבר מבנה מחדש ועודכן, והוא גם משלב (במקרה שרלוונטי) את ההנחיה וההנחיות המוצעות שהוצאו במסגרת מפת הדרכים של זכויות הפרוצדורליות של האיחוד האירופי.

ראשית, ישנו סוגיית המידע על זכויות פרוצדורליות. אם אדם לא יודע מהן זכויותיו, אז או שהוא לא יוכל לממש אותן, או שזה יהיה עניין של מקרה אם הוא מסוגל לנצל אותן או לא. ה-ECHR אינו קובע במפורש זכות למידע על זכויות בהליכים פליליים, אף שזכות כזו נקבעת בהנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע בהליך פלילי. שנית, ישנו סוגיית המידע על מעצר ו/או אישום (או אופי ועילת האישום). זכות כזו נקבעת בסעיפים 5(2) ו-6(3)(א), וכן בהצעת ההנחיה סעיף 6, אף שהם אינם באים לידי ביטוי במונחים זהים. שלישית, קיימת סוגיית הגישה למידע על הראיות המהותיות (המכונה לעיתים גישה לתיק). זה לא נקבע במפורש בסעיף 6 של ECHR, למרות שקיימת פסיקה ברורה של ECHHR בנושא, וזה נקבע במפורש בהנחיה המוצעת סעיף 7.

4.1 מידע לגבי זכויות

כפי שצוין לעיל, הזכות למידע על זכויות פרוצדורליות אינה מוזכרת במפורש ב-ECHR, אך קיימת פסיקת ECtHR המחייבת רשויות שיפוטיות לנקוט באמצעים חיוביים על מנת להבטיח ציות אפקטיבי לסעיף 6. 15 הדבר בא לידי ביטוי ספציפי ההחלטות בפדאלוב ובתלאת טונק, שבהן דרש בית המשפט מהרשויות לנקוט גישה אקטיבית ליידע חשודים בדבר זכותם לסיוע משפטי. 16 בפנוביץ נקבע כי על הרשויות מוטלת חובה חיובית למסור לחשודים מידע בדבר הזכות לסיוע משפטי ולסיוע משפטי בהתקיים התנאים הנוגעים להם. 17 אין די בכך שמידע זה יינתן בכתב. בית המשפט הדגיש כי על הרשויות לנקוט בכל הצעדים הסבירים על מנת להבטיח שהחשוד מודע במלואו לזכויות ההגנה שלו, ובמידת האפשר, מבין את ההשלכות של התנהגותו בחקירה. 18

ECtHR 13 מאי 1980, Artico v. איטליה, ע”פ 6694/74, פסקה. 36 ו-ECtHR 30 ינואר 2001, Vaudelle v. France, No. 35683/97, paras. 52, 59 ו-60.

ECtHR 10 באוגוסט 2006, Padalov v. Bulgaria, No. 54784/00, and ECtHR 27 March 2007, Talat Tunc v. Turkey, No. 32432/96.

ECtHR 11 בדצמבר 2008, Panovits v. Cyprus, No. 4268/04, paras. 72-73.

ECtHR 11 בדצמבר 2008, Panovits v. Cyprus, No. 4268/04, paras. 67-68. ראה גם ECtHR 31 March 2009, Plonka v. Poland, No. 20310/02, paras. 37-38, ו-ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04, paras. 79-80.

תקנים להגנה פלילית יעילה

מחקר שנערך בשנים האחרונות הראה שהדרך והמידה שבה מיודעים חשודים או נאשמים על זכויותיהם הפרוצדורליות משתנה מאוד בין תחומי השיפוט באירופה, וכי ברובם מידע על זכויות פרוצדורליות מסופק בעל פה בלבד., הפחתת האפקטיביות של המידע ומקשה על הניטור. 19 בהקשר זה, ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע קובעת תנאי מפורש לזכות למידע על זכויות, ומנסחת את הזכות בצורה ברורה והרחבה יותר מאשר פסיקת ה-ECtHR. ראשית, סעיף 3 קובע כי לאדם החשוד או הנאשם בביצוע עבירה פלילית יש למסור באופן מיידי, ובשפה פשוטה ונגישה, מידע על, לפחות:

– זכות הגישה לעורך דין, במידת הצורך ללא תשלום;

– הזכות לקבל מידע על האישום, ובמידת הצורך, לקבל גישה לתיק;

– הזכות לפרשנות ולתרגום; ו

– הזכות להיות מובאים מיידית בפני בית משפט אם ייעצרו (אך ראה פרק 1, הערת שוליים 79).

כמו כן, סעיף 4 קובע כי כאשר אדם נעצר, יש לספק לו מיד מידע בכתב על זכויותיו הפרוצדורליות (כתב הזכויות), ויש לתת לו הזדמנות לקרוא אותו ולשמור עותק בעודו משולל ממנו. חוֹפֶשׁ. כתב זכויות לדוגמה כלול כנספח להצעת ההנחיה, וסעיף 4 קובע גם הסבר על הזכויות למי שאולי לא יוכל לקרוא אותן או להבין אותן (סעיף 4(3) ו-(4) )).

4.2 מידע על מעצר, מהות ועילת האישום והאישום

סעיף 5 (2) של ECHR קובע כי אדם שנעצר חייב לקבל מידע מיידי, בשפה שהוא מבין, על הסיבות למעצרו ועל כל אישום נגדו. סעיף 6(3)(א) של ECHR קובע כי יש למסור מידע לאדם המואשם בעבירה פלילית, באותו אופן, לגבי מהות ועילת האישום. ביחד, ובהינתן המשמעות של “אישום” המוסבר בסעיף 3 לעיל, הם מטילים חובה על הרשויות הרלוונטיות להודיע לאדם שנעצר או עצור על (א) הסיבות לכך.

19 ראה Spronken et al. 2009, עמ’ 92-98, ו-Cape et al. 2010, עמ’. 555.

מעצרם או מעצרם, (ב) הסיבות לאישום כלשהו, ו-(ג) טיבו והסיבה של כל האשמה. אין די בקריאה בלבד של הסמכות החוקית למעצר או למעצר, או בגין האישום. 20 יתרה מזאת, אין די בכך שהרשויות הרלוונטיות יהפכו את המידע לזמין על פי בקשה. החובה ליידע את החשוד או הנאשם על מהות ועילת האישום מוטלת כולה על כתפי הרשות ולא ניתן לקיים אותה באופן פסיבי על ידי העמדת מידע ללא הבאתו לידיעת החשוד או הנאשם. 21

הרציונל של סעיפים 5(2) ו-6(3)(א) הוא לאפשר לחשוד או הנאשם להבין היטב את הטענות במטרה לערער על חוקיות מעצרם 22 או להכין הגנה. 23 אף על פי ששני הסעיפים ספציפיים למדי במידע שהם דורשים, החובות מוגבלות למידע עובדתי הנוגע לסיבות המעצר, למהות ועילת האישום ולבסיס המשפטי לשניהם. 24 רמת המידע שיש למסור לחשוד או הנאשם על פי ECHR תלויה מאוד באופי ובמורכבות של התיק, אשר תמיד מוערך על ידי ה-ECtHR לאור הזכות להכין הגנה (סעיף. 6 (3)(ב)) 25 ובאופן כללי יותר, הזכות להליך הוגן (סעיף 6 (1)). 26 ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע אינה קובעת זכות למידע על מעצר, אך כן קובעת כי כאשר אדם נעצר, יש להעניק לו או לעורך דינו גישה לאותם מסמכים בתיק. הרלוונטיים לקביעת חוקיות המעצר או המעצר (סעיף 7(1)). לפי סעיף 7 (3), יש להעניק גישה בזמן מספיק כדי לאפשר לחשוד או הנאשם לערער על החלטות קדם משפט, הכוללות ככל הנראה מעצר. סעיף 6 להצעת ההוראה קובע את המידע שיש למסור בנוגע לאישום: המידע חייב לכלול תיאור הנסיבות שבהן בוצעה העבירה (לכאורה), לרבות הזמן, המקום ומידת ההשתתפות בעבירה על ידי הנאשם, ומהות והסיווג המשפטי של העבירה (לכאורה) (סעיף 6 (3)). מידע כזה חייב להינתן בהקדם ובשפה שהחשוד או הנאשם מבין (סעיף 6(2)).

ECtHR 21 באפריל 2011, Nechiporuk and Yonkalo v. Ukraine, No. 42310/04, para. 209.

ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, para. 65.

ECtHR 30 August 1990, Fox, Campbell and Hartley, A 182, para. 40.

ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, para. 60.

ECtHR 16 בדצמבר 1992, Edwards v. UK, No. 13071/87, paras. 35-38.

ראה סעיף 7.2 להלן.

ECtHR 25 March 1999, Pelissier and Sassi v. France, No. 25444/94, para. 54 ו-ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, paras. 60 ו-71.

תקנים להגנה פלילית יעילה

סעיפים 5(2) ו-6(3)(ג) ל-ECHR אינם נותנים כל אינדיקציה לגבי האמצעים שבהם יש למסור את המידע הנדרש, אם כי על הרשויות לנקוט בצעדים מתאימים על מנת להבטיח כי החשוד או הנאשם אדם מבין ביעילות את המידע שסופק. 27 בקמאסינסקי החליט בית המשפט לזכויות האדם כי יש לספק לנאשם, עקרונית, הסבר בכתב על כתב האישום במקרה שאינם מבינים את השפה הנהוגה בו, אולם על פי העובדות קיבל בית המשפט כי די בהסבר בעל-פה כדי לעמוד בו. עם סעיף 6(3)(א). 28 ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע, בניגוד לחובה למסור מידע על זכויות בכתב, אינה מחייבת מסירת מידע על החיוב בכתב. עם זאת, הוא קובע במפורש כי במקרה של ילד, יש למסור מידע על החיוב באופן המותאם לגילו, לרמת הבשלות וליכולות האינטלקטואליות והרגשיות שלו (סעיף 6(2)).

4.3 מידע בדבר ראיות מהותיות/תיק

פסיקה מקובלת של ה-ECTHR לפיה רשויות התביעה צריכות לחשוף להגנה את כל הראיות המהותיות בעד או נגד הנאשם, 29 וכי הן התביעה והן הנאשם זכאים לחשוף, ותהיה להם הזדמנות להגיב עליו, תצפיות וראיות של הצד השני. 30 היא מהווה מרכיב בעקרון שוויון הנשק, ונחשבת גם כהיבט של הזכות ל”זמן ומתקנים נאותים” לפי סעיף 6(3)(ב) של ECHR. בנתונן קבע בית המשפט כי חובות הגילוי חייבות לכלול את האפשרות של החשוד להכיר לעצמו, לצורך הכנת הגנתו, את תוצאות החקירות שבוצעו לאורך ההליך. 31 ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע, סעיף 7(2), קובעת כי הנאשם או שלו/

ECtHR 19 בדצמבר 1989, Brozicek v. Italy, No. 10964/84, פסקה. 41; ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, para. 65; ו-ECtHR 30 ינואר 2001, Vaudelle v. France, No. 35683/97, para. 59.

ECtHR 19 בדצמבר 1989, קמאסינסקי נ’ אוסטריה, ע”פ 9783/82, פסקה. 79; ECtHR 25 במרץ 1999, פליסייר וסאסי נ’ צרפת, ע”פ 25444/94, פסקה. 53.

ECtHR 16 בדצמבר 1992, Edwards v. United Kingdom, No.13071/87, para. 36.

ECtHR 28 August 1991, Brandstetter v. Austria, Nos. 11170/84, 12876/87, 13468/87, para. 66; ECtHR 16 בפברואר 2000, Jasper v. United Kingdom, No. 27052/95, para. 51; ו-ECtHR 6 בספטמבר 2005, סאלוב נ’ אוקראינה, ע”פ 65518/01, פסקה. 87.

ECtHR 31 March 2009, Natunen v. Finland, No. 21022/04, para. 42, ו-ECtHR 15 בנובמבר 2007, Galstian v. Armenia, No. 26986/03, para. 84.

יש להעניק לעורך דינה גישה ל’תיק התיק’, שאינו מוגדר. מונח זה מוכר לרוב, אם לא לכל, תחומי השיפוט שיש להם מסורת אינקוויזיטורית, אך אינו בשימוש במערכות המשפט המקובל. מאחר שבמסורות האינקוויזיטוריות תיק התיק צריך לכלול את כל החומר שהושג במהלך חקירה, עליו להכיל לא רק חומר הנוטה להפליל את הנאשם, אלא גם חומר שהוא ניטרלי או שהוא, או עשוי להיות, מזכה.

עם זאת, הזכות לגילוי אינה מוחלטת לא תחת שיקול הדעת של ה-ECtHR ¬ולא תחת ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע. פסיקת ה-ECtHR קובעת כי ניתן להגביל את החשיפה למטרה לגיטימית כגון הגנה על הביטחון הלאומי או מקורות מידע, להגן על עדים בסיכון לפעולות תגמול, או לשמור בסוד שיטות משטרתיות לחקירת פשע. 32 כל הגבלה כזו חייבת להיות נחוצה בהחלט ולתת תיקון בהליכים הבאים. 33 לדוגמה, אי-גילוי של חומר מסוים צריך להיות מאוזן על ידי הנגשת המידע בשלב הערעור ועל ידי מתן זמן מספיק להגנה להגיב לו. 34 ה-ECtHR גם דורש ש(אי) חשיפה של מידע ייבדק תמיד על ידי השופט המשפטי מאחר שהוא/היא נמצאים בעמדה הטובה ביותר לבצע הערכה של הצורך בחשיפה. מאידך, ה-ECTHR קבע כי האדם המבקש לחשוף מסמכים ספציפיים נדרש לנמק את הבקשה. 35 חריגים לזכות הגישה לתיק בהנחיה המוצעת מוגבלים יותר: גישה למסמכים מסוימים יכולה להידחות על ידי רשות שיפוטית מוסמכת כאשר גישה כזו עלולה להוביל לסיכון חמור לחייו של אדם אחר, או עלולה להיות חמורה. לפגוע בביטחון המדינה. כאשר הגישה מוגבלת כך, רשאים הנאשם או עורך דינו לבקש אינדקס של מסמכים הכלולים בתיק ובלבד שהדבר נועד למען הצדק (סעיף 7(2)). יש להניח שמשמעות הדבר היא שתמיד ניתן לבקש את המדד, ואז יש למסור אותו אם יש בכך אינטרס של צדק.

בעוד שההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע, סעיף 7, קובעת כי יש להעניק גישה לתיק “לאחר סיום חקירת העבירה הפלילית” (סעיף 7 (2)), ובזמן מספיק להכנת ההגנה

ECtHR 16 בפברואר 2000, Jasper v. United Kingdom, No. 27052/95, para. 43, ו-ECtHR 24 יוני 2003, Dowsett v. United Kingdom, No. 39482/98, para. 42.

ECtHR 16 בפברואר 2000, Jasper v. United Kingdom, No. 27052/95, para. 43, ו-ECtHR 16 בדצמבר 1992, Edwards v. United Kingdom, No.13071/87, para. 39.

ECtHR 16 בדצמבר 1992, Edwards v. United Kingdom, No.13071/87, paras. 35-37, ו-ECtHR 18 במרץ 1997, Foucher v. France, No. 22209/93, paras. 35-38.

ECtHR 24 בפברואר 1992, Bendenoun נגד צרפת, No.12547/86, פסקה. 52.

תקנים להגנה פלילית יעילה

(סעיף 7 (3)), אין פסיקה ספציפית על פי סעיף 6 של ECHR המבהיר באיזה שלב בהליך יש לחשוף ראיות מהותיות. עם זאת, ה-ECTHR, בהקשר של ECHR סעיף 5(4) נתן אינדיקציה מסויימת הן לשלב שבו יש לחשוף את החומר והן להיקף החשיפה. במקרים הנוגעים לדיונים לפני ¬מעצר בית המשפט קבע כי עקרון שוויון הנשק מחייב גישה להגנה לאותם מסמכים בתיק החקירה החיוניים על מנת לערער למעשה על חוקיות המעצר לפני משפט. 36 הדבר בא לידי ביטוי בהצעת ההנחיה סעיף 7 (1). לפי ה-ECTHR משמעות הדבר היא שניתנת לנאשם הזדמנות מספקת להתחשב בהצהרות וראיות שבבסיסן, כגון תוצאות של חקירות משטרתיות וחקירות אחרות, ללא קשר אם הנאשם מסוגל להוכיח את הרלוונטיות להגנתו של מידע כזה. למרות שבית המשפט מכיר בצורך לנהל חקירות פליליות ביעילות, מה שעשוי לרמוז שיש לשמור מידע מסויים על מנת למנוע מחשודים להתערב בראיות או לערער את מהלך המשפט, לא ניתן לחתור למטרה לגיטימית זו על חשבון הגבלות משמעותיות על ההגנה. לפיכך, מידע החיוני להערכת חוקיות מעצר צריך להיות זמין באופן מתאים לעורך דינו של החשוד. 37 בנוסף, קבע בית המשפט שאין די בתקצירי התיק, וכך גם בתיאור בעל פה של עובדות וראיות. הרשויות צריכות להקל על העיון בתיקים בזמנים שבהם הדבר חיוני להגנה, ולא להיות פורמליסטיות יתר על המידה בכך. 38

שוב, מחקרים עדכניים מראים שהפרקטיקה לגבי חשיפה או גישה לתיק משתנה מאוד בין המדינות החברות. ברוב המדינות, לא לנאשמים ולא לעורכי דינם אין זכות למידע הנוגע לראיות המתייחסות לעבירה לכאורה במהלך שלב החקירה. עם זאת, רוב המדינות החברות אכן מספקות זכות למידע על ידי הנאשם או עורך דינו בנוגע לראיות בשלב ההכנה למשפט או הכנת המשפט, אם כי הניסוח המדויק של הזכות משתנה מאוד, ובמיוחד תלוי בשאלה אם יש לסמכות השיפוט. מסורת אינקוויזיטורית או יריבה. 39 תחומי שיפוט מסוימים גובים תשלום עבור עותקים

של מסמכים בתיק. 40 ההנחיה המוצעת בדבר הזכות למידע קובעת כי הגישה לתיק התיק חייבת להינתן ללא תשלום (סעיף 7(3)). יש לברר אם הדבר יתפרש כך שגישה (במובן של מתן אפשרות לקריאה) לתיק חייבת להינתן בחינם, או שהיא משתרעת על עותקי התיק או מסמכים בו.

5. הזכות להגנה ולסיוע משפטי

סעיף זה עוסק בשתי זכויות נפרדות, אך קשורות, – זכותו של חשוד או נאשם להגן על עצמו והזכות לייעוץ משפטי, סיוע וייצוג. שניהם הם תנאי מוקדם חיוניים לגישה להגנה פלילית יעילה, והם נורמות זכויות אדם מוכרות בינלאומיות. 41 ECHR סעיף 6(3)(ג) מעניק לאדם המואשם בעבירה פלילית הן את הזכות להגן על עצמו באופן אישי והן את הזכות להיעזר בעורך דין. ההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין 42 עוסקת רק באחרון. שתי הזכויות אינן חלופות שוות. לשתי צורות ההגנה יש תפקיד פרוצדורלי משלהן: החשוד תורם מאישיותו ומהידע שלו על העובדות והנסיבות, ועורך הדין את הידע המשפטי, כישוריו וניסיונו המקצועי. בחינת הזכות לסיוע משפטי טומנת בחובה מספר שאלות. ראשית, נשאלת השאלה מה הנקודה, או השלב, בהליך הפלילי שמתעוררת הזכות ובפרט, האם היא כוללת זכות להיות נוכח עורך דין במהלך חקירה במשטרה או גורמי אכיפת חוק אחרים. זוהי סוגיה שגרמה ל-ECtHR קושי מסוים, ואשר הוכחה שנויה במחלוקת בקרב חלק מהמדינות החברות. שנית, בהתחשב בכך שחשוד או נאשם, מעצם הגדרתו, חשוד או מואשם בפעילות פלילית, נשאלת השאלה האם יש לאפשר למדינה לבצע מעקבים אחר תקשורת עורך דין/לקוח. שלישית, בהתחשב בכך שבכל תחומי השיפוט רבים, אם לא רוב, חשודים ונאשמים חסרים אמצעים משמעותיים, ישנה שאלה האם, ובאיזו מידה, מדינות צריכות לספק משאבים כספיים כדי לאפשר לזכות לסיוע משפטי להיות אפקטיבית. לבסוף, ישנן שאלות הנוגעות לתפקידם של עורכי דין המסייעים לחשוד או נאשם, והסטנדרטים שלפיהם יש לצפות שהם ימלאו תפקיד זה.

למשל בלגיה. ראה Cape et al. 2010, עמ’. 77.

OSF 2012, פסקה. 2.1.

הצעה להנחיה של הפרלמנט האירופי ושל המועצה בדבר זכות הגישה לעורך דין בהליכים פליליים ועל הזכות לתקשר בעת מעצר, בריסל, 8 ביוני 2011, COM (2011) 326 final. ראה פרק 1, סעיף 4.3.2.

תקנים להגנה פלילית יעילה

5.1 זכות לייצוג עצמי

זכותו של חשוד או נאשם להגן על עצמו עשויה להיחשב כזכות עליונה אשר, בנוסף ל-ECHR סעיף 6(3)(ג), מוכרת במכשירים בינלאומיים רבים בתחום זכויות האדם. 43 המשמעות היא שאדם החשוד או נאשם בעבירה פלילית זכאי להגן על האינטרסים שלו, לפעול לטובתו, להציע כיווני חקירה וראיות, לערער על החלטות, להגיש בקשות פרוצדורליות, להטיל ספק באמינות העדים וכדומה. 44 לפיכך זהו המרכיב המרכזי של זכותו של חשוד או נאשם להשתתף בהליך הפלילי. עם זאת, אמנם ברורה לכאורה, זכותו של אדם להגן על עצמו, להבדיל מזכותו להגן על עצמו באמצעות עורך דין, היא סוגיה מורכבת המעוררת שאלות האם הוא יכול, או צריך תמיד להיות מסוגל, להגן על עצמו באופן אישי. והאם עולה בקנה אחד עם זכויות משפט הוגן להקצות להם עורך דין בניגוד לרצונם.

פסיקת ה-ECTHR ברורה כי אדם המואשם בעבירה פלילית זכאי להיות נוכח במשפטו שלו ולהשתתף בהליך. 45 עם זאת, אין זו זכות מוחלטת, אלא “צריך ליישב אותה, באמצעות יצירת “איזון סביר”, עם האינטרס הציבורי ובמיוחד עם האינטרסים של הצדק”. 46 ה-ECTHR קבע כי מדינות נהנות מרווח רחב של הערכה בהקשר זה, ועשויות לדרוש מינוי חובה של עורך דין אם אינטרס הצדק מחייב זאת. 47 בית המשפט קיבל בעניין קרואסון כי נסיבות אלו יכולות לכלול את נושא התיק, את מורכבות הסוגיות העובדתיות והמשפטיות, ואת

לדוגמה, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, אמנות. 14 (3), והאמנה האמריקאית לזכויות אדם, סעיף. 8 (2).

Trechsel 2006, p. 244.

ECtHR 12 בפברואר 1985, Colozza v. Italy, No. 9024/80, para. 27, ו-ECtHR 16 בדצמבר 1999, T. v. United Kingdom, סעיפים. 88-89.

Colozza v. Italy, פסקה 29, וראה ECtHR 5 July 1977, X. v. Austria, No. 7138/75, and ECtHR 25 September 1992, Croissant v. Germany, No. 13611/88, para. 29. סוגיה זו הועלתה תדיר בפני בתי הדין הפליליים הבינלאומיים. בפרשת קרדז’יץ’ החליטה ה-ICT כי ניתן להגביל את הזכות לייצוג עצמי כאשר הנאשם פוגע באופן מהותי ומתמשך בניהול התקין והמהיר של משפטו, ובכך מאשר פסיקה קודמת: ICTY 5 בנובמבר 2009, התובע נ’ רדובן קרדז’יץ’, no.IT-95/18-T. ראה Tuinstra 2009, ch. VII.

ECtHR 5 July 1977, X. v. Austria, No. 7138/75, ECtHR 25 September 1992, Croissant v. Germany, No.13611/88, para. 27; ECtHR 15 בנובמבר 2001, Correia de Matos v. Portugal, No. 48188/99; ו-ECtHR 14 ינואר 2003, Lagerblom v. Sweden, No. 26891/95.

אישיותו של הנאשם, 48 וכן קבעה כי לגיטימי להזדקק לסיוע משפטי כאשר מוגש ערעור. 49 מכאן משתמע שבנסיבות מסוימות זה נחשב לטובת הנאשם להיעזר בעורך דין על מנת לקבל מידע טוב יותר על זכויותיו ועל מנת שהגנתו תהיה יעילה.

עם זאת, נותר ספק אם כפיית עורך דין על לקוח שלא רוצה יכולה להיחשב כמי שעומדת בעמידה בזכות להליך הוגן. בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ICTY) טען בפרשת Seselj כי לביטוי “למען הצדק” יש פוטנציאל היקף רחב:

היא כוללת את הזכות להליך הוגן, שהיא לא רק זכות יסוד של הנאשם, אלא גם אינטרס יסודי של בית הדין הקשור ללגיטימציה שלו עצמו. במסגרת הזכות להליך הוגן יש לקחת בחשבון את אורך התיק, גודלו ומורכבותו. הסוגיות המשפטיות, הראייתיות והפרוצדורליות המורכבות המתעוררות בתיק בסדר גודל כזה עלולות לצאת מחוץ לסמכותו של נאשם מוסמך משפטית, במיוחד כאשר אותו נאשם נמצא במעצר ללא גישה לכל המתקנים שהוא עשוי להזדקק לו. יתרה מכך, לבית הדין יש אינטרס לגיטימי להבטיח שהמשפט יתנהל במועד ללא הפרעות, דחיות או שיבושים. 50

מכאן ברור כי הטלת סיוע משפטי במקרים מעין אלו יכולה להיות מוצדקת מתוך התייחסות לאינטרסים של בית הדין, ועל מנת להבטיח משפט מהיר, במקום להיות לטובת הנאשם. בפועל התגלה כקשה ביותר במקרים של חובת הגנה על עורך דין, בהיעדר הנחיות מהלקוח וללא הצהרותיו של הלקוח לגבי מה שהוא סבור כאמת והבנתו את האירועים, לייצג ביעילות הנאשם. כפי שקבע בית המשפט העליון בארה”ב בפרטה נגד קליפורניה :

ההכרה בעבר של בית המשפט בזכות לייצוג עצמי, רשות בית המשפט הפדרלית המחזיקה בזכות להיות בעלת מימד חוקתי וחוקות המדינה המצביעות על אופייה היסודי של הימין יוצרות קונצנזוס שלא ניתן להתעלם ממנו בקלות. […] אנו מתמודדים כאן עם הרשעה כמעט אוניברסלית, מצד עמנו כמו גם בתי המשפט שלנו, כי כפיית עורך דין על נאשם שלא רוצה היא מנוגדת לזכותו הבסיסית להגן על עצמו אם הוא באמת רוצה לעשות זאת.

ECtHR 25 September 1992, Croissant v. Germany, No. 13611/88, para. 30.

ECtHR 24 בנובמבר 1986, Gillow v. United Kingdom, No. 9063/80, para. 69.

ICTY 9 במאי 2003, החלטה על בקשת התביעה לצו מינוי עורך דין לסייע לווג’יסלב ססלי בהגנתו, התובע נ’ ווז’סלב ססיל, תיק מס’ IT-03-67-PT, פסקה. 21.

תקנים להגנה פלילית יעילה

בית המשפט קבע כי:

[לשונו ורוחו של התיקון השישי עולה כי עורך דין, כמו כלי ההגנה האחרים המובטחים בתיקון, יהווה סיוע לנאשם מרצון – לא אורגן של המדינה המתערב בין נאשם שאינו רוצה לזכותו להתגונן את עצמו באופן אישי. הטלת עורך דין על הנאשם, בניגוד לרצונו השקול, מפרה אפוא את ההיגיון של התיקון. במקרה כזה, היועץ אינו עוזר, אלא מאסטר, והזכות להגיש הגנה נשללת מהאופי האישי עליו עומד התיקון. 51

5.2 הזכות לסיוע משפטי

הזכות לסיוע משפטי היא היבט מרכזי בזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים. חשוד הנעזר בעורך דין אפקטיבי נמצא במצב טוב יותר בכל הנוגע לאכיפת כל יתר זכויותיו, מכיוון שהם יקבלו מידע טוב יותר על זכויות אלו, ומכיוון שעורך הדין מסוגל לסייע לו להבטיח את זכויותיו. מכובדים. 52 בנוסף, כתוצאה מהידע והכישורים שלהם, עורך דין יוכל לייצג את האינטרסים של החשוד או הנאשם בצורה יעילה יותר מאשר אם הם אינם מיוצגים. מתוך הכרה בכך, ECHR סעיף 6(3)(ג) קובע כי לאדם המואשם בעבירה פלילית יש זכות ‘להגן על עצמו… באמצעות סיוע משפטי’. ההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין קובעת כי על המדינות החברות להבטיח “שניתן לחשודים ולנאשמים גישה לעורך דין בהקדם האפשרי” וכן “בזמן ובאופן שיאפשרו לחשוד או לאדם הנאשם לממש את הגישה שלו לעורך דין. זכויות הגנה באופן יעיל’ (סעיף 3 (1) ו-(2)).

סוגיה חשובה העולה ביחס לזכות לסיוע משפטי היא האם זכאי חשוד או נאשם לוותר על זכות זו. שאלת הוויתור קשורה לשאלת הסיוע המשפטי החובה (שנדונה לעיל), שכן האחרון לא יהיה רלוונטי אם חשוד או נאשם לא יוכל לוותר על זכותו. הנוסח של סעיף 6(3)(ג) של ECHR – לאדם יש את הזכות “להגן על עצמו בעצמו או באמצעות סיוע משפטי” – מרמז כי ניתן ויתור וההנחיה המוצעת מניחה זאת (סעיף 9). 53 הדגש הן של פסיקת ה-ECTHR והן

Faretta v. California, 422 US 806 (1975), ב-807.

ספר ירוק, סעיף 4.1.

סעיף 9 אינו קובע במפורש זכות ויתור, אלא קובע אמצעי הגנה במקרה של ויתור, וכן קובע כי כל ויתור כפוף ל”חוק הלאומי הדורש נוכחות חובה או סיוע של עורך דין” (סעיף 9 (( 1)).

של סעיף 9 להנחיה המוצעת היא מתן אמצעי הגנה מתאימים ביחס לוויתור. לפיכך, בפרשת פשצ’לניקוב הדגיש ה-ECTHR כי ויתור לא רק חייב להיות מרצון, אלא חייב להוות גם ויתור יודע ומושכל על זכות. בטרם ניתן לומר כי נאשם ויתר במרומז, באמצעות התנהגותו, על זכות חשובה לפי א. 6, יש להוכיח שהוא יכול היה לחזות באופן סביר מה יהיו ההשלכות של התנהגותו’. 54 לדעת בית המשפט לא ניתן לקבוע ויתור תקף על ידי הוכחה רק שחשוד הגיב לחקירה נוספת ביוזמת המשטרה גם אם הודיעו לו על זכויותיו. נאשם שהביע את רצונו להשתתף בצעדי חקירה רק באמצעות עורך דין, לא אמור, לפי ה-ECTHR, להיות כפוף לחקירה נוספת ברשויות עד להעמיד לרשותו סיוע משפטי, אלא אם הנאשם. יוזמת תקשורת נוספת, חילופי דברים או שיחות עם המשטרה או התביעה. 55

ההנחיה המוצעת על גישה לעורך דין קובעת במפורש שהוויתור מותנה ב:

א ) החשוד או הנאשם קיבל ייעוץ משפטי קודם בנוגע להשלכות של ויתור, או השיג בדרך אחרת ידע מלא על ההשלכות;

ב ) האדם בעל היכולת הנדרשת להבין את ההשלכות; ו

ג ) הוויתור ניתן מרצון וחד משמעי.

כמו כן, יש לרשום כל ויתור והנסיבות שבהן ניתן, והוא ניתן לביטול בכל שלב של ההליך (סעיף 9(2) ו-(3))- 56

ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v, Russia, No. 7025/04 para. 76. ראה גם ECtHR 31 March 2009, Plonka v. Poland, No. 20310/02, and ECtHR 1 April 2010, Pavlenko v. Russia, No. 42371/02, פסקה. 102.

ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04, para. 79.

בהחלטת בית המשפט העליון בבריטניה ב- McGowan v. B [2011] UKSC 54 נקבע כי על מנת לעמוד בסעיף 6(3)(ג), לא נדרש בדרך כלל ייעוץ משפטי על תוצאה של ויתור, למרות ש’אנשים אשר הם בעלי אינטליגנציה נמוכה או פגיעים מסיבות אחרות או שהם תחת השפעת סמים או אלכוהול, ייתכן שיהיה צורך לתת יותר מהנוסחאות הסטנדרטיות אם אין לפגוע בזכותם להליך הוגן”.

תקנים להגנה פלילית יעילה

5.3 הנקודה בה קמה הזכות לסיוע משפטי

סעיף 6(3)(ג) של ה-ECHR אינו מתייחס ישירות לנקודה המדויקת, או השלב, שבו קמה הזכות לסיוע משפטי. בעוד שהזכות חלה על אדם ‘נאשמים בעבירה פלילית’, ולפיכך חלה בבירור לאחר האישום או תחילתו הרשמית של הליכים, צוין בסעיף 3 לעיל כי המונח פורש כמשמעות ‘ההודעה הרשמית שניתנה ליחיד. על ידי הרשות המוסמכת של טענה שביצע עבירה פלילית’. במשך שנים רבות קבע בית הדין לזכויות האדם כי הזכות לסיוע משפטי קמה מיד עם המעצר. 57 כאשר על החשוד לקבל החלטות במהלך חקירה במשטרה שעשויות להיות מכריעות לגבי מהלך ההליכים העתידי, יש לו הזכות להיוועץ בעורך דין לפני החקירה. 58 למרות שה-ECtHR הודה כי בנסיבות מסוימות הנוכחות הפיזית של עורך דין יכולה לספק את האיזון הדרוש ללחץ בו השתמשה המשטרה במהלך ראיונות, 59 עד לאחרונה הוא קבע כי לא ניתן לגזור את הזכות להיות עורך דין נוכח במהלך חקירת המשטרה. ECHR סעיף 6(3)(ג). 60 גישה זו לא תאמה את זו של ICTY 61 או הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה בלתי אנושיים או משפילים (CPT), 62 שניהם הכירו כי הזכות להיות נוכח עורך דין במהלך חקירת המשטרה היא אחת. של אמצעי ההגנה הבסיסיים מפני התעללות בעצורים.

ECtHR 8 בפברואר 1996, John Murray v. UK, No. 18731/91, and ECtHR 6 June 2000 Magee v. UK, No. 28135/95.

ECtHR 6 יוני 2000, Averill v. UK, No. 36408/97.

ECtHR 6 יוני 2000, Magee v. UK, No. 28135/95, and ECtHR 2 May 2000, Condron v. UK, No. 35718/97: “העובדה שלאדם נאשם שנחקר באזהרה מובטחת גישה למשפטים ייעוץ, ובמקרה של המבקשים יש לראות בנוכחות הפיזית של עורך דין במהלך ראיון במשטרה כאמצעי הגנה חשוב במיוחד להסרת כל כפיית דיבור אשר עשויה להיות טבועה בתנאי האזהרה. עבור בית המשפט, נדרשת זהירות מיוחדת כאשר בית משפט מקומי מבקש לייחס משקל לעובדה שאדם שנעצר בקשר לעבירה פלילית ולא ניתנה לו גישה לעורך דין אינו נותן מענה מפורט כשהוא מתמודד עם שאלות. התשובות עליהן עשויות להיות מפלילות״. (סעיף 60). ECtHR 6 באוקטובר 2001, Brennan v. UK, No. 39846/98, and ECtHR 14 December 1999, Dougan v. UK, No. 44738/98.

אומנות. חוק 18(3) של בית הדין הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר (ICTY). החלטה בדבר בקשת ההגנה להחריג ראיות מ-ICTY בזדרבקו מיוזיק, 2 בספטמבר 1997, תיק מס’ IT-96-21-T, לשכת המשפט II.

דוח כללי שני (CPT/Inf (92) 3), סעיפים 36-38, בכתובת http://www.cpt.coe.int.

גישתו של ה-ECTHR לנקודה בה קמה הזכות לסיוע משפטי השתנתה באופן משמעותי עם החלטת הלשכה הגדולה בסלדוז, שבה קבע כי:

בית המשפט קובע כי על מנת שהזכות להליך הוגן תישאר מספיק “מעשית ואפקטיבית” א. סעיף 6(1) מחייב, ככלל, גישה לעורך דין כבר מהחקירה הראשונה של חשוד במשטרה, אלא אם כן הוכח לאור נסיבותיו המיוחדות של כל תיק כי קיימות סיבות משכנעות לכך. להגביל זכות זו (סעיף 55). 63

בית המשפט נימק את ההחלטה בהתייחסות לחשיבות שמירת החסיון מפני הפללה עצמית, וכאמצעי הגנה הכרחי מפני התעללות:

גישה מוקדמת לעורך דין היא חלק מאמצעי ההגנה הפרוצדורליים שאליהם יתחשב בית המשפט במיוחד בבואו לבחון האם הליך ביטל את עצם מהותה של החסיון מפני הפללה עצמית… בהקשר זה מציין בית המשפט גם את המלצותיו של עורך דין. ה-CPT (סעיפים 39-40 לעיל), בו קבעה הוועדה שוב ושוב כי זכותו של עצור לקבל גישה לייעוץ משפטי היא הגנה בסיסית מפני התעללות. כל חריג להנאה מזכות זו צריך להיות מוגבל בבירור ותחולתו מוגבלת בזמן. עקרונות אלו מתבקשים במיוחד במקרה של אישומים חמורים, שכן מול העונשים הכבדים ביותר, כיבוד הזכות להליך הוגן אמור להיות מובטח ברמה הגבוהה ביותר האפשרית על ידי חברות דמוקרטיות (סעיף 54).

פרשנות חדשה זו של הזכות לסיוע משפטי על פי האמנה, שזכתה לכינוי דוקטרינת הסלדוז, אושרה בפסקי דין רבים לאחר מכן. 64 למרות ההצדקה שסיוע משפטי הוא הגנה הכרחית ביחס לזכות מפני הפללה עצמית, בית המשפט קבע כי דוקטרינת הסלדוז חלה גם אם החשוד מממש את זכות השתיקה. 65 כפי שמבהיר פסק הדין, אף שיש לראות בגישה לסיוע משפטי לפני החקירה הראשונה כנורמה, אין מדובר בזכות מוחלטת. עם זאת, זה

ECtHR, Grand Chamber, 27 בנובמבר 2008, Salduz v. Turkey, No. 36391/02. ראה גם ECtHR 11 December 2008, Panovits v. Cyprus, No. 4268/04.

ראה, למשל, ECtHR 10 March 2009, Bdke andKandemir v. Turkey, No. 71912/01, 26968/02 and 36397/03; ECtHR 3 במרץ 2009, אבא נ’ טורקיה, מס’ 7638/02 ו-24146/04); ECtHR 17 בפברואר 2009, אסלן ודמיר נ’ טורקיה, ע”א 38940/02 ו-5197/03; ו-ECtHR 17 בפברואר 2009, Ozturk v. Turkey, No. 16500/04, ECtHR 24 December 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04.

ECtHR 13 באוקטובר 2009, דיין נ’ טורקיה, ע”א 7377/03, פסקה. 33, ו-ECtHR 26 ביולי 2011, Huseyn ואחרים נ’ אזרבייג’ן, 35485/05, 45553/05, 35680/05 ו-36085/05, פסקה. 171.

תקנים להגנה פלילית יעילה

ניתן להגביל רק אם, בנסיבות העניין, יש סיבות משכנעות לכך. 66 יתרה מכך, גם אם קיימות סיבות כאלה להגבלת הזכות, שימוש בחומר שהושג בחקירה שנערכה בהיעדר סיוע משפטי במשפט עלול לפגוע בזכות להליך הוגן.

גם כאשר סיבות משכנעות עשויות להצדיק באופן חריג מניעת גישה לעורך דין, הגבלה כזו – תהא הצדקתה אשר תהיה – אינה חייבת לפגוע יתר על המידה בזכויות הנאשם לפי סעיף 6. זכויות ההגנה ייפגעו באופן בלתי הפיך כאשר הצהרות מפלילות שנאמרו במהלך חקירה משטרתית ללא גישה לעורך דין משמשת להרשעה (סעיף 55).

ככלל, אי עמידה לזכות לסיוע משפטי אינו יכול להיות פיצוי על ידי הגנות פרוצדורליות אחרות, כגון סיוע של עורך דין לאחר מכן או האופי היריב של ההליכים הבאים. 67

שאלה נוספת היא האם הזכות לסיוע משפטי עשויה לחול לפני המעצר, או לפני החקירה הראשונה. בזאיצ’נקו 6 נעצר המבקש ברכבו בבדיקת דרכים ושאל שאלות מבלי שנעצר. בית המשפט מצא כי על אף שלא היה חופשי לעזוב, הנסיבות גילו “אין פגיעה משמעותית בחופש הפעולה של המבקש, אשר יכול להספיק להפעלת דרישה לסיוע משפטי כבר בשלב זה של ההליך” (פסקה 48). לפיכך, נראה כי הזכות לסיוע משפטי עשויה לחול בהעדר, או לפני, מעצר שבו צומצם באופן משמעותי חופש הפעולה של אדם. 69 בית המשפט קבע כי הזכות תחול כאשר אדם המוחזק במעצר מנהלי מטופל למעשה כחשוד בפלילים. 70 בדומה לכך, בית המשפט קבע גם כי הזכות חלה כאשר אדם, שהיה במעצר משטרתי, טופל לכאורה כעד למרות שלמעשה נחשב כחשוד. 71

לבית המשפט טרם הזדמן להרחיב מה הכוונה ב’טעמים משכנעים’.

ECtHR, Grand Chamber, 27 בנובמבר 2008, Salduz v. Turkey, No. 36391/02, para. 58, וראה ECtHR 13 באוקטובר 2010, Demirkaya v. Turkey, No. 31721/02, para 16.

ECtHR 18 בפברואר 2010, Zaichenko v. Russia, No. 39660/02.

בית המשפט העליון של בריטניה, בעקבות החלטה זו, קבע כי שאילת שאלות של אדם שנפל במכונית, ונראה כי הוא שתה, בין אם הוא נהג או התכוון לנהוג, לא הולידה את הזכות לסיוע משפטי. מנגד, חקירה של אדם במהלך ביצוע צו חיפוש בביתו, שאמנם לא נעצר היה אזוק, עוררה את הזכות לסיוע משפטי ( אמברוס נ’ האריס; חמ”א נ’ ג’; חמ”א נ’ מ. [2011] UKSC 43).

ECtHR 21 באפריל 2011, Nechiporuk and Yonkalo v. Ukraine, No. 42310/04, para. 264.

ECtHR 14 באוקטובר 2010, Brusco v. France, No. 1466/07.

ההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין תחול “מהרגע שנודע לאדם על ידי הרשויות המוסמכות… בהודעה רשמית או בדרך אחרת, כי הוא חשוד או מואשם בביצוע עבירה פלילית ועד לסיום ההליכים…’ (סעיף 2(1)). סעיף 3 קובע במפורש כי זכות הגישה לעורך דין חלה על חשודים או נאשמים בהקדם האפשרי, ובכל מקרה:

( א) לפני תחילת חקירה כלשהי במשטרה או ברשויות אכיפת חוק אחרות;

( ב) בביצוע כל פעולה פרוצדוראלית או איסוף ראיות שבה נדרשת או מותרת נוכחותו של האדם כזכות לפי הדין הלאומי, אלא אם כן הדבר יפגע ברכישת ראיות;

( ג) מלכתחילה שלילת חירות (סעיף 3(1)).

למרות שהדבר מתבטא במונחים שונים, הדבר עולה בקנה אחד עם פסיקת ה-ECTHR הקובעת את הזכות לסיוע משפטי מרגע שיש צמצום משמעותי כלשהו בחופש הפעולה של החשוד. אם זה הולך רחוק יותר יש לשקול בהתייחס הן לסעיף 2 (1) והן לסעיף 3 להנחיית האיחוד האירופי המוצעת על גישה לעורך דין. לדוגמה, נראה שסעיף 3(1)(ב) מעניק את הזכות לסיוע משפטי לאדם במהלך חיפוש משטרתי בביתו, ללא קשר אם חלה עליו הגבלה משמעותית של חירותו, ובלבד שבוצעו. מודעים לכך שהם חשודים בביצוע עבירה פלילית. בדומה, נראה כי הדבר חל על אדם שנחקר ברחוב (או במקום אחר) מבלי שנעצר, אך שוב רק בתנאי שנודע לו כי הוא חשוד בביצוע עבירה פלילית. נשאלת השאלה האם הזכות לסיוע משפטי תימנע אם האדם לא יידע זאת. 72 סעיף 10 להצעת ההנחיה של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין קובע כי לאדם שאינו חשוד “שנשמע על ידי המשטרה או רשות אכיפה אחרת בהקשר של הליך פלילי” יש זכות גישה לעורך דין ” אם במהלך החקירה… יתעורר חשד… בביצוע עבירה פלילית’ (סעיף 10 (1)). למרות שזה לא נאמר במפורש בהנחיה המוצעת, אפשר לטעון שזה משתמע שברגע שאדם חשוד בפועל, יש ליידע אותו על עובדה זו. אם זה לא היה המצב, המשטרה או רשויות אחרות יכלו להימנע מהזכות לסיוע משפטי בתוקף על ידי חקירת אדם מבלי ליידע אותו על מעמדו החשוד ומבלי לעצור אותו. אולם, גם אם הודיעו על כך לאדם, הזכות לסיוע משפטי חלה רק לאחר שמתעורר החשד, אשר

72 אשר, למעשה, הייתה העמדה בברוסקו.

תקנים להגנה פלילית יעילה

עשויה להיות תוצאה של תשובותיהם לשאלות שהופנו אליהם לפני שהתעורר החשד. בנסיבות כאלה, סעיף 10 (2) קובע כי אין להשתמש בכל תשובה כזו נגדם.

סעיף 3 (זכות גישה לעורך דין) להצעת הנחיית האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין, במשותף לסעיף 4(1)-(3) (כלומר, זכותו של חשוד או נאשם להיפגש עם עורך דינו, וכדי שיהיה נוכח עורך הדין בכל חקירה, שימוע או כל הליך חקירה או איסוף ראיות), 73 ניתן לגרוע ממנו רק בנסיבות חריגות, וכל חריגה חייבת:

( א) יהיו מוצדקים בנימוקים משכנעים הנוגעים לצורך הדחוף למנוע השלכות שליליות חמורות על חייו או שלמותו הפיזית של אדם;

( ב) לא יהיה מבוסס אך ורק על סוג העבירה הנטענת או חומרתה;

( ג) לא לחרוג מהדרוש;

( ד) להיות מוגבל בזמן ככל האפשר ובכל מקרה לא להאריך עד לשלב המשפט; ו

( ה) לא לפגוע בהגינות ההליכים (סעיף 8).

זה, למעשה, מבטא ביתר פירוט את הדרישה של ‘סיבות משכנעות’ למניעת גישה לעורך דין שפותחה בפסיקת ה-ECtHR (ראה לעיל). עם זאת, בדרישה שהחריגה לא רק תהיה מנומקת, אלא תיקבע על ידי רשות שיפוטית על בסיס כל מקרה לגופו, ההנחיה המוצעת הולכת רחוק יותר מפסיקת ה-ECtHR.

5.4 סיוע משפטי במהלך החקירה

בעוד שהחלטת סלדוז הבהירה כי הזכות לסיוע משפטי חלה “מהחקירה הראשונה”, היא לא פירטה, במילים ברורות, כי הזכות כוללת זכות לקבל את עורך הדין במהלך כל חקירה. 74 מספר החלטות של ה-ECtHR הצביעו בתוקף על כך שהימין אכן התרחב עד כאן, 75 וההחלטות ב- Mader 16 ו-

וסעיפים 5 (זכות לתקשר עם מעצר) ו-6 (זכות לתקשר עם רשויות קונסולריות או דיפלומטיות).

כתוצאה מכך, ממשלות של מספר מדינות חברות, כמו הולנד, טענו כי היא לא התרחקה כל כך רחוק.

לדוגמה, ECtHR 14 באוקטובר 2010, Brusco v. France, No. 1466/07, ו-ECtHR 13 October 2009, Dayanan v. Turkey, No. 7377/03.

ECtHR 21 ביוני 2011, Mader v. Croatia, No. 56185/07.

סבאלג ‘ 77 העמיד את העניין מעל לכל ספק. במדר מצא בית המשפט הפרה של סעיפים 6(1) ו-6(3)(ג) כאשר “המבקש נחקר במשטרה והביע את הודאתו ללא התייעצות עם עורך דין או נוכח אחד”. 78 בסבלג ‘ המבקש התלונן “על היעדר סיוע משפטי במהלך חקירתו הראשונית במשטרה”, 79 ובית המשפט שוב החליט כי “על רקע זה מוצא בית המשפט כי הייתה הפרה של סעיף 6 (1) וכן סעיף 6(3)(ג) לאמנה בשל חקירתו של המבקש במשטרה ביום 9.11.05 ללא נוכחות עורך דין”. 80

ההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין, סעיף 4(2), קובעת במפורש זכות לעורך דין במהלך חקירות משטרתיות בתנאים הבאים:

לעורך הדין תהיה הזכות להיות נוכחת בכל חקירה ושימוע. תהיה לו הזכות לשאול שאלות, לבקש הבהרות ולהשמיע הצהרות, שיירשמו בהתאם לחוק הלאומי.

בנוסף, סעיף 4(3) קובע כי לעורך הדין יש גם הזכות להיות נוכח בכל פעולת חקירה או איסוף ראיות אחרת שבה נדרשת או מותרת נוכחותו של החשוד או הנאשם מצדק, אלא אם הדבר יפגע ברכישה. של ראיות. יצוין כי בעוד שפסיקת ה-ECH, בהתאם לגישה הכללית של ה-ECHR, מסגרת את הנושא במונחים של זכות החשוד, ההנחיה המוצעת מעניקה זכות נוכחות בחקירות וכן הלאה לעורך הדין המסייע. החשוד. אף על פי שלא נדון כאן בהשלכותיהן של הגישות השונות, ההוראות בהצעת ההוראה מעוררות שאלות חשובות באשר ליחסי הגומלין בין זכותו של החשוד לוותר על זכותו לסיוע משפטי לבין זכותו של עורך הדין להיות נוכח בחקירות..

5.5 הזכות להתייעצות פרטית עם עורך דין

תנאי חיוני לסיוע משפטי יעיל הוא חיסיון יחסי עורך דין/לקוח, הכולל את הזכות לתקשורת סודית וגישה בלתי מוגבלת של עורך הדין ללקוח. זה אומר שיש צורך

ECtHR 28 ביוני 2011, Sebalj v. Croatia, No. 4429/09.

ECtHR 21 ביוני 2011, Mader v. Croatia, No. 56185/07, para. 153.

ECtHR 28 ביוני 2011, Sebalj v. Croatia, No. 4429/09, para. 256.

סעיף. 257.

תקנים להגנה פלילית יעילה

מבטיחה שעורכי דין יוכלו לבקר ולדבר עם לקוחותיהם בסודיות, ללא מעקב של צדדים שלישיים. 81 בעוד שההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין מכילה הוראה מפורשת על סודיות התקשורת של עורך דין/לקוח (סעיף 7), אין הוראות מפורשות ב-ECHR. עם זאת, ה-ECTHR שקל הן את סעיף 6 והן את סעיף 8 (הזכות לחיים פרטיים) כאשר הוא בוחן חיסיון עורך דין/לקוח. החלטת הדרך היא נימייץ בה קבע ה-ECTHR במונחים כלליים כי “כאשר עורך דין מעורב, לפגיעה בסודיות המקצועית עלולה להיות השלכה על ניהול צדק תקין ומכאן על הזכויות המובטחות בסעיף 6 לאמנה”. 82 בדומה לכך, בעניין Ocalan קבע בית המשפט כי יירוט תקשורת של עורך דין/לקוח מפר את “אחת הדרישות הבסיסיות של משפט הוגן בחברה דמוקרטית”. 83 בהחלטות אחרות התייחס בית המשפט לזכויות המובטחות בסעיף 6(3), כגון הזכות לפנות לייעוץ עד להליכים פליליים. בשוננברגר ודורמז הופסקה התכתבות ששלח עורך הדין ללקוחו העצור, משום שהרשויות למדו מתוכנה כי מר דורמז נתן ללקוחו עצה לעשות שימוש בזכות השתיקה שלו. בית המשפט מצא הפרה, ואישר מחדש את זכות השתיקה כזכות המעוגנת בסעיף 6, ולפיכך ההפרעה לא הייתה בהתאם לסעיף 8(2) מכיוון שלא הייתה הכרחית בחברה דמוקרטית. 84 עם זאת, בעוד שחיסיון עורך דין/לקוח הוא בסיסי להליך הוגן, אין זו זכות מוחלטת. ניתן ליירט תקשורת בנסיבות חריגות שבהן קיימת סברה סבירה כי נעשה שימוש לרעה בסודיות. לפיכך, בעוד שיירט שגרתי של תקשורת מנוגד לזכויות משפט הוגן, יירוט עשוי להיות מותר כאשר, למשל, יש יסוד סביר להניח כי תוכן התקשורת יסכן את בטחון הכלא, את שלומם של אחרים או לקדם מטרה פלילית. 85

במדינות מסוימות יש הוראות המאפשרות ליירט התייעצויות עם עורך דין/לקוח או להיות נתון למעקב, 86 והפסיקה של ה-ECtHR בהקשר זה מלמדת כי אמצעי ההגנה להגנה על זכויות היתר של עורך דין-לקוח נותרו לשינויים מקומיים או

ECtHR 27 בנובמבר 2007, זגריה נ’ איטליה, ע”א 58295/00, פסקה. 30.

ECtHR 16 בדצמבר 1992, Niemietz v. Germany, A 251-B, para. 37.

ECtHR 12 מאי 2005, Ocalan v. Turkey, No. 46221/99.

ECtHR 20 יוני 1988, Schonenberger and Durmaz v. Switzerland, No. 11368/85. ראה גם S. v.

שוויץ (1992) 14 EHRR 670.

ECtHR 9 באוקטובר 2008, Moiseyev v. Russia, No. 62936/00, para. 210. ראה גם, ECtHR, 25 במרץ 1992, Campbell v. United Kingdom, No. 13590/88, para. 48.

ראה, למשל, לגבי פולין, Cape et al. 2010, עמ’. 482.

מנהגים לאומיים ולעתים קרובות אינם בהתאם לדרישות סעיף 8 לאמנה. 87

5.6 בחירה ומתן סיוע משפטי חינם

נוסח סעיף 6(3)(ג) מבהיר כי לחשודים ולנאשמים יש זכות לבחור את עורך דינם אם הם משלמים עבור שירותיו של עורך הדין באופן פרטי. עם זאת, אין זה ברור היכן יש להעניק סיוע משפטי ללא תשלום. ה-ECTHR קבע כי על אף שיחסי האמון בין עורך דין ללקוח חשובים, זכות הבחירה אינה מוחלטת. בפרט, הוא עשוי להיות כפוף להגבלה כאשר ניתן סיוע משפטי חינם. בעוד שעל הרשויות להתחשב ברצונותיו של החשוד או הנאשם בעת מינוי עורך דין, רצונותיהן עשויים להתעלם “כאשר יש עילה רלוונטית ומספקת לקבוע שהדבר נחוץ למען הצדק”. 88

סעיף 6(3)(ג) קובע כי יש להעניק סיוע משפטי חינם כאשר מתקיימים שני תנאים: אין לאדם מספיק אמצעים לשלם (תנאי האמצעים); ואינטרס הצדק מחייב זאת (תנאי הצדק). כפי שצוין בפרק 1, סעיף 4.3.2, על אף שצפוי לפי מפת הדרכים של האיחוד האירופי שתונפק הוראה בגין סיוע משפטי בהליכים פליליים, הצעת הנחיה טרם פורסמה. ההנחיה המוצעת בנושא גישה לעורך דין, סעיף 12(2) רק קובעת כי למדינות החברות אסור להחיל הוראות פחות טובות בנושא סיוע משפטי מאלה הקיימות כיום לגבי גישה לעורך דין הניתנת בהתאם להנחיה. מדינות מתמודדות עם בעיות פרוצדורליות ומעשיות משמעותיות בתכנון ויישום מנגנונים מתאימים לקביעה אם מתקיימים האמצעים והתנאים המתאימים בכל מקרה מסוים, במיוחד בשלבים המוקדמים של ההליך הפלילי כאשר החלטות צריכות להתקבל בהתראה קצרה. 89 עם זאת, בעוד שלמדינות ה-ECHR יש מרווח משמעותי של הערכה בקביעת אופן מתן סיוע משפטי חינם, על השיטה שננקטה להבטיח כי

תקנים להגנה פלילית יעילה

הזכות לסיוע משפטי היא “מעשית ויעילה”. כך בעניין ורסל, שעניינו ערעור פיטורים, קבע בית המשפט לזכויות האזרח כי “מוטלת על אותו בית משפט לטפל בבקשה של המבקש לסיוע משפטי באופן שהיה מאפשר לו להכין את ערעור הפיטורים שלו כראוי ולהעמיד את עניינו בפני בית המשפט. בית משפט עליון’. 90 לפיכך, למרות שפסיקת ה-ECTHR מוגבלת ביותר בנקודה זו, ברור באופן נסבל כי המנגנונים למתן סיוע משפטי ללא תשלום חייבים להיות כאלה שלא יפריעו באופן משמעותי לזכויות לפי סעיף 6(1) ו-6(3)( ג).

בכל הנוגע לתנאי האמצעים, קבע בית הדין לזכויות האדם כי בעוד הנטל להוכיח חוסר אמצעים מוטל על מי שטוען זאת (כלומר, החשוד או הנאשם), 91 החשוד אינו חייב להוכיח “מעל לכל ספק”. ‘ שאין לו/היא את האמצעים לשלם עבור הגנתו. 92 שוב, פסיקת ה-ECTHR בסוגיה מוגבלת, ויש מעט התייחסות למה הכוונה ב”אמצעים לא מספיקים” באופן כללי, וכיצד זה עשוי להתפרש בהקשר של כל תחום שיפוט מסוים.

תנאי ההתאמה נשקל בהרחבה על ידי ה-ECtHR, אם כי באופן שולי, והוא מצביע על שלושה גורמים שיש לקחת בחשבון בקביעת הזכאות: 93

( א) חומרת העבירה וחומרת העונש האפשרי;

( ב) מורכבות התיק; ו

( ג) מצבו החברתי והאישי של הנאשם.

הפסיקה מלמדת כי תנאי הצדק מתקיים, באופן עקרוני, בכל פעם שעומדת על כף המאזניים שלילת חירות, 94 אם כי מדובר בהגדרה צרה יחסית של “אינטרסים של צדק”. יתרה מכך, שלילת סיוע משפטי בתקופות בהן מתבצעות פעולות פרוצדורליות, לרבות תשאול ובדיקות רפואיות, אינה מקובלת. 95 עם זאת, יש מעט הדרכה נוספת מהפסיקה כיצד יש לפרש את הגורמים השונים בכל מקרה מסוים.

ECtHR 13 בספטמבר 2011, ורסל נ’ פולין, ע”א 30358/04, פסקה. 52, וכן ECtHR 14 בספטמבר 2010, סוביצקה נ’ פולין, ע”א 29342/06.

ECtHR 25 September 1992, Croissant v. Germany, No. 13611/88, para. 37, ו-ECtHR 21 ביוני

2011, אורלוב נ’ רוסיה, ע”פ 29652/04, פסקה. 114.

ECtHR 25 באפריל 1983, Pakelli v. Germany, No. 8398/78.

ECtHR 24 מאי 1991, Quaranta v. Switzerland, No. 12744/87, para. 35.

ECtHR 10 יוני 1996, Benham v. UK, No. 19380/92, פסקה. 59.

ECtHR 20 ביוני 2002, ברלינסקי נ’ פולין, מס’ 27715/95 ו-30209/96.

מחקרים קיימים מראים כי מתן סיוע משפטי הוא עקב אכילס ברבות ממדינות האיחוד האירופי. רק לרוב המוחלט של המדינות יש מבחן התאמה סטנדרטי של סיוע משפטי, וקיים הבדל ניכר בגישות להערכת האמצעים וברמת האמצעים לצורך קביעת אי יכולת לשלם. במדינות רבות אין מבחן אמצעים סטנדרטי. הליכי הבקשה לרוב מעורפלים ולעיתים קרובות לא ברור כיצד הרשויות הקובעות מגיעות להחלטותיהן. בחמישים אחוז ממדינות האיחוד האירופי אין מגבלת זמן שנקבעה על פי חוק לקביעת בקשות לסיוע משפטי, ומדינות רבות אינן מאפשרות בחירה היכן שניתן עורך דין במסגרת סיוע משפטי. 96

התגמול לעורכי דין המספקים שירותי סיוע משפטי משתנה מאוד בין המדינות החברות באיחוד האירופי, ומידע המסופק על ידי ממשלות על הוצאות סיוע משפטי פלילי מצביע על כך שבפועל חייבות להיות בעיות בעמידה בדרישת ECHR סעיף 6(3)(ג) הנובעות מ. רמות נמוכות של שכר. 97 עם זאת, הדבר אינו ניכר מפסיקת ה-ECTHR, אשר לא עסקה בסוגיית השכר.

5.7 תפקידם, עצמאותם וסטנדרטים של עורכי דין

ה-ECHR אינו מכיל הוראה מפורשת לגבי תפקידם, עצמאותם או הסטנדרטים של עורכי דין פליליים. ההנחיה המוצעת בדבר גישה לעורך דין קובעת פונקציות מסוימות שיש לאפשר לעורך דין הפועל עבור אדם חשוד או נאשם לבצע (סעיף 4), 98 אך אין בה הוראות בדבר עצמאות או סטנדרטים. 99 הצהרת הוואנה 100 קובעת כי ממשלות חייבות להבטיח שעורכי דין יהיו מסוגלים לבצע את תפקידיהם המקצועיים ללא הפחדה, הפרעה, הטרדה או התערבות בלתי הולמת (סעיף 16) וכן

ספרונקן ואח’, פסקה. 3.2. ראה גם Bowles and Perry 2009, ו-Cape et al. 2010.

ראה דו”ח הנציבות האירופית ליעילות הצדק (CEPEJ) מערכות המשפט האירופיות – 2008, מועצת אירופה ספטמבר 2008, איור. 18 בעמוד. 46, ו-Spronken et al. 2009, עמ’. 71.

למשל, להיות נוכח בחקירות, דיונים, הליכי חקירה או איסוף ראיות מסוימים ולבדוק את התנאים בהם מוחזק מרשו.

ניתן להעמיד זאת בניגוד להנחיה בדבר הזכות לפרשנות ולתרגום בהליכים פליליים, 20 באוקטובר 2010, א. 5 מתוכם מטיל חובה על המדינות החברות לנקוט באמצעים קונקרטיים כדי להבטיח שהפרשנות והתרגום עומדים בתקני האיכות הקבועים באמנויות. 2 (8) ו-3 (9).

הצהרת הוואנה על תפקידם של עורכי הדין, הוסכם בקונגרס ה -8 של האו”ם למניעת פשיעה וטיפול בעבריינים, הוואנה, קובה, 1990.

תקנים להגנה פלילית יעילה

קובע כי אין לזהות עורכי דין עם לקוחותיהם או עם הגורמים של לקוחותיהם (סעיף 18). עם זאת, אין דבר שמשתווה לכך ב-ECHR.

ניתן להבחין בתפקידו הראוי של עורך הדין של ההגנה ממספר פסקי דין של ה-ECTHR. אחת מחובותיו הבסיסיות של עורך דין היא לסייע ללקוחו, לא רק בהכנה למשפט עצמו, אלא גם בהבטחת חוקיות כל האמצעים הננקטים במהלך ההליך. 101 בהתייחס לשלב החקירה של ההליכים הפליליים, ה-ECTHR הדגיש את החשיבות של סיוע משפטי במתן תוקף לפריבילגיה נגד הפללה עצמית ולזכות השתיקה, בפרט על ידי מניעת כפייה או דיכוי. 102 בדיינת בית המשפט הרחיק לכת וקבע כי עקרון שוויון הנשק מחייב לתת לחשוד, לרבות בשלב החקירה במשטרה, את מכלול ההתערבויות הטמונות בסיוע משפטי, כגון דיון בתיק, הנחיות. על ידי הנאשם, חקירת עובדות וחיפוש ראיות חיוביות, הכנה לחקירה, תמיכת החשוד ושליטה בתנאי מעצרו של החשוד. 103

בכל הנוגע לעצמאות, לרשויות הלאומיות יש מרווח מסוים של הערכה לפי ה-ECHR בהערכת נחיצות כל התערבות במילוי תפקידו של עורך הדין, אולם מרווח זה נתון לפיקוח הן לגבי הכללים הרלוונטיים והן לגבי ההחלטות החלות עליהם. כאשר ביקורת על שופט או תובע על ידי עורך דין מוגבלת לאולם בית המשפט, מרווח ההערכה צר יותר מאשר כאשר ביקורת זו מושמעת בפומבי, למשל, בתקשורת. 104 בניקולה 105 קבע ה- ECTHR כי “קשה ליישב את האיום בבדיקה שלאחר מעשה בביקורת של היועץ על צד אחר להליך הפלילי (התובע) עם חובתו של הסנגור להגן על האינטרסים של לקוחותיהם בקנאות”. החופש של א

ECtHR 12 July 1984, Can (B 79), and ECtHR 4 March 2003, Ocalan v. Turkey, No. 63486/00. ECtHR, Grand Chamber, 27 בנובמבר 2008, Salduz v. Turkey, No. 3639/10, para. 54, ו-ECtHR 1 באפריל 2010, Pavlenko v. Russia, No. 42371/02, para. 101.

ECtHR 13 באוקטובר 2009, דיין נ’ טורקיה, ע”א 7377/03, פסקה. 32: ‘En effet, l’equite de la procedure requiert que l’accuse puisse obtenir toute la vaste gamme d’interventions qui sont propres au conseil. A cet egard, la debate de l’affaire, l’organization de la הגנה, la recherche des preuves favorables a l’accuse, la preparation des interrogatoires, le soutien de l’accuse en detresse et le control des conditions detention sont des אלמנטים fondamentaux de la הגנה que l’avocat doit librement exercer.’

ראה ECtHR 21 March 2002, Nikula v. Finland, No. 31611/96, para. 46, ECHR 2002-II; שופר נ’ שוויץ, פסק דין מיום 20.5.98, דוחות פסקי דין והחלטות 1998-III, עמ’ 1053-54, פסקה. 33, ו-ECtHR 17 ביולי 2008, Schmidt v. Austria, No. 513/05.

ECtHR 21 במרץ 2002, Nikula v. Finland, No. 31611/96.

עורך דין להגן על הלקוח שלו כפי שהוא/היא מוצא לנכון הוערך גם על ידי בית המשפט בהתייחס לסעיף 10 (חופש הביטוי). בניקולה קבע בית המשפט כי אינו שולל את האפשרות שבנסיבות מסוימות, התערבות בחופש הביטוי של עורך הדין במהלך משפט עלולה להעלות סוגיה לפי סעיף 6 גם באשר לזכותו של לקוח נאשם לקבל משפט הוגן. שוויון נשק ושאר שיקולי הגינות מלמדים בעד חילופי ויכוחים חופשיים ואף כוחניים בין הצדדים. הגישה הבסיסית של ה-ECTHR בהקשר זה היא שעורכי דין בהחלט רשאים להגיב בפומבי על ניהול המשפט, אך אסור לביקורת שלהם לחרוג מגבולות מסוימים. יש לקחת בחשבון את הצורך באיזון נכון בין האינטרסים השונים המעורבים בהם, לרבות זכות הציבור לקבל מידע על שאלות הנובעות מהחלטות שיפוטיות, דרישות ניהול המשפט התקין וכבודו של מקצוע עריכת הדין.

לפי ה-ECTHR, הסיוע המשפטי חייב להיות אפקטיבי, ועל המדינה מוטלת החובה להבטיח שלעורך הדין יש את המידע הדרוש לניהול הגנה נאותה. 106 אם עורך הדין המסוים אינו יעיל המדינה מחויבת לספק לחשוד עורך דין אחר. 107 עם זאת, בית המשפט נרתע מלחייב מדינות באחריות לכשלים של עורכי דין, שכבני מקצועות חופשיים עצמאיים צריכים להסדיר את עצמם. ה-ECTHR קבע לעתים קרובות כי:

מדינה אינה יכולה לשאת באחריות לכל ליקוי מצד עורך דין שמונה לצורכי סיוע משפטי…[מדינות] נדרשות להתערב רק אם כשל של עורך דין במתן ייצוג אפקטיבי בולט או הובא מספיק לידיעתם. 108

זה חל בין אם עורך הדין הוא עורך הדין המועדף, או כזה שמונה במסגרת הסיוע המשפטי. 109 ביחס לסיוע משפטי במהלך חקירה משטרתית, ה-ECTHR היה מוכן להעריך באופן ביקורתי את יעילות הסיוע שניתן על ידי עורך דין הפועל במסגרת סיוע משפטי ללקוח שלו במעצר משטרתי במניעת הפרה של החוק.

1 06 ECtHR 9 April 1984, Goddi (A 76), and ECtHR 4 March 2003, Ocalan v. Turkey, No. 63486/00.

1 07 ECtHR 13 מאי 1980, ארטיקו נגד איטליה (A 37).

1 08 EctHR 24 בנובמבר 1993, Imbrioscia v. Switzerland, No. 13972/88. ראה גם EctHR 19 December 1989, Kamasinski v. Austria, No. 9783/82; ECtHR 10 באוקטובר 2002, צ’קלה נ’ פורטוגל, ע”פ 38830/97, פסקה. 65; ECtHR 7 October 2008, Bogumil v. Portugal, No.35228/0317/168; ECtHR 21 אפריל 1998 Daud v. Portugal, No. 22600/93, para. 38; ECtHR 14 ינואר 2003, Lagerblom v. Sweden, No. 26891/95, para. 56; ECtHR 26 ינואר 2010, Ebanks v. UK, No. 36822/06, paras. 73 ו-84—82; ו-ECtHR 21 ביוני 2011, אורלוב נ’ רוסיה, ע”פ 29652/04, פסקה. 108.

1 09 ECtHR 1 אפריל 2010, Pavlenko v. Russia, No. 42371/02, para. 99.

תקנים להגנה פלילית יעילה

פריבילגיה נגד הפללה עצמית ובהקלה על מימוש יעיל של זכות השתיקה. בפבלנקו קבע בית המשפט כי למשטרה יש אחריות לפקוח עין מקרוב על (חוסר) היעילות של עורך הדין. 110 עם זאת, זאת בהקשר לכך שהמבקש דחה במפורש את עורך הדין לסיוע משפטי שמונה לסייע לו, תוך העדפת עורך הדין אשר מונה על ידי אמו, והמשטרה ניהלה עם המבקש ‘שיחות’ בלתי רשמיות בעניין. היעדר עורך דין.

6. זכויות פרוצדורליות

6.1 הזכות להיחשב חף מפשע וזכות השתיקה

6.1.1 חזקת החפות

חזקת החפות מובטחת בסעיף 6(2) של ECHR, ולפי פסיקת ה-ECTHR היא מורכבת משלוש דרישות נפרדות אך קשורות. 111 ראשית, אסור לרשויות השיפוט להניח שהנאשם ביצע את העבירה שבה הוא מואשם. חזקת החפות תופר אם מבלי שהוכחה אשמתו של הנאשם על פי חוק ובמיוחד מבלי שהייתה לו אפשרות לממש את זכויות ההגנה שלו, החלטה שיפוטית הנוגעת לו משקפת בהנחה שהוא/היא אשמים. זה עשוי להיות כך גם בהיעדר ממצא פורמלי כלשהו; די בכך שיש נימוקים המצביעים על כך שבית המשפט רואה את הנאשם כאשם. 112 כך בפסקל ראיון שנתן לכאורה השופט קמא לכתב עת חדשותי בתחילת משפט, המעיד על כך שהשופט סבר שהנאשם אשם, נקבע כמי שפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן. 113 סעיף 6(2) מסדיר את ההליכים הפליליים במלואם “ללא קשר לתוצאות התביעה”. 114 עם זאת, פעם אחת

ECtHR 1 באפריל 2010, Pavlenko v. Russia, No. 42371/02, paras. 108—114.

ECtHR 6 בדצמבר 1988, Barbera, Messegue and Jabardo v. Spain, No. 10590/83, para. 77.

ECtHR 21 בפברואר 1983, Minelli v. Switzerland, No. 8660/79, para. 37. נימוק זה חל גם על הליכים הנוגעים להחרמת נכסים: ECtHR 1 March 2007, Geerings v. the Netherlands, No. 30810/03, paras. 41—51; או פיצויים לאחר זיכוי או עיכוב הליכים פליליים: ECtHR 25 August 1993, Sekanina v. Austria, No. 13126/87, para. 30; ECtHR 13 ינואר 2005, Capeau v. Belgium, No. 42914/98, paras. 21—26; ו-ECtHR 15 מאי 2008, Orr v. Norway, No. 31283/04, paras. 50-55.

ECtHR 15 בספטמבר 2011, Pavlenko v. Ukraine, No. 24562/04, para. 69.

ECtHR 21 בפברואר 1983, Minelli v. Switzerland, No. 8660/79, para. 30.

הנאשם נמצא אשם, החזקה, עקרונית, מפסיקה לחול בגין כל טענות שהועלו במהלך הליך גזר הדין שלאחר מכן. 115 חזקת החפות משפיעה גם על עובדי ציבור ועלולה להיפגע אם הצהרת עובד ציבור הנוגעת למי שהואשם בעבירה פלילית משקפת הנחה שהוא אשם בטרם הוכחה זאת על פי חוק. 116 בהקשר זה הדגיש בית המשפט את חשיבות בחירת המילים של עובדי ציבור בהצהרותיהם לפני שאדם נשפט ונמצא אשם בעבירה. 117

שנית, חזקת החפות יש השלכות יסוד על כללי הראייה: נטל ההוכחה מוטל על התביעה וכל ספק צריך להיפתר לטובת הנאשם ( in dubio pro reo ). 118 יתרה מכך, משתמע מכך שפסק דינו של בית משפט חייב להתבסס על הראיות המובאות לפניו ולא על טענות או הנחות בלבד. 119 בעניין טלפנר, השאלה הייתה האם בתי המשפט הארציים יכולים לבסס הרשעה בגרימת חבלה ברשלנות בתאונת דרכים אך ורק על דיווח של המשטרה המקומית לפיה המבקש הוא המשתמש העיקרי ברכב ולא היה בביתו בלילה. של התאונה. ה-ECTHR נימק כי מרכיבי ראיות אלו, אשר לא אושרו בראיות שניתנו במשפט באופן יריב, אינם מספיקים כדי להוות תיק נגד הנאשם וכי נטל ההוכחה הועבר שלא בצדק מהתביעה להגנה. 120 עם זאת, חזקת החפות אינה מוחלטת וניתן להגביל אותה כל עוד הרשויות מסוגלות להגיע לאיזון הוגן בין החשיבות של מה שעומד על הפרק לבין זכויות ההגנה. 121 לפיכך, חזקות של עובדה או חוק אינן אסורות, באופן עקרוני, על פי האמנה כל עוד הן מכבדות את זכויות ההגנה, מה שמרמז שהחזקה חייבת להיות ניתנת להפרכה על ידי החשוד. 122 כתוצאה מכך ייתכן שהחשוד יצטרך לשאת בחלק מחובת ההוכחה.

ECtHR 5 July 2001, Phillips v. United Kingdom, No. 41087/98, paras. 28-36.

ECtHR 10 אוקטובר 2000, Daktaras v. Lithuania, No. 42095/98, para. 41, ו-ECtHR 26 במרץ 2002, Butkevicius v. Lithuania, No. 48297/99, paras. 46-54. בהתאם לכך, עקרון חזקת החפות עלול להיפגע לא רק על ידי שופט או בית משפט אלא גם על ידי רשויות ציבוריות אחרות לרבות תובעים.

ECtHR 10 בפברואר 1995, Allenet de Ribemont v. France, No. 15175/89, para. 35.

ECtHR 6 בדצמבר 1988, Barbera, Messegue and Jabardo v. Spain, No. 10590/83, para. 77.

ECtHR 20 March 2001, Telfner v. Austria, No. 33501/96, para. 19.

ECtHR 20 March 2001, Telfner v. Austria, No. 33501/96, paras. 15-20.

ECtHR 19 באוקטובר 2004, פאלק נ’ הולנד, מס’ 66273/01.

ECtHR 7 October 1988, Salabiaku v. France, No. 10519/83, para. 28.

תקנים להגנה פלילית יעילה

שלישית, החזקה מחייבת שהתביעה ליידע את הנאשם בדבר האישום על מנת שיוכל להתכונן ולהציג את הגנתו בהתאם. 123 הדבר ממחיש את הקשר בין חזקת החפות לבין הצורך בזכויות הגנה אפקטיביות ומעשיות. 124

6.1.2 הפריבילגיה נגד הפללה עצמית וזכות השתיקה

בניגוד לזכות להיחשב חף מפשע, זכות השתיקה אינה מוזכרת במפורש בסעיף 6 של ECHR, למרות שיש ביניהם קשר הדוק. 125 עם זאת, הלכה פסוקה היא של ה-ECTHR כי הזכות להשתיק, והזכות לא להפליל את עצמו, הן מאפיינים בסיסיים של מושג משפט הוגן, בהיותן “סטנדרטים בינלאומיים מוכרים בדרך כלל העומדים בלב הרעיון של הליך הוגן’ על פי סעיף 6 של ECHR. 126 הרציונל שלהם טמון, בין היתר, בהגנה על הנאשם מפני כפייה בלתי ראויה מצד הרשויות, ובכך תורם להימנעות מעיוות דין ולהגשמת מטרות סעיף 6 127 הזכות שלא להפליל את עצמו מניחה כי על התביעה בתיק פלילי לבקש להוכיח את עניינה נגד הנאשם מבלי להזדקק לראיות שהושגו באמצעי כפייה או דיכוי בניגוד לרצון הנאשם. 128

ECtHR 6 בדצמבר 1988, Barbera, Messegue and Jabardo v. Spain, No. 10590/83, para. 77.

ראה, למשל, הזכות למידע בסעיף 4.2 לעיל.

ECtHR 17 בדצמבר 1996, Saunders v. UK, No. 19187/91, פסקה. 68; ECtHR 21 בדצמבר

2 000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, para. 40; ו-ECtHR 21 באפריל 2009, Marttinen v. Finland, No. 19235/03, פסקה. 60.

ב- Funke בית המשפט קבע לראשונה כי זכות השתיקה ועקרון ה- nemo tenetur הם חלק מתפיסת המשפט ההוגן של ECHR Art. 6 (1): ECtHR 25 בפברואר 1993, Funke v. France, No. 10828/84, paras. 41-44. ראה גם ECtHR 17 December 1996, Saunders v. UK, Reports 1996 ¬VI, para. 68; ECtHR 8 בפברואר 1996, John Murray v. UK, No. 18731/91, para. 45; ECtHR 21 December 2000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, para. 40; ו-ECtHR 22 ביולי 2008, Getiren v. Turkey, No. 10301/03, para. 123.

ECtHR, הלשכה הגדולה, 27 בנובמבר 2008, סלדוז נ’ טורקיה, 36391/02, פס’. 54-55.

ראה, בין היתר, ECtHR 17 בדצמבר 1996, Saunders v. UK, No. 19187/91, פסקה. 68; ECtHR 21 December 2000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, para. 40; ECtHR 3 במאי

2 001, JB נ’ שוויץ, ע”פ 31827/96, פסקה. 64; ו-ECtHR 5 בנובמבר 2002, Allan v. UK, No. 48539/99, para. 44.

למרות אופייה היסודי, ניתן להגביל את זכות השתיקה בתנאי שהרשויות יכולות להפעיל סיבה טובה. 129 ה-ECTHR נוקט בגישה קפדנית למדי כלפי קבלת הצדקות, והזכות תיפגע אם עצם מהותה של הזכות תושמד. 130 עם זאת, ניתן להבחין בין ניסיון לחייב את הנאשם למסור ראיות מסוימות 131 לבין הסקת מסקנות משתיקתו של אדם. 132 בשני המצבים יש להביא בחשבון את כל נסיבות המקרה על מנת לקבוע אם נפגעה זכות השתיקה. 133 גורמים שאליהם יתחשב בית המשפט בקביעה אם התרחשה הפרה כוללים את אופי ומידת הכפייה, קיומם של אמצעי הגנה רלוונטיים כלשהם, והשימוש בחומר שהושג כך בהליכים הבאים. 134

בכל הנוגע לתחולת זכות השתיקה ואיסור הפללה עצמית, מציאת הפרה אינה תלויה בכך שנעשה בפועל שימוש בראיות המפלילות לכאורה שהושגו בכפייה או בניגוד לזכות השתיקה או הפללה העצמית. בהליכים פליליים. כך עלולה להימצא הפרה למרות שלא הוגש לאחר מכן הליכים או שהאדם זוכה לאחר מכן. 135

למרות החשיבות המיוחסת לחיסיון מפני הפללה עצמית ולזכות השתיקה, פסיקת ה-ECTHR בשאלה האם יש ליידע חשוד או נאשם על הזכות היא מועטה. 136 יתרה מזאת, ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע אינה מחייבת את המדינות החברות לכלול אותה במידע על זכויות שיש לתת לפי סעיפים 3 ו-4 של

ECtHR 8 בפברואר 1996, John Murray v. UK, No. 18731/91, para. 47, ו-ECtHR 21 בדצמבר 2000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, para. 47.

ECtHR 21 December 2000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, paras. 57—58; ECtHR 10 March 2009, Bykov v. Russia, No. 4378/02, para. 93; ו-ECtHR 4 באוקטובר 2010, פבלנקו נ’ רוסיה, ע”פ 42371/02, פסקה. 100.

ECtHR 25 בפברואר 1993, Funke v. France, No. 10828/84, paras. 41^4.

ECtHR 8 בפברואר 1996, John Murray v. UK, No. 18731/91, para. 45. ראה גם ECtHR 29 יוני 2007, OHalloran and Francis v. UK, מס’ 15809/02 ו-25624/02, פס’. 45-46.

ECtHR 29 ביוני 2007, או’הלורן ופרנסיס נגד הממלכה המאוחדת, מס’ 15809/02 ו-25624/02, פסקה. 53, ו-ECtHR 2 May 2000, Condron v. the United Kingdom, No. 35718/97, paras. 59-63.

ECtHR 5 November 2002, Allan v. UK, No. 48539/99, para. 44. ראה גם ECtHR 21 December 2000, Heaney and McGuinness v. Ireland, No. 34720/97, para. 55, ו-ECtHR 11 יולי 2006, Jalloh v. Germany, No. 54810/00, paras. 112—123.

ECtHR 21 אפריל 2009, Marttinen v. Finland, No. 19235/03, פסקה. 64.

ראה Trechsel 2006, p. 352.

תקנים להגנה פלילית יעילה

ההנחיה המוצעת. 137 עם זאת, ה-ECTHR ציין במספר מקרים שיש למסור מידע על הזכות כאשר הזכות מתעוררת. 138 חשוב לציין כי החסיון נגד הפללה עצמית וזכות השתיקה חלים מרגע שאדם ‘נאשם’ בעבירה פלילית אשר, כפי שצוין בסעיף 3 לעיל, פורשה כמשמעותה כאשר ‘ה מצבו של [האדם] הושפע באופן מהותי”. 139 בזאיצ’נקו סבר בית המשפט כי בעובדות המקרה, היה צריך לעורר חשד במשטרה לגניבה במועד בו המבקש נעצר בבדיקת דרכים ולא הצליח להוכיח כי רכש את הסולר שנמצא ב. המכונית שלו. על אף שלא הואשם באותו רגע, בית המשפט מצא שחובה על המשטרה להודיע למבקש על החסיון נגד הפללה עצמית וזכות השתיקה בטרם תבקש ממנו ‘הסבר’ נוסף. 140

ה-ECTHR קישר קשר הדוק בין הפריבילגיה נגד הפללה עצמית וזכות השתיקה לבין הזכות לסיוע משפטי. היא קבעה לא פעם כי “גישה מוקדמת לעורך דין היא חלק מאמצעי ההגנה הפרוצדורליים שאליהם יתחשב בית המשפט במיוחד בבואו לבחון אם הליך ביטל את עצם מהותה של החסיון מפני הפללה עצמית”. 141 בשלב החקירה, החשוד נמצא במצב פגיע במיוחד, ו”על פגיעות מסוימות זו ניתן לפצות כראוי רק בסיוע עורך דין שתפקידו, בין היתר, לסייע בהבטחת כיבוד הזכות של נאשם שלא להפליל את עצמו’. 142

6.2 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

חזקת החפות וזכות השתיקה קשורות קשר הדוק לשאלה האם יש לשחרר אדם עד למשפט. עד לביסוס אשמה על פי חוק, יש להניח כי נאשם חף מפשע, והחזקתו במעצר עד תום ההליכים עומדת לכאורה בניגוד לאותה חזקה. יתרה מכך, החזקת אדם במעצר, במיוחד אם מדובר לתקופה ממושכת, עלולה להביא לפגיעה בזכות השתיקה בדרך של כפייה.

שימו לב שהטיוטה המתוקנת של ההנחיה המוצעת כפי שאושרה על ידי הפרלמנט האירופי (ראה פרק 1, הערת שוליים 79) אכן מחייבת הודעה לחשוד או נאשם על זכות השתיקה כפי שהיא חלה על פי החוק הלאומי (סעיף 3 ( 1)).

ECtHR 18 בפברואר 2010, Zaichenko v. Russia, No. 39660/02, para. 52.

ECtHR 17 December 1996, Saunders v. the United Kingdom, No. 19187/91, paras. 67 ו-74, ו

ECtHR 19 בפברואר 2009, שבלניק נ’ אוקראינה, ע”פ 16404/03, פסקה. 57.

ECtHR 18 בפברואר 2010, Zaichenko v. Russia, No. 39660/02, paras. 42 ו-52-60.

ראה, למשל, ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04, para. 69.

ECtHR, Grand Chamber, 27 בנובמבר 2008, Salduz v. Turkey, No. 36391/02, para. 54.

זכויות הנוגעות למעצר לפני משפט כפופות לסעיף 5 (3) של ECHR הקובע:

כל מי שנעצר או עצור בהתאם להוראות סעיף 1(ג) של סעיף זה יובא מיד בפני שופט או קצין אחר המוסמך על פי חוק להפעיל סמכות שיפוטית ויהיה זכאי למשפט תוך זמן סביר או לשחרור עד למשפט.. השחרור עשוי להיות מותנה בערבויות להתייצב למשפט.

אדם עצור לפי סעיף 5(1)(ג) הוא מי שבין היתר נעצר או נעצר לצורך הבאתם בפני הרשות המשפטית המוסמכת בחשד סביר כי ביצע עבירה. סעיף 5(3) עוסק בשני שלבים נפרדים המעוררים שיקולים שונים: התקופה שלאחר המעצר שבה נלקח אדם לסמכות הרשויות; והתקופה הממתינה בסופו של דבר למשפט בפני בית משפט פלילי. 143

בכל הנוגע לשלב הראשון, הדרישה להפקה מהירה בפני רשות שיפוטית מכוונת להימנעות ממעצר שרירותי ולשמירה על שלטון החוק. זהו גם אמצעי הגנה חשוב מפני התעללות או עינויים של חשודים שנעצרו על ידי המשטרה או גורמי אכיפת חוק אחרים. 144 אם הובא בפני קצין המוסמך על פי חוק להפעיל סמכות שיפוטית, בניגוד לשופט, על מנת לקיים את הוראות סעיף 5(3) על הקצין בכל זאת להיות בעל כמה מהתכונות של האחרון… כלומר לומר שעליו לעמוד בתנאים מסוימים שכל אחד מהם מהווה ערובה לאדם שנעצר’. 145 עליהם להיות בלתי תלויים ברשות המבצעת ובצדדים, עליהם לשמוע נציגויות מהעצור, ועליהם להחליט אם נסיבות המקרה מצדיקות מעצר או שחרור בהתאם לקריטריונים משפטיים שנקבעו. 146 לצורך קביעה אם האדם מופק מיידית, הזמן מתחיל כאשר האדם נשלל לראשונה מחירותו לפי סעיף 5(1)(ג). 147 בית המשפט נמנע מלקבוע מגבלת זמן לצורך הערכת הזריזות, וקבע כי

ECtHR 21 בדצמבר 2010, מיכלקו נ’ סלובקיה, ע”פ 35377/05, פסקה. 143.

ראה, למשל, ECtHR 29 אפריל 1999, Aquilina v. Malta, No. 25642/94; ECtHR 18 בדצמבר 1996, אקסוי נ’ טורקיה, ע”פ 21987/93; ו-ECtHR 29 בנובמבר 1988, Brogan and Others v. UK, No. 11209/84.

ECtHR 4 בדצמבר 1979, Schiesser נ’ שוויץ, ע”פ 7710/76, פסקה. 32.

ECtHR 24 באוקטובר 1979, וינטרוורפן נ’ הולנד, מס’ 6301/73, פסקה. 60, ו-ECtHR 18 ינואר 1978, Ireland v. UK, No. 5310/71, para. 99.

ECtHR 31 July 2000, Jecius v. Lithuania, No. 34578/97, para. 84.

תקנים להגנה פלילית יעילה

יש להעריך בהתאם למאפיינים המיוחדים של כל מקרה. 148 בפרשת ברוגן החליט ה-ECTHR כי ככלל, יש לראות ארבעה ימים כתקופה המקסימלית, ואף במקרים של טרור נקבעו פרקי זמן ארוכות מזה כמפרות את דרישת ה”מיידית”. 149 מאחר שהתקופה הרלוונטית לקביעה אם הייצור הוא מיידי למטרות סעיף 5(3) היא ספציפית לעובדה, ניתן לטעון כי ייצור בתוך ארבעה ימים עלול בכל זאת, במקרה מסוים, להפר את הדרישה. 150 עם זאת, יש מעט הנחיה מהפסיקה כיצד לשפוט מהו משך הזמן, בתוך ארבעה ימים, מקובל.

לגבי השלב השני של סעיף 5(3), ההתייחסות ל”משפט תוך זמן סביר או לשחרור תלוי ועומד למשפט” אינה נותנת לרשויות השיפוטיות בחירה בין הבאת נאשם למשפט תוך זמן סביר או להעניק לו/ שחרורה הזמני עד למשפט. אמנם שחרור תלוי ועומד במשפט אינו זכות מוחלטת, אלא אם ועד שהנאשם יורשע יש להניח כי הוא חף מפשע, ו”החזקה היא בעד שחרור”. 151 בקביעה אם נאשם יוחזק במעצר לפני משפט, דורש ה-ECTHR שהרשות השיפוטית הרלוונטית תבחן את כל העובדות בעד או נגד קיומה של דרישה אמיתית של אינטרס ציבורי המצדיקה שלילת חירות, ולהפעיל “שקידה מיוחדת”. ‘ בניהול ההליך. 152 חריגה מכלל כיבוד חירות הפרט יכולה להיות מוצדקת רק בהתחשב בעקרון חזקת החפות, ועל בתי המשפט לקבוע זאת בהחלטתם בעת סירוב בקשת שחרור. 153 ה-ECtHR הדגיש את הצורך בהצדקות משכנעות ועקביות למעצר, 154 ולהערכות שיבוצעו בקונקרטיו 15

קיומו של חשד סביר כי הנאשם ביצע עבירה הינו תנאי מחייב לתוקף המשך המעצר אך לאחר

ECtHR 29 November 1988, Brogan and Others v. UK, No. 11209/84, para. 59.

ראו, למשל, ECtHR 18 בדצמבר 1996, Aksoy v. Turkey, No. 21987/93, פסקה. 78; ECtHR 29 November 1988, Brogan and Others v. UK, No. 11209/84, para. 62; ו-ECtHR 16 באוקטובר 2001, O’Hara v. UK, No. 37555/97, para. 46.

ראה Trechsel 2006, p. 513 לטענה שבמקרים ‘רגילים’ זה צריך להיות קצר בהרבה מארבעה ימים.

ECtHR 16 בדצמבר 2011, Borotyuk v. Ukraine, No. 33579/04, para. 62.

ECtHR 23 בספטמבר 1998, IA v. France, No. 28213/95, para. 102.

ECtHR 26 באוקטובר 2000, קודלה נ’ פולין, ע”פ 30210/96, פסקאות. 110—117; ECtHR 12 במרץ 2009, Aleksandr Makarov v. Russia, No. 15217/07, paras. 117—118; ו-ECtHR 12 יוני 2008, Vlasov v. Russia, No. 78146/01, para. 104.

ECtHR 23 בספטמבר 1998, IA v. France, No. 28213/95, paras. 108, 110 ו-111.

ECtHR 12 March 2009, Aleksandr Makarov v. Russia, No. 15217/07, para. 116, ו-ECtHR 12 יוני 2008, Vlasov v. Russia, No. 78146/01, para. 103.

פרק זמן מסוים, זה כבר לא מספיק. 156 המשך שלילת חירות חייבת להיות מוצדקת בנימוקים אחרים, שעשויים לכלול את הסיכון להימלטות או לעבירה חוזרת, הסיכון לקנוניה או החשש שהראיות יושמדו. 157 חומרת האישום אינה יכולה, כשלעצמה, להצדיק תקופת מעצר ממושכת. 158 כל החלטה להחזיק אדם במעצר לפני משפט חייבת להיבחן באופן שוטף תוך התייחסות לשאלה האם ממשיכה להתקיים עילות מעצר. 159 למשל, הסכנה של עיוות מהלך המשפט מפסיקה להיות הצדקה לאחר איסוף הראיות. 160

מוטלת החובה על רשויות המשפט לשקול תמיד חלופות למעצר לפני משפט. 161 לדוגמה, הפקדת ערובה עשויה להוות אמצעי חלופי הולם להבטחת התייצבותו של הנאשם למשפט או למניעת התערבותו בראיות, ויש לשקול אמצעים כאלה על ידי הרשות הקובעת. 162 כפי שקבע ה-ECTHR בבורוטיוק, “כל אימת שניתן למנוע את סכנת ההימנעות באמצעות ערבות או ערבויות אחרות, יש לשחרר את הנאשם”, 163 וזה חייב לחול באותה מידה על חששות לגיטימיים אחרים שניתן לטפל בהם כראוי על ידי תנאים או הסדרים מתאימים, כגון חשש לפגיעה נוספת או מהפרעה למהלך המשפט.

הנציבות האירופית, בהמשך לחובתה על פי צעד ו’ של ‘מפת הדרכים’ של זכויות פרוצדורליות, פרסמה ספר ירוק על מעצר לפני משפט ביוני 2011, וההתייעצות נסגרה בנובמבר 2011. 164 מוקדם מדי לומר אם זה יביא להנחיית מעצר. עם זאת, יש לציין כי צו הפיקוח האירופי, הקובע הכרה הדדית בהחלטות על אמצעי פיקוח כחלופה למעצר זמני, חייב להיות מיושם על ידי המדינות החברות עד ה-1 בדצמבר 2012. 165 הדבר יאפשר פיקוח שאינו משמורת.

ECtHR 5 באפריל 2005, Nevmerzhitsky v. Ukraine, No. 54825/00, para. 135.

ECtHR 24 באפריל 2003, סמירנובה נ’ רוסיה, מס’ 46133/99 ו-48183/99, פסקה. 59.

ECtHR 23 בספטמבר 1998, IA v. France, No. 28213/95, para. 104.

פסיקה מבוססת היטב מאז ECtHR 27 ביוני 1968, Neumeister v. Austria, A 8, p. 37, פסקה. 4. ECtHR 26 באוקטובר 2000, קודלה נ’ פולין, ע”פ 30210/96, פסקה. 114; ECtHR 12 March 2009, Aleksandr Makarov v. Russia, No. 15217/07, para. 117; ו-ECtHR 15 בספטמבר 2009, Jamrozy v. Poland, No. 6093/04, paras. 36-41.

ECtHR 23 בספטמבר 2008, Vrencev v. Serbia, No. 2361/05, para. 76.

ECtHR 21 בדצמבר 2000, יבלונסקי נ’ פולין, ע”פ 33492/96, פסקה. 83; ECtHR 5 באפריל 2005, Nevmerzhitsky v. Ukraine, No. 54825/00, para. 137; ו-ECtHR 28 ביולי 2005, צ’ארנצקי נ’ פולין, ע”א 75112/01, פס’. 37-44.

ECtHR 16 בדצמבר 2011, Borotyuk v. Ukraine, No. 33579/04, para. 62.

ראה פרק 1, סעיף 4.3.2.

החלטת מסגרת של המועצה 2009/829/JHA מיום 23 באוקטובר 2009.

תקנים להגנה פלילית יעילה

אמצעים שיש ‘להעביר’ מהמדינה שבה חשוד תושב חוץ בביצוע עבירה למדינה שבה הם מתגוררים בדרך כלל.

6.3 הזכות להישפט בנוכחותו ולהשתתף

עקרונית לנאשם הזכות להיות נוכח בדיונים ולהשתתף באופן פעיל בתהליך. 166 זאת, בהנחה כי לנאשם יש הבנה רחבה של מהות ההליך המשפטי ושל מה שעומד על הפרק עבורו, לרבות משמעותו של כל עונש שיוטל. על הנאשם להיות מסוגל, בין היתר, להסביר את גרסתו לאירועים ולציין כל אמירה שהוא/היא לא מסכים איתם. זה יכול להיעשות על ידי עורך דינו אם הוא מיוצג משפטית, עמו על החשוד להיות מסוגל לדון באותן עובדות שיש להעלות להגנתו, 167 אך נוכחות עורך הדין אינה יכולה לפצות על היעדרות של הנאשם. 168

עם זאת, אדם נאשם אינו נדרש לשתף פעולה באופן פעיל עם הרשויות השיפוטיות. 169 משפט שלא בפני עצמו אינו עומד בסתירה לסעיף 6 של ECHR כל עוד הנאשם יוכל לקבל לאחר מכן, מבית משפט ששמע אותו, קביעה חדשה לגופו של האישום אם לא הוכח שהוא /היא ויתרה על זכותו/ה להופיע ולהגן על עצמו. 170 אם החשוד קיבל הזמנה לדין ולא הגיע בכוונה למשפט, ניתן לסרב למשפט חוזר. 171 למרות שבית המשפט הדגיש את החשיבות העיקרית של הופעת הנאשם במשפטו, אין להעניש את היעדרותו של החשוד על ידי שלילת הזכות לסיוע משפטי. 172 עורך דין המגיע למשפט במטרה לכאורה להגן על הנאשם בהיעדרו, יש לתת לו הזדמנות לעשות כן. 173

ECtHR 12 בפברואר 1985, Colozza v. Italy, No. 9024/80, paras. 27—33; ECtHR 16 בדצמבר 1999, T v. United Kingdom, סעיפים. 88—89; ו-ECtHR 18 באוקטובר 2006, הרמי נ’ איטליה, ע”פ 18114/02, פס’. 58-67.

סקירה כללית של הפסיקה בהקשר זה ניתן למצוא ב-ECtHR 14 באוקטובר 2008, Timergaliyev v. Russia, No. 40631/02, paras. 51-56.

ECtHR 16 בדצמבר 1999, T v. United Kingdom, פסקה. 88, ו-ECtHR 25 בנובמבר 1997, Zana v. Turkey, No. 18954/91, paras. 67-72.

ECtHR 10 בדצמבר 1982, קוריגליאנו נ’ איטליה, ע”פ 8304/78, פסקה. 42, ו-ECtHR 15 יולי 1982, Eckle v. Germany, No. 8130/78, para. 82.

ECtHR 12 בפברואר 1985, Colozza v. Italy, No. 9024/80, paras. 27-33, ו-ECtHR 1 במרץ 2006, Sejdovic v. Italy, No. 56581/00, paras. 82-84.

ECtHR 14 יוני 2001, Medenica v. Switzerland, No. 20491/92, para. 59.

ECtHR 23 בנובמבר 1993, Poitrimol v. France, No. 14032/88, פסקה. 35.

ECtHR 22 September 1994, Lala v. הולנד, No. 14861/89 paras. 30-34, ו-ECtHR 21 בינואר 1999, Van Geyseghem v. Belgium, No. 26103/95, paras. 33-34.

בהליכי ערעור או פדיון ניתן להגביל את זכות הנוכחות אם ההליכים מוגבלים לשאלות משפטיות ואינם בודקים את העובדות. 174 גורם רלוונטי הוא האם נוכחותו של החשוד תביא ערך מוסף למשפט. לפיכך, האם יש צורך בדיון פומבי בנוכחות החשוד תלוי באופי מערך הערעור, בהיקף סמכויות בית המשפט לערעור ובאופן הצגת האינטרסים של המבקש והגנה עליהם. 175

6.4 הזכות להחלטות מנומקות

הרציונלים לדרישה שההחלטות יהיו מנומקות הם רבים. החלטה מנומקת מוכיחה לצדדים כי הם נשמעו בצורה הוגנת ושוויונית, היא מאפשרת אפשרות שההחלטה תיבחן על ידי ערכאת ערעור, והיא מאפשרת למורשע להתכונן לערעור. 176 יתרה מכך, היא מאפשרת ביקורת ציבורית על ניהול צדק תקין, ובכך הופכת את ההליך השיפוטי לשקוף יותר, ולכן, אחראי. 177

לטענת ה-ECTHR, עולה מדרישת ההליך ההוגן כי בתי המשפט חייבים לציין בבהירות מספקת את הנימוקים שעליהם הם מבססים את החלטותיהם. 178 מרבית התיקים בהם עסק בית המשפט נוגעים למצבים שבהם בתי המשפט הלאומיים לא נימקו לדחיית טענת הגנה, לסירוב לאפשר הוספת מסמכים לתיק, או לדחיית ראיות. חובת נימוקים נאותים אינה מעידה על בתי המשפט לתת תשובות מפורטות לכל טיעון. 179 היקף החובה ישתנה בהתאם לאופי ההחלטה והפרה אפשרית שלה, ולפיכך יש לשקול אותה תמיד לאור נסיבות המקרה. 180

למרות שבתי המשפט נהנים מרווח מסוים של הערכה בבחירה בין טיעונים בתיק מסוים לבין קבלת ראיות, הרשויות מחויבות

ECtHR 10 בפברואר 1996, Botten v. Norway, No. 16206/90, para. 39.

ECtHR 29 באוקטובר 1991, Fejde v. Sweden, No. 12631/87, para. 27.

ECtHR 1 July 2003, Suominen v. Finland, No. 37801/97, para. 37, ו-ECtHR 11 ינואר 2007, Kuznetsov ואחרים נגד רוסיה, No. 184/02, פסקה. 85.

ECtHR 27 בספטמבר 2001, Hirvisaari v. Finland, No. 49684/99, פסקה. 30.

ECtHR 16 בדצמבר 1992, Hadjianastassiou v. Greece, No.12945/87, para. 33.

ECtHR 19 באפריל 1994, ואן דה הורק נ’ הולנד, מס’ 16034/90, פסקה. 61, ו-ECtHR 8 באפריל 2008, Gradinar v. Moldova, No. 7170/02, para. 107.

ECtHR 9 בדצמבר 1994, Ruiz Torija v. Spain, No. 18390/91, פסקה. 29; ECtHR 9 December 1994, Hiro Balani v. Spain, No. 18064/91, para. 27; ו-ECtHR 21 מאי 2002, Jokela v. Finland, No. 28856/95, פסקה. 72.

תקנים להגנה פלילית יעילה

לנמק את החלטותיהם בנימוקים. 181 המושג של משפט הוגן מחייב את בתי המשפט לפחות להתייחס לסוגיות המהותיות שהוגשו להם, ואין לאשר ממצאים שהגיעו לבית משפט קמא ללא הסבר נוסף. 182 מקום בו בית משפט לערעורים דוחה ערעור על סמך נימוקים שניתנו בבית משפט קמא, יש לוודא אם הנימוקים שניתנו על ידי בית משפט קמא אפשרו לצדדים לעשות שימוש יעיל בזכות הערעור שלהם. 183 בתי משפט לאומיים אינם רשאים להתחמק ממהותן של תלונות וצריכים תמיד לבחון את מהותן של תלונות אלו. 184

מאחר והפסיקה של ה-ECTHR בנושא החלטות מנומקות נותרה מעורפלת במקצת, ותלויה במידה רבה בנסיבות המקרה, דוגמה שסיפקה המקרה של גרדינר עשויה לסייע להבהרת הדרך שבה בית המשפט מעריך אם ניתנו נימוקים מספיקים: 185

1 11. בית המשפט מציין כי מספר ממצאים של בית הדין האזורי בקישינב לא סתרו על ידי ממצאי הערכאות הגבוהות יותר, ולפיכך יש לראות בהן עובדות מבוססות… אלו כללו את העובדה כי [גרדינר ] ו. הנאשמים האחרים נעצרו ועוכבו על רקע עבירה מנהלית מפוברקת, במהלכה נחקרו ונאמרו הצהרות מפלילות את עצמן בהיעדר אמצעי הגנה פרוצדורליים… לא הייתה תגובה לקביעה כי [ גרדינר ] הוצגה שלא כדין הקלטת הווידאו של הצהרת DC בזירת הפשע… על מנת לקבל הצהרות עקביות של כל הנאשמים.

1 12. בית המשפט מציין עוד, כי הערכאות הגבוהות יותר לא עסקו בקביעתו של בית משפט קמא לפיה \ גרדינר \ והנאשמים האחרים היו בעלי אליבי למשך הזמן המשוער של הפשע…, וכי מספר הפרות פרוצדורליות חמורות הפכו את רוב דוחות המומחים ללא אמינים…

1 13. הערכאות הגבוהות הסתמכו גם על דברי העדים הרבים בפרשת גרדינר. עם זאת, בית המשפט מציין כי לא נמסרה הערה לקביעת בית משפט קמא כי חלק מאותן אמירות נבדה על ידי המשטרה…

14. בית המשפט מגיע למסקנה כי תוך קבלת כ”ראיה מכרעת”… את ¬האמירות המפלילות את עצמן של הנאשם, בחרו בתי המשפט המקומיים פשוט לשתוק ביחס למספר הפרות חמורות של החוק שציין בית המשפט קמא. ולסוגיות עקרוניות מסוימות, כגון העובדה שלנאשם היה אליבי לנטען

ECtHR 1 July 2003, Suominen v. Finland, No. 37801/97, para. 36.

ECtHR 21 מאי 2002, Jokela v. Finland, No. 28856/95, para. 73.

ECtHR 11 ינואר 2007, Kuznetsov ואחרים נגד רוסיה, No. 184/02, פסקה. 84.

ECtHR 8 באפריל 2008, גרדינר נ’ מולדובה, ע”א 7170/02, פסקאות. 111—116.

זמן הרצח. בית המשפט לא מצא הסבר למחדל כזה בהחלטות בתי המשפט וגם הממשלה לא סיפקה כל הבהרה בעניין זה.

1 15. לאור ההערות לעיל ובהתחשב בהליך בכללותו, סבור בית המשפט כי בתי המשפט המקומיים לא נתנו נימוקים מספקים להרשעת [ Gradinar ] ולפיכך לא עמדו בדרישות ההגינות כנדרש בסעיף. 6 לאמנה.

6.5 זכות ערעור

מן האמור לעיל יתברר כי קיים קשר ברור בין הזכות להחלטות מנומקות לבין הזכות לערער. הזכות לביקורת על הרשעה או גזר דין על ידי בית דין גבוה יותר אינה כלולה ב-ECHR עצמו, אלא מצויה בפרוטוקול השביעי, סעיף 2, 186 הקובע:

( 1) כל מי שהורשע על ידי בית דין בעבירה פלילית, זכאי להעמיד את הרשעתו או גזר דינו לעיון בבית דין גבוה יותר. מימושה של זכות זו, לרבות העילות שבגינן ניתן לממשה, יחול על פי דין.

( 2) זכות זו עשויה לחול חריגים לענין עבירות בעלות אופי קטין, כפי שנקבע בחוק, או במקרים בהם נשפט הנדון בערכאה הראשונה בבית הדין העליון או הורשע בעקבות ערעור על זיכוי..

כל המדינות החברות במועצת אירופה, מלבד בלגיה, גרמניה, הולנד, טורקיה ובריטניה, אשררו פרוטוקול זה. מדינות שהן צדדים נהנים מרווח ניכר של הערכה ביחס למימושה של זכות זו בתחומי השיפוט שלהן. סעיף 2(2) לפרוטוקול מכיל מספר הגבלות אפשריות, ופסיקה מקובלת כי ביקורת על ידי בית משפט גבוה יותר עשויה להיות מוגבלת לשאלות משפטיות. 187 עם זאת, כל מגבלה חייבת לשאוף למטרה לגיטימית ואין להפר את מהותה של זכות הביקורת. 188

כאשר הליכי ערעור מסופקים על ידי מדינה צדדים, ECtHR קבע שהם חייבים לציית לזכויות ECHR סעיף 6. 189 בית המשפט הדגיש כי יש לערוך איזון הוגן בין, מצד אחד, חשש לגיטימי.

פרוטוקול מס’ 7 לאמנה להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד, שהתקבל ב-22 בנובמבר 1984, נכנס לתוקף ב-1 בנובמבר 1988.

ECtHR 28 מאי 1985, ECtHR, Ashingdane v. UK, No. 8225/78, para. 57.

ECtHR 13 בפברואר 2001, Krombach v. France, No. 29731/96, Paa. 96, ו-ECtHR 25 יולי 2002, Papon v. France, No. 54210/00, para. 90.

ECtHR 14 בדצמבר 1999, חלפאוי נ’ צרפת, ע”פ 34791/97, פסקה. 37.

תקנים להגנה פלילית יעילה

להבטיח את אכיפת החלטות שיפוטיות ומצד שני את זכות הגישה לערכאות וזכויות ההגנה. 190 בהקשר זה קבע בית המשפט במספר תיקים דומים שהובאו נגד צרפת כי זה מנוגד לערובות היסודיות הכלולות בסעיף 6 של ECHR להכריז על פסול ערעור על נקודה משפטית רק בשל סירוב של ה-ECHR. המערער ייכנע למעצר. פסיקה כזו מחייבת את המערער להכפיף את עצמו מראש לשלילת החירות הנובעת מההחלטה הנידונה, אם כי החלטה זו אינה יכולה להיחשב סופית עד להכרעה בערעור או שפג המועד להגשת ערעור. הדבר, לטענת בית המשפט, פוגע בעצם מהותה של זכות הערעור בכך שהוא מטיל נטל בלתי מידתי על המערער, ובכך מפר את האיזון ההוגן שיש לערוך בין החשש הלגיטימי להבטיח אכיפת החלטות שיפוטיות, לבין הזכות של גישה לבית משפט הכספים והפעלת זכויות ההגנה מאידך. 191

דוגמה נוספת מביאים מספר תיקים שהוגשו נגד פולין בגין ערעורי עונשין, אותם ניתן להגיש רק על ידי עורך דין ולא על ידי מורשע באופן אישי. ב- Wersel ה-ECTHR חזר ואמר כי “האמנה אינה מאלצת את המדינות המתקשרות להקים בתי משפט לערעורים או לערעורים. עם זאת, כאשר קיימים בתי משפט כאלה, יש לקיים את הערבויות של סעיף 6, לרבות הזכות לסיוע משפטי חינם”. 192 לפיכך, למשל, על בית המשפט לדון בבקשתו של המערער לסיוע משפטי ‘באופן שהיה מאפשר לו להכין את ערעור הפיטורים שלו כראוי ולהעמיד את עניינו בפני בית המשפט העליון’. 193

1 90 ECtHR 29 יולי 1998, Omar and Guerin v. France, No. 43/1997/827/1033, para. 40.

1 91 ECtHR 23 November 1993, Poitrimol v. France, No. 14032/88, para. 38; ECtHR 29 יולי 1998, Omar and Guerin v. France, No. 43/1997/827/1033, par. 40; ECtHR 25 July 2002, Papon v. France, No. 54210/00, para. 90; ו-ECtHR 14 בדצמבר 1999, חלפאוי נ’ צרפת, ע”פ 34791/97, פסקה. 37.

1 92 ECtHR 13 September 2011, Wersel v. Poland, No. 30358/04, para. 42.

1 93 ECtHR 13 September 2011, Wersel v. Poland, No. 30358/04, para. 52. ראה גם, למשל, ECtHR 18 בדצמבר 2001, RD v. Poland, 29692/96 and 34612/97, and ECtHR 14 September 2010, Subicka v. Poland, No. 29342/06.

7. זכויות המקדמות הגנה אפקטיבית

7.1 הזכות לחקור את התיק

זה חלק מהטיעון שלנו שכדי שלאדם חשוד או נאשם תהיה גישה להגנה פלילית יעילה, צריכה להיות לו הזכות, ואת המתקנים והמשאבים, לחקור את העובדות הרלוונטיות לאשמתו או לחפותו. אם הם מסתמכים על אחרים, בעיקר המשטרה, לשם כך אין ערובה שזה ייעשה. גם אם יש בכוחם לדרוש חקירה כזו, כגון חיפוש אחר קו חקירה מסוים או ראיון של עד מסוים, דבר שבפועל נדיר, הם לא יכולים להיות בטוחים שבקשתם נמשכה עם גילוי נאות. עם זאת, סעיף 6 של ECHR אינו מכיל כל הוראה מפורשת הנותנת לאדם חשוד או נאשם את הזכות לבקש ראיות, לחקור עובדות, לראיין עדים פוטנציאליים 194 או להשיג ראיות מומחים. ניתן לראות בכך הכרה דה פקטו במתיחות הגלומות בביסוס זכויות החלות על מערכות משפט אינקוויזיטוריות ויריבות כאחד. בעוד אדוורסריאליזם, לפחות בתיאוריה, מתייחס לנאשם כצד להליך שאחראי להפקת הראיות שלו, האינקוויזיטוריזם מתייחס לנאשם כנושא של חקירה בחסות המדינה לגבי אשמתו או חפותו. במקרה האחרון, על רשויות המשפט ו/או המשטרה לערוך חקירות ולקבוע אילו ראיות רלוונטיות.

מחקרים קיימים מראים כי בתחומי שיפוט עם מסורת יריבות, בעוד שלנאשם יש זכות לראיין עדים פוטנציאליים, להורות מומחים ולזמן עדים למסור עדות במשפט, בפועל היכולת לחקור את העובדות מוגבלת מאוד על ידי חוסר סמכויות ומשאבים. מערכות משפט פלילי בעלות מסורת אינקוויזיטורית אוסרות לעיתים קרובות הגנה אקטיבית בשלב קדם המשפט ורק מאפשרות הגנה תגובתית לאחר מכן. רק כאשר תוצאות החקירה הרשמית (קדם ¬משפט) ידועות לנאשם, הוא/היא בעמדה להציע חקירה נוספת, כגון חקירת עדים (נוספים) או חקירה נגדית על ידי מומחה. אם החשוד או הנאשם מעוניין לחקור, עליו לבקש רשות ועזרה מהמשטרה, מהתובע או מהשופט החוקר, ולכן הנאשם תלוי בנכונותם לפעול. בחלק

1 94 הכוונה כאן היא הזכות, והמתקנים והמשאבים, להתחקות אחר, ליצור קשר ולראיין עדים פוטנציאליים. הקריאה והחקירה של עדים עצמן נקבעות בסעיף ECHR. 6 (3)(ד).

תקנים להגנה פלילית יעילה

סמכויות שיפוט, חקירה על ידי הנאשם או עורך דינו עשויות אף להיחשב כהפרעה למהלך החקירות הרשמיות. 195

ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין מכילה הוראות המעניקות לעורך דין הפועל עבור אדם חשוד או נאשם את הזכות להיות נוכח בפעולות חקירה מסוימות, אך אינה יוצרת זכויות חיוביות של חקירה. יש אינדיקציות לכך שה-ECTHR מכיר בחשיבותן של זכויות חקירה. בדיין קבע בית המשפט כי החל ממועד קבלת אדם למעצר, “הגינות ההליכים מחייבת [שיוכלו] לקבל את מכלול השירותים הקשורים ספציפית לסיוע משפטי”. בהקשר זה, על היועץ להיות מסוגל להבטיח ללא הגבלה את ההיבטים הבסיסיים של הגנתו של אותו אדם: דיון בתיק, ארגון ההגנה, איסוף ראיות לטובת הנאשם, הכנה לחקירה, תמיכת נאשם במצוקה ו בדיקת תנאי המעצר’. 196 עם זאת, עיקרו של חלק זה של פסק הדין היה להדגיש את זכות הגישה לעורך דין, ונותרה לבחון האם הדעה לפיה תפקידו של עורך הדין כולל חקירת עניינו של מרשו, מאוששת בפסקי דין שלאחר מכן. זכות משפט הוגן של החשוד או הנאשם.

7.2 הזכות לזמן ולמתקנים נאותים להכנת ההגנה

הזכות לזמן ומתקנים נאותים על מנת להכין הגנה מובטחת בסעיף 6(3)(ב) של ECHR. ניתן לראות בה הוראה כללית שיש בה כדי “להבטיח לא זכויות שהן תיאורטיות או הזויות אלא זכויות מעשיות ויעילות”, 197 וכן כהיבט מרכזי של הבטחת השתתפות יעילה בהליך הפלילי של החשוד. או אדם נאשם (ראה סעיף 6.3 לעיל). 198 היא קשורה קשר הדוק לזכויות ההגנה הספציפיות בסעיף 6(3), במיוחד הזכות למידע (ראה סעיף 4 לעיל). הדרישה הראשונית היא שהנאשם יידע כראוי ומיידי על האשמה, תינתן לו גישה בזמן לתיק, ויינתן לו מספיק זמן כדי להבין את המידע ולאחר מכן להכין הגנה ראויה. 199 יש להציע גישה לתיק התביעה ב

ראה באופן כללי, Cape et al. 2007, Spronken et al. 2009, ו-Cape et al. 2010.

ECtHR 13 באוקטובר 2009, דיין נ’ טורקיה, ע”א 7377/03, פסקה. 32.

ECtHR 21 אפריל 1998, Daud v. Portugal, No. 22600/93, paras. 36-43, ו-ECtHR 7 באוקטובר

2008, בוגומיל נ’ פורטוגל, ע”א 35228/03, פסקאות. 46-49.

ECtHR 9 יוני 2011, Luchaninova v. Ukraine, No. 16347/02, para. 61.

ECtHR 21 December 2006, Borisova v. Bulgaria, No. 56891/00, paras. 41-45.

מספיק זמן, אך אין בכך כדי לפטור את התביעה מחובתה ליידע את הנאשם בהקדם ובפירוט על ההאשמה המלאה נגדו. חובה זו מוטלת כולה על כתפי רשות התביעה ואינה ניתנת לעמידה באופן פסיבי על ידי העמדת המידע בלבד מבלי להביאו לידיעת הנאשם. 200

הזמן הדרוש להכנה יהיה תלוי בנסיבות: “לא ניתן להגדיר באופן אבסטרקטי את משך הזמן שיינתן להגנה…”. על בית המשפט להכריע לאור מכלול הנסיבות…’. 20 1 גורמים רלוונטיים כוללים את מורכבות התיק, חומרת העונש (האפשרי) והאם הנאשם נעזר בעורך דין. 202 אם משתנה אופי האישום במהלך ההליך, יש לאפשר לנאשם את הזמן להגיב, ובהתאם לכך צריך בית משפט להתחשב בקשיים שנגרמו להגנה, אם יתמודדו לפתע עם גרסה אחרת של האירועים. 203

הדרישה לזמן ומתקנים מספקים מרמזת גם על כך שהרשויות צריכות לנקוט בשקידה על מנת להבטיח שהזכויות המובטחות בסעיף 6 ייהנו בצורה יעילה. המשמעות היא שנדרשת יחס אקטיבי מהרשויות, למשל על מנת לאפשר לחשוד לקבל סיוע משפטי, 204 כדי לאפשר לעורך הדין להגיע לתחנת המשטרה לבקר את החשוד לפני ראיון, 205 ולאפשר חשוד להתקשר ולחקור עדים. 206

גישתו של ה-ECTHR מומחשת בפסק דינו בעניין Luchaninova 207 המקרה נשוא הבקשה לבית המשפט לא היה מורכב מבחינה משפטית או עובדתית, וכלל גניבה של מספר קטן של תוויות שהיו שייכות למעסיקו של המבקש. המבקשת נודעה להאשמות המיוחסות לה כאשר מעסיקה הגיש דו”ח לבית משפט קמא, כחודשיים לפני הדיון הרלוונטי, אך לא נודע לה על הדיון עד ליום שבו היה זה.

ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, para. 6., וראה המקרים הנזכרים בסעיף 4.3 לעיל.

ECtR 28 יוני 2011, Miminoshvili v. Russia, No. 20197/03, para. 142.

ECtHR 7 October 2008, Bogumil v. Portugal, No. 35228/03, paras. 48-49.

ECtHR 25 יולי 2000, Mattoccia v. Italy, No. 23969/94, para. 67.

ECtHR 10 באוגוסט 2006, פדוב נ’ בולגריה, ע”א 54784/00, פסקאות. 53-55, ו-ECtHR 27 במרץ 2007, Talat Tunc v. Turkey, No. 32432/96, paras. 61-62.

ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04, para. 79, ו-ECtHR 11 בדצמבר 2008, Panovits v. Cyprus, No. 4268/04, paras. 70-71.

ECtHR 17 יולי 2001, סדאק ואחרים נ’ טורקיה, 29900/96; 29901/96; 29902/96; 29903/96 פסקה. 67.

ECtHR 9 יוני 2011, Luchaninova v. Ukraine, No. 16347/02, paras. 64-66.

תקנים להגנה פלילית יעילה

מוּחזָק. ה-ECTHR מצא כי זכויות המבקשים לפי סעיף 6(3)(ב) ו-(ג) של ECHR הופרו. היא לא קיבלה הודעה על הדיון בזמן כדי שתתכונן להשתתף בו. זאת ועוד, אף שבקשתה לסיוע משפטי חינם נענתה ומונה לה עורך דין להגנתה, לא נודע לה על החלטה זו לפני הדיון ולכן לא יכלה לעשות שימוש יעיל בסיוע משפטי.

7.3 הזכות לשוויון נשק בקריאה ובחקירת עדים

למרות שלא נאמר במפורש בסעיף 6 של ECHR, הזכות לשוויון נשק בין ההגנה לתביעה נחשבת, בכל זאת, כמאפיין יסודי של הזכות להליך הוגן. במונחים כלליים, המשמעות היא שיש לאפשר לכל צד הזדמנות סבירה להציג את טענותיו בתנאים שאינם מציבים אותו בנחיתות מול יריבו. 208 כל קושי שייגרם להגנה עקב הגבלות על זכות זו חייב להיות מאוזן במידה מספקת על ידי הליכים מתאימים בהליך המשפט. 209

היבט אחד של עקרון שוויון הנשק נמצא ב-ECHR סעיף 6(3)(ד) הקובע כי לאדם המואשם בעבירה פלילית יש את הזכות ‘לחקור או לחקור עדים נגדו ולקבל את התייצבותם וחקירתו של עדים מטעמו באותם תנאים כעדים נגדו’. הדבר כרוך, לטענת ה-ECTHR, לא רק ביחס שוויוני לתביעה ולהגנה ‘אלא גם…ששמיעת עדים חייבת להיות באופן כללי יריבות’. 210 לפיכך, כל הראיות צריכות להיות בדרך כלל ‘להמציא בנוכחות הנאשם בדיון הציבורי במטרה לטעון יריבות’, 211 ועל הרשויות לעשות ‘כל מאמץ סביר’ כדי להבטיח את נוכחותו של עד לחקירה ישירה ב- משפט. 212

על הנאשם לקבל הזדמנות שווה באשר לתביעה לזמן עדים. עם זאת, הזכות לזמן עדים אינה מוחלטת, ויכולה

ECtHR 15 מאי 2005, Ocalan v. Turkey, No. 46221/99, para. 140.

ECtHR 26 March 1996, Doorson v. Netherlands, No. 20524/92, para. 72, ו-ECtHR 23 באפריל 1997, Van Mechelen and Others v. Netherlands, No. 21363/93; 21364/93; 21427/93; 22056/93 פסקה. 54.

ECtHR 6 בדצמבר 1988, Barbera, Messegue and Jabardo v. Spain, No. 10590/83, para. 78.

ECtHR 15 ביוני 1992, לודי נ’ שוויץ, ע”פ 12433/86, פסקה. 47; ECtHR 28 בפברואר 2006, Krasniki v. Czech Republic, No. 51277/99, para. 75; ו-ECtHR 20 ינואר 2009, Al-Khawaja and Tahery v. UK, No. 26766/05 and 22228/06, par. 34.

ECtHR 17 בפברואר 2011, Kononenko v. Russia, No. 33780/04, para. 64.

להיות מוגבל למען ניהול צדק תקין. 213 לפיכך, בעוד שאדם נאשם חייב להיות מסוגל לבקש לשמוע עד, מקובל שבית המשפט יקבע אם יש צורך או ראוי לזמן את העד. 214 נאשם המבקש עד להישמע חייב להיות מסוגל להראות מדוע נחוצה חקירת העד על מנת לקבוע את האמת. 215 השאלה המרכזית נותרה בעינה האם ההליך בכללותו, לרבות אופן הטיפול בראיות, היה הוגן 216 ובמקום שבו בית משפט מסרב לשמוע עד, עליו לנמק בצורה מספקת את הנימוקים להחלטתו. 217

השימוש במשפט באמירות שהופקו במהלך חקירה משטרתית או משפטית אינו סותר, כשלעצמו, את סעיף 6(1) ו-6(3)(ד), בתנאי שזכויות ההגנה מכובדות. 218 הלכה פסוקה היא כי יש לתת לנאשם הזדמנות הולמת וראויה לערער ולחקור עד נגדו, בין כאשר העד משמיע את ההצהרה ובין בשלב מאוחר יותר. 219 זה כולל עד שמבצע זיהוי של חשוד או נאשם במצעד או נוהל זיהוי. 220 לפיכך, העדר כל הזדמנות של הנאשם לחקור עד עלול לעלות כדי פגיעה בזכות להליך הוגן. 221 עם זאת, ה-ECTHR מעריך מקרים כאלה בהתייחס לשאלה האם קיימת סיבה טובה לאי-התייצבות של עד, 222 וההשפעה של חוסר יכולתו של הנאשם

ECtHR 29 באפריל 2009, Polyakov v. Russia, No. 77018/01, para. 31.

ECtHR 6 מאי 2004, פרנה נ’ איטליה, ע”פ 48898/99, פסקה. 29.

ECtHR 6 מאי 2004, פרנה נ’ איטליה, ע”פ 48898/99, פסקה. 29, ו-ECtHR 29 באפריל 2009, Polyakov v. Russia, No. 77018/01, para. 31.

ECtHR 6 מאי 2004, פרנה נ’ איטליה בע”א 48898/99, פסקה. 29; ECtHR 23 אפריל 1997, Van Mechelen ואחרים נ’ הולנד, מס’ 21363/93; 21364/93; 21427/93; 22056/93 פסקה. 50; ECtHR 15 ביוני 1992, לודי נ’ שוויץ, ע”פ 12433/86, פסקה. 43; ECtHR 26 March 1996, Doorson v. Netherlands, No. 20524/92, para. 67; ו-ECtHR 14 בדצמבר 1999, AM נ’ איטליה, ע”פ 37019/97, פסקה. 24.

ECtHR 22 באפריל 2000, Vidal v. Belgium, No. 12351/86, para. 34.

ECtHR 24 בנובמבר 1986, Unterpertinger v. Austria, No. 9120/80, para. 31.

ECtHR 15 ביוני 1992, לודי נ’ שוויץ, ע”פ 12433/86, פסקה. 49; ECtHR 20 בספטמבר 1993, סעידי נ’ צרפת, ע”פ 14647/89, פסקה. 43; ECtHR 23 באפריל 1997, Van Mechelen ואחרים נ’ הולנד, מס’ 21363/93; 21364/93; 21427/93; 22056/93 פסקה. 51; ו-ECtHR 14 בדצמבר 1999, AM נ’ איטליה, ע”פ 37019/97, פסקה. 25.

ECtHR 10 יוני 2010, Shakunov and Mezentnev v. Russia, No. 75330/01, para. 111.

ECtHR 20 בספטמבר 1993, סעידי נ’ צרפת, ע”פ 14647/89, פסקה. 44.

ECtHR 15 יוני 1992, Ludi v. Switzerland, סדרה א’, מס’ 238; ECtHR 26 July 2005, Mild and Virtanen v. Finland, No. 39481/98 and 40227/98; ECtHR 8 יוני 2006, Boney v. Bulgaria, No. 60018/00; ו-ECtHR 12 באפריל 2007, Pello v. Estonia, No. 11423/03.

תקנים להגנה פלילית יעילה

לבחון עד שבחן את ההגינות הכוללת של המשפט. בכך היא מביאה בחשבון את משמעותן של הראיות שלא נבדקו על מנת לקבוע אם זכויות הנאשם הוגבלו באופן בלתי מתקבל על הדעת. 223 בית המשפט, במספר מקרים, פיתח כלל ‘יחיד או מכריע’: אין לבסס הרשעה אך ורק או במידה מכרעת על הצהרות של עד שלא הייתה לנאשם אפשרות לערער עליה. 224

עם זאת, בפסק דין הלשכה הגדולה של אל-ח’ואג’ה וטאהרי 225 נקבע כי אין להחיל את הכלל באופן בלתי גמיש. גם כאשר הרשעה מבוססת אך ורק או נחרצות על ראיות של עד שהנאשם לא הזדמן לחקור, לא יגרור הדבר באופן אוטומטי הפרה של הזכות להליך הוגן: “השאלה בכל מקרה ומקרה. היא האם קיימים גורמי איזון מספיקים במקום, לרבות אמצעים המאפשרים להתקיים הערכה הוגנת וראויה של מהימנותן של אותן ראיות. זה יאפשר להרשעה להתבסס על ראיות כאלה רק אם היא מהימנה מספיק בהתחשב בחשיבותה בתיק”. 226 בהחלת עקרונות אלו על העובדות, מצא בית המשפט כי שימוש במשפט בהצהרה שמסר עד במשטרה (העד נפטר בטרם התקיים המשפט), אשר לטענת בית המשפט מכריע בהרשעתו של המבקש אל-ח’ואג’ה, לא הפר את הזכות להליך הוגן. היו מספר גורמים מנוגדים: העדה הגישה תלונה על התנהלות המבקשת לשני חברים מיד לאחר האירועים הנדונים, היו סתירות מינוריות בלבד בין החשבון שמסרה להם לבין ההצהרה שמסרה ל- המשטרה, והכי חשוב לדעת בית המשפט, היו קווי דמיון עזים בין התיאור שלה על התקיפה לבין זה של מתלוננת אחרת שלא היו עדות לקנוניה. 227 לעומת זאת, בעניינו של המבקש טהרי, אשר במשפטו עד לא הביא עדות מחשש, נמצא כי אין די בגורמי האיזון כדי להפוך את המשפט להוגן. העד, שהיה אחד ממספר אנשים שנכחו בזירת הדקירה, היה היחיד שזיהה את המבקש, ועשה זאת רק יומיים לאחר

ECtHR 21 באוקטובר 2010, קורנב וקרפנקו נ’ אוקראינה, ע”פ 17444/04, פסקאות. 54—57; ECtHR 8 בדצמבר 2009, Caka v. Albania, No. 44023/02, paras. 112—116; ו-ECtHR 22 ביוני 2006, Guillory v. France, No. 62236/00, paras. 57-62.

ECtHR 27 בפברואר 2001, Luca v. Italy, No. 33354/96, para. 40.

ECtHR, Grand Chamber, 15 בדצמבר 2011, Al-Khawaja and Tahery v. UK, Nos. 26766/05 and 22228/06.

פסקה. 147.

סעיף. 157.

מִקרֶה. ראיותיו לא אוששו מכל ראיה אחרת, ולפיכך הכריע בבירור בהרשעתו של טהרי. לא די בעובדה שהמבקש יכול היה למסור עדות ו/או לקרוא לאחרים שנכחו במקום, ולא בעובדה שהשופט קמא הזהיר את המושבעים שעליהם להתייחס בזהירות לעדויותיו של העד הנעדר, כדי לפצות על קשיים בהגנה הנובעים מהודאת העדות. 228

קשיים מיוחדים מתרחשים לגבי עדים אנונימיים. בית המשפט הדגיש את הסכנות שבשמירה על זהות העד מהנאשם ואימץ יחס זהיר וקפדני בעניין זה. 229 הסתמכות על מודיעים אנונימיים בשלב קדם המשפט אינה, כשלעצמה, אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 6 של ECHR, אך ייתכן שהשימוש כראיה בהצהרות של אנשים כאלה. בעניין Doorson קבע בית המשפט שלושה קריטריונים שישמשו להערכת האם ניתן להשתמש בראיות אנונימיות במשפט: ראשית, האם קיימות סיבות מספיקות לשמירה על אנונימיות העד; שנית, האם הנכויות בהן נתקלה ההגנה מאוזנות במידה מספקת על ידי ההליכים הננקטים על ידי הרשויות השיפוטיות; ושלישית, האם הראיות האנונימיות סיפקו את הבסיס הבלעדי או המכריע להרשעה. 230 יש לקרוא זאת כעת בכפוף להחלטה באל-חוואג’ה.

ביחס למומחים, כאשר הם ממונים על ידי בית משפט, על הנאשם להיות מסוגל להשתתף בכל הראיונות שנערכו על ידם או להראות לו את המסמכים שלקחו בחשבון. מה שחשוב הוא שהצדדים יוכלו להשתתף כראוי בהליך בפני בית משפט קמא. 231 כאשר המומחה נקרא על ידי הנאשם, עליו לקבל יחס שווה לזה המוענק למומחים מטעם בית המשפט. 232 הזכויות לגבי חקירת עדים לפי סעיף 6(3)(ד) של ECHR חלות באופן שווה על מומחים, וה-ECTHR מיישם את אותם עקרונות על חקירת מומחים כמו על עדים אחרים. לפיכך, אם לא ניתנה לנאשם האפשרות לחקור מומחה הן בשלב קדם המשפט והן במהלך המשפט, בגין מהימנותו או חוות דעתו, הדבר עלול לעלות כדי פגיעה בזכויות ההליך ההוגן. 233

סעיפים. 159-165.

ECtHR 20 בנובמבר 1989, קוטובסקי, מס’ 11454/85, פסקה. 42.

ECtHR 26 March 1996, Doorson v. Netherlands, No. 20524/92, paras. 70-76.

ECtHR 18 March 1997, Mantovanelli v. France, No. 21497/93, para. 33, ו-ECtHR 2 ביוני

2005, Cottin נ’ בלגיה, ע”פ 48386/99, פסקה. 32.

ECtHR 6 May 1985, Bdnisch v. Austria, No. 8658/79, paras. 32-33.

ECtHR 4 בנובמבר 2008, Balsyte-Lideikiene v. Lithuania, No. 72596/01, paras. 63-66.

תקנים להגנה פלילית יעילה

7.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

חשוד או נאשם שאינו דובר או מבין את שפת ההליך אינו יכול להשתתף באופן מלא ואפקטיבי בהליך, וברור שהוא נמצא בנחיתות משמעותית. 234 מתוך הכרה בכך, סעיף 6(3)(ה) של ECHR קובע כי לאדם המואשם בעבירה פלילית יש זכות “לסיוע חינם של מתורגמן אם אינו יכול להבין את השפה המשמשת בבית המשפט”. 235 בנוסף, סעיפים 5(2) ו-6(3)(א) קובעים כי כל מי שנעצר או מואשם בעבירה פלילית יודיע לאלתר, ‘בשפה שהוא מבין’, על הסיבות למעצר. על מהות ועילת האישום נגדו. 236 הפרשנות חייבת לאפשר לחשוד או הנאשם להבין את התיק נגדו ולהגן על עצמו, בפרט בכך שהוא יכול להעמיד את גרסתו לאירועים בפני בית המשפט. 237 לפיכך, היקפה של זכות זו על פי ה-ECHR אינו מוגבל לפרשנות של הצהרות בעל פה בדיון במשפט, אלא מכסה גם הליכי קדם משפט ותרגום של חומר תיעודי רלוונטי. 238 הזכות לפרשנות ולתרגום היא גם הנושא של ההנחיה הראשונה שהוצאה תחת ‘מפת הדרכים של האיחוד האירופי בנושא זכויות פרוצדורליות’, ההנחיה בדבר הזכות לפרשנות ותרגום, 239 וזו מבטאת את הזכות ביתר פירוט מאשר ECHR וה-ECHR. פסיקת ה-ECTHR. יצוין כי הזכויות אינן מוגבלות לאנשים שאינם יכולים לדבר או להבין את שפת ההליך מכיוון ששפתם הראשונה (או היחידה) שונה מזו הנהוגה בהליך, אלא כוללות גם אנשים שאינם יכולים לדבר או להבין את שפה כי, למשל, יש להם לקות דיבור או שמיעה. 240

ECtHR 19 בדצמבר 1989, קמסינסקי נ’ אוסטריה, ע”פ 9783/82, פסקה. 79, ו-ECtHR 18 באוקטובר 2006, הרמי נ’ איטליה, ע”פ 18114/02, פסקה. 68.

זה בא לידי ביטוי גם באמנות. 14 (3)(א) ו-(ו) ICCPR, ובאמנות. 55 (1)(ג) ו-67 (1)(ו) לאמנת רומא.

ראה גם אמנות. 67 (1)(א) לאמנת רומא.

ECtHR 18 באוקטובר 2006, הרמי נ’ איטליה, ע”פ 18114/02, פסקה. 70.

ECtHR 28 בנובמבר 1978, Luedicke, Belkacem and Koc v. Germany, No.6210/73; 6877/75; 7132/75 פסקה. 48; ECtHR 19 בדצמבר 1989, קמסינסקי נ’ אוסטריה, ע”פ 9783/82, פסקה. 74; ו-ECtHR 18 באוקטובר 2006, הרמי נ’ איטליה, ע”פ 18114/02, פסקה. 69.

הוראה 2010/64/EU של הפרלמנט האירופי והמועצה מה-20 באוקטובר 2010 בדבר הזכות לפרשנות ותרגום בהליכים פליליים. ראה פרק 1, סעיף 4.3.2.

למרות שנראה שאין פסיקה ברורה של ה-ECTHR בנושא זה, היא נובעת מלשון סעיפי ה-ECHR, והיא נקבעה באופן ספציפי לגבי פרשנות בהנחיית האיחוד האירופי, א. 2 (3).

ה-ECTHR קבע כי הרשויות השיפוטיות נדרשות לנקוט בגישה אקטיבית לקביעת הצורך בפרשנות או תרגום. 241 זה נלקח צעד קדימה על ידי הוראת האיחוד האירופי על פרשנות ותרגום, אשר לא רק מחייבת את המדינות החברות להבטיח שפרשנות או תרגום יהיו זמינים במידת הצורך (סעיפים 2 (1) ו-3 (1)), אלא, לפחות ביחס לפרשנות, מחייבת מדינות להבטיח שקיימים נוהל או מנגנון כדי לוודא אם חשוד או נאשם מדבר ומבין את שפת ההליך והאם הם זקוקים לסיוע של מתורגמן (סעיף 2(4)).. יתרה מכך, לאדם חשוד או נאשם חייבת להיות זכות לערער על קביעה שאין צורך בפרשנות או בתרגום (סעיפים 2(5) ו-3(5)).

סעיפים 5 (2) ו-6 (3)(א) מחייבים בבירור כי פרשנות או תרגום של סיבת המעצר, ומהות ועילת האישום או האישום, יינתן בשלב מוקדם של ההליך הפלילי, לרבות שלב החקירה. כמו כן עולה מהגישה הכללית למשמעות החיוב כי, באופן עקרוני, הזכות לפרשנות ו/או תרגום לפי סעיף 6(3)(ה) חלה מרגע ש”ניתנה הודעה רשמית לאדם פרטי”. על ידי הרשות המוסמכת של טענה שביצע עבירה פלילית’ (ראה סעיף 3 לעיל). גישה זו מאומצת בהנחיית האיחוד האירופי בנושא פרשנות ותרגום סעיף 1(2), אך מפורטת יותר בפרט לגבי פרשנות בסעיף 2(1) הקובע כי כאשר אדם חשוד או נאשם אינו דובר או מבין את שפת ה- יש לספק להם פרשנות “במהלך הליכים פליליים בפני רשויות חקירה ושיפוטיות, לרבות במהלך חקירה משטרתית, כל הדיונים בבית המשפט וכל דיוני ביניים נדרשים”. יתרה מזאת, פרשנות חייבת להיות זמינה לתקשורת בין חשוד או נאשם לבין עורך דינו, כאשר הדבר נחוץ לצורך שמירה על הגינות ההליכים (סעיף 2(2)).

לגבי התרגום, נקבע על ידי ה-ECtHR בקמאסינסקי 2 ‘ 2 כי לא כל מסמך חייב להיות מתורגם בכתב. פרשנות בעל פה הניתן על ידי מתורגמן או על ידי עורך הדין תספיק כל עוד הנאשם מבין את המסמך הרלוונטי והשלכותיו. כך למשל, העובדה שפסק הדין אינו מתורגם אינה עומדת כשלעצמה בסתירה לסעיף 6 של ECHR ובלבד שהנאשם מבין מספיק את פסק הדין ואת ההנמקה

2 41 ECtHR 24 September 2002, Cuscani v. UK, No. 32771, paras. 38 ו-39. במקרה דנן סבל הנאשם מלקות שמיעה.

2 42 ECtHR 19 בדצמבר 1989, Kamasinski v. Austria, No. 9783/82, para. 85.

תקנים להגנה פלילית יעילה

מִזֶה. ההנחיה של האיחוד האירופי בנושא פרשנות ותרגום מגבילה גם את המסמכים שיש לתרגם לאלה “החיוניים כדי להבטיח ש”החשוד או הנאשם יוכלו לממש את זכות ההגנה שלהם ולשמור על הגינות ההליכים” (אמנות 3 (1)). עם זאת, הוא קובע במפורש כי מסמכים כאלה כוללים “כל החלטה השוללת מאדם את חירותו, כל אישום או כתב אישום…”, ובניגוד לקמאסינסקי, “…כל פסק דין” (סעיף 3(2)). תרגום בעל-פה, או סיכום בעל-פה, של מסמכים חיוניים מותר בתנאי שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליכים (סעיף 3(7)). אמנם אין הוראה לוויתור על הזכות לפרשנות בהנחיה, אך היא קובעת שוויתור על הזכות לתרגום אפשרי בתנאי שהחשוד או הנאשם קיבל ייעוץ משפטי קודם או השיג בדרך אחרת “ידע מלא על ההשלכות”. ויתור זה הוא חד משמעי וניתן מרצון (סעיף 3(8)).

סעיף 6(3)(ה) של ECHR קובע כי כאשר חלה הזכות לפרשנות, יש לספק אותה “בחינם”. במקרה של Luedicke, Belkacem וקוג, ה-ECtHR הבהיר כי המונח “חינם” מרמז על “פעם אחת ולתמיד פטור או פטור”. 243 לפיכך, לא ניתן לחייב נאשם בהוצאות מתורגמן גם אם יורשע בעבירה. 244 זה גם נאמר במפורש בהנחיית האיחוד האירופי בנושא פרשנות ותרגום: “מדינות החברות ישלמו בעלויות הפרשנות והתרגום הנובעות מהחלת סעיפים 2 ו-3, ללא קשר לתוצאות ההליך” (סעיף 4).

בכל הנוגע לאיכות הפרשנות והתרגום, גישת ה-ECtHR היא שעצם מינוי מתורגמן או מתרגם אינו פוטר את הרשויות מאחריות נוספת. מדינות נדרשות להפעיל מידה מסוימת של שליטה על נאותות הפרשנות או התרגום, 245 וגם הרשויות השיפוטיות נושאות באחריות מסוימת שכן הן האפוטרופוס העליון של הגינות ההליכים. 246 הוראת האיחוד האירופי על פרשנות ותרגום מטילה אחריות עיקרית לאיכות על המדינות החברות, ומחייבת אותן לנקוט באמצעים קונקרטיים כדי להבטיח שהפרשנות והתרגום יהיו “באיכות מספקת”.

ECtHR 28 בנובמבר 1978, Luedicke, Belkacem and Kog v. Germany, No.6210/73; 6877/75; 7132/75 פסקה. 40.

ECtHR 28 בנובמבר 1978, Luedicke, Belkacem and Kog v. Germany, No.6210/73; 6877/75;

7132/75 פסקה. 46.

ECtHR 19 בדצמבר 1989, Kamasinksi v. Austria, No. 9783/82, para. 74, ו-ECtHR 18 באוקטובר 2006, Hermi v. Italy, No.18114/02, פסקה. 70.

ECtHR 18 באוקטובר 2006, הרמי נ’ איטליה, ע”פ 18114/02, פסקה. 72, ו-ECtHR 24 בספטמבר 2002, Cuscani v. UK, No. 32771, para. 39.

לשמור על הגינות ההליכים, במיוחד על ידי הבטחה שלחשודים או נאשמים יש ידיעה על התיק נגדם והם מסוגלים לממש את זכותם להגנה” (סעיף 5(1)). חובה זו מתחזקת על ידי דרישה שמדינות משתדלות להקים מרשם של מתורגמנים ומתרגמים בעלי הכשרה מתאימה (סעיף 5 (2)), ולוודא שקיים נוהל שבאמצעותו אדם חשוד או נאשם יכול להתלונן על איכות הפרשנות או תרגום מסופק (סעיפים 2 (5) ו-3 (5)). מדינות נדרשות גם להבטיח שמתורגמנים ומתרגמים יידרשו לשמור על סודיות לגבי כל פרשנות או תרגום שסופקו (סעיף 5 (3)).

8. מסקנות

בפרק זה שמנו לעצמנו מטרה לבקש לקבוע סטנדרטים רלוונטיים להגנה פלילית אפקטיבית, תוך שימוש בפסיקת ECHR ו-ECtHR, ובהנחיית האיחוד האירופי וההנחיות המוצעות שהוצאו במסגרת ‘מפת הדרכים של זכויות פרוצדורליות’. זו לא משימה קלה או פשוטה. בזמן כתיבת שורות אלה, הוכרזה רק הוראה אחת של האיחוד האירופי, ושתי ההנחיות המוצעות היו נושא למשא ומתן אינטנסיבי בין המדינות החברות והארגונים השונים של האיחוד האירופי (אך ראה פרק 1, הערת שוליים 79). זה, כמובן, מוקדם מדי לפתח פסיקה של בית המשפט העליון. השימוש בפסיקת ה-ECTHR כבסיס לקביעת סטנדרטים סובל ממספר קשיים. בפרט, ה-ECTHR ניגש לשאלה האם קוימו זכויות פרוצדורליות לפי סעיף 6 של ECHR בהקשר של הזכות הכוללת להליך הוגן. כתוצאה מכך, העובדה שנפגעה זכות פרוצדורלית מסויימת, ספציפית, אינה מובילה בהכרח למסקנה שהייתה הפרה של הזכות להליך הוגן, בפרט כאשר ההפרה טופלה או עשויה לקבל פיצוי בגין על ידי תהליכים או הליכים אחרים במקרה הספציפי. המרכיבים המרכיבים את הזכות להליך הוגן קשורים זה בזה, כך שגם כאשר זכות פרוצדורלית מסוימת נחשבת, למשל, הזכות לסיוע משפטי, היא נחשבת ביחס להיבטים אחרים של משפט הוגן, כגון הזכות למשפט הוגן. השתיקה, הזכות להשתתף וחזקת החפות. בהקשר זה, הזכויות הפרוצדורליות הספציפיות אינן מטופלות בדרך כלל כמוחלטות שכן הן עשויות להישקל מול אינטרסים לגיטימיים אחרים, כגון ניהול צדק תקין או אינטרסים של אחרים, כגון קורבנות או עדים.

למספר שיקולים פרוצדורליים יש השפעה גם על משימת השימוש בפסיקת ה-ECtHR כדי לקבוע סטנדרטים. הפסיקה היא, בהגדרה,

תקנים להגנה פלילית יעילה

‘מונעת תלונה’ ותלויה בכך שמוצו הסעדים המקומיים. יש לכך מספר השלכות. כמה זכויות שזיהינו כמרכיבים חשובים של הגנה פלילית אפקטיבית, ואשר באופן עקרוני נקבעו ב-ECHR, או שלא הוכרעה, משום שהנושא לא הובא בפני בית המשפט, או רק לעתים נדירות. נחשב. מאחר שוודאי מוצו הסעדים המקומיים, בית המשפט שוקל את העובדות והנושאים מתוך ראייה לאחור, בדרך כלל זמן רב לאחר האירועים הנוגעים בדבר. כך, למשל, השאלה האם הדרישה לפיה הרשעה בדרך כלל לא תתבסס רק או במידה מכרעת על עדויות שההגנה לא יכלה לבדוק או לערער עליה, יכולה להיענות רק לאחר שבית הדין הארצי יגיע לפסק דינו הסופי.. את היסוד המרכיב של הזכות לקרוא ולחקור עדים לא ניתן, אפוא, בקלות להמיר לתקנה ברמה הלאומית שתסייע בהסדרת זכותה של ההגנה לזמן עדים במהלך ההליך. לכל היותר ניתן להסיק מהפסיקה הלכה ראייתית שעל בתי המשפט לכבד בעת הדיון בתיק.

חשיבות מיוחדת היא שהוראות רבות מאפשרות למדינות החברות מרווח של הערכה לגבי אופן יישום דרישות המשפט ההוגן, גורם שרלוונטי במיוחד לקליטת ראיות וטיפול בהן. לפיכך, לא תמיד ניתן להגדיר ולנסח סטנדרטים מפורטים המבצעיים ו/או החלים על כל מערכות המשפט הפלילי או על שלבים מסוימים של ההליך הפלילי.

במידה מסוימת, ה-ECTHR פיתח את האופן שבו הוא קובע את שיקול דעתו באופן שיועיל למשימתנו, על ידי הכללת סעיף בו הוא מביע את עמדותיו הכלליות בנושא הנבדק. לפעמים, כמו בסלדוז למשל, הוא עושה זאת בצורה מאוד מפורטת. 247 עם זאת, לעתים קרובות קשה להבחין בסטנדרטים שישים, או צריכים להיות, ישימים בכל הנסיבות.

כתוצאה מכך, ישנם מספר מרכיבים של הגנה פלילית אפקטיבית שבהם לא פסיקת ה-ECtHR, ולא מכשירי מפת הדרכים של האיחוד האירופי, מאפשרים לבטא תקנים בדיוק ובודאות. ביחס לזכות לסיוע משפטי, דוגמאות לכך כוללות כיצד הזכות חלה על אנשים אשר, על אף שהם מטופלים כעדים, נחשבים למעשה כחשודים, 248 הפרמטרים הראויים לתפקידם של עורכי דין פליליים, 249 וזכותו של החשוד. או אדם הנאשם או עורך דינו לחקור את העובדות. 250 חסר מסוים נוגע לזכות לסיוע משפטי, לגביה

ראה סעיף 5.3 לעיל.

ראה סעיף 5.7 לעיל.

ראה סעיף 7.1 לעיל.

קיימות אי ודאות רבות לגבי רמת האמצעים שבהם יש להתייחס לאדם כמי שאינו מסוגל להרשות לעצמו סיוע משפטי, השיטה שבה יש להעריך את האמצעים ובמונחים קונקרטיים, כיצד יש ליישם את מבחן האינטרסים של הצדק, ואיזה מינימום היקף העבודה צריך להיות ממומן על ידי המדינה בתיקי סיוע משפטי על מנת שיעמוד בדרישות ההגנה האפקטיבית. 251 אי ודאויות אחרות נוגעות למה, ומתי, יש למסור מידע לחשוד על זכות השתיקה, 252 בדיוק מה נדרש בדרך של גישה חופשית לתיק, 253 באיזו מידה יש ‘להניב הפקה’ של נעצר אדם בפני בית משפט להיות, 254 וכמה מידע יש למסור בדרך של החלטה מנומקת. 255

מצד שני, ישנם מקרים רבים שבהם ה-ECHR עצמו, או פסיקת ה-ECTHR, ברורה למדי, לפחות מבחינת המרכיבים הבסיסיים של זכויות מסוימות. לדוגמה, המידע שיינתן על מעצר או מעצר, ועל האישום או האישום, בא לידי ביטוי בבירור בסעיפים 5 (2) ו-6 (3)(א), והובהר עוד יותר על ידי ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי על הזכות למידע. 256 המרכיבים המהותיים של זכותו של אדם להגן על עצמו ולסיוע משפטי מנוסחים בצורה ברורה דיה לצורך קביעת סטנדרטים מתאימים, והפסיקה לגבי מתי קמה הזכות לסיוע משפטי התפתחה בשנים האחרונות כך שהיא ניתן לקבוע בבירור כי היא חלה בדרך כלל ברגע שחלה צמצום משמעותי בחופש הפעולה של אדם, ובמהלך חקירה. 257 די ברור שלנאשם יש זכות לכאורה לשחרור עד תום משפט, וכך גם הקריטריונים הרלוונטיים לקביעה האם ניתן לעקור אותה זכות לכאורה (אם כי לא משקלם היחסי), וכי הקריטריונים. יש ליישם בבטון. 258 ניתן להסיק מסקנות דומות לגבי החובה למתן החלטות מנומקות (להבדיל מהיקף הנמקה שיינתן), 259 והזכות לערער. 260

במקרה של זכויות מסוימות, בעוד שהפסיקה של ECHR או ECtHR עשויה להיות לא ודאית או חסרה מבחינת פירוט ספציפי, מכשירי מפת הדרכים של האיחוד האירופי (בהנחה

251 ראה סעיף 5.6 לעיל.

252 ראה סעיף 6.1.2 לעיל.

253 ראה סעיף 4.3 לעיל.

254 ראה סעיף 6.2 לעיל.

255 ראה סעיף 6.4 לעיל.

256 ראה סעיף 4.2 לעיל.

257 ראה סעיף 5.3 לעיל.

258 ראה סעיף 6.2 לעיל.

259 ראה סעיף 6.4 לעיל.

260 ראה סעיף 6.5 לעיל.

תקנים להגנה פלילית יעילה

שההנחיות המוצעות יאומצו) סיפקו מידה של ודאות באשר לתקנים הרלוונטיים. כך הוא ביחס לזכות למידע על זכויות ולמרות שעדיין קיימות אי ודאויות, זכות העיון בחומר או בתיק הרלוונטיים. 261 כך גם לגבי הזכות לפרשנות ותרגום, כאשר הוראת האיחוד האירופי בנושא פרשנות ותרגום קבעה בפירוט מה יש לפרש או לתרגם, ומתי וכיצד יש לקבוע את הצורך בפרשנות או תרגום.. 262 אם ההנחיה המוצעת בדבר הזכות לעורך דין תאומץ במונחים הדומים לצורתה, יוותר מעל ספק כי חשוד זכאי שעורך דינו יהיה נוכח במהלך החקירה, וכי יש לו זכות נוכחות פעילה. כמו כן, תנאי הוויתור, והנסיבות בהן ניתן לשלול את הזכות, יפורטו במידה ניכרת של בהירות. 263

בתחילת פרק זה קבענו כי תנאי מוקדם חיוני להגנה פלילית יעילה בכל תחום שיפוט מסוים הוא מבנה חוקתי וחקיקתי אשר, לכל הפחות, תואם את הסטנדרטים שנקבעו על ידי ECHR ופסיקת ה-ECTHR, וכן עם הסטנדרטים העולים מתוכנית החקיקה של האיחוד האירופי בנושא זכויות פרוצדורליות לחשודים ונאשמים בהליכים פליליים. עם זאת, מקובל מקובל כי בכל תחום שיפוט קיים לעתים קרובות פער משמעותי בין החוק כפי שנקבע בחוקות, בקודי סדר הדין הפלילי ובצורות חקיקה אחרות, לבין החוק כפי שהוא מיושם בפועל, וכפי שהוא נחווה על ידי חשודים ונאשמים. לפיכך, אנו טוענים שכדי שהגישה להגנה פלילית תהיה אפקטיבית, יש להשלים את המבנה המשפטי על ידי תקנות ופרקטיקות המקלים ומקדמים זכויות אלו. לפיכך, הסטנדרטים הנוגעים להגנה פלילית אפקטיבית אשר פורטו והוערכו בפרק זה ישמשו בסיס לבחינת לא רק את דיני חמשת תחומי השיפוט במחקר, אלא גם את דרכי יישום החוקים הללו.

ראה סעיף 4.3 לעיל.

ראה סעיף 7.4 לעיל.

ראה סעיפים 5.2 ו-5.3 לעיל.

9. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים ודוחות מחקר

בולס ופרי 2009

Bowles, R. and Perry, A., International Comparison of Publicly Legal Legal Services and Justice Systems, סדרת מחקרים 14/09, לונדון: משרד המשפטים, 2009.

קייפ ועוד. 2010

Cape, E. et al., Effective Criminal Defense in Europe, Antwerp: Intersentia, 2010.

OSF 2012

יסודות החברה הפתוחה, שיפור הצדק לפני משפט: תפקידי עורכי הדין והמשפטנים, ניו יורק: קרנות החברה הפתוחה, 2012.

Spronken et al. 2009

Spronken, T., Vermeulen, G., de Vocht, D. and van Puyenbroek, L., EU Rights Procedural in Criminal Proceedings, אנטוורפן: Maklu, 2009.

טרכסל 2006

Trechsel, S., Human Rights in Criminal Proceedings, Oxford: Oxford University Press, 2006.

מאמרים בכתבי עת

Spronken and Fermon 2008

Spronken, T. and Fermon, J., ‘Protection of Attorney-Client Privilege in Europe’, Penn State International Law Review, 27 (2), 2008, עמ’ 439-463.

חלק שני

גישות לאומיות ל

הגנה פלילית יעילה

יונקו גרוזב

פרק 3 בולגריה 1

1. מבוא

1.1 מידע דמוגרפי ופוליטי בסיסי

בולגריה היא מדינה יחידה שלפי מפקד האוכלוסין של 2011, יש אוכלוסייה של 7.4 מיליון איש. 2 האוכלוסייה מורכבת בעיקר מבולגרים אתניים (83.9 אחוזים), ושני מיעוטים נכבדים, טורקים (8.8 אחוז) ורומא (4.9 אחוזים), אם כי מומחים מעריכים שהקבוצה השנייה גדולה מהנתונים הרשמיים. בולגריה חווה גידול אוכלוסין שלילי מאז תחילת שנות ה-90, כתוצאה משיעורי ילודה נמוכים והגירה גבוהה. 3 הרוב דובר בולגרית, שהיא השפה הרשמית היחידה בכל העסקים הממשלתיים. בסך הכל, רמת הבקיאות של המיעוטים הטורקים והרומאים בשפה הבולגרית נאותה. 4 בעוד שהמדינה חוותה הגירה מאז 1990, רוב המהגרים עדיין רואים במדינה נקודת מעבר למערב, והמספר הכולל של השוהים לפרקי זמן ארוכים יותר הוא קטן למדי. 5

דו”ח מדינה זה נבדק על ידי רומן ננקוב, שופט פלילי, היושב כעת בבית המשפט החוקתי בבולגריה.

ראה דוח רשמי של מפקד האוכלוסין בכתובת http://censusresults.nsi.bg/Reports/1/2/R7.aspx.

ב-1989 מנתה האוכלוסייה 9,009,018 נפשות, וירדה בהדרגה ל-7,950,000 ב-2001 ו-7,364,000 ב-2011; שם.

מכיוון שהשפות הטורקיות או הרומאות משמשות במשקי בית טורקית ורומא, שליטה בשפה הבולגרית קשורה קשר הדוק ללימודים. לעומת זאת, כתוצאה משיעורי הנשירה הגבוהים, הירידה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, והשליטה בשפה הבולגרית יחד עם זה.

לפי מפקד האוכלוסין של 2011, 1.5 אחוז מהאוכלוסייה השתייכו לקבוצה אתנית שאינה שלוש העיקריות.

בולגריה

המדינה, שהייתה חברה באיחוד האירופי (EU) מאז

אני בינואר 2007, היה חלק מהגוש הסובייטי עד 1990, אז החל תהליך של רפורמות פוליטיות דמוקרטיות. פרלמנט מיוחד נבחר בשנת 1990 במטרה לאמץ חוקה חדשה ודמוקרטית, אשר התקבלה בסופו של דבר בקיץ 1991. 6 החוקה החדשה יצרה מסגרת ממשלתית מתוקנת, שכללה רשות שיפוטית שהוכרה כעצמאית. משאר רשויות השלטון. 7 על פי החוקה, הרפובליקה של בולגריה היא רפובליקה פרלמנטרית. הפרלמנט מורכב מלשכה אחת שחבריה נבחרים לכהונה של ארבע שנים. החוקה קובעת במפורש את עקרון שלטון החוק כעיקרון חוקתי יסוד, וקובעת את הזכויות החוקתיות הבסיסיות, לרבות הזכות להליך הוגן ואיסור על חוקים פליליים רטרואקטיביים. 8

החששות שהיו אז מהעמדה לדין ממניעים פוליטיים מובילים לכך שהחוקה ¬מספקת ערבויות חזקות במיוחד לעצמאות, לא רק לשופטים ולבתי המשפט אלא גם לתובעים ולחוקרים. על פי החוקה, כולם נשלטים על ידי המועצה השיפוטית העליונה, המורכבת מ-25 חברים, מתוכם שלושה חברים שמונו בחוק והשאר נבחרים. 9 מחצית אחת מ-22 החברים הנבחרים נבחרים על ידי שופטים, תובעים וחוקרים, והשני

אני על ידי הפרלמנט. החוקה החדשה העניקה לשופטים, תובעים וחוקרים מעמד זהה, בכל הנוגע להבטחותיהם לעצמאות. לכולם יש קביעות וכל ההחלטות לגבי מינויו, קידומם ומשמעתם מתקבלות על ידי מועצת השיפוט העליונה על בסיס אותן תקנות.

אמנם מערך חוקתי זה העצים בבירור את מערכת המשפט מול הזרועות הפוליטיות של השלטון, אך לא היה לו את ההשפעה הרצויה של הבטחת צדק שוויוני. המערכת זוכה לביקורת רבה על חוסר שקיפות ואחריות. בציבור הרחב קיימת תפיסה רחבה של שחיתות

חוקת הרפובליקה של בולגריה, עיתון המדינה מס’ 56 מ-13 ביולי 1991; פסק דין של בית המשפט לחוקה מס’ 7/2006, עתון המדינה מס’ 12 מיום 6.2.2007.

סעיף 8 לחוקה מכריז על עקרון הפרדת הרשויות בקביעה כי: “כוחה של המדינה יחולק בין רשות מחוקקת, מבצעת ורשות שופטת”. עקרון עצמאותה של הרשות השופטת מעוגן בסעיף 117, סעיף 2 לחוקה, הקובע: ‘הרשות השופטת תהיה עצמאית. במילוי תפקידם, כל השופטים, התובעים והחוקרים יהיו כפופים רק לחוק”.

ראה סעיף 4, סעיף 1 של חוקת הרפובליקה של בולגריה, עיתון המדינה מס’ 56 מ-13 ביולי 1991.

שלושת חברי המועצה שמונו על פי חוק הם נשיאי בית המשפט העליון לעניין הכספים ובית המשפט המנהלי העליון, והתובע הכללי.

יונקו גרוזב

בתוך מערכת המשפט. 10 למרות שיש מספיק מידע מהימן המעיד על כך ששחיתות היא נושא דחוף, מנגנוני אחריות, הן ברמה האישית והן ברמה המוסדית, אינם פועלים ביעילות. 11

1.2 תיאור כללי של מערכת המשפט הפלילי

מבחינה היסטורית, מערכת המשפט הפלילי הבולגרי המודרני נוצרה כמערכת אינקוויזיטורית, בהשפעת קוד נפוליאון. 12 היא התפתחה לאחר הקמת המדינה הבולגרית המודרנית בסוף המאה ה -19, עם אימוץ הדרגתי של חוקים מהותיים ופרוצדורליים חדשים. 13 בין 1945 ל-1989, ברית המועצות הייתה מקור השפעה מרכזי. עם זאת, בעקבות קריסת המשטר הקומוניסטי ב-1989, ההליך הפלילי עבר מספר שינויים מהותיים. המערכת האינקוויזיטורית ההיסטורית, עם דגש על שלב החקירה, החלה להתפתח לשיטה יותר יריבה. שינויים אלו היו תוצאה של מספר פסקי דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR), ונכונות כללית יותר במקצוע עריכת הדין לשנות את השיטה לקראת מתן ערבויות טובות יותר לזכויותיהם של נאשמים פליליים.

שינויים במערכת הוכנסו הן באמצעות תיקונים לחוק סדר הדין הפלילי (CPC), כמו גם על ידי נכונות מוגברת של המדינה

על פי דוחות תפיסת השחיתות השנתיים של Transparency International, מערכת המשפט נתפסת על ידי הציבור כסוכנות הממשלתית המושחתת ביותר. 76 אחוזים שלמים מהציבור הבולגרי תופסים את מערכת המשפט כמושחתת, כשהמשטרה והמכס השניים. במידה מסוימת, תפיסות אלו עשויות להיות תוצאה של סיקור תקשורתי גבוה יותר של שחיתות במערכת המשפט. על פי סקר לגבי מתן שוחד בפועל, שבוצע על ידי סוכנות הסקרים BBSS Gallup International for Transparency International, מספר המקרים המדווחים של שוחד ממשי של מישהו במערכת המשפט מגיע למקום השלישי, עם 10.4% מהנשאלים, עם אחוז גבוה יותר של אנשים על פי הדיווחים שנותנים שוחד למשטרה (15.4 אחוזים) ולפקידי מכס (10.7 אחוזים); ראה Transparency International, Global Corruption Report 2010, וגם ‘ 3a oomecTBOTG ctge6Hara CHCTeMa npogtn^aBa ga e Hau-KopyMnupaHa ‘, http://www.mediapool. bg/ 3a-o6mecTBOTO-CBge6HaTa-cncTeMa-npodBn^aBa-ga-e-Han-KopyMnnpaHa -news173572.html.

באחד המקרים, האזינו שיחת טלפון של תובע עם נאשם פלילי, כשהתובע ביקש שוחד. התיק סוסה בתחילה וכאשר הסיפור התפרסם לאחר מכן, לא ננקטו צעדים משמעתיים, שכן חלף המועד הקבוע בחוק למשמעת התובע.

השפעה זו לא הייתה בהכרח ישירה, אלא הלכה בדרך של אימוץ חקיקה ממדינות אחרות, כולל בתחילה האימפריה העות’מאנית, ואחר כך בין היתר רוסיה והונגריה; ראה מיהיילוב 1996, עמ’. 60.

שם

995

בולגריה

בתי משפט להחיל את האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR) ישירות, או לפרש חקיקה מקומית בהתאם לאמנה. התיקונים המשמעותיים ביותר ל-CPC התרחשו ב-1999, בעקבות מספר פסקי דין של ה-ECtHR שביקרו את הליך המעצר לפני משפט. למרות הצורך לשנות את תהליך המעצר לפני משפט, התיקונים משנת 1999 נקטו בגישה כללית יותר של התאמת ה-CPC ל-ECHR. תיקונים אלו הגבילו את קבילותן של ראיות בעל פה שנגבו בשלב קדם המשפט, הכניסו נוהל ” הבס קורפוס “, העבירו מהתובע את הסמכות להורות על מעצר קדם משפט מהתובע לבתי המשפט, יצרו מגבלות זמן קפדניות על משך המעצר לפני משפט., והנהיג כמה ערבויות נגד הליכים ממושכים מדי.

החוק הכניס גם את הזכות לסיוע משפטי לנאשמים פליליים מעוטי יכולת, והעביר את הסמכות להורות על חיפושים, תפיסות ומעקבים מהתובע לשופט. הליכים מזורזים ועסקאות טיעון הוכנסו למל”ל גם בשנת 1999. שינויים נוספים הוכנסו עם קבלת חקיקה חדשה לסיוע משפטי ב-2005, תוך העברת ניהול הסיוע המשפטי מבתי המשפט ורשויות החקירה ללשכה הלאומית לסיוע משפטי, א. מוסד חדש שנוצר. הסמכות לקבוע איזה עורך דין יחיד פועל במסגרת מערכת הסיוע המשפטי לנאשם ספציפי, אשר הופעלה עד שנת 2005 על ידי החוקרים והשופטים, ניתנה כעת ללשכות עורכי הדין. כמו כן הוגדל תקציב הסיוע המשפטי הכולל.

עם זאת, מאז 2005, תשומת הלב עברה מהבטחת משפט הוגן וזכויות הגנה פלילית לכיוון האפקטיביות של המערכת. בשנת 2005, אומצה מחיר לקליק חדש, המפרט עוד כמה נהלים שנוצרו על ידי התיקונים של 1999, ויצר נהלים חדשים שמטרתם להפוך את המערכת ליעילה יותר. הליך המשפט המקוצר הוצג לאחרונה. ההליכים המזורזים והסדר הטיעון הוסדרו ביתר פירוט.

כמו כן, גברה ההכרה בעובדה שמערכת המשפט הפלילי אינה יעילה והייתה מוכשרת במיוחד בהתמודדות עם פשע מאורגן ושחיתות. זה היה הדאגה העיקרית בשלבים האחרונים של תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי, וגם לאחר ההצטרפות. כתוצאה מכך, הוקם מנגנון פיקוח מיוחד על ידי האיחוד האירופי בשנת 2007, שבאמצעותו בוצע מעקב צמוד אחר ההתקדמות בנושאים הקשורים לחקירה והעמדה לדין של פשע מאורגן. ההערכה הכוללת של המערכת הנובעת מהניטור של האיחוד האירופי ומשקיפים עצמאיים, נכון להיום, עדיין שלילית למדי. 14

14 ראה הנציבות האירופית בנושא התקדמות בבולגריה תחת מנגנון שיתוף הפעולה והאימות,

20 ביולי 2011, בכתובת http://ec.europa.eu/dgs/secretariat_general/cvm/docs/com_2011_459_en.pdf.

יונקו גרוזב

גם החששות המקומיים לגבי שחיתות ופשע מאורגן וגם לחץ מוגבר מצד האיחוד האירופי הביאו לכך שנושא אכיפת החוק הפלילי האפקטיבי הפך לעדיפות פוליטית עליונה. זכויות משפט הוגן והגנה פלילית איבדו בבירור את הבולטות שלהן, ובמידה מסוימת, חוסר האפקטיביות של המערכת, לפחות על פי כמה פוליטיקאים ומשקיפים, נתפסה כתוצאה של הגנה מוגזמת על זכויות ההגנה הפלילית.

כתוצאה מכך, חלק מהתיקונים ל-CPC שאומצו ב-2010 נועדו בבירור להגביל את זכויות ההגנה. הוחמירו הכללים בדבר קבילותן של ראיות בעל-פה שנגבו במהלך החקירה, הוכנסו מינוי עורך דין במעמד כתפו, כדי למנוע דחיית דיון בו עורך הדין השכיר לא יופיע, והונהגו נוהל, שמטרתו תחילה הגבלת חקירות ממושכות מדי, בוטלה. 15

ככלל, הרפורמות המשפטיות השונות הוכנסו ללא מחקר מהותי על אופן פעולת המערכת בפועל וההשפעה הצפויה של רפורמות כאלה. היעדר כללי הן במחקר והן בנתונים מהימנים על תפקוד מערכת המשפט הפלילי הוא נושא המשפיע לרעה הן על איכות החקיקה והן על הדיון המדיניות. מקבלי החלטות נוטים לשנות חקיקה על בסיס התפיסות האינטואיטיביות שלהם לגבי אופן פעולת המערכת ומהן הבעיות העיקריות שלה. זה גורם בקלות לשינויים מהירים הנובעים משינויים פוליטיים בממשלה, ומשפיעים לאחר מכן על איכות המדיניות ארוכת הטווח באזור.

המחסור בנתונים ובמחקר מוסבר בקלות על ידי אינטרס אישי מוסדי. אין גם מסורת של מחקר אקדמי נמרץ בארץ בכלל, ואין מחקר על אופן פעולת מערכת המשפט הפלילי בפרט. גם הנתונים הסטטיסטיים הזמינים אינם נרחבים. ככלל, המוסדות השונים בעלי תפקיד בהליך הפלילי – המשטרה, התביעה ובתי המשפט – מספקים נתונים סטטיסטיים מצומצמים למדי, שלעיתים אינם ברי השוואה. גם פעילותן של אותן יחידות מדע פלילי שהיו קיימות במשטרה ובפרקליטות הייתה מוגבלת. נכון לעכשיו, החלל הזה הולא רק בחלקו על ידי כמה ארגונים עצמאיים בעלי עניין בתפקוד מערכת המשפט. 16

הליך זה אפשר לנאשם פלילי לאלץ את התביעה לאחר שנתיים של חקירה להגיש כתב אישום לבית המשפט או לבטל כתב אישום.

בין אותם ארגונים מעטים ניתן למנות את המרכז לחקר הדמוקרטיה, שביצע מחקרי קורבנות ומחקרים נוספים הקשורים לרמות הפשיעה ולעבודת המוסדות השונים במערכת המשפט הפלילי, ו-Risk Monitor, ארגון בעל עניין בארגון. פשע ושחיתות. מחקר מנקודת מבט של זכויות הגנה פלילית בוצע על ידי מכון החברה הפתוחה – סופיה, ועדת הלסינקי הבולגרית ועורכי דין בולגריים לזכויות אדם.

בולגריה

היבט אחד בתפקוד מערכת המשפט הפלילי שמשך מעט יחסית תשומת לב מחקרית ומדיניות היא העובדה שלמיעוט הרומה יש ייצוג יתר משמעותי הן בקרב נאשמים פליליים והן בקרב אוכלוסיית הכלואים במדינה. 17 על פי הנתונים הזמינים, בשנת 2002, כ-38% מהאסירים זוהו כרומה, מה שהתאים ל-40% הרשמיים של רומא, מתוך כל הפרטים שהורשעו ב-1999. 18 במקביל, על פי נתונים סטטיסטיים של המשטרה, חשודים ברומא היוו כ-20% מהפשעים שנחקרו. 19 ייצוג יתר משמעותי זה של רומא במערכת המשפט הפלילי משקף דפוס דומה של שלילת זכויות בתחומים אחרים, כמו חינוך, תעסוקה ודיור. 20

1.3 המבנה והתהליכים של מערכת המשפט הפלילי

1.3.1 הליך המשפט הפלילי

כפי שצוין לעיל, ההליך הפלילי הבולגרי עקב היסטורית אחר המסורת האינקוויזיטורית. גישה זו באה לידי ביטוי חזק בתקופת המשטר הקומוניסטי. החקירה הייתה השלב המכריע בהתפתחות ההליך, כאשר המשפט פעל יותר כבדיקת בקרת איכות בחקירה, במקום ביצוע איסוף וניתוח מלא ובלתי תלוי של הראיות הרלוונטיות. כפי ש

המרכז האירופי לזכויות רומא, ‘מקצוע: אסיר – רומא במעצר בבולגריה’, http://www.errc.org/cms/upload/media/00/12/m00000012.pdf.

ראו ועדת הלסינקי הבולגרית 2002, עמ’ 62 ו-63. אחוז הרומאים מאוכלוסיית הכלואים מחושב על בסיס נתונים של עשרה מכל 12 בתי סוהר ואחוז המורשעים הוא על פי מידע סטטיסטי רשמי של הסטטיסטיקה הלאומית מכון. חקיקת הגנת המידע משנת 2002 אסרה איסוף נתונים על מוצא אתני. נתונים קודמים אלה, לעומת זאת, מייצגים תמונה כללית של ייצוג יתר משמעותי של רומא, שככל הנראה לא השתנה באופן משמעותי.

רומא מיוצגת יתר על המידה בפשעי רכוש, פריצות וגניבות ותת-ייצוג בפשעים אחרים. הדמוגרפיה של הקבוצה מסבירה בהרבה את הייצוג הגבוה של רומא בקרב חשודים במשטרה, מכיוון שלרומא יש אחוז גבוה בהרבה של גברים בקבוצת הגיל 15-30, ראה http://www.capital.bg/blogove /pravo/2007/03/26/322284_ romite_i_prestupnostta_policeiska_statistika_i/.

הרומאים מתמודדים עם אבטלה גבוהה משמעותית, והיעדר השכלה ומיומנויות מקצועיות, אשר מביאים להדרה חברתית כללית ולעוני. עד כמה למוצא האתני יש תפקיד בייצוג יתר של רומא במערכת המשפט הפלילי שנוי במחלוקת, שכן מחסור במשאבים כספיים, כמו גם השכלה נמוכה ולעיתים שליטה גרועה בשפה הבולגרית, משפיעים בהכרח לרעה על יכולתם להגן על עצמם. בהליכים פליליים ולקבלת ייצוג משפטי איכותי.

יונקו גרוזב

כתוצאה מהשינויים הדמוקרטיים בשנות ה-90, כמו גם מספר פסקי דין של ה-ECtHR, המערכת הועברה בכוונה לתהליך יותר יריב, תוך הגבלת חשיבות שלב קדם המשפט ושמה דגש גדול יותר על הגבייה העצמאית. של ראיות במשפט. מעצר קדם משפט הועלה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים, והעביר את הסמכות להורות על מעצר קדם משפט מהתובע לשופט, והנהיג דיון בערובה. הסמכות להוציא צווים לחיפושים ומעקבים ניתנה גם לבתי המשפט.

נושאים רלוונטיים נוספים שהיו מעורבים בשינוי זה היו מידת הותר לנאשמים ולקורבנות להשתתף בשלב קדם המשפט, והמידה שבה ניתן לקבל ראיות בעל פה, שנאספו במהלך החקירה, כראיות במשפט. גם סוג ההפרות הפרוצדורליות, שבגינן ניתן היה להחזיר תיק לשלב החקירה, הוגבל. 21

למרות שהושג קונצנזוס בתמיכה במעבר הזה, התהליך לא היה בלתי שנוי במחלוקת. עלו התנגדויות משמעותיות לאיבוד סמכויות התביעה להורות על מעצר קדם משפט, חיפושים ומעקבים אלקטרוניים, וחששות לגבי הסדר הטיעון ושאר הליכים מזורזים, הן מנקודת מבטם של הנאשמים והן מנקודת מבטם של הקורבנות. גם ההשלכות המעשיות של אותם שינויים, ומידת העקבות המערכת לפי הנחות היסוד שלה, אינן ברורות. אחד העקרונות הבסיסיים עליהם בנויה המערכת מחייב את החקירה לאסוף ראיות הן בעד והן נגד האישום. בפועל, החקירות הן חד-צדדיות בעליל. גם השינוי הכולל לגישה יריבה יותר, וגם הלחץ הפוליטי על המשטרה לרשום הצלחות במאבק בפשיעה, הביאו לחקירה אסרטיבית יותר.

זכותם של נאשמים לבקש חקירה הוגבלה למעשה. בעוד שלנאשם יש את הזכות לבקש איסוף ראיות ספציפיות, בסמכות החוקרת לאפשר או לסרב לבקשות כאלה, ועורכי דין שהתראיינו לדו”ח זה 22 ציינו חוסר רצון ברור של הרשות החוקרת לעשות כן.

במקום להחזיר את התיק לחקירה בגין כל פגיעה פרוצדורלית, הגביל כעת בית המשפט העליון את הסעד הזה רק למצבים שבהם הייתה פגיעה בזכויות הנאשם. בית המשפט קבע כי כל הפרה שבוצעה בתהליך גביית ראיות צריכה להביא להחרגת הראיות, במקום לשלוח את התיק בחזרה מבית המשפט לשלב החקירה; ראה החלטה פרשנית מס’ 2 משנת 2002 של המכללה הפלילית של בית המשפט העליון.

לצורך דו”ח זה, נערכו ראיונות מפורטים עם תשעה שופטים בבתי המשפט והערעור, שופט אחד בבית המשפט העליון לעניין תיקים, 10 עורכי דין פליליים וחוקר משטרה אחד, בתקופה יולי-ספטמבר 2011, בסופיה., פלובדיב ווליקו טרנובו.

בולגריה

עם זאת, תנועה זו לקראת גישה יריבה יותר בחקירה לא אוזנה עם אפשרות מוגברת של ההגנה לאסוף ראיות בעצמה, או הכנסת כללי גילוי ספציפיים. השימוש בבלשים פרטיים לאיסוף ראיות כמעט ולא ידוע, ומלבד חקירת העדים, אין עוד מעט ראיות חדשות שיכולות להיות מוצגות על ידי ההגנה במשפט.

לאחר הגשת כתב אישום לבית המשפט, ההליכים מבוססים על עקרון ההליכים היריביים. לשני הצדדים להליך יש זכויות שוות ויש להתייחס אליהם באופן שווה על ידי בית המשפט. מרכזיותו של שלב המשפט אושרה גם בחקיקה ובפסיקות פרשניות שונות של בית המשפט העליון מאז אמצע שנות ה-90. אלו מאשרים כי הנאשם והתובע משתתפים בתיק כשני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, לשניהם אותן זכויות בהליך. העיקרון הבסיסי הנוסף הוא שרק ראיות שנאספו או אומתו במהלך המשפט יכולות להילקח בחשבון במתן פסק הדין וגזר הדין. 23

עם זאת, ישנם עדיין מרכיבים מהמסורת האינקוויזיטורית הנוכחים בשלב המשפט, שכן השופט נותר פעיל למדי, הן כעניין של חוק 24 והן כעניין של תרבות משפטית מתמשכת. תפקיד פעיל זה מציג את עצמו בתפקידו של השופט בנקיטת היוזמה לגבי גביית הראיות. השופט אינו יכול רק להגביל את עצמו לפסיקה על סמך הראיות שהוצגו, אלא מחויב על פי חוק ‘לקבוע את האמת האובייקטיבית’. 25 לפיכך, על השופטים ולמעשה לבצע חקירות לקביעת עובדות מסוימות, כאשר ישנן אינדיקציות לכך שנסיבות החשובות להכרעה נכונה בתיק לא התבררו. מראיונות שנערכו למחקר הנוכחי עולה כי זהו חלק משמעותי מתפקידם של השופטים בתהליך, במיוחד בבתי המשפט בדרג נמוך יותר. לעתים קרובות שופטים היו קוראים עדים מיוזמתם ומבקשים חוות דעת מומחים.

רוב השופטים שרואיינו הסכימו שבמיוחד בתיקים הכוללים פשעים פחות חמורים, הן התביעה והן ההגנה יכולות להיות לרוב די פסיביות, ולדרוש מהשופט להוביל את התיק. שופטים יכולים לחפש ראיות שיכולות לסייע במקרים מסוימים לתביעה או במקרים אחרים להגנה, תלוי

כדי שראיות שנגבו במסגרת הליך קדם משפט יתקבלו במשפט, נדרשת פסיקה מפורשת של בית המשפט.

מחיר לקליק, סעיף 13 (1).

שם.

100

יונקו גרוזב

על פרטי המקרה. 26 תפקיד שיפוטי משופר זה צריך להיחשב על רקע מערכת שלפי הסנגור המרואיין מוטה לטובת התביעה. 27

היבטים אחרים של תפקידם הפרואקטיבי של השופטים בתהליך היו מוגבלים. בעבר, הפרות פרוצדורליות בשלב קדם המשפט היו מובילות לעיתים קרובות יותר לפסיקת בית המשפט להחזיר את התיק לשלב החקירה, ולא לסירוב לקבל ראיות. בתי המשפט ישפיעו גם על האישומים, ויחזירו את התיק לשלב החקירה עם הנחיות ספציפיות. הן כתוצאה משינויי החקיקה והן מפסיקת בית המשפט העליון, 28 שופטים אינם יכולים עוד להשפיע על האישומים ולמעט מקום בו נפגעו זכויות הנאשמים הפליליים, הפרות פרוצדורליות בשלב קדם המשפט יובילו להדרה. מהראיות שנאספו בניגוד לנוהל, במקום לשלוח את התיק בחזרה לשלב קדם המשפט.

1.3.2 שלבי ההליך הפלילי

ההליך הפלילי מנוהל על ידי המל”ל, אם כי חלק מהנושאים הקטנים מוסדרים בחקיקה המסדירה את עבודת המשטרה (חוק משרד הפנים) ומערכת המשפט (חוק מערכת המשפט). 29 השלבים הפורמליים של ההליך הפלילי הם חקירת קדם המשפט, המשפט ושתי רמות הערעור. חקירת קדם המשפט מנוהלת על ידי שוטר בעל סמכויות חקירה (paacnegBa^ nonnpan ),

אין מחקר זמין לגבי התדירות שבה שופטים מפעילים סמכויות חקירה כאלה במשפט או המידה שבה הפעלת סמכויות חקירה כאלה היא חסרת פניות.

זוהי דעה המובעת בדרך כלל על ידי הסנגור, שחוזרת על עצמה גם בראיונות שנעשו עבור דו”ח זה ונתמכת בראיות אנקדוטיות, מה שהופך אותה לאמינה באופן כללי. עם זאת, קשה להעריך עד כמה המערכת מוטה לטובת התביעה. העובדה שיותר מ-95% מכתבי האישום מסתיימים בהכרעת דין אשמה, ובאזורים מסוימים כמו פלובדיב האחוז הזה אפילו גבוה יותר, מצוטטת לעתים קרובות כתמיכה בדעה זו. אולם עובדה זו לבדה אינה מספיקה למסקנה כזו. שיעור הרשעה גבוה יכול להתפרש גם כראיה למדיניות של העמדה לדין רק במקרים פשוטים עם ראיות חזקות. הדעה כי הפרקליטות מתנערת מחקירות קשות יותר, במיוחד הנוגעות לפשעים כלכליים, הובעה גם על ידי מספר מרואיינים.

ראה מחיר לקליק, סעיף 287 ו- T^HKyBamenno pemenne No. 2/7 October 2000 r. לא ח. ז. מס’ 2/2002 ר. Ha B^pxoBHHA Kacagi-ioneH ctg – Oo^oc^SpaHHe Ha Ha KasaTenHHTe Konen-ni (החלטה פרשנית מס’ 2 משנת 2002 של המכללה הפלילית של בית המשפט העליון לעניין הכספים).

חוק סדר הדין הפלילי, עתון המדינה מס’ 86 מיום 28.10.05, חוק משרד הפנים, עתון המדינה מס’ 17 מיום 24.2.2006; חוק מערכת המשפט, עתון המדינה, מס’ 64, 7 באוגוסט 2007.

101

בולגריה

עם כמה חריגים מוגבלים שבהם הרשות החוקרת היא חוקרת ( cnegoBaren). 30 לפני קבלת המל”ל החדשה ב-2005, החוקרים ניהלו חלק גדול בהרבה מהחקירה, כאשר למשטרה היה תפקיד כפול לסייע לשירותי החקירות בחקירת עבירות חמורות, גם ללא הסמכות הפורמלית לעשות זאת, וכן פועל כרשות החוקרת המוסמכת לחקור את רוב הפשעים הקלים. 31

השינויים במל”ל ב-2005 לא היו חלקים לחלוטין, שכן במשטרה היו מספר חוקרים מצומצם, ועומס העבודה שלהם גדל באופן דרמטי. מספרם גדל משמעותית ב-2011, לאחר שהפרלמנט אימץ תיקוני חקיקה ב-2010, המעניקים סמכויות חקירה למספר גדול יותר של שוטרים ונותנים סמכות לתובעים להקצות חקירות נוספות, מסובכות במיוחד, לחוקרים במסגרת שירות החקירות. 32

למעשה, לתובעים יש מונופול על הגשת כתבי אישום לבית המשפט, 33 וכן בכוחם לפקח על כל חקירה. מערכת המשפט הפלילי נשלטת, לפחות בתיאוריה, על ידי עקרון העמדה לדין חובה: תובעים רשאים לסרב להעמיד לדין רק אם המעשה הנטען אינו פשע, חלפה תקופת ההתיישנות, לא ניתן היה להחזיק את הנאשם הפוטנציאלי בדרך פלילית אחרת. אחראים, או שאין מספיק ראיות להוכחת ההאשמות. 34 לתובעים יש שיקול דעת מוגבל בהחלטה אם להעמיד לדין אם מעשה שאחרת מהווה פלילי

החוקה הפקידה במקור את החקירה על שירות החקירות, שהיה חלק ממערכת המשפט, כאשר החוקרים נהנים ממעמד זהה לשופטים ותובעים מבחינת כהונה, מינוי, קידום ומשמעת. הסדר זה זכה לביקורת ככפיל את עבודת המשטרה ובכך אינו יעיל. כתוצאה מלחץ מהאיחוד האירופי, תפקידו של שירות החקירות הוגבל משמעותית, תחילה ב-2001, ולאחר מכן עוד ב-2006. עד 1999, למשטרה לא היו סמכויות חקירה פורמליות, אלא ערכה חקירות בהנחייתו של האיחוד האירופי. שירות החקירות. רפורמת סדר הדין הפלילי משנת 1999 העבירה את רוב עבודת החקירה למשטרה וסגרה את שירותי החקירות האזוריים, והותירה את שירות החקירות האחראי על עבירות חמורות. ה-CPC של 2006 הפך כמעט את כל החקירות לאחריות המשטרה, לרבות אלה הנוגעות לפשעים חמורים יותר; ראה הלמ”ס, סעיף 194, המפרט את העבירות שבגינן מוסמכים חוקרי המשטרה והעבירות שבגינן מוסמכים חוקרי שירות החקירות.

מחיר לקליק, סעיף 194 (1) 4.

עבור מספר מצומצם מאוד של פשעים, לקורבן יש גם מעמד להגיש כתב אישום בבית המשפט. מדובר בפגיעות גוף קלות, בפגיעות מסוימות בין קרובי משפחה והוצאת דיבה פלילית; חוק פלילי, סעיף 161 פסקה 1, עתון המדינה, מס’ 26 משנת 1968.

מחיר לקליק, סעיף 24 (1).

102

יונקו גרוזב

לעבירה יש “חשיבות מינורית” ומהווה “איום נמוך על הסדר הציבורי”. 35 אין הנחיות כלליות ואין מחקר על אופן הפעלת סמכויות שיקול דעת אלו יותר על ידי התביעה.

על פי חוק, חקירת קדם משפט נמצאת בפיקוח התובע, שבסמכותו לתת הנחיות מחייבות ואף לבצע חקירה ישירות. 36 על פי ה-CPC משנת 2006, המשטרה מחויבת ליידע את התובע בתוך 24 שעות על כל חקירה פלילית שנפתחה. אולם ברוב המקרים, למעט החקירות הגדולות והסבוכות, המשטרה מבצעת את החקירה בפיקוח מועט.

לאחר סיום החקירה, התובע יקבל את תיק התיק, ויוכל לשלוח אותו בחזרה לחקירה נוספת, או לגבש כתב אישום. במקרה האחרון, בית משפט קמא ידון בתיק. לאחר המשפט ישנן שתי רמות ערעור. ברמה הראשונה, בית המשפט יבחן הן את העובדות והן את החוק, ויכול היה לגבות ראיות נוספות. ערעור הנזיקין, בפני בית המשפט העליון, הינו ערעור בנקודות משפט בלבד.

שלב קדם המשפט והחקירה מתחילים כל אחד בפסיקה רשמית של הרשות החוקרת לפתוח בחקירה, או בפעולת חקירה מסוימת, כמו חיפוש או חקירה של עד או הנאשם. 38 ה-CPC קובע דרישות ספציפיות לפתיחת חקירה, והכי חשוב, כי שם

לפי החוק, “[מעשה] אינו פשע, גם אם הוא עונה באופן פורמלי על תיאורו של פשע, אם הוא חסר חשיבות ומהווה איום קל על ביטחון הציבור וסדריו”; חוק פלילי, סעיף 9 פסקה 2, עתון המדינה מס’ 26/1968. כתוצאה מעקרון העמדה לדין חובה, התיאוריה המשפטית תכחיש כי מדובר בסמכות שיקול דעת, אלא נוקטת בעמדה שלפי חוק, המעשה אינו פשע. למעשה, זוהי סמכות לפי שיקול דעת שלא להעמיד לדין, אלא כזו שהתובעים לא מרבים להשתמש בה. סביר להניח שסירוב להעמיד לדין יהיה מוצדק בהעדר ראיות לכך שבוצע פשע, ללא ציון עילות משפטיות. אין נתונים סטטיסטיים זמינים לגבי התדירות, או באיזה עילה, התביעה מורידה תיקים. לא קיימים נתונים נגישים לציבור על מספר ההחלטות שהתקבלו שלא להעמיד לדין, כאשר נתונים רשמיים שפורסמו על ידי שירות התביעה נותנים רק מספר כולל של הליכי קדם משפט שהוכרעו.

מחיר לקליק, סעיף 46 (2).

ראה מחיר לקליק, סעיף 212, סעיף 3, עתון המדינה. מס’ 86/2005 (תקף מיום 29.4.06). דרישה זו נועדה להתגבר על חוסר שיתוף הפעולה בין התובעים למשטרה ולהבטיח ראיות מקובלות מלכתחילה. היעדר מעורבות מספקת של שירות התביעה בחקירה נתפסה כסוגיה משמעותית, וזכתה לביקורת מצד האיחוד האירופי. עם זאת, רפורמה זו נוגדת את התרבות המוסדית המבוססת, והתובעים היו מעורבים מאוד בחקירה רק במקרים קשים יותר, כמו פשע מאורגן ושחיתות.

מחיר לקליק, סעיף 212.

103

בולגריה

הוא ‘מידע מספיק’ לגבי פשע (אפשרי). 39 המעצר הראשוני של המשטרה של אדם החשוד בביצוע פשע, שעלול להימשך עד 24 שעות, הוא מבחינה טכנית לא חלק משלב קדם המשפט. ישנן מגוון עילות שבבסיסן תוכל המשטרה לעצור אדם עד 24 שעות, לרבות בשל ‘הוכחות שהאדם ביצע פשע’. 40

בעוד שהמשטרה מרבה לראיין חשודים בשלב זה של ההליכים, ואף לקבל הצהרות בכתב מחשודים ברוב המקרים, המעצר המשטרתי 24 שעות ביממה אינו נחשב כחלק מההליך הפלילי. מבחינה טכנית, ההצהרות הכתובות שנגבו מהחשוד באותו שלב אינן קבילות כראיה, אך הן עדיין נכללות בתיק ונשארות שם לכל אורך ההליך הפלילי. לאחר 24 השעות הראשונות של מעצר המשטרה, ניתן יהיה לעצור חשוד נוסף בהחלטת התובע, אך רק אם יוגש כתב אישום על ידי הרשות החוקרת. לאחר מכן, התובע יצטרך להגיש בקשה למעצר לפני משפט לבתי המשפט לא יאוחר מ-72 השעות הבאות. 41

כאשר התובע אינו משוכנע שקיים ‘מספיק מידע’ כדי להצדיק פתיחת חקירה, הוא/היא יכול להורות לרשות החוקרת לבצע חקירה מקדימה (npegBapnTenna npoBepka), מבלי לפתוח בחקירה רשמית. 42 אולם ראיות שנגבו במסגרת חקירה כאמור אינן קבילות במשפט.

לאחר פתיחת חקירה, עליה להסתיים תוך חודשיים. אם התיק מורכב, ניתן להאריך את המועד הזה בעד ארבעה חודשים על ידי תובע גבוה יותר, ובמקרים חריגים להאריך עוד יותר על ידי תובע אחר שנמצא שלב גבוה יותר בהיררכיה של התביעה. 43 אם סביר לחשוד שאדם מסוים עבר עבירה פלילית, יחקרו התובע או הרשות החוקרת את החשוד. ניתן לחקור את החשוד כעד או כנאשם.

מחיר לקליק, סעיף 207 (1).

חוק משרד הפנים, סעיף 63 (1) 1.

המל”ל, סעיף 64(2) קובע בבירור כי יש להביא את הנאשם בפני שופט ‘מיידית’, וכי על התביעה להורות על מעצר עד 72 שעות רק כאשר יש קשיים אובייקטיביים להבאת החשוד לאלתר בפני בית המשפט. עם זאת, החוק פורש בצורה שגויה כדי להכניס הלכה למעשה שלב נפרד בתהליך, כלומר מעצר בהורה על ידי התובע למשך עד 72 שעות.

חוק מערכת המשפט, סעיף 145 (1) 2 ו-3.

מחיר לקליק, סעיף 234 (3).

104

יונקו גרוזב

כאשר החשוד נחקר כעד, עדותו לא תהיה ראיה קבילה, אם מאוחר יותר יואשם ויוגש נגדו כתב אישום. ובכל זאת, תיעודן של אותן הודעות, כמו הצהרת החשוד בכתב שנמסרה למשטרה, נותר בתיק, ולכל אדם המטפל בתיק תהיה גישה אליו. ההנחה היא שבתי המשפט יוכלו להשליך ראיות בלתי קבילות שכאלה בעת הכרעה באשמת הנאשם. השאלה אם ראיות מסוג זה אכן משפיעות על החלטת בית המשפט, על אף היותה בלתי קבילה רשמית, מעולם לא נבדקה.

מבחינה פלילית, הגשת כתב אישום נגד החשוד מהווה נדבך מרכזי בהתפתחות החקירה. בעוד שהחקירה אולי התחילה לפני אותו רגע, ואדם ספציפי יכול היה אפילו להיות חשוד בביצוע הפשע הנחקר, לחשוד אין זכויות מובטחות בחוק, אלא אם כן הוא/היא מואשם. 44

החוק מחייב את רשות החקירה להגיש כתב אישום נגד אדם, אם מתעורר ‘חשד מבוסס’ 45 שאדם מסוים זה עבר עבירה פלילית. החוק מורה לרשות החוקרת לערוך כתב אישום, המודיע לחשוד על מהות החשד וההשלכות המשפטיות של האישום, ולהציגו בפני הנאשם הפלילי טרם חקירתו. גיליון האישום צריך להכיל פרטים של, בין היתר, הפשע, האפיון המשפטי שלו, ומידע מסוים על הראיות הזמינות. 46

הגשת כתב אישום נגד מישהו היא תנאי מוקדם למעצרו מעבר למעצר משטרתי 24 שעות. ככל שלחשוד (3anogo3paH) יש זכויות מסוימות, אלו מתוארות בחוק כזכויות של אדם שנעצר על ידי המשטרה למשך 24 שעות, או כזכויות של עד. 47 ברגע שחשוד מואשם, הוא/היא מכונה על פי חוק הנאשם (OSBMHUCM) בשלב החקירה, וכ’אדם נשפט’ (nogctgHM) במשפט. מרגע הגשת כתב אישום נגד אדם,

בולגריה

המל”ל מבטיחה את זכויותיו, שהפרטים עליהן מדווחים לנאשם בכתב בכתב האישום. 48

אמנם אין הכרה מפורשת ב’כתב זכויות’, אך החוק מחייב את הרשות החוקרת ליידע את הנאשם הפלילי על זכויותיו בעת חיובו. 49 הן כדרישה משפטית והן כעניין מעשי, המידע ניתן גם בכתב, כפי שהוא כתוב בכתב האישום, העתק ממנו מקבל הנאשם. 50 בין הזכויות שיפורטו ניתן למנות את זכותו של הנאשם ללמוד את מהות האישומים ועילתם, הראיות שעליהן הם מבוססים, הזכות להעיד או לשתוק, הזכות לקבל עורך דין או לבקש את המינוי. של עורך דין בעצמו אם הוא/היא לא יכול להרשות לעצמו, הזכות לקרוא את תיק החקירה, והזכות להגיש בקשות וערעורים. עם זאת, אין אזהרה מפורשת שכל דבר שהנאשם הפלילי אומר או מספק עלול לשמש כראיה נגדו.

לשוטרים הזכאים לבצע חקירה יש סמכות לבצע את רוב פעולות החקירה ללא כל אישור. עם זאת, עבור פעולות חקירה מסוימות, כמו חיפושים ותפיסות ומעקבים אלקטרוניים, הם זקוקים לצו בית משפט. 51 לאחר איסוף כל הראיות הרלוונטיות, על הרשות החוקרת להציג את תיק החקירה בפני הנאשם, אשר יוכל להגיש התנגדויות ולהגיש בקשות להמשך גביית ראיות. התובע יכול לסרב למלא אחר הבקשות הללו. 52 לאחר ביצוע חקירה נוספת כאמור או בסירוב, הרשות החוקרת מנסחת חוות דעת בכתב, עם רשימת הראיות הקיימות ומידע נוסף על התפתחות ההליכים עד לנקודה זו. 53 לאחר מכן, התיק מועבר לתובע, אשר יחליט אם יש צורך בחקירה נוספת, ובסופו של דבר, האם להגיש כתב אישום נגד הנאשם או לא.

כאשר התובע שוכנע שהאישומים מגובים בראיות מספקות, הוא/היא יגבש כתב אישום ויגיש אותו לבית המשפט יחד עם כל תיק התיק. כך נפתח השלב השני בהליך, שלב המשפט.

סעיף 94 לתמ”א מתאר זהות את זכויות ה’נאשם’ ו’הנשפט’.

סעיף 55 (1) לתמ”א מונה את זכויות הנאשם הפלילי, וסעיף 219 מורה לרשות החוקרת ליידע את הנאשם בזכויות אלו.

ראה תק”ל, סעיף 219(3) סעיף משנה 6, המחייב לכלול את זכויות היסוד של הנאשם בכתב האישום.

מחיר לקליק, סעיף 174.

מחיר לקליק, סעיף 229 (3).

מחיר לקליק, סעיף 235.

106

יונקו גרוזב

הנאשם מקבל את כתב האישום מבית המשפט ובית המשפט יצטרך להכריע בדלתיים סגורות בכל הנושאים המקדמיים, לקראת המשפט. אחת מאותן נושאים היא מינוי עורך דין בעצמו, אם קמה עילת הגנה חובה בשלב זה של ההליך.

לבית המשפט סמכות להחזיר את התיק לרשות החוקרת, אם ימצא כי נפגעו זכויות הנאשם במהלך החקירה. 54 אם התיק יעבור למשפט, ייקבע משפט, כאשר בית המשפט יזמן את הנאשמים, התביעה, הקורבנות, העדים והעדים המומחים. לאחר המשפט, ישנן שתי מישורים של ערעור, המישור הראשון של הערעור הוא הן בעובדות והן במשפט, והשני, ערעור הפיטורים, הוא בנקודות משפט בלבד.

ישנם מספר בתי משפט שונים בפניהם יכול להתקיים המשפט. איזו ערכאה תדון בתיק תלויה בסוג הפשע ובמקרים מסוימים בעמדתו המקצועית של הנאשם. בשנת 2010, החוק הכניס גם בתי משפט מיוחדים לדיון במקרים של פשע מאורגן. משפטים מתקיימים או בפני בתי המשפט המחוזיים (paffoHHH ci>.g[mmna), בתי המשפט האזוריים (oKpiwKHU ci>.gunmna) או בתי המשפט הצבאיים, המוסמכים לדון בהאשמות נגד אנשי צבא ומשטרה. 55 בתי המשפט המחוזיים יושבים בתיקים של עבירות חמורות פחות, כאשר ערעור זמין בפני בתי הדין האזוריים וערעור כספים בפני בית המשפט העליון.

בפשעים חמורים יותר, בתי הדין האזוריים, בתי הדין הצבאיים או, החל משנת 2012, בית המשפט המתמחה לפשע מאורגן, יפעלו כבית משפט קמא, עם ערעור בפני ערכאת הערעור המתאימה וערעור פדיון, שוב, בפני העליון בית משפט קמא. ישנם כללים מפורטים המתארים את סוגי הפשעים הנכללים בסמכות השיפוט של המחוז או בתי המשפט האזוריים, הצבאיים או המתמחים בהתאמה.

בתי המשפט לערעורים בודקים הן סוגיות של עובדה ומשפט ויכולים לאסוף ראיות חדשות. ההחלטה אם לאפשר ראיות חדשות תלויה בשאלה אם ראיות כאלה רלוונטיות ותתרום ל”הכרעה נכונה בתיק”. 56 בית המשפט העליון לכסף (SCC) 57 הוא הרמה האחרונה של ערעור, הבוחן ערעורים על נקודות חוק על פסקי דין של ערעור של בתי הדין האזוריים ובתי המשפט לערעורים. ה-SCC

מחיר לקליק, סעיף 249.

בית משפט קמא יושב כהרכב של שופט אחד, שופט אחד ושני שופטים דיוטים, או שני שופטים ושלושה שופטים, בהתאם לפשעים בהם מואשם הנאשם. במסגרת עשיית צדק יש לשופט המקצועי ולשופטים הדיוטים זכויות וחובות זהות.

מחיר לקליק, סעיף 327 (3).

הן ערכאות הערעור והן בתי המשפט לערעורים על העונש יושבים כהרכבים של שלושה שופטים; מחיר לקליק, סעיף 28.

107

בולגריה

יכול לשנות פסק דין אשם, או לשלוח את התיק בחזרה לשלב מסוים של ההליך, מה שהוא יעשה אם הוא יקבע כי התרחשו הפרות פרוצדורליות באותו שלב, או כאשר הוא לא מסכים עם פסק דין לא אשם, תוך מתן הנחיות ספציפיות לגבי הפרשנות הנכונה של החוק. ה-SCC ממלא גם את הפונקציה של יצירת פסיקה מחייבת באמצעות החלטותיו הפרשניות.

1.3.3 דיונים מזורזים והודאות באשמה

הליכים מזורזים והליכים המבוססים על הודאה באשמה הוכנסו ל-CPC לראשונה ב-1999, והתפתחו עוד ב-2005. בעוד שבתחילה היו ביקורות וחששות לגבי כל סטייה ממשפט מלא, הליכים אלו הפכו במהרה למשפט חלק חשוב במערכת. הם מאפשרים פתרון מהיר יותר, במיוחד של עבירות פחות חמורות, וכיום, כ-32% מהתיקים הפליליים המסתיימים בהרשעה פלילית מטופלים בהליכים מזורזים, כאשר 28% מוכרעים במסגרת הסדר טיעון. 58

ישנם שני סוגים של הליכים מזורזים: הליכים מהירים (Snp’.iM) והליכים מיידיים (He3a6aBHn). 59 הליכים מזורזים אינם מחייבים הודאת הנאשם באשמה. הנתבעים אינם נהנים מהליכים אלו מלבד בירור מהיר של התיק, ואין להם השפעה על ההחלטה האם יופעל ההליך. השאיפה היא ליישוב בזמן יותר של התיק, המחייב את כל המעורבים בהליך – הרשות החוקרת, התובע, בית המשפט והנאשם – לפעול במסגרת הזמן הצפופה למדי שנקבעה במועדים הקבועים בחוק. 60 כאשר לא ניתן לסיים את החקירה במגבלות זמן קפדניות אלה, התובע תמיד יכול להחליט לעבור למסלול הרגיל להליכים פליליים.

התביעה של הרפובליקה של בולגריה, 2009. אחוז זה אינו כולל הליכים פליליים שהסתיימו בסנקציה מנהלית ולא פלילית.

התנאים המוקדמים הקבועים בחוק להליכים מזורז הם; (1) החשוד נעצר בזירת הפשע; או (2) מיד לאחר ביצוע הפשע; או (3) קיומה של עדות ראייה חזקה; או (4) הודאת החשוד באשמה; ראה מחיר לקליק, סעיפים 356 (1) ו-362 (1).

על הרשות החוקרת לסיים את החקירה בתוך שבעה ימים (הליך מהיר) ושלושה ימים (הליכים מיידיים) בהתאמה. על התובע להכריע אם להגיש כתב אישום בתוך שלושה ימים או באותו היום, ועל בית המשפט לקבוע דיון בתוך שבעה ימים, תוך מתן אפשרות לנאשם להגיש הצהרה בכתב תוך שלושה ימים. גם המועד להגשת ערעור קצר יותר, דהיינו שבעה ימים; מחיר לקליק, סעיפים 356 (5), 357 (1), 358 (3), 362 (5) ו-363 (1).

108

יונקו גרוזב

החלת הליכים מזורז מותנית מראש בעוצמת הראיות נגד הנאשם, אך עדיין עשויה להיות כרוכה בתחרות לעניין הראיות. הליכים אלו מיושמים בדרך כלל לגבי פשעים פחות חמורים. ראיונות שנערכו לדוח זה לא העלו חששות ספציפיים לגבי הגנה פלילית יעילה שניתן לייחס למגבלות הזמן הנוקשות שנקבעו בהליך.

הליך הסדר הטיעון הונהג בשנת 2000, והדיון המקוצר בשנת 2005. הסדר הטיעון מבוסס על הודאה באשמה, והדיון המקוצר על הכרה בעובדות מסוימות, שבעקבותיהן נקבע בחוק במפורש הנחה מופחתת. משפט. השימוע המקוצר (ci>KpaTCHO CBgeSno enegcTBne) מותנה בהכרה מפורשת של הנאשם בעובדות מסוימות, בכך שלא תערער על ראיות שנאספו במהלך החקירה. 61 התמריץ של הנאשם להודות בעובדות עליהן מסתמכת התביעה הוא הפחתת שליש מהעונש הקבוע בחוק. 62 הנאשם חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין, אם הוא מודה באשמה, ללא קשר לשאלה אם עורך דין חובה בהליך.

ייצוג חובה נדרש גם להסדר הטיעון, שנעשה שימוש נרחב מאוד מאז כניסתה. כיום קרוב ל-30% מההליכים הפליליים 63 מטופלים באמצעות הסדר טיעון. היא מבוססת על הודאה באשמה, המשולבת בהסכם בכתב שהושג בין התובע לנאשם המכסה את הפשע, פסק הדין וגזר הדין. התובע והנאשם רשאים להסכים על עונש הנמוך מהעונש המינימלי הקבוע בחוק לפשע הספציפי. כמו בהליך ההודאה באשמה, על הנאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין, ללא קשר לשאלה האם עורך דין הוא חובה מטעמים אחרים.

לאחר מכן יוגש ההסכם בכתב לאישור בית המשפט. בית המשפט יערוך דיון, שהיבט מרכזי בו הוא בחינה האם הנאשם הודה באמת ובתמים והבין את הסדר הטיעון.

כך יכול הנאשם לוותר על זכותו לחקור עדים מסוימים, תוך חקירה נגדית של ¬אחרים; ראה סעיף 271 לעלות לקליק.

בתחילה נקבע בחוק הפחתה גדולה יותר בעונש, אך זה שונה ב-2010; ראה סעיף 373 ל-CPC וסעיף 58א לחוק הפלילי.

בשנת 2009, 28.6 אחוז מהתיקים הפליליים שהסתיימו בהרשעה פלילית טופלו באמצעות הסדר טיעון.

109

בולגריה

בית המשפט יוכל לדחות את ההסכם אם הוא ‘מנוגד לחוק ולמוסר’. 64 להסדר טיעון שאושר על ידי בית המשפט יש תוקף של פסק דין וגזר דין, שנכנסים לתוקף לאלתר. אין סטטיסטיקה רשמית זמינה לגבי התדירות שבה בתי המשפט מסרבים לאשר עסקאות טיעון. עומס העבודה של השופט המסוים הוא ללא ספק גורם ברמת הבדיקה שאליה נתונה הסדר טיעון ספציפי. אותם שופטים שרואיינו לדו”ח זה יכלו לספק בקלות דוגמאות למקרים שבהם עסקאות טיעון נדחו על ידי בתי המשפט, בשל חוסר ראיות או היעדר אפיון משפטי הולם.

1.4 רמות הפשיעה ואוכלוסיית הכלא

לא חלו שינויים משמעותיים בסך הכל ברמות הפשיעה הרשומות בעשור האחרון. רמת הפשיעה עלתה במגמת ירידה בין 2005 ל-2007, ושוב עלתה מעט ב-2009/2010. מגמת הירידה הוסברה על ידי חוקרים כתוצאה מגורמים סוציו-אקונומיים ודמוגרפיה, כלומר ירידה משמעותית במספר הגברים בטווח הגילאים 18-30. 65 עלייה ברמות הפשיעה הרשומות של 6.5 אחוזים בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2008 הייתה בעיקר בפשיעה הקשורה לרכוש, כאשר משקיפים טוענים שהמשבר הכלכלי הוא הסיבה העיקרית. מאז שנות ה-90, המדינה חוותה רמה גבוהה של הרג חוזים.

המדד הבסיסי לרמות הפשיעה הוא פשעים שנרשמו על ידי המשטרה. יש כמה חששות לגבי הדיוק של זה, שכן לא כל פשע המדווח על ידי הערווה נרשם על ידי המשטרה. המשטרה תופסת את מספר העבירות הרשומות כמדד מרכזי לביצוען, הן כמדד לרמות הפשיעה הכוללות, והן בכל חישוב של אחוז הפשעים שנפתרו. מסיבה זו, קיים לחץ ממסדי חזק על המשטרה שלא לרשום כל פשע שמדווח על ידי הציבור. בעוד פשעים שנרשמו על ידי המשטרה הם מקור המידע הנפוץ ביותר באשר לרמת הפשיעה, ארגון עצמאי אחד, המרכז לחקר הדמוקרטיה, החל מסוף שנות ה-90 לבצע מחקרי קורבנות. אלה סיפקו מידע רב ערך הן על רמת הפשיעה והן על המהימנות והדיוק של סטטיסטיקות המשטרה.

על פי הסטטיסטיקה הזמינה, היו 123,196 פשעים רשומים בשנת 2009 ו-113,340 בשנת 2008. זה השווה ל-1,620 פשעים רשומים לכל 100,000 אנשים עבור

מחיר לקליק, סעיף 382 (7).

Bezlov, Gounev and Gerganov 2010, p. 7.

110

יונקו גרוזב

2009, לעומת 1,483 לשנת 2008. סוגי הפשיעה הבסיסיים שאחריהם המשטרה הם גניבה/פריצה (63,455), עבירות הקשורות לנהיגה (19,022), גניבת רכב (4,470), עבירות סמים (3,662) ומעשי שוד (3,596). מקרי הרצח שנרשמו לשנת 2009 היו 144 וניסיונות רצח 66. 66

מחקרי קורבנות חשפו תמונה שונה למדי, כאשר מחקר משנת 2010 של המרכז לחקר הדמוקרטיה באמצעות מתודולוגיית ICVS, דיווח כי רק אחד מכל חמישה פשעים מדווחים/נרשמים על ידי המשטרה. 67 ביחס לפשעי רכוש, יחס זה היה על פי הדיווחים אחד לשני.

נתונים רשמיים על אוכלוסיית הכלא מסופקים על ידי הנהלת הכלא. מספר האסירים הכולל ירד משמעותית מאז 1999, בעקבות רפורמה חקיקתית גדולה שמטרתה להפחית את השימוש הרב מדי במעצר לפני משפט. החל משנת 2008, שוב חלה גידול מסוים במספרם הכולל של עצורי קדם משפט. הצפיפות היא דאגה משמעותית. בעוד שלכמה ממשלות היו תוכניות לבנות בתי כלא חדשים, מחסור במימון מנע מהם להתקדם. במקום זאת, התקבלה חנינה רחבה בשנת 2008, המאפשרת צמצום של כלל אוכלוסיית הכלואים.

שולחן 1.

עצורים לשנה בבולגריה, 2008-2010

עצורים/שנה 68 2008 2009 2010 2010 ל-100,000

סך הכל שבויים ועצורים 10,131 10,093 10,662 144

עצורים

(קדם משפט, משפט וערעור) 1,517 1,977 2,342 32

עצורים

במעצר לפני משפט 947 1,435 1,635 22

עצורים שהוגש נגדם כתב אישום (משפט/ערעור) 570 542 707 10

סטטיסטיקה לא פורסמה של משרד הפנים.

Bezlov, Gounev and Gerganov 2010, p. 19. מחקר זה מצא כי מספר העבירות השנתי הממוצע עמד על כ-550,000, כאשר המשטרה רשמה רק 100,000 מהן. מתוך 450,000 העבירות הלא רשומות, מחצית אחת לא דווחה והמחצית השנייה, בזמן שדווחה, לא נרשמה על ידי המשטרה.

התביעה של הרפובליקה של בולגריה, 2010.

111

2. עזרה משפטית

באופן מסורתי, הסיוע המשפטי התבסס על הרעיון של הגנה חובה. החוק יגדיר הגנה כחובה עבור סוגים מסוימים של פשע – כאשר החוק קבע עונש מאסר גבוה יותר, או עבור קטגוריות מסוימות של נאשמים פליליים פגיעים. אם הנאשם לא היה מסוגל לשכור עורך דין באותם מקרים, הרשות החוקרת, ובהמשך בית המשפט, תמנה עורך דין בעצמו. מערכת הסיוע המשפטי עברה לאחר מכן שתי התפתחויות מרכזיות. השינוי הגדול הראשון היה הכנסת סיוע משפטי חינם לנאשמים מעוטי יכולת בשנת 1999, והשני היה אימוץ חוק הסיוע המשפטי בשנת 2005. חוק זה הקים גוף לניהול סיוע משפטי, הלשכה הלאומית לסיוע משפטי (NLAB) ושונה הליך מינוי עורכי דין לסיוע משפטי. שני השינויים הגיעו כתוצאה מלחץ של האיחוד האירופי, כמו גם הפסיקה של ה-ECtHR. 69

בשנת 1999 תוקנה ה-CPC כדי לספק סיוע משפטי לנאשמים מעוטי יכולת, בהתאם ל-ECHR. זה נוסף כעילת הגנה חובה נוספת. אולם בניגוד למקרים אחרים של חובת הגנה, יש להגיש בקשה מפורשת על ידי הנתבע כי ברצונו לקבל עורך דין לסיוע משפטי. הן על הרשות החוקרת והן על השופט היושב בדיון בבית המשפט חלה חובה חוקית ליידע את הנאשם על זכות זו בטרם תחילת ההליך. 70 אם הבקשה הוגשה בשלב החקירה, תחליט עליה הרשות החוקרת, לרבות האם חסרים הכספים לנאשם ובכך הוא זכאי. ההחלטה אם לנאשם חסר כספים לתשלום לעורך דין מתקבלת על ידי הרשות החוקרת או בית המשפט על סמך הצהרת אמצעים, שעל הנתבע להגיש יחד עם הבקשה.

בשנת 2005 התקבל חוק הסיוע המשפטי, שיצר סוכנות ממשלתית נפרדת המנהלת את הסיוע המשפטי. בחוק זה הוכנסו שני שינויים משמעותיים. הראשון היה להעביר את הסמכות לקבוע את עורך הדין הפרטני המעניק סיוע משפטי במקרה ספציפי מהרשות החוקרת ובית המשפט ללשכת עורכי הדין. על פי החוק החדש, אם הרשות החוקרת או היושב ראש מחליטים שיש למנות עורך דין בעצמו, עליהם לערוך רישום רשמי של החלטה זו ולשלוח אותו ללשכת עורכי הדין המקומית. לאחר מכן, לשכת עורכי הדין תמנה את עורך הדין הפרטי ותודיע לרשות החוקרת או לבית המשפט. צעד זה ננקט כתגובה לבעיה הנפוצה של נפוטיזם במינוי עורכי דין בודדים על ידי חוקרים ושופטים. הנטייה הייתה, במיוחד עבור

ECtHR 10 באוגוסט 2006, פדאלוב נ’ בולגריה, ע”א 54784/00, פס’ 12, 2006, 2006, 2006, 2006, 2006, 2006, 2006, 2006, 2006, ע”פ. 41-55. מחיר לקליק, סעיף 15 (3).

112

יונקו גרוזב

החקירה, למנות עורכי דין שפעלו בהתאם לחקירה, תוך יצירת תלות ושלילת הגנה יעילה.

השינוי המשמעותי השני היה בניהול תקציב הסיוע המשפטי, שהועבר מבתי המשפט והמשטרה למל”ב. ה-NLAB אחראי כעת לתשלום הסיוע המשפטי לעורכי הדין, על בסיס דו”ח שהוגש על ידם.

עם קבלת חוק הסיוע המשפטי בשנת 2006, הוצא תקציב הסיוע המשפטי מתקציב בתי המשפט והמשטרה. למרות שהוא גדל מאז 2006, הוא עדיין נותר קטן למדי, במיוחד בהשוואה לתקציב מערכת המשפט. 71 סך ההוצאה על סיוע משפטי, הן בתיקים פליליים והן בתיקים אזרחיים בשנת 2010 עמדה על 4.1 מיליון אירו, מתוכם ההוצאות על סיוע משפטי פלילי היו כ-3.3 מיליון אירו. לפיכך, ההוצאה על סיוע משפטי פלילי ב-2010 הייתה 0.452 אירו לנפש. 72

בהשוואה לתקציב מערכת המשפט כולה, תקציב הסיוע המשפטי גם קטן וגם צמח פחות. תקציב מערכת המשפט, בתי המשפט והפרקליטות ב-2009 עמד על 276 מיליון יורו ותקציב המשטרה היה 826 מיליון יורו. 73 ההבדל המשמעותי הזה בהוצאות על סיוע משפטי ותביעה, בתי משפט ומשטרה, נותר על אף העובדה שמאז 1999, מערכת המשפט הפלילי נעה לקראת הליך אדוקרי יותר.

אין סטטיסטיקה רשמית לגבי אחוז התיקים בהם הוחזק או מונה סנגור לנאשם. קיימים נתונים על סך התיקים הפליליים והתיקים של סיוע משפטי פלילי, הכוללים, עם זאת,

בשנת 2006, זה היה כ-3.6 מיליון BGN (1.8 מיליון יורו), בשנת 2007 5.2 מיליון BGN (2.7 מיליון יורו), בשנת 2008 9 מיליון BGN (4.6 מיליון יורו), ובשנת 2009 6.2 מיליון BGN (3.2 מיליון יורו). התקציב הכולל של מערכת המשפט (בתי משפט ותביעה) לאותן שנים עמד על 275 מיליון BGN (141 מיליון יורו), 345 מיליון BGN (177 מיליון יורו), 413 מיליון BGN (212 מיליון יורו) ו-540 מיליון BGN ( 277 מיליון אירו), בהתאמה; ראה דו”ח של הלשכה הלאומית לסיוע משפטי לשנת 2008 בכתובת http://oisy.org/nbpp/Doklad2008.pdf. דו”ח של הלשכה הלאומית לסיוע משפטי לשנת 2010 בכתובת http://oisy.org/nbpp/Doklad2010.pdf.

תקציב מערכת המשפט עבר שינויים משמעותיים בעשור האחרון. החל מ-84.7 מיליון BGN (43.4 מיליון יורו) בשנת 2000, הוא הגיע ל-413 מיליון BGN (212 מיליון יורו) בשנת 2008, צמיחה בממוצע שנתי של 23 אחוזים; ראה Open Society Institute, Sofia, The Price of Justice, 2011, http://www.osf.bg/downloads/File/Budget_Judiciary_18%20May%20 2009.pdf. צמיחה משמעותית זו הייתה תוצאה של הכרה גוברת בכך שמערכת המשפט הייתה ממומנת באופן כרוני. גורם נוסף היה העדיפות הגבוהה יותר שניתנה לענייני המשפט והפנים בתהליך האינטגרציה של האיחוד האירופי. כתוצאה מכך, תקציב מערכת המשפט זכה לגידול הגבוה ביותר בין השנים 2000 ל-2009, בהשוואה לכל מוסד או תוכנית ממשלתית אחרת. מאז 2009, כתוצאה מהמשברים הכלכליים, הצטמצמו הן תקציב בתי המשפט והן תקציב הסיוע המשפטי.

113

בולגריה

סיוע משפטי בשלבים השונים בהליך, הדיון במעצר, החקירה, המשפט והערעורים. 74 כתוצאה מכך, לא ניתן לחשב על סמך אותם נתונים את אחוז המקרים בהם הנאשם החזיק עורך דין, קיבל סיוע משפטי או לא זכה לייצוג משפטי.

כתוצאה מהיעדר מידע סטטיסטי רשמי, בוצע מחקר על ייצוג משפטי וסיוע משפטי על ידי ארגונים עצמאיים בשנים 2001 ו-2005, ולכן אינו מעודכן. ובכל זאת, מכיוון שלא חלו שינויים משמעותיים בהוצאות הכוללות על סיוע משפטי, ממצאי המחקר הזה מספקים כמה תובנות חשובות. המחקר משנת 2005, שהביא בחשבון שינויים מאז קבלת הסיוע המשפטי לנאשמים מעוטי יכולת ב-1999, הצביע על כך שאחוז גבוה מהנאשמים הפליליים לא היו מיוצגים. המחקרים אספו בנפרד מידע לתיקים שנידונו בבתי המשפט המחוזיים ובתי הדין האזוריים. הוא מצא כי ל-44.2% מהנאשמים הפליליים לא היה עורך דין במהלך החקירה בתיקים של בתי המשפט המחוזיים, וכי ל-38.3% לא היה עורך דין במהלך המשפט. בתיקי בית דין אזוריים, עם סמכות שיפוט על פשעים חמורים יותר, ל-19.6% לא היו עורך דין במהלך החקירה, ול-11.1% במהלך המשפט. 75

מימון הסיוע המשפטי גדל מעט מאז 2005, אך חלה גם עלייה במספר התיקים הפליליים הכוללים, כאשר התוצאה הסבירה ביותר היא שאחוז הנאשמים הפליליים ללא עורך דין נותר ככל הנראה זהה. 76 מנתונים שנאספו עבור דוח זה עולה כי רק כשני אחוז מהחשודים שנעצרו במשך 24 שעות על ידי המשטרה זכו לביקור של עורך דין לסיוע משפטי (ראה סעיף 3.2.2 להלן).

הסיוע המשפטי ניתן על ידי עורכי דין בפרקטיקה פרטית, רובם המכריע עובדים כבעלי מקצוע יחידים. לכל עורכי הדין המספקים שירותי סיוע משפטי יש גם לקוחות פרטיים, אם כי ביחסים שונים. לשכות עורכי הדין יחלקו עניינים לעורכי הדין על בסיס כל מקרה לגופו, מתוך רשימה של עורכי דין הרשומים בלשכת עורכי הדין במיוחד לעבודות סיוע משפטי. אין משרד סנגורים ציבוריים והצעות להקמת אחד נראו בשלילה על ידי הלשכה. 77 כל חבר בלשכת עורכי הדין יכול

על פי הנתונים הרשמיים הזמינים, סך הנאשמים הפליליים שהוגשו נגדם כתב אישום בשנת 2009 עמד על 52,833, ומספר המורשעים היה 40,872. הלשכה לסיוע משפטי דיווחה בסך הכל על 24,342 מקרים של סיוע משפטי שניתן לשנת 2009, כאשר כל שלב נפרד בהליכים, חקירה, שימוע לפני משפט, משפט וערעורים, נספרו בנפרד.

Kanev 2005, p. 120.

בשנת 2007 עמד מספר המורשעים על 31,035 בשנת 2008 הוא עמד על 36,137, וב-2009 עמד על 40,872.

משרד סנגורים ציבורי אחד כזה נוצר כפרויקט פיילוט על ידי מכון החברה הפתוחה בווליקו טרנובו. מכיוון שלא הייתה תמיכה בסוג זה של סיוע משפטי, המשרד נסגר בסופו של דבר.

114

יונקו גרוזב

להירשם בלשכת עורכי הדין למתן שירותי סיוע משפטי, תוך ציון האם הם רוצים לעבוד בתיקים פליליים, אזרחיים או מנהליים. אין בדיקה עצמאית של כישוריהם, ואין בקרה על איכות עבודת הסיוע המשפטי שלהם, מלבד הליכים משמעתיים כלליים.

בכל מקרי הסיוע המשפטי ישנה שכר טרחה קבוע לסוג התיק הספציפי ולשלב ההליך, המשולם לאחר ביצוע העבודה והגשת דו”ח ל-NLAB. אם ניתן לאדם סיוע משפטי, הוא אינו חייב לתרום לשכר טרחת היועץ הממונה ולהוצאות אחרות הקשורות בהליך. התשלום הממוצע חושב על ידי מכון החברה הפתוחה במחקר שנערך לאחרונה ב-95 אירו למקרה. 78 בעוד שראיות אנקדוטליות מצביעות על כך שעבודה פרטית משתלמת יותר, השוק של שירותים משפטיים כלליים הוא די לא שקוף, ואין נתונים מהימנים שניתן לבצע עליהם השוואה. כאשר הנאשם הפלילי נמצא אשם, על פי חוק יחייב בית המשפט את הנאשם להחזיר למדינה את דמי הסיוע המשפטי. כעניין מעשי, ל-NLAB יש שיעור הצלחה נמוך מאוד בהשבת עמלות. 79

3. זכויות משפטיות ויישומה

3.1 הזכות למידע

זכותו של חשוד או נאשם לקבל מידע על מהות ועילת האישום, זכויותיו האחרות והראיות שהם יוכלו לעיין, שונות בהתאם לשלב השונה המסוים של ההליך. ישנם ארבעה שלבים חשובים בהליך מנקודת המבט של הזכות למידע. מדובר במעצר ראשוני משטרתי, הגשת כתב אישום, הצגת תיק החקירה החשוב במיוחד מבחינת הגישה לחומר הראיות וכתב האישום, אשר ערוך על ידי התובע, אך נמסר לנאשם על ידי בית המשפט. גם עוצמת הראיות שבבסיסן ניתן היה לבצע כל אחד מהצעדים הללו, וגם סוג המידע שזכותו של החשוד או הנאשם לקבל בכל אחד מהצעדים הללו, יהיו שונים.

מכון החברה הפתוחה-סופיה 2011א.

במשך שנת 2009 כולה, ה-NBLA דיווח כי הצליח להחזיר רק 84,793 BGN (כ-43,483 אירו).

115

בולגריה

3.1.1 מידע על מהות ועילת האישום ומכתב הזכויות

המשטרה יכולה לעצור אדם בחשד שהוא/היא ביצע פשע, בין מספר עילות נוספות. 80 הסף הראייתי לחשד זה נמוך מהראיות הנדרשות לאדם להאשמת אדם, כאשר החוק מחייב ‘ראיות מספקות’ או ‘חשד מבוסס היטב’. 81 החוק קובע במפורש כי לאדם שנעצר יש את הזכות לקבל מידע על העילות המשפטיות למעצרו 82 וכתוצאה מכך, כאשר העילות המשפטיות למעצר הן קיומו של חשד שהאדם ביצע פשע., יש ליידע אותם על החשד הזה. כמו כן, יש ליידע אדם שנעצר בכתב על זכותו לעורך דין, על הזכות ליידע קרוב משפחה על המעצר ועל הזכות לסיוע רפואי. 83

במהלך המעצר המשטרתי 24 שעות, המשטרה רשאית לראיין את הנעצר בחשד, אך כל עוד אותו אדם אינו מואשם בפלילים, אין חובה חוקית ליידע אותו על זכויות אחרות. נוהג מקובל הוא לבקש מהאדם שנעצר הצהרה בכתב על האירועים הספציפיים, שאינה קבילה מבחינה משפטית כראיה במשפט. 84 עם זאת, הצהרה זו מצורפת בתיק החקירה, ולמרות שאינה קבילה, היא עשויה בהחלט להשפיע על ההליך (ראה בהמשך).

אין אמות מידה משפטיות מפורטות לגבי המידע שיש למסור לחשוד שנעצר, במועד שבו יודיעו לו/ה על עילת המעצר. קריאה מצמצמת למדי של החוק, המחייבת ליידע את החשוד רק כי הוא/היא חשוד בביצוע פשע, אפשרית. לבתי המשפט תהיה סמכות לבחון את הנושא רק לאחר ערעור על חוקיות המעצר, דבר שקורה לעתים רחוקות מאוד, ולפיכך אין פסיקה המתייחסת ל

ראה סעיף 63 (1) פסקת משנה 1 לחוק משרד הפנים. אמנם יש שורה ארוכה של עילות נוספות שבגללן המשטרה יכולה לעצור מישהו עד 24 שעות, אבל זו ללא ספק העילה השכיחה ביותר.

מחיר לקליק, סעיף 219 (1) ומחיר לקליק, סעיף 63 (1).

סעיף 63 לחוק משרד הפנים.

סעיף 63 (5) ו-(6) לחוק משרד הפנים. אדם שנעצר על ידי המשטרה מקבל שני מסמכים. האחד הוא צו המעצר, שאמור לקבוע את עילת המעצר, והשני הוא מסמך המודיע לנעצר על זכותו לעורך דין, על זכותו ליידע קרוב משפחה על המעצר ועל הזכות לסיוע רפואי. לאחר מכן הוא/היא נדרשים לחתום על שני עותקים של שני המסמכים, ולשמור עותק של כל אחד מהם.

לפי מחקר משנת 2005 של המכון הפתוחה של החברה הפתוחה, 70.5 אחוז מהעצורים אכן אמרו הצהרה כזו בכתב; ראה Vuchkov 2005, p. 71.

116

יונקו גרוזב

נושא. 85 מעקב אחר תחנות משטרה שבוצע על ידי מכון החברה הפתוחה מצא כי צווי מעצר מצביעים לרוב רק על העילה המשפטית למעצר, ללא מידע עובדתי. 86 עורכי דין שרואיינו לדו”ח זה ציינו גם כי זכותו של חשוד לקבל מידע על עילת מעצרו נפגעת לעיתים קרובות.

צווי מעצר אינם קריאים והמידע היחיד שצוין תחת העילות המשפטיות למעצר הוא בדרך כלל רק מספר, המתייחס להוראה הרלוונטית בחוק. הסנגור ציין כי חשודים בדרך כלל אינם מקבלים מידע על הסיבות למעצרם, אלא היו מעדיפים להסיק את הסיבות הללו מנסיבות המעצר ומהשאלות שהעלתה המשטרה.

ברגע שאדם מואשם, החוק קובע ערבויות מפורשות ביחס לזכותו לקבל מידע על האישומים, ולכל שאר הזכויות בהליך הפלילי. 87 יש לעשות זאת בכתב, ועל הרשות החוקרת חלה חובה חוקית לספק הבהרות נוספות בעל פה. המל”ל מחייבת כי כאשר רשות החקירה אוספת ‘ראיות מספיקות’ לכך שאדם עבר עבירה פלילית, הרשות החוקרת תאשים אותו אדם באופן רשמי ותודיע על כך לתובע. 88

החוק מורה במפורש לרשות החוקרת לערוך כתב אישום, המודיע לחשוד על מהות החשד וההשלכות המשפטיות של האישום, ולהציגו לנאשם הפלילי בתחילת החקירה. על גיליון האישום להכיל מידע בין היתר לגבי זהות הנאשם הפלילי, ‘המעשה הפלילי’ ( gesHueTo ), העבירה הפלילית שבה מואשם האדם וזכויות הנאשם. על החוקר, הנאשם הפלילי ועורך דינו לחתום כולם על כתב האישום. 89

בנוסף למידע הנמסר בכתב האישום, חלה חובה על החוקר לברר המשך בירור מהות ועילת האישומים. לעניין מעשי, תיאור החשד מוגבל לתיאור קצר של הפשע הנטען והגורם המשפטי. ראיות התומכות בטענה לא

מאחר שהמעצר המשטרתי אינו חלק מההליך הפלילי, לא ניתן לערער על אותן הפרות בהליך הפלילי שלאחר מכן. אין תמריץ מועט לערער על מעצר המשטרה לבית המשפט בהליכים נפרדים, והשאלה האם אי יידוע נאות של חשוד על עילת המעצר המשטרתית יהפוך את המעצר לבלתי חוקי, אפוא לא טופלה ונפתרה על ידי בתי המשפט..

OSI, ניטור אזרחי של המשטרה, עמ’. 35.

מחיר לקליק, סעיף 219 (3) 6.

מחיר לקליק, סעיף 219 (2).

מחיר לקליק, סעיף 219 (3) 6.

117

בולגריה

יש לדווח, אלא אם כן מתבקש מעצר קדם משפט. לרשות החוקרת שיקול דעת מלא להחליט אילו ראיות להעמיד לפני סיום החקירה.

החוק קובע כי יש להגיש כתב אישום נגד חשוד ברגע שיש “מספיק ראיות” לכך שהוא/היא ביצע פשע. עם זאת, הדבר עלול להתעכב על ידי הרשות החוקרת כעניין של טקטיקות חקירה. בפני הרשות החוקרת עומדות שתי מגבלות מעשיות בהחלטה מתי להגיש כתב אישום פורמלי נגד חשוד. הראשון הוא המעצר לפני משפט, והשני הוא השימוש העתידי בעדות שמסר חשוד, בפני בית משפט קמא. הגשת כתב אישום נגד חשוד היא תנאי מוקדם למעצר חשוד מעבר למעצר משטרתי 24 שעות, אותו ניתן להורות על ידי התובע עד שלושה ימים ולאחר מכן על ידי שופט. לפיכך, אם הרשות החוקרת מעוניינת להעמיד חשוד ¬במעצר לפני משפט, יש להגיש נגד החשוד כתב אישום פורמלי.

כאשר הרשות החוקרת מחליטה שלא לבקש מעצר של חשוד, יש לה יותר מרחב פעולה להחליט באיזה שלב להגיש כתב אישום נגד נאשם פלילי, ובכך להודיע לו על ההאשמות. הדבר יכול להיעשות בשלב מאוחר יותר של החקירה או אפילו ממש בסופה, לאחר שעיקר איסוף הראיות כבר נעשה. אפשרות נוספת של הרשות החוקרת היא לחקור את החשוד כעד ורק לאחר מכן להגיש נגדו כתב אישום. כאשר חשוד נחקר כעד, חלה עליו חובה חוקית להעיד, למרות שהוא יכול לסרב למסור עדות שתהיה מפלילה עצמית. עדות זו לא תהיה קבילה מאוחר יותר במשפט.

עם זאת, כעניין מעשי, הן ההודעות הכתובות של החשוד במהלך מעצר המשטרה שנמשך 24 שעות ביממה, והן העדות שניתנה כעד, על אף שנחשבת רשמית כראיה בלתי קבילה, עדיין חלק מתיק התיק, כאשר התוצאה היא שלכל מי שמטפל בתיק תהיה גישה אליו.

בדרך כלל מכובדות הוראות החוק המפורשות שמטרתן להבטיח את הזכות לקבל מידע על האישומים וזכויות הנאשם. חובות אלו אינן מכבידות במיוחד על הרשות החוקרת, שכן אין חובה חזקה ליידע את הנאשם הפלילי על הראיות שנאספו, והזכויות כלולות בטפסי כתב האישום הסטנדרטיים.

המידע על זכויות הנאשם, לעומת זאת, הוא שכפול של נוסח החוק. הוא כתוב בשפה משפטית, לא מובנת בקלות, במיוחד עבור אנשים עם רמת השכלה נמוכה יותר. ככלל, האווירה הכללית בעת הגשת כתב אישום מאיימת, וגם זה לא מקל על

118

יונקו גרוזב

הבנה של זכויות אלו. 90 עם זאת, לא נעשה מחקר לגבי המידה שבה נאשמים פליליים אכן מבינים את זכויותיהם, והאם גורמים אחרים משפיעים לרעה על מימוש הזכויות הללו. 91

אם הרשות החוקרת לא עמדה בחובתה ליידע את הנאשם על הבסיס המשפטי של האישום, תהיה זו עילה לבית המשפט קמא להפסיק את ההליכים בבית המשפט ולהחזיר את התיק לשלב החקירה. לאחר מכן תצטרך הרשות החוקרת לחזור על הליך הגשת כתב האישום, ולאפשר לנאשם הפלילי למסור עדות באישום. 92 בתי המשפט יחזירו את התיק הן במצבים של אי הגשת כתב אישום כראוי מלכתחילה, והן כאשר האישומים תוקנו לאחר מכן במהלך החקירה כדי לשנות באופן מהותי את הטענות העובדתיות, או להציג אישום הנוגע ל פשע חמור יותר. 93

3.1.2 מידע בדבר ראיות שנאספו על ידי המשטרה

לאחר הגשת כתב אישום נגד אדם, הנאשם יכול לבקש לקבל מידע לגבי הראיות. היקפה של זכות זו טרם סיום החקירה מצומצם, שכן ההגנה מוגבלת בדרך כלל בגישתה לראיות עליהן מבוססת האישום בשלב החקירה. לרשות החוקרת סמכות להחליט האם לאפשר את נוכחות ההגנה במהלך החקירה, וכן את גישתו לתיק. מידע על הראיות שעליהן מבוסס האישום ייחשף רק “אם הדבר לא יעכב את החקירה”. 94 לעניין מעשי, הרשות החוקרת

על פי מחקר שנערך בקרב אסירים על ידי ועדת הלסינקי הבולגרית בשנים 2010 ו-2011, 16.2 אחוז מהאסירים שרואיינו דיווחו שננקטה נגדם אלימות פיזית במשטרה; ראה זכויות אדם בבולגרית בשנת 2010, http://www. bghelsinki.org/media/uploads/annual_reports/2010.pdf. ישנם גם פסקי דין רבים של ה-ECtHR שקבעו כי התרחשו עינויים או טיפול לא אנושי או משפיל על ידי המשטרה בבולגריה.

הסנגורים הפליליים שרואיינו דיווחו כי אין זה נדיר שהמשטרה משתמשת באיומים במעצר לפני משפט כמנוף, על מנת לקבל ויתור על זכויות מסוימות, כמו הזכות לעורך דין. לטענת המרואיינים, איומים כאלה יעילים במיוחד לגבי חשודים מוחלשים מבחינה חברתית וכלכלית, שאינם מבינים עד הסוף את התהליך.

ראה החלטה פרשנית מס’ 2 משנת 2002 של המכללה הפלילית של בית המשפט העליון לעניין הכספים ובשינויים המחויבים פסק דין 475 מיום 15.11.01, בית המשפט העליון.

אולם כאשר לא חל שינוי מהותי בנסיבות ואין אישום בפשע כבד יותר, לא יהיה צורך לשלוח את התיק בחזרה; שם.

מחיר לקליק, סעיף 219 (4).

119

בולגריה

בדרך כלל חושף מעט ראיות או מידע על העדויות הזמינות בשלב זה. 95

ה-CPC קובע במפורש שלנאשם תהיה גישה לפרוטוקולים של אותם פעולות חקירה בהן נכחו הנאשם הפלילי ועורך דינו. זה יכלול את חקירת הנאשם עצמו, שמיעת עדים שחקירתם יזמה ההגנה ושמיעת עד בפני שופט, דבר שהרשות החוקרת יכולה להחליט לעשות. זה יכול לכלול גם רישום חיפוש ותפיסה, אם נערך חיפוש על הנאשם הפלילי או בחצריו וכן רישום של כל מערך שכלל את הנאשם.

לנאשם תהיה גישה לראיות רק אם תוגש בקשה למעצר ותוגש עדות לבית המשפט בדיון במעצר. במקרה זה, תהיה לנאשם הפלילי גישה לתיק ולראיות התומכות באישומים. 96 סוגיה זו התעוררה במחלוקת חריפה בסוף שנות ה-90, כאשר מספר פסקי דין של ה-ECTHR מצאו הפרה של ECHR בשל היעדר גישה לתיק. 97 בעוד שסוגיית הגישה לתיק בדיון קדם משפט הוכרעה זה מכבר, עורכי דין שהתראיינו לדו”ח זה ציינו כי אין זה נדיר שהתביעה מונעת ראיות מסוימות בשלב זה.

לאחר סיום החקירה, על הרשות החוקרת להציג לנאשם הפלילי ולבא כוחו את תיק החקירה המלא. 98 יש לתת זמן ומתקנים מתאימים לנתבע לקרוא את תיק התיק. זה מתרחש לרוב במשרדו של החוקר, בנוכחותו. הנאשם והיועץ רשאים לעיין בכל המסמכים בתיק החקירה. זה הזמן בו ההגנה מקבלת לראשונה מידע מלא באשר לראיות עליהן מתבססים האישומים.

לאחר שההגנה תקרא את התיק, רשאים הנאשם ובא כוחו להגיש בקשות להמשך חקירה, להעיר הערות ולבקש העתקים. ה

תצפית שאושרה בראיונות שנערכו לדוח זה.

מחיר לקליק, סעיפים 228 ו-229

ECtHR 25 במרץ 1999, ניקולובה נ’ בולגריה, ע”פ 31195/96, פסקה. 63; ECtHR 26 July 2001, Ilijkov v. Bulgaria, No. 33977/96, פסקה 95; ECtHR 9 ינואר 2003, שישקוב נ’ בולגריה, ע”פ 38822/97, פסקאות. 78—81; ECtHR 18 אפריל 2005, Kehayov נ’ בולגריה, No. 41035/98, פסקה. 85. בכל אחד מפסקי דין אלה מצא ה-ECTHR הפרות של סעיף 5(4) ל-ECHR, עקב היעדר גישה לתיק וליקויים בסקירת הראיות. הסיבה להפרות אלו נעוצה בתנאי המל”ל, שלא נתנו לשופט סמכות לבדוק את קיומו של ‘חשד מבוסס’ שהנאשם ביצע פשע.

מחיר לקליק, סעיפים 227 ו-228.

120

יונקו גרוזב

התובע יחליט בבקשות אלו. 99 שלב זה בהליך חשוב במיוחד, שכן לא ניתן להוסיף ראיות חדשות לאחר הצגת תיק החקירה בפני הנאשם. למרות שעשויים להיות כמה חששות מעשיים לגבי הזמן המוקצב לקריאת תיק התיק, נראה שחלק זה של ההליך מתבצע בצורה הוגנת למדי. כמו כן, קיימים אמצעי הגנה משפטיים חזקים, שכן כל אי הצגת תיק החקירה יביא להחזרת התיק לחקירה על ידי בית משפט קמא. 100

לאחר הגשת כתב האישום והתיק לבית המשפט המוסמך, תינתן לסניגוריה הזדמנות לעיין בתיק ובראיות שעליהן מתבססים האישומים. על בית המשפט קמא לזמן רשמית את הנאשם הפלילי, על ידי מסירת העתק מכתב האישום. לפי המל”ל, כתב האישום יכיל בין היתר את תיאור המעשה המהווה את העבירה, את הסעיף הספציפי של המל”ל בו מואשם הנאשם, רשימת עדים ועדים מומחים, ורשימת הראיות במל”ל. תיק עליו תסתמך התביעה. 101

בעוד שהלמ”ס דורשת במפורש מהתובע לציין את הראיות שעליהן תסתמך התביעה, כל הראיות שנאספו במהלך החקירה, לרבות גם ראיות שעליהן התביעה לא תסתמך – אפילו לרבות ראיות בלתי קבילות – יישארו במסגרת החקירה. את תיק התיק. אין חובה על פי הלמ”ס לרשות החוקרת לגלות ראיות אחרות שאינן חלק מתיק החקירה, ואין כללי גילוי נפרדים. ההנחה הבסיסית היא שכל הראיות הרלוונטיות שייאספו יהיו בתיק החקירה.

3.2 הזכות להגן על עצמו

הזכות לעורך דין מובטחת על פי החוקה בעת מעצר. 102 הזכות לעורך דין ברגע המעצר או בעת הגשת כתב אישום נגד אותו אדם

מחיר לקליק, סעיף 229 (3).

ראה החלטה פרשנית מס’ 2 משנת 2002 של המכללה הפלילית של בית המשפט העליון.

מחיר לקליק, סעיף 246 (1)-(4).

ראה סעיף 30 (4) לחוקה, המכריז על זכותו של כל אדם לעורך דין מרגע המעצר, וסעיף 122 (2) ל-CPC, המגדיר את זכויותיו של עד בהליך פלילי “להתייעץ” עם עורך דין, שבו הוא/היא נדרשים להצהיר הצהרות שעלולות להוביל לאחריותו הפלילית.

121

בולגריה

נקבע במפורש גם בחקיקה אחרת. 103 החוק הוא בעל ניואנסים יותר ביחס לזכות לעורך דין של חשוד – למשל, אדם שלא נעצר ואשר טרם הוגש נגדו כתב אישום פלילי, אך חשוד על ידי הרשויות בביצוע פשע.. כאשר נחקר כעד, יש לחשוד הזכות ‘להתייעץ’ עם עורך דין. 104 בהבטחת זכות ה’התייעצות’ ולא הזכות להיות נוכח עורך דין במהלך החקירה, החוק עורך הבחנה בעלת השלכות חשובות על ההנאה בפועל מהזכות לעורך דין.

לפי ראיונות, עורכי דין אינם מורשים לעתים קרובות להשתתף בראיונות של עדים. הגישה המעשית הננקטת היא שעורך הדין ימתין במסדרון מחוץ למשרד הרשות החוקרת, בזמן שהעד נחקר. לאחר מכן העד רשאי ‘להתייעץ’ עם עורך הדין, אם הרשות החוקרת תסכים, על ידי הליכה מחוץ למשרד ושיחה עם עורך הדין במסדרון. כאשר חשוד נחקר כעד בנושאים העלולים להוביל לאחריותו הפלילית, יש לו זכות לסרב למסור עדות, אם עדות זו יכולה לשמש בהליכים פליליים נגדו. 105 לפיכך, לאי נוכחות עורך הדין במהלך החקירה עשויה להיות חשיבות משמעותית.

החוק גם קובע במפורש כי מי שמוגשים נגדו כתבי אישום פלילי זכאי להגן על עצמו באופן אישי. 106 זכות זו מובטחת רק לגבי מי שהוגש נגדו כתב אישום. לאדם שנעצר על ידי המשטרה ל-24 שעות אין זכות כזו, שכן טרם נפתח הליך פלילי, וכך גם לחשוד שנחקר כעד. זכותו של הנאשם להגן על עצמו באופן אישי באה לידי ביטוי בזכויות והליכים ספציפיים רבים, שנועדו להבטיח זכות זו. לנאשם הפלילי הזכות, בין היתר, להצהיר על הפשע שבו הוא מואשם; להציג עובדות התומכות בהגנתו; לקרוא את תיק התיק ולקבל מידע על ההיבטים העובדתיים והמשפטיים של האישום וכל שינוי בו; לבקש פעולות חקירה ולהיות נוכח בהן; לקרוא ולחקור עדים; ולערער על כל ההחלטות הפוגעות באינטרסים שלו.

סעיף 63 לחוק משרד הפנים וסעיף 97 לקמ”ש.

ראה סעיף 63 לחוק משרד הפנים, סעיפים 97, 122 (2) ו-55 (1) לתמ”ש ולחוק הסיוע המשפטי. בעוד שהזכות לעורך דין מצוינת במפורש הן לגבי חשודים והן לגבי נאשמים, הזכות לסיוע משפטי מצוינת במפורש רק לגבי נאשמים פליליים. מחיר לקליק, סעיף 121 (1).

מחיר לקליק, סעיפים 55 (2), 224 ו-229.

122

יונקו גרוזב

הנאשם תמיד זומן בנפרד, גם כאשר יש עורך דין, וזכותו גם לבחור אם לתת הצהרה לפנייה אחרונה לבית המשפט או לא. הנאשם רשאי לממש כל אחת מזכויות ההגנה בעצמו, בכל שלב של ההליך, עם או בלי עורך דין נוכח. 107

החוק גם קובע כללים להשתתפות סנגורים בהליך הפלילי חובה עבור קטגוריות מסוימות של נאשמים, 108 וכן להליכים מסוימים בשלב החקירה או המשפט. 109 ויתור מפורש על הזכות לעורך דין אפשרי במקרים מסוימים, אך לא כאשר הנאשם הוא נער, בעל מוגבלות פיזית או נפשית, מואשם בעבירה של 10 שנות מאסר או יותר, עצור, או אם התיק נדון שלא בפניו 110 ההיגיון העומד מאחורי זה הוא שהסנגור צריך להשתתף במקום בו הנאשם פגיע, במקרים רבים אף בניגוד לרצונו.

כאשר ייצוג משפטי הוא חובה, הדבר חל לגבי כל שלב בהליך, בחקירה, במשפט ובשתי רמות הערעור. על פי אותה גישה, אין ויתור על הזכות לייצוג משפטי אפשרי בהליכים מיוחדים מסוימים, כגון הסדר טיעון ודיון מקוצר בבית המשפט. מקום בו לא ניתן ויתור מפורש על ידי הנתבע, או שהנתבע אינו יכול לתת ויתור תקף על הזכות לעורך דין, אך לא הצליח לשכור עורך דין, ימונה עורך דין במסגרת תכנית הסיוע המשפטי.

החוק מספק ערובות מספיקות לזכות לעורך דין למי שמואשם. מקום שההשתתפות הינה חובה, או הוגשה בקשה לעורך דין, הרשות החוקרת אינה יכולה לבצע כל פעולות חקירה או פרוצדורליות אחרות בהשתתפות הנאשם ללא נוכחות עורך דין, לרבות הבאת

לפי סעיף 99 (2) ל-CPC, השתתפותו של סנגור אינה מהווה מכשול עבור הנאשם לאכוף באופן אישי את זכויות ההגנה שלו.

מחיר לקליק, סעיף 94.

השתתפות הסנגור היא תמיד חובה: (א) אם העבירה הפלילית שבה מואשם הנאשם דינה עונש מאסר של 10 שנים או יותר; או אם הנאשם (ii) עצור; (iii) סובל מהפרעה נפשית או פיזית (ללא קשר ליכולתו הנפשית); (iv) לא בקי בשפה הבולגרית; (v) נער; (vi) עניים ומגיש בקשות למינוי סנגור לסיוע משפטי; (ט) אם התיק נידון בבית המשפט העליון לעניין הכספים או שלא בפניו; או (vii) אם האינטרסים של הנאשם סותרים ולאחד מהם יש סנגור. בנוסף לעילות המפורטות לעיל, חובה נוכחות עורך דין: (ט) בהליכי הטלת מעצר קדם משפט וערעורו; (ב) בהליכים בהעברת הנאשם למרפאה פסיכיאטרית וערעורה; (iii) בדיונים מזורזים בבית המשפט; (iv) בהליכי הסדר טיעון.

מחיר לקליק, סעיף 94 (1), (2), (3) ו-(6).

123

בולגריה

כתב אישום וחקירה של הנאשם. מחדלו של החוקר לעשות כן מהווה פגיעה פרוצדוראלית חמורה שלא ניתן היה לתקן על ידי מינוי סנגור לחקירה נוספת של הנאשם במועד מאוחר יותר, 111 ולפיכך אילו נחקר הנאשם ללא עורך דין, היה בית משפט קמא. להחזיר את התיק לשלב החקירה.

3.2.1 מתן עורך דין לנאשם מעוטי יכולת

באופן מסורתי, הסיוע המשפטי התבסס על עקרון ההגנה המנדטורית. מחסור בכספים לכיסוי הוצאות משפטיות נוסף כאחת העילות לסיוע משפטי החל מינואר 2000. לפיכך, המערכת עדיין פועלת במסגרת התפיסה של הגנה חובה בעלת תפקיד ראשוני. כל הגישה היא לשאול תחילה האם ההגנה היא חובה ורק אם לא, עלולה להתעורר השאלה האם הנאשם חסר אמצעים. עם זאת, בניגוד לעילות ההגנה המחייבות, הרשות החוקרת או השופט אינה מחויבת לנקוט פעולה בעצמו, שכן בקשה מפורשת צריכה להגיש תחילה על ידי הנאשם. עם זאת חלה עליהם חובה חוקית ליידע את הנאשם על כל זכויותיו בתחילת ההליך, לרבות הזכות לעורך דין בעצמו אם אין ביכולתו להרשות לעצמה. 112 כאשר הוגשה בקשה כזו, הרשות החוקרת או השופט/בית המשפט יחליטו אם להיעתר לה או לא. אם עם הצגת האישומים הגיש הנאשם בפלילים בקשה לעורך דין, יש לרשום בקשה זו בדף האישום, וכך גם ויתור על הזכות לעורך דין.

הסטנדרט הקבוע בחוק להחלטה כזו הוא שהנתבע “אינו מסוגל לשלם שכר טרחת עורך דין”. 113 בתי המשפט פיתחו בפסיקתם דרישה מהנתבע להגיש הצהרת אמצעים יחד עם בקשתו לסיוע משפטי, בה יצהיר הנתבע על עבודתו והכנסותיו האחרות ועל כל רכוש שבבעלותו. על בסיס מידע זה, החוקר ובתי המשפט מחליטים האם הנאשם חסר תקלות ועומד בתקן החוקי. אין תקנים מפורטים יותר שפותחו על ידי בתי המשפט, כאשר ההחלטות מתקבלות על בסיס כל מקרה לגופו. מאחר שהמערכת לא שקלה עד שלב זה חוסר כספים, הרי שהבחינה האם יש לנתבע כספים מספיקים אינה

1 11 ראה פסק דין מס’ 373 של בית המשפט העליון לכספים מיום 8.6.04, תיק 101/2004.

1 12 מחיר לקליק, סעיף 15 (3).

1 13 מחיר לקליק, סעיף 94 (9).

124

יונקו גרוזב

יסודי במיוחד, ולפי המרואיינים, שופטים נוטים לטעות במתן סיוע משפטי.

לחשוד שטרם הוגש כתב אישום יש זכות מוגבלת לסיוע משפטי חינם. החוק קובע במפורש את הזכות לסיוע משפטי לחשודים שנעצרו על ידי המשטרה למשך 24 שעות, למרות שאין זו זכות אפקטיבית – רק כארבעה אחוזים מהחשודים זכו לביקור של עורך דין (ראה להלן 3.2.2). לחשוד שלא הוגש כתב אישום, אך זומן לחקירה כעד, אין זכות לסיוע משפטי חינם לפי כללי ההליך הפלילי. הזכות לקבל ייעוץ משפטי כללי המבוסס על חוק הסיוע המשפטי אמנם קיימת, אבל ההליך שיש לנקוט בו הוא כה מסורבל, ומבחן האמצעים כה קפדני, עד שבדיקה שנערכה לאחרונה על המערכת הגיעה למסקנה שלמעשה איש אינו יכול להשתמש בה.. 114

הליך יידוע הנאשם בדבר זכותו לסיוע משפטי מכיל ערובות מספיקות למימושה האפקטיבי של זכות זו. גיליון האישום מכיל הצהרה מפורשת על הזכות לסיוע משפטי אם אין בידי הנתבע די משאבים לשכור עורך דין. החוק גם מחייב במפורש את הרשות החוקרת ואת השופטים ליידע את הנאשם על כל זכויותיו, לרבות הזכות לסיוע משפטי. זה לא המקרה עם זאת, במקרה של חשודים שטרם הוגש נגדם כתב אישום. חשודים אינם מיודעים על זכותם לסיוע משפטי במהלך מעצר המשטרה 24 שעות ביממה. הטופס המשמש את המשטרה ליידע כל נעצר על זכויותיו מפרט את הזכות לעורך דין, אך לא את הזכות לסיוע משפטי. 115 זאת ועוד, על פי הלמ”ס, לחשודים, כאשר נחקרים כעד, אין זכות לסיוע משפטי חינם.

כפי שצוין קודם לכן (ראה סעיף 2), הסטטיסטיקה הרשמית אינה מאפשרת להגיע למסקנה לגבי המספר הכולל ו/או אחוז התיקים, בהם הוחזק, מונה כדרישת חובה או מונה על פי בקשתו של סניגור. נאשם עלוב. זה לא מאפשר לבצע הערכה נכונה של יעילות המערכת, ויש לטפל בכך. מעט המחקרים הקיימים, כמו גם הראיונות שבוצעו לדו”ח זה, מצביעים על כך שככלל, לנאשמים פליליים העומדים בפני אישומים כבדים יותר יש ייצוג משפטי מרגע הגשת האישומים נגדם. לנאשמים פליליים העומדים בפני אישומים קלים יותר, ואשר לא נעצרו, סביר יותר שלא יהיה עורך דין בשלב החקירה.

מכון החברה הפתוחה-סופיה 2011א.

העובדה שהטופס בו משתמשת המשטרה אינה מזכירה את הזכות לסיוע משפטי חינם משקפת את העובדה שגם זכות זו אינה מצוינת במפורש בחוק משרד הפנים.

125

בולגריה

3.2.2 הסדרי גישה לעורך דין

הן על המשטרה בעת מעצר, והן על הרשות החוקרת בעת הגשת כתב אישום נגד אדם, חלה החובה ליידע את הנאשם על זכותו לעורך דין ולתת לו אפשרות לפנות באופן מיידי לעורך דין. כפי שצוין קודם לכן, על המשטרה להציג לכל נעצר הצהרת בין היתר על זכותו לעורך דין, עליה על העצור לחתום. כאשר מישהו מואשם, על הרשות החוקרת לא רק ליידע, אלא גם ‘להבהיר לנאשם’ את זכותו לעורך דין. בטופס כתב האישום, שעליו יש לחתום על ידי הנאשם, הצהרת הזכות לעורך דין ולסיוע משפטי. 116

מקום שהחשוד אינו עצור, נקבעה בחוק גם החובה ליידע את הנאשם על זכויותיו בהגנה. החוקר אינו יכול להגיש כתב אישום אם הנאשם לא זומן כראוי, 117 והזמנה מתאימה חייבת לכלול מידע בדבר זכותו של האדם להסמיך עורך דין, או לפנות לסיוע משפטי. הוא/היא צריכים גם להיות שלושה ימים פנויים לארגן את ההגנה שלו. יש לרשום בקשה לעורך דין, בין אם למישהו שנשכר על בסיס פרטי ובין אם לעורך דין לסיוע משפטי. הרשות החוקרת אינה יכולה לבצע כל פעולות חקירה או פרוצדורליות אחרות בשיתוף הנאשם, בטרם התבררה הזכות לעורך דין, ונוכח עורך דין, בין אם עורך דין חובה, או שהנאשם הביע רצון לקבל. אחד. 118

כאשר חשוד נעצר עד 24 שעות והביע רצון להתייעץ עם עורך דין, יש לתת לו/ה אפשרות לפנות לעורך דין או כפי שנראה כמקובל, השוטר צריך לפנות ל- עורך דין. לאחר מכן יופיע עורך הדין בתחנת המשטרה. בשלב זה, עורך הדין יכול להתייעץ רק עם החשוד, ולכן אין עניין של הסמכה פורמלית, וגם לא צורך בכריתת חוזה. עם זאת, אם עורך הדין והעצור מעוניינים לחתום על חוזה ועל כתב סמכות, הם יכולים לעשות זאת.

כאשר החשוד מגיש בקשה לעורך דין לסיוע משפטי, על השוטר להתקשר ללשכת עורכי הדין המקומית ולבקש מעורך דין תורן להתייצב. נוהג נפוץ שככל הנראה התפתח, אם כי בניגוד לנוהל הקבוע בחוק, הוא שלשכת עורכי הדין תספק לתחנות המשטרה רשימה של עורכי דין המוכנים לקבל בקשות דחופות. לאחר מכן השוטר היה נותן לחשוד לבחור מתוך הרשימה, או להציע עורך דין מהרשימה.

1 16 מחיר לקליק, סעיף 219 (3) 6.

1 17 מחיר לקליק, סעיף 219.

כפי שכבר צוין, כלל זה מגובה בערבויות חזקות, שכן בית המשפט ישלח את התיק בחזרה אם לא הומצא עורך דין; החלטה פרשנית מס’ 2 משנת 2002 של המכללה הפלילית של בית המשפט העליון.

126

יונקו גרוזב

מעצר מעבר ל-24 שעות מותנה בהגשת כתב אישום של החשוד, ובמידה והרשות החוקרת מחליטה להגיש כתב אישום, יש לנהוג באותו הליך לגבי פנייה לעורך דין. בשלב המשפט, אם בית המשפט יקבל את ההחלטה על מינוי עורך דין בעצמו, החלטה זו תועבר ללשכת עורכי הדין המקומית, ולאחר מכן תציין לשכת עורכי הדין עורך דין ספציפי.

לנתבע הזכות לבחור עורך דין בעת שכירתו. אם לנתבע ¬אין את המשאבים הכספיים, והוא נאלץ להסתמך על סיוע משפטי, זכותו לבחור בעורך דין ספציפי מוגבלת מאוד. אם הרשות החוקרת, או מאוחר יותר השופט, יחליטו כי יש למנות סנגור בעצמו, החלטה זו מועברת ללשכת עורכי הדין הרלוונטית, שבסמכותה לקבוע ¬את עורך הדין הספציפי. עורך הדין המועדף שציין הנתבע ימונה רק ‘במידת האפשר’, כאשר ללשכות עורכי הדין יש מדיניות של חלוקת תיקים בשוויון בין עורכי הדין הרשומים במסגרת תכנית הסיוע המשפטי.

הזכות לבחור עורך דין אינה מוחלטת, גם כאשר עורך דין הוחזק באופן פרטי, הגבולות נקבעים בעיקר כדי להגן על האינטרסים של הנתבע. על הסנגור הממונה לפרוש, או להחליפו על ידי רשות החקירה, התובע או השופט, כאשר עורך הדין פעל בתיק בתפקיד אחר, תוך יצירת חשד כי הוא/היא יהיה מוטה נגד האינטרסים של הנאשם. 120 עורך הדין יכול גם להחליט לחזור בו מתיק, גם לאחר שהסכים תחילה לייצג את הנאשם. 121

הגבלה נוספת על הזכות לבחור בעורך דין הונהגה בשנת 2010. החוק תוקן כדי לאפשר מינוי עורך דין בעצמו, גם כאשר הנאשם החזיק עורך דין, אם עורך הדין המועסק לא יגיע לדיון בבית המשפט ללא טוב. גורם. עורך דין זה בעצמו ימונה בשלב מוקדם יותר על ידי בית המשפט, וישתתף בכל הדיונים בבית המשפט, אך יתערב, גם בניגוד לרצונו של הנאשם הפלילי, רק אם עורך הדין המועסק לא יופיע ללא סיבה טובה. 122

LLA, סעיף 25 (5)

מחיר לקליק, סעיף 91 (3).

סעיף 95 לתמ”א וסעיף 35 לחוק עורך הדין קובעים כי הסנגור יכול לחזור בו מתיק אם לא יתאפשר לעורך הדין למלא את התחייבויותיו מ”טעמים אובייקטיביים”, לאחר שהודיע לנאשם על מנת לאפשר לו/ לה לארגן את ההגנה שלו. ראה סעיף 94, סעיפים 4-6 ל-CPC. ההוראה הוגשה ערעור בפני בית המשפט לחוקה, אך בית המשפט סירב לבטלה בפשטות, בקובעו כי על בית המשפט קמא מוטלת החובה העליונה להבטיח משפט הוגן, והוא יהיה במצב טוב יותר לקבל החלטה, בהתבסס על הנסיבות. של המקרה הספציפי; פסק דין מס’ 10 מיום 28.9.2010 של בית המשפט לחוקה.

127

בולגריה

אימוץ נוהל זה היה שנוי במחלוקת למדי, כאשר התנגדויות של הלשכה טענה כי הוא פוגע בזכות להגנה. הוא אומץ רק לאחרונה, ולא ברור כיצד הוא יעבוד בפועל. לא היו דיווחים על מקרים שבהם עורך הדין שנשאר לא התייצב ועורך הדין בעצמו התערב. ה- NBLA דיווח על 90 מקרים מאז אימוץ הליך זה, שבהם מונו עורכי דין בעצמו במסגרת תכנית זו, מה שגרם להצעה כי נראה שזה בזבוז בלתי סביר של משאבים ציבוריים. 123

במקרים של עורכי דין פרטיים והן במקרים של עורכי דין בעצמם, לנאשם הזכות לבקש להחליף את עורך דינו. החוק קובע במפורש את זכותו של הנאשם להחלפת עורך דין על פי בקשתו, 124 ללא צורך להוכיח תחילה סיבה טובה. החוק רק קובע כי על הנתבע להגיש בקשה. אין מחקר או ראיות זמינות לגבי מידת המימוש והאכיפה של זכות זו. אין גם פסיקה, מה שמצביע על כך שסביר להניח שזכות זו מופעלת לעתים רחוקות בפועל.

כאמור, יש מעט מחקרים ונתונים על זמינותם של עורכי דין בשלבים השונים של ההליך הפלילי. מחקר של מכון החברה הפתוחה – סופיה מצביע על כך שקיימת גישה מוגבלת מאוד לעורך דין במהלך 24 השעות של מעצר המשטרה. מחקר זה, המבוסס על ניטור תחנות משטרה, מצביע על כך שבחלק מתחנות המשטרה היו רק ביקורים בודדים של עורך דין שנרשמו במשך שנה אחת, שהיו בעיות בזמינותם של עורכי דין לסיוע משפטי תורנים, וכי הגישה הכללית בקרב השוטרים רווחה לפיה באמת יש צורך בעורך דין רק כאשר נפתחה חקירה רשמית והוגשו כתבי אישום נגד החשוד. 125 עורכי דין שהתראיינו לדוח זה אישרו את הממצאים הללו. הרושם הכולל הוא של גישה כללית של מניעת גישה, והעלאת חסמי גישה מעשיים לעורך דין, במהלך 24 השעות הראשונות למעצר.

נתונים שנאספו עבור דו”ח זה על ידי המשטרה בנוגע לגישה לעורך דין במהלך מעצר המשטרה 24 שעות ביממה, מאששים גם ממצא כללי זה – שרק חשודים בודדים זוכים לביקורו של עורך דין בתקופה זו. על פי מידע שמסר משרד הפנים לשנת 2010, רק בארבעה אחוזים ממקרי המעצרים של המשטרה

כיוון שעורך הדין לשעבר צריך להיות מסוגל להתערב בכל שלב, הוא/היא צריכים להשתתף בכל הדיונים ומקבל תשלום עבור זה; Q-^enKa Ha npuaoxcemiemo Ha 3aKOHa 3a npaBHama HOAIOIH 2007—2011, HHCTHTYT oTBopeHo omecTBo.

מחיר לקליק, סעיף 96 (2).

דוח על ניטור אזרחי אחר תחנות משטרה על ידי מכון החברה הפתוחה; http://www.osf.bg/ downloads/File/PoliceWarch_2008_Final_BG.pdf.

128

יונקו גרוזב

של חשוד במשך 24 שעות ביקר החשוד על ידי עורך דין. במחצית מהמקרים, עורך הדין שביקר את החשוד היה עורך דין לסיוע משפטי, שניתן במסגרת תכנית הסיוע המשפטי. 126

על פי הדיווחים, הקשיים חורגים גם מעבר ל-24 השעות הראשונות של מעצר המשטרה, כאשר הגישה מוגבלת במקרים שבהם ייצוג משפטי אינו חובה. לפי הדיווחים, לחץ פסיכולוגי מופעל על ידי שוטרים על עצורים, אשר מונעים באופן אקטיבי מלבקש עורך דין. הוא מוצג כמשהו שבמקרה הטוב חסר תועלת, או אפילו עשוי להיות בעל השלכות שליליות. 127 עצורים גם אינם מודיעים על האפשרות לקבל סיוע משפטי ונותרים רושם שהאפשרות היחידה שלהם היא לשכור עורך דין באופן פרטי.

מלבד הגישה הכללית של המשטרה, הגישה נפגעת גם מכיוון שעורכי דין אינם זמינים ו/או דוחים בקשות להופיע בתחנות המשטרה בהתראה קצרה. לפיכך, מחסור במשאבים כספיים עדיין יכול לשנות את התוצאה של האם יש לאדם עורך דין או אין. כמו כן דווח על קשיים מעשיים, ככל הנראה כולל טקטיקות עיכוב ומאמצים אחרים למנוע ביקורים של עורכי דין. 128 עם זאת, במקרים בהם עורך דין מיודע ואכן מופיע בתחנת המשטרה, בסופו של דבר ניתנת גישה לעצור.

מידע שמסר משרד הפנים לדו”ח זה מצביע על מספר העצורים הכולל, אלה שנעצרו בחשד לביצוע פשע, ואלה שביקרו על ידי עורך דין, לשנים 2008, 2009 ו-2010. בעוד מספר מעצרי המשטרה עלה משמעותית בשנת 2010, הדבר לא השפיע על אחוז המעצרים שבהם עורך דין ביקר את החשוד. ישנם כמה פערים במידע הראשוני שנאסף על ידי מחלקות המשטרה, חלקם לא אספו נתונים על ביקורים של עורך דין. ובכל זאת, בשני שליש מכלל המעצרים המשטרתיים היה מידע רלוונטי, ללא סתירות משמעותיות, ובכך אפשר כמה מסקנות כלליות. סך כל האנשים שנעצרו על ידי המשטרה בחשד לביצוע פשע בשנת 2010 עמד על 45,060. מחלקות המשטרה, שתיעדו ביקורים של עורך דין, ביצעו 28,504 מעצרים אלה. מתוכם, 1,166 זכו לביקור של עורך דין, כאשר מספר הביקורים של עורכי דין לסיוע משפטי עמד על 408.

הסנגורים המרואיינים נתנו את הדוגמה הבאה לטקטיקת חקירה כזו: מובטח לחשוד שחרור מיידי, בתמורה לשיתוף פעולה, לרבות ויתור על זכותו לעורך דין, כאשר הדבר אפשרי מבחינה חוקית. לפי הדיווחים, טקטיקה זו מופעלת בהצלחה נגד נאשמים בעלי השכלה והבנה מוגבלת של התהליך.

דוגמאות שניתנו לקשיים מעשיים כאלה היו עיכוב שיחות טלפון לעורכי דין, או היכן שעורך דין קיבל הודעה עצמאית, מה שגרם לעורך הדין להמתין, לפעמים על ידי הודעה שגויה לו/ה שהעצור נמצא בתחנת משטרה אחרת, העברת עצור לתחנת משטרה אחרת., או לבקש מכתב סמכות מהעצור המסמיך את עורך הדין המסוים לפעול בשמו.

129

בולגריה

כפי שכבר צוין, מקובל שהמשטרה גורמת לחשוד שנעצר במשך 24 שעות לתת הצהרה בכתב. הגישה המוגבלת לעורך דין בשלב זה מביאה לכך שברוב המקרים, הצהרות אלו נאמרו ונכללו בתיק החקירה, ללא טובת עורך דין. מאחר שהצהרות אלו הן ראיות בלתי קבילות בעליל, בתי המשפט הלאומיים מעולם לא התייחסו לסוגיה. ה-ECTHR החליט לאחרונה במקרה שבו ניתן היה לטפל בבעיה, אך הוא לא הצליח לעשות זאת. 129 בפסק דין זה, ה-ECTHR חזר על קביעתו הכללית כי יש לספק גישה לעורך דין החל מהחקירה הראשונה של חשוד במשטרה, אלא אם כן הוכח לאור הנסיבות המיוחדות של כל מקרה שישנן סיבות משכנעות. להגביל זכות זו. עם זאת, בית המשפט לא התייחס לסוגיה שלפי הדין הפנימי, המשטרה אינה מודיעה בשלב זה לחשודים בדבר זכותם לסיוע משפטי, ואף לא האם נודע למבקש על זכותו לסיוע משפטי. 130 ה-ECTHR קבע כי בעוד שההודאה הראשונה ברצח על ידי המבקש נעשתה ללא עורך דין, לא הייתה הפרה של סעיף 6 שכן, כעניין של הדין הפנימי, הייתה זכות לעורך דין באותו שלב. המבקש אישר מאוחר יותר את הודאתו, בפעם השנייה בנוכחות עורך דין ממונה במשרד.

גם הסדרים מעשיים לתקשורת חסויה בין חשוד לעו”ד בתחנת המשטרה בעייתיים במקצת. אמנם בתחנות משטרה צריכות להיות חדר נפרד לעורכי דין לפגוש עצורים, אבל ברובן אין מקום לינה כזה. במקום זאת, מקומות שונים אחרים משמשים למטרה זו, כמו מסדרונות ומשרדי שוטרים. בעוד שעורכי הדין המרואיינים הסכימו בדרך כלל כי ניתנת להם ההזדמנות לתקשר בפרטיות עם לקוחותיהם, הסדרים כאלה מגבילים בבירור את הזמן הפנוי לתקשורת כזו.

ביחס לשלבים מאוחרים יותר של ההליך, כאשר הנאשם נמצא במעצר קדם משפט, רשאים עורכי דין לבקר עצורים בכל עת במהלך שעות העבודה, כאשר הפגישות מתקיימות בחדר שתוכנן במיוחד עבור מספר רב יותר של עורכי דין ועצורים.. מראיונות עולה כי עורכי דין לסיוע משפטי לרוב אינם מבקרים את לקוחותיהם במעצר לפני משפט, דבר המתייחס יותר לאיכות הסיוע המשפטי מאשר לגישה (ראה להלן).

ECtHR 21 בדצמבר 2010, Hovanesian v. Bulgaria, No. 31814/03.

לא ברור מפסק הדין עצמו, האם ובאיזו מידה הועלתה סוגיה מסוימת זו על ידי המבקש, דבר שיכול להוות עילה לאי התייחסותו של בית המשפט.

130

יונקו גרוזב

3.2.3 הזכות לעורך דין עצמאי ומוכשר, הפועל לטובת הלקוח

עצמאותם של עורכי הדין מובטחת באמצעות מבנה הלשכה, שהוא מוסד עצמאי. 131 אף עורך דין אינו יכול לעסוק בעריכת דין ולייצג נאשם פלילי מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין קובעת סטנדרטים משלו להרשמת עורכי דין לעיסוק משפטי וכן את הכללים האתיים שבהם על כל עורך דין לדבוק. ללשכת עורכי הדין יש גם את הסמכות להטיל משמעת על עורכי דין בשל הפרת כללים אתיים אלה. החוק מאשר את הדרישה המשפטית לעורכי דין לפעול למען טובת לקוחותיהם. 132 מבחן כניסה ללשכת עורכי הדין הוכנס בשנת 2004 133 הלשכה הייתה פעילה מאוד בארגון הכשרות, במיוחד ביחס לתקנים בינלאומיים לזכויות אדם.

בעוד שהסטנדרטים המשפטיים קיימים והלשכה שואפת להבטיח הגנה משפטית מוסמכת, עדיין קיימים כמה ליקויים ביחס לאיכות הסיוע המשפטי. תהליך הרישום לסיוע משפטי מבוסס כולו על בחירה עצמית, כאשר עורכי דין מחליטים איזה סוג סיוע משפטי הם מוסמכים להעניק. כמו כן, אין מערכת של בקרת איכות על שירותי הסיוע המשפטי הניתנים על ידי עורכי דין. מעולם לא בוצע מחקר על איכות ההגנה המשפטית, אם כי לאחרונה בוצעה הערכה מוגבלת של איכות הסיוע המשפטי על ידי מכון החברה הפתוחה (OSI).

בדוח שלה, OSI המליצה על הנהגת סקירת איכות של סיוע משפטי על ידי NLAB. לאור הראיונות שנערכו לדוח זה, המלצה זו נראית מוצדקת. המרואיינים ציינו כי היעדר ייצוג משפטי איכותי בתיקי סיוע משפטי אינו נדיר. הן השופטים והן עורכי דין ציינו בעיות שונות, לרבות הגנה פסיבית ופורמלית על ידי עורכי דין לסיוע משפטי, ידע בלתי מספק של העובדות בתיק ולעיתים אף בחוק, ואסטרטגיות הגנה בלתי נאותות, עקב חוסר הניסיון של אותם עורכי דין בעיסוק בפלילים. חוֹק.

הסבר נפוץ לבעיות הללו היה שעורכי דין בעלי עיסוק בענפי משפט אחרים, כמו דיני משפחה או רכוש, ירשמו גם הם לסיוע משפטי פלילי. דעה נפוצה שהביעו שופטים הייתה שעורכי דין בעלי סטנדרטים מקצועיים גבוהים סיפקו ייצוג משפטי באיכות טובה באותה מידה הן במקרים בהם

חוק עורכי הדין, סעיף 2 (1). החוק קובע מבנה של לשכות עורכי דין אזוריות, 27 בסך הכל, כולל המועצה הארצית בעלת סמכויות קביעת תקן, ווועדת ביקורת משמעתית ארצית. עורכי דין בודדים חברים בלשכה האזורית, אך יכולים לעסוק בכל הארץ.

חוק עורכי הדין, סעיף 2 (2).

חוק עורכי הדין, סעיף 4 (4).

131

בולגריה

הם נשמרים באופן פרטי, ובמקרי סיוע משפטי. הדבר מצביע על כך שלמערכת יש פוטנציאל לספק ייצוג מקצועי, וכי הבעיות הנוכחיות הן בעלות אופי ארגוני, ולא נובעות מחוסר יכולת.

נושא נוסף שציינו כמעט כל השופטים שרואיינו, היה שדי נפוץ שעורכי דין בעצמם פוגשים את לקוחותיהם רק בפעם הראשונה באולם בית המשפט. 134 ההבחנה שעורכי דין בעצמו אינם פוגשים לקוחות מוקדם יותר ואינם מבקרים עצירים במתקני המעצר, מאושרת על ידי ראיות אנקדוטליות אחרות ומוסבר בדרך כלל על ידי העמלות המוגבלות עבור סיוע משפטי, שאינם מכסים את עלויות הנסיעה ואינם נחשב מספיק כדי לכסות כל עבודה מעבר לקריאת תיק התיק ולהשתתפות בדיונים. לאור הממצאים הללו, הן הכרחיות על ידי ה-NBLA של נוהל מחמיר יותר לעורכי דין הנרשמים למתן סיוע משפטי והן מערכת תקינה של בקרת איכות. 135

3.2.4 שכר לעורכי דין

שוק השירותים המשפטיים בבולגריה אינו שקוף במיוחד. למעט משרדי עורכי דין העובדים עם לקוחות עסקיים, לא נעשה שימוש בעמלות לפי שעה. במקום זאת, מוסכם על שכר חד פעמי בין עורך דין ללקוח, בהתאם לסוג התיק. הלשכה אימצה הנחיות מחייבות, הקובעות שכר טרחה מינימלי. לא ברור באיזו מידה שכר הטרחה המינימלי הללו משקף שכר טרחה בפועל שהוסכם בין עורכי דין ולקוחות, ואין מידע מהימן לגבי שכר הטרחה הסטנדרטי שנגבה. עדויות אנקדוטליות מצביעות על הבדלים משמעותיים בשכר הטרחה שגובים עורכי דין שונים מלקוחות שונים. גורם חשוב נוסף בהגדרת שוק השירותים המשפטיים הוא הגידול המשמעותי במספר עורכי הדין ב-15 השנים האחרונות, תוך העברת האיזון בהיצע השירותים המשפטיים. 136

השופטים שרואיינו ציינו כי חלק מהשופטים, כאשר נודע להם כי עורך הדין בעצמו והנאשם ככל הנראה אינם מכירים זה את זה, יאפשרו להם זמן לדיון פרטי קצר לפני הדיון. עם זאת, הוצע כי זה לא תמיד אפשרי, ולא כל השופטים מוכנים לעשות את המאמץ הזה.

שיטת השליטה הקיימת בהליכים משמעתיים אינה מספקת בעליל. הליכים משמעתיים יכולים להיפתח רק לאחר תלונה, מה שלא סביר במקרים של סיוע משפטי. עיון בדו”ח זה בסוג תיקי המשמעת הנידונים בלשכת עורכי הדין העלה כי רובם הגדול של תיקי המשמעת אינם מעלים סוגיות של איכות השירות, אלא הם יוזמים על ידי בתי המשפט בשל אי התייצבות של עורך הדין לדיונים בבית המשפט. ובכך גורם לדחיית הדיון.

בתחילת שנות ה-90 היו בארץ כ-1,000 עורכי דין; מספרם כיום עולה על 10,000.

132

יונקו גרוזב

כאשר מונה סנגור מטעם עצמו, עורכי דין מקבלים שכר לפי כללי הסיוע המשפטי לכל תיק, כאשר שכר הטרחה גבוה יותר עבור פשעים כבדים יותר, בתוספת תשלום קטן נוסף עבור דיונים נוספים. עם זאת, בסך הכל, דמי הסיוע המשפטי הם קטנים, מה שלא מעודד ייצוג משפטי באיכות גבוהה. האגרה הממוצעת בתיק סיוע משפטי, לפי מחקר שנערך על ידי המכון הפתוחה, הייתה 93 אירו. מערכת התשלום, לעומת זאת, מגוונת, ומאפשרת רמות תשלום שונות בהתאם למורכבות המקרה. 137 נכון לעכשיו, שכר הטרחה עבור פשעים שעונשם קנס הוא בין 25 ל-50 אירו לשלב החקירה, ובין 30 ל-60 אירו לכל רמת בית המשפט. אגרה נוספת של כ-40 אירו משולמת עבור כל דיון נוסף בבית המשפט.

שכר הטרחה גבוה יותר כאשר האישומים הם בגין פשעים חמורים יותר, כאשר שכר הטרחה לשלב החקירה הוא בין 60 ל-100 אירו, ושכר הטרחה עבור דיונים בבית המשפט בין 60 ל-150 אירו. עבור סיוע משפטי הניתן בסופי שבוע ובחגים, וכן בין השעות 22:00-6:00, ניתן להגדיל את התגמול הקבוע בהנחיות ב-50 אחוזים מהתשלום המקסימלי שניתן.

עורכי דין מותחים ביקורת רבה על דמי הסיוע המשפטי, ומתלוננים הן על הסכום והן על העיכובים בתשלום. למרות שקשה להחליט על מידת הצדקה של תלונות מסוג זה, הראיות הקיימות מצביעות על כך שדמי הסיוע המשפטי נמוכים משמעותית מאשר עבור עבודת הגנה פלילית בתשלום פרטי. ובכל זאת, כיוון שלא חסרים עורכי דין לסיוע משפטי, הסיוע המשפטי ככל הנראה מספק הכנסה שבמאזן, נשארת אטרקטיבית.

ניתן להעלות מספר גורמים כהסבר. סיבה שלילית ברורה היא שמכיוון שדמי הסיוע המשפטי נמוכים, כמות העבודה המושקעת בתיק סיוע משפטי עשויה גם היא להיות מינימלית. יתרה מכך, למרות שקשה לקבוע באיזו מידה זה קורה, סיוע משפטי עשוי להיות אטרקטיבי גם כדרך לגיוס לקוחות. למרות שלפי חוק לנאשם פלילי שמונה בעצמו עורך דין לייצג אותו אין חובה לתרום לשכר טרחת עורך דין זה, ראיות אנקדוטיות מצביעות על כך שנאשמים שניתנו להם סיוע משפטי עשויים במקרים מסוימים עדיין לשלם שכר טרחה נוסף.

בצד החיובי יותר, ככל הנראה עבודת הסיוע המשפטי הפלילי עדיין אטרקטיבית עבור עורכי דין צעירים יותר, כדרך לאיסוף ניסיון מקצועי. בסך הכל, במהלך 137 השנים האחרונות תקנת 2006 לתשלום סיוע משפטי מכילה כללים מפורטים על האגרות וקובעות

רמות שכר מינימום ומקסימום, בהתאם לחומרת הפשע וסוג העונש הקבוע בתיק. הנחיות מפורטות לגבי קביעת שכר הטרחה ניתנות על ידי יו”ר הלשכה הלאומית לסיוע משפטי בהנחיות 2010 לקביעת שכר עורכי דין שהעניקו סיוע משפטי.

133

בולגריה

בעשור, היה עודף של עורכי דין, מה שהופך את השוק לאספקת שירותים משפטיים למונע, ובכך דוחף את המחירים למטה. 138

ראיונות גם העלו כי שכר הטרחה הקבוע המשולם עבור סוגי מקרים שונים עשוי שלא לשקף את כמות העבודה הנדרשת בפועל. ניתנה דוגמה ביחס להסדרי טיעון, הדורשים עבודה מועטה יחסית מעורך דין, תוך הכנסת שכר טרחה סביר. משפט, לעומת זאת, עשוי להימשך דיונים רבים, ושכר הטרחה המתקבל עלול להיות בלתי הולם לחלוטין. גם הבדלים אזוריים בתגמול ובעלויות המחיה אינם באים לידי ביטוי בהסדר התשלום השוטף הנוכחי. הדבר מצריך בבירור סקירה יסודית יותר של הנושא, כמו גם בחינה מחודשת רחבה יותר של דמי הסיוע המשפטי ואופן קביעתם. 139

3.3 זכויות פרוצדורליות

3.3.1 הזכות להשתחרר ממעצר עד למשפט

המאמצים להתאים את החוק והפרקטיקה הלאומיים לסטנדרטים הבינלאומיים בנושא מעצר לפני משפט היו תהליך שנוי במחלוקת, שהחל בסוף שנות ה-90 עם מספר פסקי דין של ה-ECtHR. מאז, החקיקה הלאומית, כמו גם הפסיקה של בתי המשפט, באה לשקף במידה רבה נורמות בינלאומיות, אם כי הנושא עדיין שנוי במחלוקת פוליטית. הממשלה הנוכחית, במיוחד, תקפה בפומבי את בתי המשפט באופן חריף להפליא, על החלטות לשחרר נאשמים בערבות, בתגובה לפסקי דין ספציפיים. משקיפים לאומיים ובינלאומיים כאחד ראו שהתקפות אלו אינן מוצדקות, והשפה ששימשה כפוגעת בעצמאות השיפוטית.

בסוף שנות ה-90, ה-ECTHR נתן מספר פסקי דין, ומצא הפרות מערכתיות של הזכויות לפי סעיף 5 ל-ECHR. 140 אלה התייחסו הן להליך לפיו צו מעצר קדם משפט, והן לתקן החל על הוראת המעצר. עד סוף 1999 הורה התובע על מעצר לפני משפט – זו נקבעה כהפרה מערכתית של האמנה. סוגיה נוספת הייתה היעדר גישה לחומר הראיות, שעל בסיסן ניתן היה להגיע למסקנה באשר לחשד לפשע.

כאמור, אין נתונים מדוקדקים ומחקרים זמינים על שוק השירותים המשפטיים, ולפיכך תצפיות אלו מבוססות על ראיות אנקדוטיות ונסיבתיות.

זו הייתה גם המלצת מכון החברה הפתוחה — סופיה בהערכת הסיוע המשפטי לאחרונה: ראה מכון החברה הפתוחה — סופיה 2011a.

134

יונקו גרוזב

הפרות אלו טופלו, לצד סוגיות נוספות הנוגעות לזכויות יסוד בהליך הפלילי, עם כמה תיקוני חקיקה שנכנסו לתוקף בשנת 2000. לבתי המשפט ניתנה הסמכות להורות על מעצר קדם משפט בהליך אדוורסרי. על הפרקליטות מוטל הנטל להוכיח כי קיים חשד מבוסס כי הנאשם ביצע פשע וכי קיים חשש להימלטות או להפריע לחקירה. 141 להגנה ניתנה גישה לראיות התומכות בבקשה למעצר קדם משפט ובשנת 2005 הוכנס ייצוג משפטי חובה. הוחלט לשנה של מעצר קדם משפט, עם שנתיים לכל היותר במקרים של עבירות חמורות במיוחד. 142

במהלך השנים הבאות, ה-ECTHR נתן מספר רב של פסקי דין, ומצא הפרות של סעיף 5 לאמנה על רקע משך המעצר, והפסיקה האוטומטית לעתים קרובות של מעצר לפני משפט רק בשל חומרת האישומים. 143 זה גרם לבתי המשפט הלאומיים להתאים את פסיקתם לסטנדרטים הבינלאומיים. נושא מערכתי אחד שנותר הוא הזמן שבין המעצר לשימוע בערבות. מכיוון שהחוק הלאומי קובע מקסימום 24 שעות מעצר על ידי המשטרה, ו-72 שעות על ידי התובע, התעלמה במידה רבה מהדרישת החקיקה להביא את הנאשם בפני שופט ‘מיידית’, כאשר הדיון במעצר לפני משפט מתקיים לעתים קרובות. רק לאחר 96 שעות. בשנת 2008, ECtHR מצא כי מדובר בהפרה של סעיף 5, אך טרם חלו שינויים בחוק, או באופן יישומו. 144

הן השינויים בגישתם של בתי המשפט הארציים, והן מגבלות הזמן הקבועות בחוק למשך המעצר לפני משפט, הביאו במידה רבה את הפרקטיקה המקומית לסטנדרטים בינלאומיים. אולם מאז 2009, ממשלה חדשה עם אג’נדה פוליטית חזקה של לחימה בפשע המאורגן תקפה שוב ושוב את בתי המשפט בשל החלטות המעצר לפני משפט. כמה פקידים, ובמיוחד שר הפנים, תקפו בהזדמנויות רבות שופטים בשפה חריפה ביותר, בשל סירובם להורות על מעצר קדם משפט במקרים ספציפיים. שופטים הואשמו בסיוע לפשע מאורגן, בהיותם מושחתים ואוימו, עם

ראה, בין היתר, ECtHR 28 באוקטובר 1998, אסנוב נ’ בולגריה, ע”פ 24760/94; ECtHR 25 March 1999, Nikolova v. Bulgaria^, No. 31195/96, פסקה 63; ו-ECtHR 26 ביולי 2001, Ilijkov v. Bulgaria, No. 33977/96.

מחיר לקליק, סעיפים 63 ו-65.

מחיר לקליק, סעיף 63 (4).

המספר הכולל של פסקי הדין שבהם נמצאה הפרה של סעיף 5 הוא קרוב ל-100.

ECtHR 6 בנובמבר 2008, קנדז’וב נ’ בולגריה, מס’ 68294/01.

135

בולגריה

שמות זוכים לפרסום נרחב בקבלת החלטות כאלה, לעתים קרובות על בסיס מצג שווא מכוון של העובדות. 145 התקפות אלו עוררו ביקורים וביקורת מצד איגוד השופטים האירופי והכתב המיוחד של האו”ם בנושא עצמאותם של שופטים ועורכי דין. 146

3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

החוק מבטיח את זכותם של נאשמים להישפט בנוכחותם. אין ויתור על זכות זו אפשרי אם האישומים הם בגין פשע הנושא יותר מחמש שנות מאסר, או כאשר השופט מחליט מסיבה אחרת שנוכחות הנאשם היא חובה. 147 החוק מתיר לערוך משפטים בהיעדר בנסיבות מוגבלות מסוימות, אם זה לא יפריע לבירור האמת, והנאשם היה מחוץ לשטח המדינה, אם: (i) מקום מגוריו/ה לא ידוע; או (ii) לא ניתן היה לזמן אותו מסיבות אחרות; או (iii) הוא/היא זומן כדין ולא הצביע על סיבה טובה לאי-התייצבותו. 148

כאשר נאשם נשפט שלא בפניו, ייצוג המשפטי שלו הוא חובה. עד 1 בינואר 2000, החוק הבולגרי לא קבע פתיחה מחדש של תיקים פליליים שנדונו שלא בפניו. לאחר מכן, הדבר התאפשר במקרים בהם הנידון לא היה מודע להליך הפלילי נגדו והוא הגיש בקשה לפתיחת הליכים מחדש תוך שנה לאחר שנודע לו על ההרשעה. הבקשה נבחנת על ידי בית המשפט העליון לעונשין, אשר רשאי לבטל את ההרשעה ולהורות על דיון חוזר בתיק או, להפסיק או להשהות את ההליך הפלילי. 149

בחלק מהמקרים, סירב בית המשפט העליון לעניין פתיחת תיקים מחדש, חרף העובדה שהנאשם לא נודע כראוי על ההליך הפלילי נגדו, בנימוק שככל הנראה עשה הנאשם בכוונה תחילה.

ראה, בין פרסומים דומים רבים אחרים, http://dnes.dir.bg/news/sadii-tzvetan-tzvetanov- narkobos-itzo-bykov-9351858 ; http://mediapool.etaligent.net/show/FstoryidM81539.

ראה http://www.thebulgariannews.com/view_news.phpFid=128291 ; dariknews.bg/search.php?tag_ id=327104, http://www.capital.bg/politika_i_ikonomika/bulgaria/2011/05/16/1090184_evropei skata_asociaciia_na_sudiite_cvetangarian_cvetanov, שר המומחים הבינלאומי של קרדיס בולדג’רין, מומחים בתחום המערכת הבינלאומית, Buldice. //www.novinite.com/view_news.phpFidM28291.

מחיר לקליק, סעיף 269 (1).

מחיר לקליק, סעיף 269 (3).

CCP, סעיפים 423 ו-425.

136

יונקו גרוזב

הסתתר. 150 ה-ECtHR מצא הפרה של הזכות להליך הוגן במקרים כאלה, וקבע כי מאחר שהנאשם לא ויתר על זכותו להיות נוכח במהלך המשפט, ניתן לתאר בצורה הוגנת את הסירוב לפתוח מחדש את ההליך. כ”מנוגד בעליל להוראות סעיף 6 או לעקרונות הגלומים בו”. 151

3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

החוק הלאומי קובע במפורש את חזקת החפות, וקובע כי הנאשם ייחשב חף מפשע עד שיימצא אשם עם פסק דין יעיל. 152 החוק גם קובע כי על התביעה מוטל הנטל להוכיח את האישומים, בסטנדרט של ‘מעבר לכל ספק’, בעוד שהנאשם אינו חייב להוכיח כי הוא חף מפשע. על פי פסיקת המל”ל, הטלת נטל ההוכחה על התביעה, איסור ההנחות בדבר אשמת הנאשם וחובת בית המשפט לזכות במקרה של ספק, הם כולם ערובים להנחה. של תמימות.

ה-SCC אף קבעה כי התביעה אינה יכולה לבסס את עניינה על הטענה כי האליבי של הנאשם אינו משכנע, שכן הדבר יהווה שינוי בנטל ההוכחה. 153 כאשר התביעה הגישה את טענותיה ובית המשפט לא שוכנע שהמעשה הפלילי בוצע על ידי הנאשם, או נעשה בכוונה הנדרשת, או שהמעשה היה פשע, על בית המשפט להכריז על הנאשם חף מפשע ולזכותו/ אותה, לא בגלל שהספק מתפרש לטובתו, אלא בגלל שהאישומים לא הוכחו מעל לכל ספק. אולם חזקת החפות אינה מונעת התחשבות בעובדה שהנאשם הואשם גם בעבירות אחרות בהליכים אחרים, גם כאשר לא ניתן פסק דין סופי, לצורך הערכת אופי, במקרים בהם החוק מפורש. דורש הערכת אופי בקביעת העונש. 155

בעוד שהחוק מספק ערובות ברורות וחזקות לחזקת החפות, עורכי דין וכמה שופטים שהתראיינו הביעו דאגה עם הטיה מאשימה לכאורה בבתי המשפט. הם נתנו דוגמאות למקרים בודדים שבהם, לדעתם, ניתן פסק דין אשם ובסופו של דבר הפך לתוקף למרות שלא הוצגו מספיק ראיות כדי להצדיק זאת. לחץ מוסדי, כמו גם

פסק דין של בית המשפט העליון לכספים מס’ 172, תיק מס’ 913/2006 מיום 1 במרץ 2007. ECtHR 24 במרץ 2005, סטואיצ’קוב נ’ בולגריה, ע”פ 9808/02, פסקה. 56.

מחיר לקליק, סעיף 16.

פסק דין של בית המשפט העליון בכספים מס’ 138, תיק מס’ 57/2010 מיום 9 באפריל 2010. HocTaHOBneHHe מס’ 6 OT 4 מאי 1978 r., HnenyM Ha BC, H3M. ג HocTaHoBneHHe מס’ 7/87 ר. PemeHHe מס’ 463 או 13 בדצמבר 1999 ר. הא בק”ק לא ח. ז. מס’ 442/99 ר., I ח.

137

בולגריה

לחץ שהפעילה הממשלה הנוכחית באמצעות ביקורת ציבורית מנוסחת חריפה על החלטות ערבות ופסקי דין, צוין כגורם כללי להחלטות שיפוטיות מוטות כאלה. 156 אכן, התקפות פומביות על בתי המשפט מצד פקידי ממשל המשתמשים בשפה חזקה גדלו באופן דרמטי מאז בחירתה של ממשלה חדשה ב-2009, מה שמביא סיבות אמיתיות לדאגה.

הממשלה הנוכחית פרסמה במספר הזדמנויות גם ראיות מחקירות תלויות ועומדות במטרה להגביר את מעמדה הפוליטי. 157 הפרקטיקה של המשטרה, לבקש הכרה ציבורית בעבודת החקירה שלה על ידי הכרזת ראיות סלקטיבית ללא ההבהרות והתנאים הדרושים, זכתה גם לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם. 158 ה-ECTHR מצא הפרה של הזכות להיחשב חף מפשע במקרה שבו תובע הצהיר בפומבי במונחים חד-משמעיים את דעתו לגבי אשמתו של הנאשם. 159

3.3.4 זכות השתיקה

לנאשם הזכות לשמור על שתיקה, או להצהיר באשר לאישומים, בעת הגשת כתב האישום ולאחר מכן בכל רגע במהלך המשפט. בית המשפט לא יסיק מסקנות נגד הנאשם אם סירב למסור הצהרה או לא הוכיח את השגותיו. 160 המל”ל קבעה כי דבריו של הנאשם אינם רק ראיה, אלא גם סעד שאין להגביל אותו באיום שיעשה בו שימוש נגד הנאשם. גם סירובו של הנאשם להצהרה אינו יכול להילקח בחשבון בהכרעתו אם להטיל מאסר על תנאי, אם כי הודאת הנאשם באשמה, ויחס ביקורתי כלפי התנהגותו, יכולים להיחשב כגורם מקל. 161

זיכויים הם אירוע נדיר, הנובע רק משלושה אחוזים מסך כתבי האישום שהוגשו לבתי המשפט. הבדלים אזוריים ניתנו גם כדוגמאות בראיונות, כאשר אזור פלובדיב מצוין כמקום שבו בתי המשפט צפויים במיוחד לצידם של התביעה בהערכת הראיות.

בדוגמה מובהקת במיוחד, בדצמבר 2010, קרא שר הפנים בפרלמנט תמלילים מהאזנת סתר בחקירה תלויה ועומדת, במהלך הצבעת אמון פרלמנטרית על הרשומה של אכיפת החוק של הממשלה. התמלילים, שציינו את שמות הנאשמים, נועדו, והשיגו את האפקט של, לשכנע את הציבור שהרופאים הנקובים קשרו קשר להרוג תינוק. כפי שהתברר מאוחר יותר, התמלילים הוצאו מהקשרם, והציגו מצג שווא לחלוטין את העובדות בתיק.

עורכי דין בולגריים לזכויות אדם 2006, עמוד 3, http://www.blhr.org/bg/baza-danni/118/.

ECtHR 7 בינואר 2010, Petyo Petkov v. Bulgaria, No. 32130/03.

מחיר לקליק, סעיף 103.

שם.

138

יונקו גרוזב

הנאשם אינו מעיד בשבועה ואינו יכול לשאת באחריות לעדות שקר בגין הצהרותיו. אולם המל”ל קבע כי מהימנות דבריו של הנאשם כראיה אינה מושפעת מעובדה זו, וכי החוק אינו מגדיר אפריורי את דברי הנאשם כפחות אמינים. אלא יש לפרש אותם לאור אמיתותם ושל כל שאר הראיות. 162 שופטים שהתראיינו לדו”ח זה אישרו כי הם אינם רואים בהצהרות של נאשמים שונות מהצהרות אחרות של עדים, למרות העובדה שהן אינן ניתנות בשבועה. הם אכן מפרשים אותם לאור כל שאר העדויות.

עם זאת, סוגיה בולטת בכל הנוגע לזכות השתיקה, היא הכללת בתיק ההודעות בכתב שמסר הנאשם במהלך מעצרו במשטרה ל-24 שעות ביממה, וכן עדויות שמסר הנאשם. עד לפני הגשת כתב האישום. בעוד שהזכות לעורך דין בשלב זה נדרשת על פי חוק, בפועל לא מובטחת בשלב זה עורך דין, ורק כארבעה אחוזים מהחשודים שנעצרו מגיעים לביקור עורך דין (ראה 3.2.2), בעוד ש-70 אחוז מהחשודים שנעצרו. החשודים נותנים עדות בכתב. 163

אולם על סמך הראיונות נראה כי עדות כזו נקראת על ידי השופטים ויכולה בהחלט להשפיע על פסק הדין. בעוד שופטי ערעור נוטים שלא לקרוא ראיות מסוג זה, שופטי קמא, ובמיוחד שופטים ברמת בית המשפט המחוזי, כן קוראים אותן על בסיס קבוע, בדיוק כפי שהם קוראים את כל שאר הראיות בתיק החקירה. ראיות כאלה יכולות להכיל ראיות בלתי קבילות נוספות, כמו תזכירים של שוטרים. כמה שופטים ציינו כי מנקודת מבטם, אמירות כאלה מכילות מידע חשוב המאפשר להן להעריך טוב יותר את הנסיבות, לרבות כיצד הגיעה המשטרה לחשוד בנאשם וכיצד השפיע המעצר.

לא הייתה עמדה פה אחד בקרב המרואיינים בשאלה האם יש להוציא ראיות כאלה מתיק התיק. אפילו כמה עורכי דין סנגורים התנגדו להדרה כזו, בעיקר משתי סיבות. הראשון היה שהדבר יביא לשימוש רחב יותר בעדויות על ידי השוטרים, והיו להם חששות לגבי האובייקטיביות של עדות כזו. בנוסף, הם טענו כי מרגע שיוכנס נוהל של החרגת ראיות, יפתחו אפשרות לניצול לרעה של ההליך על ידי המשטרה תוך העלמת ראיות אחרות המיטיבות עם ההגנה.

1 62 PemeHHe מס’ 825 או 10 בינואר 2005 ר. הא בק”ק לא ח. ז. ע”א 435/2004 ר., ב”ח הו

1 63 ראה ווצ’קוב 2005, עמ’. 71.

139

בולגריה

למרות שחששות כאלה מניצול לרעה של כוח על ידי המשטרה, במיוחד באקלים הפוליטי הנוכחי, אינם מוגזמים, אין התנגדות עקרונית לכך ששוטרים יעידו. יתרה מכך, הסיכון של אי חשיפה של מידע רלוונטי קיים בכל מקרה, והתרופה המתאימה יותר צריכה להיות יצירת אמצעי הגנה מספקים.

3.3.5 הזכות להחלטות מנומקות

החוק קובע כי על בית המשפט לנמק בפסק הדין מדוע הגיע לקביעת עובדה מסוימת, וכן לדון על אילו ראיות וניתוח משפטי התבססה החלטתו. 164 כאשר קיימות ראיות סותרות, על בית המשפט לנתח אותן ולציין סיבות מדוע ראיות מסוימות זוכות לזיכוי וראיות אחרות נדחות. ערכאת הערעור אינה חייבת לנמק מפורט כאשר הוא מאשר את פסק הדין של בית המשפט קמא. חלה עליה חובה לעשות כן רק כאשר היא נותנת פסק דין חדש, שונה מזה שניתן על ידי בית משפט קמא. 165 מאחר שבתי המשפט צריכים להכריז על פסק דינם מיד בתום הדיון בבית המשפט, לרוב הם מודיעים על הנימוקים בשלב מאוחר יותר. אי פרסום נימוקי הכרעת הדין באופן מיידי של בית המשפט אינו נחשב כהפרה פרוצדורלית, כאשר החוק מאפשר פרסום נימוקים תוך 15 יום, או תוך 30 יום במקרים מורכבים. אין זה נדיר שדרישת זמן זו תופר, אך מאחר ולצדדים תינתן הזדמנות להגיב לאחר פרסום הנימוקים, הדבר אינו נחשב למניעת הגנה יעילה.

3.3.6 זכות ערעור

לנאשם הזכות לערער על פסק הדין ועל גזר הדין בכללם או בחלקו. 166 הנאשם יכול לממש זכות זו על ידי הגשת ערעור על פסק הדין של בית משפט קמא תוך 15 ימים לאחר הודעתו, או על ידי הצטרפות לערעור שהגיש נאשם שותף לא יאוחר מהדיון הראשון בבית המשפט בערעור. 167 היכן בית משפט קמא

1 64 מחיר לקליק, סעיף 305 (3).

1 65 PemeHHe מס’ 411 או 15 ביולי 2005 ר. הא בק”ק לא ח. ז. מס’ 821/2004 ר., ה”ק, ב”י הו

1 66 מחיר לקליק, סעיף 318 (3).

1 67 מחיר לקליק, סעיף 320 (5). משיכת הערעור על ידי נתבע אחד אכן מסיימת אוטומטית את ההליכים ביחס לנתבע השני שהצטרף לאותו ערעור, משום שאינו נגזר אלא מוגש מטעמו, תוך התנגדויות עצמאיות ושונות; ראה PemeHHe מס’ 594 מ -7 בינואר 2004 ר. הא בק”ק לא ח. ז. ע”א 383/2003 ר., ג ח. או.

140

יונקו גרוזב

הודיעה על פסק הדין, אך לא פרסמה את נימוקיו, על הנאשם להגיש ערעור שלד, ולאחר מכן יהיה עליו לספק נימוקים וטיעונים מפורטים בהגשה נוספת. ערעור פדיון זמין ברוב המקרים. מקום בו אין זכות לערעור פיטורים, או שהנתבע לא הגיש ערעור פיטורים, עדיין ניתן יהיה לעיין בתיק בערעור בעקבות הליך מיוחד.

הנאשם יכול לבקש פתיחת התיק מחדש תוך שישה חודשים ממתן פסק הדין הסופי, בגין הפרות פרוצדורליות חמורות. 168 מקום בו הנאשם לא ערער על פסק הדין של בית משפט קמא, אין לו/ה זכות לערעור עונשי, אלא אם התביעה ערערה ומצבו של הנאשם החמיר. 169 אין חובה שהערעור, או ערעורי הפיטורים, יוגשו על ידי עורך דין, ועורך הדין המייצג את הנאשם בפני בית המשפט קמא, יכול להגיש ערעור באופן עצמאי. הגשת ערעור אינה מכוסה במפורש בדמי הסיוע המשפטי למשפט, אך עמדתה הרשמית של הלשכה היא שעורכי דין לסיוע משפטי צריכים לערער על פסקי דין.

3.4 זכויות הנוגעות להגנה אפקטיבית

3.4.1 הזכות לחקור את התיק

אין הוראות מיוחדות המסדירות את זכותם של הנאשם והסנגור לאסוף כל ראיה באופן עצמאי. במקום זאת, כל איסוף ראיות חייב להיעשות על ידי הרשות החוקרת או, לאחר מכן, על ידי בית המשפט. עם זאת, אין גם מגבלות המוטלות בחוק על יכולתם של עורכי דין לראיין עדים פוטנציאליים, או לבחון ראיות שיוצגו בהמשך בבית המשפט. כעניין מעשי, עורכי דין היו מראיינים רק עדים שציינו על ידי הנאשם ולעולם לא באמת יבצעו חקירה בעצמם.

גם השימוש בבלשים פרטיים לחקירת מקרים הוא נדיר, אם זה קורה בכלל. הדבר מגביל את מאמצי החקירה של ההגנה במידה רבה לאלו של הנאשם עצמו. לאחר שהנאשם יציין עדים או מסמכים מסוימים, הסנגור יזמן את אותם עדים להעיד, בין אם לפני החקירה או בפני בית המשפט. אפשר גם גיוס חוות דעת פרטיות של מומחים ובקשת מבית המשפט למנות מומחה. כפי שצוין קודם לכן, אין זכות מוחלטת של הנאשם, או שלו/ה

1 68 סמ”ק, סעיף 422 (1) 5. לתביעה זכות זהה לבקש פתיחת תיק מחדש, בגין הפרות פרוצדורליות חמורות.

1 69 PemeHHe מס’ 75 או 20 במרץ 2003 ר. הא בק”ק לא ח. ז. מס’ 713/2002 ר., אי הו

141

בולגריה

עורך דין, להשתתף בפעולות חקירה במהלך החקירה. זכות כזו קיימת רק כאשר הנאשם ביקש פעולת חקירה מסוימת והבקשה נענתה, 170 או הוא נחקר, עד נחקר בפני שופט, הנאשם או חצריו נתונים לחיפוש, או שהוא/ היא נחקר/ת בפני שופט. היא משתתפת בשורה. כעניין מעשי, הסניגור המרואיין ציין כי לעתים רחוקות מתירים להגנה להשתתף בפעולות חקירה.

3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה

אין זכות מוצהרת במפורש לזמן הולם להכנת ההגנה. עם זאת, העיקרון מבוסס היטב הן בחקיקה והן בפרקטיקה של בית המשפט. המל”ל קובעת מועדים נוקשים לזימון חשוד ונאשם. לפיכך, מקום בו יש לזמן את החשוד על מנת להגיש כתב אישום, ולאחר מכן להמציא לו את תיק החקירה, היה עליו לקבל את הזימון לא פחות משלושה ימים מראש, בעוד שהנאשם צריך לקבל את כתב האישום לבית המשפט. שימוע לא פחות משבעה ימים קודם לכן. 171 לאחר קבלת כתב האישום, יש לנאשם גם פרק זמן של שבעה ימים להגיש בקשות והגשות חדשות בכתב.

כך גם מקום בו מוצג דו”ח מומחה לראשונה במשפט, יש להציגו לא פחות משבעה ימים לפני הדיון. מלבד הערבויות החקיקתיות המפורשות, הרשויות החוקרות ובתי המשפט מפגינים, לפי הדיווחים, הבנה מספקת של הצורך של ההגנה להתכונן ביעילות למשפט. ביחס לשני השלבים המכריעים בפיתוח ההליך הפלילי, הצגת תיק החקירה ותחילת המשפט, הסכימו הסניגורים שרואיינו בדרך כלל שבדרך כלל יינתן להגנה מספיק זמן לקרוא את תיק החקירה.

באשר למתקנים המתאימים להכנת ההגנה, אין זה מושג המוכר במפורש על פי הדין הפנימי. הרעיון מרומז בזכותו של חשוד שנעצר להיפגש עם עורך דינו ללא נוכחות של אדם אחר. עם זאת, כפי שנדון קודם לכן, קיימות סוגיות מעשיות ביחס לשטח פנוי לפגישות פרטיות בין עורך דין לחשוד במשטרה, וכתוצאה מכך גם פגישות אלו חייבות להיות קצרות יחסית. ישנן גם סוגיות מעשיות ביחס להעדר שכר לעורכי דין לסיוע משפטי לנסיעות ולפגוש נאשמים פליליים עצורים.

1 70 מחיר לקליק, סעיף 230 (1).

1 71 מחיר לקליק, סעיפים 219 (5), 227 (3) ו-254 (3).

142

יונקו גרוזב

3.4.3 הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים

עקרון שוויון הנשק נקבע במפורש בחוק, 172 וכך גם זכותה של ההגנה לחקור עדים. הן הפרקליטות והן הסנגוריה יכולים לבקש לזימון עד, כאשר בית המשפט יחליט אם לעשות כן. עם זאת, עדים שהתבקשו על ידי התובע כבר ייחקרו במהלך החקירה, ולכן קל יותר לשופט להחליט על הרלוונטיות של עדותם. מקום שההגנה מבקשת לזימון עד למסור עדות לראשונה בבית המשפט, יהיה עליה להודיע לבית המשפט על הרלוונטיות של עדותם. המרואיינים לדו”ח זה הסכימו שכאשר שוקלים בקשות להזמנת עד, השופטים אינם קפדניים מדי ומעדיפים לטעות במתן אישורם.

על אף שזכותה של ההגנה לחקור עד מצוינת בחוק, 173 בנסיבות מסוימות, ניתן לשלול זכות זו מנאשם פלילי. זה יקרה כאשר העד נחקר במהלך החקירה בפני שופט, אך ללא נוכחות הנאשם, שכן לא הוגש נגדו כתב אישום בשלב זה. 174 אם אותו עד אינו יכול או אינו מסוגל להופיע לחקירה במשפט, בין משום שמקום הימצאו לא היה ידוע, הוא/היא נפטר, או מסיבה אחרת, עדותו של עד זה תוקרא במשפט ותתקבל כראיה, ללא הזדמנות להגנה לחקור את אותו עד. 175

כפי שצוין קודם לכן, שופטים מסייעים לצדדים ועשויים גם לנקוט יוזמה ולזמן עדים מסוימים, כאשר יש יסוד להניח שהם יודעים מידע רלוונטי. אין כללים סטטוטוריים המיועדים להגנה על עדים פגיעים שיגבילו את הזכות לחקור אותם. 176 סוגיות הקשורות לזכות לחקור עד עשויות להתעורר גם במקרים של חקירה של עדים אנונימיים ומוגנים. מכיוון שלא תמיד ציוד מיוחד זמין, החקירה עשויה להתקיים בצורה של רשום של הצדדים את שאלותיהם ובית המשפט ישתמש בהם כדי לחקור את העד בחדר סמוך.

מחיר לקליק, סעיף 12.

מחיר לקליק, סעיף 280.

סמ”ק, סעיף 223. כאשר כבר הוגשו כתבי אישום נגד חשוד, והרשות החוקרת החליטה לחקור עד בפני שופט, חייבים להיות נוכחים גם הנאשם ועורך דינו; מחיר לקליק, סעיף 223 (2).

מחיר לקליק, סעיף 281 (1) 3 ו-4.

מכיוון שהנוהל לוקה בחסר מבחינה זו, ואינו מספק הגנה מפני קורבנות משנית של נאשמים פגיעים – במיוחד קטינים, אונס ונפגעי תעבורה – כמה בתי משפט חלו בשימוש בחיבור וידאו כדי לחקור קורבנות כאלה בחדר סמוך.

143

בולגריה

מאחר שהתובע כבר חקר את העד קודם לכן, הדבר מקנה לתובע יתרון מסוים בעת חקירת אותו עד בשיטה זו במשפט. הליך זה גם אינו מאפשר את הדינמיקה הסטנדרטית של תשאול שבדרך כלל כרוכה במעקב אחר שאלה הנובעת מהתשובה הספציפית שסופקה זה עתה. עם תיקון שנערך לאחרונה במצ”ח, החוק הרחיב את תחולתו של נוהל חקירת עדים אנונימיים גם לעדים שניתנה להם הגנה פיזית כלשהי, גם אם אינם אנונימיים. 177

3.4.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

החוק קובע במפורש כי יש לקיים הליך פלילי בבולגרית, תוך שהוא קובע כי אדם שאינו דובר בולגרית רשאי להשתמש בשפה אחרת ויש לו זכות למתורגמן. 178 אם הנאשם אינו מבין ו/או מדבר בולגרית, ימונה מתורגמן על ידי הרשות החוקרת או השופט היושב ראש. 179 הזכות לקבל מידע על האישומים בשפה שהנאשם מבין היא זכות מרכזית, שהפרתה תוביל להחזרת התיק לשלב החקירה, או לביטול פסק הדין ומשפט חוזר, אם לא. פרשנות הייתה זמינה במהלך המשפט. עלויות הפרשנות מוטלות על המדינה.

בתי המשפט ניתנו החלטות סותרות בשאלה האם על הנאשם להשיב את עלות הפרשנות במקרה שיימצא אשם. 180 ה-ECTHR מצא בשתי הזדמנויות הפרה של הזכות להליך הוגן, כאשר נאשמים, שנמצאו אשמים, חויבו בתשלום הוצאות פרשנות. 181 החוק גם מפרט כי כאשר הנאשם אינו דובר/מבין בולגרית, ייצוגו על ידי עורך דין הוא חובה, 182 אך אינו מספק פרשנות לתקשורת בין עורך הדין ללקוח שלו.

מחיר לקליק, סעיף 141 (4). תיקון זה הוכנס במאי 2010. לא ברור מה הניע אותו ועד כמה בתי המשפט יתירו הגבלת הזכות לחקור עד בנסיבות אלה.

מחיר לקליק, סעיף 21.

מחיר לקליק, סעיף 142 (1).

הבדלים אלה נובעים מהוראות חוק סותרות. מצד אחד, ה-CPC קובע שבמקום שבו מישהו מורשע, עליו לגבות את כל העלויות; ראה סעיף עלות לקליק 189 (2). עם זאת, חוק השפיטה קובע כי הוצאות פרשנות צריכות להילקח על בתי המשפט; ראה החלטה משנת 2003 ( פמהנה מס’ 117 מיום 4 במרץ 2003 ר ‘ הא בקכ”ג נו הג’. מס’ 539/2002 ר., ב”ב הו). ECtHR 20 נובמבר 2008 Isyar v. Bulgaria, No. 39103, and ECtHR 21 December 2010, Hovanesian v. Bulgaria, No. 31814/03.

מחיר לקליק, סעיף 94 (1) 4.

144

יונקו גרוזב

עד לאחרונה לא הייתה לנאשם זכות לתרגם מסמכים כלשהם לשפה שהוא/היא מבין. זכות זו נוצרה לראשונה בתיקונים לחוק שהוכנסו בשנת 2010, אשר נכנסו לתוקף מיום 28.4.11. על פי אותם תיקונים, המסמכים הבאים יתורגמו לשפה שהנתבע מבין; כתב האישום הכולל פירוט של כל זכויות היסוד, פסיקת המעצר לפני משפט, כתב האישום, פסק הדין וכל החלטה בערעור. 183 מכיוון שמדובר בהוראה די עדכנית, עדיין לא ברור כיצד היא תפעל בפועל.

באשר לזכות לפרשנות, ראיות אנקדוטיות מצביעות על כך שהחובה למנות מתורגמן מתקיימת בדרך כלל ביחס לזרים, כאשר המתורגמן זמין לקריאת תיק התיק. אין מנגנונים פורמליים לפקח על איכות הפרשנות, מה שעלול להפוך לבעיה יותר עם הדרישה החדשה לתרגום מסמכים.

4. מחויבות פוליטית להגנה פלילית יעילה

הפעילות הפוליטית עברה, במהלך השנים האחרונות, מזכויות הגנה פלילית למאבק בפשע ובמיוחד נגד פשע מאורגן ושחיתות. אלה היו בראש סדר העדיפויות הפוליטי מאז 2009, כאשר הרוב הפרלמנטרי הנוכחי ניצח בבחירות לפרלמנט. תפקוד מערכת המשפט היווה מוקד לדיונים פוליטיים וציבוריים גדולים, כאשר הממשלה מאשימה את בתי המשפט בקלילות יתר כלפי פושעים בעלי פרופיל גבוה, תוקפת שופטים בשל היותם מושחתים ומשתמשת בשפה חזקה מאוד. כאמור, התקפות כאלה היו בדרך כלל בלתי מוצדקות, ולעתים התבססו על מצג שווא ברור של עובדות. הממשלה, בתורה, ספגה ביקורת חריפה מצד ארגונים מקצועיים, ארגוני זכויות אדם וארגונים בינלאומיים.

בעוד שרמות הפשיעה בפועל אינן גבוהות במיוחד, לפחות בתפיסת הציבור, הפשיעה הייתה נושא משמעותי, ובמיוחד במהלך שנות ה-90, נתפסה כמגיעה לממדים דרמטיים. רמת הפשיעה אכן עלתה לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, עם שליטת המשטרה ההדוקה שלו על החברה. גורם נוסף המסביר את תפיסת הציבור את הפשיעה המוגברת הוא השינוי בתקשורת שבתקופת המשטר הקומוניסטי לא דיווחה על פשיעה. ה

183 מחיר לקליק, סעיף 55 (3).

145

בולגריה

מאז החלה התקשורת לדווח על פשע בצורה מיידית וגרפית מאוד, ומשפיעה מאוד על תפיסת הפשע של הציבור. מכיוון שהיו מעט נתונים סטטיסטיים מהימנים ומעט ניתוחים, הדיון הציבורי הונע ברובו על ידי מסרים פופוליסטיים, במקום מדיניות מושכלת.

מערכת המשפט הפלילי ספגה פגמים משמעותיים ביעילותה, אך היו מעט אמצעים יחסית לשיפור הביצועים המוסדיים. יחד עם זאת, תיקוני חקיקה, הגדלת העונשים על כל קטגוריות הפשע, היו קבועים לאורך השנים. לא היה ויכוח פוליטי משמעותי על מימון מערכת המשפט, שגדל משמעותית בעשור האחרון.

בתפיסת הציבור, ישנן שתי קבוצות הקשורות מאוד לפשע. האחת היא הרומאים, הקשורה לפשעי רכוש, בעיקר גניבות, פריצות וגניבה של תוצרת חקלאית. הקבוצה האחרת אינה מוגדרת כל כך ברורה, אך ניתן לתאר אותה כפשע מאורגן ושחיתות ממשלתית ברמה גבוהה. שני אלו נתפסים כמי שמסוגלים לחמוק מהצדק בשל מערכת משפט פלילית מושחתת ולא יעילה.

בעוד שבסוף שנות ה-90 ובשנים שלאחר מכן הייתה תשומת לב רבה יותר לפשע הרומאים, נכון לעכשיו, הפשע המאורגן והשחיתות תפסו את הבמה. זה היה תוצאה של מודעות ציבורית מוגברת לקשר בין פשע מאורגן לפקידי ממשל מושחתים, כמו גם הלחץ שהופעל על ממשלת בולגריה על ידי האיחוד האירופי. פעילויות פליליות מאורגנות שמניבות רווחים משמעותיים כוללות הברחות, במיוחד אלכוהול, טבק ודלק, סחר בסמים, סחר בבני אדם וזנות.

הפרטה וחוזים ממשלתיים נתפסים גם כמושחתים ביותר, והראיות הצטברו לאורך השנים של מעורבות פוליטית וכיסוי ¬של פשע מאורגן ושחיתות ממשלתית ברמה גבוהה. בנוסף, הונאה הנוגעת לכספי האיחוד האירופי והיעדר תביעות אפקטיביות הפכו לנקודות חמוצות במיוחד ביחסים בין בולגריה לאיחוד האירופי. זה הביא לכך שהמאבק בפשע המאורגן ובשחיתות הפך לעדיפות העליונה של הממשלה שנבחרה ב-2009.

146

יונקו גרוזב

5. מסקנות והמלצות

5.1 בעיות עיקריות

המסגרת המשפטית בבולגריה התפתחה משמעותית בעשור האחרון כדי לקבוע נוהל המבטיח את זכויות היסוד של נאשמים בפלילים. הן החקיקה והן הפסיקה של בתי המשפט התפתחו במידה ניכרת מבחינה זו, ויצרו ערבויות משפטיות חזקות, בהתאם למשפט הבינלאומי. למרות שתקנות משפטיות קיימות בדרך כלל, יש, עם זאת, כמה חששות אמיתיים ביחס לזכויותיהם של נאשמים פליליים. ניתן לטפל בהם בשילוב של אמצעים, חקיקתיים כמו גם ארגוניים, יחד עם רגישות מוגברת של בתי המשפט לזכויות הנאשם. נתונים על היבטים מרכזיים של תפקוד המערכת מנקודת מבט של זכויות הגנה פלילית, כמו גם מחקרים וניתוחים ביקורתיים רלוונטיים, גם הם לרוב חסרים או אינם מספיקים, ובכך מעכבים שיפורים במערכת.

ניתן לקבץ את הנושאים הבולטים לארבעה תחומים עיקריים. הראשון הוא גישה בזמן לייעוץ וייצוג משפטי איכותי. אין מספיק ערבויות ביחס לגישה לעורך דין, הן עורכי דין פרטיים והן עורכי דין לסיוע משפטי, במהלך מעצר המשטרה 24 שעות ביממה. חשודים שנעצרו על ידי המשטרה למשך 24 שעות אינם מיודעים על זכותם לסיוע משפטי חינם ורק כארבעה אחוזים זוכים לביקור של עורך דין בפרק זמן זה. גם הזכות המוגדרת בחוק לעורך דין לחשוד שנחקר כעד מוגבלת מדי. יתרה מזאת, קיימות סוגיות בלתי תלויות בכל הנוגע למימון, גיוס ובקרת איכות של עבודת סיוע משפטי. בעוד שהסיוע המשפטי בדרך כלל אינו ממומן בחסר, המערכת אינה מנצלת את המשאבים הקיימים בצורה היעילה ביותר, כאשר שכר הטרחה עבור עבודת הסיוע המשפטי אינו משקף במידה מספקת את העבודה שבוצעה בפועל. זאת ועוד, מערך הבחירה של עורכי דין לסיוע משפטי אינו מתפקד היטב ויש לשקול מחדש.

קבוצת הסוגיות השנייה מתייחסת לכמה כללי ראיות וערבויות פרוצדורליות אחרות להליך הוגן. הסוגיה הבולטת היא הנוהג המקובל לכלול בתיק ראיות בלתי קבילות בעליל, כגון דוחות משטרה, הודעות בכתב של הנאשם ועדויות שמסר הנאשם כעד. התשובה המשפטית המקובלת היא כי מדובר בראיה בלתי קבילה ועל כן אינה יכולה להילקח בחשבון על ידי בתי המשפט. אולם תשובה זו אינה עומדת בפועל בבדיקה. ראיות בלתי קבילות בעליל כאמור אכן משפיעות על בתי המשפט ולכן אין להציגן כלל. נושא זה קשור קשר הדוק לחובת המשטרה והתביעה לחשוף בפני ההגנה את כל החומר העשוי להיות רלוונטי

147

בולגריה

המקרה. אמנם קיימת חובה כזו, אך היא בעלת אופי כללי יותר, ואין סנקציות בגין חוסר גילוי.

כמה סוגיות אחרות, שצוינו בדוח זה, צריכות להיות מטופלות גם הן על ידי בתי המשפט באמצעות פסיקה. אלה כוללים הכנסת ערבויות מעשיות לדיון ‘מיידי’ בערבות לאחר מעצר; עמידה בסטנדרטים בינלאומיים בדבר פתיחה מחדש של הליכים לאחר משפט שלא בפניו ; הימנעות מלתבוע מהנאשם את הוצאות הפרשנות, מקום שהנאשם יימצא אשם; ומתן הנאה מלאה של הנאשם מהזכות לחקור עד בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, במקרים של עדים מוגנים, עדים אנונימיים ובהם נחקר העד בפני שופט בשלב קדם המשפט. השימוש בהליכים מזורזים והודאות אשמה גדל באופן משמעותי מאז הקמתם בשנת 2000, ללא הערכה של הגינותם הכוללת.

קבוצת הנושאים הסופית נוגעת לביקורת ציבורית על החלטות בתי המשפט של פקידי ממשל והכרזה פומבית על ראיות מפלילות בהליכים תלויים ועומדים. בעוד שבתי המשפט בהחלט לא צריכים להיות חסינים מביקורת, ביקורת ציבורית לעתים קרובות מדי אינה מבוססת על ניתוח זהיר ומפורט של העובדות וכרוכה בשפה חזקה ומרגשת והתקפות אישיות שעלולות לערער את היושרה המוסדית ואת עצמאותם של בתי המשפט. כמה הודעות פומביות של גורמים רשמיים על חקירות תלויות ועומדות יכולות גם להיתפס כפוגעות בזכותם של נאשמים להיחשב חפים מפשע.

5.2 המלצות

1. להבטיח גישה בזמן לייעוץ וייצוג משפטי איכותי, לרבות במהלך מעצר המשטרה 24 שעות ביממה, באמצעות ערבויות סטטוטוריות מחוזקות לזכות לעורך דין לחשוד.

2. שיפור איכות הסיוע המשפטי על ידי התאמה הדוק יותר בין שכר הטרחה לבין עבודת הסיוע המשפטי שבוצעה בפועל, הכנסת בקרת איכות בסיסית לעבודות הסיוע המשפטי וחיזוק זכותם של נאשמים פליליים לבחור עורך דין פרטני במסגרת תכנית הסיוע המשפטי.

3. להפסיק את הנוהג של הכללת ראיות בלתי קבילות בעליל בתיק, ולחזק את החובה החוקית של המשטרה והתביעה לחשוף בפני ההגנה את כל החומר העשוי להיות רלוונטי לתיק.

148

יונקו גרוזב

4. ערובה באמצעות פסיקת בית המשפט עמידה מלאה בתקנים הבינלאומיים בדבר הזכות לדיון בערבות ‘מיידית’ לאחר מעצר, פתיחה מחודשת של ההליכים לאחר משפט שלא בפניו, זכותו של הנאשם לפרשנות חופשית של ההליך הפלילי, והנאה מלאה של הנאשם מהמשפט. הזכות לחקור עד.

5. להבטיח שביקורת ציבורית על בתי המשפט והחלטות בתי המשפט מצד גורמי ממשל תהיה מאוזנת ואינה פוגעת בשלמות הרשות השופטת. הודעות פומביות על ראיות מפלילות בהליכים תלויים ועומדים אינן אמורות לפגוע בזכותו של הנאשם להיחשב חף מפשע.

6. אסוף נתונים על בסיס קבוע על היבטים מרכזיים של תפקוד המערכת מנקודת מבט של זכויות הגנה פלילית, ופיתוח יכולת למחקר וניתוח ביקורתי של הנושאים הבולטים.

6. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

בזלוב, גונב וגרגנוב 2010

Bezlov T., Gounev P. and Gerganov A., Crime Trends in Bulgaria: 2000—2010, המרכז לחקר הדמוקרטיה, 2010.

ועדת הלסינקי הבולגרית 2002

Hpaeama Ha uoeeKa e ObmapcKume 3ameopu, B^nrapcKH xen3HHKCKH KOMHTCT, CO^HM 2002 ( זכויות האדם בכלא הבולגרי, ועדת הלסינקי הבולגרית, סופיה 2002).

ועדת הלסינקי הבולגרית 2011

זכויות אדם בבולגריה בשנת 2010, ועדת הלסינקי הבולגרית, 2011.

עורכי דין בולגריים לזכויות אדם 2006

Cbomeecmeue Ha ObmapcKomo 3aKOHodameacmeo u npaKmuKa c un. 6 Ha Eepo- neucKama KoiiaeiiuuM – HaKa3amenHu acneKmu, B^nrapcKH a.TBOKaTU 3a npaBama Ha qoBeKa, 2006. (ציות לחוק הפלילי הבולגרי עם סעיף 6 של ECHR, בולגרית זכויות האדם, 2006).

149

בולגריה

המרכז האירופי לזכויות רומא 1997

אסיר מקצוע: רומא במעצר בבולגריה, המרכז האירופי לזכויות רומא, 1997.

קניב 2005

KBHCB K., ‘Rocrnnm go npaBHa nowoin B HaKasarenHOTO npaBopasgaBane B EnntapRs B cpaBHurenHa nepcneKTuBa’, flocmbn do npaeocbdue, HHCTMTVT OTBopeHo oSiiicctative in PROCVINAL. ‘, גישה לצדק, מכון החברה הפתוחה – סופיה, 2005.

מיהיילוב 1996

MuxannoB, ^., ‘HaKa3arenHuM 3aKoH OT 1896 r. u CBBPCMCHHOTO HaKa3arenHo 3aKoHgarencTBo’, B: Cmo rodunu HaKa3amenen 3aKon u aKmyannu npodneMu Ha uaKa3amennomo 3aKonodamencmeo, C., 1996, c. 60. (מיהילוב, ד’, ‘המשפט הפלילי משנת 1896 וחקיקה פלילית בת זמננו’, בתוך: מאה שנים משפט פלילי וסוגיות בחקיקה פלילית, 1996, עמ’ 60.).

NLAB 2008

OTRCT Ha HapuoHanHomo Eropo 3a npaBHa noMom 3a 2008, (דוח הלשכה הלאומית לסיוע משפטי לשנת 2008).

NLAB 2010

OTRCT Ha HapuoHanHomo Eropo 3a npaBha noMom 3a 2010, (דוח הלשכה הלאומית לסיוע משפטי לשנת 2010).

מכון החברה הפתוחה-סופיה 2009

PpawdaHCKo iiadvodein.ie e nosii.nii.iHma 2007—2008, HHCTuryr ‘OTBOPCHO oSmecTBo’ – Co^us, 2009. ( מעקב אזרחי של המשטרה 2007—2008, מכון החברה הפתוחה- סופיה, 2009).

מכון החברה הפתוחה-סופיה, 2011א

OueiiKa na npuncniceiiuemo na 3akona 3a npaenama noMow 2007—2011, HHCTuryr ‘OTBOPCHO OSIIICCTBO’ – Co^us, 2011. ( Assessing the Implementation of the Legal Aid Act 20107, —10 Society Open Society 20107,—10 ).

150

יונקו גרוזב

מכון החברה הפתוחה-סופיה 2011ב

B,CHara Ha npaBoe^gncTo B Enn rap HM – oiiCHKa Ha OSIHCCTBCHHTC pa3xogn 3a npaBoe^gnc H BBTpcmcH peg 2009 — 2020, HHCTHTYT ‘ OTBopeHo oSihcctbo ‘ – The public of Justice for Justice, אבטחה 2009-2001, מכון החברה הפתוחה-סופיה, 2011).

התביעה של הרפובליקה של בולגריה, 2010

Romig 3a npnnaraHCTo Ha 3aKoHa H 3a gcHHoerra Ha npoKyparypara H pa3encgBa^HTC opraHH 3a 2009, Hpokyparypa Ha Pcnydninca EnnrapHS, 2010 ( דוח שנתי של הרפובליקה של הרפובליקה של 20 הפרקליטות של הרפובליקה של 20, Bulgaria, 20).

Transparency International 2011

דוח שחיתות עולמי – 2010, Transparency International, 2011.

ווצ’קוב 2005

BynKoB B., ‘HpaBHara ITOMOIH B goetgcSHoTo HaKa3arcnHo npoH3BogcTBo’, flocmbn do npaeocbdue, HHCTHTyr OTBOPCHO OSIHCCTBO CO^HM, 2005. (Vuchkov V, ‘Legal C ASofrimia’0, Open Society, ‘Legal C ASofrimia, ’02 ).

151

בסריון

בוכשווילי

פרק 4 ג’ורג’יה 1

1. מבוא

1.1 מידע דמוגרפי ופוליטי בסיסי

לרפובליקה של גאורגיה יש מערכת חוק יבשתית והיא עברה רפורמות משפטיות משמעותיות 2 מאז 2004. שטחה הוא 69,700 קמ”ר והיא ממוקמת ממזרח לים השחור ומדרום לרכס הרי הקווקז הגדול. אזור זה ידוע בשם ‘דרום הקווקז’ או ‘טרנסקווקזיה’. היא חולקת את גבולה עם הפדרציה הרוסית בצפון, טורקיה וארמניה בדרום ואזרבייג’ן במזרח.

לפי הנתונים העדכניים, אוכלוסיית גאורגיה מונה כ-4,436,400, הכוללת כ-2,108,900 זכרים ו-2,327,500 נקבות. 3 ההרכב האתני שלה הוא כדלקמן: גאורגים – 70 אחוז, ארמנים – 8 אחוז, אזרים – 6 אחוז, רוסים 5 אחוז ויוונים – 2 אחוז. הבירה היא טביליסי (1,151,500 תושבים) והערים העיקריות האחרות הן קוטאיסי (700,400), רוסטבי (119,500), באטומי (123,500), גורי (144,000) ופוטי (47,700). 4 הרוב הנוצרי הוא אורתודוכסי בעיקרו, וקבוצות דתיות/ווידוי אחרות כוללות מוסלמים שיעים וסונים, גרגוריאנים ארמנים, קתולים, בפטיסטים, יהודים ועדי יהוה.

דו”ח מדינה זה נבדק על ידי גיורג’י צ’קהיידזה, עורך דין, כיום סגן ראש המפלגה של ‘פרויקט עצמאות משפט והעצמה משפטית’, יוזמה בת ארבע שנים במימון USAID המיושמת על ידי המכון לניהול מזרח-מערב.

http://siteresources.worldbank.org/GEORGIAEXTN/Resources/annual-eng.pdf.

http://geostat.ge/?action=page&p_id=472&lang=geo.

שם.

153

גאורגיה

גאורגיה קיבלה את עצמאותה מברית המועצות בשנת 1991. במהלך ‘מהפכת הוורדים’ ב-2003, הנשיא לשעבר אדוארד שוורדנדזה עזב את תפקידו בעקבות הפגנות מחאה מסיביות, ובחירות חדשות בתחילת 2004 סחפו את מיכאיל סאקשווילי לשלטון, יחד עם מפלגתו בתנועה הלאומית.. בעקבות שינויים משפטיים וכמעט בכל תחום, כאשר הרפורמה בתחום המשפט הפלילי הייתה אחת הראויות לציון.

1.2 מצב כללי בתחום המשפט הפלילי

רפורמות משפטיות בתחום המשפט הפלילי נועדו בעיקר לטפל בשיעור השחיתות הגבוה בכל המגזרים, כמו גם להילחם בפשע המאורגן. לפני הרפורמות המשמעותיות הללו, שיעור השחיתות הגבוה, כמו גם ניהיליזם וחוסר אמון כללי מצד החברה כלפי דיווח על פשעים, גרמו לכך שנציגי אכיפת החוק לא רשמו פשעים רבים, כך שהנתונים הזמינים בדרך כלל היו מעורפלים וחסרים. יתרה מכך, לסובלנות שורשית כלפי פשע, “כבוד” מסוים מצד חלקים משמעותיים מהאוכלוסייה כלפי ראשי המאפיה, “חובה” של שתיקה (בדומה לעיקרון האיטלקי של “עומרטה”) ומורשת העידן הסובייטי, לכל אחד מהם השפעה משמעותית על תפיסת הפשע בציבור.

עם זאת, מאז 2004, הרשויות נקטו רשמית במדיניות ‘אפס סובלנות’ כלפי פשע ו’גנבים על פי חוק’ (בוסי המאפיה). מנהיגי מאפיה רבים נעצרו, הורשעו או נמלטו מהמדינה. הפרלמנט של ג’ורג’יה אף הציג תיקונים רלוונטיים לחוק הפלילי של ג’ורג’יה המכריז שלהיות גנב על פי חוק, כמו גם קשר עם סביבה פלילית, הם פשעים, הנושאים עונשים מקסימליים של 10 ושמונה שנים, בהתאמה.

רפורמות משמעותיות שונות בתוך רשויות אכיפת החוק (בעיקר המשטרה והפרקליטות), מאבק יעיל בשחיתות והגברת אמון הציבור כלפי מוסדות אכיפת החוק, 5 הביאו לשינויים מהותיים בתפיסות הציבור לגבי פשיעה. החברה בירכה על המאבק בשחיתות וארגוני המאפיה, וקראה לצעדים מחמירים עוד יותר. הסקר הקרימינולוגי האחרון 6 מראה כי 58 אחוז מהנשאלים הביעו את נכונותם לסייע לרשויות אכיפת החוק בלחימה ובחקירת פשעים.

http://www.police.ge/uploads/sakanonmdeb lob aza/ bcg_kvleva.pdf.

נערך על ידי משרד המשפטים של גאורגיה וחברת GORBI 2011.

154

בסריון בוכשווילי

ההכרזה הרשמית על מדיניות אפס סובלנות כלפי פשיעה הביאה לצעדים מחמירים יותר, ולכן מדיניות המשפט הפלילי של המדינה הפכה לענישה הרבה יותר באופיה. לפי סטטיסטיקה רשמית שסופק על ידי בית המשפט העליון של ג’ורג’יה, בתי המשפט הפליליים הרשיעו 19,940 וזיכו שמונה אנשים בשנת 2010, 18,354 מורשעים ו-18 זוכו בשנת 2009, ו-20,804 הורשעו ו-30 זוכו בשנת 2008, בתוצאה דרסטית זו של אסירים. בבתי הכלא הגיאורגיים. בעוד שב-2005 היו 9,688 אסירים, המספר עלה ל-21,075 ב-2009 ול-23,684 ב-2010. הדו”ח האחרון שפרסם World Prison Population מציב את גאורגיה במקום השישי, עם 505 אסירים לכל 100,000 נפשות. 7

בנוסף, אמצעים ומדיניות מחמירים אלה הביאו להפחתה משמעותית של הפשיעה. על פי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים ביותר, רמת הפשיעה בג’ורג’יה נמצאת בירידה. ניתן לייחס זאת לעבודה יעילה יותר של מוסדות אכיפת החוק, כמו גם להגברת האמון של הציבור כלפי המשטרה ודיווח בזמן על פשעים. בשנת 2006 רשם משרד הפנים 62,283

http://chartsbin.com/view/eqq, פורסם ב-2 בפברואר 2011.

155

גאורגיה

פשעים, בעוד שבשנת 2010 המספר היה 34,739, לאחר ירידה הדרגתית בשנים שחלפו (2007 – 54,746, 2008 – 44,644, 2009 – 35,949). 8

הסקר האחרון שנערך על ידי משרד המשפטים והאיחוד האירופי (EU) 9 חשף כי 98 אחוז מהנשאלים חשו בטוחים מפשע בשעות היום ו-96 אחוזים במהלך הלילה. כ-87% מהנשאלים העריכו את עבודת המשטרה כיעילה והדגישו את האמון המוגבר כלפיה. סוכנות אכיפת החוק המהימנה ביותר בג’ורג’יה הייתה משטרת הסיור. מנגד, 49% מהמשיבים העריכו את עבודת הפרקליטות כחיובית, בעוד ש-26% היו ניטרליים. המשיבים הביעו הכי פחות אמון כלפי רשויות המשפט.

1.3 רפורמה משפטית במגזר המשפט הפלילי

לאימוץ הקוד החדש של סדרי הדין הפליליים (CCP) 10 משנת 2010 קדמו דיונים ממושכים ומחלוקות בין כל בעלי העניין, כמו גם מאות תיקונים שהוכנסו ל-CCP הקודמת. זה הוליד לפעמים תחושה של עמימות וחוסר רלוונטיות להוראות הקודמות של המק”ס.

http://www.police.ge/uploads/statistika/shss_statistika/BIULETENI.saqartvelo.ianvari.14.02.10. pdf.

http://www.justice.gov.ge/index.php?lang_id=GEO&sec_id=130.

נחקק ב-1 באוקטובר 2010.

156

בסריון בוכשווילי

המק”ס החדשה שינתה את כל ההליך הפלילי מאינקוויזיטורי ליריבי. הוא הציג חידושי ליבה כגון: מערכת חבר מושבעים; 11 גידול משמעותי בהיקף שוויון הזרועות של הצדדים בהשגה והגשת ראיות רלוונטיות בפני בית המשפט; תפקידם של השופטים כבורר ללא סמכות לגבש ראיות או להורות על ביצוע צעדי חקירה על חשבונו; נטל ההוכחה המוטל על התביעה; איסור חקירת עדים ללא הסכמתם; נוכחות השופט בשלב קדם המשפט; הפחתת מעצר במהלך חקירה ראשונית של תיק; ומועד אחרון של 12 חודשים להרשעה מרגע שהוגש נגד אדם כתב אישום.

בנוסף לחידושים אלה, הודאת האשמה (בהסכם פרוצדורלי) הייתה יוזמה מרכזית שהוכנסה למערכת המשפט הפלילי הגיאורגית בשנת 2004. מטרתה להוביל לפסק דין של בית המשפט ללא שיקול ענייני של תיק. הסדר טיעון יכול להתייחס להודאה באשמה, או להסכמה באשר לעונש. הסטטיסטיקה העדכנית ביותר חושפת כי בכמעט 80 אחוז מהתיקים הפליליים נעשה שימוש בהסדר טיעון – בשנת 2010 ניתנו בתי המשפט הפליליים 19,956 פסקי דין, שכללו 15,867 הסדרי טיעון. 12

1.4 בתי משפט פליליים

באופן כללי, הסמכות השיפוטית בתחום הפלילי מופעלת על ידי בתי משפט נפוצים המורכבים מבתי משפט מחוזיים (עירוניים), 13 בתי משפט לערעורים, 14 ובית המשפט העליון של גאורגיה. 15 לבית המשפט החוקתי של גאורגיה אין סמכות לטפל

כמקרה פיילוט, מערכת המושבעים תחול על מקרים של רצח בנסיבות מחמירות רק בטביליסי עד ה-1 באוקטובר 2012, ולאחר מכן היא תכסה גם את מחוז כותאיסי, ומשנת 2014 את כל גאורגיה.

http://www.supremecourt.ge/files/upload-file/pdf/sisxli2010.pdf.

אם תיק פלילי לא נידון על ידי בית משפט של מושבעים כבית משפט בערכאה ראשונה, התיק יידון על ידי בית המשפט המחוזי (עירוני) (סעיף 20 ל-CCP).

“… הרכב החקירות של בית המשפט לערעורים יבחן את התלונות שהוגשו על החלטות שופט השלום… לשכת הערעור של בית המשפט לערעורים תבחן את הערעורים שהוגשו על פסק דין והחלטה סופית אחרת שניתנו על ידי המחוזי ( עיר) בית משפט או שופט שלום… הלשכה הפלילית של בית המשפט לערעורים תדון בערעור המבקש לבחון מחדש פסק דין והחלטה סופית אחרת של בתי המשפט הנפוצים של גאורגיה שנכנסו לתוקף משפטי עקב נסיבות שהתגלו לאחרונה, במקרים המזוהים בקוד זה ובהתאם לכללים שנקבעו” (סעיף 20 ל-CCP).

הלשכה הפלילית של בית המשפט העליון של ג’ורג’יה בוחנת ערעורי עונשין שהוגשו נגד פסק דין וכל החלטה סופית אחרת שניתנה על ידי בית המשפט לערעורים.

157

גאורגיה

עם תיקים פליליים או לשנות את פסקי הדין של כל אחד מבתי המשפט הנפוצים. 16 משפטים פליליים נדונים על ידי שופטים מקצועיים או מושבעים כפי שנקבע בחקיקה. 17

הגינות ההליכים המשפטיים בפני רשויות משפט מקומיות נחקרה על ידי מוסדות פיקוח על זכויות אדם שונים, כמו גם על ידי משרד החוץ האמריקאי בדו”ח זכויות האדם שלו לשנת 2010 על ג’ורג’יה 18, שקבע כי: “נמשכו הדיווחים שהרשות המבצעת המשיכה להפעיל לחץ על רשויות המשפט”. אמירות דומות ניתן למצוא בדו”ח האחרון של הסנגוריה הציבורית של גאורגיה (נציב תלונות הציבור), שציין כי: “בתיקים פליליים בתי המשפט לא יישמו כראוי את הזכות להליך הוגן הניתנת על ידי האמנה האירופית לזכויות האדם”.

תוך ציון הגישה הכללית של בתי המשפט, השפעתה לכאורה של הפרקליטות על מערכת המשפט, היעדר ביסוס רלוונטי של פסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט הפליליים, כנדרש על פי סעיף 6 ל-ECHR, והנתונים הסטטיסטיים שצוינו לעיל המתייחסים לנתונים הנמוכים ביותר. שיעור הזיכויים, ארגונים לא ממשלתיים התלוננו כי רשויות המשפט ממשיכות לפעול כחותמת גומי להחלטות התובע וכי הרשות המבצעת מפעילה השפעה בלתי הוגנת.

1.5 בר

לשכת עורכי הדין הגיאורגית (GBA) מכסה את כל עורכי הדין, לרבות עורכי דין פליליים. 19 הדרישות לעיסוק משפטי הן מאוד ליברליות. החוק קובע כי עורך דין (עו”ד) יכול לעסוק לבדו, או עם עורכי דין אחרים, או עם בעלי מקצוע אחרים, על ידי הקמת לשכות משפטיות או גורמים משפטיים פרטיים אחרים בהתאם לחקיקה הרלוונטית לפעילות מסחרית. 20

בית המשפט החוקתי של ג’ורג’יה מוסמך לדון בבקשות בודדות רק כאשר הוראות המעשה הנורמטיבי נחשבות סותרות את הזכויות הבסיסיות או החירות המובטחות לפי הפרק השני של החוקה הגיאורגית. בית המשפט החוקתי של גאורגיה הוא אחד המוסדות הפעילים המשתמשים ומבססים את החלטותיו על סטנדרטים שנקבעו על ידי ECHR.

כיום רק בגין הריגה בנסיבות מחמירות.

מחלקת המדינה של ארצות הברית, הלשכה לדמוקרטיה, זכויות אדם ועבודה 2009 (2010) דוחות מדינות על נהלי זכויות אדם, ג’ורג’יה http://www.state.gov/g/drl/rls/hrrpt/2009/ eur/136032. htm.

יש להזכיר שבמהלך השנים האחרונות, עורכי דין הטילו ספק ברעיון שיש רק לשכת עורכי דין אחת ולא לאפשר למספר GBAs לפעול.

סעיף 18 לחוק עורכי דין (עורכי דין), התקבל ב-20 ביוני 2001.

158

בסריון בוכשווילי

לפי הרשימה הרשמית של חברי GBA, ישנם 3,691 עורכי דין רשומים. עם זאת, לא כולם רשאים להשתתף בהליכים פליליים, שכן רק מי שעבר בחינות הלשכה הכלליות (הכוללות את כל תחומי המשפט – פלילי, אזרחי, מנהלי) או בחינות במשפט פלילי, ניתן רישיון השתתפות במשפטים. הליכים פליליים (2,971 עורכי דין). 21

באשר לתפיסה של עבודת הגנה פלילית באופן כללי, המצב בג’ורג’יה אינו מחמיא. בעוד שרשויות המדינה ריכזו את מאמציהם בהעלאת היכולת של רשויות אכיפת החוק (בתי משפט, שירות התובע, משטרה), כמעט ולא נעשה דבר על ידי המדינה כדי לחזק את ה-GBA. על בסיס הנתונים הסטטיסטיים על זיכויים על ידי רשויות משפט לאומיות, כמו גם הלחץ שדווח על ידי התביעה על מערכת המשפט, 22 עורכי דין פליליים רבים פסימיים לגבי השגת הצלחה בתיקים פליליים. בשיחות לא רשמיות, עורכי דין רבים הצהירו כי עקב כך הם מעדיפים להתרכז בתיקים אזרחיים.

הדו”ח האחרון שפורסם על ידי מרכז המעקב הבינלאומי לעורכי דין 23 הדגיש:

( א) שהתובע מתערב באופן קבוע ביחסי עורך דין/לקוח, וקורא ללקוח להחליף עורך דין אם הנוכחי אינו מתאים לו (נטען כי התובעים מעדיפים להתמודד עם קבוצה מסוימת של עורכי דין איתם הם להוטים להשיג הסדר טיעון, ולהציע ואף להפעיל לחץ על נאשמים לבחור באחד מאותם עורכי דין); 24

( ב) המכשולים המעשיים להנאה מזכויות היועץ המשפטי בתיקים פליליים;

( ג) דיווחים על לחצים שהופעלו על סנגורים מטעם רשויות התביעה (איומים, מעצרים, חיפושים);

( ד) שהשופטים מסרבים לקבל את רוב הבקשות שהוגשו על ידי הסנגור ובמקביל עומדים בכל ההשתדלות שהגישו רשויות התביעה;

( ה) שלסנגורים יש קשיים במפגש עם עצור, בהמתנה של שעות, ובמגבלות מחמירות על כל פגישה כזו;

http://www.4barristers.weebly.com.

ראה דו”ח של משרד החוץ האמריקאי על ג’ורג’יה 2009 http://www.state.gov/g/drl/rls/hrrpt/2009/eur/136032.htm.

http://www.observatoire-avocats.org/wp-content/uploads/Mission-report-Legal-profession-in-

Georgia1.pdf.

על פי הצהרת עורך הדין JB

159

גאורגיה

( ו) אי שמירת חיסיון בין עורך הדין ללקוחו במעצר;

( ז) אי שמירה על סודיות הערות עורך הדין ושל מסמכי התיק.

1.6 משטרה 25

לג’ורג’יה יש מערכת אכיפת חוק המערבת יחידות מיוחדות וממוליטריות המפעילות סמכות מבצעת, המגנות על ביטחון וסדר הציבור, ועל זכויות אדם וחירויות מפני הפרות בלתי חוקיות, במסגרת חקיקה. המשטרה פועלת במסגרת משרד הפנים, בה מועסקים בעלי דרגה משטרתית או צבאית מיוחדת וכן עובדי ציבור אחרים. 26

משרד הפנים ויחידותיו (משטרה פלילית, מחלקה אופרטיבית מיוחדת, המחלקה לביטחון חוקתי) עורכים חקירות של כל הפשעים, למעט אלה שהוגדרו בצו שר המשפטים. 27 משרד התובע מופקד על חקירת פשעים שבוצעו על ידי פקידים בכירים כמו הנשיא, חברי פרלמנט, שופטים, שגרירים וקונסולים במדינות זרות, נציב תלונות הציבור, תובעים, קציני צבא בכירים וראש לשכת השליטה. למשרד האוצר יש סמכות לחקור עבירות כספיות, ומשרד הביטחון חוקר עבירות שמבצעים אנשי צבא.

1.7 שירות התביעה 28

לצורך ביצוע תביעות פליליות, נותנת הפרקליטות הדרכה פרוצדורלית בחקירות. לפני 2004, חוקת גאורגיה התייחסה למשרד התובע כרשות שיפוטית. עם זאת, התיקונים לחוקה משנת 2004 הכניסו את השירות לפרק העוסק ברשות המבצעת. כתוצאה מכך הפכה הפרקליטות לחלק בלתי נפרד ממשרד המשפטים. במקרים המוגדרים לפי הוראת שר המשפטים, הפרקליטות מבצעת את החקירה המלאה של העבירה.

ראה חוק המשטרה (27 ביולי 1993).

התיקון של 18 בדצמבר 2009, N2390 נכנס לתוקף החל מה-1 בפברואר 2010.

אומץ ב-29 בספטמבר 2010.

חוק שירות התביעה, סעיף 32 של המק”ס.

160

בסריון בוכשווילי

התובע מבצע את אחריותו ופועל בתפקיד של מאשימה מדינה בבית המשפט. התובע מוסמך בין היתר : לתת הוראה מחייבת לעובד מוסד לאכיפת חוק ו/או תובע כפוף במהלך החקירה; להגיש בקשות לבית המשפט בבקשה לצו בית משפט על יישום, שינוי או ביטול של אמצעי מניעה לנאשם, או על קבלת החלטת בית המשפט בביצוע פעולות חקירה ו/או אופרטיביות המגבילות זכויות אדם; לבטל פסק דין שניתן על ידי חוקר או תובע כפוף; להפסיק או להשעות תביעה פלילית ו/או חקירה; חיובים חלופיים; להתקשר עם הנאשם להסדר טיעון ולהגיש בקשה לבית המשפט למתן פסק דין ללא דיון ענייני בתיק הפלילי.

בפועל, הפרקליטות הפכה לחזקה, במיוחד מאז ‘מהפכת הוורדים’. כפי שהוזכר לעיל, נטען על ידי ארגונים לא ממשלתיים, עורכי דין וארגונים בינלאומיים כי לשירות התביעה יש רמה גבוהה של השפעה על רשויות המשפט, וכי האחרונים משמשים פשוט כחותמת גומי לכל הבקשות והבקשות שהוגשו על ידי התובעים. כמעט בכל המקרים שבהם מבקשת הפרקליטות הטלת מעצר מקדמי על יחידים, רשויות המשפט נעתרות לבקשותיהן. בשנת 2009 ביקשה הפרקליטות הטלת מעצר מקדמי ב-8,713 תיקים, מתוכם 94.1 אחוזים נענו; בשנת 2010 עמד יחס זה על 92.6 אחוזים מתוך 8,761 בקשות. המצב חמור אף יותר בכל הנוגע לשיעור ההרשעות בפלילים.

התביעה לוקחת את התפקיד המוביל בהליך הסדר הטיעון. נטען כי סמכות חקיקה זו מנוצלת לעיתים על ידי תובעים/חוקרים כדי ללחוץ על נאשם לבחור בעורכי דין מסוימים המציעים לו/ה הסדר טיעון.

2. שירות סיוע משפטי

החוק המיוחד לסיוע משפטי חינם נוסח בשנים 2004 עד 2007 בהנהגת משרד המשפטים ובהשתתפות פעילה של מומחים לאומיים ובינלאומיים וגורמים לא ממלכתיים. 29 אימוץ החוק הנפרד התבסס על הצורך

29 לדוגמה, קרן מקומית (Open Society) וקרנות גאורגיות אחרות וארגונים לא ממשלתיים מקומיים, לרבות איגוד עורכי הדין הצעירים של גאורגיה ואיגוד ‘סעיף 42 לחוקה’, היו מעורבים באופן פעיל בתהליך.

161

גאורגיה

להבטיח עצמאות ויציבות השירות, ובכך לחייב חוק מיוחד להקים את הישות המשפטית הציבורית 30 במסגרת משרד המשפטים. 31 חוק הסיוע המשפטי החדש התקבל ב-19 ביוני 2007. מאז, החוק תוקן פעמיים – פעם אחת בשנת 2008, דחיית כניסת הסיוע המשפטי בהליכים אזרחיים ומנהליים, ובין היתר בהמשך אותה שנה, בוצעו שינויים חשובים למערכת, שכללה העברת הישות המשפטית הציבורית ממשרד המשפטים למשרד התיקונים והסיוע המשפטי החדש שנוצר.

ככלל, החוק מבוסס על העקרונות הבאים:

– הכרה בזכותו של כל אדם להתייעצות משפטית ולנציגות בית המשפט ¬על חשבון המדינה; 32

– ייעוץ משפטי שיינתן לכל סוגיה משפטית ולכולם; ייצוג בית משפט למקרים ספציפיים שיינתנו בהליכים פליליים, אזרחיים ומנהליים (באשר למשפטים בפועל, מדובר רק בהליכים פליליים וחלקם מינהליים); 33

– זכות גישה לשירות רק לאנשים פיזיים (ולא לגופים משפטיים); 34

– סיוע משפטי בהליכים פליליים שיינתן כאשר החוק קובע ישירות, או כאשר הנאשם/הנאשם אינו יכול לשלם עבור שירותו של עורך הדין – כלומר לאנשים שמעמדם הסוציאלי הוערך על ידי משרד העבודה, הבריאות והרווחה. נושאים כנפלים מתחת ל-70,000 (נקודות מותנות), לאנשים שמעמדם החברתי הוערך מתחת ל-100,000 (נקודות מותנות) ויש להם שלושה ילדים או יותר, לאנשים עם מוגבלות, ליוצאי מלחמה וצבא ולנוער. יתומים; 35

ה’ישות המשפטית הציבורית’ היא גוף ממלכתי עצמאי למחצה, הנשלט על ידי המשרד, או גוף אחר של הרשות המבצעת; סוכנות זו מפעילה עצמאות רבה בעבודתה היומיומית (כולל גמישות רבה יותר ביחס למקורות המימון התקציביים שאינם ממלכתיים), אך היא כפופה באופן פורמלי ומוסדי לגוף המפקח. תקנות ספציפיות עבור גופים כאלה ניתנות בחוק הישות המשפטית הציבורית שאומץ ב-28 במאי 1999 (נדון בהמשך).

סטטוס השירות בתוך הרשות המבצעת יידון בהמשך להלן.

סעיף 1 לחוק הסיוע המשפטי.

סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי.

סעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי.

162

בסריון בוכשווילי

– שירות הסיוע המשפטי (LAS) הוא ישות משפטית ציבורית הנתונה למשרד התיקונים והסיוע המשפטי (MCLA), בראשותו של מנהל ה-LAS שמונה על ידי שר המל”ל; 36

– כדי להבטיח תפקוד אפקטיבי ושקוף של ה-LAS, כמו גם את עצמאותם של עורכי דין בודדים של LAS, הוקמה מועצת מעקב על ידי השר ובה חברים מגופים ממלכתיים שונים וארגונים לא-מדינתיים. 37

המעמד המשפטי של ה-LAS כישות משפטית ציבורית מאפשר לו להיות גמיש הרבה יותר כלפי מימון, מול מוסדות המדינה הרגילים (למשל, המשרד ומחלקותיו). על פי חוק ישויות משפטיות ציבוריות, בנוסף למימון התקציבי (כאשר לגופים כאלה צריך להיות סעיף תקציבי נפרד) זכאים גופים אלה למימון מהמקורות הבאים: דמי חבר (אם הישות הוקמה כארגון מבוסס חברות); תרומות תקציביות ממוקדות מהמדינה; הכנסה שהתקבלה כתוצאה מרכש המדינה; הכנסה שהתקבלה כתוצאה משירותים הניתנים על פי חוזה; מקורות מימון משפטיים אחרים (כולל מענקים). 38 רשימה דומה של מימון אפשרי ניתן בחוק הסיוע המשפטי. 39

ההקצאות התקציביות הספציפיות שניתנו לשירות במהלך שש השנים עד 2010 הן כדלקמן: 40

– 2005 – כ-13,000 אירו;

– 2006 – כ-52,000 אירו;

– 2007 – כ-652,000 אירו;

– 2008 – כ-1,248,260 אירו;

– 2009 – כ-1,256,950 אירו;

– 2010 – כ-1,113,500 אירו.

סעיף 8 לחוק הסיוע המשפטי;

בהתאם לסעיף 10 לחוק הסיוע המשפטי, הוקמה מועצת המעקב של הלש”ס.

על פי סעיף 4 לחוק המענקים (שאושר ב-28 ביוני 1996), גורמים משפטיים ציבוריים זכאים לקבל מענקים ישירים.

סעיף 22 לחוק הסיוע המשפטי.

ראה דו”ח שנתי 2009 של LAS, כמו גם חוק 2010 על תקציב המדינה בכתובת: http://www.mof.gov. ge/4069.

163

גאורגיה

על פי חוק הסיוע המשפטי, למועצת המעקב של LAS תפקיד מרכזי בהבטחת הקיימות הפיננסית של השירות. לפי סעיף 22 1 (שהוכנס עם השינויים משנת 2008), הקטנת תקציב הלש”ס, בהשוואה לתקציב השנה הקודמת, מותרת רק בהסכמת מועצת המעקב של ל”ש.

בשנת 2008 העניקה המל”ל ייצוג משפטי ב-9,008 תיקים, בשנת 2009 הסתכם נתון זה ב-8,906, וב-2010 עמד על 9,596 תיקים.

באשר למדיניות השכר לעורכי דין בל”ש, על פי המערכת הפנימית שנקבעה, השכר לעורכי הדין בל”ש הינו סכום חודשי קבוע. (לפי המידע שמסר מר אירקלי קובידזה, מנהל שירות הסיוע המשפטי החופשי של המדינה, השכר החודשי הנוכחי לעורכי דין LAS בטביליסי הוא כ-420 אירו; לעורכי דין אזוריים 350 אירו; וליועצים משפטיים 310 אירו.) לעורכי דין שהוזמנו מהמרשם הציבורי, הם מקבלים החזר על שירותיהם על סמך רשימת הפעולות/התיעוד הספציפיים שהם מגישים (לדוגמה, על סמך מספר הבקשות שהוכנו והוגשו לרשות השופטת/רשויות אכיפת החוק, ומספר הבקשות ביקורים בכלא).

3. זכויות משפטיות ויישומה

3.1 הזכות למידע

החקיקה הגיאורגית קובעת כי ברגע המעצר או, אם לא יתקיים מעצר, מיד עם ההכרה כאדם שהוגש נגדו כתב אישום, וכן לפני כל חקירה, יודיע לנאשם כי יש לו זכות ל הסנגור, הזכות לשתוק ולסרב לענות על כל שאלה, הזכות מפני הפללה עצמית, שכל מה שהוא אומר עלול לשמש נגדו, והזכות לעבור בדיקה רפואית ללא תשלום. במקרה של מעצר או מעצר, מיד עם הבאתו למוסד רלוונטי. 41

החובה למסור מידע לנתבע לגבי זכויותיו מוטלת:

במקרה של מעצר, על פקיד המעצר; 42

במקרה של כתב אישום, על התובע או על החוקר. 43

בסריון בוכשווילי

אם קיימת עילת מעצר, פקיד המעצר יסביר לנאשם זכויות אלה. כל הצהרה שנאמרה על ידי האדם שנעצר לפני שנודע לו על זכויותיו אינה קבילה כראיה. 44 רשימת זכויותיו של נאשם מפורטת בפרוטוקול המעצר, 45 והחקיקה קובעת כי על הרשויות חלה חובה לספק לנעצר העתק של רישום המעצר שלו. במקרים בהם לא מתקיים מעצר והתובע, או על פי הוראת התובע החוקר, מציג את כתב האישום לנאשם ללא ביצוע מעצר, יימסר לנאשם עותק מכתב האישום המפרט את זכויותיו וחובותיו של הנאשם. או סנגורו. 46

במקרה של מעצר, פקיד המעצר הוא האחראי ליידע את הנאשם על זכויותיו בעת המעצר. 47 מיד לאחר לקיחת האדם למעצר, יערוך פקיד המעצר את רישום המעצר. אם בשל סיבה(ים) אובייקטיבית אי אפשר לערוך את רישום המעצר, הוא ייערך מיד לאחר הבאת הנלקח למעצר לתחנת המשטרה או לגורם אכיפת חוק אחר. הרשומה צריכה לציין את רשימת הזכויות של הנאשם במסגרת המק”ס; במקרה הרלוונטי, התיעוד יציין גם את הסיבות האובייקטיביות לאי עריכת הרשומה מיד לאחר שהאדם נלקח למעצר. לנעצר ימסר מיד עותק של רישום המעצר שלו. 48

במקרה של כתב אישום בו לא מתקיים מעצר, אם קיימת עילה מספקת להגשת כתב אישום, רשאי התובע לתת פסק דין המטיל אדם באחריות פלילית כנאשם. האישומים יוצגו לא יאוחר מ-24 שעות ממתן פסק הדין. על התובע, או על פי הוראת התובע החוקר, להציג את כתב האישום בפני הנאשם ובפני סנגורו. העתק מכתב האישום המפרט את זכויותיו וחובותיו של הנאשם ימסר לנאשם או לסנגוריו. 49

למרות שלא צוין במפורש ב-CCP כי רשימת הזכויות חייבת להינתן לנאשם בשפה שהוא/היא מבין, רוח ההוראות הרלוונטיות מספקת עילה מספקת לכך. המק”ס קובעת בבירור כי משתתף בהליך ללא שליטה או חוסר ידיעה מספקת של שפת ההליך הפלילי ייעזר במתורגמן. 50

גאורגיה

החקיקה הגיאורגית גם קובעת בבירור חובה של רשויות אכיפת החוק ליידע את הנאשם על האשמות והאשמות שהוגשו נגדו. הוא מחייב שברגע המעצר או, אם לא יתקיים מעצר, מיד עם ההכרה כנאשם, וכן לפני כל חקירה, יודיע לנאשם בשפה שהוא/היא מבין על העבירה ( s) לפי הקוד הפלילי של ג’ורג’יה כאשר קיימת עילת תביעה סבירה. יימסר לנאשם פרוטוקול מעצרו או, אם אינו עצור, העתק פסק דין המכירה בו כנאשם. 51

לנאשם זכות לשירותי מתרגם/מתורגמן על חשבון המדינה במהלך חקירה ופעולות חקירה אחרות, אם אין לו ידיעה, או אי ידיעה מספקת, בשפת ההליך הפלילי. 52

באופן פורמלי, המק”ס חוזה כי יש לשחרר את הנאשם מיד אם לא הודיעו לו על הזכויות הקבועות בסעיף 174 של המק”ס בעת המעצר ולא נמסר לו עותק של רישום המעצר, או שרשום המעצר נערך תוך הפרות מהותיות הפוגעות בעמדתו המשפטית של הנאשם.

בפועל, חובת מסירת המידע בעל פה במקום, במהלך המעצר, אם זה מתקיים, אינה מתקיימת על ידי הרשויות הרלוונטיות. חלק מהסנגורים 53 טוענים כי רק במקרים בעלי פרופיל גבוה, כאשר מדובר בטלוויזיה ומצולם הליך המעצר, ימסר לנאשם המידע המילולי לגבי זכויותיו. באופן כללי, הרשויות מנסות לנצל מעצר בלתי צפוי ולהשיג כמה שיותר ראיות/עדויות מהעצור מבלי ליידע אותו על זכויותיו. יתרה מזאת, גם כאשר פרוטוקול המעצר (המכיל את רשימת הזכויות) מסופק לנאשם, הרשויות סבורות כי אין חובה לכאורה לוודא האם הנעצר הבין בבירור את זכויותיו. עם זאת, הסנגורים אינם מביעים תלונות כלשהן על עמימות הנוסח המגדיר את זכויות הנאשם אשר נקבע בין בפרוטוקול המעצר (במקרה של מעצר) ובין בפרוטוקול כתב האישום.

החקיקה הגיאורגית גם קובעת בבירור חובה של רשויות אכיפת החוק ליידע את הנאשם על האשמות והאשמות שהוגשו נגדו.

סעיף 38 של המק”ס.

שם.

לדברי עורכי הדין JB, GM ו-GM

166

3.2 הזכות להגן על עצמו

3.2.1 הזכות להגן על עצמו באופן אישי

החקיקה הגיאורגית מספקת ערבויות לנאשם להגן על עצמו באופן אישי או באמצעות סנגור. זכות זו קמה ברגע המעצר או, אם לא מתקיים מעצר, מיד עם ההכרה כנאשם. CCP 54 קובע כי לנאשם הזכות לסרב לשירותיו של הסנגור ולבצע את הגנתו באופן עצמאי, לשם כך יינתן לו מספיק זמן ואמצעים. עם זאת, הזכות להתגונן באופן אישי אינה מוחלטת, והחקיקה הגיאורגית צופה נסיבות מסוימות שבהן יש לספק הגנה מחייבת, על אף רצונו של הנאשם בשלבי החקירה והמשפט. כך, למשל, כאשר: הנאשם הוא נער; הנאשם אינו דובר את שפת ההליך הפלילי; לנאשם מוגבלות פיזית או נפשית המונעת ממנו להפעיל את ההגנה העצמית; ניתן צו (פסק דין) בית משפט המחייב בדיקה פסיכולוגית; המק”ס קובעת מאסר עולם כעונש על הפשע לכאורה; הנתבע נמצא בהליך של משא ומתן להסדר טיעון; הנאשם מואשם בפשע שבגינו דורשת המק”ס משפט מושבעים; הנאשם אינו מתייצב בפני גופי החקירה; הנאשם מורחק מהאולם; או שהנאשם הוא אדם לא מזוהה. 55

החקיקה הגיאורגית מאפשרת לנאשם לבצע חקירה פרטית באופן עצמאי, או בסיוע סנגור, להשיג ולהציג ראיות כדין בהתאם לכללים הקבועים ב-CCP, לבקש ביצוע מחייב של פעולת חקירה ולבקש הגשת ראיות הנחוצות להתנגדות להאשמות או להקלה על אחריות פלילית, ולהשתתפות בפעולת החקירה המתבצעת על פי בקשתו ו/או בקשת סנגורו. 56

המק”ס מעניקה זכות לנאשם להשתתף בחקירת האישומים והמשפט; להגיש בקשה וסירוב; לבקש בחינת ראיות ההגנה באותם תנאים ובאותה הליך כמו ראיות התביעה; להכיר את התלונה שהוגשה על ידי

סעיף 38 של המק”ס, סעיף 6.

סעיף 45 של המק”ס.

סעיף 38 של המק”ס, סעיף 7.

167

גאורגיה

הצד שכנגד ולהציג את דעתו לגביו; ולבחון את פרוטוקול ישיבת בית המשפט ולהעיר עליו הערות. 57

בהתאם לכללים שנקבעו במסגרת המק”ס, לנאשם הזכות להגיש ערעור על פעולה של חוקר בפני תובע, או להגיש ערעור על פעולה והחלטה של תובע בפני תובע עליון או, במפורט תיקים, בפני בית המשפט. נאשם/מורשע יהיה רשאי לערער על החלטת בית משפט וכן לקבל העתק מההחלטה הערעורה. 58

בפועל, חשודים ונאשמים לעיתים רחוקות מוותרים על זכותם להיעזר בסניגור או מביעים את רצונם להגן על עצמם באופן אישי. ברוב התיקים הפליליים מושג הסדר טיעון בין הצדדים (בכ-80 אחוז מהמקרים). 59 בהליכי הסדר טיעון חובה השתתפותו של הסנגור והנאשם אינו יכול להגיע להסדר טיעון ללא שכירת סנגור (או נהנה מעוזר משפטי חינם אם הוא/היא חסרי אמצעים).

3.2.2 זכות להתגונן באמצעות ייעוץ משפטי

כאמור לעיל, לצד הזכות להתגונן באופן אישי, החקיקה הגיאורגית קובעת גם כי לנאשם יש זכות לעורך דין לפי בחירתו 60 וכן הזכות להחליף עורך דין לפי בחירתו בכל עת. המק”ס קובעת כי מרגע ההכרה באדם כנאשם, הוא/היא נהנה מהזכות לסנגור משפטי, שכן הם נחשבים כנאשם מרגע המעצר או הגשת כתב האישום. 61 לנאשם הזכות לייעוץ משפטי בכל עת ואין נסיבות האוסרות על השתתפותו של עורך דין בכל שלב של ההליך. 62

המק”ס קובעת כי נאשם או קרוב משפחה או אדם אחר הפועלים בהתאם לרצונו של הנאשם יבחרו וימנה סנגור. 63 לחוקרים, לתובעים או לשופטים אין זכות להמליץ על ייעוץ כזה. הזכות לבחור עורך דין אינה מוחלטת. לדוגמה, הגרסה הקודמת של המק”ס קבעה אפשרות להשתתפות של עורך דין זר כאשר ניתנה רשותו של שר המשפטים. המק”ס הנוכחית לא חוזה

57 שם.

58 שם.

http://www.supremecourt.ge/default. aspx?sec_id= 1171 &lang= 1.

סעיף 38 של המק”ס.

סעיפים 170 ו-169 של המק”ס.

סעיף 38 של המק”ס.

סעיף 41 של המק”ס.

168

בסריון בוכשווילי

אפשרות כזו. כאשר אדם מסוגל לכסות את העלויות הרלוונטיות לסיוע משפטי, הוא/היא חופשי לבחור מרשימת עורכי הדין החברים בלשכת עורכי הדין הגיאורגית. כאשר לאדם ניתן סיוע משפטי חינם, הבחירה בעורך דין נעשית על ידי LAS.

אם נאשם חסר אמצעים, החקיקה קובעת זכות להתמנות לעורך דין על חשבון המדינה. המק”ס מבטיחה לנאשם זמן ואמצעים סבירים להכנת הגנתו, כמו גם סודיות התקשורת בין נאשם לסנגוריו. כמו כן, היא אוסרת כל הגבלה על תקשורת כזו שתפריע לביצוע התקין של ההגנה. 64

המק”ס מסמיכה את הנאשם לבצע חקירות פרטיות בסיוע סנגור, על מנת להשיג ולהציג ראיות כדין; לבקש ביצוע מחייב של פעולת חקירה ולבקש הגשת ראיות הדרושות לשלילת האשמות או להקלת אחריות פלילית; להשתתף בפעולת החקירה המתבצעת על פי בקשתו ו/או בקשת סנגורו. כמו כן, זכותה של נאשם לבקש כי סנגורו יגיע לפעולות חקירה בהן נדרש הנאשם להשתתף. 65

בפועל נטען 66 כי הנתבעים נתקלים בקשיים ביחס לגישה נאותה ובזמן לעורך דינם. בנובמבר 2010, מרכז המעקב הבינלאומי לעורכי דין (IOL) ערך משימת מציאת עובדות כדי להעריך את המצב ביחס למקצוע עריכת הדין במדינה. ה-IOL דיווח כי עורכי דין נתקלים במכשולים בעיסוק במקצועם באופן חופשי, כגון קשיים בגישה למפעלי כלא ומפגש עם לקוחותיהם העצורים, הפרה של עקרון חיסיון עורך דין-לקוח, קשיים בקבלת גישה לתיקים הרפואיים של עצורים והיותם נתונים בעצמם. חיפושים משפילים ומשפילים בכניסה למתקני כליאה.

נטען כי, בעבר הקרוב מאוד, רשויות אכיפת החוק העבירו אנשים שנעצרו למתקני מעצר זמניים הממוקמים הרחק ממקום מגוריהם הרגיל, ולכן עורך הדין שנבחר על ידי האדם הנדון מתקשה יותר לבקר אותו אדם. ולעתים קרובות מסרב לעשות זאת. 67 במקרים מסוימים עובדה זו משמשת אז על ידי רשויות החקירה כתירוץ לספק לאדם עורך דין משירות הסיוע המשפטי (אותו בתחילה הוא/היא לא ביקש). 68

64 שם.

סעיף 38 של המק”ס, סעיף 7.

לפי הצהרת עורכי הדין JB ו-GS

ראיון עם עורך הדין ג.ס

169

גאורגיה

בדו”ח האחרון שלו, הסנגוריה הציבורית של גאורגיה ציין כי עורכי דין נתקלים בקשיים בגישה ללקוחותיהם עקב תשתית או ארגון לקויים במפעלים הנוגעים בדבר. 69 יתרה מזאת, ב-10 ביוני 2010, אימץ משרד התיקונים והסיוע המשפטי צו שנוי במחלוקת המחייב לעורכי דין להיפגש עם נאשם אחד בלבד בביקור יחיד במפעל כליאה, אם כי אמצעי זה אינו חל על עורכי דין המעוניינים לפגוש את לקוחותיהם. במעצר לפני משפט. עורכי דין, ארגונים לא ממשלתיים המעניקים סיוע משפטי והסנגוריה הציבורית מתחו כולם ביקורת על הגזירה, שלטענתם גם מגבילה את זכויות הנאשמים וגם מונעת מעורכי דין לממש את מקצועם בצורה יעילה.

בעיות נוספות הנוגעות להנאה יעילה מהזכות להגנה כוללות את העובדה שאין מערכת יעילה המבטיחה מעורבות של עורכי דין בשלבים המוקדמים ביותר של מעצר המשטרה, במיוחד בתיקי סיוע משפטי. ייתכן שיחלפו יותר מ-24 שעות עד שתינתן לנאשם גישה לעורך הדין שלו. בתקופה זו, הנאשם נמצא במצב הפגיע ביותר, וזו משמשת לא פעם את הרשויות לביצוע ראיונות, להצהיר כי הנאשם לא ביקש סיוע מעורך דין או לקבל הסכמתו להסדר טיעון בתנאים מסוימים.

כמו כן, נטען כי חוקרים או תובעים מתערבים באופן קבוע ביחסי עורך דין/לקוח, ודוחקים בלקוח להחליף עורך דין אם הנוכחי אינו מתאים להם (נטען כי התובעים מעדיפים לעשות עסקים עם קבוצה מסוימת של עורכי דין עם שאותם הם מעוניינים להגיע להסדר טיעון ולהציע, ואף להפעיל לחץ על נאשמים, לבחור באחד מאותם עורכי דין). 70 נאשמים מתמודדים עם מכשולים מעשיים בהנאה מהזכות לייעוץ בתיקים פליליים; היו דיווחים על לחצים על עורכי דין שהופעלו מטעם רשויות התביעה (איומים, מעצרים, חיפושים). יתרה מכך, עורכי דין חווים קשיים במפגש עם עצור, לעיתים נאלצים להמתין שעות, תוך מגבלות קפדניות על הפגישה ואי שמירת סודיות בין עורך הדין ללקוחו במעצר. 71 עם זאת, מאז 2011 דווח כי בעיות הקשורות לפגישה עם עצור וסודיות פגישות טופלו על ידי הרשויות. 72

http://ombudsman.ge/index.php?page= 1001 &lang= 1 &id= 1330.

לפי הצהרת עורכי הדין JB ו-GS

http://www.observatoire-avocats.org/wp-content/uploads/Mission-report-Legal-profession-in- Georgia1.pdf.

על פי הצהרת עורך הדין JB

170

בסריון בוכשווילי

3.2.3 הזכות להגנה באמצעות סיוע משפטי חינם

כאמור לעיל, החקיקה הגיאורגית מבטיחה סיוע משפטי חינם. ההוראות הרלוונטיות של המק”ס מספקות קריטריונים לגישה לסיוע משפטי, הדורשים שהמדינה תישא בעלויות ההגנה אם:

( א) מחמת חוסר מעצורים, מבקש נאשם להקצות לו סנגור;

( ב) זה מקרה שבו הגנה חובה מסופקת על ידי המק”ס והנאשם אינו מיוצג על ידי סנגור.

במקרים כאלה, תובע או שופט מגיש בקשה לשירות הרלוונטי המעניק סיוע משפטי למינוי סנגור על חשבון המדינה. הרשות הרלוונטית פונה למשרד המקומי של ה-LAS, אשר מקצה את התיק לעורך דין רלוונטי. למרבה הצער, כאמור לעיל, עד כה לא פותחה תוכנית מקיפה כדי להבטיח שלעורך הדין של LAS תהיה גישה לנאשם מיד לאחר מעצרו של האדם – זה עשוי להימשך עד 24 שעות. כמו כן, במקרים אלו, זכאי נאשם להגיש בקשה ישירה לשירות הרלוונטי המעניק סיוע משפטי למינוי סנגור.

הליכי בחירת ומינוי סנגורים על חשבון המדינה מוגדרים בחוק הסיוע המשפטי, ומתייחסים ל:

( א) הכנת מסמכים משפטיים;

( ב) הגנה על האינטרסים של החשוד, הנאשם, הנאשם והמורשע בהליך פלילי;

( ג) הגנה על האינטרסים של הנפגע בהליך פלילי, על חשבון המדינה, במקרים שנקבעו על ידי המק”ס;

( ד) ייצוג בפני בית המשפט בתיקים מנהליים ואזרחיים;

( ה) ייצוג בפני הגופים המנהליים. 73

אדם טבעי זכאי ליהנות מסיוע משפטי על חשבון המדינה בתיקים פליליים, וסיוע משפטי יינתן במידה והאדם חסר אמצעים. הכללים לבירור מצבו של אדם נקבעים בהוראת שר המשפטים. 74

סעיף 3 לחוק הסיוע המשפטי.

סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי.

171

גאורגיה

לשכת LAS מבטיחה מעורבות של עורך דין ציבורי בתיק פלילי, בהתבסס על פנייה של:

( א) חשוד, נאשם, נאשם או נציגו/מקורביו;

( ב) גוף דיוני מתאים, בהתאם לדרישות החיקוק.

לנאשם הזכות לפנות ולהזמין עורך דין ציבורי. על הגוף הדיוני המתאים לוודא כי פרקליט הציבור מעורב בתיק ללא כל מכשול ויכול למלא את זכויותיו וחובותיו כפי שנקבעו בחקיקה. כל סירוב למתן סיוע משפטי חייב להיות מבוסס. ניתן להגיש ערעור על הסירוב לקצין או לגוף הבכיר. משלא יצליח ערעור זה, ניתן לערער על סירוב לערכאות בהתאם לנוהל שנקבע בחקיקה.

עם זאת, נותרה ספקנות באשר להסדרים הארגוניים של שירות הסיוע המשפטי החינמי, כמו גם לעצמאותם של עורכי דין לתכנית הסיוע המשפטי. הבעיה העיקרית בהקשר זה קשורה בהצבת שירות הסיוע המשפטי, כישות משפטית של המשפט הציבורי, במשרד התיקונים והסיוע המשפטי. הדבר מעלה חשש מוצדק ביחס לשמירה על עצמאותם וחוסר פניות מוחלטת של עורכי דין לסיוע משפטי, בפרט כאשר ראש השירות ממונה על ידי שר התיקונים, המבחן והסיוע המשפטי וברוב המקרים נעזרים בעורכי דין לסיוע משפטי. לנהל את הליך הסדר הטיעון.

3.3 זכויות פרוצדורליות

3.3.1 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

החקיקה הגיאורגית קובעת זכותם של נאשמים להשתחרר ממעצר עד למשפט. CCP 75 קובע כי ניתן ליישם אמצעי מניעה רק כדי להבטיח שהנאשם לא ימנע מלהופיע בבית המשפט, למנוע ממנו לבצע פעולות פליליות נוספות או להבטיח אכיפה של פסקי דין. הקוד מדגיש כי לא יופעלו נגד הנאשם מעצר או אמצעי מניעה אחרים אם אמצעי מגביל פחות עומד ביעדים. יתר על כן, הקוד מעביר את הנטל לתביעה ולרשויות המשפט להחיל

75 סעיף 198 של המק”ס, מטרה ועילות להפעלת אמצעי מניעה.

172

בסריון בוכשווילי

מעצר כאמצעי מניעה לנאשם רק כאשר לא ניתן להשיג את המטרות הרלוונטיות באמצעות הפעלת אמצעים פחות מגבילים (לדוגמה, ערבות, ערבויות אישיות). החקיקה מספקת רשימה ממצה של נימוקים מתי ניתן להפעיל אמצעי מניעה: אם יתברר שהאדם (1) כנראה יברח או לא יתייצב בבית המשפט; (2) ישמיד מידע הרלוונטי לתיק; או (3) יבצע עבירה נוספת.

הקוד קובע כי בעת הגשת בקשה להחלת אמצעי מניעה, על התובע לנמק את הסיבה לבחירתו באמצעי מניעה ואת אי ההתאמה של אמצעי מניעה פחות מגביל. בבואם להחליט על החלת אמצעי מניעה וסוגו הספציפי, חלה על בתי המשפט המקומיים חובה להתחשב באופיו של הנאשם, היקף פעילותו, גילו, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי והכלכלי, השבתו של הנתבע בגין רכוש שניזוק., האם הנאשם הפר אמצעי מניעה קודם, וכל נסיבה רלוונטית אחרת.

החקיקה הגיאורגית קובעת בבירור את זכותו של נאשם בערבות. ערבות מורכבת מסכום כספי או מקרקעין. סכום כספי מופקד על ידי נאשם, או אדם אחר מטעם הנאשם או לטובתו, לחשבון של בית המשפט הדן בתיק הפלילי או של אדם משפטי במשפט הציבורי שבתחום השיפוט של משרד החינוך. צדק וממוקם בסמכות השיפוט הטריטוריאלית של סוכנות חקירה – המשרד המקומי הרלוונטי של הלשכה לאכיפת הכתב של גאורגיה – על מנת להבטיח את חובתו בכתב של הנאשם להתנהגות נאותה ולהתייצבות בזמן בבית המשפט, או בפני החוקר והתובע. בעת הגשת בקשה לבית המשפט בבקשה למתן ערובה נגד נאשם, יציין תובע את סכום הערבות המבוקש ואת המועד להפקדתה. לאחר קביעת סכום הערבות רשאי הנאשם, או אדם אחר מטעמו או לטובתו, להפקיד מקרקעין בשווי שווה ערך במקום לרשום את סכום הערבות. סכום הערבות נקבע בהתחשב בפשע שבו מואשם הנאשם, יחד עם נסיבותיו הכלכליות. הסכום המינימלי של ערבות הוא 1,000 GEL (כ-550 דולר). לא הצליח הנאשם להפקיד את הערובה או שווה ערך במקרקעין לחשבון בית המשפט או גוף החקירה המקדמית, יבקש התובע מבית המשפט להפעיל אמצעי מניעה כבד יותר נגד הנאשם. על פי סעיף 219 של המק”ס, שופט הדיון לפני המשפט י:

(א)… לבחון [בקשה] להחיל, לשנות או לבטל אמצעי מניעה

173

גאורגיה

‘החזקה בעד חירות’ לא יושמה ביעילות בגאורגיה. למרות שהחקיקה בתוקף מחייבת בבירור הטלת מעצר מקדמי כמוצא אחרון, בתי המשפט המקומיים משתמשים בו ברוב המקרים. כפי שצוין לעיל, כאשר התביעה מבקשת הטלת מעצר מקדמי, בתי המשפט המקומיים נוטים להיעתר לבקשתם כמעט בכל תיק. כחלק מכל סוגי אמצעי המניעה שננקטו (כולל ערבות, ערבות במעצר, ערבויות אישיות), הוטל מעצר מקדמי ב-49 אחוז מהמקרים בשנת 2010, וב-51 אחוז ב-2009.

לפי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים ביותר, בשנים 2010 ו-2009 נעצרו 21,626 ו-20,619 בני אדם בהתאמה על ידי רשויות אכיפת החוק והושמו במתקני מעצר זמניים (בתחנות המשטרה) של משרד הפנים. מתוכם, ב-8,109 תיקים (2010) ו-8,198 תיקים (2009), אנשים הושמו במעצר מקדמי על ידי רשויות משפט מקומיות.

הדבר מצביע על כך שההנחה בעד חירות אינה פועלת בדרך כלל בגאורגיה וכי הרשויות אינן עומדות בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות אדם. בית הדין האירופי לזכויות אדם מתח ביקורת על ממשלת גאורגיה על אי עמידה בסטנדרטים הנדרשים בדבר הזכות לחירות ולביטחון לפי סעיף 5 (3) של ECHR. בהחלטותיו הידועות בתיקים של גיורגי ניקולאישווילי נגד ג’ורג’יה ופטסוריה נגד ג’ורג’יה זיהה ה-ECtHR מספר פרקטיקות לא נאותות שאחריהן פעלו הרשויות המקומיות, וכן:

צר על השימוש בתבניות סטנדרטיות על ידי בתי משפט מקומיים המטילים מעצר מקדמי. בתבניות מסוג זה, רק שם הנאשם, תאריך הדיון והאישומים משתנים, בעוד שהחלק החשוב ביותר בהחלטת בית המשפט העוסק בנימוקים, ביסוס ותכלית המעצר המקדמי נותר בעינו ולא נערכת הערכה פרטנית; 76 קבע כי במקום למלא את חובתה לבסס סיבות משכנעות למעצר, בתי המשפט המקומיים הסתמכו על התנאים המופשטים של ¬הטופס המודפס מראש. נוהג כזה מעיד על היעדר ‘שקידה מיוחדת’ מצד הרשויות הלאומיות, בניגוד לרוח סעיף 5(3) לאמנה;

גינה את האזכור בהפשטה של עילות מעצר, שהועתקו בפשטות מהמק”ס (אז סעיף 151), ואת אי ההתייחסות לנסיבות העובדתיות הרלוונטיות המצדיקות כל אחד מהסיכונים שעליהם מסתמכים. 77

ECtHR 13 אפריל 2009 Giorgi Nikolaishvili v. Georgia, No. 37048/04, para. 73.

שם ; ראה גם ECtHR 6 November 2007 Patsuria v. Georgia, No. 30779/04, paras. 74-75.

174

בסריון בוכשווילי

שתי החלטות אלה של ה-ECtHR זיהו בעיות מערכתיות בגאורגיה. על אף ההוראות הברורות והישירות במק”ס החדשה בדבר הטלת מעצר מקדמי, הנוהג בתחום זה למרבה הצער נותר על כנו, והשופטים נענים כמעט לכל בקשות שירות התביעה להטיל מעצר מקדמי על יחידים, ולעתים קרובות אינם מצליחים לבסס את החלטותיהם. ולאשש אותם עם הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות.

3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

החקיקה הגיאורגית מבטיחה את זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו. המק”ס קובעת כי לנאשם תהיה הזכות להשתתף בחקירת האישומים והמשפט; להגיש בקשה וסירוב; לבקש בחינת ראיות ההגנה באותם תנאים ובאותו הליך כמו ראיות התביעה; להכיר את התלונה שהגיש הצד שכנגד ולהציג את דעתו עליה; ולבחון את פרוטוקול ישיבת בית המשפט ולהעיר עליו הערות. 78

עם זאת, זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפט אינה מוחלטת ועלולה להיות מוגבלת בנסיבות מסוימות. זה עלול לקרות במהלך המשפט כאשר:

( א) מתקיימת חקירת עד, אם הופעל אחד מהאמצעים המיוחדים להגנת עדים; 79

( ב) כאשר חלה הפרה של צו בית המשפט, אי קיום החלטת שופט יושב ראש, או הבעת חוסר כבוד כלפי בית המשפט כאשר שופט יושב ראש בית המשפט נותן החלטה באמצעות דיון באולם בית המשפט. הנאשם מאולם בית המשפט. אם נאשם הוצא מהאולם, עדיין יש להודיע על פסק הדין בנוכחותו. עם זאת, אם ימשיך לשבש את בית המשפט, תוכרז ההחלטה הסופית בהיעדרו, שעליה יקבל הנאשם העתק מפסק הדין ויאשר את קבלתו בחתימתו; 80

( ג) אם האדם נשפט שלא בפניו 8

סעיף 38 של המק”ס.

סעיף 40 של המק”ס.

גאורגיה

באשר לאחרונים, שיקול מהותי בתיק ללא השתתפות הנתבע מותרת רק אם הנאשם נמנע מלהופיע בפני בית המשפט. במקרה זה, השתתפות הסנגור הינה חובה.

לגבי הערבויות המשפטיות של הנידונים שלא בפניו, סעיף 292 ל-CCP קובע כי צד רשאי לערער על פסק דין שניתן על ידי בית משפט בערכאה ראשונה, אם הוא/היא סבור שהוא אינו חוקי ו/או בלתי מבוסס. ערעור רשאי להגיש רק תובע, תובע ממונה או מורשע. הסנגור רשאי להגיש ערעור רק כאשר הנידון הוא קטין, או שיש לו פגם פיזי או פסיכולוגי השולל את האפשרות לקבל את הסכמתו.

כאשר ניתן פסק דין של הרשעה שלא בפניו, זכותו של הנידון להגיש ערעור תוך חודש מרגע המאסר, מרגע התייצבות בפני הגופים הרלוונטיים או מרגע מתן גזר הדין על ידי בית המשפט. ערכאה ראשונה, אם הנידון יבקש לעיין בערעור בבית המשפט לערעורים ללא השתתפותו. כאשר נקבעה הרשעה על ידי בית המשפט לערעורים שלא בפניו, זכותו של הנידון להגיש ערעור תוך חודש מרגע המאסר, מרגע התייצבות בפני גורמים רלוונטיים או מרגע מתן גזר הדין על ידי בית המשפט. בית משפט לערעורים, אם המורשע יבקש לעיין בערעור על ידי בית המשפט לתיבת הכספים ללא השתתפותו.

נעדר נאשם במעצר עקב אי הבאתו של שירות הליווי של בתי הסוהר לבית המשפט, ידחה בית המשפט את הישיבה בזמן סביר, אך לא יותר מ-10 ימים, ויודיע ליושב ראש על כך. מחלקת הכליאה, אשר חייבת לוודא כי הנאשם יובא לאחר מכן לישיבת בית המשפט וכי יודיעו לבית המשפט על הסיבות לאי ההתייצבות הראשונית.

החקיקה הגיאורגית מספקת גם ערבויות מסוימות למי שלא יופיע בפני הגוף החוקר. בנסיבות כאמור, יינתן לו או לקרוב משפחה זמן סביר למנות סנגור. לא נעשה הדבר תוך התקופה הנתונה, ימונה לנאשם סנגור. תובע, או על פי הוראת תובע, חוקר, יזמן את הסניגור להגשת האישומים ויכיר את כתב האישום. בא כוח הנאשם יאשר בחתימתו כי הכיר את כתב האישום. 82

8 2 סעיף 169 של המק”ס.

176

בסריון בוכשווילי

בפועל, לעיתים רחוקות מאוד (אם בכלל) קורה שלא ניתנת אפשרות לאדם המעוניין להיות נוכח במשפטו. עם זאת, החקיקה מאפשרת משפט שלא בפניו לכל אדם ולכל פשע, על אף אופיו או חומרתו. בעוד שבמקרים מסוימים (הכוללים פקידים בכירים או נושאים משמעותיים), משפט שלא בפניו יכול להיות מוצדק ונופל בגדר הערכת המדינה, לא תהיה מטרה לגיטימית של המדינה לנהל משפט שלא בפניו בכל מקום. במקרה בו האדם מסתתר, במיוחד כאשר הדבר אינו כרוך בפשע משמעותי.

3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

העיקרון של חזקת החפות מובטח בחוקה, כמו גם במסגרת המק”ס. החוקה קובעת כי: יחיד ייחשב חף מפשע עד שתוכח ביצוע עבירה על ידו בהתאם לנוהל הקבוע בחוק ובפסק דין סופי של הרשעה; איש לא יחויב להוכיח את חפותו; נטל ההוכחה מוטל על התובע; ולנאשם יינתן יתרונות הספק בכל מקרה. 83 באופן דומה, המק”ס קובעת כי אדם ייחשב חף מפשע עד אשר תוכח אשמתו בפסק דין חלוט ותיכנס לתוקף משפטי. 84 החקיקה קובעת שאיש לא יהיה חייב להוכיח את חפותו, וכי נטל ההוכחה ביחס לאישומים מוטל על התובע. כמו כן, החוק קובע כי כל ספק שיתעורר בעת הערכת ראיות שלא ניתן להכריע בהליך הקבוע בחוק יוסדר לטובת הנאשם (המורשע).

למרות שחזקת החפות מובטחת במישור החוקתי והחקיקתי, הפרות של העיקרון מתרחשות מדי יום. כמעט מדי יום משודרים דיווחי חדשות בטלוויזיה (כולל הלוגו הרלוונטי המעיד כי החומר מסופק על ידי משרד הפנים, הפרקליטות, רשויות המס) המתייחסים לפשעים (לכאורה), מציגים את פניהם של החשודים העצורים וזיהויים. השמות שלהם. יתרה מכך, “הודאות” של עצורים, כמו גם קטעים של האזנות טלפון או מעקבים חשאיים, משודרים לעתים קרובות גם כן. דוברות המשטרה מתייחסים לא פעם לחשודים כאל אנשים ש’נעצרו’ בקשר לפשע.

8 3 סעיף 40 לחוקה.

8 4 סעיף 5 של המק”ס.

177

גאורגיה

היבט נוסף שעלול להפר את חזקת החפות הוא השיעור הגבוה מאוד של המעצרים המקדמיים בגאורגיה. בשנת 2010, יותר מ-92.6 אחוז מהבקשות שהוגשו על ידי שירותי התביעה בפני בתי משפט מקומיים וביקשו הטלת אמצעי מניעה (מעצר מקדמי) התקבלו בבתי המשפט המקומיים (2009 – מעל 94 אחוז; 2008 – למעלה מ-95 אחוז). מעבר לכך, אין דבר האוסר על השתתפות השופט שהטיל מעצר מקדמי בהרכב לגופו של עניין.

3.3.4 זכות השתיקה

זכות השתיקה, כמו גם הזכות מפני הפללה עצמית, מוגנים במסגרת המק”ס, הקובעת שאיש לא יהיה חייב להעיד נגד עצמו או נגד קטגוריה מסוימת של אנשים. 85 נאשם רשאי לממש את זכות השתיקה בכל עת, ואם יעשה כן אין לראות בכך ראיה המוכיחה את אשמתו. 86

יתרה מזאת, הליך המעצר הנדרש מטיל בבירור חובה על רשויות אכיפת החוק להודיע לעצורים על זכויותיהם, לרבות זכות השתיקה. אם קיימת עילת מעצר, פקיד המעצר נדרש להודיע לעצור על עילות אלה בצורה ברורה. עליו להסביר לנאשם את הפשע שהוא חשוד בביצוע, ליידע אותו על הזכות לקבל סנגור, על זכות השתיקה ולהימנע מלענות על השאלות שנשאלו, הזכות שלא להפליל. עצמו, ושכל מה שהוא/הוא אומר יכול לשמש נגדו/ה בבית המשפט. כל הצהרה שנאמרה על ידי אדם שנעצר לפני שנודע לו על הזכויות הנזכרות הן ראיה בלתי קבילה.

עם זאת, עורכי דין מדווחים לעתים קרובות שמשרד התובע משתמש באסטרטגיות כדי ‘לחלץ’ מידע מהאדם הרלוונטי שעלול לשמש נגדם. לדוגמה, התביעה רשאית לזמן אנשים כעדים, ולומר להם גם על חובתו של עד למסור את כל המידע שהוא/היא יודע, וגם את האחריות הפלילית הרלוונטית אם הוא/היא מסרב לעשות כן. לרוב יש לכך את ההשפעה הרצויה מנקודת מבטו של התובע. לאחר מסירת הצהרות כעדים, החוקרים מצהירים לעתים קרובות שהם אנשים מואשמים, וכל החומר שהאדם סיפק כעד משמש נגדם. 87

סעיף 15 של המק”ס, פריבילגיה נגד הפללה עצמית.

סעיף 38 של המק”ס.

זה אושר על ידי עורכי דין שונים, כולל עורכי הדין JB, GM ו-GM

178

3.3.5 הזכות להחלטות מנומקות

הוראות שונות במסגרת המק”ס החדשה קובעות את חובתן של רשויות משפט מקומיות לפסוק פסקי דין מנומקים. המק”ס דורשת שראיות מאששות שהוכחו מעבר לספק סביר נחוצות למציאת אשמה. 88 החוקיות וההגינות של פסק דין נדרשות עוד על פי המק”ס, הקובעת כי “פסק דין בית משפט יהיה לגיטימי, מבוסס והוגן”. פסק דין של בית משפט הוא לגיטימי כאשר הוא ניתן בהתאם לדרישות החוקה של גאורגיה, המק”ס וחוקים אחרים של גאורגיה. היא מבוססת אם היא מבוססת על מכלול הראיות ללא ספק שנבדקו במשפט. גם כל הממצאים וההחלטות בפסק הדין צריכים להיות הוגנים, והעונש שיוטל חייב להיות פרופורציונלי לאופיו של המורשע ולחומרת הפשע. 89

יתרה מכך, המק”ס קובעת כי ההנמקה בפסק הדין המובילה להרשעה חייבת לכלול את הראיות שעליהן מתבססת חוות דעת בית המשפט, ואת הסיבה לכך שבית המשפט הודה בראיות אלו ודחה ראיות אחרות, וכן נסיבות מקלות או מחמירות. אם נמצא שהאישומים חסרי בסיס, או שהפשע סווג באופן שגוי, על פסק הדין לכלול את העילה והמניע לשינוי האישומים לטובת הנאשם. החקיקה המקומית מחייבת גם בתי משפט לאומיים לבסס את אופי ואורך העונש, שימוש בעונש על תנאי (לדוגמה, מאסר על תנאי), הטלת פחות מעונש מינימלי שנקבע על ידי המק”ס לפשע המסוים, החלטה לבטל או להמשיך להפעיל אמצעי כפייה, וההחלטה להחיל, להחליף או לבטל אמצעי הגנה מיוחדים למשתתפים בהליך. 90

למרבה הצער, דרישות חקיקה אלו אינן מתורגמות ביעילות לפועל. ניתוח של החלטות מתווך וסופיות של בתי משפט לאומיים מראה בבירור שלעתים קרובות הן אינן מצליחות לספק נימוקים נאותים. 91 כאמור לעיל, ממשלת גאורגיה זכתה לביקורת מצד השלטונות בשטרסבורג על כך שלא ביססה החלטות בנוגע להטלת מעצר מקדמי. במקרים של הטלת מעצר מקדמי כאמצעי מניעה, הנוהג מלמד כי רשויות השיפוט מסתפקות באזכור הוראות חקיקה כעילה להחלטותיהן בלבד, אך אינן מצליחות לאשש את ההחלטה בעובדות רלוונטיות.

עיין בסעיף 82 של המק”ס.

מתבקש על פי סעיף 259 של המק”ס.

סעיף 273 של המק”ס.

ראה דו”ח שנתי (2010) של הסנגור הציבורי של גאורגיה שהוצג בפני הפרלמנט של ג’ורג’יה.

179

גאורגיה

שיצדיק קיומו של איום בריחה, התערבות במשפט או ביצוע עבירה נוספת.

הסנגורים מבקרים גם את נאותות הביסוס של הרשעות סופיות. נציב תלונות הציבור הגיאורגי אף הקדיש לנושא זה פרק מיוחד בדוח השנתי שלו לפרלמנט, שבו זיהה בעיות מהותיות בהחלטות הסופיות של בתי המשפט הפליליים. 92 הפרקטיקה מלמדת שבתי משפט מקומיים מסתמכים בעיקר על ראיות ועדויות של קורבנות, משתמשים בהצהרות כלליות כדי להגיע למסקנה שקיים אוסף ראיות מספיק כדי להרשיע את האדם, ואינם מספקים פירוט מקיף יותר של ‘ראיות’ כאלה. זה מביא לשיעור גבוה להחריד של הרשעות ביחס לזיכויים (פחות מ-0.01 אחוז מהזיכויים גם ב-2010 וגם ב-2009).

3.3.6 זכות ערעור

החקיקה הגיאורגית קובעת בבירור את הזכות לערער. המק”ס קובעת כי “צד רשאי לערער על פסק דין שניתן על ידי בית משפט בערכאה ראשונה, אם הוא/היא סבור שהוא אינו חוקי ו/או בלתי מבוסס”. 93 ערעור רשאי להגיש רק תובע, תובע עליון או מורשע. סנגור רשאי להגיש ערעור רק כאשר הנידון הוא נער, או בעל מוגבלות פיזית או נפשית השוללת את האפשרות לקבל את הסכמתו. כאשר ניתנת הרשעה שלא בפניו, זכותו של המורשע להגיש ערעור על פסק הדין תוך חודש מרגע המאסר, מרגע התייצבות בפני הגופים הרלוונטיים, או מרגע מתן גזר הדין על ידי בית המשפט קמא, אם הנידון יבקש לעיין בערעור בבית המשפט לערעורים ללא השתתפותו.

עם זאת, החקיקה הגיאורגית, במשותף למדינות אחרות, אינה צופה אפשרות של ערעור (על העובדות) ביחס לפסק דינו של חבר מושבעים.

3.4 זכויות הנוגעות להגנה אפקטיבית

על פי המק”ס, ‘ראיות’ מורכבות מ: המידע המוגש לבית המשפט לפי הכללים הקבועים בחוק; והנושא, המסמך, החומר או החפץ האחר המכיל את המידע וביחס אליו מוכיחים הצדדים

http://ombudsman. ge/index.php?page= 21 &lang= 0.

סעיף 292 של המק”ס.

180

בסריון בוכשווילי

או להפריך עובדות, להעריך אותן מבחינה משפטית, לבצע את חובותיהן ולהגן על זכויותיהן והאינטרסים החוקיים שלהן. מאידך, בית המשפט קובע אם מתקיימת העובדה או ההתנהגות המולידה את ההליך הפלילי, האם פלוני ביצע מעשה והאם הוא/היא אשם או לא; וכן נסיבות המשפיעות על אופיו ומידת אחריותו של הנאשם, ואופיו האישי.

מסמך נחשב לראיה אם יש בו מידע הדרוש לקביעת נסיבותיו העובדתיות והמשפטיות של תיק פלילי. מסמך נחשב לכל מקור עליו מתואר מידע באמצעות ¬צורת סימן מילים, והוא עשוי לכלול תמונה, סרט, וידאו, קול או הקלטה מסוג אחר, או באמצעות שימוש באמצעים טכניים אחרים. עדותו של עד מתייחסת למידע שמסר העד לבית המשפט הנוגע לנסיבות התיק הפלילי. ראיות מהותיות מהוות פריטים, מסמכים, חומרים או חפצים אחרים, אשר באמצעות מקורם, מקום ושעת גילוים ומאפייניהם קשורים לנסיבות העובדתיות של התיק הפלילי ויכולים לשמש כאמצעי לחשיפת העבירה, לקביעת העבריין. והכחשת או הוכחת האשמות.

3.4.1 הזכות לחקור את התיק

על פי המק”ס, לנאשם הזכות לאסוף ראיות באופן אישי או באמצעות סנגורו על חשבונו. לראיות כאלה יש תוקף משפטי שווה לזו שנאספה על ידי התביעה. בכל הנוגע לכללים הרלוונטיים לעניין הגשת הראיות, אין לראיה ערך משפטי קבוע מראש, עד שהוצגה לפני הדיון בקדם המשפט על ידי אחד הצדדים להליך הפלילי והוכרזה קבילה על ידי בית המשפט. המק”ס מספקת כי:

שופט הדיון בקדם המשפט י:

לבחון את בקשת/י הצדדים בדבר קבילות הראיות… 94

אם איסוף הראיות מצריך פעולת חקירה או הליך אחר, שלא ניתן לבצע על ידי הנאשם או סנגורו, להגנה יש זכות להגיש בקשה לשופט בעל סמכות שיפוט בחקירה בבקשה להוצאת כתב הגנה רלוונטי. להזמין. על השופט לעשות כל מאמץ שלא לחשוף בפני התביעה את עובדת איסוף הראיות על ידי ההגנה.

94 סעיף 219 של המק”ס.

181

גאורגיה

לסניגור יש גם את הזכות לגלות ראיות תביעה במסגרת המגבלות והנוהל שנקבע על ידי המק”ס, הזכות לקבל עותקים של ראיות ותיקים פליליים, וגם ליהנות מכל שאר הזכויות של נאשם הניתנות על ידי המק”ס. עם זאת, הסניגור אינו רשאי לממש את הזכויות אשר מטבען ניתנות למימוש על ידי הנאשם באופן בלעדי.

עם זאת, המק”ס אינה מבטיחה שוויון מוחלט בין התביעה להגנה, שכן היא אינה מסמיכה את ההגנה להגיש בקשה לבית משפט בבקשה להורות על חיפוש ותפיסה. רק רשויות אכיפת החוק הרלוונטיות מוסמכות תחת המק”ס להשיג ולערוך פעילויות חיפוש אופרטיביות.

סוגיה מרכזית נוספת המשפיעה על שוויון הנשק בין התביעה להגנה היא הכלל הזמני ב-CCP 95 המתוקן המסמיך את התביעה, עד 1 באוקטובר 2012, לזמן עדים ולהטיל חובות למסור עדות בהתאם לתקנות המעוגנות בנוסח הקודם. של המק”ס. לפי הגרסה הקודמת של המק”ס, עדים היו אחראים פלילית על סירובם למסור הצהרות עדים, או על מסירת עדויות כוזבות, לתביעה. מנגד, לרשות ההגנה אין כלים כאלה, והיא אינה מסוגלת להטיל איכשהו חובות על עד לספק הצהרה/ראיה ולאושש את עמדת ההגנה.

בפועל, עורכי דין מתמודדים עם קשיים נוספים:

בביצוע חקירות אפקטיביות. למרות שהקוד החדש קובע שעורכי דין רשאים לחקור עובדות, להשיג ראיות ועדויות ולשכנע עדים פוטנציאליים לספק עדות, כמעט ולא ננקטו ¬מאמצי בניית יכולת על ידי רשויות המדינה להכשרת עורכי דין בנושאים הרלוונטיים. פורמלית, לעורכי דין יש סמכויות שוות. עם זאת, בפועל, התביעה, שלגביה החלו רפורמות רבות ופעולות לבניית יכולת, נמצאת בעמדה טובה הרבה יותר לגבות ראיות ולשכנע עדים למסור עדות. 96 היעדר יחסי של הכישורים הדרושים בקרב עורכי דין (ההגנה), היעדר ניסיון קודם בעשיית דברים דומים ואי-קיומו של השכלה מתמשכת נאותה לגבי כישורי החקירה הרלוונטיים, כל אלה מסייעים להנציח עוד יותר אי-שוויון אלו.

סעיף 332 של המק”ס.

על פי ראיונות עם עורכי הדין IK, SB, GS ו-GM

182

בסריון בוכשווילי

– בהשגת ראיות שאינן משמשות את רשויות החוק והתביעה נגד הנאשם, אך מצויות ברשותן ויכולות לאשש את עמדת ההגנה. מאז כניסתה לתוקף של המק”ס החדשה, עורכי דין יכלו לבקש להשיג כל ראיות תביעה שישמשו נגד הנאשם. אולם, גם מקום בו ברור כי בידי הפרקליטות ראיות שיש בהן כדי לאשש את עמדת ההגנה, ואשר אולי אף שודרו בטלוויזיה, תכופות התביעה טוענת כי ראיות כאמור לא ישמשו כנגד ההגנה, וכן כי לא מוטלת עליה כל חובה לחלוק את הראיות הללו עם ההגנה, חרף בקשתה של האחרונה להעמידן לרשותן.

3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה

המק”ס קובעת שלנתבע יהיו זמן ואמצעים סבירים להכנת ההגנה שלו. 97 סעיף 93 קובע כי במהלך משפט יקבע בית המשפט זמן סביר לצדדים להעלות בקשה, ויציג את עמדתו ביחס לבקשה שהועלתה. על פי סעיף 239 למק”ס, לאחר שמצא ראיות נוספות קבילות, לבית המשפט, לבקשת הצדדים, יש סמכות לדחות את התיק לזמן סביר, אם הצדדים זקוקים לזמן נוסף לצורך הכנת התביעה. עמדות של ההגנה או התביעה. על פי סעיף 84 ל-CCP, חמישה ימים לפני הדיון בקדם המשפט, הצדדים ימסרו זה לזה ולבית המשפט את כל המידע הקיים ברשותם באותו רגע לגבי הראיות שיוגשו לבית המשפט.

3.4.3 הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים

המק”ס מספקת חקירה נגדית של עדים על ידי הצד שלא זימן אותם. שאלות מובילות מותרות במהלך החקירה הנגדית. השופט יטיל מגבלת זמן סבירה להצגת השאלות וכן למענה לשאלות. 98 לבעל דין יש זכות לערוך חקירה נגדית מכוונת ונוספת, בכפוף למגבלות באשר להיקפם.

9 7 סעיף 38 של המק”ס.

9 8 סעיף 245 של המק”ס.

183

גאורגיה

על פי הכללים, תחילה ייבדקו ראיות שהציגה התביעה ולאחריה בחינת הראיות שהציגה ההגנה. ההגנה תשתתף בבחינת הראיות שהציגה התביעה, והתביעה תשתתף בבחינת הראיות שהביאה ההגנה. 99 החקיקה הגיאורגית אינה מתירה שימוש בראיות שאינן נתונות לאימות או ערעור על ידי הצד השני.

3.4.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

על פי סעיף 11 של המק”ס, הליכים פליליים יתבצעו בשפה הגיאורגית. ברפובליקה האוטונומית של אבחזיה הם מתנהלים גם בשפה האבחזיה. משתתף בהליך פלילי שאין לו, או שאינו יודע מספיק, את לשון ההליך, ייעזר במתורגמן.

סעיף 38 של המק”ס קובע כי ברגע המעצר או, אם לא יתקיים מעצר, מיד עם ההכרה כנאשם, כמו גם לפני כל חקירה, יודיע לנאשם בשפה שהוא/היא מבין. של הפשע/ים תחת המק”ס שעבורם עשויה להתקיים עילת תביעה סבירה. יימסר לנאשם פרוטוקול מעצרו או, אם אינו עצור, העתק פסק דין המכירה בו כנאשם.

לנאשם יש זכות לשירותי המתרגם/מתורגמן, על חשבון המדינה, במהלך חקירה ופעולות חקירה אחרות אם אין לו, או לא מספיק, את שפת ההליך, או אם הוא/ה יש לה מוגבלות פיזית השוללת כל תקשורת איתו ללא סיוע של מתורגמן. 100 יתר על כן, סעיף 53 ל-CCP קובע כי מתורגמן/מתרגם יזומן אם:

( א) למשתתף בהליך פלילי אין, או לא ידע מספיק, בלשון ההליך; אוֹ

( ב) יש לתרגם מסמך לשפת ההליך הפלילי.

אין סנקציה או תוצאה מוגדרת בגין אי מתן מתורגמן; אולם, כאשר רשויות המדינה לא עושות זאת, באופן הגיוני ניתן לצפות לאותו הדבר

9 9 סעיף 242 של המק”ס.

1 00 סעיף 38 של המק”ס.

184

בסריון בוכשווילי

השלכות כאילו לא נמסר לאדם מידע ברור על כתב האישום או ראיות נגדו.

4. התרבות המקצועית של עורכי דין

כל עורכי הדין העוסקים בג’ורג’יה, כולל עורכי דין לסיוע משפטי, חברים בלשכת עורכי הדין הגיאורגית (GBA). ה-GBA נוצר בשנת 2006 וכולל כיום 3,691 חברים. היא פועלת כגוף רישוי רשמי למקצוע עריכת הדין ופרסמה קוד אתי, הכולל מנגנון משמעתי. הדרישות הפורמליות לתרגול הן מאוד ליברליות. עורך דין (עו”ד) יכול לעסוק לבד, עם עורכי דין אחרים, עם בעלי מקצוע אחרים על ידי הקמת לשכות משפטיות או עם גורמים משפטיים פרטיים אחרים בהתאם לחקיקה הרלוונטית הנוגעת לפעילות מסחרית. 101 עם זאת, לא כל חברי GBA רשאים להשתתף בהליכים פליליים. רק לעורכי דין שעברו את בחינות הלשכה הכלליות (המכסות את כל תחומי המשפט – פלילי, אזרחי, מנהלי), או בחינות במשפט פלילי בלבד, ניתן הרישיון המתאים להשתתף בהליך פלילי (לפי הרשימה הרשמית, כיום 2,971 עורכי דין זכאים לשמש כסנגור, לאחר שקיבלו את הרישיון הדרוש להשתתפות בהליך פלילי). 102

היחסים בין עורכי דין פליליים לבין לקוחותיהם מוסדרים על ידי קוד אתי של GBA. על פי הקוד, על כל עורכי הדין לנהל את פעילותם על פי ששת העקרונות העיקריים הבאים:

( א) עצמאות – בביצוע תפקידיו המקצועיים כעורך דין, עליו להיות חופשי מכל השפעה ולחץ חיצוניים ועליו לציית רק לחקיקה ולכללים של גאורגיה שנקבעו על פי המשפט הבינלאומי והקוד האתי;

( ב) אמון – על עורכי דין לעשות כמיטב יכולתם לשרת את האינטרסים של הלקוח ולא להעמיד את אמון הלקוח כלפיו בספק. הקוד האתי קובע כי מדובר בחובה מקצועית של עורך דין;

( ג) סודיות – כל מידע שהתקבל על ידי עורך הדין במהלך מילוי תפקידיו חייב להישאר חסוי ללא הגבלת זמן. עורך הדין מוסמך לחשוף מידע כאמור רק עם קבלתו

סעיף 18 לחוק עורכי דין (עורכי דין), התקבל ב-20 ביוני 2001. http://www.4barristers.weebly.com.

185

גאורגיה

הסכמה מפורשת של לקוחו או להתגונן מפני אישומים שהוגשו נגדו;

( ד) משרת את טובת הלקוח – על עורך הדין לשרת תמיד את טובת הלקוח ולהעמידם מעל האינטרסים האישיים והאחרים שלו;

( ה) הימנעות מניגוד עניינים – עורך הדין אינו מוסמך לייצג שני לקוחות או יותר אם הדבר מעורר ניגוד עניינים;

( ו) קולגיאליות – כל עורכי הדין מחויבים לכבד זה את זה.

הקוד האתי מטיל באופן ברור חובה על עורך הדין לשרת את טובת הלקוח. עם זאת, המציאות של השנים האחרונות מצביעה על כך שעורכי דין פליליים נתקלים בקשיים ביישום יעיל של תפקידיהם הבסיסיים, במיוחד לנוכח המדיניות והנהלים של רשויות התביעה והמשפט. כמעט כל הסנגורים הפליליים שרואיינו לצורך המחקר 103 טענו כי תפקידם בהליך הפלילי הוא פשוט נומינלי וכי המצב, במיוחד ביחס למשפט פלילי, מטריד. בעוד שבתיקים אזרחיים עורכי דין טוענים כי יש ביכולתם לבצע את תפקידם כראוי, המצב שונה בתכלית בכל הנוגע לרוב התיקים הפליליים והמנהליים. הנתונים הסטטיסטיים המתייחסים למספר הזיכויים שניתנו על ידי רשויות המשפט הלאומיות, כמו גם הלחץ המדווח של התביעה על מערכת המשפט, מצביעים על כך מדוע עורכי דין פליליים בדרך כלל די פסימיים לגבי השגת הצלחה בתיקים פליליים. בשיחות לא רשמיות, עורכי דין רבים הצהירו כי בשל כך הם מעדיפים להתרכז בתיקים אזרחיים. 104 עורכי דין פליליים טוענים אף הם שאינם עומדים בשוויון נפש עם התובע במערכת המשפט הפלילי. בפרט, בקשות של עורכי דין נדחות בדרך כלל על ידי שופטים שלא תמיד מספקים נימוקים נאותים לכך. הם טוענים שאינם מסוגלים להשתמש בכל האמצעים המשפטיים במהלך ההליך הפלילי. בעוד שנראה כי השופטים נענים לכל בקשות התביעה, רוב ההשתדלות והבקשות של הסנגור נדחות ללא הוכחה ראויה. 105

יתר על כן, שופטים לעתים קרובות אינם מנתחים, ואף אינם מזכירים בפסקי דין, את הראיות שהוגשו במהלך ההליכים על ידי ההגנה, מה שמוביל

לדברי עורכי הדין GS, JB, GM ו-GM

שם ; ראה גם את הדו”ח האחרון של נציב זכויות האדם, תומאס המרברג, https://wcd.coe.int/wcd/ViewDoc.jsp?id=1809789.

186

בסריון בוכשווילי

תחושת תסכול בקרב עורכי דין. עורכי דין טוענים כי חרף כל מאמציהם, פעולותיהם וראיותיהם שהושגו לתמיכה בנאשם, אלו ברוב המקרים אינם מנותחים בפסק הדין הסופי, ואינם מסתמכים על ידי בתי המשפט המקומיים, ולפיכך תפקידם בהליך הפלילי נותר נומינלי..

היבט משמעותי נוסף המשפיע לרעה על תפקידם של עורכי דין בהליכים פליליים הוא הכלי החדש יחסית של הסדר הטיעון, שהונהג בגאורגיה בשנת 2004. הסדר טיעון מאפשר מתן פסק דין של בית משפט ללא שיקול ענייני בתיק, והוא משמש לגבי או הודאה באשמה, או הסכם על עונש. הסטטיסטיקה העדכנית ביותר חושפת כי בכמעט 80 אחוז מהתיקים הפליליים נעשה שימוש בהסדר טיעון (בשנת 2010 ניתנו בתי המשפט הפליליים בגיאורגיה 19,956 פסקי דין, מתוכם 15,867 הוכרעו באמצעות הסדר טיעון). מעורבות עורך דין היא חובה במסגרת הסדר טיעון; עם זאת, תפקידם של עורכי הדין בתהליך זה מוגבל באופן משמעותי, בעוד שלתובע יש סמכויות רחבות. בדו”ח האחרון שלו, נציב זכויות האדם הלאומי אישר את הטענות שסופקו על ידי עורכי דין פליליים כי:

… רוב הנאשמים כמעט בטוחים שיגזרו עליהם עונש, ועורכי דין, במקום לפעול לזיכוי לקוחותיהם, מייעצים להם לנהל עסקת טיעון עם התובע כדי להפחית את העונש למינימום. גישה זו נפוצה במיוחד בהפרות שצופות מאסר כעונש. 106

גם כאשר עורכי דין מסוימים שואפים, ומייעצים ללקוחותיהם להילחם עד הסוף, ברוב המקרים נאשמים, ללא תקווה להצלחה בבתי המשפט, מעדיפים להסכים עם הפרקליטות להסדר טיעון ולתשלום הקנס הרלוונטי המוסכם, בכך. צמצום או הימנעות מעונש מאסר. עורכי דין סנגורים מייצגים לקוחות באופן רשמי רק בנסיבות אלו, ללא תרופות אפקטיביות בידם להשפיע איכשהו על תוצאות הסדר הטיעון, או להילחם עד תום התיק שכן הם מוגבלים, כמובן, מהחלטת הנתבע.

גורם נוסף המשפיע לרעה על תפקידם של עורכי הדין בהליך הפלילי הוא היעדר כל מאמצים של רשויות המדינה להעלות את יכולתם והשכלתם. אימוץ המק”ס החדשה, הפיכתה של המערכת כולה מאינקוויזיטורית לאדוורסרית, והחידושים השונים שמביא הקוד, כולל זכויות וחובות חדשות, כולם קוראים לחינוך מתמשך יעיל לעורכי הדין כדי להבטיח הולם סיוע מוסמך. אולם, ה

106 https://wcd.coe. int/wcd/ViewDoc.jsp?id=1809789#P361_77428.

187

גאורגיה

מאמצי ההכשרה שיישמו עד כה על ידי רשויות המדינה וגורמים בינלאומיים המופנים כלפי מערכת המשפט התמקדו בעיקר בתובעים ושופטים, והדבר משפיע לרעה על תפקידם של עורכי הדין בהליכים פליליים.

עם זאת, עורכי דין מודים גם בכישלונם לשמור באופן אקטיבי על לשכת עורכי דין חזקה ואפקטיבית במהלך התקופה 2006-2009. בתקופה זו לא הצליחו עורכי הדין אפילו לכנס את האסיפה הכללית ולבחור את נשיא הלשכה, משום שהנוסח הראשוני של החוק חייב בחירה של כל הגופים המנהלים על ידי רוב חברי הלשכה. כתוצאה מכך, בשנים 2007-08, ה-GBA נאבק להרכיב את המניין הנדרש ולאפשר את התפתחותו החיובית. יתרה מכך, רשויות המדינה הביעו בשתיקה את שביעות רצונן ממצב זה, שכן קל הרבה יותר ליישם את מדיניות המשפט הפלילי (על היבטיה החיוביים והשליליים) ללא תגובה אחידה ומחויבת מצד ה-GBA. מאז 2009, ה-GBA החל לקלוט וליישם בהדרגה את הפונקציות האמיתיות שלו. לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים לבסוף, בנובמבר 2009, תוקן החוק ושונו דרישות המניין. הגוף המנהל העליון – האסיפה הכללית – התכנס מאז ובחר במועצה המבצעת (הממשלתית) שלו ויושב ראשו, הוועדה לבקרה פנימית וועדת האתיקה. האחרון פעל בשנתיים האחרונות וקיבל 108 תלונות נגד עורכי דין, ובעקבותיהם פתחה ועדת האתיקה הליכים משמעתיים נגד 10 עורכי דין, והטילה סנקציות נגד שישה מהם. כמו כן, החלה ה-GBA ליזום מתן השכלה משפטית מתמשכת לעורכי דין, תוך העלאת יכולתם בכל תחומי המשפט. אין חוק המחייב עורכי דין לבצע עבודה פרו-בונו ולהעניק סיוע משפטי חינם. כאמור לעיל, המוסד המרכזי של המדינה המעניק סיוע משפטי הוא שירות הסיוע המשפטי. ישות משפטית זו במסגרת מערכת משרד התיקון והסיוע המשפטי מבטיחה נגישות לייעוץ ולסיוע משפטי ומבצעת את המנדט שלה על פי חקיקה. השירות ניתן באמצעות צוות שירות הסיוע המשפטי, לשכות הסיוע המשפטי ומרכזי הייעוץ. על פי הנתונים שמסר מנהלו, שירות הסיוע המשפטי של גאורגיה מעסיק כיום 97 עורכי דין.

בנוסף לשירות הסיוע המשפטי הממלכתי ללא תשלום, סיוע משפטי ניתן גם על ידי המגזר הבלתי ממשלתי. העמותה הבולטת ביותר בתחום זה היא איגוד עורכי הדין הצעירים של גאורגיה (GYLA). בניגוד לשירות הסיוע המשפטי הממלכתי, המעניק סיוע משפטי רק בתיקים פליליים, ה-GYLA מעניק סיוע משפטי בתיקים פליליים, אזרחיים ומנהליים לנפגעי החברה. בשנת 2010 היא ערכה יותר מ-130,000 התייעצויות.

188

בסריון בוכשווילי

5. המחויבות הפוליטית להגנה פלילית יעילה

במהלך השנים האחרונות היו ויכוחים ומחלוקות פעילים בנוגע להצעת אימוץ המק”ס החדשה. הוא נכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2010 והכניס שינויים משמעותיים במערכת המשפט הפלילי שהיו קשורים קשר הדוק למתן הגנה פלילית יעילה. המטרה העיקרית של המק”ס החדשה היא להבטיח שוויון נשק ויישום מלא של העיקרון של הליכים יריבות בתוך מערכת משפטית, שבעבר הייתה ברובה אינקוויזיטורית באופיה. השיטה החדשה צופה הגבלת תפקידו של התובע, אשר מחויב כעת באופן חד משמעי לחשוף ראיות (שישמשו נגד הנאשם) חמישה ימים לפני המשפט, וכן מיד עם קבלת פניית ההגנה. הוא צופה זכויות טובות יותר להגנה, בפרט בנוגע לגישה לראיות בתיק במהלך החקירה שלפני המשפט. על השופט ליטול על עצמו את התפקיד הנייטרלי יותר של ‘מפקח’, להבטיח את הגינות ההליכים השיפוטיים. בנוסף, המק”ס החדשה מציגה משפטים של חבר מושבעים בגין רצח בכוונה תחילה, אם כי יישום צעד זה יוגבל תחילה לטביליסי.

כאמור, אדם יכול לגשת וליהנות מסיוע משפטי חינם אם אין ביכולתו לכסות את ההוצאות הקשורות לייצוג האינטרסים המשפטיים שלו בהליך הפלילי. ההוראות הרלוונטיות של המק”ס מספקות קריטריונים לגישה לסיוע משפטי, המחייבות שהמדינה תישא בעלויות ההגנה אם: (א) בשל חוסר המעוות שלו, נאשם מבקש להקצות סנגור; (ב) יש מקרה של הגנה חובה הקבועה בחיקוק והנאשם אינו מיוצג על ידי סנגור. החקיקה קובעת כי נאשם רשאי לפנות לשירות הרלוונטי המעניק סיוע משפטי ולבקש מינוי סנגור.

עם זאת, ממשיכה להיות ספקנות בנוגע להסדרים הארגוניים של שירות הסיוע המשפטי בחינם ולעצמאותם של עורכי הדין לסיוע משפטי. הבעיה העיקרית בהקשר זה נקשרה בהצבתו של שירות הסיוע המשפטי, כישות משפטית של המשפט הציבורי, במערך משרד התיקון והסיוע המשפטי. הדבר מעלה חשש מוצדק להבטחת עצמאות מוחלטת וחוסר משוא פנים של עורכי דין לסיוע משפטי, במיוחד בהתחשב בכך שראש השירות ממונה על ידי שר התיקונים, המבחן והסיוע המשפטי ובמקרים מסוימים, חוק העונשין מסמיך אסיר בכלא ליהנות. סיוע של עורך דין LAS. במקרה כזה, עורך הדין של לא”ס יצטרך לפעול בבית המשפט נגד משרדו שלו, ובכך להעלות שאלות של עצמאות וחוסר משוא פנים.

189

גאורגיה

למרות שבמבט ראשון נראה שהרשויות עשו הכל כדי להבטיח הגנה פלילית יעילה במסגרת המק”ס החדשה, עדיין יש לנקוט צעדים רבים כדי להבטיח את יעילות ההגנה הפלילית בפועל. המדיניות המיושמת ברמה המעשית על ידי רשויות אכיפת החוק והמשפט המקומי משפיעה לרעה על עצם מהות הזכות בדרכים הבאות:

– המדינה כמעט ואינה מיישמת מדיניות לחיזוק ה-GBA והעלאת היכולת וההשכלה של עורכי הדין, תוך כדי ביצוע כל המאמצים לחיזוק והעלאת יכולתן של רשויות החוק והרשות השופטת;

– על אף הטענות הרבות על חוסר יעילות, כמו גם האינדיקציות החזקות השונות של בעלי עניין בינלאומיים שיש לטפל במצב הכולל, המדינה כמעט ולא עושה כלום ולא ניתן לומר שרשויות המשפט משנות את נוהגן להגדיר מתווך וסופי בלתי מבוסס. החלטות. 107 כך גם באשר לניתוח והסתמכות על ראיות שהוגשה על ידי ההגנה;

– העלייה הדרסטית והפופולריות של הליך הסדר הטיעון (בשימוש ב-80% מכלל התיקים), כאשר שחקן המפתח העיקרי הוא תובע ולסנגור ניתן תפקיד מינימלי בלבד, ללא סמכות יעילה לבית המשפט ‘לאזן’ את תנאיו של הסכם כזה (תפקידו של בית המשפט מוגבל באופן משמעותי בהליך של הסדר טיעון), כולם פועלים כדי להפוך את תפקידו של עורך דין פלילי להזוי במידה רבה.

6. מסקנות והמלצות

6.1 בעיות עיקריות

מאז מהפכת הוורדים ב-2003, גאורגיה עשתה כמה מאמצים רציניים לרפורמה במערכת המשפט שלה. לתהליך הרפורמה במשפט הפלילי שיושם על ידי רשויות המדינה היו השפעות חיוביות רבות, כולל הפחתה דרסטית בפשיעה ובשחיתות והגברת אמון הציבור כלפי גופי אכיפת החוק.

107 שם ; ראה גם את הדו”ח האחרון של נציב זכויות האדם, תומס המרברג https://wcd.

coe.int/wcd/ViewDoc.jsp?id=1809789.

190

בסריון בוכשווילי

עם זאת, לתהליך זה היו השפעות שליליות גם ביחס למתן הגנה פלילית יעילה.

מדיניות צדק פלילית מחמירה, שכונתה מדיניות ‘אפס סובלנות’ נגד פשיעה קטנה, הושקה ב-2006 ועדיין בתוקף בג’ורג’יה. אחת התוצאות של המדיניות הייתה גידול של יותר מפי שלושה באוכלוסיית הכלואים הכוללת, ולג’ורג’יה יש כיום אחד מהשיעורים הגבוהים ביותר לנפש של אוכלוסיית הכלואים בעולם. ההכרזה הרשמית על מדיניות ‘אפס סובלנות’ התקבלה בברכה על ידי מגזר רחב בחברה והביאה לצעדים מחמירים יותר, וכתוצאה מכך מדיניות המשפט הפלילי הפכה לענישה הרבה יותר. כך עולה מהסטטיסטיקה הרשמית שסיפק בית המשפט העליון של גאורגיה ביחס לשיעור הזיכויים הקטן מאוד.

כאמור, הצעדים והמדיניות המחמירים המיושמת על ידי המדינה הביאו להפחתה משמעותית ברמת הפשיעה בגאורגיה. הדבר נובע גם מהעבודה האפקטיבית יותר של מוסדות אכיפת החוק, כמו גם רמת האמון הגוברת של הציבור במשטרה ודיווח בזמן על פשעים. בעוד שבשנת 2006 רשם משרד הפנים 62,283 פשעים, עד שנת 2010 זה ירד ל-34,739 ( 2007 – 54,746; 2008 – 44,644; 2009 – 35,949). 108 על פי הסקר האחרון שנערך על ידי GORBI, משרד המשפטים של גאורגיה והאיחוד האירופי, 109 98 אחוז מהאנשים הרגישו בטוחים בכל שעות היום, ו-96 אחוז במהלך הלילה. כ-87% מהנשאלים מעריכים את עבודת המשטרה כיעילה ומדגישים את האמון המוגבר שלהם כלפי המשטרה.

עם זאת, לצד היבטים חיוביים אלה, גורמים כמו הגברת ¬ההשפעה של רשויות אכיפת החוק, והשליטה לכאורה של הרשות השופטת על ידי הרשות המבצעת, ערערו באופן משמעותי את תפקיד הסניגור הפלילי בהליך הפלילי. תפקידם של עורכי הדין הפך פעמים רבות לנומינלי, ולעתים קרובות הם טוענים שאינם מסוגלים להגן ביעילות על האינטרסים של לקוחותיהם.

אחת הבעיות המרכזיות הקשורות להנאה יעילה מהזכות להגנה היא היעדר מערכת נאותה לערב עורכי דין בשלבי המעצר המוקדמים ביותר של המשטרה, בעיקר בתיקי סיוע משפטי. בתקופה זו נמצא הנאשם במצב הפגיע ביותר, וזו משמשת לא פעם את הרשויות לביצוע ראיונות, להצהיר כי הנאשם לא ביקש סיוע מעורך דין, לקבל את הסכמתו להסדר טיעון בתנאים מסוימים וכן בקרוב.

http://www.police.ge/uploads/statistika/shss_statistika/BIULETENI.saqartvelo.ianvari.14.02.10. pdf.

http://www. justice.gov.ge/index.php?lang_id= GEO&sec_id= 130.

191

גאורגיה

חובת מסירת המידע לנאשם לגבי זכויותיו בעת המעצר אינה מתקיימת לרוב על ידי הגורמים הרלוונטיים. באופן כללי, הרשויות מנסות לנצל מעצר בלתי צפוי ולהשיג כמה שיותר ראיות/עדויות מהעצור, מבלי ליידע אותו על זכויותיו.

‘החזקה בעד חירות’ לא יושמה ביעילות בגאורגיה. למרות שהחקיקה הקיימת מחייבת בבירור הטלת מעצר מקדמי כמוצא אחרון, כאשר התביעה מבקשת הטלת מעצר מקדמי, בתי המשפט המקומיים נוטים להיענות לבקשתם כמעט בכל מקרה ללא ביסוס הולם להחלטות הביניים והסופיות שלהם.

שוויון הנשק אינו מובטח במלואו בתהליך השגת הראיות. מאז כניסתה לתוקף של המק”ס החדשה, עורכי דין יכולים לבקש להשיג כל ראיה לתביעה שתשמש נגד הנאשם בכל עת. עם זאת, אין ביכולתה של ההגנה לבקש ראיות (ברשותו של צד שלישי) אשר עשויות להתקבל על ידי ביצוע חיפוש, גם אם יש בהן כדי לאשש או לזכות את הנאשם. בעוד שהתביעה מחויבת לחשוף בפני ההגנה כל ראיה שתשמש נגדה, אין חובה על התביעה לחשוף או למסור להגנה ראיות שברשותה, שאין בכוונתה להשתמש בהן כנגד ההגנה, אלא מה שעלול לאשש את עמדת ההגנה. לעתים קרובות, מקום בו מחזיקים ראיות שיש בהן כדי לאמת את עמדת ההגנה בידי התביעה, היא טוענת כי היא לא תשתמש בהן כנגד ההגנה, ולכן אינה מחויבת לגלותן.

סוגיה מרכזית נוספת המשפיעה על שוויון הנשק בין התביעה להגנה היא הכלל הזמני במק”ס המתוקנת המתיר את התביעה, עד 1 באוקטובר 2012, לזמן עדים ולהטיל חובות למסור עדות. עדים נשארים באחריות פלילית עד 1 באוקטובר 2012 בגין סירובם לספק, או מסירת עדויות כוזבות לתביעה. מנגד, לרשות ההגנה אין כלים כאלה, והיא אינה מסוגלת להטיל איכשהו חובות על עד לספק הצהרה/ראיה ולאושש את עמדת ההגנה.

עמדתה הבלתי שוויונית של ההגנה בהשוואה לתובע מבוססת לעתים קרובות על כך שבקשות של סניגורים או ראיות הגנה נדחות על ידי שופטים, שלא תמיד מספקים נימוקים נאותים לכך. מעבר לכך, אי אזכור וניתוח של השופטים בפסקי דין ראיות שהוגשו על ידי ההגנה, והעדר ביסוס נאות של הרשעות ופסקי דין, משפיעים לרעה על יישום יעיל של זכויות ההגנה.

192

בסריון בוכשווילי

הליך הסדר הטיעון משמש בג’ורג’יה ברוב המקרים הפליליים. כאן, לשופט יש תפקיד פורמלי בלבד, לתובע תפקיד ראשי ולסניגור רק תפקיד נומינלי. הדבר משפיע לרעה גם על מהות ההגנה הפלילית האפקטיבית.

6.2 המלצות

1. הקמת מערכת יעילה שתוודא שעורכי דין יהיו מעורבים בשלבי המעצר המוקדמים ביותר של המשטרה, במיוחד בתיקי סיוע משפטי, ושניתנת לעורכי דין גישה ללקוחותיהם במעצר.

2. להקים מנגנון יעיל להבטיח ולוודא שהנאשמים

יידעו על זכויותיהם מיד מתחילת מעצר המשטרה.

3. לדרוש מרשויות השיפוט לנמק בהחלטותיהן מדוע אין אפשרות להשתמש באמצעי מניעה חלופיים, ומדוע יש צורך בשימוש במעצר מקדמי כדי להבטיח שהנאשם לא יתחמק, יפריע לניהול משפט תקין, יעבור עבירה נוספת או להישאר איום על ביטחון הציבור.

4. יש לחייב את רשויות אכיפת החוק להפסיק לספק חומרי חקירה, קטעי וידאו, תיעוד של חקירה, חומרי האזנה טלפונית או הקלטות של הודאה באשמה לחברות טלוויזיה. על חברות הטלוויזיה לעשות כמיטב יכולתן לכבד את עקרון חזקת החפות.

5. על מנת להבטיח את שוויון הנשק המלא בין תביעה להגנה, על המק”ס להבטיח בבירור את זכותה של ההגנה לבקש, באמצעות צו בית משפט, ראיות הנמצאות ברשות רשויות אכיפת החוק או צדדים שלישיים; ויש לספק מימון הולם לחקירת מקרים על ידי עורכי דין לסיוע משפטי.

6. יש להגביר את תפקידן של רשויות המשפט הלאומיות בהליך הסדר הטיעון, על מנת לאזן את האינטרסים של הצדדים. יש להסמיך שופטים לבחון את פרטי הסדר טיעון, להעריך את סבירותו ובמידת הצורך לשנותו.

193

גאורגיה

7. להבטיח שרשויות המשפט יתחשבו בראיות שהוגשו על ידי ההגנה ויבצעו הערכה רלוונטית והולמת של ראיות אלו, וכי ההחלטות מנומקות ומספקות הצדקה מספקת להחלטות שהתקבלו.

7. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

Chartsbin.com 2011

אוכלוסיית הכלא העולמית לכל 100,000 מהאוכלוסייה הלאומית http://chartsbin.com/view/eqq, פורסם ב-2 בפברואר 2011

מועצת אירופה nd

דף האינטרנט הרשמי של מועצת אירופה, דו”ח נציב זכויות האדם מר תומס המרברג, יולי 2011 https://wcd.coe.int/wcd/ViewDoc.jsp?id=1809789https://wcd.coe.int/wcd /ViewDoc.jsp?id=1809789#P361_77428 https://wcd.coe.int/wcd/ViewDoc.jsp?id=1809789

המחלקה לסטטיסטיקה של ג’ורג’יה nd

דף האינטרנט הרשמי של המחלקה לסטטיסטיקה של ג’ורג’יה

http://geostat.ge/?action=page&p_id=472&lang=geo

Observer International for Lawyers nd

דף האינטרנט הרשמי של ה-NGO The International Observer for Lawyers

http://www.observatoire-avocats.org/wp-content/uploads/Mission-report-Legal- profession-in-Georgia1.pdf

משרד הפנים של גאורגיה nd

דף האינטרנט הרשמי של משרד הפנים של גאורגיה

http://www.police.ge/uploads/sakanonmdeblobaza/bcg_kvleva.pdf

http://www.police.ge/uploads/statistika/shss_statistika/BIULETENI.saqartvelo. ianvari.14.02.10.pdf

194

בסריון בוכשווילי

משרד המשפטים של גאורגיה nd

דף האינטרנט הרשמי של משרד המשפטים של גאורגיה http://www.justice.gov.ge/index. php?lang_id=GEO&sec_id=130

נציב תלונות הציבור של גאורגיה nd

דף האינטרנט הרשמי של נציב תלונות הציבור של גאורגיה http://ombudsman.ge/index.phpipage = 1001&lang=1&id=1330

בית המשפט העליון של גאורגיה nd

דף האינטרנט הרשמי של בית המשפט העליון של גאורגיה

www.supremecourt.ge/files/upload-file/pdf/sisxli2010.pdf

משרד החוץ האמריקאי 2009

משרד החוץ האמריקאי, הלשכה לדמוקרטיה, זכויות אדם ועבודה, דוחות מדינות 2009 על נוהלי זכויות אדם, ג’ורג’יה http://www.state.gov/g/drl/rls/hrrpt/2009/eur/136032.htm

הבנק העולמי nd

הבנק העולמי, דו”ח התקדמות על אסטרטגיית השותפות המדינות לג’ורג’יה 2010 – 2013, http://siteresources.worldbank.org/GEORGIAEXTN/Resources/annual-eng.pdf

חֲקִיקָה

חוק סדר הדין הפלילי של גאורגיה נחקק ב-1 באוקטובר 2010

חוק עורכי דין (עורכי דין), התקבל ב-20 ביוני 2001

חוק הסיוע המשפטי אומץ על ידי הפרלמנט של גאורגיה ב-19 ביוני 2007

חוק המשטרה, אומץ על ידי הפרלמנט של גאורגיה ב-27 ביולי 1993

חוק שירות התביעה התקבל על ידי הפרלמנט של גאורגיה ב-21 באוקטובר 2008

צו שר המשפטים, על סמכויות גופי חקירה, התקבל ב-29 בספטמבר 2010

195

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

פרק 5 ליטא 1

1. מבוא

1.1 נתונים כלליים

הרפובליקה של ליטא (Lietuvos Respublika) היא מדינה מזרח אירופית יחידה בעלת שטח של 65,300 קמ”ר ואוכלוסייה של כ-3,244,600 נפשות. 2 האוכלוסייה מצטמצמת מכמה סיבות, שהרלוונטית שבהן היא הגירה כלכלית. ליטא ממוקמת בחלק הדרום-מזרחי של הים הבלטי ויש לה גבולות עם לטביה, ביילורוסיה, פולין ורוסיה (אזור קלינינגרד). ישנן חמש ערים מרכזיות בליטא – וילנה, הבירה, הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של המדינה, קובנה, קליפדה, סיאולאי ופנביז’ס. בווילנה יש למעלה מ-540,000 תושבים; 3 עם זאת, הסטטיסטיקה הרשמית אינה מדויקת, מכיוון שאנשים רבים המתגוררים בבירה אינם נרשמים בעצמם. לפי הסטטיסטיקה של 2011, רוב תושבי ליטא הם ליטאים (84 אחוזים), אבל יש גם כמה מיעוטים קטנים. אלה כוללים 6.6 אחוז פולנים, רוסים (5.4 אחוז), ביילורוסים (1.3 אחוז), אוקראינים (0.6 אחוז), גרמנים (0.1 אחוז), יהודים (0.1 אחוז), טרטרים (0.1 אחוז), לטבים (0.1 אחוז), רומא (0.1 אחוז) 4

דו”ח מדינה זה נבדק על ידי ריימונדס יורקה, פרופסור, ראש המחלקה לפרוצדורות פליליות באוניברסיטת מיקולאס רומריס, ליטא.

המחלקה לסטטיסטיקה של ליטא בכתובת: http://db1.stat.gov.lt/statbank/selectvarval/saveselections. asp?MainTable=M3010201&PLanguage=0&TableStyle=&Buttons=&PXSId=3234&IQY=&TC =&ST=ST&rvar0=&rvar1=&rvar2=&rvar3=&rvar4=&rvar5=&rvar1=&r1=&r1=&varr1=&varr1=&rvar1=&rvar1=&varr1=&varr1=&r1=1

שם.

197

ליטא

ואנשים בני לאומים אחרים (0.2 אחוז). האוכלוסייה כוללת 79 אחוז רומא קתולים ו-4.1 אחוז אורתודוכסים, והשאר מורכב מדתות אחרות. רוב המאמינים האורתודוקסים חיים בערים וילנה וקלייפדה. 5 בתחילת שנת 2011 מנתה האוכלוסייה 1,737,300 (53.5 אחוזים) נשים ו-1,507,300 (46.5 אחוזים) גברים. 6

1.2 מתווה מערכת המשפט

הרפובליקה של ליטא היא מדינה דמוקרטית עצמאית. יסוד המערכת החברתית נאכף על ידי חוקת הרפובליקה של ליטא, שאומצה בשנת 1992 במשאל עם, אשר קובעת גם את הזכויות, החירויות והחובות של האזרחים. על פי חוק זה, סמכותה של המדינה הריבונית נתונה לתושבי ליטא והיא מופעלת על ידי הסיימאס (הפרלמנט), נשיא הרפובליקה, הממשלה ובתי המשפט.

מערכת המשפט הליטאית מבוססת בעיקרה על המסורות המשפטיות של יבשת אירופה. מקורות המשפט העיקריים הם פעולות משפטיות. החוקה היא המעשה המשפטי העיקרי והגבוה ביותר בהיררכיה של כל החוקים, ולאחריה פעולות משפטיות חוקתיות, הניתנות בחוקה עצמה. אמנות בינלאומיות, שאושררו על ידי הפרלמנט, עומדות ברמה השלישית. בדרגה הבאה ניצבים פעולות משפטיות שנחקקו על ידי הפרלמנט, שחייבות לעמוד בחוקה ומחולקות לשתי קטגוריות: פעולות משפטיות מתוקנות, כגון חוק סדר הדין הפלילי והחוק הפלילי, ופעולות משפטיות רגילות. השלב האחרון בהיררכיית מקורות המשפט מורכב מפעולות תקנון.

מבחינה היסטורית, תקדימי בית המשפט לא נתפס בקפדנות כמקור משפט בליטא. נימוק זה שונה על ידי בית המשפט החוקתי של ליטא, שהכריז כי, בקטגוריות מקרים מסוימות, תקדימים הקיימים ונוצרו על ידי בתי המשפט העליון מחייבים לא רק ערכאות נמוכות הנותנות החלטות במקרים מקבילים, אלא גם את הערכאות העליונות שיצרו את התקדימים. 7 חריגה מהתקדימים הקיימים של בית המשפט תיתכן ותקדימים חדשים של בתי המשפט יכולים להיווצר רק במקרים חריגים, שבהם היא נחוצה באופן בלתי נמנע ואובייקטיבית, מבוססת חוקתית ורק עם טיעון ראוי. 8

המחלקה לסטטיסטיקה של ליטא בכתובת: http://www.stat.gov.lt/lt/news/view/?id=292.

המחלקה לסטטיסטיקה של ליטא בכתובת: http://www.stat.gov.lt/lt/pages/view/?id=1299.

החלטה מיום 28 במרץ 2006, בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא.

IbitL

198

ליטא אישרה את האמנה להגנה על זכויות האדם וחירויות היסוד (ECHR) ב-27 באפריל 1995. 9 ECHR הוא מקור משפט בליטא ויש לו השפעה ישירה במערכת המשפט. בית המשפט לחוקה קבע כי ECHR הוא חלק מכונן ממערכת המשפט של ליטא ויש לו השפעה זהה לחוקים הליטאיים, אך יש ליישם את הנורמות המשפטיות של ECHR על ידי בתי המשפט ביעילות; למדינה אין זכות להפר שום נורמות משפטיות של ECHR באמצעות רגולציה משפטית לאומית. 10

העשור האחרון היה חשוב בשל הרפורמה של מערכת המשפט הליטאית. בתקופה זו חוקקו לאחרונה קודים חשובים – הקוד הפלילי, קוד סדר הדין הפלילי, קוד ביצוע העונשים וחוק העבודה – על ידי הפרלמנט. יתרה מכך, החוקים הליטאיים הותאמו עם ה- acquis communautaire, על מנת שהמדינה תהפוך למדינה חברה באיחוד האירופי החל מה-1 במאי 2004.

1.3 מתווה מערכת המשפט הפלילי

ההליך הפלילי נשלט במיוחד על ידי קוד סדר הדין הפלילי של הרפובליקה של ליטא 11 (CPC) משנת 2002. עם זאת, היבטים חשובים מסוימים עשויים להימצא גם בחוקת הרפובליקה של ליטא, 12 וכן באמנות בינלאומיות או פעולות משפטיות אחרות. החוק הפלילי כפוף לחוק הפלילי של הרפובליקה של ליטא משנת 2000 13 וחוק העונשין של הרפובליקה של ליטא משנת 2002. 14

להליך הפלילי הליטאי יש יותר מאפיינים של מערכת אינקוויזיטורית, אם כי יש כמה מאפיינים של מערכת יריבות, במיוחד בשלבי הדיונים בבתי המשפט (ערכאה ראשונה, ערכאות ערעור ומשפטים). למרות העובדה שהמל”ל קובע כי יש לדון בתיקים בבית משפט על בסיס עקרונות יריבים, 15 אסור לבית המשפט להגביל את עצמו לראיות שנמסרו.

האמנה נכנסה לתוקף ב-20 באפריל 1995.

החלטה מיום 24 בינואר 1995, בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא.

חוק אישור, תוקף ויישום חוק סדר הדין הפלילי. Valstybes Zinios (עתון רשמי), 2002, מס’ 37—1341, מס’ 46.

חוקת הרפובליקה של ליטא. ValstybesZinios (העתון הרשמי), 1992, מס’ 33—1014. חוק אישורו והשפעתו של החוק הפלילי, ולסטיבס זיניוס (העתון הרשמי), 2000, מס’ 89-2741.

חוק אישורו והשפעתו של חוק העונשין. Valstybes Zinios (עתון רשמי), 2002, מס’ 73-3084.

סעיף 7 ל-CPC.

199

ליטא

על ידי הצדדים, אך עליו לשאוף לבסס את האמת. בשלב החקירה של קדם המשפט, לא נמצאו מאפיינים של מערכת משפט פלילית יריבות, כך ששלב זה של ההליך הפלילי הוא בעיקרו אינקוויזיטורי. מכיוון שההליך הפלילי הליטאי הוא בעל מאפיינים יותר אינקוויזיטוריים מאשר יריבים, הוא נחשב למערכת מעורבת או משולבת, כפי שאושרה על ידי פסיקת בית המשפט החוקתי של ליטא.

על פי המשפט הפרוצדורלי הפלילי הליטאי, סדר הדין הפלילי מוגדר כחקירת עבירות פליליות ובחינת תיקים פליליים בפני בית המשפט כפי שנקבע בחוק. 16 לפיכך, המשימה העיקרית בהליך הפלילי היא לקבוע האם בוצעה עבירה פלילית ועל ידי מי. לפי ה-CPC, ההליך הפלילי נראה כהליך מתמשך. אולם בפועל, הליכי החקירה והתביעה, במובן של העמדת נאשם לדין, מתחלקים בהחלטה להעמיד אותו אדם או אנשים לדין, שמתקבלת על ידי התובע הציבורי.

לפי המל”ל, ישנם מספר שלבים של ההליך הפלילי בתיק פלילי: (א) חקירה קדם משפט; (2) בחינת תיק בפני בית המשפט בערכאה קמא; (3) בחינת תיק פלילי בפני ערכאת הערעור; (iv) ביצוע פסק דין; ו-(v) הליך תלונת פדיון.

יש להתחיל בחקירת קדם המשפט ברגע שנראה כי נמצאה ראיה כלשהי לעבירה פלילית לכאורה. בשלב החקירה של קדם המשפט מתבצעות כל הפעולות הפרוצדורליות על מנת לאסוף ראיות ולהוכיח מאוחר יותר בפני בית משפט כי בוצעה עבירה פלילית מסוימת על ידי אדם מסוים. כל הפעולות הפרוצדורליות במהלך שלב החקירה שלפני המשפט נקבעות על ידי ה-CPC. שלב זה מסתיים בדרך כלל, אך לא תמיד, בכתב אישום, שאומץ על ידי תובע. המל”ל קובעת עילות משפטיות לסיום ¬חקירת קדם משפט ללא הגשת כתב אישום. במקרים כאלה, החלטה זו מתקבלת על ידי התובע. 17

כל הפעולות הפרוצדורליות בשלב החקירה של קדם המשפט מאורגנות ו’נשלטות’ על ידי תובע ציבורי. הקצינים הרלוונטיים בחקירת קדם המשפט מבצעים את הפעולות הפרוצדורליות בפיקוח תובע ציבורי. למרות ש

Goda 2005, p. 11.

קיימות עילות משפטיות להפסקת הליכים פליליים, המפורטות בסעיף 212 ל-CPC, חלקן מתייחסות למקרים בהם ניתן לסיים את ההליך גם במקרה בו קיימות ראיות מספיקות לאשמה (למשל, באמצעות יישום ה- חוק ההתיישנות).

200

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

לקציני חקירות קדם משפט יש סמכויות מסוימות, תובע ציבורי יכול להורות להם לא לבצע כל פעולות פרוצדורליות של קדם משפט. צעדים זמניים מסוימים במהלך חקירת קדם משפט יכולים להתבצע רק על פי החלטת תובע או שופט קדם משפט. 18

לפי המל”ל, 19 מחלקת המשטרה במשרד הפנים היא רשות חוקרת כללית בהליכים פליליים. רשויות חקירה קדם משפט אחרות מסופקות גם: שירות משמר הגבול הממלכתי במשרד הפנים, שירות החקירות המיוחד של הרפובליקה של ליטא, המשטרה הצבאית, השירות לחקירות פשיעה פיננסית במשרד הפנים, ליטא המכס, ומחלקת כבאות והצלה במשרד הפנים. חקירת קדם משפט מתבצעת על ידי שוטרים מרשויות אלו. ה-CPC מציינת כי קציני חקירות קדם משפט מוסמכים לבצע כל פעולות פרוצדורליות, 20 למעט אלו שנדרשו במפורש לביצוע על ידי התובע הציבורי או שופט קדם משפט. על קציני חקירות קדם משפט מוטלת חובות למלא אחר הנחיות התובע הציבורי ולהודיע לתובע על מהלך חקירת קדם משפט. 21

במקרים מסוימים, לתובע ציבורי יש את הזכות לבצע ¬בעצמו חלק מהפעולות הפרוצדורליות לפני המשפט או את כולן. למרות שאלו אינם מפורטים בעלות לקליק, בפועל, הדבר מתרחש בדרך כלל במקרים פליליים חמורים. שלב החקירה שלפני המשפט כולל איסוף ראיות ואיסוף נתונים, תשאול, חקירה, זיהוי קורבן, חיפושים, שיחות טלפון מפוקחות ופעולות פרוצדורליות אחרות. 22 כל הראיות והמסמכים הרלוונטיים לכתב האישום בתיק מסוים נאספים בשלב החקירה של קדם המשפט.

במהלך חקירת קדם המשפט, תובע ציבורי עשוי בשלב מסוים להחליט כי מעשיו של אדם מסוים מהווים פשע וכי יש לשפוט אותו בבית משפט. 23 ההחלטה מתקבלת כאשר התובע הציבורי בטוח שהכל

כך למשל, תפיסת מסמכים וחיפוש ברכוש מותרים רק לפי החלטת שופט קדם משפט.

סעיף 165 ל-CPC.

סעיף 172 ל-CPC.

אין ראיות זמינות התומכות בדעה כי קיים מתח כלשהו בין המשטרה לפרקליטות.

סעיפים III ו-IV של העלות לקליק.

אם חקירת קדם המשפט מתבצעת על ידי משרד חקירות, עדיין מסופקים לתובע ציבורי דיווחים על מהלך החקירה.

201

ליטא

בוצעו פעולות פרוצדורליות וכי הוכחה אשמתו של האדם. כאשר מתקבלת ההחלטה להאשים מישהו, מנוסח כתב אישום על ידי התובע הציבורי ומוצג בפני האדם, אשר לאחר מכן מסווג כנאשם.

התקופה המקסימלית למעצר זמני היא 48 שעות. 24 התקופה המשפטית הנדרשת מיושמת, בפועל, בצורה לא מדויקת, הן על ידי קציני קדם משפט ותובעים ציבוריים מחד, והן על ידי שופטי חקירה קדם משפט מאידך. החוק מאפשר מעצר זמני רק בנסיבות חריגות, ורק כאשר אין אפשרות לפנות לבית המשפט על מנת שהמעצר ייעוד פורמלי לאותו אדם. עם זאת, בפועל, ישנם מקרים רבים בהם אדם, שלא נתפס במהלך או מיד לאחר ביצוע פשע, נעצר זמנית ולאחר מכן משוחרר לאחר 48 שעות, מבלי שהובא מעולם בפני בית משפט. שופטי חקירה לפני משפט אינם בוחנים בקפידה פרקטיקות כאלה, במובן זה שהם עלולים להוות הפרה של ה-CPC, 25 וכן של ECHR. אין נתונים סטטיסטיים זמינים כדי לבסס את היקף פרקטיקות כאלה.

לעניין בחינת תיק בפני ערכאה קמא, בוחן בית המשפט את כתב האישום ואת כל הראיות שנאספו וקובע האם בוצעה העבירה הפלילית, והאם הנאשם עבר את העבירה הפלילית המסוימת, וכך קובע אם הנאשם אשם בפשע וקובע את העונש. כאשר בית המשפט נותן את פסק דינו, נאשם הופך לאדם מורשע.

בחינת תיק בפני ערכאה קמא היא שלב מרכזי ודומיננטי בהליך, התואם ישירות את עיקרו של ההליך הפלילי על פי המל”ל. 26 יש להוכיח את אשמתו של נאשם מעל לכל ספק סביר.

על פי סעיף 140 לתמ”א, אדם שנתפס בביצוע, או מיד לאחר שביצע מעשה פלילי, יכול להיעצר זמנית לתקופה של לא יותר מ-48 שעות. לעצור אדם זמני בנסיבות אלה זכותו של כל אדם, שעליו להודיע בהקדם האפשרי למשטרה על מעצר זמני כאמור. אדם, שלא נתפס בביצוע או מיד לאחר שביצע מעשה פלילי, ניתן לעצור זמני רק בנסיבות חריגות, ורק בהתקיים שלושת התנאים הבאים: (א) קיימות עילות משפטיות למעצר; (ב) קיימות עילות משפטיות, הקבועות בסעיף 119 ל-CPC, להגביל את חירותו של האדם; (ג) אין הזדמנות לפנות לבית המשפט כדי לקבוע באופן רשמי מעצר לאדם. ההחלטה על מעצר זמני של אדם תתקבל על ידי התובע הציבורי או קצין חקירות קדם משפט.

סעיף 140 ל-CPC.

סעיף 1 לעלות לקליק.

202

השלב הבא האפשרי הוא בחינת תיק פלילי בפני ערכאת הערעור. בית משפט זה בוחן פסק דין של ערכאה ראשונה בהתאם לערעור שהגיש משתתף בהליך. ערכאת הערעור בוחנת רק את פסקי הדין של ערכאה ראשונה שטרם נכנסו לתוקף. ערכאת הערעור בוחנת הן את תוקפו והן את נימוקיו של פסק הדין.

ביצוע פסק דין הוא על דרך העונש הייעודי המוטל על ידי בית משפט ומתבצע עם כניסתו לתוקף. ישנן גם כמה שאלות נוספות, הנוגעות לאסירים, המטופלות בשלב זה של ההליך הפלילי.

בית המשפט העליון של ליטא רשאי לעיין בפסקי דין והחלטות, שנכנסו לתוקף ואשר נבחנו על ידי ערכאת הערעור – הליך תלונת התביעה. תסקיר כאמור הינו בהתאם לתלונת הפיטורים. פסקי דין והחלטות נבחנים רק בכל הנוגע לסוגיות הקשורות לתחולת החוק, ואשר מצוינות בתלונת הפיטורים. עוד יצוין כי קיים שלב יוצא דופן בהליך הפלילי – פתיחת תיק מחדש עקב: (1) גילוי נסיבות חדשות; (ii) החלטה שהתקבלה על ידי ECHR; או (iii) יישום בלתי הולם בעליל של חוקים פליליים.

מערכת המשפט הפלילי השיפוטי מורכבת משלוש רמות: 54 בתי משפט מקומיים, חמישה בתי משפט אזוריים, בית המשפט לערעורים של ליטא ובית המשפט העליון של ליטא. ניהול המשפט מאורגן בשלושה מישורים: בבתי משפט בערכאה ראשונה (בעיקר בתי משפט מקומיים, ולגבי פשעים חמורים וחמורים מאוד, בתי משפט אזוריים); בערכאות ערעור (בתי משפט אזוריים, שבהם הערכאה הראשונה הייתה בית משפט מקומי, ובית המשפט לערעורים של ליטא, שבו הערכאה הראשונה הייתה בית דין אזורי); בבית המשפט ערכאת הפטר (בית המשפט העליון של ליטא). אין הליך תלונה פרטני בפני בית המשפט החוקתי של ליטא, שהוא בית משפט נפרד ממערכת המשפט. עם זאת, ישנו מספר הולך וגדל של יוזמות כדי לאפשר הליך תלונה פרטני בפני בית המשפט החוקתי של ליטא.

ה-CPC מספק שני סוגים של משפט מקוצר: (i) הליך צו עונשין; (ii) הליך מזורז.

( ט) בסיום חקירת קדם משפט, זכותו של תובע ציבורי לפנות לבית משפט בבקשה למתן צו עונשין. הליך כזה אפשרי במקרים פליליים שבהם קנס כספי הוא הסנקציה היחידה או האופציונלית לפשע, נסיבות הפשע ברורות, והנזק הנובע מהפשע כוסה (מחדש) או קיימת התחייבות (מחדש) ) לכסות אותו. במקרה כזה, בית המשפט נותן רק צו עונשין, אשר

203

ליטא

מועבר לנאשם. לא מאורגן דיון בבית המשפט. במקרים בהם הנאשם אינו מסכים לעונש הכספי או לצו העונשין של בית המשפט, עומדת לו הזכות תוך 14 יום לבקש מבית המשפט לארגן דיון בבית המשפט בתיק. לאחר מכן מגיע ההליך הפלילי הרגיל. תיאורטית, אין עונש אם הנאשם אינו מסכים לצו העונשין של בית המשפט ומבקש הליך פלילי רגיל.

( ii) הליכים מזורזים מופעלים במקרים בהם נסיבות פשע שבוצעו ברורות מאוד. התיק הפלילי נבחן בבית משפט מקומי. תובע פונה לבית המשפט באותו יום שבו בוצעה הפשע, או לפחות תוך 10 ימים מהמועד הזה. במקרים כאלה, תובע ציבור מגיש את הבקשה לבדיקת התיק הפלילי בהליך מזורז וכתב האישום לא מוגש. נערך דיון בבית המשפט בהשתתפות תובע ציבור, עורך דין, נאשם ועדים. בית המשפט בוחן את כל הראיות באופן ישיר ומיתן פסק דין. ה-CPC אינו דורש הסכמה של נאשם להליכים מזורזים. המל”ל מציינת 27 כי בתחילת דיון בהליכים מזורז, שופט צריך לשאול את הנאשם האם הוא מסכים להישפט בבית המשפט מיד, או מעוניין לדחות את הדיון בבית המשפט. הנאשם רשאי לבקש דחייה רק לצורך הספיקת זמן הכנת ההגנה. במקרה כזה, ניתן לדחות את הדיון בבית המשפט בהליכים מזורזים ללא יותר מ-20 יום.

ה-CPC קובע כי עבירה פלילית היא מעשה מכוון (או לא מכוון, כאשר נקבע במפורש בחוק) מעשה (פעולה או מחדל) שהוא מסוכן ואסור על פי חוק. 28 פשעים מסווגים תוך התחשבות בצורת האשמה. ה-CPC קובע מספר סוגים של עבירות פליליות במזיד, בהתאם לרמת החומרה ולאופיה: 29

(ט) עבירות פליליות – מדובר בעבירות פליליות שהסנקציה הפלילית בגינן אינה עולה על שנת מאסר אחת ואשר מסווגות בחוק במפורש כעבירות;

2 7 סעיף 428 ל-CPC.

2 8 סעיף 11 ל-CPC.

2 9 סעיף 11, חלק 2 של ה-CPC.

204

( ב) עבירות קלות – מדובר בעבירות פליליות במזיד שהסנקציה הפלילית בגינן אינה עולה על שלוש שנות מאסר;

( ג) עבירות חמורות – מדובר בעבירות פליליות במזיד שהסנקציה הפלילית בגינן היא בין שלוש לשש שנות מאסר;

( iv) עבירות חמורות (חמורות) (פלוני) – מדובר בעבירות פליליות במזיד שהסנקציה הפלילית בגינן היא בין שש עד 10 שנות מאסר;

( v) עבירות חמורות (חמורות) מאוד (פלוני) – אלו הן עבירות פליליות בכוונה שהסנקציה הפלילית עליהן היא יותר מ-10 שנים.

1.4 סטטיסטיקה בסיסית של מערכת המשפט הפלילי

הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים מראים שרמות הפשיעה בשנים 2009 ו-2010 נותרו פחות או יותר זהות. מספר העבירות הפליליות הרשומות של מוחזקים במוסדות הכלא מצוין בטבלה 1. 30

שולחן 1.

מספר העבירות הפליליות הרשומות של מוחזקים במוסדות כלא, 2009-2010

סך הכל לכל 100,000 תושבים

2009 2010 2009 2010

מספר העבירות הפליליות הרשומות 83,203 77,669 2,492 2,363

פשעים 76,291 70,618 2,285 2,148

עבירות פליליות 6,912 7,051 207 215

מספר המוחזקים במוסדות הכלא בסוף השנה 8,655 9,139 260 282

אנשים במעצר, מחכים לפסק דין 1,208 1,196 36 37

אנשים מורשעים 7,447 7,943 224 245

כמו כן, מחלקת בתי הסוהר במשרד המשפטים פרסמה סטטיסטיקה לפיה נכון ל-1 בינואר 2010 היו 8,655 נפשות במוסדות הכלא השונים בליטא, 1,208 מתוכם עצורים עד מתן פסק דין (אנשים במעצר קדם משפט)., 7,447 מורשעים (מתוכם 106

3 0 המחלקה לסטטיסטיקה של ליטא.

205

ליטא

הורשע למאסר עולם), 124 עונשי מעצר, 31,188 קטינים, 327 נשים ו-118 זרים. המספר הממוצע של הכלואים הוא 8,266, גבוה יותר מאשר בשנת 2008 (7,787). 32 נכון ל-1 בינואר 2011, היו 1,196 עצורים. 33

בשנת 2010, מספר העבריינים הרשומים 34 (24,512) גדל ב-1.6 אחוזים בהשוואה לשנת 2009. היו 3,083 עבריינים (11.5 אחוז יותר משנת 2009) ו-21,318 עבריינים (0.4 אחוז יותר מ-0.4 אחוזים). 35 על פי הנתונים הסטטיסטיים של 2010, היו:

( א) 2,865 עבריינים קטינים (14.6 אחוז פחות משנת 2009);

( ב) 51,565 קורבנות עבירה (9.7 אחוזים פחות משנת 2009);

( ג) 351 עבריינים רשומים זרים (64.7 אחוזים פחות משנת 2009), רובם היו רוסים, ביילורוסים, לטבים, פולנים ואוקראינים. 36

על פי נתונים סטטיסטיים של בתי המשפט, בשנת 2010, קיבלו בתי המשפט בערכאה ראשונה 18,014 תיקים פליליים חדשים. במהלך שנת 2010 פוענחו 17,669 תיקים פליליים, בהם היו מעורבים 2,821 צווי עונשין של בית המשפט. 37 בשנת 2010 היו 2,107 תיקים שנדונו באמצעות המזוהר

מעצר הוא עונש פלילי – שלילת חירות זמנית, המוגשת במוסד מעצר משטרתי. ניתן לקבוע מעצר בין 15 ל-90 יום, ועל פי החלטת בית המשפט, ניתן לרצות אותו במהלך סופי שבוע. לא ניתן לייעד מעצר לנשים בהריון ולאנשים המגדלים ילדים עד גיל שלוש.

סטטיסטיקה של מחלקת בתי הסוהר של משרד המשפטים בכתובת: http://www.kalejimudepartamentas. lt/?item=vkl_at_mt&lang=1.

המידע נמסר על ידי מחלקת בתי הסוהר במשרד המשפטים בתשובה לשאלות שהגישו החוקרים לדוח זה.

‘עבריינים רשומים’ כולל חשודים רשומים (אנשים שמוצגים להם חשד רשמי באופן רשמי).

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=201012/f-30-iti-201012.data.txt&ff=% 3C!- -|30-lTl|1|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20am%F8%2st veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-lT%C1).

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/Image_ Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=201012/f-uzs-201012.data.txt&ff=%3C !–|UZS|6|– %3E&tt=Duomenys%20apie%20%E1tariamus(kaltinamus)%20ir%20nukent%EBjusius%20 u%FEsienie%E8ius%20Lietuvos%20Respublikoje%20(Forma_U%DES).

סטטיסטיקה של הנהלת בתי המשפט בכתובת: http://www.teismai.lt/lt/teismai/teismai-statistika/.

206

אינגה אברמסקיוטה

רגינה וולטייט

הליך השימוע, שהיה 13 אחוז מכלל התיקים הפליליים שנדונו בפני בתי המשפט. 38 להלן מפורטים מספר האנשים שהורשעו או זוכו על ידי בתי המשפט בערכאה ראשונה בליטא. 39

איור 1.

מספר האנשים, שהורשעו ומזוכו, על ידי ערכאה ראשונה, 2005-2009

17,630

16, 645 16,276

~ 15, 130 14,633 –

378 381;23.

2005 2006200720082009

הורשע זוכה

2. עזרה משפטית

בעת יישום הוראת המועצה מס’ 2003/8/EC מיום 27 בינואר 2003 לשיפור הגישה למשפט בסכסוכים חוצי גבולות על ידי קביעת כללים משותפים מינימליים הנוגעים לסיוע משפטי בסכסוכים מסוג זה, ליטא אימצה את חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה. 40 חוק זה קבע מתן סיוע משפטי בערבות מדינה כדי לאפשר לאנשים לעמוד כראוי על זכויותיהם המופרות או השנויות במחלוקת ועל האינטרסים המוגנים על פי דין. מערכת הסיוע המשפטי החדשה, שהוקמה ב-1 במאי 2005, נתנה

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=20114/f-lrgp.20114.data.txt&ff=%3C !– |LRGP|1|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20nusikalstam%F8%20veik%F8%20tyrimo%20 rezultatus%20Lietuvos%20Respublikos%20prokurat%FBrose%20(Forma_LRGP).

דיווח על פעילות בתי המשפט הלאומיים של ליטא, 2009 בכתובת: http://www.teismai.lt/dokumentai/ bendroji_informacija/teismu%20veiklos%20apzvalga2009_aktuali.pdf. לא נערך עדיין ניתוח לגבי הסיבות לשיעור כל כך נמוך של זיכוי בליטא.

חוק סיוע משפטי בערבות מדינה, Valstybes Zinios (העתון הרשמי), 2000, מס’ 30-827, בכתובת: http://www3.lrs.lt/pls/inter3/dokpaieska.showdoc_l?p_id=350869. טיוטה חדשה נכנסה לתוקף ב-1 במאי 2005.

207

ליטא

הזדמנות ללקוחות מעוטי יכולת לקבל שירותים משפטיים בתשלום על ידי המדינה. סיוע משפטי ניתן בתיקים פליליים, אזרחיים ומנהליים.

החוק קובע כי המוסדות המנהלים סיוע משפטי בערבות מדינה הם: (א) ממשלת הרפובליקה של ליטא, (ב) משרד המשפטים של הרפובליקה של ליטא (משרד המשפטים), (ג) מוסדות עירוניים, (ד) שירותי סיוע משפטי בערבות מדינה (השירותים) ו-(ה) לשכת עורכי הדין הליטאית. הממשלה ומשרד המשפטים נחשבים בעיקרם כקובעי מדיניות במערכת הסיוע המשפטי, בעוד שהשירותים ועורכי הדין לסיוע משפטי הם השחקנים העיקריים, המשתתפים ישירות ¬במבנה מערכת הסיוע המשפטי בליטא. השירותים הם תקציביים ממלכתיים מוסדות שנוסדו על ידי משרד המשפטים, ויש להם סמכות שיפוט בווילנה, קובנה, קליפדה, סיאולאי ופאנביז, התואמת לאזורים הגיאוגרפיים של בתי המשפט האזוריים.

במטרה להבטיח את ביצוע התפקידים המוטלים על משרד המשפטים בתחום הסיוע המשפטי בערבות המדינה, הוקמה המועצה לתיאום הסיוע המשפטי בערבות המדינה (מועצת התיאום). גוף ייעוץ משפטי זה ¬פועל בהתנדבות. מועצת התיאום מורכבת מנציגי הוועדה לעניינים משפטיים והוועדה לזכויות אדם של סיימאס של הרפובליקה של ליטא, משרד המשפטים, משרד האוצר, איגוד הרשויות המקומיות בליטא, הליטאית. בר, חברת עורכי הדין הליטאית, המועצה השופטת ועוד מוסדות ועמותות שפעילותם קשורה במתן סיוע משפטי בערבות מדינה או בהגנה על זכויות אדם. התקנון והרכבה של מועצת התיאום מאושרים על ידי שר המשפטים. תפקידיה העיקריים של מועצת התיאום הם: (1) הגשת הצעות ליישום ושיפור מדיניות הסיוע המשפטי בערבות המדינה; (2) לנתח דוחות/הגשת הצעות על פעילות המוסדות העירוניים בארגון ומתן סיוע משפטי ראשוני; (3) לנתח/להגיש הצעות על פעילות השירותים; (4) להגיש הצעות בדבר הצורך בכספי תקציב המדינה למתן סיוע משפטי בערבות המדינה ולניצול יעיל שלהם; (5) להגיש הצעות לאימוץ ותיקון של פעולות המשפט ליישום החוק; וכן (6) להגיש הצעות לשכר טרחה לעורכי דין המעניקים סיוע משפטי משני.

ישנן שתי דרכים שבהן עורך דין לסיוע משפטי עשוי להיות מעורב בהליך פלילי: (א) כאשר הגנה פלילית היא חובה בהתאם ל-CPC 41

41 סעיף 51 ל-CPC.

208

ולנתבע אין עורך דין פרטי; או (ii) כאשר נאשם מבקש מקצין חקירות קדם משפט, מהתובע או מהשופט לקבל גישה לעורך דין ואין לו עורך דין פרטי משלו, 42 או אדם מבקש ישירות מהשירותים גישה ל- עורך דין לסיוע משפטי. כאשר חשוד, נאשם או מורשע מבקש לממש את זכותו לעורך דין בתיק פלילי בו חובה הגנה פלילית 43 בהתאם למל”ל, קצין חקירות קדם משפט, תובע או שופט מודיע על כך לערבות המדינה. מתאם סיוע משפטי של הצורך בעורך דין סיוע משפטי. עם קבלת ההודעה, על המתאם לבחור מיד עורך דין לסיוע משפטי שיעניק סיוע משפטי ולהודיע על כך לקצין חקירות קדם משפט, תובע או בית המשפט הרלוונטיים. עורך הדין שנבחר על ידי המתאם מוקצה לחשוד, הנאשם או המורשע על ידי אותו קצין חקירות קדם משפט, תובע או שופט.

עורך הדין לסיוע משפטי מופנה לקצין חקירות קדם משפט, לתובע או לשופט על ידי המתאם. לחלק מהרכזים יש רשימת עורכי דין תורנית לסופי שבוע, אחרים לחודש הקרוב. מוסדות קציני קדם משפט וקציני הפרקליטות מקבלים את הרשימה בתחילת החודש המסוים ומתקשרים ישירות לעורך הדין התורן לסיוע משפטי, בעת הצורך. אם עורך הדין התורן אינו יכול להשתתף בתיק הפלילי, הרכז בוחר את עורך הדין לסיוע משפטי ומודיע על כך לקצין חקירות קדם משפט, לתובע או לבית המשפט.

כאשר חשוד, נאשם או מורשע כבר קיבל סיוע משפטי בשלב מוקדם יותר של התיק שלגביו מתבקשת בחירת עורך דין לסיוע משפטי, עורך הדין שנתן סיוע משפטי נבחר בדרך כלל כעורך דין הסניגור. אם

סעיף 50 ל-CPC.

סעיף 51 לתמ”א קובע את העילות הבאות להשתתפות חובה של עורך דין בתיקים הפליליים; (1) כאשר חשוד או נאשם הוא נער; (2) כאשר חשוד או נאשם עיוור, חירש או בעל מוגבלות פיזית או נפשית אחרת ואינו מסוגל לממש כראוי את הזכות להגנה; (3) תיקים פליליים של אנשים שאינם יודעים את השפה הליטאית; (4) כאשר קיימים ניגודי עניינים בין חשודים או נאשמים, ולאחד מהם כבר יש עורך דין; (5) במקרים פליליים שבהם ניתן לגזור עונש של מאסר עולם; (6) בתיקים פליליים הנידונים ללא שיתוף הנאשם, כקבוע בחוק; (7) כאשר נעצר חשוד או נאשם; (8) כאשר הוכרעו שאלות של הסגרה, העברה לבית הדין הפלילי הבינלאומי או צו מעצר אירופי; (9) בתיקים פליליים של מזורז הליכים. סעיף 51 גם קובע כי קצין חקירות קדם משפט, תובע או שופט רשאים להחליט כי השתתפותו של עורך הדין הפלילי היא חובה כאשר ללא השתתפותו של עורך דין, הזכויות והאינטרסים של החשוד או הנאשם לא היו. להיות מיושם כראוי. סעיף 322 ל-CPC קובע כי במהלך ערעור על תיק פלילי, עורך דין ישתתף בכל התיקים.

209

ליטא

השתתפותו של עורך דין הינה חובה בהליך, החשוד או הנאשם אינו רשאי לוותר על הזכות לייעץ, ובכך להבטיח נוכחות עורך דין בכל פעולת חקירה קדם משפט.

במקרים פליליים בהם עורך דין אינו חובה וחשוד, נאשם, מורשע או נפגע מבקש מהשירותים עורך דין לסיוע משפטי, ההחלטה על מינוי עורך הדין מתקבלת על ידי השירותים. כאשר הזכות לבקש מהשירותים למנות עורך דין לסיוע משפטי מוסברת על ידי קצין חקירות קדם משפט, תובע או שופט, החשוד, הנאשם, המורשע או הקורבן רשאי גם להביע את רצונם להורות עורך דין ישירות לאותו קדם משפט. קצין חקירות משפט, תובע או שופט.

במקרים של הגנה פלילית חובה כקבוע במצ”ח 44 לא מיושמים קריטריוני הזכאות 45 הקבועים אחרת בחוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה. גם חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה 46 קובע כמה

סעיף 51 ל-CPC.

אין מבחן אמצעים כספיים להגנה פלילית כאשר השתתפותו של עורך דין היא חובה.

סעיף 12 לחוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה מעניק סיוע משפטי במקרים הבאים: (1) האדם זכאי לסיוע משפטי בהליך פלילי לפי סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי של הרפובליקה של ליטא, ובמקרים אחרים הקבוע בחוק, כאשר נוכחות פיזית של עורך דין היא חובה; (2) התיק עניינו פיצויים בגין נזק שנגרם בפלילים, לרבות מקום בו נדונה סוגיית הפיצויים בגין נזק במסגרת תיק פלילי; (3) האדם מקבל קצבה סוציאלית לפי חוק הרפובליקה של ליטא בדבר סיוע סוציאלי במזומן למשפחות מעוטות הכנסה (תושבים יחידים); (4) האדם מוחזק במוסד סיעודי; (5) לאדם נכות חמורה או אובדן כושר עבודה שהוכר, או שהגיע לגיל הפנסיה ונקבעה עבורו רמת הצרכים המיוחדים הניכרים, וכן אפוטרופוסים (אפוטרופוסים) של אנשים אלה, כאשר המדינה -דרוש סיוע משפטי מובטח לייצוג והגנה על זכויות ואינטרסים של מחלקה (ילד אומנה); (6) האדם הציג הוכחה כי אינו יכול להיפטר מרכושו ומכספו מטעמים אובייקטיביים וכי מטעמים אלה, הרכוש וההכנסה השנתית שהם יכולים להיפטר מהם בחופשיות אינם עולים על הרכוש. רמות הכנסה שנקבעו על ידי ממשלת הרפובליקה של ליטא לצורך מתן סיוע משפטי לפי החוק; (7) האדם סובל מהפרעות נפשיות חמורות, כאשר נושאים של אשפוז וטיפול בכפייה נבחנות על פי חוק הרפובליקה של ליטא על טיפול נפשי, וכן האפוטרופוסים שלהם (אפוטרופוסים), כאשר הסיוע המשפטי בערבות המדינה נדרש לייצוג זכויות ואינטרסים של ילד אומנה (מחלקה); (8) הורים או נציגים משפטיים אחרים של ילדים קטינים, כאשר נשקל סוגיית פינוייהם; (9) ילדים קטינים, כאשר הם פונים באופן עצמאי לבית משפט לשם הגנה על זכויותיהם או ענייניהם המוגנים על פי דין במקרים הקבועים בחוק, למעט מי שערך נישואין לפי הנוהל שנקבע בחוק. חוק, או שהוכרו על ידי בית המשפט כבעלי יכולת משפטית (משוחררת); (10) אנשים אחרים במקרים שנקבעו על פי אמנות בינלאומיות המחייבות את הרפובליקה של ליטא.

210

מקרים נוספים שלא חלים לגביהם קריטריוני הזכאות, וכתוצאה מכך לא נערך מבחן אמצעים כספיים במקרים כאלה.

על מנת לקבוע אם אדם מסוים זכאי לקבל סיוע משפטי (כאשר כלל ההגנה הפלילית המחייבת אינו חל), יש לעמוד בקריטריוני הזכאות הנוגעים לרמת הרכוש וההכנסה ולאמת על ידי השירותים, המקבלים את ההחלטה לספק חוקית. סיוע. סכום הסיוע המשפטי, לאחר התחשבות ברכושו ובהכנסותיו של האדם, מובטחים ומכוסים על ידי המדינה כדלקמן:

( א) 100 אחוז – כאשר המישור הראשון נקבע לגבי רכושו והכנסתו של האדם;

( ב) 50 אחוז – כאשר המישור השני נקבע לגבי רכושו והכנסתו של האדם. 47

על פי החלטה של ממשלת ליטא, 48 ותיקוניה האחרונים, 49 על מנת לכסות 100 אחוז מהוצאות הביטחון, ההכנסה השנתית הבסיסית של משפחה לא יכולה לעלות על 1,853.57 אירו, כאשר כל תלוי במשפחה מאפשר תוספת של 695.08 אירו לשנה. 50 על מנת לכסות 50 אחוזים מהוצאות הביטחון, הכנסתה השנתית הבסיסית של משפחה אינה יכולה לעלות על 2,780.35 אירו, כאשר כל תלוי מאפשר תוספת של 1,042.63 אירו. 51 אם לא מתקיימים מגבלות כספיות אלו, לא ניתן לאדם סיוע משפטי בערבות מדינה. יש לציין כי הקריטריונים לזכאות פיננסית נמוכים בהשוואה לרמת החיים הממוצעת בליטא. 52

קיימות שתי רשימות של עורכי דין לסיוע משפטי, אשר מסכמים הסכם למתן סיוע משפטי בשירותים ואשר עשויים להיבחר לאחר מכן למתן סיוע משפטי על ידי השירותים. נכרתים הסכמים נפרדים: (א) עם עורכי דין אשר דרך קבע

סעיף 14 לחוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה.

החלטת ממשלת ליטא מס’ 468, שהתקבלה ב-25 באפריל 2005. Valstybes Zinios (עתון רשמי), 2006, מס’ 61—2181.

התיקון הרלוונטי האחרון להחלטת 25 באפריל 2005 התקבל ב-11 ביוני 2008, ונכנס לתוקף ב-1 ביולי 2008. ValstybesZinios (העתון הרשמי), 2006, מס’ 61—2181, בכתובת: http://www3.lrs. lt/pls/inter3/dokpaieska.showdoc_l?p_id=388119.

בחישוב באירו בהתאם לערכי המטבע הרשמי של ליטא, 1,853.57 אירו שווה ל-6,400 LTL ו-695,08 אירו ל-2,400 LTL (1 אירו = 3.4528 LTL).

2,780.35 יורו שווה ל-9,600 LTL ו-1,042.63 יורו ל-3,600 LTL.

שכר המינימום החודשי בליטא בשנת 2011 היה 231.70 אירו (800 LTL), שלא השתנה מיולי 2007; http://www.socmin.lt/index.phpF1713385148.

211

ליטא

להעניק סיוע משפטי אך ורק לזכאים לכך (‘עורכי דין קבועים לסיוע משפטי’); 53 (ii) עם עורכי דין המעניקים סיוע משפטי במקרים של צורך (‘עורכי דין סיוע משפטי במקרים של צורך’) – זכאים עורכי דין כאלה לקבל גם לקוחות פרטיים משלהם. השירותים מבטיחים כי לעורכי דין קבועים לסיוע משפטי יהיה מקום עבודה בשטח, אשר חייב להיות ממוקם במשרדים הרשום של השירותים או קרוב ככל האפשר אליהם, ומספקים להם את התנאים לשימוש ברכוש אחר הדרושים לאספקת עזרה משפטית. השירותים אינם ממלאים כל תפקיד בהבטחת איכות הסיוע המשפטי; הבר הוא הגוף היחיד שיש לו את הפונקציה הזו. מספרם של עורכי הדין הקבועים לסיוע משפטי – כיום 72 – לרבות עורכי הדין לתיקים אזרחיים, פליליים ומנהליים, נקבע בהחלטת משרד המשפטים. 54 על פי נתונים סטטיסטיים של משרד המשפטים, נכון ל-1 ביולי 2011, מספר עורכי הדין לסיוע משפטי פלילי בשטח השיפוט של כל אחד משירותי ליטא מפורטים בטבלה שלהלן.

שולחן 2.

מספר עורכי הדין לסיוע משפטי פלילי בליטא נכון ל-1 ביולי 2011

שֵׁרוּת וילנה קובנה קליפדה סיאולאי Panevezys סך הכל

מספר עורכי דין קבועים לסיוע משפטי 12 10 5 5 5 37

מספר עורכי דין לסיוע משפטי במקרים של צורך 115 97 50 35 42 339

בסך הכל 127 107 55 40 47 376

כל עורכי הדין לסיוע משפטי מוקצים לרכז ספציפי, השולט בשטח ובמוסדות מסוימים של מערכת המשפט הפלילי. הרכז מנסח לוח עבודה, בדרך כלל מדי חודש, ושולח אותו למוסדות שבשליטתו. במקרה הצורך, קציני חקירות קדם משפט יתקשרו ישירות לעורך דין הסיוע המשפטי המסוים, או יעברו דרך הרכז בהתאם ללוח התפקידים, וידגישו את נחיצותו של עורך הדין לסיוע משפטי בהליך הפלילי המסוים.

עורכי דין קבועים לסיוע משפטי עובדים במשרד אחד. ישנם חמישה משרדים אזוריים כאלה בליטא (וילנה, קובנה, קליפדה, פאנביז’ ושיאולי). עורכי דין קבועים לסיוע משפטי מסכמים הסכם פרטני עם השירותים למתן שירותי סיוע משפטי.

החלטת משרד המשפטים מס’ 1R-27, 10 ביולי 2007. Valstybes /inios (העתון הרשמי), 2007, מס’ 78-3163.

212

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

לעורכי דין קבועים לסיוע משפטי משלמים שכר טרחה קבוע עבור מתן שירותי סיוע משפטי, העומד כיום על כ-1,700 אירו לחודש. 55 עורכי דין לסיוע משפטי במקרים של צורך מקבלים שכר בתעריף מוגדר עבור מתן שירותי סיוע משפטי, בהתחשב במורכבות התיק (למשל קטגוריית התיק, שלב ההליכים). התשלום מחושב לכל מקרה, במספר שעות מוגדר, בתעריף שעתי נוכחי של 11.58 אירו. העלות המדויקת של התיק ומספר השעות למקרה מוסדרים על ידי הממשלה. שיעורי התגמול נמוכים ביותר בהשוואה לזה של רופאים פרטיים.

סכום הכסף המיועד לסיוע המשפטי בליטא מתחילת רפורמת הסיוע המשפטי לתקופה 2005-2010 הוא כדלקמן: 2005 — 2,276,414 אירו; 2006 – 3,225,788 יורו; 2007 – 3,565,860 יורו; 2008 – 4,505,126 יורו; 2009 – 3,836,017 יורו; 2010 – 3,906,105 יורו. 56

אין כללים או תקנות ספציפיים להערכה או הערכה של איכות שירותי הסיוע המשפטי הניתנים על ידי עורכי דין לסיוע משפטי (אם קבוע או במקרים של צורך).

3. זכויות משפטיות ויישומה

3.1 הזכות למידע

3.1.1 מידע על זכויות פרוצדורליות (‘כתב הזכויות’)

החובה ליידע את הצדדים בתיק פלילי על זכויותיהם הדיוניות היא בעלת אופי כללי. זאת, בהנחה שיש ליידע חשוד או נאשם על זכויותיהם לא רק כאשר הדבר נדרש בבירור במצ”ח, אלא בכל פעם שמתבצעת פעולה פרוצדורלית. 57 לדוגמה, למרות שהחוק הליטאי אינו קובע את הנוהל להודיע לאדם שנעצר על סיבת מעצרו ועל זכויותיו, על השוטר מוטלת החובה לעשות זאת ברגע המעצר. במילים אחרות, יש ליידע אדם על זכויותיו מיד בהיותו משתתף בהליך הפלילי. 58

1,700 אירו שווה ל-6,000 LTL.

דו”ח על ארגון והגשת הסיוע המשפטי המשני בשנת 2009, משרד המשפטים, 2010.

Goda, Kazlauskas and Kuconis 2003, p. 97.

שם.

213

ליטא

המל”ל קובעת במפורש כי דווח לחשוד או לנאשם על זכויותיו בהודעת החשד שיש למסור לו או לשלוח לו לפני החקירה הראשונית. בנוסף למידע הנוגע למהות ועילת החשד, דורשת המל”ל כי בהודעה יצוינו זכויות החשוד. 59 סעיף 45 ל-CPC קובע כי החובה ליידע את הצדדים להליכים בדבר זכויותיהם הפרוצדורליות ולהבטיח שהם יכולים לממש זכויות אלו, מוטלת על שופטים, תובעים וקציני חקירות קדם משפט.

על פי תוצאות סקר שנערך בשנת 2008, 47.44 אחוז מהשוטרים בסקר אמרו שהם תמיד מודיעים לחשוד על זכויותיו, 30.77 אחוז אמרו שהם מודיעים לחשוד על מה שהקצין רואה כ’זכויות חשובות’, שני משיבים אמרו שלפעמים הם מודיעים לחשוד על זכויותיהם, וחוקר אחד טען שהוא לעולם לא מודיע לחשוד על זכויותיו. 60 מנגד, 25.36 אחוז מהדיונים שנסקרו טענו כי חוקר שאל אותם רשמית האם הם מבינים את ההסבר לגבי זכויותיהם אך לא מחכים לתגובה, בעוד 45.71 אחוז אמרו שלא נאמר להם על זכויותיהם. זכויות או האפשרות ליישם אותן. 61

החוק הליטאי אינו מחייב במפורש את השוטרים לוודא אם חשוד או נאשם הבין את ההודעה על זכויותיהם. הודעת חשד יכולה להיחשב כראיה רשמית לכך שנודע לאדם על זכויותיו, אך לא כראיה רשמית לכך שחשוד הבין את משמעותן ויישומה. בנוסף, נראה שאין הבנה כללית בקרב החוקרים לגבי האופן שבו יש ליידע חשודים על זכויותיהם. בסקר דעת קהל, כמעט 40 אחוז מהחוקרים השיבו כי חשוב ליידע חשוד על כל מרכיב מבני של הזכות להגנה; קצת פחות מארבעה אחוזים לא ראו בכך חשיבות; קצת יותר מ-20% סברו שזו חובת הסנגור; בעוד שקצת יותר מ-37% חשבו שיש צורך לעשות זאת רק אם חשוד מבקש. מעניין לציין שסקר מקביל של נידון גילה שקצת יותר מ-37% הסכימו עם עמדת השוטרים, לפיה “הצלת טובע היא עניינו שלו”. 62

באשר לזכויות המסוימות שהוסברו על ידי נושאי משרה, מתוצאות הסקר עולה כי הן מסבירות רק את הזכויות שהן, לדעתם, החשובות ביותר. ה

סעיף 187 ל-CPC. Gusauskiene 2008, p. 62. שם.

שם, עמ’. 63.

Gusauskiene 2008, p. 62.

214

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

הזכות לייעוץ הוסברה על ידי קצת יותר מ-58% מהנשאלים; הזכות לסיוע משפטי בקצת יותר מ-55 אחוזים; זכות ערעור ב-47.5 אחוזים; זכות הגישה למידע על חקירת קדם המשפט בכמעט 45 אחוזים; הזכות לוותר על שימוש בעורך דין ב-36 אחוזים; הזכות לפרשנות חופשית בכמעט 24 אחוזים; זכות השתיקה בכמעט 28 אחוזים; הזכות להרחיק קצין מחקירת קדם המשפט, או שופט ומשתתפים אחרים מהליך פלילי כפי שצוין על ידי ה-CPC בכמעט 29 אחוזים; הזכות למסור מידע בכמעט 32 אחוזים; והזכות להפנות שאלות לעדים בכמעט 36 אחוזים. לדעת השוטרים הנסקרים, הזכויות הפחות חשובות הן הזכות חזקת החפות (שישה אחוזים בלבד ראו זכות זו כחשובה) והזכות לקבל ראיות מומחה (מעט יותר מתשעה אחוזים). 63

הדו”ח של הוועדה נגד עינויים, טיפול או ענישה בלתי אנושי או משפיל (CPT) שופך אור גם על האופן שבו הזכות לקבל מידע על זכויות פרוצדורליות מיושמת בפועל. לאחר ביקור במספר מרכזי מעצר ליטאים, הבחינה משלחת CPT כי טפסים המפרטים מידע על זכויות אלו (בליטאית) מוצגים על הקירות באזורי המעצר של מפעלי משטרה מסוימים. עם זאת, לאף אחד ממוסדות המשטרה שביקרו לא היה מלאי של טפסים כאלה לחלוקה לעצורים. 64 מידע על זכויות נמסר בדרך כלל במועד החקירה הראשונה על ידי חוקר (שכפי שכבר צוין, יכול להתקיים מספר שעות לאחר תפיסתו של האדם), ולא בעת קבלתו של האדם בממסד המשטרתי. 65

3.1.2 מידע על מהות ועילת האישום

בליטא, אדם מסווג כחשוד אם הוא נעצר בחשד לביצוע מעשה פלילי, או נחקר על מעשה שהוא חשוד שביצע, או הוא זומן לחקירה ונערכת הודעת חשד. 66 נאשם הוא אדם שנגדו הביא תובע א

בהתחשב בכך שהדו”ח הנזכר בהערת השוליים הבאה עוקב אחר השימוש במונחים ב-ECHR, יש להבין אדם עצור בהקשר זה כאדם שנעצר. דיווח לממשלת ליטא על הביקור בליטא שבוצע על ידי הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה בלתי אנושיים או משפילים (CPT) בין התאריכים 14-18 ביוני 2010, CPT/Inf (2011) 17, בכתובת: http: //www.cpt.coe.int/documents/ ltu/2011-17-inf-eng.pdf, פסקה 21.

סעיף 21 ל-CPC.

215

ליטא

כתב אישום על פי דין, או שלגביו קיימת בקשת תובע לענישה על פי צו עונשין, או שנדון נגדו תיק על בסיס אישום פרטי או בהליך מזורז. 67

ECHR דורש כי:

כל מי שנעצר יודיע לאלתר, בשפה שהוא מבין, על הסיבות למעצרו ועל כל אישום נגדו. 68

הוא קובע דרישה דומה למי שהואשם בעבירה:

… לקבל מידע מיידי, בשפה שהוא מבין ובפירוט, על הטבע

ועילת האישום נגדו. 69

בדומה, הזכות המוחלטת לקבל מידע על מהות ועילת החשד נקבעה במצ”ח הקובע כי: ‘כל חשוד יהיה זכאי להודיע על החשדות נגדו’. 70 המל”ל אף מאשרת כי: “הנאשם זכאי: לדעת את ההאשמות ולהמציא לו תמליל מכתב האישום”. 71 מאמר נוסף הקובע את יסודות ההגנה על זכויות אדם בהליך פלילי חוזר על זכויותיהם של חשוד ונאשם כאחד, ומפרט כי:

… כל מי שהואשם בעבירה פלילית זכאי לקבל מידע מיידי, בשפה המובנת לו ובפירוט, על מהות ועילת האישום נגדו ושיינתן לו זמן ומתקנים נאותים להכנתו. הֲגָנָה. 72

באשר לרגע בו מתעוררת החובה להודיע לחשוד בחשד, קובעת המל”ל כי “לפני החקירה הראשונה יש למסור את הודעת החשד לחשוד בחתימתו”. 73 הודעת חשד יכולה להיערך רק לאחר קבלת ההחלטה על פתיחת חקירת קדם משפט, ויש למסור אותה לחשוד לפני החקירה הראשונית. 74

זכותו של נאשם לדעת על מהות ועילת האישום מתממשת כאשר הנאשם מקבל פרוטוקול כתב אישום. 75 החובה המוטלת על תובע להמציא תמליל כתב אישום לנאשם נקבעת ישירות במל”ל, הקובעת כי: “תובע מוסר או שולח לנאשם גם תמליל כתב אישום”. 76 החוק אינו קובע זמן מסוים שבו על תובע ליישם חובה זו. הפרשנות לעל”ל קובעת כי יש למסור לחשוד תמליל כתב אישום, או לשלוח אליו מיד עם עריכת כתב אישום. 77

שונה המצב כאשר לא נערך כתב אישום ותובע מחליט על סיום חקירת קדם משפט בצו עונשין, או החלת כללי ההליך הפלילי המהיר ו/או כאשר נדון תיק על בסיס פסק דין. הַאֲשָׁמָה. 78 כאמור לעיל, צו עונשין מתנהל על ידי שופט:

… במקרה של מעשים פליליים שדינם רק בקנס או כאשר העונש של ה

הסוג נחשב כעונש חלופי. 79

המל”ל מקנה לתובע “לבקש את השלמת ההליכים באמצעות מתן צו עונשין”. 80 תובע יכול להגיש בקשה כזו רק כאשר חשוד אינו מתנגד. לפיכך, למרות שהלמ”ס אינו קובע זאת במפורש, על תובע להסכים עם החשוד על המרכיבים המהותיים של בקשת התובע. כתוצאה מכך, כאשר נאשם מסכים להפסיק את חקירת קדם המשפט, הוא/היא כבר ידעו את פרטי האישום. 81 חקירת קדם משפט יכולה להסתיים גם על ידי יישום כללי ההליך המהיר. המחיר לקליק קובע כי:

… אם ברורות נסיבות ביצוע המעשה הפלילי והתיק בדבר המעשה הפלילי נתון לדיון בפני בית משפט מחוזי, רשאי תובע ביום ביצוע המעשה הפלילי או תוך עשרה ימים מהיום. של ביצוע המעשה הפלילי יכול לפנות לבית המשפט שבסמכותו לדון בתיק בבקשה לדון בתיק במהירות. 82

שם עמ’. 54.

סעיף 220 (4) ל-CPC.

Goda 2003, p. 603.

שם, עמ’. 54.

סעיף 418 (1) ל-CPC.

סעיף 418 (3) ל-CPC.

Goda 2003, p. 54.

סעיף 426 ל-CPC.

217

ליטא

במצב זה חלה חובה על תובע למסור לנאשם תמלול בקשתו לסיום ההליך באמצעות כללי ההליך המואץ.

במקרה של תביעה פרטית, יש לשלוח לפני הדיון בפשרה את תמליל בקשתו של הנפגע למי שנאשם בביצוע עבירה פלילית. 83

מידע בדבר החשד או האישום בשני המקרים מסופק בכתב, דהיינו בהודעת חשד ובתמליל כתב אישום. העלות לקליק קובעת כי הודעת חשד חייבת לכלול:

… מיקום, זמן, נסיבות של מעשה פלילי, הדין הפלילי המקנה אחריות

על המעשה שבוצע, זכויותיו של חשוד. 84

אם אדם חשוד בביצוע מספר מעשים פליליים, יש לציין את הנסיבות של כולם בנפרד, תוך ציון סעיפים מסוימים שלפיהם המעשים הפליליים מוכשרים. אם אדם חשוד בביצוע מעשה פלילי המכיל מספר פרקים המוכשרים לפי אותו מאמר, יש לציין אותם בסדר כרונולוגי.

חתימתו של חשוד מאשרת כי קיבל/ה תמליל הודעת חשד. בעיה שמתרחשת תדיר בפועל היא שהחתימה הופכת לפורמליות, מכיוון שחשוד אינו מבין את תוכן החשד ולכן אינו מסוגל להגן על עצמו כראוי. סקר שנערך ב-2008 הראה שקצת יותר מ-47% מהנשואים הנשאלים טענו שהחוקר שהודיע להם על החשד אפילו לא ניסה לוודא שהם מבינים את תוכן החשד (קצת יותר מ-43% היו דעה הפוכה ). 85

המל”ל קובעת כי על כתב האישום לכלול בעיקר:

… תיאור קצר של מעשה פלילי: מקום, זמן, צורות, מניעים, תוצאות ונסיבות חשובות אחרות; מידע על קורבן; הנסיבות המקלות והמחמירות לחשוד; המידע הבסיסי עליו מתבססת התביעה; סעיף (פסקה ופסקת משנה שלו) בחוק הפלילי הקובע אחריות על המעשה שבוצע. 86

סעיף 413 (1) ל-CPC.

סעיף 187 ל-CPC.

Gusauskiene 2008, p. 62.

סעיף 219 ל-CPC.

218

3.1.3 מידע מפורט לגבי ראיות רלוונטיות

המל”ל קובעת כי נאשם, נפגע, תובע ונאשם בתובענה אזרחית, כמו גם סוכניהם, מיודעים על הזכות לבחון תיק של תיק מסוים בבית המשפט ולהגיש בקשות לבית המשפט. 87 חובת היידוע נובעת מהרגע שבו נוקט תובע מעשה כתב אישום. יש למסור את המידע בכתב. ישנה דרישה כללית לעשות זאת מוקדם ככל האפשר לפני תחילת הדיון בבית המשפט. לפני שהתיק מגיע לבית המשפט, יש לספק לחשוד את כתב האישום.

המל”ל קובעת גם כי בכתב אישום יש לציין: (א) שם בית המשפט שאמור לדון בתיק הפלילי; (ii) שמו, שם משפחה, תאריך לידה, מצב משפחתי, מקצוע, מקום עבודתו של חשוד ולפי שיקול דעתו של התובע, מידע אישי אחר; (iii) תיאור קצר של המעשה הפלילי: מקום, זמן, צורה, מניעים, תוצאות ונסיבות חשובות אחרות, מידע על קורבן, נסיבות מקלות ומחמירות לחשוד; (iv) המידע הבסיסי שעליו מתבססת התביעה; (v) אותו סעיף (פסקה ופסקת משנה שלו) בחוק הפלילי היוצר אחריות למעשה שבוצע; (vi) שמו ושם משפחתו של הסניגור להגנת החשוד, אם היה לו סנגור במהלך חקירת קדם המשפט; וכן (vii) ראייתו של חשוד אם הוא דוחה את החשד. 88

אין חובה מתמשכת על פקידים למסור מידע עם התפתחות החקירה או התיק. עם זאת, המל”ל אכן מזכה חשוד וסנגוריו לבחון את החומר שהושג בחקירת קדם המשפט. 89 בכל עת במהלך חקירת קדם המשפט רשאים חשוד ובא כוחו להגיש בקשה לתובע לבחון חומר מחקירת קדם המשפט. התובע רשאי לסרב לבקשה אם בדיקה כזו עלולה לערער את תוצאות חקירת קדם המשפט. מומחי המשפט הפלילי והפלילי טוענים כי ההוראה המאפשרת לתובע להחליט איזה סוג מידע יש למסור לחשוד או לסניגוריו מהווה מכשול ליישום תקין של עקרון שוויון הנשק בין התביעה להגנה. 90 בעת קבלת החלטה לסרב להתיר עיון בחומר מחקירת קדם המשפט, כולו או חלקו, על תובע לתעד לו את ההחלטה, אשר עשויה להיות

8 7 סעיף 220 ל-CPC.

8 8 סעיף 219 ל-CPC.

8 9 סעיף 181 ל-CPC.

9 0 קוקליאנסקיס 2005, עמ’. 11.

219

ליטא

ערעור על ידי החשוד או בא כוחו בתוך שבעה ימים בפני שופט קדם משפט. על השופט קדם משפט לבחון ערעור כאמור בתוך שבעה ימים. אם התובע לא יממש את ההוראה בצורה נכונה, תובע בכיר או שופט קדם משפט, בהתאם למקרה, יכולים לבטל את החלטתו. כאשר חשוד נמצא במעצר, זכותו של עורך דינו לבחון חומר מחקירת קדם המשפט.

סוגיה בעייתית נוספת נוגעת לגישה לכל תיק התיק במהלך הליכי פדיון. העלות לקליק מבטיחה את ההזדמנות לגישה לערעור תביעה וחומר נוסף שנאסף. 91 עם זאת, כלל זה אינו מספק גישה לכל תיק התיק. זה מגביל את ההגנה של אדם אם הוא מחליט להחליף עורך דין.

3.2 הזכות להגן על עצמו

3.2.1 בחירת עורך דין

חוקת הרפובליקה של ליטא וה-CPC מבטיחות את זכותו של חשוד, נאשם או מורשע להגן על עצמו. זכות זו מובטחת מרגע מעצרם או החקירה הראשונה? 2 בית משפט, תובע וקצין חקירת קדם משפט חייבים להבטיח את ההזדמנות של חשוד, נאשם ונדרש, בהתאם לאמצעים והאמצעים הקבועים בחוק, להתגונן מפני החשד והאישום, ועליו לנקוט. כל הצעדים הדרושים כדי להבטיח הגנה על זכויותיהם האישיות והקנייניות. 93

להלכה, במקרה של מעצר יש ליידע חשוד על זכויותיו, לרבות הזכות להגן על עצמו ברגע המעצר. 94 בפועל, מי שנעצר מקבל מידע על הזכות להגן על עצמו ויכול לעשות שימוש בזכות זו מרגע שנודע לו על החשד. החשד מוצג בכתב ונעצר צריך לוודא כי הבין אותו, ואת זכויותיו, על ידי אישור שמו, שם משפחתו, חתימתו ותאריך. העתק הודעת החשד נמסר לנעצר. חשוד מאשר כי הודיעו לו על זכויותיו בחתימה על הפרוטוקול. הוא/היא גם מציין אם הוא/היא זקוקים לייעוץ.

בדו”ח שלה על ליטא, הוועדה נגד עינויים, טיפול או ענישה בלתי אנושי או משפיל (CPT) קבעה כי ככלל, עצורים נהנים מסיוע של עורך דין רק מהחקירה הראשונה על ידי חוקר (לכל המוקדם ) 95 – כלומר מספר שעות לאחר תפיסתם. בהקשר זה, שוטרים רבים ציינו בבירור כי יידוע העצורים בדבר זכות הגישה שלהם לעורך דין היא ‘לא תפקידם’ אלא של החוקרים. לפיכך, נראה כי הזכות להתגונן ‘מרגע המעצר’ היא יותר תיאורטית מאשר מעשית, משום שלעצורים אין מיידע על הזכות.

ה-CPC מפרט את תוכן הזכות להגן על עצמו, בתנאי ש:

… כל חשוד או נאשם רשאי להגן על עצמו בעצמו או באמצעות סיוע משפטי לפי בחירתו או, אם אין לו מספיק אמצעים לשלם עבור סיוע משפטי, לתת לו בחינם בהתאם לנוהל הקבוע בחוק המסדיר את ההוראה. של סיוע משפטי המובטח על ידי המדינה. 96

הזכות לבחור עורך דין מפורטת גם במל”ל, הקובעת כי חשוד, נאשם ונדרש זכאי לבחור ולקבל סנגור לפי בחירתו. הם רשאים להסמיך נציג משפטי, או אנשים אחרים שהם מפקידים, להשיג עבורם סנגור. 97

ברוב המקרים בהם אדם נעצר, נוכחות עורך דין אינה חובה. במידה והאדם מבקש עורך דין בשלב זה, על המשטרה להמתין לעורך הדין לפני ביצוע החקירה הראשונית. למרבה הצער, אין הוכחות עד כמה זה מיושם בפועל. מאחר והאפשרות של עצור ליצור קשר עם עורכי דין שונים ולשאול על זמינותם מוגבלת, לקרוביו/ה יש תפקיד מכריע. הזכות להודיע לקרוב קרוב מלכתחילה על שלילת החירות מובטחת במפורש על ידי המל”ל. 98 למרבה הצער, כפי שציין ה-CAT בדו”ח שלו, המשטרה לעתים קרובות נכשלת בעמידה בהוראה זו. למרות הבטחות הרשויות הליטאיות, מספר עצורים עמם שוחחה המשלחת במהלך הביקור ב-2010 טענו כי קרוביהם הקרובים לא קיבלו הודעה מידית, או אפילו כלל, מהמשטרה. 99 הזכות לבחור עורך דין אינה מוחלטת.

דו”ח הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT) 2010, פסקה. 19, עמ’. 15.

סעיף 44 (8) ל-CPC.

חלק 2 של סעיף 52 ל-CPC.

ראה סעיף 140 ל-CPC.

דו”ח הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT) 2010, פסקה. 19.

221

ליטא

מקום בו סנגור שנבחר על ידי חשוד, נאשם או מורשע אינו יכול להשתתף בהליך במשך יותר מחמישה ימים, לקצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט יש זכות לייעץ לאותו אדם להעסיק סנגור אחר; אם הם לא עושים זאת, על השופטים למנות בעצמם סנגורים. כאשר הסנגור שנבחר על ידי חשוד, נאשם או מורשע לא יוכל להגיע תוך שש שעות להשתתף במהלך החקירה הראשונית, או במהלך הבדיקה שבה הוצגו מניעים למעצר, קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט הזכות לייעץ לאותו אדם להעסיק עורך דין אחר לבדיקה זו; אם הם לא עושים זאת, על קצין השיפוט לאבטח את היועץ התורן. בנסיבות אלה, מתמנה סנגור תוך התחשבות ברצונו של נאשם לקבל סנגור ספציפי. להלכה, הזכות לבחור עורך דין אינה תלויה במשאבים הכספיים של חשוד/נאשם, אם כי, בפועל, היא קשורה באופן ישיר באופן ישיר.

3.2.2 הפרשות וזכאות לסיוע משפטי חינם

כפי שהוזכר לעיל, המחיר לקליק קובע כי:

לפיכך, חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה קובע כי כאשר נוכחות פיזית של עורך דין בעניין פלילי היא חובה, קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט חייבים להודיע לשירותים או לרכז שצוין על ידי שירותים שהאדם דורש עורך דין. 101 עם קבלת ההודעה, השירותים או המתאם שצוינו על ידי השירותים חייבים לבחור מיד עורך דין שיעניק סיוע משפטי משני, ולהודיע על הפרטים לקצין חקירות קדם משפט, התובע או בית המשפט.

פרטי ההתקשרות, לרבות שמו, של עורך דין ייעודי מצוינים בהחלטת השירותים. כאשר ההחלטה על מינוי עורך דין לסיוע משפטי מתקבלת על ידי קצין חקירות קדם משפט, תובע או שופט, העצור.

1 00 חלק 8 של סעיף 44 ל-CPC.

1 01 סעיף 21 לחוק סיוע משפטי בערבות מדינה.

222

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

ייתכן שלא ידע על מינויו של עורך הדין אלא אם עורך הדין יוצר איתם קשר. לפיכך, נוצרת בעיה בכך שאין כללים ספציפיים כיצד עצור פונה לעורך דין לסיוע משפטי, או כיצד מודיעים לעצור את שמו של עורך הדין המיועד לסיוע משפטי. יתרה מכך, בעוד שהחוק מחייב את השירותים, בעת בחירת עורך דין, להתחשב בהצעת אדם לגבי עורך דין ספציפי, 102 בפועל רצונו של האדם נשמר רק במקרה של ¬השתתפות לא חובה של עורך דין.

סוגיה נוספת המעוררת דאגה נוגעת לעובדה שאין ערובה לכך שחשוד או נאשם יוצג על ידי אותו עורך דין לסיוע משפטי בכל שלבי ההליך. עורך דין לסיוע משפטי מיועד לכל שלב חדש בהליך, כלומר, החלטה נפרדת על ייעוד עורך דין לסיוע משפטי מתקבלת במהלך חקירת קדם משפט, המשפט בפני ערכאה קמא, הליכים בפני ערכאת ערעור, הליכים בבית משפט הכספים והליכים לביצוע גזר דין. הדבר עלול לפגוע בזכות להגנה פלילית יעילה. ברוב המקרים, שינויים בעורך הדין המיועד לסיוע פלילי מוצדקים בכך שהשופט כבר קבע את מועד הדיון/ים בבית המשפט, ועורך הדין המסוים לסיוע פלילי שייצג את הנאשם ¬בשלב החקירה של קדם המשפט עשוי לא יהיה זמין בתאריך המסוים הזה. עם זאת, אין לראות בכך תירוץ המחייב שינוי של עורך הדין המיועד לסיוע פלילי. אדרבא, יש לראות בה פגיעה בהמשכיות ההגנה הפלילית בהליך פלילי.

אם אדם אינו יכול לממש את הזכות לבחור בעורך דין עקב מחסור במשאבים כספיים, ומתמנה לו עורך דין, יש לו זכות לבקש החלפת עורך דין זה. חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה קובע כי ניתן להחליף עורך דין המעניק סיוע משפטי משני על פי בקשה מנומקת בכתב של הפונה, או עורך הדין עצמו, במקרה של ניגוד עניינים או בנסיבות אחרות המונעות את עורך דין ממתן סיוע משפטי במקרה דנן. 103 במקרה המחייב נוכחות חובה של עורך דין, הבקשה להחלפה באה לידי ביטוי בפרוטוקול. במקרה של נוכחות לא חובה של עורך דין, חשוד או נאשם מגיש בקשה מנומקת בכתב, וההחלטה על החלפת עורך הדין המעניק סיוע משפטי משני מתקבלת על ידי השירותים.

חלק 5 לסעיף 18 לחוק סיוע משפטי בערבות מדינה.

חלק ז’ לסעיף 18 לחוק סיוע משפטי בערבות מדינה.

223

ליטא

3.2.3 הסדרי גישה לייעוץ וייצוג משפטי

הסדרי הגישה לייעוץ וייצוג משפטי כלולים בחוק הלשכה של ליטא, 104 חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה ובפעולות משפטיות נוספות. ההסדרים למינוי ופנייה לעורך דין שונים בהתאם לשאלה האם חשוד או נאשם מקבל סיוע משפטי בערבות המדינה.

אם אדם אינו עצור או נעצר זמני ואינו זקוק לסיוע משפטי בערבות המדינה, הוא חופשי לבחור עורך דין, לפנות אליו באמצעות כל אמצעי תקשורת ולהסכים על מתן סיוע משפטי בסיום. הסכם) 0 אם אדם כזה מעוניין לקבל סיוע משפטי בערבות המדינה, עליו להגיש בקשה לשירותים, כאשר המסמכים המבססים את בקשתו מעידים על זכאותו לסיוע משפטי משני. 106 כאמור לעיל, השירותים בוחרים עורכי דין מתוך הרשימות של: (i) עורכי הדין המעניקים ברציפות סיוע משפטי משני רק לזכאים לכך; וכן (ii) עורכי הדין המעניקים סיוע משפטי משני במקרה הצורך.

ההסדרים עשויים להיות שונים גם בהתאם לשאלה אם חשוד/נאשם במעצר או לא. כפי שצוין לעיל, אם אדם נמצא במעצר ונוכחות פיזית של עורך דין בדיון בעניינים פליליים היא חובה, קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט חייבים להודיע לשירותים או לרכז שצוין על ידי השירותים כי אדם דורש עורך דין. לאחר קבלת הודעה, על השירותים או המתאם שצוין על ידי השירות, לבחור מיד עורך דין שיעניק סיוע משפטי משני ולהודיע על הפרטים לקצין חקירות קדם משפט, תובע או בית המשפט. בימי מנוחה וחגים, וכן מחוץ לשעות העבודה הרגילות של השירותים, עורך דין למתן סיוע משפטי משני מתמנה על ידי קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט, על בסיס רשימות התפקיד של עורכי הדין הנותנים סיוע משפטי משני בעניינים פליליים שנערך על ידי השירותים.

סוגיה נוספת שמעוררת דאגה היא שבפועל, כאשר מסתיימת חקירת קדם משפט, עשוי להימשך חודש עד לקבלת ההחלטה לייעד עורך דין מסוים לסיוע משפטי למשפט בפני הערכאה הראשונה. בתקופה זו, ככל הנראה אין לחשוד כל גישה לעורך דין לסיוע משפטי. מדובר בבעיה מכרעת במיוחד כאשר חשוד/נאשם נשלל מחופש חירותו ונעצר.

חוק על לשכת עורכי הדין של ליטא. Valstybes Zinios (עתון רשמי), 2004, מס’ 50—1632.

סעיף 48 לחוק על לשכת עורכי הדין של ליטא.

סעיף 18(1) לחוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה.

224

אופן פעולת ההסדרים הללו בפועל בא לידי ביטוי בפרוטוקולים, החלטות ומסמכים שונים. למרבה המזל, כאשר חשוד/נאשם מבקש עורך דין, המשטרה/תובע/בית המשפט לא רשאים להמשיך בפעולה פרוצדורלית כלשהי לפני שיירכש סיוע משפטי. למרבה הצער, אין ראיות בנוגע לעיכוב ביצירת קשר עם עורכי דין ואין כללים המפרטים את פרק הזמן בו עורך דין צריך להגיע לתחנת המשטרה לאחר שפנו אליו.

3.2.4 זכות להתייעץ ולתקשר בפרטיות עם עורך הדין

המל”ל קובעת כי לעורך דין יש זכות להיפגש עם חשוד שנעצר או עצור באופן זמני ללא נוכחות של אדם אחר, וללא כל הגבלה על מספר או משך הפגישות. 107 החוקים אינם מבחינים בהקשר זה בין שלב החקירה לשלב המשפט. אין הגבלות על הזכות המצוינת על ידי העלות לקליק.

במקרה של נידון, חוק העונשין של ליטא קובע כלל דומה, הקובע כי מספר הביקורים של עורכי דין אינו מוגבל. כל פגישה עם עורך דין מתקיימת בשעה שנקבעה על ידי הנהלת כל מוסד כליאה ואינה יכולה להימשך יותר משמונה שעות. בפועל, לנידון עשויה להיות בעיה לבקש מעורך דינו/ה להגיע למוסד כליאה, משום שיכולת יכולתו לבצע שיחת טלפון מוגבלת. הזכות לבצע שיחת טלפון תלויה בקטגוריה של נידון. לדיונים המשתייכים לקטגוריה הרגילה יש זכות לבצע שיחת טלפון אחת בשבוע; המשתייכים לקטגוריית משמעת יכולים לבצע שיחת טלפון אחת לחודש. 108 ראש מוסד כליאה יכול לאפשר שיחת טלפון אחת נוספת אם הנידון מבקש זאת מסיבות חשובות. 109

הזכות לביצוע שיחת טלפון אינה מוגבלת במקרים הבאים: (ט) נידון במוסד כליאה המסווג כשייך לקבוצת ‘קטגוריה קלה’; (2) נידון קטין במוסד כליאה לנוער המסווג כשייך לקבוצת ‘קטגוריה קלה’; (iii) נידון המרצה את עונשו במושבה פתוחה; וכן (iv) נשים הרות ואמהות מביאות ילד לעולם עד גיל שלוש,

1 07 סעיף 48 ל-CPC.

1 08 סעיפים 73, 75, 80, 85 ו-86 לחוק העונשין של הרפובליקה של ליטא. נידונים במוסד כליאה מסווגים לקבוצות ‘קטגוריה קלה’, ‘קטגוריה רגילה’ ו’קטגוריה ממושמעת’ לפי הקריטריונים שנקבעו בהוראת ראש אגף בתי הסוהר במשרד המשפטים מס’ 4. /07—68. הסיווג לקבוצה מסוימת משפיע ישירות על מסגרת הזכויות של נידון.

1 09 סעיף 101 לחוק העונשין של הרפובליקה של ליטא.

225

ליטא

מרצה את עונשם במעון השכור או בבעלותם הממוקם לא הרחק ממוסד כליאה ונמצא במעקב מתמיד על ידי הנהלת המוסד. 110

אם נידון כבר ניצל את זכותו לשיחת טלפון, הוא/היא יכול לתקשר לעורך דין בכתב. חוק העונשין של הרפובליקה של ליטא מזכה נידון במספר בלתי מוגבל של מכתבים, ומחייב את הנהלת מוסד כליאה לשלוח מכתבים כאלה לנמענים לא יאוחר מתוך שלושה ימי עבודה מיום קבלת המכתב, או תאריך שֵׁרוּת. 111 זאת ועוד, על פי חוק העונשין של הרפובליקה של ליטא, ניתן לבדוק מכתבים נכנסים ויוצאים של נידון לפי החלטה של ראש מוסד כליאה, או פסיקת שופט, כדי למנוע פעולות פליליות או אחרות הפרות של החוק, או כדי להגן על זכויות וחירויות של אנשים אחרים. החריג הסטטוטורי היחיד לכלל זה נקבע בסעיף 100 של אותו קוד, האוסר על בדיקת מכתבים הנשלחים לפקידי ממשל ועובדי מדינה ממלכתיים ומקומיים, כמו גם למוסדות ציבוריים ובינלאומיים. למרבה הצער, חריג זה אינו חל על מכתבים לעורכי דין.

3.2.5 זכות לעורך דין עצמאי ומוכשר

אחד העקרונות המרכזיים השולטים בפרקטיקה של עורכי דין הוא החופש והעצמאות של פעילותם. 112 על פי התקנות הליטאיות, בעת מילוי תפקידיו המקצועיים, עורך דין מחויב להיות בלתי תלוי לחלוטין מכל השפעה, במיוחד אלו שעלולות להתעורר עקב אינטרסים אישיים או השפעות חיצוניות. לא ניתן להטיל על עורך דין כל סנקציות עונשיות, מנהליות, אזרחיות, כלכליות או אחרות בגין פעולות שננקטות למימוש חובותיו כלפי לקוח בהתאם לדרישות החוק וההתנהגות המקצועית. עורך דין אינו יכול להיות מחויב להליכים משמעתיים על דעתו שהובעה בצורה מיטיבה במילוי תפקידו המקצועי. יתרה מכך, עורך דין זכאי להשתתף ללא הגבלה, על בסיס חוזה, במקרה של לקוחו, או לייצג אותו ביחסים עם גורמים שלישיים, למעט מצבים בהם עורך דין אינו נכלל באופן מלא או זמני מרשימת העוסקים. סנגוריה של ליטא. 113

סעיפים 74, 79, 91 ו-152 לחוק העונשין של הרפובליקה של ליטא.

סעיף 99 לחוק העונשין של הרפובליקה של ליטא.

סעיף 5 לחוק הלשכה.

סעיף 4 לקוד ההתנהגות המקצועי עבור עורכי הדין של ליטא.

226

לא חוק הלשכה של ליטא ולא קוד ההתנהגות המקצועי של עורכי דין ליטא (קוד ההתנהגות המקצועי) 114 אינם כוללים חובה ספציפית על עורך דין לפעול לטובת הלקוח/ה. עם זאת, דרישה זו מוכנסת במשתמע בהוראות אחרות בעלות אופי כללי וספציפי הקובעות את חובותיו של עורך דין. לדוגמה, קוד ההתנהגות המקצועי מחייב עורך דין לייעץ, להגן ולייצג לקוח ביושר, בזהירות ובסבירות. 115

מספר חובות מיוחדות על עורכי דין כלולות ב-CPC, הקובעת כי עורך דין חייב: (i) להשתמש בכל אמצעי ודרכי ההגנה הקבועים בחוק על מנת לקבוע את הנסיבות הפוטרות את הנאשם או מפחיתות את אשמתו, וכן לספק סיוע משפטי הולם לנאשם; (2) להתייצב בפני קצין חקירות קדם משפט, תובע ובית משפט במועד שנקבע על ידם, ואם לא התייצב בא כוח ההגנה, ללא סיבה מוצדקת, ניתן להטיל עליו קנס לפי סעיף 163 ל-CPC; (iii) לעקוב אחר ההליך של הליכים פליליים ודיונים בבתי משפט הקבועים בחוק, להיענות לבקשות חוקיות של קצין חקירות קדם משפט, תובע, שופט ובית משפט; (iv) לשמור על סודיות מקצועית ראויה; לסניגור ולעוזר שלו אין זכות לחשוף מידע שהגיע לידיהם במילוי תפקידם ההגנה; (v) לאחר שנטל על עצמו את החובה להגן על חשוד, נאשם או מורשע, אין לסניגור זכות לוותר על חובה זו, למעט במקרים בהם נודעו הנסיבות המפורטות בסעיף 61(1) ל-CPC; (vi) לא להשתמש באמצעי הגנה בלתי חוקיים. 116

איכותם של עורכי הדין מובטחת בעיקר על ידי הדרישה לעבור בחינה על מנת להיות עו”ד, וכן דרישות המשך התפתחות מקצועית 117 והליכים משמעתיים. 118 זאת ועוד, אדם יכול לפנות ישירות לבית משפט ארצי ולתבוע פיצויים כנגד עורך דין. 119 החוק

114 קוד התנהגות מקצועי עבור עורכי הדין של ליטא, Valstybes Zinios (עתון רשמי), 11 במרץ 2005, מס’ 130-4681, שאושר ב-8 באפריל 2005 באסיפה הכללית של עורכי דין ליטא.

115 חלק 6 של סעיף 6 של קוד ההתנהגות המקצועית.

116 סעיף 48 ל-CPC.

117 חלק 1 של סעיף 39 לחוק הלשכה של ליטא.

118 סעיף 52 לחוק הלשכה של ליטא.

119 חלק 3 של סעיף 58 לחוק הלשכה של ליטא. ראה גם סעיף 4.4 להלן לדיון נוסף הנוגע לסיוע משפטי והבטחת איכות.

227

ליטא

על לשכת עורכי הדין של ליטא קובע מספר מגבלות ספציפיות על הפעילות המשפטית של עוזר עו”ד. 120 הוא/היא יכול לייצג את האינטרסים של הלקוח בבית המשפט במקרה מסוים, ומול מוסדות אחרים, רק בכפוף לאישור בכתב של עורך הדין (הממונה עליו/ה על החניכה). עוזר עו”ד רשאי לייצג לקוח רק בבתי משפט קמא ולא לפני שנה מתחילת התלמדותו כעוזר עו”ד. יתרה מכך, הם אינם יכולים להעניק סיוע משפטי בערבות המדינה.

3.2.6 הוראות לחשודים ונאשמים פגיעים

קטינים ואנשים עם ליקויים נפשיים נחשבים כקבוצות פגיעות הכפופות להוראות מיוחדות לפי החוק הליטאי. המחיר לקליק אינו משתמש במונח ‘פגיע נפשית’. במקום זאת, הכוונה היא לאדם עם ליקויים נפשיים שלא יוכל לממש את זכותו לייעוץ. 121 פירוש המל”ל מסביר כי מדובר באנשים אשר עקב מחלה קשה מתקשים לתקשר, להרות ולהביע את מחשבותיהם, וכן אנשים שנמצאו על ידי בית המשפט כבלתי מסוגלים עקב מחלה נפשית. 122 אין הוראות מיוחדות לאנשים שאמנם מסוגלים להדריך עורך דין, אך עשויים להיות בעלי יכולת אינטלקטואלית מוגבלת או מחלת נפש פחות חמורה.

למרות שה-CPC אינו המונח ‘נוער’, ניתן להגדיר את המונח תוך התחשבות בהוראות של פעולות משפטיות אחרות. חוק יסודות ההגנה על זכויות הילד 123 קובע כי ילד הוא בן אדם מתחת לגיל 18, אלא אם נקבע אחרת בחוק. 124 אדם נחשב מבוגר ביום הראשון לאחר יום הולדתו ה -18. אם אין מסמכים המעידים על גילו של אדם, יש לברר זאת באמצעות בדיקה משפטית. אם הבדיקה המשפטית יכולה לקבוע רק את שנת הלידה, יום ההולדת של אותו אדם נחשב ליום האחרון בשנה. 125

סעיף 34 לחוק הלשכה של ליטא.

סעיף 51 ל-CPC.

Goda 2003, p. 143.

Valstybes Zinios (עתון רשמי), 1996, מס’ 33—807.

סעיף 2 לחוק יסודות ההגנה על זכויות הילד.

Goda 2003, p. 143.

228

עם זאת, ישנם כמה יוצאי דופן. 126 אלה מפורטות בסעיפים 90-94, 127 אך כוללים גם סנקציות כגון אזהרות, פיצוי או ביטול נזק לרכוש, עבודה רפורמטיבית ללא תשלום והגבלות על התנהגות, שכולן עשויות להיות מיושמות נגד אדם שהיה בן 18 ב- זמן ביצוע מעשה פלילי, אך מתחת ל-21 בעת ההליך בבית המשפט. במקרה כזה, רשאי בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את אופיו וסיבותיו של המעשה הפלילי שבוצע וכן נסיבות אחרות, לרבות, במידת הצורך, הבהרות או מסקנות של מומחה, להחליט כי יש לראות באדם. קטין ולכן החלת האחריות הפלילית הספציפית לקטינים תתאים למטרות המפורטות בסעיף 80 לקוד. 128

קיימות הוראות מיוחדות להגנה על קטינים ואנשים עם לקויות נפשיות הנוגעות לסיוע משפטי והליכי משפט. הוראות אלה זהות לגבי חשודים ונאשמים פגיעים נפשית כפי שהם לגבי קטינים, ומתייחסות להשתתפותם של יועצים ונציגים משפטיים.

ההוראות המיוחדות להגנה על קטינים מצויות בסעיפים שונים של המל”ל ובחוק יסודות ההגנה על זכויות הילד. 129 ראשית, במקרים בהם חשוד או נאשם הוא נער, חובה נוכחות של סנגור. 130 ערבות זו חלה כאשר: (i) חשוד או נאשם מתחת לגיל 18 בזמן החקירה שלפני המשפט או ההליכים בבית המשפט; (2) חשוד או נאשם ביצע מעשה פלילי בעודו נער, למרות שהוא/היא כבר בגיר בזמן חקירת קדם משפט או הליכים בבית המשפט; או (iii) אדם

חלק 2 של סעיף 81 לחוק הפלילי של הרפובליקה של ליטא.

מאמרים אלה מסדירים את הנושאים הבאים; סעיף 90 – מאפיינים מיוחדים של העונשים המוטלים על קטינים; סעיף 91 – מאפיינים מיוחדים של הטלת עונש על קטין; סעיף 92 – השעיית גזר דין בגין קטין; סעיף 93 – שחרור קטין מאחריות פלילית; סעיף 94 – שחרור על תנאי מעונש מאסר של אדם מתחת לגיל 18 שנים בעת ביצוע חוק פלילי והחלפת עונש המאסר בגין כך בעונש מקל יותר.

בהתאם לסעיף 80 לתמ”א, להוראות הספציפיות בדבר אחריותם הפלילית של קטינים יש את המטרות הבאות: (1) להבטיח התאמה בין האחריות לגילם ולבשלותם החברתית של אנשים אלה; (2) להגביל את אפשרויות הטלת עונש מאסר ולהרחיב את אפשרויות הטלת סנקציות רפורמות נגד אנשים אלה; (3) לסייע לקטין לשנות את אורח חייו והתנהלותו על ידי תיאום עונש על המעשה הפלילי שבוצע עם פיתוח וחינוך אישיותו וביטול הסיבות הבסיסיות להתנהגות הבלתי חוקית; וכן (4) למנוע מקטין לבצע מעשים פליליים חדשים.

סעיף 53 לחוק יסודות ההגנה על זכויות הילד.

חלק 1 של סעיף 51 ל-CPC.

229

ליטא

חשוד או נאשם בביצוע מספר מעשים פליליים שחלקם בוצעו בהיותו נער, וזאת חרף העובדה כי בעת חקירת קדם משפט או הליך בבית המשפט, הוא/היא בן 18. 131 שנית, במקרה של נער, קיים חריג לכלל המאפשר לחשוד או לנאשם לוותר על הזכות לייעץ בכל שלב של ההליך. הכרזה של קטין על ויתור על הזכות לייעץ אינה מחייבת קצין חקירות קדם משפט, תובע ובית משפט. 132 ניתן להחריג עורך דין רק אם החשוד או הנאשם מבקש עורך דין חלופי אחר, או אם לדעת קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט, היועץ מגן בעליל באופן בלתי הולם על האינטרסים של החשוד או הנאשם. 133 שלישית, קיים כלל נוסף הנוגע להשתתפותם של הנציגים המשפטיים של בני נוער. הם יכולים להשתתף בהליך פלילי ולהגן על האינטרסים של חשוד או נאשם רק אם השתתפותם אינה מנוגדת לאינטרסים של נער. 134

בדו”ח על המצב בליטא, הוועדה נגד עינויים, טיפול או ענישה בלתי אנושי או משפיל (CPT) קבעה כי במהלך ביקורה שמעה המשלחת טענות לפיהן קטינים נחקרו במשטרה וחתמו על מסמכים ללא עורך דין (או הורה). ) להיות נוכח. במיוחד, ילדה בת 17 התלוננה כי ביקשה להמתין עד שהוריה יגיעו לפני החתימה על ‘דקת החשש’, אולם החוקר סירב בטענה שאין לעכב את ההליך. 135 ה-CPT חזרה על המלצתה לנקוט בצעדים על מנת להבטיח שצעירים עצורים לא יידרשו להצהיר הצהרה כלשהי, או לחתום על מסמך כלשהו, ללא טובת עורך דין, ובאופן אידיאלי, מבוגר אחר מהימן יהיה נוכח כדי לסייע להם. 136

3.2.7 הבדלים בין חשודים/נאשמים המשלמים באופן פרטי, לבין אלה המסתמכים על סיוע משפטי

בתיאוריה, אין הבדל בין חשודים עניים או שנעזרו משפטית לבין נאשמים. אולם בפועל, במקרה של לקוח פרטי עשיר או אדם בעל פרופיל גבוה בסיוע משפטי, עורכי דין עשויים להקפיד יותר בחיפוש אחר גילוי על ידי התביעה,

1 31 Goda 2003, p. 143.

1 32 חלק 2 של סעיף 52 ל-CPC.

1 33 Goda 2003, p. 148.

1 34 חלק 1 של סעיף 53 ל-CPC.

1 35 דו”ח הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT) 2010, פסקה. 22.

1 36 שם.

230

אולי בשל ההבדל בין שכר הטרחה לעורך דין פרטי (בין 100—400 ל”ט לשעה) לבין עורך דין המעניק סיוע משפטי בערבות המדינה (כ-40 ל”ט לשעה).

3.3 זכויות פרוצדורליות

3.3.1 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

בהתאם ל-CPC, ישנם שמונה אמצעים זמניים מלבד מעצר: (1) עוצר; (2) להורות לחיות בנפרד מהאדם שנגרם לו נזק; (3) תפיסת מסמכים; (4) להורות על דיווח תקופתי למשטרה; (5) הכרה; (6) תצפית/פיקוח של מפקד היחידה שבה עושה חייל את שירותו; (7) התחייבותו של קטין להשגחת הוריו, אפוטרופוסיו או בפני אנשים טבעיים או משפטיים אחרים המטפלים בילדים; ו (8) ערבות. 137

צו עוצר וצו לחיות בנפרד מהאדם שנגרם לו נזק ניתן להטיל רק על פי צו של שופט קדם משפט או בית משפט. את האמצעים הזמניים האחרים ניתן להטיל על פי החלטת תובע, שופט קדם משפט או בית משפט. במקרים דחופים, אמצעים זמניים כגון תפיסת מסמכים, צו התייצבות תקופתית למשטרה, הכרה, תצפית/פיקוח של מפקד היחידה שבה עושה חייל את שירותו והתחייבות קטין לפיקוח על שלו. הוריה, האפוטרופוסים, או על אנשים טבעיים או גופים משפטיים אחרים המטפלים בילדים, יכולים להיות מוטלים על ידי קצין חקירות קדם משפט אשר, עם הטלת כל אחד מהאמצעים הזמניים הללו, מחויב להודיע מיידית לתובע.

יש להפעיל כל אחד מהאמצעים הזמניים הללו תוך התחשבות בחומרת המעשה הפלילי שבוצע לכאורה על ידי חשוד, באישיותו, בין אם יש לו מגורים קבועים ועבודה או כל מקור הכנסה חוקי אחר, שלו/ה. גילה, מצב בריאותו, מצבו המשפחתי וכל נסיבות אחרות שעשויות להיות רלוונטיות. 138

ההגבלות המוטלות על חשוד/נאשם תלויות באמצעים הזמניים שננקטו. לדוגמה, כאשר אדם משוחרר בערבות, חלה עליו חובה להתייצב בפני קצין חקירות קדם משפט, תובע או בית משפט, לא

1 37 סעיף 120 ל-CPC.

1 38 חלק 4 של סעיף 121 ל-CPC.

231

ליטא

לשבש את ניהול ההליכים, ולא לבצע עבירות פליליות נוספות. במקרה של עוצר, חשוד מחויב להישאר בבית בזמן שנקבע, לא להגיע למקומות ציבוריים ולא ליצור קשר עם אנשים מוגדרים. התנאים המדויקים נקבעים בעת הטלת האמצעי הזמני. 139

רק אמצעי זמני אחד – ערבות – תלוי בתשלום כסף. ערבות מוגדרת במצ”ח כסכום כסף ששולם על ידי חשוד, בני משפחתו או קרוביו, או על ידי אנשים, מפעלים או מוסדות אחרים, לחשבון פיקדון של מוסד תביעה או בית משפט, במטרה להבטיח את נוכחות חשוד, נאשם או מורשע במהלך ההליכים, חקירת קדם משפט ודיון שיפוטי ללא הפרעה, ביצוע פסק הדין ומניעת ביצוע עבירות פליליות נוספות. 140 סכום הכסף נקבע על ידי השוטר המטיל אמצעי זמני זה, בהתחשב במעשה הפלילי, היקף העונש הצפוי, מצבו הכלכלי של הנאשם ומי שמשלם את כספי הערבות ואופיו של הנאשם. חשוד/נאשם. 141

למרות שאין נתונים סטטיסטיים מדויקים שיצביעו על מספר האנשים ששוחררו ממעצר עד למשפט, ניתן לשאוב הדרכה מסוימת מהסטטיסטיקה על הפעלת אמצעים זמניים. לפי הסטטיסטיקה הרשמית, בשנת 2010 הוטלו על חשודים/נאשמים 18,826 אמצעים זמניים, 142 ב-2009 — 18,020, 143 ובשנת 2008 — 16,671. 144 למרות שמספרים אלה מראים עלייה קלה,

סעיף 132 ל-CPC.

חלק 1 של סעיף 133 ל-CPC, תוך התחשבות בסעיף 119 ל-CPC.

חלק 2 של סעיף 133 ל-CPC.

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=201012/f-30-iti-201012.data.txt&ff= %3C!– |30-lTl|18|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20%F8nus 20 veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-IT%C1).

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=200912/f-30-iti-200912.data.txt&ff= %3C!– |30-ITI|18|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20%F8%nusikal 20 veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-IT%C1).

סטטיסטיקות משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=200812/f-30-iti-200812.data.txt&ff= %3C!– |30-ITI|18|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20%F8%nusikal 20 veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-IT%C1).

232

יש לקחת בחשבון את העובדה שגם מספר החשודים/נאשמים גדל. בשנת 2008 היו 23,249 חשודים/נאשמים, 145 בשנת 2009 — 24,122, 146 ובשנת 2010 — 24,512. 147 מנגד, מוטלים צעדים זמניים ביחס ליותר מ-70 אחוז מהחשודים/נאשמים, ואחוז זה גדל משנה לשנה. בשנת 2008, 71.7 אחוז מהחשודים/נאשמים הוגבלו באמצעים זמניים, בשנת 2009 — 74.7 אחוזים, ובשנת 2010 — 76.8 אחוזים.

באשר להטלת מעצר כאמצעי זמני, מדווח משרד הפנים כי בשנת 2010 היו 1,920 מקרי מעצר, 148 המהווים כ-10 אחוזים מכלל הצעדים הזמניים. לשם השוואה, הוטל הכרה ב-12,038 תיקים 149 (64 אחוזים), צו דיווח תקופתי למשטרה ב-3,073 מקרים 150 (16 אחוז), ערבות ב-120 תיקים 151 (0.6 אחוז), ועוצר ב-46 מקרים 152 (0.2 אחוזים). למרות שהמעצר אינו הצורה הנכפית ביותר של אמצעי זמני, היישום שלו עדיין גבוה מאוד בהשוואה למדינות אחרות. 153

3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

סעיף 246 ל-CPC מפרט את השתתפותו החובה של נאשם בדיון בבית המשפט. במקרה של אי התייצבותו של נאשם למשפט, רשאי בית המשפט לדחות או לדחות את הדיון. כמו כן, זכותו של בית משפט לדרוש את התייצבות הנאשם, להטיל אמצעי זמני או לשנות אמצעי זמני קיים לצעד מחמיר יותר.

1 45 שם.

1 46 סטטיסטיקות של משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=200912/f-30-iti-200912.data. txt&ff=%3C!- -|30-ITI|1|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20%nusikalst F8%20 veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-IT%C1).

1 47 סטטיסטיקות של משרד הפנים של הרפובליקה של ליטא בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/ Image_Archive/IRD/Statistika/txt_file.phtml?fv=201012/f-30-iti-201012.data. txt&ff=%3C!- -|30-ITI|1|–%3E&tt=Duomenys%20apie%20ikiteisminio%20tyrimo%20%E1staigose%20 u%FEregistruotus%20asmenis,%20%E1tariamus%20(kaltinamus)%20%nusikalst F8%20 veik%F8%20padarymu%20(Forma_30-IT%C1).

1 48 שם.

1 49 שם.

1 50 שם.

1 51 שם.

1 52 שם.

1 53 לדוגמה, בגרמניה האחוז המדווח הוא שני אחוזים: ראה Cape et al. 2010, עמ’. 284.

233

ליטא

החריגים לכלל כללי זה מוגבלים מאוד והם מיושמים רק במקרים בהם נאשם אינו נמצא בשטח ליטא ובכך נמנע מלהופיע בבית המשפט. המל”ל צופה כללים פרוצדורליים מיוחדים במקרה של אי השתתפותו של נאשם בדיון בבית המשפט. שופט המכין את התיק לדיון רשאי לקבל החלטה כי ניתן לבחון את התיק כראוי אף על פי שהנאשם אינו נוכח, ובמקרה זה מחייבת המל”ל את השתתפותו של סנגור. 154 אם מתקבלת ההחלטה שאין אפשרות לבדיקה ראויה, הדיון בבית המשפט נדחה.

למרבה הצער, אין נתונים אמפיריים זמינים לגבי מספר המשפטים המתנהלים בהיעדר נאשם.

3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

הזכות להיחשב חף מפשע מוגנת כעיקרון חוקתי. חוקת הרפובליקה של ליטא קובעת כי:

אדם ייחשב חף מפשע עד שהוכחה אשמתו לפי הנוהל הקבוע בחוק והוכרז אשם בפסק דין יעיל של בית המשפט. 155

אותה הוראה חוזרת על עצמה ב-CPC המאשרת את עקרונות היסוד של הגנה על אנשים בהליכים פליליים. 156

המאפיינים העיקריים של עיקרון זה הם אלה: (א) לא ניתן לראות אדם אשם בפשע מסוים אם אין פסק דין של בית המשפט שנכנס לתוקף; (ב) אדם יימצא אשם בפשע שבוצע רק בהתאם לכללים ולנהלים הקבועים בחוק; (ג) כל אמצעי כפייה שיופעל על החשוד או הנאשם לא יפגע במהותו של עקרון חזקת החפות; (ד) בכל פעולה פרוצדורלית, ימנע נוסח המסמכים שהוגשו כל אינדיקציה לכך שחשוד או נאשם אשם בעבירה הפלילית הספציפית; (ה) עקרון חזקת החפות מחייב שכל ספק שיתעורר בעת חקירה או בחינת תיק פלילי יוסבר, יתפרש ויושם לטובת החשוד או הנאשם ( in dubiopro reo ). 157

סעיפים 433-38 ל-CPC.

סעיף 31 לחוקת הרפובליקה של ליטא.

סעיף 44 ל-CPC.

Goda, Kazlauskas and Kuconis 2005, p. 51.

234

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

אף על פי שחשיבותו של העיקרון הוכרה לא פעם על ידי בית המשפט לחוקה, בית המשפט העליון ובתי משפט נמוכים יותר, דעת הקהל מצביעה על כך שאין בכך כדי להבטיח את יישומו המעשי הראוי. בדו”ח החלופי שהוכן עבור ועדת זכויות האדם של האו”ם, ציין המכון למעקב אחר זכויות האדם כי התקשורת פוגעת פעמים רבות בעקרון חזקת החפות, וממשיכה להפר את העיקרון גם לאחר התערבות המוסדות האחראים. 159 שופט בית המשפט העליון המתמחה במשפט פלילי, י. פראפיסטיס, חולק דעה דומה. השופט קובע כי:

… פעולות חקירה לפני משפט מובנות כממצא אשמתו של אדם (אפילו רק בעל מעמד של חשוד). החברה ולפעמים אפילו הרשויות הגבוהות ביותר ¬מגנים מראש ומרשיעים אדם כזה. [… ] בנוסף, עוד לפני ההודעה על הרשעתו אדם כזה מאבד את עבודתו ולעתים קרובות את חירותו (עקב מעצר), מאבד את המוניטין שלו, את מעמדו בחברה. 160

גם הוועדה לזכויות אדם של הפרלמנט הליטאי זיהתה את הבעיה, והודתה כי “לעיתים קרובות מאוד מקרים “נחקרים” על ידי עיתונאים ודעת הקהל [והתוצאה של התיק מעוצבת ללא משפט’ 161. למרבה הצער, לא צפויים צעדים ספציפיים לשיפור המצב הזה.

החלטה מיום 16 בינואר 2006 על ידי בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא. בית הדין לחוקה הדגיש כי חשוב ביותר שמוסדות ופקידי המדינה יפעלו על פי חזקת החפות, ושאנשי ציבור ימנעו מלהתייחס לאדם כפושע עד להוכחת אשמתו של האדם בביצוע העבירה על פי הנוהל. נקבע בחוק, והוא/היא מוכרז אשם בפסק דין יעיל של בית המשפט.

כדוגמה, המכון למעקב אחר זכויות האדם מזכיר את מקרה רצח שני ילדים, שגרר פרסום עצום ( פרשת עלמה ג’ונאייטינה ). אחד מערוצי התקשורת כינה את החשודה ‘רוצחת’ ש’הרגה שניים מילדיה’ לפני שנמצאה אשמה על ידי בית המשפט. בסוף 2007 הכריז המפקח על האתיקה העיתונאית כי תיאור כזה של החשודה לפני הרשעתה מפר את חזקת החפות. אולם גם לאחר שהוצאה אזהרה לבעל כלי התקשורת, הוא המשיך להפר את העיקרון בפרסומיו הבאים; ראה http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/ ngo/HRCI_Litthuania_HRC_Future.pdf.

Prapiestis, J., ‘מקרי הברחה בליטא – נדיר’, בכתובת: http://www.alfa.lt/straipsnis/10887679/ Prapiestis..Lietuvoje.kontrabandos.bylos..retenybe=2011-03-28_11-00 /.

‘ועדת זכויות האדם: האם יש מספיק כבוד לעקרון חזקת החפות בליטא?’, בכתובת: http://www3.lrs.lt/pls/inter/w5_show?p_r=4463&p_k=1&p_d=111364.

235

ליטא

3.3.4 זכות השתיקה

זכות השתיקה בליטא נחשבת כערובה חוקתית במסגרת ההליך הפלילי. הערבות מצויה בחוקת הרפובליקה של ליטא, והיא נועדה למנוע כל צורה של עדות כפויה נגד עצמו, בני משפחתו או קרובי משפחה. 162 המחיר לקליק מרחיב את הזכות יותר. 163 לאדם יש זכות לסרב למסור עדות ולהשתתף באופן פעיל בחקירה אם המעשה הפרוצדורלי נוגד את האינטרסים של אותו אדם, בני משפחתו או קרובי משפחה. במילים אחרות, ההוראות מעניקות לאדם את הזכות המוחלטת להחליט אם למסור עדות, או לסרב לכך. מידע שנמסר על ידי אותו אדם יכול לשמש כראיה רק אם הגשתו ניתנת באופן חופשי. 164

בשנים האחרונות חלו מספר שינויים בתקנון ה-CPC המסדיר את זכות השתיקה. ב-28 ביוני 2007 תוקן סעיף 82 למל”ל, המסדיר את מסירת העדות, על מנת להכניס הוראה המקנה לאדם שנחקר על מעשהו הפלילי לכאורה לקבל עורך דין ולבקש להכיר בו כחשוד. 165 במועד התיקון לא הייתה לעדים זכות לייעץ. כתוצאה מכך, התיקון קיבל התייחסות חיובית. 166 החל מ-21 בספטמבר 2010, בהתאם לתיקון שהוכנס לסעיף 81 ל-CPC, לכל עד יש זכות לקבל נציג משפטי. 167

3.3.5 הזכות להחלטה מנומקת

הזכות להחלטה מנומקת במערכת המשפט הליטאית מוגנת ישירות על ידי חוקת הרפובליקה של ליטא. לבית המשפט לחוקה היו מספר הזדמנויות להדגיש כי ציוויים חוקתיים כאלה נובעים מהעובדה ש”הצדק ייעשה רק על ידי בתי משפט”, “לא ניתן לפרסם משפט”, “יש לבחון תיק בצדק”, בנוסף למשפט החוקתי. הנחה שכל גזר דין, או החלטה סופית אחרת, של בית משפט צריכה להיות מבוססת על טיעונים משפטיים. הטיעון צריך להיות רציונלי; הטיעונים צריכים להסביר את גזר הדין של בית משפט (או החלטה סופית אחרת) מספיק.

1 62 חלק 3 של סעיף 31 של חוקת הרפובליקה של ליטא.

1 63 סעיפים 80 ו-82 ל-CPC.

1 64 Jurka 2006, עמ’ 35-36.

1 65 מס’ X-1236, ri-06-28, ValstybesZinios (העתון הרשמי), 2007, מס’ 81—3312 (21 ביולי 2007).

1 66 Sapalaite 2007, עמ’ 84-85.

1 67 מס’ XI-1014, 2010-09-21, צין, 2010, מס’ 113-5742 (25 באוקטובר 2010).

236

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

דרישת הבהירות המשפטית הנובעת מעיקרון שלטון החוק פירושה, בין היתר, כי גזר דין אינו יכול להכיל טיעונים סמויים או נסיבות בלתי מזוהות החשובות לאימוץ גזר דין צודק. משפטים של בתי המשפט (או מעשים אחרונים אחרים) חייבים להיות מובנים למשתתפים בתיק ולאנשים אחרים. הצדק אינו מתנהל אם בית משפט מתעלם מדרישה זו. 168

ה-CPC מפרט את דרישות התוכן של פסק דין או החלטה של בית משפט. 169 לפסק דין יהיו שלושה חלקים: (א) חלק פתיחה; (ב) חלק תיאורי; וכן (ג) חלק ברזולוציה. לכל אחד מהחלקים הללו יש תוכן מוגדר בקפדנות, שיש לפעול לפיו בכל החלטה של בית משפט. לדוגמה, ה-CPC מפרטת את הזכות החוקתית על ידי ציון רשימה מדויקת של מידע מינימלי שיש לציין בפסק דין. המל”ל מחייבת בית משפט לציין: (1) נסיבות מעשה פלילי שנמצא מוכח, תוך ציון המקום, המועד, אופן ביצועו, השלכותיו ונסיבות חשובות אחרות; (2) הראיות שעליהן מבוססות מסקנות בית משפט והנימוקים שעל פיהם קבע בית משפט ראיות אחרות שאינן רלוונטיות; (3) עילות הכשירות המשפטית של מעשה פלילי וממצאים; (4) הנימוקים לעונש, סנקציה פלילית או סנקציה חינוכית. דרישות המינימום לטיעון מפורטות גם לפסק דין לזיכוי ולפסק דין שבו מורשע פטור מעונש. 170

כאמור, המידע שיש לציין בפסק דין הוא דרישת המינימום. האמור אינו מונע מבית משפט לציין נסיבות וטענות חשובות אחרות, הנראות לו רלוונטיות למקרה מסוים ולממצאים אליהם הגיע.

בפועל, בתי המשפט הלאומיים נוטים לנסח את הנמקת החלטותיהם תוך התחשבות בפיקוח על פסקי הדין שלהם על ידי ערכאות גבוהות יותר. למרבה הצער, מקובל 171 בחברה שאנשים מתקשים לעתים קרובות להבין את תוכנן של החלטות בשל ההסתמכות הרבה של השופטים על שפה משפטית.

החלטה מיום 16 בינואר 2006 של בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא.

סעיפים 304-307 ל-CPC.

חלק 2 ו-3 של סעיף 305 ל-CPC.

ראיון עם עוזרו של מנהל האגודה הליטאית לזכויות אדם, N. Orentaite, בכתובת: http://www.slaptai.lt/gyvenimo-skandalai/4309-visuomeniniu-organizaciju-atstovai -buvo-isprasyti-is-sales.html ; ‘חברי ציבור סיפקו רעיונות חשובים לשיפור ניהול המשפט’, בכתובת: http://www.teisingumas.lt/naujienos/aktualijos/visuomenes- atstovai-pateike-vertingu-ideju-kaip-gerinti-administraciniu-teismu- veikla.

237

ליטא

3.3.6 זכות ערעור

מזכות הערעור נהנית הן לתביעה והן להגנה. ה-CPC מסביר את היקף זכות זו. על פי התקנה, לזוכה ולבא כוחו ונציגו המשפטי הזכות להגיש ערעור על פסק דין ככל שיש בו קשר לעילות ולעילות לזיכוי. 172 לעורך דינו של מורשע או מזוכה יש זכות להגיש ערעור רק כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם רצונו של אותו אדם המובע בכתב. עורך דינו של מי שאינו מסוגל לממש את זכותו להגנה בשל חסרונותיו הפיזיים או הנפשיים, או עורך דינו של נער מורשע או זוכה, רשאים להגיש ערעור ללא קשר לרצונו של המורשע או הזוכה.. 173

המל”ל קובעת את ההליך ואת המועדים להגשת ערעור על פסק דין. ערעורים על פסק דין של בית משפט שטרם נכנסו לתוקף נרשמים בכתב ונחתמים על ידי מערער. ניתן להגיש ערעור על פסק דין תוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין. עבור מורשע המוחזק במעצר, המועד להגשת ערעור חל מיום שהומצא לו תמליל פסק הדין. לנאשם שלא השתתף בדיון, המועד להגשת ערעור חל מיום שליחת תמלול פסק הדין אליו. 174

המל”ל מספקת גם אפשרות לאנשים שיש להם זכות להגיש ערעור לפנות לבית משפט ולבקש החזרת המצב לקדמותו, אם חלף המועד לערעור. לא ניתן להגיש בקשה כזו יותר משישה חודשים מיום מתן פסק הדין או הצו. צו שניתן על ידי בית משפט או שופט, הדוחה את הבקשה למתן השבת המצב לקדמותו, ניתן לערעור בפני ערכאת ערעור. 175

בפועל, מספר הערעורים בהשוואה למספר הנידונים קטן מאוד. בשנת 2008 נידונו 14,295 בני אדם, בשנת 2009 – 14,664, ובשנת 2010 – 15,689. 176 לשם השוואה, בשנת 2008 קיבלו ערכאות ערעור

1 72 חלק 2 של סעיף 312 ל-CPC.

1 73 חלק 5 ו-6 של סעיף 312 ל-CPC.

1 74 סעיף 313 ל-CPC.

1 75 סעיף 314 ל-CPC.

1 76 המחלקה לסטטיסטיקה של ליטא בכתובת: http://db1.stat.gov.lt/statbank/selectvarval/saveselections. asp?MainTable=M3170107&PLanguage=1&TableStyle=&Buttons=&PXSId=4542&IQY=&TC =&ST=ST&rvar0=&rvar1=&rvar2=&rvar3=&rvar4=&rvar5=&rvar1=&r1=&r87=&rvar1=&rvar1=&rvar1=&varr1

238

2,981 ערעורים על פסק דין של ערכאה ראשונה, בשנת 2009 — 3,213, ובשנת 2010 — 3,567. יתרה מכך, הסטטיסטיקה מראה שיותר מ-88% מכלל הערעורים על פסקי דין נדחים, 177 גורם שמרתיע בבירור נדונים לערער.

3.4 זכויות הנוגעות להגנה אפקטיבית

3.4.1 הזכות לחקור את התיק

שוויון הנשק הוא אחד העקרונות המרכזיים של ההליך הפלילי המעוגנים ב-CPC. הקוד קובע כי במהלך הדיון זכאיות ההגנה והתביעה באופן שווה להביא ראיות, לקחת חלק בבדיקה, להגיש בקשות, לערער על טיעוני המתנגד ולהביע את דעתם בכל נושא המתעורר הרלוונטי לשיקולו ההוגן.. 178

המל”ל קובעת בין היתר את זכותו של חשוד להגיש מסמכים וחומר הרלוונטי לחקירה. 179 הזכות לבקש ראיות ולהשתתף בחקירה ניתנת במפורש לנאשם. סעיף 44 ל-CPC מוסיף את הזכות לשני המשתתפים בהליך פלילי לראיין עדים פוטנציאליים, או לבקש לראיין אותם. לעורך דין מוקנות במפורש גם את כל הזכויות הללו. הוא/היא רשאים לראיין עדים פוטנציאליים, להשיג ראיות מומחים ולחפש ראיות מבלי לשאול תובע או חוקר אחר. זכות זו אינה מוחלטת, במובן זה שבמיצוי זכות אלו אסור לסניגור להפר חוקים אחרים וזכויותיהם של אנשים אחרים (למשל, הזכות לפרטיות). באשר למגבלות המקצועיות על עורך דין המבצע כל אחת מהפעילויות הללו, עליו לציית לקוד ההתנהגות המקצועי עבור עורכי הדין של ליטא ולחוק הלשכה של הרפובליקה של ליטא.

מימוש כל אחת מהזכויות הללו אינו שונה, להלכה, עבור חשוד/נאשם המצוי במעצר במובן זה שאין מגבלות הקבועות בחוק. עם זאת, ייתכנו קשיים מעשיים לנאשם במעצר לתקשר עם עורך דינו ועם עדים פוטנציאליים. בפועל, האפשרות לחקור את א

1 77 נתונים סטטיסטיים הנמסרים על ידי הנהלת בתי המשפט על פי בקשה אישית של המחקרים. בשנת 2008 אימצו ערכאות הערעור 2,122 פסקי דין הנוגעים לערעורים על פסקי דין, מתוכם 1,886 נדחו; בשנת 2009 2,306 פסקי דין מתוכם בוטלו 2,033; בשנת 2010, 2,523 פסקי דין מתוכם 2,255 בוטלו.

1 78 סעיף 7 ל-CPC.

1 79 סעיף 21 ל-CPC.

239

ליטא

המקרה יכול גם להיות שונה בין חשודים/נאשמים שמשלמים באופן פרטי לבין אלה המסתמכים על סיוע משפטי. עלויות הסיוע המשפטי המשני, ממנו פטור המבקש, כוללות בין היתר את העלויות הקשורות בעריכת מסמכים פרוצדורליים ואיסוף ראיות. 180 מנגד, עורך דין לסיוע משפטי צריך להוכיח את ההוצאות כדי לקבל פיצוי. כך, חשודים/נאשמים המסתמכים על סיוע משפטי הופכים להיות תלויים ביכולת ובנכונות של עורך דין לסיוע משפטי לכסות את אותן הוצאות הדרושות לחקירת תיק מסוים. 181

3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה

הזכות לקבל זמן ואפשרות נאותים להכנת ההגנה היא אחד ההיבטים היסודיים של הגנה פלילית יעילה. העיקרון נקבע בסעיף 44 של ה-CPC ומשוכלל עוד במקומות אחרים ב-CPC.

המל”ל קובעת כי לעורך דין יש זכות להיפגש עם חשוד שנעצר או עצור ללא נוכחות של אדם אחר וללא כל הגבלה על מספר או משך הפגישות הללו. 182 החוק אינו מבדיל בעניין זה בין שלבי החקירה והמשפט. אין הגבלות על הזכות שנקבעה על ידי ה-CPC. לעורך דין הפועל עבור חשוד/נאשם יש גם זכות לתקשר בפרטיות עם צדדים שלישיים (למשל עדים ומומחים). אולם בכך, עורך דין אינו יכול להפר חוקים אחרים וזכויותיהם של אנשים אחרים. המל”ל מפרטת גם כי כאשר מונה עורך דין חדש, בית משפט צריך לתת מספיק זמן להתכונן להליכים בבית המשפט. 183

1 80 סעיף 13(2) לחוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה. למרות שאין הגדרה מדויקת של ראיות במצ”ח, מהפירוש עולה כי קיימות צורות ראיות כגון עדות, דו”ח בדיקת מומחה, מציאת מומחה ומסמכים וחפצים. לפיכך, חקירת עובדות, ראיון עדים פוטנציאליים וקבלת חוות דעת של מומחה נכללים בביטוי ‘חיפוש/איסוף ראיות’, ועל כן יש לראות בהם כעלויות זכאיות לסיוע משפטי בערבות מדינה.

1 81 Montvydiene 2010, p. 207.

1 82 סעיף 48 ל-CPC.

1 83 סעיף 250 ל-CPC.

240

3.4.3 הזכות לבקש ראיות ולראיין עדים פוטנציאליים

המל”ל קובעת כי ראיות בהליכים פליליים הם חומר שהושג באופן שנקבע בחוק. 184 ראיות עשויות להיות רק חומר שהושג באמצעים חוקיים ויכולים לקבל תוקף בהליך שנקבע ב-CPC. קבילות החומר שהושג נקבעת בכל תיק על ידי השופט המוקצה לתיק. רק חומר המוכיח או מפריך לפחות נסיבה אחת הרלוונטית לדיוק הוגן של התיק יכול להיחשב כראיה. שופטים מעריכים את הראיות על פי שכונתם הפנימית, על סמך סקירה מדוקדקת ואובייקטיבית של כלל נסיבות המקרה בהתאם לחוק.

המל”ל קובעת כי החומר בתיק הפלילי יחד עם כתב האישום נשלח לבית המשפט על ידי תובע וכן רשימת העדים והמומחים שאמורים להיחקר בעל פה במהלך ההליך בבית המשפט. 185 השופט יכול להחליט אילו ראיות ו/או עדים נוספים יש לזמן או לאסוף לדיונים בתיק הפלילי. הזכות לבקש ראיות בבית המשפט ולראיין עדים לעתיד היא מוחלטת, כאשר השאלה תמיד מחליטה על ידי השופט בוחן את התיק הפלילי. ה-CPC אינו כולל הוראות ישירות האוסרות על עורכי דין, חשודים או נאשמים לבקש כל מידע אחר או לזמן את העדים האחרים.

שני הצדדים רשאים להביא ראיות ולהציע עדים עד לסיום הערכת הראיות. יתרה מכך, המל”ל קובעת כי נאשם וסנגוריו רשאים להפנות שאלות לעדים. 186. זומן עד לבית משפט לפי בקשת אחד הצדדים, רשאי הצד שביקש לזמן את העד לחקור תחילה את אותו עד. שופט יושב ראש יכול לדחות שאלות שאינן רלוונטיות לתיק.

האופן שבו כל ראיה שהושגה שלא כדין או שלא בצדק נשללת במשפט באה לידי ביטוי בפרוטוקול ההליכים בבית המשפט ובהחלטות בתי המשפט לערעורים.

3.4.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

הזכות לסיוע חינם של מתורגמן לחשוד/נאשם שאינו יכול להבין או לדבר את שפת עורך דינו, חוקר או בית משפט, היא

1 84 סעיף 20 ל-CPC.

1 85 סעיף 220 ל-CPC.

1 86 סעיף 275 ל-CPC.

241

ליטא

זכות חוקתית, שנקבעה בחוקת הרפובליקה של ליטא, 187 ומאושרת ב-CPC. 188 לחשוד או לנאשם יש גם זכות לתרגום חופשי של מסמכים וראיות, אם הוא/היא לא יכול להבין את השפה שבה הם כתובים. המחיר לקליק קובע כי:

… לחשוד, נאשם או מורשע וכן לצדדים האחרים לתיק, יוצגו, באופן הקבוע בקוד זה, מסמכי התיק מתורגמים לשפת האם שלהם או לכל שפה אחרת הם יודעים. 189

הצורך במתורגמן וכן בתרגום מסמכים/ראיות (ראה להלן) נקבע בהתחשב בכל המידע הנוגע לחשוד או נאשם שנאסף לפני ובמהלך חקירת קדם המשפט וכן שלו/ הידע שלה בשפה הכתובה והמדוברת ומיומנויות הקריאה. קצין חקירות קדם משפט, תובע ובית משפט אינם יכולים לשמש כמתורגמן, אלא אחראים לקביעת הצורך במתורגמן ו/או תרגום. פרשנות ו/או תרגום במהלך חקירת קדם המשפט והליכי בית המשפט ניתנים בחינם לחשוד/נאשם ומשולם תמיד על ידי המדינה. הפרוטוקולים הם הראיה הכתובה לאופן מימוש זכויות אלו. אם אחת מהזכויות הללו תופרה, ניתן לבטל את פסק דינו של בית משפט בהליך.

ה-CPC מסדיר גם את כשירותם ועצמאותם של מתורגמנים ומתרגמים. 190 הקוד קובע את ההליך לפסילת משתתפים מסוימים בהליך בשל חוסר משוא פנים. הקוד קובע, בין היתר, כי מתורגמן/מתרגם אינו רשאי להשתתף בהליך: (א) כאשר הוא/היא קורבן, תובע פרטי, תובע או נאשם בתביעה אזרחית, קרוב משפחה של מי מהאנשים הנ”ל., קרוב משפחה של חשוד, נאשם, מורשע או של מי מטעמם כדין, של שופט, שופט חוקר, תובע, קצין חקירות קדם משפט או סנגור בתיק זה; (2) מקום בו הוא/היא השתתף בתיק זה כעד, נציג כדין של חשוד, נאשם או מורשע, או כנציג של נפגע, תובע פרטי, תובע או נאשם בתביעה אזרחית; (3) אם יש לו או לקרוביו אינטרס בתוצאות התיק; (iv) אם אנשים המשתתפים בהליך יגלו, בהסבר מנומק

חלק 3 של סעיף 117 של חוקת הרפובליקה של ליטא.

חלקים 2 ו-3 של סעיף 8; חלק 7 של סעיף 44 וסעיפים אחרים של ה-CPC.

חלק 3 של סעיף 8 ל-CPC.

190 סעיפים 57-61 ל-CPC.

242

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

אופן, נסיבות אחרות המעוררות ספקות סבירים לגבי חוסר משוא פנים של מתורגמן/מתרגם.

לפי הקוד, ההחלטה על פסילה במהלך חקירת קדם משפט מתקבלת על ידי קצין חקירות קדם משפט או תובע. 191 בהליכים בבית המשפט ההחלטה מתקבלת על ידי בית המשפט הדן בתיק. 192 אם מתורגמן או מתרגם אינם כשירים, חשוד/נאשם יכול לבקש לפסול את המתורגמן/מתרגם בהתאם לנוהל הקבוע ב-CPC. 193 הסנקציות על מתן פרשנות/תרגום כוזבת או שגויה נקבעות ב-CPC, 194 וכן בקוד הפלילי של הרפובליקה של ליטא. 195

4. התרבות המקצועית של עורכי דין

4.1 לשכת עורכי הדין וההגנה הפלילית

חוק הלשכה הראשון התקבל ב-16 בספטמבר 1992. לשכת עורכי הדין הליטאית (להלן, הלשכה) היא חלק עצמאי ממערכת המשפט הליטאית. מספר עורכי הדין (עורכי הדין) אינו מוגבל ברפובליקה של ליטא. כיום פועלים בליטא 1,729 עורכי דין (עורכי דין) המספקים שירותים משפטיים, 196 כולם חברים בלשכת עורכי הדין, שהחברות בו היא חובה.

התנאים הסטטוטוריים להפיכתו לעורך דין וחבר בלשכת עורכי הדין הם אלה: (i) אזרחות של הרפובליקה של ליטא או מדינה חברה באיחוד האירופי; (ii) תואר ראשון או שני במשפטים, או תואר הסמכה מקצועית של עורך דין (השכלה אוניברסיטאית חד-מחזורית במשפטים); (iii) רקורד של לפחות חמש שנות שירות במקצוע עריכת הדין, או התלמדות כעוזר עו”ד למשך שנתיים לפחות. השירות במקצוע עריכת הדין כולל פעילויות המפורטות ברשימת המקצועות המשפטיים שאושרו על ידי ממשלת הרפובליקה של ליטא. משך השירות במקצוע עריכת הדין מחושב מרגע שאדם רכש תואר ראשון או שני במשפטים, או תואר הסמכה מקצועית של עורך דין, והחל לעסוק בעריכת דין; (iv) אופי מוסרי גבוה; (v) מיומנות ב

191 סעיף 60 ל-CPC.

סעיף 59 ל-CPC.

סעיף 58 ל-CPC.

סעיף 163 ל-CPC.

סעיף 235 לחוק הפלילי של הרפובליקה של ליטא.

נתונים סטטיסטיים ליום 1 בינואר 2011 מסופקים על ידי הלשכה בכתובת: http://www.advoco.lt.

243

ליטא

שפת המדינה; (vi) עמידה בבחינת ההסמכה של עו”ד – כלל זה אינו חל על מי שיש להם רקורד של שבע שנות עבודה לפחות כשופט או בעלי תואר דוקטור או דוקטור הביליס במדעי החברה (משפטים); (ט) אין הפרעות בריאותיות שימנעו מאדם לבצע תפקידים של עורך דין (דרישות הבריאות ונוהל בדיקות הבריאות לפונים ולעורכים נקבעים על ידי משרד הבריאות ומשרד המשפטים).

במסגרת הלשכה אין סעיפים ייעודיים לעורכי דין פליליים או התמחות ממוסדת במקצוע עריכת הדין.

4.2 תפקידו של עורך הדין בהליך הפלילי

עורכי דין פליליים רשאים לקבל משימה להגנה על ענייני לקוח על פי פניית לקוח או מי מטעמו כדין, מאנשים אחרים כאשר הם פונים מטעם לקוח או בהסכמתו, או כאשר מוסד מוסמך מקצה אותו/ לה להשתתף בתיק. עורכי דין פליליים רשאים לספק הגנה כעורך דין ייעודי לסיוע משפטי בהתאם לכללים הנדונים בסעיף 2 (סיוע משפטי).

על אף שעורכי דין עשויים לשמש כסנגור, אסור לאותו עורך דין לפעול עבור שני אנשים או יותר כאשר האינטרסים של הגנתו של אדם כזה מתנגשים עם האינטרסים של הגנתו של האדם האחר. עוזר עורך דין רשאי לשמש כסנגור לפי הוראת עורך הדין ובלבד שלא תהיה התנגדות מצד הנאשם. עוזר עורך דין אינו רשאי לקחת חלק במשפט הכולל עבירה פלילית חמורה או חמורה מאוד.

לאדם אחד יכולים להיות כמה סנגורים, אך לא יותר משלושה. כאשר לחשוד או לנאשם יש כמה סנגורים, שלפחות אחד מהם נוכח, ניתן להמשיך בדיון.

תחומי האחריות הבסיסיים של סנגור בהליכים פליליים נקבעו במצ”ח. 197 לעורך דין פלילי יש זכות להשתתף בכל הפעולות הפרוצדורליות המתבצעות עם חשוד; לפגוש חשוד ללא השתתפות של צדדים שלישיים, עם מספר ואורך של אותן פגישות ללא הגבלה; לאסוף ראיות הדרושות להגנה ולבקש לצרף אותן לתיק; לקרוא תיק פלילי; להגיש תלונות ובקשות; להשתמש בכל אמצעי ואמצעי ההגנה הקבועים בחוק על מנת לקבוע את הנסיבות הפוטרות את הנאשם או להפחית את אשמתו, ולהעניק לנאשם סיוע משפטי הולם.

197 סעיף 48 ל-CPC.

244

הוראות מדויקות יותר, המסבירות את תפקידו של עורך דין, ניתנות בקוד ההתנהגות המקצועי, המצביע על כך שלמרות שעורך דין הוא שותף עצמאי בהליך בתיקים פליליים, אסור לו לבחור בעמדת הגנה כלשהי ללא הידע של הלקוח. על עורך דין (עורך דין) להתייעץ עם לקוח ולהקפיד על הנחיותיו. 198 קוד ההתנהגות המקצועי קובע מספר חובות מקצועיות הנתפסות כסטנדרטים של פרקטיקה עבור עורכי דין פליליים. קוד 199 מסביר כי כאשר לקוח מודה באשמה, על עורך דין, לאחר שהעריך את כל הראיות בתיק והסקת אותה מסקנה, לנתח את כל הגורמים העשויים להפחית את אחריותו של הלקוח בכתב ההגנה שלו. לעומת זאת, כאשר לקוח מודה באשמה, ולאחר הערכה של כל הראיות בתיק, מגיע עורך דין למסקנה כי אשמת הלקוח לא הוכחה או שנדונה, עליו לשמור על עמדה עצמאית. ללא קשר ללקוח. 200

כאשר לקוח כופר באשמה ועם היכרות עם מקרה מסוים, סניגור סבור באופן סביר שיש מספיק ראיות להצדיק את אשמתו של הלקוח, אין הוא יכול לשכנע את הלקוח להודות באשמה, כאשמה או חפות בלבד. נמצא בסמכותו של בית משפט. במקום זאת, על אותו עורך דין להסביר ללקוח את הזכות לסרב לשירותיו של עורך הדין. 201 אם לקוח מודה באשמה ולאחר שהעריך את כל הראיות, סניגור סבור באופן סביר שיש תכונות קלות אחרות של מעשה פלילי במעשיו של לקוח, עורך דין צריך להסביר ללקוח את המצב, כמו גם את הזכות. לסרב לשירותיו. 202

4.3 תפיסת עורכי דין ויחסיהם עם מקצועות משפטיים אחרים 2 ‘ 0 ”

רוב הסנגורים הפליליים שרואיינו לצורכי המחקר סברו כי ככלל, עורכי דין פרטיים (שנשכרים על ידי לקוח) מספקים שירותי הגנה איכותיים יותר מאלה הניתנים על ידי עורכי דין בתשלום על ידי

198 סעיף 6.9 לקוד ההתנהגות המקצועית עבור עורכי דין של ליטא.

199 סעיף 6.10 לקוד ההתנהגות המקצועית לעורכי דין של ליטא.

200 סעיף 6.11 לקוד ההתנהגות המקצועי עבור עורכי דין של ליטא.

201 סעיף 6.12 לקוד ההתנהגות המקצועי עבור עורכי דין של ליטא.

202 סעיף 6.13 לקוד ההתנהגות המקצועי עבור עורכי דין של ליטא.

203 סעיף זה מבוסס על ראיונות עם עורכי דין פליליים. רואיינו חמישה עורכי דין, המורכבים משלושה עורכי דין פליליים לסיוע משפטי ושני עורכי דין פליליים פרטיים. הראיונות נערכו ביוני 2011.

245

ליטא

עזרה משפטית. הסנגורים הפרטיים שרואיינו הביעו ביקורת חריפה על העבודה שביצעו עורכי הדין לסיוע משפטי. מנגד, דעתם של עורכי הדין של הסנגורים הפליליים שרואיינו לא הייתה כל כך אחידה מבחינה זו; עם זאת, הם חלקו את הדעה כי עורכי דין של סיוע משפטי בסנגורים פליליים בדרך כלל אינם “ממוקדי לקוח”, ולכן אינם בהכרח עושים כל מאמץ במתן שירותי הגנה פלילית. עוד הביעו עורכי הדין לסיוע משפטי את הדעה כי איכות ההגנה הפלילית מושפעת מגובה התשלום עבור עבודת הסיוע המשפטי, הדל; לכן, האיכות גם נוטה להיות לא מספקת.

באשר ליחסים בין עורכי דין לקציני חקירות קדם משפט, הדעות היו זהות בקרב שתי קבוצות עורכי הדין שרואיינו. שתי הקבוצות סברו שלקציני חקירות קדם משפט יש מעט כבוד לסנגורים, וגם עורכי דין פליליים פרטיים חשו שלפעמים התובעים מתייחסים לסנגור כמו לחשוד/נאשמים, למרות שעורכי דין של הסנגורים הפליליים התייחסו ליחסיהם עם התובעים כאל חשוד/נאשמים. מכבדים באופן הדדי כעמיתים. הדעה כלפי שופטים הייתה דומה מאוד בקרב שתי קבוצות הסנגורים – שופטים רואים בסניגור כקולגה.

עורכי דין פליליים פרטיים סברו כי לא קציני חקירות קדם משפט ולא תובעים ציבוריים רואים בעורך דין פלילי חלק הכרחי בהליך, אלא שעורך דין מהווה יותר מכשול מאשר ערובה לנאשם בפלילים. מקרה. הם גם חשבו ששופטים רואים בסנגורים פליליים יותר דרישה פורמלית, ובדרך כלל אינם מתייחסים ברצינות לדעותיהם ולטיעוני הסנגורים. דעותיהם של עורכי הדין לסיוע פלילי היו שונים. לדעתם, עורך דין פלילי נחשב בעיני כל הגורמים בתיקים פליליים (קציני חקירות קדם משפט, תובעים, שופטים) כערב לזכויות הנאשמים כקבוע בחוק, ולפיכך יש לכבדם.

כל עורכי הדין שרואיינו סברו שלקציני חקירות קדם משפט נוח וקל יותר לעבוד עם עורך דין לסיוע משפטי מכיוון שאותם עורכי דין אינם ‘דורשים את המקסימום’ עבור לקוחותיהם. כולם גם האמינו שהתובעים חושבים שעורכי דין לסיוע משפטי לא יפריעו לעבודתם.

באשר ליחסם של שופטים לסנגורים, דעותיהם של הסנגורים הפליליים הפרטיים היו שונות מחוות הדעת של הסנגורים הפליליים. עורכי דין פליליים פרטיים סברו כי לשופטים, במידה רבה, דעה טובה יותר על עורכי דין פליליים פרטיים מאשר על עורכי דין פליליים לסיוע משפטי. עורכי הדין של הסנגורים הפליליים לסיוע משפטי היו שותפים לדעה כי שופטים מחפשים את אותם עורכי דין המספקים שירותים באיכות טובה עבור לקוח. הבדלים כאלה מצביעים על כך שבין

246

עורכי דין עצמם, ישנה אמונה חזקה שאין זה יוקרתי לתת שירותים משפטיים לאנשים עניים, ושעורכי דין של סיוע משפטי בסנגורים פליליים עובדים עם תיקי סיוע משפטי רק בגלל שהם לא מצליחים למצוא לקוחות פרטיים.

כל עורכי הדין היו שותפים לדעה כי רוב חברי החברה יבחרו, ¬ללא כל ספק, בעורך דין פרטי, שכן ישנה תפיסה חזקה כי עורכי דין של סיוע משפטי בסנגורים פליליים לא יהיו מסוגלים להגן כראוי על לקוח. הסנגורים הפליליים היו גם שותפים לדעה כי, במידה מסוימת, עורכי דין פליליים פרטיים מציעים שירותי הגנה פליליים שטחיים בלבד ולא יעילים.

בגין תשלום עבור עבודת סיוע משפטי, כל עורכי הדין חלקו דעה נחרצת כי התשלום אינו מספק לחלוטין, ואינו תואם את השירותים הניתנים ואת העבודה הנחוצה בפועל בתיק פלילי.

4.4 סיוע משפטי והבטחת איכות

כפי שנדון בסעיף 2 לעיל (סיוע משפטי), הסיוע המשפטי הפלילי ניתן במסגרת מערכת של יועצים ממונים. ישנם שני סוגים של עורכי דין פליליים הזכאים להתגונן בהקצאה של המדינה – עורכי דין קבועים לסיוע פלילי ועורכי דין לסיוע פלילי במקרים של צורך. עורכי דין קבועים לסיוע פלילי עובדים רק בתיקים פליליים, המוטלים עליהם על ידי רשויות המדינה, ואינם לוקחים לקוחות פרטיים. עורכי דין לסיוע משפטי פלילי במקרים של צורך (ראה סעיף 2 לעיל) זכאים להעניק סיוע משפטי וגם לקחת לקוחות פרטיים בתיקים פליליים או אזרחיים אחרים.

מספרם של עורכי הדין המעניקים סיוע משפטי מוכיח כי מתן סיוע משפטי אינו פופולרי בקרב עורכי דין. יש לכך כמה סיבות אפשריות, כולל: (i) רמת התגמול הנמוכה; (ii) דעתם הדלה של עורכי דין לסיוע משפטי בחברה ובין יתר עמיתיהם; וכן (iii) ביצועים גרועים בדרך כלל של עורכי דין לסיוע משפטי.

מערך הסיוע המשפטי מנוהל על ידי מספר גורמים. האחריות למתן הסיוע המשפטי מתחלקת בין השירותים, המרכיבים את רשימת עורכי הדין לסיוע משפטי, לבין הרשויות הקודמות עורך דין בתיק פלילי. הלשכה אחראית לארגון אימות טיב פעילותם של עורכי דין לסיוע משפטי, בהתאם לכללי הערכת טיב הסיוע המשפטי שאושרו על ידי לשכת עורכי הדין הליטאית, כפי שסוכם עם משרד המשפטים.

מאחר שאין כללים מיוחדים להערכת איכות הסיוע המשפטי, חל ההליך המשמעתי הכללי שמבצע הלשכה. כמו כן, אין מנגנון ישיר להבטחת איכות פרטנית במערכת הסיוע המשפטי.

247

ליטא

ניתן לנקוט צעד משמעתי נגד עורך דין בגין הפרות של דרישות חוק הלשכה ותקנון ההתנהגות המקצועית לעורכי דין ליטא וכן בגין התנהגות בלתי הולמת מקצועית. 204 החלטה על נקיטת צעד משמעתי מתקבלת על ידי לשכת עורכי הדין הליטאית, או שר המשפטים. 205 תביעות משמעתיות נגד עורכי דין נדונות בפני בית המשפט של כבוד הפרקליטים. מי שהגיש בקשה להגשת תובענה משמעתית זכאי להשתתף גם כאשר לשכת עורכי הדין הליטאית שוקלת צורך בהגשת תובענה, וכאשר תובענה נשמעת. נוהל הדיון בתביעות משמעתיות נגד עורכי דין נקבע על ידי לשכת עורכי הדין הליטאית. 206 בית המשפט לכבוד הפרקליטים רשאי להטיל את הסנקציות המשמעתיות הבאות בגין ההפרות הנזכרות לעיל: (א) גינאה; (ii) נזיפה; (iii) נזיפה פומבית; או (iv) ביטול החלטת לשכת עורכי הדין הליטאית להכיר באדם כעורך דין. 207

היו 43 תיקים שהתקבלו לבית המשפט של כבוד הפרקליטים לתקופה מאי 2010-מאי 2011, מתוכם 38 נבחנו וניתנו החלטות. היו תשע החלטות לגינוי; חמש נזיפות; תשע נזיפות פומביות; שלוש החלטות שלא להטיל סנקציה כלשהי; שתי החלטות להפסקת ההליכים המשמעתיים; וארבע החלטות להפסקת הליכים משמעתיים בעילה של התיישנות סטטוטורית. 208 היו שתי נזיפות פומביות הקשורות לאיכות מתן הסיוע המשפטי. הראשון התעורר לאחר שעורך הדין, שסומן כעורך דין לסיוע משפטי בתיק פלילי לנאשם, חתם על הסכם שירותים משפטיים למתן סיוע משפטי גם לנפגע באותו תיק. בית המשפט של כבוד הפרקליטים הכריז כי התנהגות כזו מהווה הפרה של המחויבויות המוסריות והמשפטיות למקצוע הפרקליטים ולחברה, והכפיש את שמו של הפרקליט. 209 המקרה המשמעתי השני התעורר כאשר עורך הדין המעניק סיוע משפטי לא היה שקדן דיו, לא נקט כל פעולה על מנת להעניק סיוע משפטי ללקוח, עיכב מתן סיוע משפטי, ולא התייצב לדיון בבית המשפט מבלי להודיע לבית המשפט או הלקוח. בית הדין של כבוד הפרקליטים הכריז כי התנהגותו של עורך הדין מהווה פגיעה באופי מוסרי גבוה, הפרת ההתחייבויות המוסריות והמשפטיות למקצוע הפרקליטים ולחברה, והכפיש את שמו של עורך דין. 210

204 סעיף 52 לחוק הלשכה.

סעיף 53 לחוק הלשכה.

דו”ח בית המשפט לכבוד הפרקליטים, 14 באפריל 2011.

248

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

בעבודת הדוקטורט שניתחה את הבטחת האיכות בפועל, הגיעה I. Montvydiene למסקנה כי בית המשפט של כבוד הפרקליטים נקט בהליך משמעתי בנסיבות שונות, 211 לרבות כאשר: (i) הפרקליט החמיץ את המועד להגשת ערעור; 212 (ii) היו שגיאות כתיב משמעותיות במסמכי הפרוצדורה, שהקשו על הבנת תוכנו של הטקסט; 213 ו-(3) עורך הדין היה פסיבי בייצוג האינטרסים של הלקוח ולא עשה שימוש בכל האמצעים המשפטיים כדי להגן על האינטרסים של הלקוח. 214

סמכויות המשמעת של הלשכה יכולות להתבצע רק כאשר מתקבלת תלונה ללשכה. למרות שקיימת חוסר שביעות רצון כללית מפעילותם של עורכי דין לסיוע משפטי, הנוהג מלמד על הליכים משמעתיים מועטים שנפתחו נגד אותם עורכי דין לסיוע משפטי שעלולים להתרשל.

באופן כללי, בליטא חסרים מנגנוני אבטחת איכות כלליים ביחס לשירותים משפטיים. למרות שפונקציית אבטחת האיכות מוטלת על הלשכה, ועל הלשכה לארגן, באופן תיאורטי, את אימות טיב פעילותם של עורכי דין המעניקים סיוע משפטי, הדבר לא נעשה כיום.

5. המחויבות הפוליטית להגנה פלילית יעילה

5.1 תפיסת מערכת המשפט הפלילי

בהתבסס על מחקר זמין, פשע הוא הסיבה השנייה בחשיבותה לכך שאנשים לא מרגישים בטוחים (62 אחוז מהנשאלים). 215 הסיבה העיקרית היא העלאת המחירים

Montvydiene 2010, p. 135.

החלטה מיום 12.11.08 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 1/2009 נגד עו”ד י”ש; החלטה מיום 12.11.09 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 10/2009 נגד עו”ד א”ב; פסק דין מיום 11.2.10 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 20/2010 נגד עו”ד א”ז.

פסק דין מיום 10.12.09 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 8/2009 נגד עו”ד א.ת; החלטה מיום 13.5.10 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 27/2010 נגד עו”ד ד.ס.

החלטה מיום 10.6.2009 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 1/2010 נגד עו”ד ר”ר.

ניתוח שיתוף הפעולה בין החברה לבין גורמי המשפט הפלילי; משרד הפנים. 2008, בכתובת: http://www.vrm.lt/index.php?id=1336.

249

ליטא

ואינפלציה. עם זאת, תוצאות אלו אינן תואמות את מספר העבירות הפליליות המדווחות, אשר נמצא פחות או יותר יציב מאז שנת 2000. 216

חברת דעת הקהל וחקר השוק ‘Sprinter tyrimai’ ערכה סקר, ושאלה את המשיבים האם הם תומכים בהחלטה להחזיר את עונש המוות בליטא, שבוטל 13 שנים קודם לכן. מהנשאלים, קצת יותר מ-29 אחוז השיבו ‘בחיוב’, כ-20 אחוז היו ‘סביר יותר שכן מאשר לא’, כ-19 אחוז היו ‘סביר יותר שלא מאשר כן’, קצת יותר מ-13 אחוז היו ‘ממש לא’. ‘, וכמעט 18 אחוז לא היו בעלי דעה או לא ענו על השאלה. 217 תוצאות אלו מצביעות על כך שהחברה הליטאית תומכת בתוקף בענישה מחמירה במערכת המשפט הפלילי.

על פי מחקר סוציולוגי על הערכת מוסדות מערכת המשפט הפלילית שבוצע בשנת 2009 על ידי משרד הפנים, החברה הליטאית התבקשה להביע את דעתה בשאלה כיצד מכבדים את זכויות החשודים. 218 כ-38 אחוזים מהנשאלים אמרו כי זכויות אלו מכובדות “בצורה גרועה”, 38 אחוז ציינו כי “קשה לומר זאת”, ו-24 אחוז ראו את רמת הכבוד כ”מקובלת”. אותה שאלה הועלתה לאנשים העובדים במוסדות מערכת המשפט הפלילית והתוצאות היו כדלקמן: 50 אחוז השיבו ‘באופן מקובל’, 28 אחוז אמרו ‘קשה לומר’, ו-23 אחוז חשבו ‘לא טוב’. 219 שופטים, תובעים ומשטרה נשאלו האם זכויות האדם של חשודים מכובדות והתוצאות היו כדלקמן: 45 אחוז מהשופטים, 63 אחוז מהתובעים הציבוריים ו-48 אחוז מהשוטרים הסכימו לאמירה זו. 220 מספרים אלה מצביעים על כך שרוב השחקנים הציבוריים והפליליים מאמינים שיש כיבוד לקוי של זכויות אדם במערכת המשפט הפלילי.

במסגרת המחקר הסוציולוגי משנת 2009, התבקשה החברה הליטאית להביע את עמדתה גם על פועלם של מוסדות לביטחון הציבור (בתי משפט, תובעים ומשטרה). כ-50% מהנשאלים העריכו את בתי המשפט כעובדים “גרוע”, 34% כ”מקובלים”, ועבור 16% היה “קשה לומר”. לגבי העבודה

ראה בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/Image_Archive/IRD/Statistika/index2.phtml?id=198&idStat = 12&metai=2010&menuo=12&regionas=0&id3=1.

ראה בכתובת: http://www.spinter.lt/site/lt/vidinis/menutop/9/home/publish/MTEzOzk7OzA=.

יצוין כי המונח ‘חשוד’ שונה מהמונח ‘נאשם’, אך על שניהם עשוי להיות מכוסה המונח הכללי ‘נאשם’. המונח ‘חשוד’ מתייחס רק לשלב החקירה שלפני המשפט בהליך הפלילי.

ראה בכתובת: http://www.vrm.lt/fileadmin/Padaliniu_failai/Viesojo_saugumo_dep/naujas/KJ_vertinimas. pdf.

IbitL

250

Inga Abramaviciute Regina Valutyte

מהתובעים, 42 אחוז העריכו את התובעים הציבוריים כעובדים “גרוע”, 37 אחוזים כ”מקובלים”, ו-21 אחוזים אמרו ש”קשה לומר”. עבודת המשטרה הוערכה באופן דומה. כ-50% מהנשאלים העריכו את המשטרה כעובדת “לא טובה”, 34% כ”מקובלת”, ועבור 16% היה “קשה לומר”. 221 במחקר שנערך ב-2010, 39.2 אחוז מהאנשים אמרו שהם סומכים על המשטרה, ו-23.2 אחוז לא; 16.4 אחוזים נתנו אמון בפרקליטות ו

4 5.3 אחוזים לא; ו-14.6 אחוזים נתנו אמון בבתי המשפט ו-44.8 אחוזים לא. 222

תוצאות אלו מראות כי האמון והאמון הכלליים במדינה ביחס למוסדות מערכת המשפט הפלילי נמוכים מאוד. חוסר שביעות הרצון של החברה מבתי המשפט מודגש גם על ידי הארגונים הלא ממשלתיים השונים הפועלים בליטא כבר כמה שנים. 223 קיימות סיבות שונות לכך, לרבות שחיתות, הרכב שופטים ובחירתם, והיעדר השתתפות של החברה הכללית בענייני משפט פלילי.

5.2 המחויבות הפוליטית למשפט פלילי

תחילתה של בינאום ההליך הפלילי הליטאי החלה עם אשרור ה-ECHR, 224, אם כי השינויים הבולטים יותר, הנוגעים לסטנדרטים הבינלאומיים של סדר הדין הפלילי העוסק בזכויות אדם והגבלותיהן, התרחשו רק מאוחר יותר. אלה מונעים מהשפעת פסיקת ה-ECHR, ומשקפים שינוי מהיחס הספקני הראשוני לאפשרות של יישום ישיר של האמנה בתחומי ההליך הפלילי והמשפט הפלילי, 225 להשפעתה המורגשת על עשיית החוק. במסגרת היישום המעשי של העלות לקליק.

מערכת המשפט חוותה שינויים משמעותיים בשנת 2003, כאשר ליטא הצטרפה לאיחוד האירופי. ערכיה של אירופה, כגורם אינטגרלי של האיחוד האירופי, משפיעים ישירות על התפתחות החוק של האיחוד האירופי, מכיוון שהם הופכים ל’חוקיים’. התפתחות החוק הלאומי של מדינות האיחוד האירופי איננה רק ‘דאגה’ של המדינה בלבד. 226

שם.

ראה בכתובת: http://www.vilmorus.lt/index.php?mact=News,cntnt01,detail,0&cntnt01articleid=2&cnt nt01returnid=20.

במקרים רבים, כפי שצוין על ידי המכון למעקב אחר זכויות האדם, בכתובת www.hrmi.lt.

אזובלייט, 2010.

שם.

251

ליטא

אמצעי הדיכוי בחוק הפלילי החדש של ליטא וה-CPC משולבים עם אמצעים הומניסטיים, רציונליים וכלכליים לנאשמים, אם כי, בפועל, נראה שצעדי דיכוי עדיין מופעלים במידה רחבה. עונש מאסר מובן כיחס הסופי בתורה הפלילית של ליטא, כמו גם ברמה הפוליטית. ממשלת ליטא התחייבה בתוכניותיה לשנים 2008-2012 לכוון את המדיניות הפלילית הנוגעת לעונשים שיושמו על ידי בית משפט כלפי עבודות ציבוריות וסנקציות חלופיות אחרות, במקום מאסר. נתונים סטטיסטיים לגבי מורשעים בשנת 2008 הראו שליטא עלתה בפקטור של שניים מהמספר הממוצע של מורשעים במדינות אחרות באיחוד האירופי, ובין כל 27 מדינות האיחוד האירופי הייתה במקום ה -24. 227 נתונים אלה מצביעים על כך שלמעשה, המאסר לא נחשב כיחס הסופי. ישנם, אם כן, תחומים חשובים של רגולציה משפטית שבהם יש להחיל מאסר כצורת עונש באופן מוגבל יותר. 228

ה-CPC (אומץ ב-2002) והחוק הפלילי (אומץ ב-2000) תוקנו באופן קבוע מאז שנכנסו לתוקף. 229 רוב השינויים תאמו את המדיניות הפלילית שהולכת ומחמירה, והרחיבו את תחולת המאסר כעונש, כמו גם את תחומי האחריות הפלילית. לפיכך, מומחים למשפט הפלילי טוענים כי יש ליישם חוקים חדשים לתיקון הליקויים של התקנות הקיימות. 230

6. מסקנות והמלצות

6.1 בעיות עיקריות

בעוד שהמסגרת המשפטית של המערכת הליטאית של סדר הדין הפלילי אכן מבטיחה את הזכויות החשובות ביותר של הגנה פלילית יעילה, עדיין יש צורך בשיפורים ביישום המעשי של זכויות אלו על ידי המוסדות האחראים.

2 27 על כל 100,000 תושבים, היו בליטא 1,797 מורשעים, בהשוואה לממוצע של 94.7 בכל מדינות האיחוד האירופי; מחקר על הכוונה של מדיניות פלילית לעונשים ותרופות, לא קשור לעונשי המאסר, 2010 בכתובת: http://www.teise.org/next. php?nr=500.

2 28 שם.

2 29 הקוד הפלילי וה-CPC שניהם נכנסו לתוקף ב-1 במאי 2003.

2 30 אנצ’ליס 2008.

252

קיימת דרישה חזקה להליך משפט אדוורסרי בליטא. העדר יישום נאות של עיקרון זה בשלב המשפט של ההליך הפלילי מתבטא בשיעור המשמעותי של הרשעות פליליות, ובאחוז הגבוה של דחיות ערעורים על פסקי דין, אשר מרתיע בעליל נידונים מלערער. שיעורי הזיכוי נמוכים מאוד.

בדרך כלל קיימת דעה קדומה כללית כלפי נאשמים הן בבתי המשפט והן בחברה הרחבה יותר. שיעור הזיכוי הנמוך נחשב כאחת ההשלכות של דעה קדומה זו. למרות חשיבותו להלכה, עקרון חזקת החפות אינו מכובד באופן נרחב והוא מופר באופן מתמשך בפועל.

בעקבות הרפורמה בהליך הסיוע המשפטי, נוצרה בליטא מערכת חדשה של סיוע משפטי בערבות מדינה. אמנם זה נחשב לשיפור גדול המסייע ליישם בצורה יעילה יותר את זכויות ההגנה עבור לקוחות מעוטי יכולת, אך מערכת הסיוע המשפטי זקוקה לתיקון נוסף, בעיקר בהתייחס לאבטחת האיכות של שירותי הסיוע המשפטי הפלילי והמשכיות ההגנה הפלילית לאורך כל השלבים. של ההליך הפלילי.

ישנם גם ליקויים נוספים שיש לטפל בהם במועד מוקדם ככל האפשר, לרבות הודעת עורך הדין המיועד לנאשם, במיוחד כאשר הנאשם עצור, גישה לעורך הדין בשלבים שונים של ההליך הפלילי, הגבלות על נאשמים כאשר בחירת עורך דין לסיוע משפטי, וייצוג על ידי אותו עורך דין בכל השלבים הפליליים בהליך הפלילי, ותגמול לא הולם של עורכי הדין לסיוע משפטי. תפקודם של עורכי דין לסיוע פלילי בתיקים פליליים אינו מספק בכל המקרים ואין מנגנון הבטחת איכות להגנה פלילית. אין תחרות בין עורכי דין לסיוע משפטי, ולכן השירותים הניתנים במקרים מסוימים אינם עומדים בסטנדרט כללי הולם.

אין כללים ברורים קבועים כיצד מוסברים זכויות היסוד של הנתבע לאותו אדם ואין דרישת אימות. אכן, בדרך כלל לא מתקיים הסבר כזה ברגע המעצר הזמני שלו.

נראה כי השימוש באמצעי מניעה במקום מעצר לפני משפט גבוה למדי, מה שנחשב כגורם חיובי. עם זאת, השימוש באמצעי מניעה כשלעצמו בתיקים פליליים הוא גבוה מאוד, ובמספר מסוים של תיקים פליליים אינו מבוסס משפטית; הם מיושמים דווקא כעניין של תרגול שגרתי. גם מעצר כאמצעי כפייה מיושם לעתים קרובות מדי. בתי המשפט אינם מצליחים להעריך את נסיבותיו האישיות של הנאשם בעת ההחלטה על מעצר לפני משפט, אלא מסתמכים

253

ליטא

במידה רבה על חומרת העבירה בה חשוד הנאשם, וכן על הענישה האפשרית החלה עם הרשעה.

6.2 המלצות

1. הנהגת אמצעים לשינוי היחס הענישתי של החברה כלפי מורשעים, ולהגברת השימוש באמצעי מניעה בגין עבריינות ופשעים.

2. לשנות את הנוהג של הטלת עונשים ואמצעי כפייה, ולהכניס את השינויים המשפטיים הדרושים כדי לצמצם את השימוש במאסר ובמעצר עבור, בהתאמה, מורשעים ועצורים.

3. לנקוט באמצעים מתאימים כדי להביא בחשבון את מי שמפר את עקרון חזקת החפות, במטרה למנוע הפרות עתידיות של העיקרון.

4. הנהגת אמצעים להבטחת הודעה מוקדמת ככל האפשר לנאשם על מינוי עורך דין (בפרט כאשר הנאשם עצור), גישה לעורך דין בשלבים שונים של ההליך הפלילי, הפחתת ההגבלות על נאשמים בבחירת עורך דין לסיוע משפטי., ייצוג על ידי אותו עורך דין בכל שלבי ההליך הפלילי, ותגמול הולם לעורכי דין סיוע משפטי.

5. על מנת להעלות את הסטנדרטים המקצועיים של עורכי דין פליליים, פיתוח מערכת יעילה לאבטחת איכות פרטנית וכללית של עורכי דין לסיוע משפטי.

6. הכנסת ‘כתב זכויות’ סטנדרטי למצ”ח ותוודא שהזכויות במכתב מוסברות לחשוד/נאשם בצורה מובנת ובתחילת מעצר המשטרה.

254

7. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים ומאמרים

אברמוויציוס וחב’. 2004

Abramavicius, A. et al. פרשנות לחוק הפלילי של הרפובליקה של ליטא, חלק א ‘, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2004.

אברמוויציוס, ביליונאס וסוודאס 2009

Abramavicius, A., Bieliunas, E. and Svedas, G., פרשנות לקוד הפלילי של הרפובליקה של ליטא, חלק ב ‘, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2009.

אברמוויציוס, Bieliunas and Svedas 2010

Abramavicius, A., Bieliunas, E. and Svedas, G., פרשנות לקוד הפלילי של הרפובליקה של ליטא, חלק שלישי, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2010.

אנצ’ליס 2008

Ancelis, P., נטיות של התפתחות ההליך הפלילי לאחר כניסתו לתוקף של קוד סדר הדין הפלילי החדש בשנת 2003. אוניברסיטת מיקולס רומריס, הפקולטה לבטיחות הציבור, המחלקה לקרימינולוגיה והליך פלילי: וילנה, 2008.

אזובלייט 2010

Azubalyte, R., Tendenses of the development of the Lithuan Procedure Plc, University of Mykolas Romeris, הפקולטה למשפטים, המחלקה להליך פלילי: וילנה, 2010.

קייפ ועוד. 2010

Cape, E. et al., Effective Criminal Defense in Europe, Antwerp-Oxford-Portland: Intersentia, 2010.

Goda, Kazlauskas and Kuconis 2003

Goda, G., Kazlauskas, M. and Kuconis, P., פרשנות לחוק סדר הדין הפלילי של הרפובליקה של ליטא, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2003.

Goda, Kazlauskas and Kuconis 2005

Goda, G., Kazlauskas, M. and Kuconis, P., Law Lawyer Law, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2005.

255

ליטא

Gusauskiene 2008

Gusauskiene, M., ‘זכותו של החשוד לקבל מידע: ההנחות התיאורטיות ואפשרויות היישום’, Jurisprudencija, 2008 6 (108), עמ’ 60-66.

יורקה 2006

Jurka, R., ‘איסור לחייב את האנשים למסור עדות נגד עצמם כערובה החוקתית בהליך הפלילי’, Jurisprudencija, 2006 1 (79), עמ’ 31-39.

קוקליאנסקיס 2005

Kuklianskis, S. ‘העילות התיאורטיות של חקירת קדם משפט’, Jurisprudencija, 2005, 75 (67), עמ’ 7-15.

Milasiute and Svedas 2003

Milasiute, V. and Svedas, G., החלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם נגד ליטא. 1 בינואר 2002-1 בינואר 2003, מרכז מידע משפטי: וילנה, 2003.

מונטווידיין 2010

Montvydiene, I., סיוע משפטי בערבות מדינה בתיקים אזרחיים, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת מיקולס רומריס: וילנה, 2010.

Sapalaite 2007

Sapalaite, E., ‘בעיות חקירת עדים: רגולציה בהליך הפלילי וביישום בפועל’, מושלו דרבאי, 2007 3 (93), עמ’ 83-91.

פעולות משפטיות ב- Valstybes Zinios (העיתון הרשמי)

חוקת הרפובליקה של ליטא. Valstybes Zinios, 1992, מס’ 33-1014.

חוק יסודות ההגנה על זכויות הילד. Valstybes Zinios, 1996, מס’ 33-807.

חוק על לשכת עורכי הדין של ליטא. Valstybes Zinios, 2004, מס’ 50-1632.

חוק אישורו והשפעתו של חוק העונשין. חוק העונשין. ValstybesZinios, 2002, מס’ 73-3084.

256

חוק אישור, תוקף ויישום חוק סדר הדין הפלילי. חוק סדר הדין הפלילי. Valstybes Zinios, 2002, מס’ 37—1341, מס’ 46.

חוק סיוע משפטי בערבות מדינה, ולסטיבס זיניוס, 2000, מס’ 30—827.

חוק אישורו והשפעתו של החוק הפלילי. חוק פלילי. Valstybes Zinios, 2000, מס’ 89-2741.

החלטת ממשלת ליטא מס’ 468. Valstybes Zinios, 2006, מס’ 61-2181.

קוד התנהגות מקצועי עבור עורכי הדין של ליטא. Valstybes Zinios, 3 בנובמבר 2005, מס’ 130-4681.

החלטת משרד המשפטים מס’ 1R-27, 10 ביולי 2007. Valstybes Zinios, 2007, מס’ 78-3163.

מקרים

החלטה מיום 24 בינואר 1995, בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא. החלטה מיום 16 בינואר 2006, בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא. החלטה מיום 28 במרץ 2006, בית המשפט החוקתי של הרפובליקה של ליטא.

החלטה מיום 12.11.08 של בית המשפט לכבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 1/2009 נגד עו”ד י”ש.

החלטה מיום 12 בנובמבר 2009 של בית המשפט לכבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 10/2009 נגד עו”ד א.ב.

החלטה מיום 11.2.2010 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 20/2010 נגד עו”ד א”ז.

החלטה מיום 10.12.09 של בית המשפט לכבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 8/2009 נגד עו”ד א.ט.

החלטה מיום 13.5.10 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 27/2010 נגד עו”ד ד.ס.

החלטה מיום 10.6.2009 של בית הדין של כבוד הפרקליטים בתיק משמעתי מס’ 1/2010 נגד עו”ד ר”ר.

257

ליטא

הפניות אחרות

הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים 2011

דיווח לממשלת ליטא על הביקור בליטא שבוצע על ידי הוועדה האירופית למניעת עינויים וטיפול או ענישה לא אנושיים או משפילים (CPT) בין התאריכים 14-18 ביוני 2010 CPT/Inf (2011) 17 בכתובת: http:// www.cpt.coe.int/documents/ltu/2011-17-inf-eng.pdf, סעיף. 21.

http://www2.ohchr.org/english/bodies/hrc/docs/ngo/HRCI_Litthuania_HRC_ Future.pdf.

ועדת זכויות האדם nd

ועדת זכויות האדם, ‘האם יש מספיק כבוד לעקרון חזקת החפות בליטא?’, בכתובת: http://www3.lrs.lt/pls/inter/w5_show?p_r=4463&p_k = 1&p_d=111364.

משרד המשפטים 2010

דו”ח על ארגון והגשת הסיוע המשפטי המשני בשנת 2009, משרד המשפטים, 2010.

Prapiestis 2011

Prapiestis, J., ‘מקרי הברחה בליטא – נדיר’, בכתובת: http://www.alfa.lt/straipsnis /10887679/Prapiestis..Lietuvoje.kontrabandos.bylos..retenybe=2011-03-28_11-00 /.

Slaptai.lt nd

ראיון עם עוזרו של מנהל האגודה הליטאית לזכויות אדם נ. אורנטאיט, בכתובת: http://www.slaptai.lt/gyvenimo-skandalai/4309-visuomeniniu-orga nizaciju-atstovai-buvo-isprasyti-is-sales.html

Teisingumas.lt nd

‘חברי הציבור סיפקו רעיונות חשובים לשיפור ניהול המשפט’, בכתובת: http://www.teisingumas.lt/naujienos/aktualijos/visuomenes-atstovai- pateike-vertingu-ideju-kaip-gerinti-administraciniu-teismu- ויקה.

258

Nadejda Hriptievschi

פרק 6 מולדובה 1

1. מבוא

1.1 מידע דמוגרפי בסיסי

מולדובה היא רפובליקה פרלמנטרית עם מערכת משפט פוסט-סוציאליסטית. זוהי רפובליקה יחידה; אולם, עקב סכסוך פוליטי שפרץ ב-1992, חלק זעיר במזרח המדינה – טרנסניסטריה – נפרד והכריז על עצמאותו באופן שנוי במחלוקת. דוח זה משקף את השיטה רק במולדובה, ואינו כולל את טרנסניסטריה, שלמולדובה אין סמכות דה-פקטו לגביה.

אוכלוסיית מולדובה מונה קצת יותר מ-3.5 מיליון תושבים. יש מעט יותר נקבות מזכרים. 2 קצת יותר משני מיליון אנשים חיים באזורים כפריים וקצת פחות מ-1.5 מיליון חיים באזורים עירוניים. כ-630,060 אנשים, או 17.84% מהאוכלוסייה, הם בני 15 ומטה. מרכזי האוכלוסייה העיקריים הם הבירה, עיריית קישינב, עם 789,500 נפש (22.17 אחוז) מאוכלוסיית המדינה, ועיריית בלטי, עם 148,900 נפש (4.18 אחוז). 3

לפי המפקד האחרון, שנערך ב-2004, 75.8 אחוז מהאוכלוסייה הזדהו כמולדובים, 8.4 אחוזים כאוקראינים, 5.9 אחוזים כרוסים.

דו”ח מדינה זה נבדק על ידי Vasile Rotaru, עורך דין להגנה פלילית, מרצה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה הממלכתית של מולדובה.

לפי נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה, בתחילת שנת 2011 עמדה האוכלוסייה היציבה על 3,560,430, מתוכם 1,848,324 נשים ו-1,712,106 גברים בכתובת http://www. statistica.md. נתון זה אינו כולל את טרנסניסטריה, אזור מתנתק במולדובה. כפי שצוין, נתונים מטרנסניסטריה אינם כלולים בדוח זה.

המידע מגיע מהלשכה הלאומית לסטטיסטיקה.

259

מולדובה

4.4 אחוז כגאגאוז, 2.2 אחוז כרומנים, 1.9 אחוז כבולגרים, 1 אחוז כבני לאומים אחרים, כאשר 0.4 אחוז לא מצהירים על דבר. בשני המרכזים המאוכלסים ביותר המצב הוא כדלקמן: בקישינב – 67.6 אחוז הם מולדובים, 13.9 אחוז רוסים, 0.9 אחוז גאגאוז ו-4.5 אחוז רומנים; בבלטי – 52.4% הם מולדובים, 23.7% הם אוקראינים, 19.2% הם רוסים, 0.2% הם גאגאוזים ו-1.8% הם רומנים. ריכוז המיעוטים האוקראינים והרוסים גבוה יותר בבלטי, ומספרם של אלו שהזדהו כרומנים גבוה יותר בקישינב. חשוב לציין שמפקד 2004 ספג ביקורת על הטיה ופגמים במתודולוגיה; עם זאת, זהו הנתונים הרלוונטיים היחידים הזמינים עבור המדינה כרגע.

באשר לשיעורי העוני, בשנת 2010, כ-734,900 איש או 21.9 אחוז מהאוכלוסייה חיו בעוני מוחלט (שיפור של 4.4 נקודות אחוז בהשוואה ל-2009), ו-46,300 איש או 1.4 אחוז מהאוכלוסייה חיו בעוני קיצוני. 4

1.2 אופי מערכת המשפט הפלילי

מערכת המשפט הפלילי במולדובה היא מערכת מעין יריבות, וסמכויות ההגנה מוגבלות משמעותית בשלב קדם המשפט (הסנגור זכאי לגישה מלאה לתיק רק בתום החקירה הפלילית (קדם משפט)., 5 ו

הערת מידע על העוני במולדובה בשנת 2010, משרד הכלכלה, הרפובליקה של מולדובה, יולי 2011. קו העוני הקיצוני (קו העוני במזון) מייצג את הערך הכספי של נורמות התזונה (הן קלוריות ומוצרי מזון) המומלצים על ידי תזונאים ומאושרים על ידי הממשלה. קו העוני המוחלט כולל גם מזון וגם מוצרים ושירותים שאינם מזון והוא מחושב כקו העוני הקיצוני חלקי ההוצאות על מצרכי מזון בסך ההוצאות של משקי הבית.

אין חובה על גוף החקירה הפלילי להציג ראיות בפני ההגנה במהלך חקירת קדם המשפט, מלבד ראיות שנאספו באמצעים בהם השתתף הנאשם באופן פעיל (אין כללי גילוי כשלעצמם). עורך הדין והנתבע רואים את הפרוטוקולים של פעולות פרוצדורליות שבוצעו לבקשת הסנגור. עליהם לראות את הראיות שהביא התובע כדי להצדיק את המעצר לפני משפט; אולם בפועל זכות זו אינה נשמרת באופן שגרתי. עורך הדין והנאשם מקבלים גישה מלאה לחומר הראיות שנאסף על ידי גוף החקירה הפלילית רק בתום חקירת קדם המשפט, כאשר תיק התיק מוכן לשליחה לבית המשפט – רק באותו הרגע הוא מוצג. לנאשם ולעורך דינו.

260

Nadejda Hriptievschi

בעל סמכויות חקירה מוגבלות 6 וניהול ראיות). שלב קדם המשפט נכתב ברובו ומובל על ידי גוף החקירה הפלילי. האופי האדורסארי של הליך בית המשפט נקבע במפורש בחקיקה הלאומית. 7 המערכת עברה רפורמה נרחבת מאז זכתה מולדובה בריבונותה ב-1990 ועצמאותה ב-1991, כשהיא מבקשת ללא הרף, לפחות כפי שהוכרז על ידי קובעי המדיניות, לעמוד בסטנדרטים האירופיים, שנגזרו בעיקר מבית הדין האירופי לזכויות האדם (ECtHR). ) פסיקה והמלצות שונות של האו”ם, מועצת אירופה ולאחרונה, מומחי האיחוד האירופי. מרכיבים רבים של השיטה הפוסט-סובייטית עדיין קיימים בפועל, כמו גם בהוראות משפטיות שונות.

ההליך הפלילי מוסדר בפירוט על ידי חוק סדר הדין הפלילי (CPC) וחוקים קשורים אחרים, בהתחשב בערכים שהוא מגן עליהם ובאזורים הפוטנציאליים שיופרו אם לא יישמרו. באופן מסורתי, הגורמים הרלוונטיים במערכת המשפט הפלילי מייחסים חשיבות רבה להוראות המל”ל. 8 בפועל ובחוק, קיימות הוראות רבות שאינן בעלות לקליק, אלא מיושמות בהליך פלילי. האמרה ‘תיאוריה היא דבר אחד והפרקטיקה שונה לגמרי’ עדיין מקובלת על המעורבים במערכת המשפט הפלילי (גופי חקירה פליליים, סנגורים ואפילו שופטים). הדחף למצוא נאשמים אשמים, ללא קשר להפרות פרוצדורליות במהלך החקירה, עדיין בולט כאחד המאפיינים המובילים הן לחוקרים והן לשופטים.

להבנת הסוגיות והמגמות העכשוויות במערכת המשפט הפלילי, רלבנטית סקירה של תקופות הרפורמה העיקריות במערכת המשפט ובמשתמע גם במערכת המשפט הפלילי. ניתן לחלק את התקופות הללו באופן הבא:

הסנגור יכול לבקש ולהציג חפצים, מסמכים ומידע הנחוצים למתן סיוע משפטי, לרבות שיחה עם אנשים אם הם מסכימים, יכול לבקש מסמכים שונים מארגונים המחזיקים במידע הרלוונטי, לבקש חוות דעת של מומחה ולהציג מידע בכתב ובעל פה. וכן חפצים ומסמכים שיכולים לשמש כראיה (סעיף 100, CPC). עם זאת, זכויות אלו מוגבלות למדי בשל הקשיים בהם נתקלים עורכי דין בעת איסוף הראיות (לעיתים קרובות מוסדות מסרבים להציג את המידע המבוקש). יתרה מכך, עורכי דין רבים נרתעים מלהציג ראיות כלשהן, שכן הם תלויים בתובע כדי לקבל את הראיות המתאימות. עורכי דין יכולים לערער על החלטת התובע בפני השופט החוקר. לניתוח נוסף בנושא זה, ראה סעיף 3.4.1.

אומנות. 24 לחוק סדר הדין הפלילי (CPC); אומנות. 10 (3) לחוק הארגון השיפוטי. דעה זו הודגשה בהחלטת בית המשפט לחוקה מיום 22 בינואר 2008, שקבעה כי: “(1) ההליך הפלילי מוסדר על ידי הוראות חוקת הרפובליקה של מולדובה, אמנות בינלאומיות שהיא צד להן. והקוד הנוכחי… (4) ניתן ליישם את הנורמות המשפטיות הפרוצדורליות מחוקים לאומיים אחרים רק אם נכללות בקוד הנוכחי”.

261

מולדובה

1 ) 1990-1994 – התקופה התאפיינה באימוץ הכרזת הריבונות, הכרזת העצמאות והתפיסה לרפורמה משפטית ומשפטית ב-21 ביוני 1994, והגיעה לשיאה עם קבלת חוקה חדשה ב-29 ביולי 1994 במהלך תקופה זו, עיקר השינויים במערכת המשפט הפלילי היו אימוץ חוק משטרה חדש (1990), שהכניס את השם ‘משטרה’ במקום מיליציה; קבלת חוק חדש על הפרקליטות (1992), ושינויים בשיטת מינוי השופטים. לא ניתן לסווג תקופה זו לפי שינויים איכותיים גדולים באופן תפקודה של מערכת המשפט הפלילי, אך המיקוד השתנה מהגנה על אינטרסים של המדינה להגנה על זכויות הפרט.

2 ) 1994-2001 – מסמן את הגל האמיתי הראשון של רפורמות במוסדות המשפט, המבוססים במידה רבה על התפיסה לרפורמה משפטית ומשפטית. במהלך תקופה זו אושררה האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR), וכך גם אמנות זכויות האדם העיקריות של האומות המאוחדות ומועצת אירופה, שקבעו במידה רבה את השינויים במערכת המשפט הלאומית. אומצה גם חבילה של חוקים חדשים המסדירים את מערכת המשפט. 9 מערכת המשפט שונתה משתי רמות לארבע רמות שיפוט. בית המשפט החוקתי נוצר; היא אינה חלק רשמית ממערכת המשפט והיא הישות היחידה שמפעילה סמכות חוקתית במולדובה. הוקמה מועצת השלום העליונה (SCM), גוף עצמאי המפעיל את הניהול העצמי של מערכת המשפט. לשופטים ניתנה הסמכות להוציא צווי מעצר 10 והוכנס עיקרון ההליכים האדוורסאריים בהליך הפלילי, המחליף את השיטה הסובייטית האינקוויזיטורית.

כמו כן, התקבל חוק הלשכה החדש שיצר לשכת עורכי דין חדשה והכריז על עצמאותה. כמו כן התקבל חוק חדש על הפרקליטות, אך הוא עשה שינויים קוסמטיים בלבד במערכת התביעה.

3 ) 2001-2009 – תקופה זו מאופיינת ביוזמות רבות שנויות במחלוקת ושינויים במערכת המשפט הפלילי. זו הייתה גם התקופה שבה ה

כך למשל חוק ארגון שיפוטי, בחירת שופטים והצהרת שופטים, חוק מעמד השופט, חוק אחריות משמעת של שופטים וחוק בית המשפט העליון.

חוק מס’ 1579 מיום 27 בפברואר 1998, לתיקון ה-CPC מיום 24 במרץ 1961.

Nadejda Hriptievschi

המפלגה הקומוניסטית שלטה במדינה. בשנת 2001 הוארכה תקופת המעצר ללא אישום מ-24 ל-72 שעות, וזכותם הבלעדית של שופטים להוציא צווי מעצר נקבעה במפורש בחוקה. 11 בשנת 2002 תוקנה החוקה כדי לאפשר שינויים בארגון מערכת המשפט, שתוקן מארבע לשלוש רמות שיפוט. בעוד שהמניע העיקרי של השינוי הזה היה להגביר את הנגישות לצדק של העם, הוא הביא למערכת משפט עמוסה מדי, במיוחד מכיוון שיותר מדי תיקים הגיעו לבית המשפט העליון לצדק, שהפך אותו בפועל לערכאה דיונית, באופן משמעותי. צמצום יכולתה לבחון ולהבטיח פרקטיקה שיפוטית אחידה.

הקודים החדשים העיקריים, לרבות חוק סדר הדין הפלילי (CPC) וחוק עבירות מינהליות חדש, אומצו ונכנסו לתוקף, וסיכמו את מאמצי הרפורמה השיפוטית שהחלו בשנת 1994. ה-CPC כלל מוסדות חדשים רבים שנועדו להגביר את ההגנה על זכויות בהליך הפלילי, כגון השופט החוקר וקצין החקירות הפליליות, והגברת סמכויות הפיקוח על החקירה הפלילית על ידי התובע. החוק הפלילי כלל חלופות חדשות למעצר. במקביל, ההליך הפלילי הסתבך.

תקופה זו סווגה גם בהתייחסות לתהליך של ‘טיהור המוני’ של מערכת המשפט לאחר 2002, כפי שדווח על ידי אגודת השופטים המולדובה, שבמהלכו שבעה שופטים איבדו את תפקידם ונשיא מולדובה סירב לחדש את המנדטים של 57 שופטים אחרים. 12 הדבר הותיר חותם עמוק על הרשות השופטת מבחינת עצמאותה מהרשות המחוקקת והמבצעת. מתחת לחלק פנימי, אבל בעיקר

חוק מס’ 351 מיום 12 ביולי 2001, לתיקון החוקה מיום 29 ביולי 2004.

הוועדה הבינלאומית של משפטנים, מולדובה: שלטון החוק בשנת 2004, דו”ח המרכז לעצמאות שופטים ועורכי דין, נספח I, בעמוד 6 (2004); Declaratia Parlamentului privire la starea justitiei ברפובליקה מולדובה $i mdsurile necesare imbundtdttirii situatiei in domeniul justitiei (הצהרת הפרלמנט הזו לגבי מצב העניינים במערכת המשפט והאמצעים הדרושים לשיפור המצב במערכת המשפט מס’ 53), אומצה על ידי החלטת הפרלמנט מס’ 53. מיום 30 באוקטובר 2009, מתייחס גם ל”ביטול ממערכת המשפט, בשנים 2002-2003, של מספר לא מבוטל של שופטים ישרים ומוסמכים, על בסיס קריטריונים פוליטיים, וקידום מועמדים צייתנים לממשלה”). אחד הסגנים ונשיא לשעבר של בית משפט מחוזי בקישינב, יון פלקה, הזכיר כי 84 שופטים פוטרו ללא סיבה; תמליל הדיון בפרלמנט מיום 30 באוקטובר 2009, זמין בכתובת http://www.parlament.md/news/ plenaryrecords/30.10.2009/.

263

מולדובה

לחץ חיצוני, במיוחד מצד מועצת אירופה והאיחוד האירופי, בשנת 2005 יזמה מפלגת השלטון שורה של שינויים חיוביים בנוגע לארגון הרשות השופטת. עם זאת, רוב השינויים הללו היו פורמליים למדי ולא הגיעו לליבם ולמוחם של שופטים רבים. הבעיות הגדולות ביותר נותרו בתת-מימון המערכת, מה שנקרא ‘ צדק טלפון 13 ‘, 14 ותפיסה מוגברת של שחיתות בקרב שופטים. 15 תקופה זו מאופיינת גם בהסתננות פוליטית עמוקה למערכת המשפט הפלילי ובשימוש במערכת כדרך לשלוט ביריבים פוליטיים, או בתעשיות המרכזיות, במדינה.

4 ) 2009-הווה – בתקופה זו הוקמה ממשלת קואליציה

(ברית לשילוב אירופה) ולראשונה מזה שמונה שנים שולטות מפלגות אחרות מלבד המפלגה הקומוניסטית. בספטמבר 2009 הוקמה הממשלה החדשה וממשלתה המחליפה 16 כללה תוכנית שאפתנית לרפורמה במשפטים בתוכניות הארבע-שנתיות שלה, שמטרותיה העיקריות הן ביטול השחיתות במערכת המשפט, הבטחת עצמאות ויעילות שיפוטית, הסרת תלות פוליטית של משרד התביעה, משטרת רפורמה בהתאם להמלצה הבינלאומית

צדק טלפוני מתייחס למקרים בהם השופט מושפע בהחלטתו מגורמים אחרים או זרועות כוח המבקשים מהשופט להכריע בתיק על סמך בקשה זו, ולא על בסיס חומרי התיק.

ראה עדויות עדכניות לגבי “החזרת הצדק הטלפוני במולדובה” בתוכנית לניטור משפטים של OSCE למולדובה, נציגות OSCE למולדובה, דו”ח אנליטי של שישה חודשים: “ממצאים ראשוניים על הניסיון של פנייה לבית המשפט במולדובה”, ב-31 (2006) ), זמין בכתובת http://www. osce.org/documents/mm/2006/11/24340_en.pdf; Redpath ו-Hriptievschi, ביצועי צדק פלילי מנקודת מבט של זכויות אדם: הערכת השינוי של מערכת המשפט הפלילי במולדובה, קרן סורוס – מולדובה, בכתובת 54 (2009), זמינה בכתובת http://www.soros.org/ initiatives/brussels /articles_publications/publications/report-criminal-justice-20091130/report- criminal-justice-20091130.pdf.

ראה, למשל, Transparency International — Moldova, Masuram coruptia: de la sondaj la sondaj ( מדידת שחיתות: מסקר לסקר) (ברומנית), קישינב: 2008, זמין בכתובת http://www.transparency.md/content/ blogcategory/16/48/4/8/lang,ro/. מחקר אחר שנערך לאחרונה מצא כי 42% מהאנשים שפנו לבית המשפט ב-2009 עשויים לשחד שופט. ראה Redpath, סקר קורבנות ואמון הציבור. אמות מידה לפיתוח מדיניות משפט פלילי במולדובה, קרן סורוס – מולדובה, קישינב: Cartier, 2010, זמין בכתובת http://www.soros. md/publication/2011-01-04.

התוכנית של הממשלה שהוקמה בספטמבר 2009 ושל אותה ממשלה פחות או יותר שהוקמה בינואר 2011, לאחר בחירות מוקדמות לפרלמנט בנובמבר 2010 (אליאנס לשילוב אירופה 2) דומות מאוד לגבי נושא הרפורמה במשפטים.

Nadejda Hriptievschi

תיקונים, ולהבטיח גישה לצדק לכולם. השיח הפוליטי הנוכחי נשלט על ידי טענות לשחיתות ותלות פוליטית של שופטים 17 ושל גורמים אחרים במגזר המשפטים, 18 ומכאן הצורך ברפורמה במגזר המשפטי.

ב-25 בנובמבר 2011 אישר הפרלמנט אסטרטגיה לרפורמה במגזר המשפטים לתקופה 2011-2016. המטרה העיקרית של האסטרטגיה היא ליצור ולבנות מגזר משפט נגיש, יעיל, עצמאי, שקוף, מקצועי, בעל אחריות ציבורית גבוהה התואמת את הסטנדרטים האירופיים, על מנת להבטיח את שלטון החוק והגנה על זכויות האדם. נדבך נפרד באסטרטגיית הרפורמה מוקדש למערכת המשפט הפלילי, שמטרתו לייעל את שלב החקירה של קדם המשפט ולהגביר את יכולתה של מערכת המשפט הפלילי לאפקטיבית.

הצהרת הפרלמנט על מצב המשפט במולדובה והפעולות הנדרשות לשיפור מצב העניינים בתחום המשפטים, החלטת הפרלמנט מ-30 באוקטובר 2009. הממשלה החדשה מייחסת בעיקר את מצב העניינים הנוכחי במערכת המשפט לשמונה ¬השנים הקודמות. מדיניות המשטר הקומוניסטי.

התובעים נתפסים על ידי פוליטיקאים כתלויים מדי בתובע העליון היררכית, ובסופו של דבר, התובע הכללי נחשב לדמות פוליטית. תוכנית הממשלה לשנים 2011-2014 ואסטרטגיית הרפורמה במגזר המשפטים שוקלות ייחוס מעמד של שופטים לתובעים ותיקון הליך מינוי התובע הכללי, על מנת לשלול את האפשרות שמינויים ופיטורים יתבססו על קריטריונים פוליטיים. המשטרה תמיד הייתה הכלי של מפלגת השלטון במולדובה. המשטרה ספגה ביקורת קשה על ידי האופוזיציה דאז לאחר הבחירות לפרלמנט ב-5 באפריל 2009. ב-7 באפריל באותה שנה, הפגנות אנטי-ממשלתיות שליו הפכו לאלימות כאשר קבוצת מפגינים הסתערה על בנייני הממשלה והפרלמנט. המשטרה התנגדה בתחילה, אך לאחר מכן הורה הנשיא לעזוב את שני הבניינים, שהותקפו על ידי המפגינים. עם זאת, בערב ה-7 באפריל, תגובת המדינה הייתה מכריעה – היא החלה בקמפיין אכזרי ושרירותי של המשטרה וכוחות הביטחון, שעצרו מאות אנשים, ללא קשר לקשר שלהם לביזה או להפגנות. הקמפיין נמשך מספר ימים, כאשר אנשים שנעצרו, בעיקר צעירים, עונו ונתונים להתעללות אחרת (לתיעוד יסודי של אירועים אלה, ראה Bencomo, Entrenching Impunity: Moldova’s Response to Police Violence במהלך ההפגנות שלאחר הבחירות באפריל 2009, קרן סורוס – מולדובה, הסוכנות השוודית לשיתוף פעולה בינלאומי, קישינב: קרטייה, 2009, זמין בכתובת http:// www.soros.md/docs/HR%20Report_Final_cover.pdf. למרות שאירועים אלו הולידו ביקורת קשה על משרד הפנים והובטחו רפורמות ע”י הממשלה החדשה, לא היה מעקב מועט. עד היום לא נשפך אור על אירועי אפריל 2009. אסטרטגיה לרפורמה במשרד הפנים התקבלה בסוף 2010. טרם חלו שינויים גלויים. עורכי דין בדרך כלל אינם נתפסים כחלק שווה ממגזר המשפט הפלילי (הרפורמות הרלוונטיות הקשורות ללשכת עורכי הדין ועורכי הדין מטופלות בסעיף 4 לדו”ח זה).

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 66.

265

מולדובה

לחקור פשע, תוך הגנה נאותה על זכויות האדם. נותר לראות כיצד ייושמו היעדים המתואמים.

בסוף שנת 2011 הגיש משרד המשפטים לפני הפרלמנט הצעת חוק לתיקון המל”ל בכמה היבטים. התיקונים הרלוונטיים ביותר ¬ביחס לזכויות הגנה אפקטיביות הם אלה: למעט יכולתו של הנאשם למסור עדות שקר; הנהגת הליך מפושט, לרבות שימוע המבוסס על הראיות שנאספו בשלב החקירה של קדם משפט כאשר הנאשם מודה באשמה (בנסיבות כאמור, העונש מופחת ב-25 אחוזים); הגבלת העילות להגשת עניין בביטול (ערעור יוצא דופן); הכנסת שני אמצעי ערעור יוצאי דופן חדשים, דהיינו דיון חוזר בתיק לאחר שה-ECTHR הוציא פסק דין שלילי נגד מולדובה, וסכסציה לטובת החוק; ועיצוב מחדש של מעמד הערבות (שחרור בערבות) מחלופה למעצר לפני משפט לאמצעי קדם משפט.

המחקר העדכני והרלוונטי ביותר על תפיסת האוכלוסייה את אנשי מקצוע ומוסדות המשפט הפלילי הוא מחקר ביצועי המשפט הפלילי, שבוצע על ידי ה-SFM בשנת 2008. המחקר חושף את הדירוגים הבאים ביחס לביצועים (ירודים): המחוקקים קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר של 35 אחוז, ואחריה משטרת הסדר הציבורי (30 אחוז), המשטרה הפלילית (29 אחוז), בתי כלא (28 אחוז), תובעים (27 אחוז), שופטים (25 אחוז) ועורכי דין (19 אחוזים). ).

בכל הנוגע למערכת המשפט הפלילי כולה, מבין המוכנים לענות, 35 אחוז נתנו דירוג שלילי, 35 אחוז דירוג ניטרלי ורק 30 אחוז הגיבו חיובי. 19 הסקר גם מצא כי כל רמה של אינטראקציה עם המשטרה נוטה להשפיע לרעה על תפיסת המשטרה. ממצא זה אושר על ידי תוצאות סקר הקורבנות משנת 2010. 20 להיפך, הניסיון בפועל עם בית המשפט הוביל לתפיסה חיובית יותר של שופטים, מה שמצביע על כך שלאנשים יש בדרך כלל ציפיות נמוכות ממערכת בתי המשפט. 21

בסקר הקורבנות של 2010 היו כמה ממצאים מטרידים בנוגע לשוחד במולדובה. כפי שצוין לעיל, היא הגיעה למסקנה ש-42% מהאנשים שפנו לבית המשפט ב-2009 עשויים לשחד שופט. ממצא זה נתמך גם בעובדה ש-41 אחוז מהאנשים הציעו ש’סביר מאוד’ שאדם יכול

2 0 שם עמ. 14.

2 1 שם עמ. 50.

266

Nadejda Hriptievschi

לפתור בעיה על ידי הצעת שוחד לשופט. 22 למרות שהסקר הצביע על כך שבסך הכל, “רק” 20 אחוז מהאוכלוסייה היו אחראים לשוחד ששולמו במדינה, 23 הנתונים הללו מדאיגים.

1.3 המבנה והתהליכים של מערכת המשפט הפלילי

הבהרת הטרמינולוגיה הרלוונטית:

מעצר/מעצר ומעצר לפני משפט

החקיקה המולדובה קובעת שני הליכים שבהם אדם נשלל מחירותו לפני משפט:

1 ) מעצר/מעצר – במקרים פליליים ניתן להחזיק אדם במעצר עד 72 שעות בטרם יובא בפני שופט חוקר (בהמתנה לצו מעצר). 24 זה דומה למערכות אחרות סובייטיות לשעבר, 25 והמונח האנגלי המקביל יהיה משמורת משטרתית. מבחן החשש הוא ‘חשד סביר’.

בעבירות מנהליות, תקופת המעצר/מעצר הכללית היא שלוש שעות, אלא שניתן לעצור את מי שהואשם בעבירה שדינה מעצר מנהלי עד 24 שעות לפני הבאתם בפני השופט. רק זרים או חסרי אזרחות העוברים על כללי ההישארות במדינה יכולים להיעצר בהליך מנהלי עד 72 שעות. 26

2 ) מעצר לפני משפט חל רק על תיקים פליליים. צו המעצר ניתן על ידי השופט החוקר, לבקשת התובע, לתקופה של עד 30 יום, הניתנת להארכה לשישה חודשים במידה והאדם מואשם בעבירה שהעונש המרבי עליה הוא 15 שנות מאסר., ועד 12 חודשים אם האדם הואשם בעבירה שהעונש המרבי עליה הוא 25 שנים או מאסר עולם. 27

Redpath 2010, p. 31.

שם עמ’. 35.

אומנות. 166 (2) למחיר לקליק.

רטינר ברומנית; Zaderjanie ברוסית.

אומנות. 435 לחוק העבירות המנהליות.

2 7 אמנות. 187 של המחיר לקליק.

267

מולדובה

חשוד / נאשם / נאשם

החקיקה המולדובה מבדילה בין שלושה סוגי נאשמים. חשוד מתייחס לשלב קדם המשפט בלבד, ומתייחס למי שיש נגדו ראיות מסוימות על ביצוע פשע אך טרם הוגש נגדו כתב אישום. 28 הוא חל לתקופה של עד לכל היותר:

1 ) 72 שעות אם האדם נעצר בעקבות אישור התובע;

2 ) 10 ימים אם האדם נעצר (מנע או מעצר בית) על פי צו שהוציא השופט החוקר; ו

3 ) שלושה חודשים (חצי שנה באישור התובע הכללי) למי שנמצא בחופשיות ומוכר כחשוד בפקודה של גוף החקירה הפלילית.

הנאשם מתייחס גם הוא רק לשלב קדם המשפט, ומשמעותו מי שמואשם (על פי פקודת התובע), עד לרגע הפסקת או סיום החקירה הפלילית ותיק התיק נשלח לבית המשפט ( עם כתב האישום) לבדיקה. התובע מגבש את האישום כאשר הראיות שנאספו מספיקות והוא/היא הגיע למסקנה שהאדם המתאים ביצע את הפשע. 29

הנאשם מתייחס לשלב בית המשפט ומתכוון למי שכבר הוגש נגדו כתב אישום והובא לבית המשפט.

לכל שלושת הסטטוסים/מושגים של הנאשם יש פחות או יותר אותן זכויות. 30 בפרק זה, המונח “נתבע” מתייחס לכל שלושת הסוגים. כאשר הדבר רלוונטי, יצוין הערה אם ההוראה מתייחסת רק לחשוד, נאשם או נאשם בהתאמה.

להליך הפלילי במולדובה שלושה שלבים פרוצדורליים מחייבים: שלב החקירה הפלילית (קדם משפט), משפט הערכאה הראשונה ואכיפת העונש הפלילי. הליכים אופציונליים נוספים כוללים את שלב הערעור הרגיל (ערעור ותיק) ושלב ערעור יוצא דופן (מסד בביטול ותסקיר חריג בתיק).

2 8 אמנות. 63 (1) למחיר לקליק.

2 9 אמנות. 282 של המחיר לקליק.

3 0 ההבדלים מתייחסים בעיקר לזכויות השונות הספציפיות לשלבים פרוצדורליים מתקדמים יותר, למשל, לנאשם יש זכות לבקש לשמוע עדי תביעה, לנאשם יש זכויות הקשורות לשלבי בית המשפט.

268

Nadejda Hriptievschi

החקירה הפלילית היא השלב שבמהלכו גורמי חקירה פליליים מיוחדים ¬31 אוספים ראיות לגבי הפשע והאדם(ים) שנטען כי ביצעו פשע, על מנת להחליט אם לשלוח את התיק לבית המשפט. בביצוע החקירה הפלילית מעורבים הגופים המיוחדים הבאים: גופי חקירה פלילית של משרד הפנים; 32 מחלקת המכס; המרכז למאבק בפשעים מאורגנים וכלכליים (CCCEC); והפרקליטות. קציני חקירה פלילית של הגופים המתאימים (למעט הפרקליטות) מנהלים את החקירה בפיקוח תובעים. התובעים רשאים לנהל את החקירה גם בתיקים מסוימים המוטלים עליהם בחוק, 33 וכן יכולים להחליט להשתלט על חקירה פלילית של כל תיק על מנת להבטיח חקירה פלילית אובייקטיבית ומלאה. 34 הסמכות האחרונה היא סמכות שנויה במחלוקת, שכן היא עלולה להפוך את הקצאת התיקים לסובייקטיבית למדי אם התביעה עושה שימוש לרעה. לתובעים יש תפקיד דומיננטי בהליך הפלילי, במיוחד בדיון המעצר לפני משפט.

שופטי חקירה אחראים לוודא כי זכויות החשודים/נאשמים יכובדו במהלך החקירה הפלילית. למשל, יש להם את הסמכות לאשר אמצעי מניעה מסוימים, כגון צו מעצר או ערבות, ולאשר פעולות חקירה מסוימות, למשל, האזנה טלפונית. הביקורות העיקריות הנוגעות לשופטי החקירה הן שהם מוציאים החלטות מנומקות גרועות בנוגע למעצר לפני משפט, שבחינת הבקשות שלהם שטחית בשל עומס עבודה גבוה ושהם מוטים לטובת התביעה. תובעים רבים רואים חפיפה בין תפקידי התובע לאלו של השופט החוקר. 35

בדוח זה, המונח ‘גוף חקירה פלילי’ משמש הן לקצין החקירות הפלילי ¬והן לתובעים, אלא אם צוין כי מדובר רק באחד מאלה.

רוב החקירות מתבצעות על ידי החוקרים הפליליים של משרד הפנים, במסגרתם אחראית המחלקה הכללית לחקירות פליליות על הארגון הכולל של החקירה הפלילית.

ראה אמנות. 270 ל-CPC, החל על פשעים שבוצעו על ידי נשיא המדינה, על ידי קטינים ועל ידי שוטרים.

אומנות. 270 (9) של המחיר לקליק.

מוסד זה הוכנס בשנת 2003. עד כה, נראה כי הוא אינו משולב בצורה מלאה וטובה במערכת המולדובה, בעיקר בשל הטעויות בתחילת הרפורמות, כאשר לא ניתן מספיק זמן לגיוס, ותנאי של הוצג ניסיון קודם בתביעה או בחקירה פלילית. הדבר הוביל לגיוסם של תובעים וחוקרים פליליים לשעבר כשופטי חקירה. למרות שתנאי זה ירד מאוחר יותר, זה עדיין לא משפיע על התמונה; רוב השופטים החוקרים הם עדיין תובעים לשעבר או קציני חקירות פליליות; ראה גם Redpath and Hriptievschi 2009, עמ’ 45 ו-54.

269

מולדובה

קציני חקירות פליליות פותחות תיקים פליליים (בין אם מודיעים לגוף החקירה הפלילי על פשע, ובין אם מיוזמתו כאשר הגוף החוקר גילה בעצמו כי ייתכן שבוצעה פשע). לאחר שקצין החקירות יפתח תיק פלילי, על התובע לאשר או לדחות תוך 24 שעות את פתיחת התיק הפלילי, ובמקביל גם לקבוע את משך החקירה. אין לוח זמנים רשמי לחקירה הפלילית. עם זאת, קיימות מגבלות זמן קפדניות לגבי משך הזמן שאדם יכול להיות חשוד או עצור, כך שהחקירה הפלילית מעוצבת במידה מסוימת על פי תנאים אלו.

השלבים הבסיסיים של ההליך הפלילי בשלב החקירה כוללים את הדברים הבאים:

1 ) פתיחת התיק הפלילי. אם החשוד נעצר, יש לפתוח את התיק הפלילי תוך שלוש שעות. הדבר לא נקבע במפורש ב-CPC, אלא נובע מהליך המעצר. ניתן לפתוח תיק פלילי גם כאשר הנאשם טרם מזוהה (למשל, בנסיבות שבהן התיק נפתח על פי העובדות הקיימות אז);

2 ) חיוב הנתבע. כאשר האדם מואשם, הוא/היא מתבשר במה הוא/היא מואשם. כאשר קצין החקירות הפלילי סבור כי קיימות ראיות מספקות ומסכימות לכך שהפשע בוצע על ידי פלוני, מגיש הקצין הצעה להאשמתו של האדם, אותה יש לאשר התובע, אשר לאחר מכן (בתוך 48 שעות מהיום. ברגע שהוציאה את האישום) חייבת ליידע את הנאשם על האישום;

3 ) סיום ההליך הפלילי – או שהתיק מבוטל/ נסגר, או שכתב האישום מנוסח ומוצג, יחד עם חומרי התיק, לנאשם, לפני הגשת התיק לבית המשפט. לאחר הגשת כתב האישום, ניתנת להגנה גישה לכל חומרי התיק.

לחקירה פלילית במולדובה יש בדרך כלל את המאפיינים הבאים: היא אינקוויזיטורית בעיקרה, 36 עם אלמנטים יריבים; 37 יש לא ברור

כך למשל, ההגנה מקבלת גישה מלאה לחומרי התיק רק בתום החקירה הפלילית.

לדוגמה, עורך הדין יכול להיות נוכח בכל פעולות החקירה בהן משתתף הלקוח שלו; עורך הדין והנאשם אכן משתתפים בדיון המעצר לפני משפט ויכולים להביא ראיות באותה עת; לעורך הדין ולנאשם ניתנת האפשרות לחקור עד שנשמע במהלך חקירת קדם המשפט כאשר התובע מבקש מהשופט החוקר לשמוע את

270

Nadejda Hriptievschi

חלוקת תפקידים פרוצדורליים בין קצין החקירות הפליליות, ראש גוף החקירות הפליליות, התובע והתובע העליון/עליון, ועצמאות פרוצדורלית מוגבלת וכפיפות היררכית של קצין החקירות הפליליות והתובע; 38 סודיות וצורות נוהל כתובות בעיקר.

אף על פי שאינו שלב רשמי בהליך הפלילי, תיקים רבים מתחילים במה שנקרא חקירה בלתי פורמלית או קדם חקירה, 39 לפני פתיחת החקירה הפלילית ¬. לטענת החוקרים שרואיינו לדו”ח זה, כל התיקים הנפתחים על סמך תלונה (המוגשת בדרך כלל על ידי הקורבן) מאומתים תחילה באופן בלתי פורמלי לפני פתיחת התיק עצמו. במהלך בירור זה, גוף החקירה הפלילי (בדרך כלל המשטרה הפלילית) אוסף ראיות וכן חוקר עדים אפשריים שונים, לרבות הנאשם הפוטנציאלי. עם זאת, מאחר שאין להליך הבלתי פורמלי הזה כל מעמד פרוצדורלי פורמלי, למרואיינים אין כל זכות לעורך דין, לשמור על שתיקה או זכויות אחרות. עם זאת, הם יכולים לסרב למסור עדות.

עד בנסיבות מיוחדות, כגון כאשר העד לא יוכל להשתתף במשפט או זקוק לשירותי הגנת עדים.

לפי המל”ל, על קציני חקירה פלילית מוטלת המשימה לבצע אמצעי חקירה אופרטיביים, לרבות שימוש באודיו ווידאו, צילום, צילום ולבצע פעולות אחרות של חקירה פלילית, הניתנת על ידי המל”ל, על מנת לגלות את הפשעים. והאנשים שביצעו את אותם פשעים, קובעים עובדות ומתעדים את הפעולות הפרוצדורליות, שיכולות לשמש כראיה בתיק הפלילי (סעיף 55 CPC). המל”ל לשנת 2003 צמצמה במידה ניכרת את סמכויותיהם של קציני החקירות הפליליות, תוך שהקצתה לתובע את ההחלטות העיקריות בתיק פלילי, כגון אישור פתיחת חקירה פלילית או סירוב לפתיחתה, הגשת כתב אישום נגד הנאשם, שינוי והשלמה של האישום., משיכת האישום נגד אדם, פתיחת החקירה הפלילית, סגירת החקירה הפלילית וניסוח כתב האישום. למרות ששינוי זה נועד היטב, דהיינו להעלות את איכות ההליך הפלילי על ידי מעורבות הדוקה של התובע בתיק כבר מההתחלה, בפועל נראה שהוא גרם לכך שהמוטיבציה של קציני החקירות הפליליות פחותה לעשות עבודה טובה. כמו כן, קצין החקירות הפלילי כפוף רוחבית לתובע המוביל את החקירה הפלילית ובמאונך לראש גוף החקירה הפלילי ולגוף החקירה הפלילי העליון ההיררכי. במבנה זה התובע דורש איכות מקצין החקירות הפליליות, בעוד שראש גוף החקירות הפלילי דורש לרוב מדדים כמותיים, בהם תלויה הסטטיסטיקה על גילוי פשיעה (ראה פרטים נוספים ב-Redpath and Hriptievschi 2009, עמ’ 32).

החקירה הבלתי פורמלית או הקדם חקירה היא מוסד שירש מהמערכת הסובייטית, המבוצע על ידי שורה של רשויות אכיפת חוק, מינהל וביטחון, כ’גופי חקירה ראשוניים’. חלק זה של ההליך אינו מוסדר ברובו; עם זאת, ראיות טריות נאספות בדרך כלל בשלב פרוצדורלי זה והתיק תלוי במידה רבה בשלב זה. רוב הפרות הדין הפרוצדורליות מתרחשות בשלב זה ואין לתובע ולחוקר הפלילי סמכות מספקת על גופי החקירה הראשיים.

271

מולדובה

עיקר הביקורות על שלב החקירה הפלילית נוגעות למספר נושאים ובהם המשך הבירור הבלתי פורמלי או הקדם חקירה; כפיפות כפולה של קצין החקירות הפליליות לראש גוף החקירות הפליליות (בדרך כלל מפכ”ל המשטרה, העוסק בעיקר במדדים כמותיים), והתובע (שאחראי ומעוניין בחקירה איכותית, אך אין לו מלא שליטה בחקירה); היעדר עצמאות פרוצדורלית אמיתית של התובעים ותלות יתר בממונים עליהם; כללים מסורבלים ומכאן אפשרויות מוגבלות לניצול הליכים פשוטים או חלופות לתביעה פלילית מלאה. 40

מנקודת מבטו של הנאשם, הבעיות העיקריות בשלב החקירה הפלילית נוגעות לעיכובים במינוי עורך דין, מעצרים לא מוצדקים, איחור בגישה לתיק, צווי מעצר לא מוצדקים לפני משפט וסמכויות מוגבלות ביותר של ההגנה לאסוף ראיות. האסטרטגיה לרפורמה במגזר המשפט לתקופה 2011-2016 כוללת מספר כיוונים שמטרתם להגביר את היעילות של שלב החקירה הפלילית וכיבוד זכויות האדם בשלב פרוצדורלי זה.

משפט בערכאה ראשונה כולל את השלבים הבאים: דיון מקדמי, בדיקה שיפוטית, סיום טיעונים, דיון והכרעת גזר הדין. שופטי בתי המשפט לערעורים ובית המשפט העליון מתמחים בתחומים – למשל, עבירות פליליות, אזרחיות, מנהליות – בעוד שופטים מבתי המשפט המחוזיים דנים בכל סוגי התיקים. 41 הבעיות העיקריות מבחינת ההגנה לגבי שלב המשפט בערכאה הראשונה נוגעות להשפעה על שופטי התיק, המוכנים על ידי התובע ללא תשומת לב מועטה של ההגנה, והפרקטיקה הרווחת של פסקי דין מנומקים גרועים.

הערעורים הרגילים ( ערעור ופסים) מאפשרים בחינה מחודשת של התיק (עובדות ומשפט בערעורים, אך רק סוגיות משפטיות במערערים). כל משתתף במשפט יכול לערער על החלטת בית המשפט קמא, וכן כל אדם שהאינטרסים המשפטיים שלו הושפעו מכל אחד מהאמצעים או הפעולות של בית המשפט. הנורמות הכלליות לגבי דיונים במשפט חלות על ערעורים ועונשים, עם כמה דרישות ספציפיות. בתי המשפט לערעורים יכולים לבחון מחדש את התיק, לרבות ראיות חדשות שהובאו על ידי הצדדים, ואינם כבולים לפרשנות הראיות על ידי הערכאה הראשונה.

לפרטים נוספים, ראה צוות המומחים: Vitkauskas, Pavlovschi and Svanidze, Assessment of the Law of Law and Administration of Justice for Sector-wide Programming in Moldova, דוח סופי 2011, (באנגלית וברומנית), זמין בכתובת http://eeas.europa.eu/delegations/moldova/documents/ press_corner/md_justice_fi nal_report_en.pdf.

הצורך בהתמחות הושמע מספר פעמים והוא נכלל באסטרטגיה לרפורמה במגזר המשפטי לתקופה 2011-2016.

272

Nadejda Hriptievschi

בית משפט. לפיכך, בית המשפט לערעור יכול לאשר את פסק הדין בערכאה הראשונה, או לבטלו במלואו או בחלקו ולאמץ פסק דין חדש. היא לא יכולה לשלוח את התיק למשפט חוזר.

הבעיות העיקריות מבחינת ההגנה מתייחסות לפרקטיקה המקובלת של בתי המשפט לערעורים, במיוחד בית המשפט לערעורים בקישינב, לבטל את פסק הדין של הערכאה הראשונה, לתת הערכה חדשה לראיות ולאמץ גזר דין חדש מבלי לשמוע את העדים בבית המשפט., תוך הסתמכות רק על דבריהם כפי שנרשמו בתיק. נוהג זה נמצא על ידי ה-ECTHR כמנוגד לזכות להליך הוגן. 42 בתי המשפט לערעורים ובית המשפט העליון ממשיכים למנות עורכי דין לסיוע משפטי בהתראה קצרה ביותר, דבר המשפיע לרעה על איכות הייצוג. פרקטיקה זו זכתה לאחרונה לביקורת על ידי ה-ECtHR. 43

פסק הדין הסופי היא שלב חובה בהליך הפלילי, שמתחיל עם קבלת פסק הדין חלוט וכולל את פעולות בית המשפט הקשורות לאכיפת/החלת פסק הדין וכן פתרון כמה סוגיות המופיעות במהלך ולאחריו. ביצוע העונש הפלילי. 44 למשל, בשלב זה בוחן בית המשפט סוגיות בדבר דחיית ביצוע העונש, ביטול העונש מסיבות בריאותיות, ביצוע העונש כאשר ישנם עונשים נוספים שטרם מומשו, שיקום לפני תום תקופת העונש. משפט ועוד נושאים שונים. 45

בנוגע למערכת בתי המשפט, בתי המשפט במולדובה מאורגנים בשלוש רמות: רמה ראשונה – בתי משפט מחוזיים, רמה שנייה – בתי משפט לערעורים, ומישור שלישי – בית המשפט העליון לצדק. בתי המשפט המחוזיים הם הערכאה הראשונה בסמכותם הכללית. בתי המשפט המחוזיים דנים בכל התיקים הפליליים הקבועים בחלק המיוחד של החוק הפלילי, למעט התיקים המוקצים בחוק לבתי משפט אחרים; 46 לשמוע בקשות ותלונות נגד החלטות ופעולות של גופי חקירה פליליים; ולבחון סוגיות הקשורות לאכיפת העונש הפלילי ושאר עניינים שנקבעו בחוק. 47 שופטי חקירה, המופקדים על הפיקוח על כיבוד זכויותיהם של חשודים/נאשמים בשלב החקירה הפלילית, מוצבים בבתי המשפט המחוזיים.

ראה ECtHR 5 July 2011, Dan v. Moldova, No. 8999/07, paras. 32-34.

ראה ECtHR 17 בינואר 2012, לוינטה נ’ מולדובה ( מס’ 2), ע”א 50717/09, פסקה. 49.

Dolea et al. 2005א, עמ’. 36

ראה אמנות. 469 של המחיר לקליק לפרטים.

ראה להלן את התיקים שהוקצו לבתי המשפט לערעורים ולבית המשפט העליון לצדק. לדוגמה, פשעים של רצח עם או יחס בלתי אנושי מוקצים לבתי המשפט לערעורים על ידי אמנות. 38 של המחיר לקליק.

אומנות. 36 של המחיר לקליק.

273

מולדובה

בתי המשפט לערעורים יכולים לבחון כערכאה ראשונה מספר קטן של תיקים שהוקצו להם על ידי המל”ל. 48 בנוסף, כבתי משפט לערעורים, הם דנים בערעורים מבתי המשפט המחוזיים; הם גם יכולים לדון בתביעות כספיות נגד פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים שלא ניתן לערעור. בערכאה הראשונה או בערעור, בתי המשפט לערעורים יכולים לבחון הן לגופו והן את ההיבטים המשפטיים של התיק.

בית המשפט העליון לצדק (SCJ) בוחן כערכאה ראשונה מקרים פליליים שבהם הנאשם הוא נשיא המדינה; בוחן כבית משפט לפסים את העונשים כנגד פסקי דין בערכאה ראשונה (לאחר שלב הערעורים) כנגד החלטות בתי משפט לערעורים וכן מקרים אחרים הקבועים בחוק; ובוחן את התיקים שעליהם ערר באמצעות הערעורים יוצאי הדופן, לרבות פדיון בביטול. 49 ה- SCJ צריך לבחון רק את ההיבטים המשפטיים של תיק, מלבד תיקים נגד נשיא המדינה, שבהם הוא יכול לבחון את הצדק. עם זאת, הנוהג מראה כי ה-SCJ הפך את עצמו במידה רבה לערכאה ראשונה. 50

בנוסף לבחינת מקרים בודדים, ל- SCJ יש את הזכות לקרוא לבית המשפט לחוקה להכריע בחוקתיותו של מעשה משפטי, או לגבי מקרים בהם הייתה טענה לפעולה בלתי חוקתית. ל- SCJ יש גם סמכות לתת החלטות הסבר בענייני פסיקה, על מנת לקדם יישום אחיד של המשפט הפלילי והחקיקה הפלילית. להחלטות אלו תפקיד חשוב בעיצוב פסיקת המדינה. 51 לבסוף, ל- SCJ יש סמכות לבחון בקשות בדבר העברת תיקים שנבחנו בערכאה אחת לאחרת, 52 וכן ניגודי סמכות בין בתי המשפט לערעורים או בתי המשפט שעבורם ה- SCJ הוא בית משפט עליון משותף. 53

אומנות. 38 (1) ל-CPC מקצה מספר פשעים הניתנים על ידי החלק המיוחד של הקוד הפלילי לבתי המשפט לערעורים: כל הפשעים נגד השלום, ביטחון האנושות ופשעי מלחמה; פעולות טרור; מימון טרור; שוד; יצירה או ניהול של ארגון פשע; בגידה; בִּיוּן; השתלטות על כוח המדינה; מרד מזוין; הסתה להפיל או לשנות את הסדר החוקתי של הרפובליקה של מולדובה; וניסיונות על חיי הנשיא, יו”ר הפרלמנט או ראש הממשלה.

אומנות. 39 של המחיר לקליק.

זהו אחד הטיעונים המשמשים להצדקת הצעת משרד המשפטים לתיקון חוק ה- SCJ, לרבות צמצום מספר השופטים, העומד כיום על 49 שופטים ושבעה עוזרי שופטים ( http://www.csj.md/content.php?menu=1345&lang=5.

עם זאת, כפי שצוין לעיל, לאחרונה, ל- SCJ לא היה תפקיד משמעותי במיוחד בעיצוב הפסיקה, בשל עומס העבודה הרב שלו ובשל כך הזמן המועט לביצוע ניתוח מעמיק של פסיקת הערכאות הנמוכות.

אומנות. 39 של המחיר לקליק.

אומנות. 45 מהעלות לקליק.

274

Nadejda Hriptievschi

טיוטת החוק שתשנה עוד יותר את ה-CPC 54 תשפיע על כשירותם של בתי המשפט המחוזיים, בתי המשפט לערעורים וה-SCJ. אסטרטגיית הרפורמה במגזר המשפטים מספקת גם אמצעים לשינוי הרכב ה- SCJ ולחיזוק תפקידו באיחוד הפרקטיקה המשפטית של המדינה.

בתי המשפט המחוזיים ממוקמים במרכז כל אחת מהיחידות המנהליות במדינה ובכל מגזר של קישינב. 55 ישנם חמישה בתי משפט לערעורים, 56 ו-SCJ אחד, אשר ממוקם בעיר הבירה, קישינב.

לחקירה הפלילית (שלב קדם המשפט) תפקיד חשוב בהליך הפלילי של מולדובה, שכן אז נאספות ראיות ומכינים את תיק התיק, שיוגש לאחר מכן לבית המשפט. תיק התיק שיגיע לבית המשפט הוא הדבר הראשון ששופט יראה, וכתוצאה מכך תהיה לו השפעה משמעותית על הבנתו ותפיסתו של אותו שופט את התיק. הצדדים יכולים להמציא ראיות חדשות בבית המשפט, שאותן עליהם לרשום במהלך הדיון המקדמי הראשון, ובהמשך לבקש את קבלתן במהלך בחינת בית המשפט בתיק אם השופט סירב לקבלן במהלך הדיון המקדמי. 57 ניתן להציג ראיות גם בהמשך המשפט.

התביעה יכולה לתקן את האישום במהלך בדיקת התיק בערכאה ראשונה ובשלבי הערעור. היא גם יכולה לעשות זאת בכל עת אם היא תוקנה לאישום מקל יותר ואינה פוגעת בזכות להגנה. התביעה יכולה לשנות את האישום לחמור יותר כאשר הראיות שנבדקו בבית המשפט מצביעות על כך שהנאשם ביצע פשע חמור יותר מזה שבגינה הוא הואשם בתחילה. במקרה זה, האישום מתוקן באמצעות פקודה, שיש להציגה בפני ההגנה, ולאפשר להגנה להתוודע אליו ולהכין את ההגנה לאישום החדש.

אם במהלך בדיקת התיק התברר כי הנאשם ביצע פשע נוסף, הופיעו נסיבות חדשות העשויות להשפיע על הכשירות המשפטית של המעשים שביצע הנאשם, או שהתברר כי הנאשם ביצע את הפשע יחד עם אדם אחר שהחקירה הפלילית נגדו הופסקה שלא בצדק, בית המשפט משעה את

הוגש לפרלמנט בסוף 2011.

על פי נספחים 1 ו-2 לחוק הארגון השיפוטי, למולדובה יש 46 ערכאות ערכאה ראשונה, כולל חמישה בתי משפט מחוזיים בקישינב.

בתי המשפט לערעורים של Balti, Bender (Cau^eni), Cahul, Chisinau ו-Comrat – מאחר שדוח זה מתייחס רק לתיקים פליליים, בית הדין הכלכלי לערעורים אינו נכלל.

ראה אומנויות. 327, 345 (רשימת ראיות), 346 ו-347 (בחינת רשימת הראיות) של המל”ל.

275

מולדובה

בדיקה של התיק במשך חודש ושולחת את התיק חזרה לתובע על מנת להתחיל מחדש את החקירה הפלילית ולהציג אישום חדש בפני הנאשם. בית המשפט יכול להחזיר את התיק לחקירה רק לפי בקשת התובע; כלל זה נובע מהעקרונות האדורסאריים החלים על שלב בית המשפט. התובע יכול לבקש הארכה של עד חודשיים. 58

המל”ל קובעת את העקרונות של מיידיות, ראיות בעל פה והליכים יריבים להליך הפלילי של בחינת מקרה. 59 עקרון המיידיות משמעו כי: (1) בית המשפט יכול לבסס את מסקנותיו רק על עובדות שנבדקו, נקבעו ונתפסו ישירות על ידי בית המשפט; (2) ניתן לבסס את פסק הדין רק על ראיות שנבדקו בפני בית המשפט; וכן (3) ראיות שהושגו במהלך חקירה פלילית אינן יכולות לשמש בסיס לפסק הדין אם הן לא נבחנו גם על ידי בית המשפט בשיתוף הצדדים. לפיכך, פסק דין הקובע אשמה אינו יכול להתבסס על ספקות או, באופן בלעדי או חלקי, על הצהרות של עדים שניתנו במהלך החקירה הפלילית והוקראו בבית המשפט בהעדרם, אם לא הייתה לנאשם הזדמנות לחקור בעל פה את אותו עד. 60

עוד מסדירה ה-CPC בפירוט מתי ניתן להשתמש בהצהרות קדם משפט של הנאשם או העד בבית המשפט. ניתן לקרוא את דברי קדם המשפט של הנאשם בבית המשפט, ו/או לשעתוק וידאו או אודיו של התבטאויות אלו המוצגות, לבקשת הצדדים, במקרים בהם: (1) קיימות סתירות מהותיות בין דברי בית המשפט לבין דברי קדם המשפט; וכן (2) התיק נבחן בהעדר הנתבע. אותו כלל חל גם לגבי אמירות שנמסרו לפני שלב בית המשפט או לשופט החוקר, אם נודע לנאשם על האפשרות לקרוא אותן בבית המשפט. 61 לפיכך, ניתן לקרוא את הצהרות קדם משפט של נאשם בבית המשפט רק לאחר שמסר עדות בבית המשפט, והתברר כי קיימים הבדלים מהותיים בין ההצהרות, ועל כן בעל דין דורש מבית המשפט לקרוא את קדם המשפט. -הצהרות משפט. הפרקטיקה המולדובה גם מעידה שכאשר הנאשם מחליט לשתוק במשפט, התובע יכול לבקש מבית המשפט לאפשר קריאה של הצהרות קדם המשפט, אך אין בכך כדי לשלול מהנאשם את האפשרות לתת הצהרות בשלבים מאוחרים יותר אם הוא אז היא מחליטה. 62

5 8 אמנות. 327 של המחיר לקליק.

5 9 אמנות. 314 של המחיר לקליק.

6 0 Dolea et al. 2005ב, אמנות. 314, עמ’. 479. להגנה ניתנת האפשרות לחקור את העד במועד הגשת הצהרת העד בשלב החקירה הפלילית, בנסיבות שבהן נוכחות העד בלתי אפשרית במשפט (סעיף 109 למל”ל).

6 1 אמנות. 368 של המחיר לקליק.

6 2 Dolea et al. 2005ב, אמנות. 368, עמ’. 527.

276

Nadejda Hriptievschi

הצהרות קדם משפט של עדים ניתנות לקריאה בבית המשפט במקרים שבהם: (1) קיימות סתירות מהותיות בין הצהרות קדם המשפט לבין הצהרות בית המשפט; ו-(2) כאשר העד נעדר מהדיון בבית המשפט והעדרותו מוצדקת בין באי-אפשרות מוחלטת להיות נוכח בבית המשפט, ובין כאשר לא ניתן להבטיח את ביטחונו של העד, ובלבד שהעד נשמע על ידי הנאשם, או בהתאם לכללים הקבועים בסעיפים 109 ו-110 ל-CPC. 63 המליאה SCJ קבעה כי ניתן לקרוא את הצהרות קדם משפט של עדים בבית המשפט בהעדר העד אם הייתה פגישה שבה הייתה לנאשם הזדמנות לשאול שאלות, אם במהלך הדיון בתיק לא היו לצדדים שאלות עבור העד, או אם העד אינו יכול להתייצב בבית המשפט מסיבות ביטחוניות. 64

מידת ההקפדה על נורמות אלו בפועל מחייבת מחקר נוסף. הדו”ח הרלוונטי העדכני והמקיף ביותר הוא תוכנית המעקב אחר הניסוי של OSCE שבוצעה בשנים 2006-2008, אשר קבעה כי:

… בכמה הזדמנויות ציינו מוניטור כי השופטים אישרו בקשות של תובעים לקרוא את הצהרות העדים שניתנו בשלב החקירה הפלילית, בהעדר עדים אלו, למרות התנגדויות הסנגורים כי אין ראיות לכך שאי אפשר לזמן את העד לבית המשפט. 65

1.4 דיונים מזורזים והודאות באשמה

ישנם שני הליכים בבית משפט הרלוונטיים מבחינת ‘הכדאיות’, דהיינו בחינת התיק בהליך דליקטו, והסדר הטיעון.

במקרים של in flagrante delicto (‘נתפס בשעת מעשה’) – שבהם מתגלים פשעים ברגע שהם בוצעו – החקירה הפלילית מושמטת למעשה (החוקר הפלילי עורך פרוטוקול בנוגע לפשע, הנשלח לתובע תוך 24 שעות; התובע יכול להאשים את הנאשם בהתבסס

אומנות. 371 של המחיר לקליק. אומנות. סעיף 109 ל-CPC מפרט את השיטה הכללית של שמיעת/תשאול עד ואמנות. 110 מתאר כיצד יש לשמוע עד כאשר ביטחונו בסכנה. החלטת הסבר מליאת בית המשפט העליון לצדק בדבר כיבוד נורמות סדר הדין הפלילי בעת קבלת פסקי הדין, מס’ 10, מיום 24.10.00.

תוכנית מעקב ניסוי של OSCE עבור הרפובליקה של מולדובה. דו”ח סופי (שניתח את הממצאים של תוכנית ניטור הניסוי לתקופה אפריל 2006 עד נובמבר 2008), שפורסם על ידי משלחת OSCE למולדובה, OSCE/ODIHR 2009, גרסה אלקטרונית זמינה בכתובת http://www.osce.org/documents /mm/2010/07/45526_en.pdf, p. 58.

277

מולדובה

על המידע בפרוטוקול ולשלוח את תיק התיק לבית המשפט, ללא הוצאת כתב אישום, או יכול להורות על המשך חקירה, לא יותר מ-10 ימים, למעט מקרים בהם נדרש זמן נוסף). הבדיקה בשלב ראשון נערכת על פי הכללים הכלליים; עם זאת, ייעוד התיק מתבצע בזמן קצר יותר וכן ניסוח/הצגה של פסק הדין. נוהל זה מיושם רק לגבי נאשמים בוגרים, המואשמים בעבירות קלות, חמורות פחות וחמורות.

הנתונים הזמינים מצביעים על כך ששיעור המקרים מסוג זה נמוך יחסית. כך למשל, במקרים בהם התובע ניהל את החקירה הפלילית, היו 13 מקרים של הליך כביכול מתוך סך של 1,840 תיקים שנשלחו לבית המשפט בשנת 2009, ותיק אחד מתוך סך של 1,614 בשנת 2010. בתיקים. כאשר התובע פיקח על החקירה הפלילית, היו 347 מקרים של הליך גסיסה מתוך סך של 8,322 תיקים שנשלחו לבית המשפט בשנת 2009, ו-152 תיקים מתוך סך של 8,894 בשנת 2010. 66 יחד, המשמעות היא שב בשנת 2009, היו 360 מקרים של הליך גסות רוח מתוך סך של 10,162 תיקים שנשלחו לבית המשפט (3.5 אחוז), ו-153 מתוך סך של 10,508 בשנת 2010 (1.5 אחוז).

הליך הסדר הטיעון מרמז על הסכם בין הנאשם לתובע לפיו הנאשם מסכים להודות באשמה תמורת סנקציה מופחתת. הסנקציה אינה מתנהלת במשא ומתן עם המאשימה והיא נקבעת על ידי השופט על סמך החומרים בתיק ובדיון בבית המשפט. 67 הסדר הטיעון נעשה בכתב, בהשתתפות חובה של עורך הדין. הסדר טיעון אפשרי בשלוש קטגוריות של פשעים: חמור, פחות חמור וקטן. בית המשפט מחויב לוודא האם הסדר הטיעון מתבצע על פי דין וברצונו על ידי הנאשם, וכי קיימות ראיות מספיקות המאשרות קביעה באשמת הנאשם. הסדר הטיעון יכול להיות יזום על ידי כל אחד מהצדדים, וניתן לסיים אותו בכל עת מרגע האישום ועד לתחילת הבדיקה השיפוטית של התיק בבית המשפט.

אף על פי שזכה לביקורת בתחילת הדרך, נראה כי הליך הסדר הטיעון הפך כעת לחלק חשוב מהמערכת, כאשר יותר מ-40% מהתיקים המגיעים לבית המשפט מסתיימים בהליכי הסדר טיעון, כפי שדווח על ידי משרד התובע הכללי בטבלה 1.

דו”ח התובע הכללי לשנת 2010, עמ’. 34.

ראה פרק ג’ של ה-CPC, Arts. 504—09.

278

Nadejda Hriptievschi

שולחן 1.

עסקאות טיעון במולדובה, 2009-2010

2009 2010

סך כל גזרי הדין/ממצאי אשמה 8,545 8,464

הליכי הסדר טיעון 3,840 3,755

אחוז עסקאות הטיעון מתוך כלל גזרי הדין 44.94 44.36

מקור: הדו”ח השנתי של התובע הכללי לשנת 2010.

טיוטת התיקונים המוצעים ל-CPC קובעות הנהגת הליך בית משפט פשוט נוסף. 68

לנאשם יש גם הזדמנות להתפייס עם הקורבן, מה שמסיים את התיק הפלילי ללא רישום פלילי נגד הנאשם. אפשרות זו זמינה רק עבור סוגים מסוימים של עבירות קלות או חמורות פחות. פיוס הצדדים אפשרי במקרים כאלה מרגע פתיחת החקירה הפלילית ועד לרגע שבו השופטים נסוגים לדיון. 69 בזמן אימוץ הקוד הפלילי, שהנהיג הליך זה, חוקרים פליליים ותובעים התנגדו בתחילה לאפשר לצדדים להשתמש בו. הדבר נבע בעיקר מהאופן שבו נמדדו הביצועים שלהם באותה תקופה, תוך התמקדות במספר המקרים והתעלמות מההתפייסות. עם זאת, מאז 2005, השימוש בהליך זה החל לעלות. 70

1.5 רמת הפשיעה ואוכלוסיית הכלא

כל הפשעים מסווגים לפי דרגת החומרה, בהתאם לאופי הפשע וגם למידת הדעות הקדומות או הנזק שנגרם מהפשע. מידת החומרה קובעת את חומרת העונשים, לצד גורמים נוספים. ה

הצעת החוק מציעה להקים הליך לבחינת תיק פלילי על סמך הראיות שנאספו בשלב החקירה של קדם משפט. נוהל זה ייושם במקרים בהם הנאשם מודה באשמה ואין לו התנגדות לראיות שנגבו בשלב קדם המשפט. משכך, בית המשפט ידון בתיק רק לקביעת הסנקציה הפלילית, ללא בחינת הראיות כנהוג בהליך הרגיל. במקרים כאלה יופחת העונש ב-25 אחוזים.

אומנות. 109 לחוק הפלילי.

Redpath and Hriptievschi 2009, עמ’ 46-47.

279

מולדובה

הקוד הפלילי הנוכחי מספק חמש קטגוריות של פשעים המדורגות לפי חומרתם. 71 רמת הפשיעה בשש השנים האחרונות מוצגת בטבלה 2.

שולחן 2.

רמות הפשיעה, 2005-2010

2005 2006 2007 2008 2009 2010

פשעים רשומים 27,595 24,767 24,362 24,788 25,655 33,4021 72

אחוז ירידה/עלייה בהשוואה לשנה הקודמת -4.3 -10.2 -1.6 + 1.7 +3.5 +30.2

פשעים רשומים לכל 100,000 תושבים 769 692 682 695 720 937

מקור: הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה בכתובת : http://statbank.statistica.md/pxweb/Dialog/Saveshow.asp. הירידה/עלייה בעבירות הרשומות לקוחה מדוחות התובע הכללי לשנים 2005-2010.

מהנתונים עולה כי רמת הפשיעה ירדה בשנים 2005-2007, 73 עם עלייה קלה בשנים 2008 ו-2009. עם זאת, יש להתייחס לנתונים סטטיסטיים אלו בזהירות מסוימת. ישנן טענות מבוססות כי רמות הפשיעה לא דווחו במדויק במשך מספר שנים, במיוחד בשל שיטות הרישום

אומנות. 16 הקוד הפלילי, כפי שתוקן בחוק מס’ 277 מיום 18 בדצמבר 2008, קובע את הקטגוריות הבאות של פשעים: (1) פשעים קלים, שעונשם המירבי של שנתיים מאסר (ללא שינוי); (2) עבירות חמורות פחות, שהעונש המרבי עליהן הוא חמש שנות מאסר (ללא שינוי); (3) עבירות חמורות, שהעונש המרבי עליהן הוא 12 שנות מאסר (לפני כן 15 שנים); (4) עבירות חמורות ביותר, שהן עבירות שבוצעו בכוונה ואשר עלולות לקבל יותר מ-12 שנות מאסר (קודם לכן, יותר מ-15 שנים); (5) פשעים חמורים במיוחד, שהם פשעים שבוצעו בכוונה ואשר עלולים לגרור עונש של מאסר עולם.

על פי הדו”ח השנתי של התובע הכללי לשנת 2010, הגידול בעבירות הרשומות נובע ממספר גורמים אובייקטיביים, ביניהם המצב הכלכלי (פשעים ממון/כלכליים) ושינוי המיקוד במערכת המשפט הפלילי, תוך התמקדות במניעה ורישום אמיתי של פשעים, במקום הסתרת פשעים על ידי אי רישוםם, כפי שהיה נהוג קודם במערכת המשפט הפלילי (משטרה). העלייה במספר הפשעים ב-2010 היא בעיקר בעבירות חמורות פחות (4,258 פשעים או 27.5 אחוזים), ואחריהם פשעים קלים (2,764 או 71.5 אחוזים), פשעים חמורים מאוד (456 או 108.1 אחוזים), פשעים חמורים (244 או 4.3 אחוזים). אחוזים) ופשעים חמורים במיוחד (27 או 18.6 אחוזים).

זאת בעקבות המגמה הכללית של ירידה במספר הפשעים הרשומים מאז 2000: 2000 – 38,267 פשעים; 2001- 37,830; 2002 – 36,302; 2003 – 32,984; 2004 – 28,846 (נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה).

280

Nadejda Hriptievschi

פשיעה המשמשת את המשטרה. לדוגמה, דו”ח ביצועי המשפט הפלילי של SFM משנת 2009 הגיע למסקנה כי:

… כ-11% מהמולדובים (1 מתוך 9) אומרים שהם אישית היו קורבן לפשע בשלוש השנים האחרונות. זה שווה ל-314,000 פשעים, או 104,667 פשעים בכל שנה במשך שלוש שנים. עם זאת, במהלך התקופה של 1996-2006 הסטטיסטיקה של מולדובה רשמה ממוצע של 33,242 פשעים בשנה, או 99,726 פשעים במשך שלוש שנים. זה מרמז שייתכן שפשעים תועדו בחסר על ידי מערכת המשפט הפלילי במולדובה – נראה כי רק שליש מהפשעים נרשמו. 74

בשנת 2010 אושרו חשדות אלה על ידי משרד התובע הכללי, כאשר דיווח על עלייה של 34.6 אחוז מהפשעים שנרשמו במהלך שמונת החודשים הראשונים של 2010. 75

המוטיבציה של משרד הפנים לחפש ‘להסתיר’ פשעים עם סיכוי מועט לפענוח נובעת מהדגש שהושם על שיעורי גילוי (גילוי/פתרון פשיעה) גבוהים, מה שמניע את המשרד, במיוחד מאז 2001. מעיוות שיעורי הפליליות, הייתה לכך השפעה שלילית מאוד על יעילות החקירות הפליליות. החוקרים הונעו על ידי מספרים ודיווחים, ומכאן היו מודאגים פחות מאיכות החקירה. הדחף להגיע למספר מסוים של פשעים שהתגלו/נפענחו הוא גם אחת הסיבות לכך שחוקרים פליליים (ישירות או באמצעות גופי חקירה ראשוניים) משתמשים בשיטות לא חוקיות כדי לקבל הודאות. הנתונים מדברים בעד עצמם – למשל, שיעור ההצלחה הכולל בפתרון פשעים במולדובה ב-2008 היה 80 אחוז, כאשר חלק מהמחוזות דיווחו על 96 אחוז. 76

הדגש על שיעורי גילוי גבוהים הוכר כנוהג שלילי על ידי שר הפנים החדש, שמינה הממשלה החדשה בסוף 2009. המשרד אימץ תקנה חדשה בנושא מדדי ביצועים, חלקית בתגובה לבעיה זו, ויזם. רפורמה במשטרה. עם זאת, מוקדם מדי לבצע הערכה כלשהי כיצד זה שינה את רמות הפשיעה המדווחות ואת רישום הפשיעה.

סיבה נוספת לעיוות סטטיסטיקת הפשעים עשויה להיות העובדה שמשרד הפנים הוא זה שאחראי על איסוף הנתונים הסטטיסטיים

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 14.

ברומנית בכתובת http://www.procuratura.md/md/newslst/1211/1/3611/.

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 32 (ראיונות עם חוקרים פליליים).

281

מולדובה

והגשתו לתובע הכללי. מנגד, הפרקליטות, באמצעות מחלקותיה המתמחות, דואגת ל’איסוף, עיבוד, שיטתיות, ניתוח, הפצה ופרסום של מידע סטטיסטי בנוגע לפשעיות ופעילות גופי התביעה’. 77 לא ברור עד היום מי אחראי בסופו של דבר להוצאת מידע סטטיסטי כללי על עבריינות במדינה – משרד הפנים או הפרקליטות. ללשכה הלאומית לסטטיסטיקה, הגוף האחראי על איסוף הנתונים הסטטיסטיים הכוללים של המדינה, יש גישה מוגבלת למידע על צדק ופשעים.

הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה מספקת את הנתונים הבאים על שיעורי הכליאה, המציגים ירידה ב-2008 לעומת 2006, ועלייה קלה ב-2009 וב-2010 בהשוואה ל-2008.

שולחן 3.

שיעורי הכליאה במולדובה, 2006-2010

2006 2007 2008 2009 2010

מספר המורשעים 12,434 9,764 7,367 7,721 7,815

מספר המורשעים לכל 100,000 תושבים 347.2 273.3 206.5 216.7 219.5

מספר העצורים בבתי הכלא 78 6,647 6,521 5,470 5,285 4,985

מספר העצורים בבתי הכלא 79 לכל 100,000 תושבים 186.6 182.5 153.3 148.3 139.9

מקור: הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה, בכתובת: http://statbank.statistica.md/pxweb/Dialog/Saveshow.asp.

מחלקת הכליאה במשרד המשפטים מסרה נתונים מעט שונים לגבי מספר העצורים הכולל. עם זאת, מאחר שהלשכה הלאומית לסטטיסטיקה אינה מספקת נתונים מפורקים עבור ¬עצורים שנידונו ושאינם נידונו, או נתונים על מספר העצורים לפני משפט, נתוני מחלקת הכליאה מובאים להלן, אשר מלמדים על ירידה משמעותית במעצר לפני משפט. תעריפים מאז 2006.

ראה אמנות. 141 לחוק התביעה, מס’ 294 מיום 25.12.08.

זה לא כולל אנשים שנמצאים במעצר לפני משפט.

282

Nadejda Hriptievschi

טבלה 4.

עצורים במולדובה, 2006-2011

2006 2007 2008 2009 2010 2011

המספר הכולל של אנשים שנעצרו בבתי הכלא (נכון ל-1 בינואר של השנה המתאימה) 8,867 8,679 7,895 6,830 6,535 6,324

אנשים שנעצרו בפלילים 3,210 2,684 2,297 1,360 1,250 1,339

מעצר קדם משפט לחקירה

מתקנים (נכון ל-1 בינואר של (36.2%) (30.9%) (29.1%) (19.9%) (19.1%) (21.1%) 80

1.6 תפיסות ציבוריות ופוליטיות לגבי פשע

אין סקר קבוע של פשיעה שנערך על ידי הרשויות במולדובה. הסקר הראשון על עמדות הציבור לגבי מערכת המשפט הפלילי בוצע במהלך 2008 על ידי קרן סורוס – מולדובה, 81, אשר גם ערכה סקר קורבנות ואמון הציבור במהלך התקופה מרץ עד אפריל 2010. 82 הסקר מ-2008 העלה כי המשיבים או שכללו פשעים נגדם מלפני שלוש השנים הקודמות (תופעת סקר המכונה ‘טלסקופ’), או שהסטטיסטיקה הרשמית של הפשיעה כוללת רק כשליש מהפשעים המתרחשים בפועל על בסיס שנתי. 83 שני הסקרים הראו תוצאות דומות לגבי תפיסות של אנשים

לתקופה 2006-2008, נתונים (למדינה) שנשלחו על ידי משרד המשפטים במכתב מיום 16.5.08, הועדה הפרלמנטרית המשפטית והדוחות הסטטיסטיים המצורפים ותשובות לשאלות הספציפיות שנדונו במסגרת פרויקט המחקר של קרן סורוס -מולדובה (שהובילה לדוח ביצועי המשפט הפלילי לשנת 2009) (מכתב משרד המשפטים מיום 16 במאי 2008). לתקופה 2009—2011, נתונים שנשלחו על ידי אגף מוסדות הכליאה במשרד המשפטים במכתב מיום 6.6.11, בתגובה לקרן סורוס – פניית מולדובה לקבלת נתונים לגבי מערכת הכליאה.

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 4. הסקר בוצע על מדגם של 1,600 נשאלים, מספר שנועד להיות מייצג של אוכלוסיית מולדובה המונה 3.5 מיליון. הסקר עסק בשאלות הנוגעות לחוויות של אזרחים בפשיעה ומשפט פלילי במהלך התקופה 2005-2007. Redpath 2010, p. 5. הסקר בוצע על מדגם של 3,018 מרואיינים, שהיה מייצג גם את האוכלוסייה המולדובה.

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 14 – 11 אחוז מהמולדובים (כאחד מכל תשעה) אומרים שהם היו קורבן לפשע במהלך שלוש השנים הקודמות, מה שאומר 104,667 פשעים בשנה, בעוד שבסטטיסטיקה רשמית בין השנים 1999-2006 נרשמו ממוצע שנתי של 33,242 פשעים..

283

מולדובה

לגבי שינויים ברמות הפשיעה: 31 אחוז ב-2010 ו-30 אחוז ב-2008 אמרו שהפשיעה גדלה, ו-31 אחוז ב-2010 ו-34 אחוז ב-2008 אמרו שהפשיעה ירדה. “זאת למרות שמאז שנת 2000 חלה ירידה כוללת גדולה של 34% במספר העבירות הכולל שנרשם על ידי משרד הפנים, וירידה כוללת של 7% בחמש השנים האחרונות”. 84

רמת הפחד מפשע גבוהה מאוד גם במולדובה, בהשוואה לסוגי הפשעים המבוצעים לרוב. כ-11% מהמולדובים אינם מרגישים בטוחים בבית במהלך היום, 26% אינם מרגישים בטוחים בביתם במהלך הלילה, ו-51% אינם מרגישים בטוחים בהליכה ברחובות בלילה. 85 באשר לסוגי הפשעים, למרות שהפשעים הרשומים לתקופת 2000-2009 אינם מצביעים על כך שהפשיעה הפכה אלימה יותר, 46 אחוז מהאנשים אמרו כי היא אכן הפכה אלימה יותר. 86

רמה גבוהה זו של פחד מפשע יכולה להיות מוסברת על ידי גורמים שונים, לרבות חוסר האמון של האוכלוסייה במערכת המשפט הפלילי, ומכאן, חוסר הרצון לדווח על פשעים, 87 התקשורת מדווחת בדרך כלל רק על פשיעה אלימה, הפחד התורשתי מפשע. משנות ה-90, כאשר המדינה לא הצליחה לשלוט בפלילים, שגדלה באופן דרמטי לאחר נפילת ברית המועצות. אין ניתוח רשמי של סוג האנשים המבצעים פשע. גניבה נותרה הפשע השכיח ביותר (גם אם הוא ירד במהלך השנים), מה שמצביע על כך שעוני ונסיבות כלכליות אישיות מייצגים את המוטיבציה הרגילה ביותר לבצע פשע.

רמת החשש מפשיעה עומדת בסתירה לטענת הממשלה הקודמת שהפחיתה במידה ניכרת את הפשיעה, כפי שעולה מנתוניה הסטטיסטיים שהוזכרו לעיל. האופוזיציה השמיעה ביקורת על חוסר יכולתה של הממשלה החדשה לשלוט בשיעורי הפשיעה, במיוחד בנוגע לעלייה בפשיעה ב-2010, היפוך הירידה הקודמת, וסדרת הפשעים האלימים שדווחו בהרחבה על ידי התקשורת מאז 2009. כפי שצוין לעיל, אחד מהפשעים האלימים הסיבות לשיעורי פשיעה נמוכים יכלו להיות העובדה שלא כל הפשעים נרשמו. בכל מקרה, יהיה חשוב להמשיך ולבצע סקרי קורבנות שיאפשרו הערכה טובה יותר של החששות של כלל האוכלוסייה.

Redpath 2010, p. 6. הסקר בוצע על מדגם של 3,018 מרואיינים, שהיה מייצג גם את האוכלוסייה המולדובה.

Redpath and Hriptievschi 2009, עמ’ 11-12. המחברים השוו נתונים אלה עם נתונים מסקרי ICVS (International Crime Victims Survey) משנת 1992-2005 ו-EU ICS (סקר הפשיעה והבטיחות האירופי) משנת 2005, וקישינב מציינת פחד גבוה יותר מערים כמו ריו דה ז’נרו ויוהנסבורג, הנחשבות בין הערים המסוכנות ביותר בעולם.

Redpath 2010, p. 7.

Redpath and Hriptievschi 2009, p. 14.

284

טבלה 5.

פשעים רשומים, לפי סוגי פשעים (נבחרו כפי שדווח על ידי NBS)

פשעים רשומים 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010

סך הכל פשעים 38,267 37,830 36,302 32,984 28,846 27,595 24,767 24,362 24,788 25,655 33,402

רֶצַח 413 411 401 356 303 268 255 216 233 240 265

פגיעה גופנית חמורה או פגיעה בבריאות 447 394 335 417 355 395 409 408 385 369 416

לֶאֱנוֹס 215 189 204 320 336 280 268 281 306 264 368

גְנֵבָה 21,345 20,748 18,428 15,065 12,682 11,506 9,419 9,724 9,642 9,136 13,646

פריצה ושוד 2,932 2,590 2,341 1,801 1,450 1,449 1,102 868 1,161 1,208 1,389

פשעי סמים 2,031 1,897 2,481 2,390 2,148 2,106 2,101 2,182 2,126 1,879 1,794

בִּריוֹנוּת 1,060 1,163 1,356 1,316 1,062 965 848 780 772 767 955

מקור: הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה, בכתובת: http://statbank.statistica.md/pxweb/Dialog/Saveshow.asp.

מולדובה

2. עזרה משפטית

2.1 ניהול וארגון מערך הסיוע המשפטי

שיטת הסיוע המשפטי במולדובה שונתה באופן משמעותי על ידי חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה (להלן חוק הסיוע המשפטי) מיום 26 ביולי 2007. 88 לפני חוק זה, לא הייתה חלוקת אחריות ברורה בין הגופים המעורבים במשפט המשפטי. מערך סיוע: משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין, גופי החקירה הפלילית ובית המשפט, כולם בעלי תפקידים מסוימים הקשורים לניהול או מסירת סיוע משפטי. לאחר כניסתו לתוקף של חוק הסיוע המשפטי, עד כה ניהול מערך הסיוע המשפטי מתפקד. הסיוע המשפטי ניתן רק בתיקים פליליים עד ינואר 2012, אז נכנסו לתוקף הוראות הסיוע המשפטי הלא פלילי.

ישנם שלושה גופים בעלי אחריות לניהול הסיוע המשפטי: המועצה הלאומית לסיוע משפטי, המשרדים הטריטוריאליים של המועצה הלאומית לסיוע משפטי ומשרד המשפטים.

המועצה הלאומית לסיוע משפטי (NLAC), שהיא ישות משפטית של המשפט הציבורי, אחראית על ניהול מערכת הסיוע המשפטי ברחבי הארץ. 89 ה-NLAC הוא גוף קולגיאלי המורכב משבעה חברים. 90 ייצוג מגוון נבחר במכוון, כערובה נוספת לעצמאותו. חברי המועצה אינם מועסקים לא בגוף זה ולא במשרד המשפטים – הם נפגשים רק לישיבות ה-NLAC, המתקיימות לא פחות מפעם בשלושה חודשים. 91

חוק הסיוע המשפטי הטיל על המועצה תפקידים חשובים ביותר, ובמקביל לא קבע תגמול לא לחבריה ולא לצוות הקבוע. החוק קובע רק שמשרד המשפטים יעניק סיוע מזכירותי ל-NLAC. זו הייתה אפשרות מקובלת פחות או יותר (אם כי

חוק הסיוע המשפטי בערבות המדינה נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2008 (ניתנה שנה ליצירת התנאים לכניסה לתוקף), מלבד ההוראות בדבר סיוע משפטי אזרחי ומנהלי, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2012.

סעיף 11 לחוק הסיוע המשפטי.

החברים מורכבים משני חברים ממשרד המשפטים, שניים מלשכת עורכי הדין, אחד ממועצת השלום העליונה, אחד ממשרד האוצר ואחד שנבחר על ידי משרד המשפטים בתהליך מינוי פומבי בקרב עמותות ואקדמיה.. (סעיף 11 לחוק הסיוע המשפטי וכן תקנת המועצה הלאומית לסיוע משפטי, שהתקבלה ב-24 בינואר 2008, וההסדרה בדבר הליך בחירת חברי המועצה הלאומית לסיוע משפטי מתוך עמותות ואקדמיה, שאושרה בתאריך 11 בפברואר 2008).

סעיף 13 לחוק הסיוע המשפטי.

286

Nadejda Hriptievschi

עם עצמאות תפעולית מפוקפקת) אם למשרד הייתה לפחות מחלקה מיוחדת המוקדשת לסיוע משפטי. עם זאת, עד כה זה לא היה המצב. זאת ועוד, למשרד אף אין אדם במשרה מלאה שישמש כמזכיר המועצה, התפקיד מבוצע על ידי האחראי גם לנוטריונים ולנושאים בלשכת עורכי הדין במשרד. 92 הצעת חוק הוגשה לפרלמנט בסוף 2011 הקובעת יצירת מנגנון מינהלי עבור ה-NLAC.

התפקידים העיקריים של ה-NLAC כוללים: יישום מדיניות הסיוע המשפטי במדינה; קביעת הקריטריונים והמנגנונים הפיננסיים לזכאות לסיוע משפטי, בכפוף לאישור הממשלה בהמשך; קביעת קריטריוני הקבלה לעורכי דין המוכנים להיכלל במרשם הלאומי לנותני סיוע משפטי; קביעת מנגנון התשלום וסכומי שכר הטרחה ועלויות אחרות שישולמו לעורכי דין לסיוע משפטי; הבטחת איכות שירותי הסיוע המשפטי, לרבות באמצעות קביעת סטנדרטים לספקים המעורבים במערך הסיוע המשפטי; וקביעת קריטריוני הערכה למעקב אחר שירותי הסיוע המשפטי, בשיתוף הלשכה. 93

ישנם חמישה משרדים טריטוריאליים של ה-NLAC שהוקמו בחמשת מחוזות השיפוט של בית המשפט לערעורים המכסים את המדינה. למשרדים אלה יש אישיות משפטית מובהקת, בהיותם כפופים ארגונית ומתודולוגית ל-NLAC. מטרתם ליישם את מדיניות הסיוע המשפטי שאומצה על ידי ה-NLAC בשטח שיפוטם. הם מופקדים על קביעת הזכאות, מינוי עורכי דין לסיוע משפטי, עריכת לוחות התפקיד של עורכי דין לסיוע משפטי דחוף, עיון בדיווחי עורכי הדין וביצוע תשלומים, תיאום הסיוע המשפטי העיקרי בתחום שיפוטם וגביית הדרוש. נתונים סטטיסטיים והגשת דוחות פעילות ל-NLAC כל שלושה חודשים.

משרד המשפטים (MoJ) נותר הגוף הקובע מדיניות בתחום, המדווח לממשלה ולפרלמנט, כאשר ה-NLAC מייעץ למשרד הביטחון בנושא מדיניות סיוע משפטי ומפקח על יישום מדיניות זו. ה-NLAC

עד כה הצליחה ה-NLAC לעבוד היטב ולהשיג תוצאות מרשימות, לאור כל האילוצים שיש לה, בשל מסירותם של חלק מחבריה והעובדה שקיבלה סיוע טכני (במיוחד בכל הנוגע לניסוח חקיקה משנית והכשרת כוח אדם שחקני צדק על הכללים החדשים, כמו גם תרומות לתגמול של עובדי ה-NLAC והמשרדים הטריטוריאליים) מקרן סורוס – מולדובה, כמו גם התוכנית המשותפת בין מועצת אירופה והנציבות האירופית להגברת העצמאות, השקיפות והיעילות של מערכת המשפט של הרפובליקה של מולדובה.

המנגנון עדיין לא משוכלל במלואו, והנושאים הנוגעים לאיכות מנוטרים על ידי צוות המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC, אשר בוחנים בעיקר האם התיקים תואמים את הקריטריונים המקובלים, וכן את דיוק הדוחות הכספיים שהוגשו.

287

מולדובה

תלויה ישירות במשרד המשפטים לתקציב התפעול שלו, שכן משרד המשפטים הוא בעל הסמכות הסופית לגבי תקציב הסיוע המשפטי המוצע. למרות שה-NLAC צריך להציג את הדו”ח השנתי שלו למשרד הבריאות, לממשלה ולפרלמנט, 94 אין לה באמת גישה ישירה לממשלה ולפרלמנט. ה-NLAC גם נשאר תלוי במשרד הבריאות לפעילותו היומיומית כל עוד אין לו מנגנון עבודה משלו (או תמיכה מספקת של תורמים).

2.2 הוצאות על סיוע משפטי פלילי

תקציב הסיוע המשפטי לשנת 2009 היה 370,639 אירו, 95 שייצגו 0.10 אירו לנפש. 96 בשנת 2010 חלה עלייה קלה ל-399,561 יורו 97 (0.11 יורו לנפש). 98 חשוב לציין כי תקציב הסיוע המשפטי לא קוצץ, אלא אף גדל, אם כי באופן לא משמעותי, בהקשר של קיצוצים כמעט בכל שאר תחומי התקציב בשנת 2010 לעומת 2009.

תקציב הסיוע המשפטי עד כה כולל הוצאות ניהול ומתן סיוע משפטי פלילי, שכן הזכות לסיוע משפטי בתיקים שאינם פליליים נכנסה לתוקף רק בינואר 2012. ל-NLAC אין נתונים לשנים 2009 ו-2010 מחולקים לפי הסוגים של סיוע משפטי או שלבים. עם זאת, הוא ציין את הנתונים הבאים הנוגעים לניהול מערך הסיוע המשפטי: בשנת 2009 הוצאו 76% מהתקציב למתן סיוע משפטי פלילי ו-24% לניהול; 99 בשנת 2010 המספרים המקבילים היו 79 אחוזים ו-21 אחוזים, בהתאמה. 100 תקציב הסיוע המשפטי הכולל גדל במידה ניכרת מאז שנת 2006, שהייתה לפני קבלת חוק הסיוע המשפטי, אז עמד התקציב על 3,503,100 MDL (225,415 יורו), ל-8,500,000 MDL (520,295 יורו) בשנת 2011.

מאחר שעלויות הניהול היו יציבות יחסית וניתן רק סיוע משפטי פלילי עד סוף 2011, ניתן היה להסיק כי חלה עלייה מתמדת בהוצאות על סיוע משפטי פלילי של פי 2.4 (ב-140 אחוזים). גם במונחים של זוכי סיוע משפטי פלילי, הנתונים הסטטיסטיים מראים משמעותית

אומנות. 12(1)(לג) לחוק הסיוע המשפטי.

5.754.100 ליי (MDL – המטבע של מולדובה) אירו ב-15.5248 ב-1 בספטמבר 2011, לפי http://www.statistica.md.

האוכלוסייה בתחילת 2009 הייתה 3,567,512, לפי http://www.statistica.md. 6,552,600 MDL עם שער המרה לאירו של 16.3995, לפי http://www.statistica.md. האוכלוסייה בתחילת 2010 הייתה 3,563,695, לפי http://www.statistica.md. 4,399,000 MDL ו-1,355,100 MDL בהתאמה, מתוך התקציב הכולל של 5,754,100 MDL.

5.150.100 MDL ו-1,402,500 MDL בהתאמה, מתוך התקציב הכולל של 6,552,600 MDL.

288

Nadejda Hriptievschi

גידול, כלומר 6,000 מוטבים קיבלו סיוע משפטי ב-2006, 101 ב-2010 – 23,007 וב-2011 – 25,587, כלומר גידול של פי 4.2 (ב-320 אחוזים) ב-2011 בהשוואה ל-2006. התקציב שאושר הוא 1020,012., מתוכם 8,306,800 MDL מתוכננים לסיוע משפטי פלילי, 103 מעט פחות מאשר ב-2011.

2.3 שיטות מתן סיוע משפטי פלילי

חוק הסיוע המשפטי מבחין בין שתי קטגוריות עיקריות של סיוע משפטי: 104 (1) סיוע משפטי ראשוני 105 (מקביל לייעוץ/ייעוץ משפטי); וכן (2) סיוע משפטי מוסמך (שווה ערך לייעוץ וייצוג משפטי). 106 החוק מזכיר גם סיוע משפטי דחוף כסוג של סיוע משפטי מוסמך. 107 ההוראה מגדירה סיוע משפטי דחוף כסיוע משפטי הניתן לכל אדם בהליך/הליך של עבירה פלילית או מנהלית בתקופת המעצר/המעצר, 108 לרבות במהלך דיון בבית המשפט בעניין מעצר לפני משפט. 109 ה-NLAC והמשרדים הטריטוריאליים שלה משתמשים גם בתנאים של סיוע משפטי דחוף ורגיל. 110

לדברי יו”ר ה-NLAC, בראיון שנערך להערכת חוק הסיוע המשפטי, אוגוסט 2011. לא היו נתונים סטטיסטיים ברורים שנאספו טרם כניסתו לתוקף של חוק הסיוע המשפטי.

דוחות פעילות שנתית של NLAC עבור 2010 ו-2011.

לדברי מזכיר ה-NLAC, ינואר 2012.

סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי

סיוע משפטי ראשוני משמעו מתן מידע על מערכת המשפט של מולדובה, המעשים הנורמטיביים, הזכויות והחובות של נושאי חוק, מידע על הדרכים למימוש הזכויות באמצעים שיפוטיים ושאינם שיפוטיים, התייעצות/ייעוץ בבעיות משפטיות., סיוע בעריכת מסמכים משפטיים וצורות אחרות של סיוע שאינן מכוסות על ידי הסיוע המשפטי המוסמך.

סיוע משפטי מוסמך פירושו מתן ייעוץ/ייעוץ משפטי, ייצוג ו/או הגנה בפני גופי חקירה פלילית ובתי משפט בפלילים, עבירות מנהליות, תיקים אזרחיים או מנהליים, וייצוג בפני רשויות ציבוריות

סיוע משפטי דחוף כשלעצמו אינו מוגדר בחוק הסיוע המשפטי, אך הוא מוגדר בתקנת הליך הבקשה ומינוי עורך דין למתן סיוע משפטי דחוף, שאומצה בהחלטת המועצה הלאומית לסיוע משפטי (NLAC) מס’ 8, 19 במאי 2009, פורסם ב-6 ביולי 2010. תקופת המעצר/המעצר במולדובה היא כיום עד 72 שעות לכל היותר.

רק הדיון הראשון מזכה בסיוע משפטי דחוף – שאר הדיונים כבר ניתנים במסגרת המנדט/סמכותו של עורך דין המעניק סיוע משפטי מוסמך.

למרות שהחוק אינו עושה את ההבחנה הזו, ה-NLAC והמשרדים הטריטוריאליים שלה משתמשים בשני מונחים כדי להבחין בין סוגי הסיוע המשפטי המוסמך: סיוע משפטי דחוף – הניתן רק בתקופת המעצר/המעצר ולפני הדיון הראשון בנוגע לקדם- מעצר במשפט; סיוע משפטי רגיל – סיוע משפטי הניתן לאחר תקופת הסיוע המשפטי הדחופה.

289

מולדובה

חוק הסיוע המשפטי קובע מערכת מסירה מעורבת, הכוללת עורכי דין וארגונים לא ממשלתיים מיוחדים לסיוע משפטי ראשוני וסנגורים ציבוריים, עורכי דין פרטיים וארגונים לא ממשלתיים מיוחדים לסיוע משפטי מוסמך. סיוע משפטי פלילי יכול להינתן רק על ידי עורכי דין, בין אם זה עורכי דין פרטיים או סנגורים ציבוריים. 111

החוק מגדיר סניגור ציבורי כמי שהוסמך כעורך דין על פי חוק הלשכה והתקבל למתן סיוע משפטי על פי קריטריוני קבלה מיוחדים. הסנגורים הציבוריים מקבלים שכר חודשי קבוע מהמשרד הטריטוריאלי הרלוונטי של ה-NLAC. כל הסנגורים הציבוריים מתבקשים להעניק סיוע משפטי דחוף. בשנת 2009 היו 19 סנגורים ציבוריים שייצגו

1.4 אחוז מכלל עורכי הדין ו -6.85 אחוז מעורכי הדין שהעניקו סיוע משפטי. בשנים 2010 ו-2011 עבדו רק שבעה סנגורים ציבוריים במשרד הסנגוריה הציבורית בקישינב. 112

עורכי דין פרטיים המעניקים סיוע משפטי לפי דרישה הם אותם עורכי דין שיכולים להתקשר עם המשרד הטריטוריאלי אם הם מעוניינים להעניק סיוע משפטי ורשומים במרשם הלאומי לנותני סיוע משפטי. הם מקבלים תשלום עבור טיפול בתיקים. עורכי דין פרטיים היו עד כה השיטה העיקרית למתן סיוע משפטי מוסמך.

כדי שעורך דין יעניק סיוע משפטי, עליו/היא לפנות ל-NLAC, אשר בוחנת את הבקשות באופן רציף. על עורך הדין להגיש את המסמכים הבאים: בקשה להשתתפות במתן סיוע משפטי, העתק תעודות הזהות שלו והעתק רישיון עורך הדין שלו. אלו תנאים שקל מאוד לעמוד בהם, כך שלמעשה כל מועמד יכול להתקבל. מערכת זו של קבלה כמעט מובטחת נבחרה על מנת להבטיח שיצטרפו מספיק עורכי דין למערכת, שכן עורכי הדין היו בתחילה עמידים בפני השיטה החדשה והחרימו אותה בחודשים הראשונים. ה-NLAC יכול לשנות את הקריטריונים והתנאים לבחירה אם המערכת תיצור מספיק ספקים ודאגות לאיכות דורשות עדכון.

סיוע משפטי דחוף ניתן על ידי עורכי דין תורנים, שהם עורכי דין לסיוע משפטי המסכימים להגיש בקשה להיכלל ברשימת עורכי הדין התורמים, המוגרלת על ידי המשרדים הטריטוריאליים של NLAC לכל אזור/מגזר (שיפוט בית המשפט) על בסיס חודשי. עורכי הדין החובה

כתוצאה מהתיקונים בחוק סדר הדין האזרחי, מאז ינואר 2012 רק עורכי דין מוסמכים יכולים לייצג אנשים בבית המשפט (לעומת המצב הקודם, כאשר כל אחד יכול היה לפעול כנציג בבית המשפט על סמך ייפוי כוח שאושר על ידי נוטריונים)..

עד שנת 2012 שולמה הסנגוריה הציבורית (PDO) מכספי ציבור ופרטיות: אחזקת משרדים ושכר דירה היו מכוסים בתקציב הסיוע המשפטי, ואילו כבוד עורכי הדין שולמו על ידי קרן סורוס – מולדובה במסגרת א. פרויקט לשיפור מערכת הסיוע המשפטי במולדובה. במהלך 2009-2010, היו עוד 10 סנגורים ציבוריים המתמחים בתיקי נוער שעבדו כשנה לפני שהצטרפו לעורכי הדין הפרטיים המעניקים סיוע משפטי, שכן מימוןם על ידי יוניסף – מולדובה הופסק באותה עת. מינואר 2012, ה-PDO בקישינב, עם שבעה סנגורים ציבוריים, ממומן מתקציב הסיוע המשפטי.

290

Nadejda Hriptievschi

נקראים דרך המשרד הטריטוריאלי בשעות המשרד ובאופן ישיר על ידי גוף החקירה הפלילית או בית המשפט מחוץ לשעות הפעילות. עורכי דין תורנים מוקצים ללא קשר למצבו הכלכלי של האדם, אם אותו אדם אינו מתקשר לעורך דין פרטי. עורך דין תורן יסופק ללקוח תוך שלוש שעות מהמעצר ( שלילת חירות דהפקטו ).

2.4 זכאות לסיוע משפטי פלילי והליכי מינוי

כל אדם שנעצר בהליך של עבירה פלילית או מנהלית זכאי לסיוע משפטי דחוף, 113 הניתן ללא תשלום לכל העצורים/עצורים, ללא קשר למצבם הכלכלי. הן בשלב החקירה והן בשלב בית המשפט, כל נאשם המואשם בעבירה הדורשת ייצוג משפטי חובה^

סעיף 19 (1)(ב) לחוק הסיוע המשפטי בדבר זכאות לסיוע משפטי מוסמך קובע כי הוא עומד לרשות “כל אדם הזקוק לסיוע משפטי דחוף במקרים של מעצר בהליך פלילי או מינהלי”. סעיף 20 לחוק הסיוע המשפטי קובע כי הסיוע המשפטי ניתן ללא קשר לגובה ההכנסה, במקרים האמורים בסעיף 19(1)(ב)—(ד).

סעיף 69(1) לתמ”א קובע את הדברים הבאים: “השתתפות עורך דין בהליך פלילי הינה חובה במקרה בו:

1 ) בקשת החשוד/הנאשם 113 ( שימו לב: הוראה זו הינה רחבה ביותר, וכוללת כמעט כל מקרה. זו הייתה הסיבה להחרגתה מחוק הסיוע המשפטי, ראה להלן ההסבר) ;

2 ) החשוד/הנאשם אינו יכול להגן על עצמו בגלל חירשות, עיוורון, אילם או מוגבלויות חמורות אחרות של דיבור, שמיעה, ראייה, וכן מוגבלויות פיזיות או נפשיות אחרות;

3 ) החשוד/הנאשם אינו יודע או אינו יודע מספיק את השפה בה מתנהל התיק;

4 ) החשוד/הנאשם הוא קטין;

5 ) החשוד/הנאשם הוא חייל רשום (צבאי);

6 ) החשוד/הנאשם מואשם בעבירה חמורה, חמורה מאוד או חמורה במיוחד;

7 ) החשוד/הנאשם נעצר או נשלח להתמחות פסיכיאטרית במוסד רפואי;

8 ) האינטרסים של החשודים השותפים / הנאשמים סותרים ולפחות אחד מיוצג על ידי עורך דין;

9 ) עורך הדין של הנפגע או הצד האזרחי לוקח חלק בתיק המתאים;

1 0) האינטרסים של הצדק מחייבים השתתפות של עורך דין בדיון בערכאה הראשונה, בערעור או בעונש/החזרה (חוזרת), או במהלך דרכי הערעור יוצאות הדופן ( הערה: השופט מחליט בנסיבות הרלוונטיות לאינטרסים של צדק, בהתבסס על פרשנות החקיקה בסעיף 71, סעיף 2 ל-CPC והחלטת ההסבר של SCJ על הזכות להגנה משנת 1998, שכיום מיושנת כיום ;

1 1) החשוד/הנאשם הוא אדם חסר אחריות נפשית או שהוא חלה במחלת נפש לאחר ביצוע העבירה המפלילה;

1 2) ההליך הפלילי מתייחס לשיקום נפטר ברגע בדיקת התיק.

291

מולדובה

זכאי לסיוע משפטי ללא מבחן אמצעים. סעיף 19, פסקה. סעיף 1(1ג) לחוק הסיוע המשפטי מאשר כי לנתבעים עומדת הזכות להתגונן מחייב בהסתמך על סעיף 69, פסקה. 1 (2-12) לעלות לקליק. הוראה זו מקיפה את כל הסיבות המפורטות ב-CPP מלבד אחת, דהיינו סעיף 69, פסקה. 1 הקובע כי השתתפות עורך דין בהליך פלילי הינה חובה כאשר ‘הנאשם ביקש עורך דין’. חוק הסיוע המשפטי מוציא, בצדק, הוראה זו מאותם טעמים המחייבים סיוע משפטי ללא קשר למצבו הכלכלי של האדם, תוך הבדל בין הוראות הגנה חובה לבין הוראות זכאות לסיוע משפטי.

עם זאת, ה-CPC אינו מבחין בין הסיבות השונות לקבלת ייצוג משפטי חובה המפורטות בסעיף 69, לבין ההליך למתן עורך דין. בפרט, הוא אינו קובע כי במקרים בהם ייצוג משפטי מתבקש על ידי הנתבע ואינו מכוסה בסעיפים 2-12 של סעיף 69 ל-CPC, הסיוע המשפטי מותנה במצבו הכלכלי של הנתבע. לפיכך, בפועל, יהיה קשה מאוד למשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC לסרב לסיוע משפטי אם יתבקש, בהתבסס על סעיף 69, פסקה. 1(1) (כלומר, פשוט לבקשת הנתבעת). ראש המשרד הטריטוריאלי בקישינב הצהיר בראיון כי עד היום לא היה סירוב אחד להגיש סיוע משפטי. הדבר מצביע על כך שכל התיקים הדורשים ייצוג משפטי חובה זכאים גם אוטומטית לסיוע משפטי, ללא קשר למצבו הכלכלי של האדם.

במקרים אחרים שאינם בגדר הוראות ייצוג משפטי חובה, ניתן לקבל סיוע משפטי אם אינטרס הצדק מחייב זאת, ואין ביכולתו של האדם להעסיק עורך דין פרטי. בהתבסס על החקיקה והנוהג הנוכחיים, בדיקת אמצעים מופעלת רק לגבי מקרים בהם מדובר בעבירות קלות או חמורות פחות.

בנוסף להוראות הייצוג המשפטי המחייבות, ה-CPC דורשת נוכחות של עורך דין עבור פעולות פרוצדורליות רבות, כגון הכרה כחשוד, הצגת האישום וראיון לאחר הוצאת האישומים. כאשר אין לנאשם עורך דין, פונים למשרד הטריטוריאלי על מנת לספק עורך דין. הוראות המחיר לקליק הרלוונטיות מפחיתות למעשה מקרים של ייצוג עצמי לאפס, כמו גם את בדיקת האמצעים, שכן גורמי משפט פלילי עושים כל מאמץ להבטיח שעורך דין מייצג אדם, גם אם רק פורמלית (לדוגמה, עדיין יש כמה מקרים שבהם נלקחות הצהרות לפני הגעת עורך הדין ועורך הדין מוזמן רק לחתום על הניירות כדי להבטיח את חוקיותם).

המניע העיקרי של החוקרים הפליליים אינו כל כך זכויות הנאשם, אלא להבטיח שלא ניתן יהיה לערער על פעולות חקירה פליליות בשל היעדר עורך דין. כאשר עורכי דין מוזמנים מאוחר מדי והם מסכימים לחתום על הניירות מבלי לבדוק את פרטי התיק או לערער

292

Nadejda Hriptievschi

ההפרות, נוכחותו של עורך הדין מזיקה למדי ללקוח. 115 הדרישות לגבי נוכחות עורך הדין נועדו היטב ומתאימות להבטחת הגנה יעילה של הנאשם. הבעיה היא איך הוראות אלו מיושמות בפועל – מתן עורך דין לכל תיק ללא קשר לגופו ומצבו הכלכלי של הנאשם פשוט יקר מדי ואינו בר קיימא בטווח הארוך. המשאבים פרוסים דליל מדי ומשולם מעט מדי לעורכי דין לסיוע משפטי, במקום לשלם יותר כדי לעשות את עבודתם טוב יותר. עם זאת, המשמעות היא כמובן צמצום המקרים בהם ניתן עורך דין לסיוע משפטי.

מבחן האמצעים מוסדר בחוק הסיוע המשפטי ובחקיקת משנה נוספת. 116 המוטב צריכה להיות בעלת הכנסה נמוכה מהרמה שמעניקה הממשלה לזכאות לסיוע משפטי. 117 על פי החלטת ממשלה, 118 סיוע משפטי מוסמך ניתן לאנשים שהכנסתם החודשית הממוצעת נמוכה מרמת הקיום המינימלית לנפש במדינה. בחישוב ההכנסה החודשית הממוצעת, נשקלת ההכנסה מששת החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו הוגשה הבקשה לסיוע משפטי. ההכנסה החודשית הממוצעת מחושבת מההכנסה החודשית הממוצעת של המשפחה ועד למספר בני המשפחה. גובה רמת הקיום המינימלית נקבע על בסיס נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה ומחושב לפי תקנה שאושרה בהחלטת ממשלה מס’ 902 מיום 28 באוגוסט 2000. ברבעון השלישי של שנת 2011 רמת המינימום הממוצעת הייתה 1,386.4 MDL (כ-85 יורו).

המתודולוגיה המפורטת לחישוב ההכנסה וקביעת הזכאות לסיוע משפטי וכן תבנית ההצהרה שאותה יש למלא על ידי המבקש סיוע משפטי, נקבעות בהחלטת ממשלה מס’ 902. 119 המוטב ממלא את ההצהרה וכן צריך לצרף אחד מהמסמכים הבאים, בהתאם לרלוונטי:

אישור על משפחתו (כמה בני משפחה, גיל);

אישור ממקום העבודה על הכנסתו החודשית שהושגה במהלך ששת החודשים הקודמים;

ראיון עם עורכי דין פרטיים המעניקים סיוע משפטי לפי דרישה.

אומנות. 19 (1)(א) ו-(ה); אומנות. 21 לחוק הסיוע המשפטי; החלטת ממשלה מס’ 1016 מיום 1.9.2008 בדבר אישור תקנה למתודולוגיה לחישוב ההכנסה למתן סיוע משפטי בערבות מדינה, שפורסמה ביום 5.9.08.

סעיף 20 לחוק הסיוע המשפטי.

החלטת הממשלה בדבר מתודולוגיה למבחן אמצעים לזכאות לסיוע משפטי 2008.

293

מולדובה

— אישור מהסוכנות הלאומית לסיוע סוציאלי לגבי הקצבאות הסוציאליות החודשיות המתקבלות.

בפועל, מבחן האמצעים מסתמך על הצהרת הנתבע. הוא אינו נבדק על ידי המשרדים הטריטוריאליים של NLAC עקב חוסר משאבים וגישה למאגרי המידע הרלוונטיים.

בשלב בית המשפט, שופטים בדרך כלל מתעקשים על כך שלנאשם יהיה עורך דין בכל תיק. מכאן שגם אם התיק פשוט יחסית והנאשם יוכל לייצג את עצמו, השופט בדרך כלל יזעיק עורך דין (יכול להיות שזה אפילו מבית המשפט עצמו) או דוחה את הדיון ויבקש מהמשרד הטריטוריאלי הרלוונטי של NLAC למנות אחד. 120 פרקטיקה זו משתרעת גם על שלבי החקירה הפלילית. כפי שציינו המשרדים הטריטוריאליים, קציני חקירות פליליות או תובעים רבים מסייעים לנאשם למלא את בקשת הסיוע המשפטי, ומייעצים בנקודות שיזכו לייצוג חובה, גם אם התיק אינו מצריך ייצוג חובה.

ההתעקשות של שופטים וחוקרים פליליים על נוכחות עורך דין מבוססת, מצד אחד, על ההוראות הרחבות של המל”ל המחייבות נוכחות של עורך דין כדי להכשיר את הפעולה הפרוצדורלית בהתאמה, ומצד שני, הנוהג המקובל. כי הליכים מסוימים בשלב קדם המשפט והדיונים בבית המשפט חייבים להתקיים במעמד עורך דין. השופטים המרואיינים לא יכלו להיזכר בשום דיון בתקופה האחרונה שבה לא נכח עורך דין, למרות שהזכירו שלעיתים יש קשיים בהבטחת עורך דין. החוקרים הפליליים והתובעים המרואיינים גם התלוננו כי הם נאלצים לעתים קרובות להמתין לעורך הדין כדי לראיין את האדם, להגיש כתב אישום או להכיר בו כחשוד או נאשם.

אין נתונים רשמיים על שיעור האוכלוסייה שעשוי להיות זכאי לסיוע משפטי. השופטים המרואיינים וגופי החקירה הפליליים העריכו כי כ-80% מהנאשמים מקבלים סיוע משפטי. אמנם נתון זה הוא הערכה גסה מאוד, אך הוא מעיד על הביקוש הרב לסיוע משפטי. בשלוש השנים האחרונות, בין 240 ל-350 עורכי דין עסקו במערכת הסיוע המשפטי (לסיוע משפטי פלילי בלבד), שהוא מספר נמוך יחסית לכיסוי הביקוש המשוער למשפטים.

120 ראה, בהקשר זה, את ממצאי תוכנית המעקב של OSCE למשפטים עבור הרפובליקה של מולדובה. דו”ח סופי (הכולל את הממצאים של תוכנית ניטור הניסוי לתקופה של אפריל 2006 – נובמבר 2008), שפורסם על ידי משלחת OSCE למולדובה, OSCE/ODIHR 2009, גרסה אלקטרונית זמינה בכתובת: http://www.osce.org/ documents/mm/2010/07/45526_ en.pdf, p. 65 (OSCE TMP 2009).

294

Nadejda Hriptievschi

סיוע. נראה כי הדבר מעיד על כך שהנוהג הישן של חתימת עורך דין על הפרוטוקולים מבלי להיות נוכח בפעולה הפרוצדורלית עדיין נמשך (מה שמכונה ‘עורכי דין כיס’). זה אושר על ידי השופטים, קציני החקירות הפליליות ועורכי הדין שרואיינו במחקר זה.

עם זאת, כולם הזכירו כי תופעה זו הצטמצמה משמעותית מאז כניסתו לתוקף של חוק הסיוע המשפטי. הסיבה העיקרית, כפי שניסחו זאת עורכי דין אלה, היא ניטור האיכות על ידי המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC. הם אמנם אינם בודקים את טיב השירות המשפטי הניתן, אך הם בודקים את המידע העובדתי המובא בדוחות עורכי הדין, אותם יש להגיש לפני התשלום. חלק מהמתאמים של המשרדים הטריטוריאליים מרחיקים לכת ומצליבים את הדוחות שהגישו עורכי הדין עם תיקי בית המשפט בפועל. יש לכך השפעה של משמעת עורכי דין לסיוע משפטי, לפחות במידה מסוימת. ללא ספק, עדיין צריך לעשות הרבה כדי להגביר את איכות השירותים הניתנים.

2.5 שכר עבור סיוע משפטי פלילי

לפי ה-NLAC, הזמן הממוצע לתיק שעובדים על ידי עורכי דין פרטיים המספקים סיוע משפטי לפי בקשה הוא 41 שעות, עם שכר של 70 MDL או כ-4.2 אירו לשעה. 121 העלות הממוצעת לכל מקרה היא, בהתאם, 2,870 MDL או 175 אירו. 122 עורכי דין פרטיים המעניקים סיוע משפטי לפי דרישה מקבלים תשלום לכל מקרה, המחושב ביחידות של 20 MDL (1.23 אירו) עבור אותן פעולות פרוצדורליות שבהן השתתף עורך הדין. היחידות חושבו על בסיס שעתי, אך התשלום אינו תלוי בשעות. תקנת התגמול עבור שירותי סיוע משפטי קובעת מספר קונקרטי של יחידות שישולמו עבור סוגי הפעולות השונות של עורך דין. לא כל הפעולות הפרוצדורליות או הפעילויות האחרות שבוצעו על ידי עורך הדין לסיוע משפטי משולמים. לדוגמה, רק חמש פגישות לכל היותר עם הלקוח העצור לכל מקרה מכוסות ופגישה אחת ללקוחות שאינם עצורים. כמו כן, תקנת גמול סיוע משפטי קובעת שכר טרחה מקסימלי של 200 MDL (כ-12 אירו ליום), למעט כאשר עורך הדין מעניק סיוע משפטי ביותר מתיק אחד במהלך אותו יום, בכפוף לחמישה מקרים לכל היותר ביום. 123

מחושב לפי שער חליפין של 16.3995 MLD לאירו.

נתונים שסופקו על ידי ה-NLAC בתגובה לקרן סורוס – מכתב החקירה של מולדובה מיום 5 במאי 2011.

ראה נקודות 9-12 לתקנה לעניין גובה ושיטת התגמול עבור סיוע משפטי, שאושרה בהחלטת NLAC מס’ 22 מיום 19.12.08, שפורסמה ביום 23.1.09, בתיקונים הבאים.

295

מולדובה

תקנת תשלום עבור סיוע משפטי 124 קובעת כי עורכי דין פרטיים הנותנים שירותי סיוע משפטיים יקבלו פיצוי בגין זמן הנסיעה רק אם הם נדרשים לנסוע למקום אחר. במקרה זה, הנסיעות משולמות לפי הכללים שנקבעו לנסיעות עסקים של עובדי ארגונים ומוסדות. כללים אלו הם די בירוקרטיים מבחינה חשבונאית ומספקים שיעורי החזר נמוכים, וזו הסיבה שעורכי דין ממעטים להגיש תביעה. לא יש לשלם עלויות רווח ולא זמן המתנה. רק אם הדיון נדחה מסיבות שאינן תלויות בעורך הדין, זכאי האחרון לקבל שכר קבוע (שלוש יחידות), שאינו חל אם עורך הדין ניגש לתיקים שונים באותו בית משפט במהלך אותו יום.

קשה להשוות שכר טרחת סיוע משפטי לעמלות שוק פרטי, שכן אין עלויות ממוצעות של עורכי דין פרטיים לתיקים פליליים. ישנה המלצה אחת בלבד של הלשכה, 125 הנחשבת על ידי עורכי דין רבים כמיושנת ובלתי הולמת, הממליצה בתיקים פליליים על שכר טרחה מינימלי של 5,000 MDL עבור נטילת התיק (פי שניים מהממוצע המשולם עבור תיקי סיוע משפטי), בתוספת אגרה לתשלום עבור כל דיון בבית המשפט. בהשוואה להמלצה זו, גמול הסיוע המשפטי נמוך מאוד.

עם זאת, בראיונות הצביעו עורכי דין הנותנים שירותי סיוע משפטי על העובדה שהשוק הפרטי משתנה, ורק מספר קטן של עורכי דין גובים שכר טרחה קרוב להמלצות. עבור עורכי דין רבים, הסיוע המשפטי אטרקטיבי כהכנסה יציבה פחות או יותר, ולעורכי דין צעירים כדרך לצבור ניסיון. כמה עורכי דין הביעו דעה כי גם אם דמי הסיוע המשפטי נמוכים, הם עדיין אטרקטיביים עבור אותם עורכי דין שאינם עושים יותר ממה שמשלמים עבורו, מה שאכן מעורר שאלה לגבי איכות הסיוע המשפטי. ראיות אנקדוטליות מצביעות גם על כך שחלק מעורכי הדין לסיוע משפטי עדיין מבקשים תשלום נוסף מהלקוח, גם אם הדבר אסור על פי חוק, או מציעים ללקוח לסרב לסיוע משפטי ובמקום זאת להשאיר את עורך הדין בחוזה, אם יש ללקוח את הכסף.

על פי חוק, שכר הסנגורים הציבוריים נקבע על ידי ה-NLAC. משנת 2006 ועד סוף 2011, פרס הסנגורים הציבוריים שולם במימון לא ¬ממשלתי (קרן סורוס – מולדובה), המדינה סיפקה את המשרדים בחינם

תקנה בדבר גובה ושיטת התגמול עבור סיוע משפטי, אושרה בהחלטת NLAC מס’ 22 מיום 19.12.08, שפורסמה ביום 23.1.2009, בתיקונים הבאים.

המלצות מועצת לשכת עורכי הדין לגובה שכר הטרחה הנגבים עבור קטגוריות שונות של תיקים, אשר אומצה על ידי מועצת עורכי הדין ביום 29.12.05, שפורסמו ב- Avocatul Poporului (עורך דין עממי), מס’ 1, 2006.

296

Nadejda Hriptievschi

כיסוי עלויות אחזקת משרדים. מאז ינואר 2012 משלמים לסנגורים הציבוריים שכר קבוע של 6,785 MDL מדי חודש מתקציב הסיוע המשפטי בתמורה למתן סיוע משפטי מוסמך ודחוף. זהו הסכום ברוטו, בכפוף למיסים נוספים ולניכויים הנדרשים על פי חוק. ה-PDO בכללותו (משבעה עורכי דין) חייב להבטיח מתן מינימום 21 תיקים מדי חודש, הן פליליים והן לא פליליים. שטחי המשרדים והעלויות משולמים גם מתקציב הסיוע המשפטי.

נותר לראות אם זו רמת תגמול מספקת כדי להבטיח ייצוג איכותי ורציף מצד הסנגורים הציבוריים. לכאורה, ההסכם הנוכחי לגבי מימון ה-PDO הוא הסכם טוב, המספק רמת שכר לעורכי דין הדומה לשחקנים אחרים במגזר המשפט. עם זאת, מה שהיא לא לוקחת בחשבון היא העובדה שמתייחסים לסנגורים הציבוריים כאל עובדים עם שכר קבוע; מצד שני, הם אינם נהנים מהבטחות שירות סוציאליות העומדות לרשות גורמי משפט אחרים. זו סוגיה לבחינה נוספת.

3. זכויות משפטיות ויישומה

3.1 הזכות למידע

הזכות למידע על מהות ועילת האשמה נקבעת בחוק הפנימי. 126 לכל חשוד הזכות לדעת מדוע הוא חשוד וזכותו, מיד לאחר שנעצר (או נתפס), או לאחר שנודע לו על ההחלטה להפעיל אמצעי מניעה או להכיר בו כחשוד, להיות מיודע בנוכחות עורך דין, בשפה שהוא מבין, לגבי תוכן החשד והכשירות המשפטית/אופי הפעולות הפליליות שבגינן הוא/היא. חשוד. זאת ועוד, מיד לאחר המעצר או לאחר שנודע לו על ההחלטה להפעיל אמצעי מניעה או הוכר כחשוד, עומדת לו הזכות לקבל העתק מההחלטה או פרוטוקול המעצר המתאימים. 127

לכל נאשם הזכות לקבל מידע על הפשע שבו הוא מואשם ומתי הואשם, וכן מיד לאחר המעצר, או לאחר שנודע לו על ההחלטה להפעיל אמצעי מניעה, לקבל מה-

1 26 אמנות החוקה. 25 (5); אומנויות מחיר לקליק. 64 (2) (1), 66 (2)(1), 167 ו-282.

1 27 אמנות. 64 (2)(1) ו-(3) למחיר לקליק.

297

מולדובה

גוף חקירות פלילי עותק של האישום. 128 לאחר עריכת כתב האישום על ידי התובע, האחרון מציג העתק ממנו לנאשם ולנציגו המשפטי, אשר מצוין במידע המצורף לכתב האישום. הנאשם יכול לתת אסמכתא/תגובה לכתב האישום המצורף לתיק. 129

הזכות למידע על מהות ועילת האשמה היא זכות מוחלטת. הנאשם מיודע בעל פה, אך יש להמציא לו גם עותק של המעשה הפרוצדורלי הרלוונטי, 130 בו מתוארים בקצרה מהות ועילת האישום. הצווים/פרוטוקולים המתאימים חתומים על ידי מי שמושך את התביעה הפרוצדורלית בהתאמה והנתבע, או לחילופין, מצורף לתיק הערה בכתב המאשרת שהעתק מהמעשה הוצג בפני הנתבע. 131 מכאן שאם האדם (ו/או עורך דינו) חתום עליה, ניתן היה לשער כי מהות החשד הוסבר לו.

בפועל, החתימה מוכיחה שהפרוטוקול הועבר והוסבר לנתבעת. זו הסיבה שגופי החקירה הפלילית ובית המשפט מעוניינים בהימצאות עורך הדין על מנת להבטיח את הלגיטימציה של המעשה, וכתוצאה מכך למנוע מההגנה לטעון לפגיעה בזכות למידע, אלא אם הדבר חל על שלב אחר בתהליך.. עורכי הדין המרואיינים ציינו כי גופי החקירה הפליליים אינם מסבירים באופן ברור את האישום; בפועל, זה בדרך כלל רק הליך פרו-פורמה וסמלי, ולא מהותי.

אומנויות. 66 (2)(1) ו-282 למחיר לקליק.

אומנות. 296 (5) ו-(6) של המחיר לקליק.

פרוטוקול/צו מעצר בדבר אמצעי המניעה שהופעלו/הצו בדבר ההכרה כחשוד (כל אחד משלושת אלה במקרה של חשוד); הצו בדבר האישום (לגבי הנאשם) וכתב האישום (לגבי הנאשם).

אומנות. סעיף 66 (2)(2) למל”ל קובע כי מיד לאחר המעצר או לאחר שנודע לו על ההחלטה על אמצעי מניעה או על הכרה בו כחשוד, עומדת לחשוד הזכות לקבל מהגוף החוקר הפלילי. העתק או החלטה זו או פרוטוקול המעצר. הסדר של הפעלת אמצעי מניעה או הכרה באדם כחשוד מוסבר לחשוד שאחר כך חותם עליו. אומנות. סעיף 167 (1) למל”ל קובע כי על פרוטוקול המעצר להיות חתום הן על ידי מי שערך את הדו”ח והן על ידי החשוד. החשוד עלול לסרב לחתום עליו, ובמקרה זה נרשם הערה על כך. למרות שלא נקבע במפורש במצ”ח, בפועל חותם הסנגור על הפרוטוקול. לגבי הנאשם, התובעת מאשימה את הנאשם ומסבירה את תוכנו. התובע, הנאשם והסנגור ואנשים נוספים נוטלים חלק בפעולה פרוצדורלית זו חותמים על הפרוטוקול בדבר האישום. תאריך ושעת החיוב מצוינים בצו בדבר החיוב (סעיף 282 לתמ”א). העתק מכתב האישום מובא לנאשם, כאשר הערה בכתב על כך מצורף לתיק (סעיף 296 למל”ל).

298

Nadejda Hriptievschi

אם גוף החקירה הפלילי הרלוונטי לא הודיע לנאשם על האישום, יוכל עורך הדין לבקש את ביטול פרוטוקול המעצר, ההחלטה המכירה באדם כחשוד או צו האישום של הנאשם. 132 בנסיבות כאלה, כל שאר הפעולות הפרוצדורליות שננקטו לגבי אותו חשוד או נאשם יהיו בטלות ומבוטלות. אולם, מאחר שהפרה זו ניתנת לתיקון בשלב מאוחר יותר, ואינה נכללת בסוגי הטעויות הפרוצדורליות שאינן ניתנות לתיקון, יוכל גוף החקירה הפלילי לערוך שוב את המסמכים המפורטים ולחזור על שאר הפעולות הפרוצדורליות. כתוצאה מכך, מעט מאוד עורכי דין מעלים הפרות הנוגעות לזכות למידע.

המל”ל קובעת גם את זכותו של הנתבע למידע בכתב על זכויותיו, 133 אשר דומה במידה מסוימת למידע על זכויות פרוצדורליות או ‘כתב זכויות’ הנהוג בתחומי שיפוט שונים. המידע שיימסר לעצורים חייב להיות בשפה שהוא/היא מבין. 134 בפועל, אין דגם מאושר של כתב הזכויות. גופי חקירה פליליים מעתיקים את הוראות התמ”ס בדבר זכויות הנאשם בדפים נפרדים, והדבר מובא בפני הנאשם. המידע מודפס לרוב ברומנית (שפת המדינה) וברוסית. הטרמינולוגיה מסובכת; לא נכלל הסבר על הזכויות בכתב. אין חובה מפורשת לוודא האם הנתבע הבין את המידע שנמסר, אלא חובה על עובד הציבור להסביר את הזכויות ולענות על כל שאלה, עם זכות מקבילה של הנתבע לקבל הסבר.

הצגת המידע על הזכויות מוזכרת בפרוטוקול המעצר, ומאושרת בחתימות הנאשם וגוף החקירה הפלילי הרלוונטי. עורכי הדין שרואיינו למחקר זה אישרו כי הצגת המידע על זכויות פרוצדורליות היא הליך מאוד פורמלי,

1 32 בהסתמך על אמנות. 251 של המחיר לקליק.

1 33 אומנויות. סעיפים 64 (2)(2), 167 (1) (בנוגע לחשודים), 66 (2)(2) ו-282 (2) (בנוגע לנאשם והנאשם) של הלמ”ס מספקים נוסח דומה פחות או יותר, כלומר “מיד לאחר מעצר או הכרה כחשוד/נאשמים כנאשם, לקבל מהעצר/ מגוף החקירה הפלילי מידע בכתב על הזכויות לפי מאמר זה, לרבות הזכות להשתיק ולא להפליל את עצמו וכן הסברים על כל זכויותיו. אומנות. סעיף 277 (2) ל- CPC קובע כי “גוף החקירה הפלילית מחויב להציג לחשוד, הנאשם, הקורבן, הנפגע, הצד האזרחי, הגורם האחראי האזרחי ונציגיהם המשפטיים בכתב, המאושר בחתימותיהם, מידע על זכויותיהם. וחובות על פי קוד זה ולתת הסברים לגבי כל אחת מהזכויות והחובות הללו’.

1 34 אמנות. 11 (5) לעלות לקליק.

299

מולדובה

בדרך כלל מבוצע בחיפזון על ידי גוף החקירה הפלילי. המידע כתוב באותיות קטנות, בשפה בדיוק כמו זו המופיעה בעלות לקליק. לעתים רחוקות מאוד גופי החקירה הפליליים מסבירים לאדם בדיוק מה המשמעות של זכויות הכתובה.

כאשר אדם מוכר כחשוד ביותר מתיק רגיש אחד, גוף החקירה המטפל במספר תיקים הנוגעים לאותו אדם אינו מצליח ליידע אותו במכוון על כל המקרים ואינו מצטרף אליהם. נוהג זה זכה לביקורת חוזרת ונשנית על ידי ה-ECtHR. 135

באשר לזכות למידע מפורט הנוגע לראיות/חומר הרלוונטיים העומדים לרשות המשטרה/תובע/השופט/ת – זכות הגישה לתיק או העתקים ממנו – זכות זו מוגבלת בשלב קדם המשפט. הנאשם ועורך הדין רואים את תיק התיק המלא רק בתום החקירה הפלילית. אין כללי גילוי החלים על גוף החקירה הפלילית, או על ההגנה. המל”ל, במאמר המתייחס לחיסיון החקירה הפלילית, קובע כי לא ניתן לפרסם חומרי חקירה פלילית, אלא בהסכמתו של מי שמנהל את החקירה הפלילית ורק במידה שאדם זה רואה בכך אפשרי. 136 בפועל, הסודיות של החקירה הפלילית בדרך כלל מלווה בקפדנות על ידי החוקרים הפליליים. הגישה המוגבלת לתיק היא אחת הסיבות העיקריות לכך שעורכי דין אינם פעילים במיוחד במהלך הליכי קדם המשפט.

יש ליידע את החשודים והנאשמים לאורך ההליך הפלילי על כל החלטה המתייחסת לזכויותיהם ולאינטרסים שלהם, ועליהם לקבל העתקים, לבקשתם, מהחלטות אלו. 137 לפיכך, כחוק, בשלב קדם המשפט, זכותו של הנאשם לראות רק את הראיות שהושגו באמצעות פעולה פרוצדורלית בה השתתף מיד לאחר השלמת פעולה זו.

ראה ECtHR 5 March 2010, Leva v. Moldova, No. 12444/05, paras. 57—63.

ראה אמנות. סעיף 212 ל-CPC ‘סודיות החקירה הפלילית’.

החוק הרלוונטי הוא אמנות. סעיף 64(2)(17) למל”ל, הקובע כי לחשוד יש זכות לקבל מידע על ידי הגוף החוקר הפלילי על כל ההחלטות שנתקבלו הקשורות לזכויותיו ולאינטרסים שלו, ולקבל, לפי בקשה, העתקים. מהחלטות אלו; אומנות. סעיף 66 (2)(26) למל”ל, הקובע כי יש לו הזכות לקבל מידע על ידי הגוף החוקר על כל ההחלטות שנתקבלו המתייחסות לזכויותיו או לאינטרסים שלו, וכן לקבל העתקים של ההחלטות. המחילים עליו/ה אמצעי מניעה ואמצעי אילוץ פרוצדורליים אחרים, עותקים של כתב האישום (rechizitoriu), או מסמכים אחרים לגבי סיום החקירה הפלילית, עותקי התלונה האזרחית, פסק הדין בערכאה הראשונה, הערעור והפסילה, ההחלטה שבאמצעותה הפך פסק הדין לחלוט והחלטת בית המשפט שבחן כל מקרה בדרכי הערעור יוצאות הדופן.

300

Nadejda Hriptievschi

נערך פרוטוקול, שכן יש לחתום עליו על ידי הנתבעת, 138 וכן לעיין בצו לדו”ח מומחה ובתוצאות, ואולי גם להוסיף שאלות נוספות לתנאי כל צו לדו”ח מומחה.

עם זאת, בפועל, עורכי הדין שרואיינו אמרו שלעתים קרובות הגישה להחלטות המתאימות אינה מגיעה מיידית, ולעתים קרובות עורכי דין חייבים להתעקש, ולהמתין פרקי זמן ממושכים, עד שגוף החקירה הפלילי יציג את המסמכים המתאימים. הסדרים מעשיים פוגעים גם בגישה יעילה לתיק, כגון שאין לעורך הדין מכשיר להעתקת המסמכים המתאימים, שכן קיים מחסור כללי במכונות העתקה בתחנות המשטרה.

בתום החקירה הפלילית, אך טרם הגשת התיק לבית המשפט, ניתנת לנאשם גישה מלאה לתיק, מלבד חומר מוגן, 139 וחומרים העלולים להשפיע לרעה על קטין. 140 החומרים המוצגים כרוכים/תפורים לקובץ, ממוספרים (עמודים) ומצוינים בפנקס מיוחד. 141

אין חובה ליידע את הנתבע על חומר שיש או לא יובא בפני בית המשפט. עם זאת, כל חומר אשר מוחרג על ידי התובע מהתיק הפלילי חייב להיות מוזכר בפקודת התובע הכלולה בתיק. 142 לפיכך, תיאורטית, עורך הדין יכול לראות מה לא נכלל ויכול לבקש לראות את החומרים הללו. עורכי הדין שרואיינו לא זכרו מקרה שבו ראיות שעניינו את ההגנה הוצאו על ידי התובע מהתיק. עם זאת, הם גם לא יכלו לזכור פקודות בדבר החרגת החומרים. זה עשוי להסביר מדוע עורכי הדין אינם זוכרים בעיות עם חומר שלא נכלל – יכול להיות שהעובדה הפשוטה היא שהם לא יודעים שהיה משהו רלוונטי להגנה ולכן אינם יכולים לערער על כל החרגה.

אחת הסוגיות השנויות במחלוקת נוגעת לגישה לחומרים הנוגעים למעצרו המונע של הנאשם. אמנם זכותו של הנאשם ‘להכיר את החומרים שנשלחו לבית המשפט לאישור מעצרו המונע’, 143

ראה, למשל, אומנויות. 66 (2)(20) ו-260 של המחיר לקליק.

אומנות. 293 (5) למחיר לקליק. השופט החוקר, לבקשת התובע, רשאי להגביל את זכותם של עורך הדין והנאשם לראות חומרים הדרושים להגנה על המדינה, סודות מסחריים או מוגנים אחרים, וכן להגנה על החיים, שלמות התאגיד ו חירותו של העד או אדם אחר.

במקרים כאלה, לנציג/עורך הדין המשפטי יש גישה לתיק; אומנות. 482 של המחיר לקליק.

אומנות. 293 של המחיר לקליק.

אומנות. סעיף 290 למל”ל מקנה לתובע זכות להוציא מתיק התיק ראיות שנאספו תוך הפרה של הלמ”ס או זכויות הנאשם.

אומנות. 66 (2)(21) למחיר לקליק.

301

מולדובה

ולעורך הדין הזכות ‘להכיר את החומרים שהוצגו לבית המשפט על ידי גוף החקירה הפלילית להצדקת בקשת המעצר או המעצר המונע של הלקוח (בין אם הוא חשוד או נאשם)’, 144 אין עורכי הדין מקבלים בפועל. החומרים הרלוונטיים. עורכי הדין נקראים בדרך כלל לדיון המעצר מבלי לקבל מסמכים כלשהם על האישום.

לפני ייצוג הלקוח, עורכי דין חרוצים בדרך כלל מבקשים זמן לפגישה סודית עם הלקוח, ולעיון במסמכים שהציג התובע. המידה שבה זה מותר משתנה במידה ניכרת. ניסיונם של עורכי הדין שרואיינו הוא שלרוב רואה עורך הדין רק את בקשת המעצר, שהיא עמומה ומכילה את השפה הכללית של המל”ל, מבלי לציין את הסיבות המדויקות שלפיהן ביקש התובע את המעצר. עורכי הדין אינם משיגים מידע מפורט על הסיבות לכך שהתובע דורש מעצר לפני משפט, ואף לא ראיות התומכות בבקשה זו. כתוצאה מכך, כל מה שהסנגורים יכולים לעשות באופן מציאותי הוא כמעט באופן ספונטני, וללא הרבה הזדמנויות לשיקול דעת מדוקדק, להעלות בבית המשפט נימוקים מדוע אין לעצור את הנאשם.

אחת הסיבות לכך עשויה להיות החקיקה הבלתי מספקת. בפרט, בין ההוראות הספציפיות המתייחסות לבחינת בקשת המעצר בבית המשפט, אין התייחסות לזכותה של ההגנה לראות את החומרים עליהם מסתמכת התובעת בבקשת צו המעצר לפני משפט. 145 הלמ”ס מתוקן בימים אלה כך שיכלול הוראה מפורשת המחייבת את התובע להציג בפני עורך הדין את כל החומרים הרלוונטיים לביסוס בקשת המעצר, בעת הגשת הבקשה המתאימה לבית המשפט. 146 נותר לראות אם תיקון זה יפתור את הבעיות המעשיות. מהראיונות עם עורכי הדין וקציני החקירות הפליליות, נראה כי הסיבה העיקרית להעלמת המידע מההגנה נעוצה בהתמקדות הבלתי מוצדקת והמוגזמת בנושא

אומנות. 68 (2)(3) למחיר לקליק.

אומנויות. 307 ו-308 ל-CPC קובעים רק שהתובע מגיש בקשה ( דמרים) להוצאת צו מעצר לפני משפט, או להארכת הצו הקיים. על התובע לכלול בבקשה את הנימוקים שבגינם הוא דורש צו מעצר קדם משפט, מעצר בית או הארכת הצו. עליו לצרף לבקשה את החומרים המוכיחים כי הבקשה מוצדקת. עוד קובעות ההוראות כי בעת הגשת הבקשה לצו מעצר קדם משפט בבית המשפט, על התובע לוודא כי החשוד/הנאשם נוכח בדיון, ולהודיע על כך לעורך הדין/הנציג המשפטי. אין הוראה מפורשת המחייבת את התובע להציג בפני ההגנה את הבקשה וחומרי עזר.

הצעת החוק לתיקונים ל-CPC, שהוגשה לפרלמנט בסוף 2011.

302

Nadejda Hriptievschi

חיסיון החקירה הפלילית. הדבר טבוע עמוק במנטליות של שחקני משפט פלילי, הנוטים לראות בגילוי חומרים איום על יעילות החקירה.

3.2 הזכות לעורך דין

לאורך כל ההליך עומדת לצדדים הזכות להיעזר בעורך דין, שנבחר או מונה. 147 כל פעולה פרוצדורלית המבוצעת ללא עורך דין, אם נוכחותו של עורך דין בתביעה המתאימה הייתה חובה, מוכרזת בטלה ומבוטלת. 148 בחינת תיק ללא השתתפות התובע, הנאשם וכן עורך הדין, המתורגמן או המתרגם, כאשר השתתפותם הייתה חובה, מהווה סיבה מוצדקת לערער על ההחלטה בצו מסים. 149

לכל נאשם הזכות להסתייע בעורך דין מרגע שנודע לו על החשד או האישום. 150 בעת מעצר, גם לחשוד וגם לנאשם יש זכות להתייעצות משפטית עם עורך דין בפרטיות לפני החקירה הראשונה. 151 הזכות להיעזר בעורך דין כוללת את הזכות להיות נוכח עורך הדין במהלך הראיון במשטרה. לא ניתן לתת הצהרה על ידי הנתבע

אומנות. 26 לחוקה; אומנות. סעיף 17 (1) למל”ל, הקובע כי לאורך ההליך הפלילי, לצדדים (חשוד, נאשם, נפגע, צד אזרחי, אחראי אזרחי) יש זכות להיעזר או, בהתאם למקרה, מיוצג על ידי סנגור נבחר או עורך דין המעניק שירותי סיוע משפטי בערבות המדינה.

אומנות. 252 (2) למחיר לקליק.

אומנות. 427 (1)(4) למחיר לקליק.

בפרט, אמנות. סעיף 64(2)(1) למל”ל קובע כי לחשוד עומדת הזכות לדעת במה הוא חשוד ולעניין זה מיד לאחר המעצר, או לאחר שנודע לו על אמצעי המניעה או ההכרה. כחשוד, יודיע בנוכחות עורך דין, בשפה שהוא/היא מבין, על תוכן החשד והכשירות המשפטית של המעשים הפליליים שבהם הוא/היא חשוד. בנוסף, אמנות. סעיף 66 (2)(5) למל”ל קובע כי מרגע שנודע לו על המעשה הפרוצדורלי שהכיר בו כחשוד, או מואשם, קיימת זכות להסתייע בעורך דין שנבחר ע”י. לו, ואם אין לו אמצעים כספיים לשלם עבור עורך הדין, להסתייע בעורך דין המעניק שירותי סיוע משפטי בערבות המדינה, ללא תשלום, וכן, במקרים המותרים בחוק, לוותר אצל עורך הדין ולייצג את עצמו.

בפרט, אומנויות. סעיפים 64(2)(4) ו-(2)(3) ל-CPC מציינים כי לחשוד/נאשם יש זכות במעצר לקבל התייעצות מעורך הדין לפני החקירה הראשונה כחשוד/נאשם.

303

מולדובה

ללא נוכחות עורך הדין. כאשר אדם נעצר בהליכים מנהליים, הזכות לסיוע משפטי דומה לזכות בהליך הפלילי. 152

אם לא עצור, נאשמים מזומנים לגוף החקירה הפלילית או לבית המשפט באמצעות פתק כתוב או טלפון, בטלגרף 153 או באמצעי אלקטרוני. על ה’זימון’ להכיל את שם הגוף ששלח אותו, שמו ומעמדו הפרוצדורלי של המוזמן, מושא התיק, הכתובת ממנה נשלח ההזמנה והכתובת אליה זומן האדם להתייצב, כולל ההשלכות של אי הופעה. האדם יזומן באופן שיאפשרו לפחות חמישה ימים מרגע קבלת הזימון ועד להתייצבות האדם, למעט מקרים דחופים בהם אין צורך בקדנציה כאמור. 154 הזימון אינו מודיע לנאשם על הצורך להזמין עורך דין.

בפועל ציינו עורכי הדין וקציני החקירות הפליליות שרואיינו כי הדרך הנפוצה ביותר לזימון היא באמצעות הטלפון, ובדרך כלל אומרים לנאשם לבוא עם עורך דין או שיסופק לו עורך דין. במידה והנתבע לא מגיע עם עורך דין, ניתן לו זמן להתקשר לעורך דין לפי בחירתו או מוזמן עורך דין לסיוע משפטי. מידת כיבוד הזכות הזו – כלומר המתנה לעורך הדין מבלי לחקור את הנאשם – משתנה. עורכי הדין שרואיינו למחקר זה ציינו כי עדיין קיימים מקרים בהם הנאשם מתחיל להיחקר לפני שהגיע עורך הדין. עורך דין טוב היה מבקש בדרך כלל פגישה פרטית עם הלקוח והיה מחליט אם הלקוח צריך לספק הצהרה, ויבקש להתחיל מחדש את החקירה, ולמעשה דוחה את כל מה שנאמר לפני הגעתו.

הן לחשוד והן לנאשם הזכות לקיים פגישות חסויות עם עורך דינו, ללא הגבלה במספר הפגישות או משך הזמן שלהן. 155 לכל חשוד או נאשם שנעצר יש זכות להתייעצות פרטית עם עורך דינו לפני החקירה הראשונה. זאת ועוד, גוף החקירה הפלילי מחויב לוודא כי מתקיימים תנאים מתאימים לפגישה חסויה בין הנתפס לעורך דינו טרם החקירה הראשונה. 156

בהליכי עבירות מינהליות, נהנה העצור מהזכויות הקבועות בחוק, לרבות הזכות “להיחקר בנוכחות עורך דין אם יקבל או יבקש להיחקר; לקיים פגישות סודיות פרטיות עם עורך הדין, ללא הגבלה במספרם וזמנם’; (סעיפים 433 (4) ו-384 (2)(ו) ו-(ז) לחוק העבירות המנהליות). זה עדיין נקבע בחוק, אם כי בפועל כבר לא נעשה בו שימוש.

אומנויות. 235-237 של המחיר לקליק.

1 55 אומנויות. 64 (2)(6) ו-66 (2)(6) למחיר לקליק.

1 56 אמנות. 166 (2/1) מהמחיר לקליק.

304

Nadejda Hriptievschi

הזכות לפגישה פרטית עם עורך הדין אינה מכבדת באופן שגרתי והיא חריג ולא כלל. קיימות סיבות שונות לאי עמידה בזכות זו, וביניהן התנגדות גורמי החקירה הפליליים לאפשר דיון פרטי עם עורך הדין, היעדר מתקנים מתאימים ועורכי הדין עצמם לא לעמוד על זכות זו. עורכי הדין והלקוחות נוהגים לשוחח במסדרונות קומיסרי משטרה, או במשרדו של קצין החקירות הפליליות. גם אם הקצין יוצא מהחדר, תמיד קיים החשש שהשיחה מוקלטת. בדרך כלל, השוטרים חולקים את משרדם – ומכאן שגם אם הקצין הרלוונטי הממונה עוזב את החדר, עדיין עשויים להיות קצינים אחרים נוכחים.

מטבע הדברים, הדבר אינו מאפשר לעורך הדין ליצור קשר טוב עם הלקוח, במיוחד אם הוא/היא עורך דין לסיוע משפטי. האחרון ניתן ללקוח באמצעות סגל עורכי הדין לסיוע משפטי, ומכאן שלא נבחר על ידי הנתבע, ולכן עורכי דין לסיוע משפטי נתפסים לרוב כ’עורכי דין משטרה’. עורכי דין רבים עצמם אינם מתעקשים בשגרה על שיחה פרטית עם הלקוח. 157 עורך דין שהתראיין לדו”ח זה הסביר שהדבר נובע הן מהיעדר מתקנים מתאימים והן מהעובדה ש”לעיתים קרובות זה חסר תועלת כי הנאשם כבר סיפר הכל לחוקר לפני שהגיע עורך הדין”.

למרות שהחוק נראה די ברור לגבי הזכות והחובה למנות עורך דין, מסגרת משפטית זו חלה רק לאחר פתיחת התיק הפלילי. במולדובה עדיין יש נוהג לבצע צעדים/פעולות חקירה לפני פתיחת התיק הפלילי. אמצעים אלו אינם מוסדרים בפירוט על ידי המל”ל, המאפשרת לגופי החקירה הראשיים לקבל הצהרה מ’אנשים’ ללא הגבלה, למרות שאנשים אלה עלולים להפוך לחשודים או לצדדים אחרים אם ייפתח לאחר מכן תיק פלילי. 158 ל”אנשים ” אלה אין כל מעמד פרוצדורלי

עורכי הדין ב-PDO בקישינב קבעו כלל לקיים תמיד דיון פרטי עם הלקוח לפני החקירה הראשונה. הם עובדים בשני מגזרים בעיר הבירה, פחות או יותר עם אותם קציני חקירות פליליות ותובעים. הם העלו מספר פעמים בפני המפכ”ל והתובע הראשי של שני המגזרים הללו את סוגיית היעדר מתקנים לפגישות חסויות עם הלקוחות, והובטח להם כי יינקטו צעדים להקצאת חדרים מיוחדים לתקשורת פרטית עם עורכי דין. עדיין לא הושגה התקדמות בעניין זה, אלא שרוב השוטרים לפחות לא מסרבים כשהסנגוריה הציבורית מבקשת דיון פרטי עם הלקוח (שעדיין מתקיים בדרך כלל במסדרון).

בפרט, אמנות. 273(2) ל-CPC מפרט כי לגופי החקירה הראשיים יש את הזכות ‘לתפוס את העבריין, לאסוף את הקורפוס הדל, לבקש מידע ומסמכים הדרושים לאיתור הפשע, לזמן אנשים ולקבל מהם הצהרות (ההדגשה הוספה), להמשיך ל- הערכת הנזק וביצוע כל פעולות אחרות שאינן ניתנות לעיכוב (הדגשה הוספה), תוך עריכת הפרוטוקולים לגבי הפעילויות שבוצעו והנסיבות שהתגלו/המוכחות”.

305

מולדובה

בשלב, ולמעשה אף אחת מהזכויות המובטחות לצד במסגרת ההליך הפלילי. מכאן שגם אם המרואיין עלול להפוך לחשוד מאוחר יותר, כשהוא מתראיין בגוף החקירה הראשי, לא ניתנת לו/ה אפשרות להתקשר או למנות עורך דין, וגם לא מידע על זכות השתיקה ועוד. ערבויות פרוצדורליות העומדות לרשות החשוד/הנאשם. האם הצהרות אלו נכללות בתיק משתנה ממקרה למקרה.

עורכי הדין שרואיינו למחקר זה אישרו כי הצהרות אלו נכללות בדרך כלל בתיק. על פי חוק, אין לקבל מידע זה כראיה. עם זאת, ברגע שהמידע הזה נכלל בתיק, זה כבר משפיע על השופט. עורך הדין יכול להתנגד, ולבקש את החרגה של הצהרות כאלה, אם נכללות בתיק, אך זה קורה רק לעתים רחוקות. גם אם הצהרות אלו אינן נכללות בתיק, גוף החקירה הראשי כבר השתמש במידע שנמסר על ידי מי שזומן לפי נוהל זה לצורך איסוף מידע נוסף, לרבות מידע שנמסר על ידי מי שעלול להיעשות לאחר מכן לנאשם ב. המקרה.

3.2.1 הסדרים למינוי עורכי דין לייצוג חשודים/נאשמים שנעצרו

לכל חשוד או נאשם הזכות להסתייע בעורך דין מרגע שנודע לו על החשד או האישום (הרגע שבו נודע לו על המעשה הפרוצדורלי שהכיר בהם ככאלה). כאשר אדם נעצר, עורך הדין יהיה נוכח בתוך שלוש שעות מרגע המעצר. 159 אם אין לאדם עורך דין לפי בחירתו, יוקצה עורך דין תורן. הליך הקצאת עורך הדין התורן מובא בהרחבה במצ”ח וכן בתקנון נל”ק. 160 אם האדם עצור במהלך שעות המשרד של המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC, גוף החקירה הפלילית מבקש מהם למנות עורך דין. מחוץ לשעות העבודה ובמהלך סופי שבוע וחגים, גוף החקירה הפלילית יוצר קשר ישיר עם עורך הדין התורן מתוך רשימה שניתנת על בסיס חודשי על ידי המשרד הטריטוריאלי לכל נציבות משטרה, פרקליטות ובתי המשפט (שעבורם זה רלוונטי לקדם- דיוני מעצר במשפט).

אומנות. 166 לעלות לקליק; אומנות. 378 (4) לחוק העבירות המנהליות.

אומנות. 166 למחיר לקליק; אומנות. נכנסה סעיף 26 (2) לחוק הסיוע המשפטי בערבות מדינה, תקנת המועצה הארצית לסיוע משפטי מס’ 8 מיום 19.5.09 לעניין אישור התקנה לעניין הליך בקשה ומינוי עורך דין למתן שירותי סיוע משפטי דחוף. ייכנס לתוקף ב-6 ביולי 2010.

306

Nadejda Hriptievschi

המידה שבה עורכי דין משיגים גישה מהירה ללקוחותיהם משתנה. גופי החקירה הפליליים, התובעים ועורכי הדין שרואיינו לדו”ח זה אמרו כי בעקבות כניסת תכנית הסיוע המשפטי הדחוף ותכנית עורכי הדין התורנית בהתאמה, השתפרה באופן ניכר הגישה המהירה לעורך דין, משתי סיבות עיקריות. ראשית, עורכי דין מתכננים את ימי השירות שלהם, ולכן יכולים להיות זמינים בהתראה קצרה. שנית, לגוף החקירה הפלילי יש את רשימת עורכי הדין והוא יכול לפנות אליהם ישירות. אם עורך הדין לא מגיב ללא סיבה מוצדקת, המשרד הטריטוריאלי יכול להוציא את אותו עורך דין מהרשימה.

עם זאת, תכנית זו פועלת במקרים בהם גוף החקירה הפלילית חרוץ ואין לו אינטרס לעכב גישה לעורך דין. כאשר ‘אינטרס’ זה קיים, בדרך כלל לא מקיימים את הכללים הנוגעים למינוי עורך דין תורן, כאשר מועד המעצר שונה לעתים בכוונה, כך שנראה כי פרוטוקול המעצר תואם רשמית את החוק.

3.2.2 הזכות לבחור עורך דין

לנתבעים הזכות לבחור את עורכי הדין שלהם, למעט בתיקי סיוע משפטי. לגבי מי שיכול לפעול כסנגור בהליך פלילי, ההגבלה היחידה היא שהוא/היא עומד בדרישות ה-CPC. 161 כפי שצוין לעיל, אין זכות לבחור בעורך דין פרטני עבור לקוחות הסיוע המשפטי. הנתבע יכול לבחור רק מבין עורכי הדין הנכללים בסגל עורכי הדין הפרטיים הנותנים שירותי סיוע משפטי לפי דרישה (עורכי דין לסיוע משפטי). גם אם הנתבע יכול לבקש מינוי עורך דין מסוים, המשרד הטריטוריאלי של ה-NLAC אינו מחויב לבקשה זו.

החוק קובע כי בעת מינוי עורך דין,

… מתאם המשרד הטריטוריאלי יתחשב בבקשת מבקש הסיוע המשפטי למינוי עורך דין מסוים, ברמת מעורבותו בהחלטות אחרות של סיוע משפטי וכן בנסיבות רלוונטיות נוספות. 162

1 61 אמנות. סעיף 67 (2) למל”ל קובע כי מגן בהליך פלילי יכול להיות: (1) עורך הדין; (2) אנשים אחרים שקיבלו סנקציות על פי חוק להחזיק בכשירות של מגן; או (3) עורך דין מחו”ל בסיוע עורך דין ממולדובה. מאחר שאין הוראות לגבי כשירותם של אנשים אחרים לפעול כמגן, החשוד/הנאשם יכול לבחור רק בעורך דין שהכשיר להעניק סיוע משפטי בתיקים פליליים, כלומר רק עורכי דין מורשים וחברי איגוד עורכי הדין. משנת 2010, עורכי דין מתלמדים יכולים להעניק סיוע משפטי גם בבתי המשפט, לרבות בבתי המשפט לערעורים.

1 62 אמנות. 27 (2) לחוק הסיוע המשפטי. גם בהחלטת ההסבר של ה- SCJ על זכות ההגנה, 1998, נכתב בעמ’ 5 כי לחשוד/נאשם יש זכות לבקש מגן מסוים רק כאשר בכוונתו לחתום עמו על חוזה. אולי אותו הדבר יינתן בהחלטת SCJ החדשה.

307

מולדובה

הזכות מוגבלת עוד יותר, ובצדק, למקרים דחופים של סיוע משפטי, שבהם ניתנת עורכי הדין לפי לוח התפקידים שנערכו על ידי המשרדים הטריטוריאליים בסוף החודש לחודש העוקב. אם מונה עורך דין לסיוע משפטי והנתבע מעוניין במקום זאת להיות מיוצג על ידי עורך דין פרטי, יש להחליף את עורך דין הסיוע המשפטי על ידי עורך דין הסיוע המשפטי, המשולם על ידי הלקוח. 163

3.2.3 החלפת עורך דין

ניתן להחליף את עורך הדין הנבחר או הממונה במהלך ההליך הפלילי על ידי משרד עורך הדין או המשרד הטריטוריאלי הרלוונטי של ה-NLAC, לבקשת גוף החקירה הפלילית או בית המשפט, בנסיבות הבאות: (1) אם עורך הדין הנבחר אינו יכול להיות נוכח במקרה של מעצר/מעצר, הצגת האישום או חקירת החשוד/הנאשם; (2) אם עורך הדין הנבחר אינו יכול להשתתף בהליך במשך חמישה ימים מרגע שנודע לו על כך; (3) אם התובע או בית המשפט יקבעו כי עורך הדין הנותן שירותי סיוע משפטי מובטח מדינה אינו מסוגל להבטיח הגנה יעילה לחשוד/נאשם. 164

בשני המצבים האחרונים יכול גוף החקירה הפלילי או בית המשפט להציע לחשוד/הנאשם להזמין עורך דין אחר שייצג אותו. הדבר נחוץ במיוחד אם עורך הדין אינו מספק הגנה יעילה, שכן לעתים קרובות לקוחות אינם מבינים את זכויותיהם ולכן הציפיות שלהם נמוכות מאוד. יחד עם זאת, אפשרות זו עשויה להשאיר מקום לשימוש לרעה של גוף החקירה הפלילי, במיוחד אם ברצונו להחליף עורכי דין פעילים וקנאים מדי. יש צורך במחקר אמפירי נוסף על מנת לקבוע אם הוראה זו מנוצלת לרעה בפועל. עורכי הדין שרואיינו למחקר זה לא התייחסו לאף מקרה שבו הוחלפו או שהוצע ללקוח שלהם למצוא עורך דין אחר.

ניתן להרחיק עורך דין לסיוע משפטי מההליך הפלילי גם אם לאדם שעליו הוא מגן יש סיבות ממשיות לפקפק בכשירותו או ברצונו הטוב של עורך הדין, ומגיש בקשה לסילוקו מההליך. 165 המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC יכולים להחליף עורך דין שמונה לספק שירותי סיוע משפטי מוסמך בנסיבות הבאות: (1) לפי בקשה בכתב ומוצדקת של

1 63 ראה עמ’. 5 למליאת SCJ 1998 (על הזכות להגנה).

1 64 אמנות. 70 (4)-(5) למחיר לקליק.

1 65 אמנות. 72 (2) למחיר לקליק.

308

Nadejda Hriptievschi

מבקש סיוע משפטי 166 ; (2) לפי בקשתו בכתב ומוצדקת של עורך הדין; או (3) כאשר קיים ניגוד עניינים או נסיבות אחרות כך שעורך הדין אינו יכול לספק שירותי סיוע משפטי לאותו מקרה. 167

3.2.4 הזכות להתגונן וויתור על הזכות לעורך דין

לכל נאשם זכות לוותר על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין ובמקום זאת לבחור להגן על עצמו, 168 אך זכות זו מותנית באישור התובע (בשלב קדם המשפט) או בית המשפט (בשעה שלב הניסיון). התובע או בית המשפט יכולים לקבל את ויתור עורך הדין רק כאשר הדבר מתבקש מרצון על ידי הנאשם, מיוזמתו, בנוכחות עורך דין המעניק שירותי סיוע משפטי בערבות המדינה. היא אינה מקובלת כאשר היא מונעת מחוסר אמצעים כספיים לשלם עבור סיוע משפטי או מוכתבת על ידי נסיבות אחרות. כמו כן, לתובע ולבית המשפט יש זכות שלא לקבל את ויתור החשוד/הנאשם מעורך דין במקרים בהם יש חובה לסנגור, 169 וכן במקרים אחרים בהם אינטרס הצדק מחייב זאת. 170

הקביעה האם אינטרס הצדק מחייב סיוע חובה של עורך דין נמצאת בשיקול דעתו של התובע או השופט ותלויה בנסיבות הבאות: (1) מורכבות התיק, (2) יכולתו של החשוד/הנאשם להגן עליו/ עַצמָה; וכן (3) חומרת הפשע שבו האדם חשוד/נאשם והסנקציה הרלוונטית. 171 בישיבת ההכנה מודיע בית המשפט את שמו של עורך הדין ומוודא אם הנאשם מקבל את סיועו המשפטי של עורך דין זה, מוותר על החלפתו בעורך דין אחר או מעוניין להגן על עצמו. 172

1 66 המבקש יכול להיות החשוד/הנאשם, וכן גוף החקירה הפלילית, בית המשפט או בן משפחה של החשוד/נאשם; אומנויות. 19 ו-25 לחוק הסיוע המשפטי, המתייחסים למי שיכולים ליהנות מסיוע משפטי ולהליך הגשת הבקשה לסיוע משפטי. לדגם הבקשה לסיוע משפטי יש גם שני ערכים: האחד למבקש/המבקש סיוע משפטי, ושם המוטב, שהוא מי שיקבל את הסיוע המשפטי. המבקש והנהנה יכולים להיות אותו אדם בו החשוד/הנאשם עצמו פונה לקבלת סיוע משפטי.

1 67 אמנות. 27 (4) לחוק הסיוע המשפטי.

1 68 הזכות לוותר על עורך הדין ולהגן על עצמו ניתנת באמנויות. 64 (2)(5) (בעניין זכויות החשוד) ו-66 (2)(5) לתמ”א (בעניין זכויות הנאשם).

1 69 אמנות. 69 (1) (2-12) למחיר לקליק; ראה למעלה לטקסט המלא.

1 70 אמנות. 71 של המחיר לקליק.

1 71 אמנות. 71 של המחיר לקליק.

1 72 אמנות. 361 של המחיר לקליק.

309

מולדובה

בפועל, נאשמים ממעטים לייצג את עצמם, המסורת היא לדרוש נוכחות של עורך דין בכל התיקים הפליליים. החלטת ההסבר (המיושנת במידה רבה) של SCJ על הזכות להגנה 173 אינה מתייחסת ספציפית לזכות להתגונן. טיוטת ההחלטה החדשה דומה מבחינה זו. 174

3.2.5 ההשלכות של אי כיבוד הזכות לעורך דין

המל”ל קובעת זכות כללית לעורך דין בתיק פלילי וכן נוכחות חובה של עורך דין בפעולות פרוצדורליות ספציפיות. עבור פעולות פרוצדורליות שבהן נוכחות עורך דין היא חובה (אין לבלבל עם ייצוג חובה על ידי עורך דין לפי סעיף 69 ל-CPC כפי שנדון לעיל), היעדר עורך דין מביא לכך שהמעשה הפרוצדורלי בטל ומבוטל. 175 הפרה כזו יכולה להיות מועלית בכל שלב של התיק ויש לשקול אותה על ידי בית המשפט, לרבות בעצמו, בכל שלב אם הדבר נחוץ למען האמת וההכרעה ההוגנת של התיק. 176

לגבי שאר הפעולות הפרוצדוראליות, אם הנאשם אינו דורש את נוכחותו של עורך דינו, אין להעדרו של עורך הדין השלכות כלשהן לגבי תוקף התובענה הפרוצדורלית. בתיאוריה, ההגנה עלולה לערער על תקפותה של התביעה הפרוצדורלית המבוססת על הזכות הכללית לקבל מידע על הזכות לעורך דין, ומכאן כישלונו של גוף החקירה הפלילי ליידע אותו על הזכות לעורך דין לשם כך. פעולה פרוצדורלית מסוימת. בשלב בית המשפט הדבר אינו רלוונטי שכן על עורך הדין להיות נוכח בכל דיונים וההשלכות לאי הקפדה על הזכות לעורך דין ברורות אפוא יותר מאשר בשלב ההליך הפלילי.

הפעולה הפרוצדורלית החשובה ביותר שבה נוכחות עורך דין היא חובה היא חקירת הנאשם. המל”ל קובעת במפורש כי תשאול נאשם יכול להתבצע רק בנוכחות עורך דין נבחר, או עורך דין המעניק שירותי סיוע משפטי בערבות המדינה. לפיכך, יש לקבל את כל ההצהרות רק לאחר הגעת עורך הדין. לפני אותו רגע, האדם/הגוף שעצר את הנאשם יכול לשאול שאלות כלליות בלבד על מנת לזהות את האדם. 177

מליאת SCJ 1998.

הטיוטה פותחה ב-2010, אך טרם הושלמה סופית.

אומנות. 251 (2) למחיר לקליק.

אומנות. 251 (3) למחיר לקליק.

ראה, במיוחד, אמנות. סעיף 104 (1) למל”ל, הקובע כי חקירת החשוד, הנאשם או הנאשם יכולה להתקיים רק בנוכחות עורך דין נבחר, או עורך דין המעניק שירותי סיוע משפטי בערבות המדינה. הצהרות שנלקחו ללא נוכחות עורך דין, או

310

Nadejda Hriptievschi

בפועל, הצהרות של חשודים/נאשמים נלקחות ללא נוכחות עורך דין. ניתן להבחין במספר מגמות: (1) הצהרות מסוג זה נאמרות במהלך התקופה בה מחליט החוקר אם לפתוח בתיק פלילי. אמירות אלו נקראות ‘הסברים’, שאין להם מעמד של ‘ראיות’ (הבעיות הקשורות לחקירת אנשים לפני פתיחת התיק הפלילי נדונו לעיל); (2) לאחר מעצר, עדיין נלקחות מהנאשם הצהרות על ידי החוקר הפלילי או על ידי השוטרים הפליליים עד להגעת עורך הדין. במקרים כאלה הראיון הבא של הנאשם בנוכחות עורך הדין מבוסס במידה רבה על המידע שנאסף לפני הגעת עורך הדין. להצהרות שהושגו ללא נוכחות עורך דין אין מעמד משפטי ולא ניתן לעשות בהן שימוש בתיק. מסיבה זו, עורכי דין מתבקשים לאחר מכן לחתום על פרוטוקולי הראיונות המתאימים, חתימתו של עורך הדין מאמתת למעשה את הפרוטוקול.

הרבה תלוי אפוא ביחסו של עורך הדין בשלב זה. למרות שנראה שהיא פחות נפוצה, תופעת ‘עורכי הדין בכיס’ – עורכי דין שחותמים מבלי שנכחו בראיון – עדיין נמשכת. בפועל נותרו בעיות רבות, במיוחד כאשר הלקוח אינו סומך על עורך הדין, סומך על המשטרה, ולכן אינו מודיע לעורך הדין על ה”דיונים” הבלתי פורמליים שניהל עם המשטרה, או היכן המשטרה הפעילה לחץ (פיזי או פסיכולוגי) על הנאשם והנאשם אינו מוכן לערער על האמירות שניתנו.

דוגמאות לפעולות פרוצדורליות במהלך החקירה הפלילית בנוכחות הנאשם, ואשר נוכחות עורך דין אינה חובה בגינן, כוללות זיהוי (או שהנאשם מזוהה או מתבקש לזהות מישהו אחר) והשתתפות הנאשם ב לְנַסוֹת. 178 במקרים אלו, הנאשם יכול לבקש את נוכחותו של עורך דינו, ובמקרה זה על גוף החקירה הפלילי להמתין לעורך הדין, והפרה של זכות זו הופכת את המעשה לבטלה.

בשימוש בכוח או באמצעים בלתי חוקיים אחרים, יש להוציא מהתיק או כראיה על ידי השופט. אומנות. סעיף 94 לתמ”ס קובע במפורש כי “בהליך הפלילי, לא ניתן לקבלה כראיה, ולפיכך, כאלה מוחרגות מהתיק, הראיות שהושגו באמצעות: שימוש בכוח, איומים או אמצעי כפייה אחרים, תוך הפרת האמור בחוק. זכויות וחירויות האדם; הפרת זכות ההגנה של החשוד, הנאשם, הנאשם, הנפגע, העד; עם הפרות מהותיות של הקוד הנוכחי על ידי גוף החקירה הפלילית”. קוד העבירות המנהליות קובע כי ראיות שהושגו בשיטות שכללו הפרות משמעותיות של הזכות להגנה אינן יכולות לשמש כראיה (סעיף 425 (6) (ג)). כללי עלות לקליק אלה חלים גם על הליכי עבירות מנהליות.

178 ניסוי הוא סוג של אמצעי איסוף ראיות המשמש לאימות או הבהרת נתונים מסוימים שחשובים למקרה וניתן לשחזר אותם בניסוי או באמצעי חקירה אחר. זה נקבע על ידי אמנות. 123 עלות לקליק.

311

מולדובה

ההבדל העיקרי מבחינת ההשלכות מפעולות בהן נוכחות עורך דין היא חובה הוא הרגע שבו ההגנה יכולה לערער על חוקיות הפעולה המתאימה. אם עורך הדין לא היה נוכח בהליך הפרוצדורלי, הוא/היא יכול לערער עליה כאשר קיבל/ה את עותק המעשה הפרוצדורלי (במהלך החקירה הפלילית, או בתום החקירה הפלילית), בניגוד ל היכולת להעלות אותה בכל שלב של התיק.

עד כה נערך מעט מחקר במולדובה כיצד מיושמת הזכות לסיוע משפטי בפועל. סקר קורבנות משנת 2010 מצא שרק 10 אחוז מהאנשים שהוזעקו או נעצרו על ידי המשטרה אמרו שהם רשאים להתקשר לסנגור. אי מתן אפשרות לנאשם להתקשר לסנגור נקשר ישירות גם להתעללות: בעוד ש-18 אחוזים מאלה שהורשו להתקשר לסנגור טופלו, אלו שלא הורשו לעשות זאת היו בסבירות גבוהה פי שניים שיתעללו (36 אחוז). 179 שאלות הסקר נוסחו בצורה לא חוקית, על מנת להיות ברורה ולתפוס את כל המגעים שהיו לנשאלים עם המשטרה.

הנתונים הספציפיים הללו אינם מתייחסים רק לאותם אנשים שנעצרו, אלא למי שהיה להם קשר כלשהו עם המשטרה, בין אם זה מעצר, חקירה כעד או חקירה בלתי רשמית (“הסברים”) במשטרה לפני פתיחת תיק פלילי., כמו גם מקרים נוספים שבהם אנשים נקראים למשטרה. מכאן שלמרות שיש לפרש את הנתונים בזהירות בכל הנוגע לזכות לסיוע משפטי בתיקים פליליים בלבד, הם מעידים כי הזכות לסיוע משפטי נפגעת באופן שגרתי במולדובה. אולי מה שהנתונים אומרים לנו זה לא שעורך הדין כלל לא הוזעק, אלא שעורך הדין הוזעק רק לאחר שנמסרה הצהרה, או לפחות התקיימה שיחה עם המשטרה. זאת בקנה אחד עם נתוני הראיונות, מהם עולה כי עדיין נמשכים תשאול בלתי פורמלי מחוץ להליך הפלילי, ו’דיונים’ עם העצורים לקראת הגעתו של עורך הדין.

מחקר אחר אחרון מצביע אף הוא על בעיות באשר לזכות לעורך דין בשלב המעצר, בהתבסס על הנתונים הסטטיסטיים הזמינים לשנת 2009. על פי הנתונים, ב-2009 נעצרו 3,467 (נוהל עבירות פליליות ומנהליות), ורק 1,500 החלטות למינוי עורכי דין תורנים למתן סיוע משפטי דחוף. 180 בשנת 2010, לפי משרד התובע הכללי, היו

1 79 Redpath 2010, עמ’. 36

1 80 ראה Gribincea et al., Cercetare cuprivire la institutia relinerii ברפובליקה מולדובה (מחקר לגבי מעצרים ברפובליקה של מולדובה), קרן סורוס – מולדובה, קישינב: Cartier, 2011 (ברומנית), זמין בכתובת: http://www.soros.md/files/publications/documents/Cercetare%20 retinere.pdf.

312

Nadejda Hriptievschi

3,367 עצורים, 181 עם המשרדים הטריטוריאליים המוציאים 1,811 החלטות למתן סיוע משפטי דחוף. 182 הסבר אפשרי אחד למספר הנמוך של החלטות יהיה ששאר החשודים שנעצרו (57% ב-2009 ו-46% ב-2010) שכרו עורך דין פרטי משלהם. עם זאת, הסבר זה סותר מעט את ההערכות של שחקני המשפט הפלילי שרואיינו לדו”ח זה: כי עד 90% מהנאשמים מקבלים סיוע משפטי במקום לשכור עורכי דין פרטיים. בכל מקרה, נתונים סטטיסטיים אלו מתייחסים רק להקצאת עורך דין תורן ולא לרגע בפועל בו התערב עורך הדין בתיק.

3.3 זכויות פרוצדורליות

3.3.1 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

מכיוון שמולדובה אישרה את ECHR, הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט משולבת בחוק המולדובי. אולם בפועל, זכות זו עדיין אינה מכובדת היטב.

אחד המקרים הראשונים שהובאו במסגרת סעיף 5 של ECHR נגע להוראת ה-CPC שאסרה על שחרור נאשמים שהואשמו בפשעים חמורים. זה נחשב כהפרה של ECHR וה-CPC תוקנה כתוצאה מכך זמן קצר לאחר מכן, אם כי במונחים שעדיין אינם תואמים במלואם את הוראות האמנה. 183

בעיה מערכתית נוספת בנוגע למעצר לפני משפט במולדובה נובעת מהיעדר הצדקה כללית לצו המעצר. 184 פסקי הדין הראשונים הנוגעים להצדקה של צווי מעצר ניתנו באוקטובר 2005, 185 כאשר ה-ECTHR ציין לראשונה כי בתי המשפט המקומיים:

תגובת התובע הכללי בנוגע לסטטיסטיקה של משפט פלילי בעקבות בקשת מידע של קרן סורוס – מולדובה במאי 2011.

דוח פעילות שנתי של NLAC לשנת 2010, זמין בכתובת: http://www.cnajgs.md.

ECtHR 11 יולי 2006, Boicenco v. Moldova, No. 41088/05. אומנות. 191 פסקה. (1), בנוסח הישן, ובלבד ש'(1) שחרור זמני בשליטה שיפוטית של עצור, או של מי שהוגשה לגביו בקשה למעצר במעצר, יכול להינתן על ידי החוקר. שופט או על ידי בית משפט רק במקרה של עבירות שבוצעו ברשלנות או עבירות בכוונה שדינה פחות מ-10 שנות מאסר.’ אומנות. 191 תוקן כדי שלא לכלול את האיסור על שחרור זמני בפיקוח שיפוטי בגין עבירות שבוצעו בכוונה שהעונש עליהן היה למעלה מ-10 שנות מאסר. עם זאת, הוא עדיין מוציא את הנאשמים בעלי עבר פלילי פעיל בעבירות חמורות, חמורות מאוד וחמורות במיוחד.

ECtHR 4 October 2005, Becciev v. Moldova, No. 9190/03; ECtHR 4 אוקטובר 2005, Sarban v. Moldova, No. 3456/05.

שם.

313

מולדובה

… לא רשם כל רישום של הטיעונים שהגיש המבקש ולא רשם עליהם הערה קצרה ולא עסק בהם. הם הגבילו את עצמם לחזור בהחלטותיהם באופן מופשט וסטריאוטיפי על עילות המעצר הפורמליות הקבועות בחוק. עילות אלו הובאו ללא כל ניסיון להראות כיצד הן חלות על עניינו של המבקש. 186

הפרקטיקה הרווחת של החלטות מעצר קדם משפט לא מוצדקות, הובילה להערת הסבר שהוציאה מליאת SCJ, שהסבירה כי צו מעצר צריך להיות מוצדק כראוי לאור תקן ECHR. 187 עם זאת, הנוהג שלא להצדיק את החלטות המעצר לפני משפט נמשך, וכך גם הפרות של סעיף 5 ל-ECHR. 188 בפסק דין מיום 6 בנובמבר 2007, ה-ECTHR ציין בדאגה:

… האופי החוזר של הבעיות הנוגעות לרלוונטיות וספיקותן של הסיבות להארכת מעצר במקרה של מולדובה. היא מציינת כי מצאה הפרה מסוג זה לראשונה בתיקים של סרבאן ובצ’ייב נגד מולדובה… וכי למרבה הצער, הבעיה ממשיכה להימשך. 189

הפרות דומות נמצאו בפסק דין ב-2011. 190

למרות שמבחינה סטטיסטית חלה התקדמות מסוימת בהפחתת שיעור המעצרים לפני משפט, למשל מ-36.2 אחוז מהעצירים לפני משפט מתוך מספר העצורים הכולל ב-2006, ל-21.1 אחוז ב-2011, זה מייצג התקדמות מתונה בלבד. ה

סרבאן נ’ מולדובה, פסקה. 101.

מליאת SCJ 2005 (על מעצר מניעה ומעצר בית).

ECtHR 13 March 2007, Castravet v. Moldova, No. 23393/05; ECtHR 27 March 2007, Istratiian and Others, מס’ 8721/05, 8705/05 ו-8742/05; ECtHR 13 בנובמבר 2008, מלאי נ’ מולדובה, ע”א 7101/06; ECtHR 7 אפריל 2009, Straisteanu ואחרים נ’ מולדובה, מס’ 4834/06.

ECtHR 6 בנובמבר 2007, Musuc v. Moldova, No. 42440/06, para. 43.

ראה ECtHR 8 בפברואר 20011, Ignatenco v. Moldova, No. 36988/07, para. 82, שם ציין בית המשפט: “בית המשפט מציין בתחילה כי הנימוקים עליהם הסתמכו בתי המשפט המקומיים בהחלטותיהם להאריך את המבקש במעצר ולהאריך את מעצרו הוגבלו, ברובם, לפרפרזה על הנימוקים מעצר הקבוע בחוק סדר הדין הפלילי מבלי להסביר כיצד הם חלו בעניינו של המבקש (ראו סעיפים 29, 33-35, 38-40, 43, 47 ו-49 לעיל). לפיכך, בית המשפט אינו סבור כי ניתן להבחין בין המקרה דנן לבין המקרים שצוטטו לעיל של סרבן ובצ’ייב נגד מולדובה, בהם מצא בית המשפט הפרה של סעיף 5 סעיף 3 לאמנה בשל היעדר רלוונטיות ומספיקות. נימוקים בהחלטות בתי המשפט המקומיים״. יתרה מכך, בית המשפט ציין “בחשש כבד שהסתמכות על פסיקתו בפני הערכאות המקומיות נחשבה כדין ניסיון לערער את התנהלותם הרגילה של הליכים פנימיים” (פסקה 84).

314

Nadejda Hriptievschi

עורכי דין שרואיינו למחקר זה ציינו כי הנוהג של אי הצדקת צו המעצר נמשך, והגורם העיקרי הקובע את המעצר לפני משפט הוא חומרת העבירה (לכאורה). הם גם הציעו ששחיתות משחקת תפקיד בשאלה אם נאשם עשוי להשתחרר.

מלבד רמת ההצדקה הירודה של צווי מעצר קדם משפט, זכויות ההגנה מצומצמות משמעותית גם בדיונים במעצר קדם משפט, בשל הנוהג המקובל לגבי הראיות המוגשות לעורך הדין. על אף שזכותו של עורך הדין לראות את החומרים שהציג גוף החקירה הפלילית בבית המשפט לצורך אישור המעצר או הצורך במעצר קדם משפט, 191 ההוראה הרלוונטית המתווה את הליך הדיון לפני משפט מנוסחת בצורה מעורפלת יותר לגבי החובה. של גוף החקירה הפלילית לספק את החומרים הרלוונטיים לעורך הדין. לפיכך, ההוראות הנוכחיות רק קובעות כי:

… בהצגה של בקשת צו המעצר קדם משפט בבית המשפט, דואג התובע להשתתפות בדיון של הנאשם, מודיע לעורך הדין והנציג המשפטי של הנאשם. 192

הוראה זו פורשה בפועל כך שהתובעים אינם שולחים את החומרים הנוגעים לבקשת צו המעצר לפני משפט להגנה. יתרה מכך, נראה שהנוהג נקט בשני מסלולים נפרדים מבחינת מה שמוצג בפני השופט החוקר: חלק מהתובעים מציגים את בקשת צו המעצר לפני משפט ואת כל תיק התיק; אחרים מציגים רק את בקשת צו המעצר לפני משפט ואת החומרים הרלוונטיים התומכים בבקשה. המל”ל קובעת כי על התובע לצרף לבקשת צו המעצר לפני משפט “החומרים המאשרים את הצדקת הבקשה”.

כל עורכי הדין, החוקרים הפליליים והתובעים שהתראיינו למחקר זה אישרו כי עורך הדין זוכה לראות רק את בקשת צו המעצר לפני משפט, ולאחר מכן רק כאשר הוא מגיע לבית המשפט כדי לייצג את הנאשם. רק אותם עורכי דין שמתעקשים לקבל את התיעוד המאשר עשויים לקבל חומר נוסף, אבל זה חריג. באחת מתחנות המשטרה מחוץ לקישינב, החוקרים הפליליים שרואיינו לדו”ח זה היו תקיפים מאוד בטענה שאסור לעורכי הדין לקבל כל חומר, שכן הדבר נוגד את עקרון החיסיון של החקירה הפלילית. עורכי הדין שהתראיינו לדו”ח זה

1 91 אמנות, 68 (2)(3) של העלות לקליק.

1 92 אמנות. 307 (2) למחיר לקליק.

315

מולדובה

ציינו כי כל בקשותיהם לקבל את החומרים שעל פיהם מבקש התובע את ¬המעצר לפני משפט חסרות תוחלת, ועורכי דין רבים פשוט ויתרו על הגשת בקשה כזו. חלקם הזכירו שהתיקים של ה-ECTHR נגד מולדובה בהקשר זה לא עשו שינוי.

נראה כי מצב העניינים הנוכחי נובע מפרשנות שגויה של עקרון חיסיון החקירה הפלילית, תפקידו של עורך דין וזכויות הנאשם. הדבר נובע גם מהפרקטיקות המבוססות והגרועות במשרד התביעה ומהפסיביות הכללית של עורכי הדין. ה-CPC עובר כעת תיקון על מנת לכלול במפורש את החובה של גוף החקירה הפלילית לספק להגנה את כל החומרים התומכים בבקשת צו המעצר לפני משפט. יש לקוות שזה אמור להוביל לשינויים בפועל, אם כי צריך לעשות יותר על מנת ששינויים כאלה יהיו יעילים.

3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

השתתפותו של הנאשם במשפט הן בערכאה הראשונה והן בערכאה הערעור היא חובה, למעט: כאשר הנאשם נמלט מבית המשפט; כאשר הנאשם, בהיותו עצור, מסרב להביאו לבית המשפט וסירובו אושר על ידי עורך דינו; בחינת תיקים בעבירות קלות: או כאשר הנאשם מעוניין שהמקרה ייבדק בהיעדרו. 193 כאשר הנאשם אינו נוכח בבית המשפט, חובה השתתפות של עורך דין ובהתאם למקרה של נציגו המשפטי של הנתבע 194. בית המשפט יכול להמשיך בבדיקת התיק בהעדר הנאשם רק כאשר התובע הציג ראיות מהימנות לכך שהנאשם ויתר במפורש וברצונו על זכותו להיות נוכח בבית המשפט ולהגן על עצמו. או שהנאשם נמלט.

הסנגור יכול לערער על ההחלטה, וכן יכול להגיש בקשת נזיקין, אם התיק נבדק ללא שיתוף הנאשם ו/או עורך דינו, כאשר נוכחותו הייתה חובה; או נבדק בערכאה הראשונה או בערעור מבלי שהוזמנה כדין את הנאשם; או, אם זומן, זה לא היה אפשרי עבורו/ה להגיע ולהודיע לבית המשפט על חוסר אפשרות זו. 195

1 93 אמנות. 321 של המחיר לקליק.

1 94 נציגים משפטיים הם ההורים, ההורים המאמצים, החונכים, אשתו/בעלו של הנאשם או הקורבן, וכן נציגי המוסדות שבאחריותם נתונים אלה.

1 95 אמנות. 427 של המחיר לקליק.

316

Nadejda Hriptievschi

אין מחקר בנושא זה. עורכי הדין והשופטים שרואיינו לדו”ח זה לא ציינו בעיות מיוחדות באשר לזכותו של הנאשם להישפט בנוכחותו.

3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

חזקת החפות מובטחת בבירור על פי החוק הפנימי לכל הנאשמים. 196 אולם בפועל, חזקת החפות לא תמיד מכובדת. מצב ההפרה הראשון, השכיח ביותר, הוא המקרה שבו רשויות ציבוריות משמיעות הצהרות על אשמתו של האדם בטרם נקבעה בהכרעה שיפוטית. לדוגמה, ב- Popovici v. Moldova, ECtHR מצא הפרה של סעיף 6(2) ל-ECHR, משום שהצהרותיו של פקיד ציבור היו:

… ברור הצהרת אשמתו של המבקש אשר, ראשית, עודדה את הציבור להאמין שהוא אשם, ושנית, הקדימה את הערכת העובדות על ידי הרשות השיפוטית המוסמכת. 197

OSCE ציין גם מקרים שבהם השופטים השמיעו הערות לא נאותות שאינן עולות בקנה אחד עם חזקת החפות, או שלא הקשיבו היטב לצדדים, מה שיוצר רושם ברור שהכרעת הדין כבר התקבלה. הפקחים של OSCE ציינו גם מקרים שבהם תובעים השתמשו במונח ‘פושע’ בזמן שהם פנו אל הנאשם. גם הנוהג של החזקת נאשמים אזוקים או בכלובי מתכת נתפס כהפרה אפשרית של חזקת החפות. 198

כפי שהועלה על ידי עורך דין אחד שרואיין לדו”ח זה, הנוהג במולדובה בנוגע לזיכוי עשוי להוות גם אינדיקציה להבנה שגויה של השופטים לגבי חזקת החפות. זיכוי מביא לשיקומו המלא של הנאשם. סעיף 390, פסקה. סעיף 1 (3) למל”ל קובע כי זיכוי מוצדק כאשר הפעולות המופללות אינן מכילות את כל מרכיבי הפשע, וכן

אומנות. 21 לחוקה ולאמנות. 8 של המחיר לקליק.

ראה ECtHR 27 בנובמבר 2007, Popovici v. Moldova, No. 89/04 and 41194/04, par. 79. במקרה זה, העניק מזכיר מועצת הביטחון העליונה של מולדובה, מר ולריו גורבוליה, ראיון לעיתון בשפה הרוסית, בו הצהיר, בין היתר : “מנהיגי כנופיית פשע משמעותי מאוד, מיקו, עשה ניסיונות נמרצים מאוד לשחררו ממעצר, ורק המעורבות האישית של הנשיא קטעה את הניסיונות הללו״. תוכנית מעקב הניסוי של OSCE למולדובה 2009, עמ’ 60-62.

317

מולדובה

סעיפים 332 ו-350 מספקים אפשרות לסיים הליך פלילי בנסיבות כאלה. עם זאת, במקרים כאלה, בתי המשפט נוטים לקבל החלטות בדבר סיום ההליך הפלילי, במקום לזכות את האדם בפועל. שיעורי הזיכויים במולדובה הם אפוא נמוכים למדי – למשל, ב-2008 זה היה 2.11 אחוז, ב-2009 זה היה 2.27 אחוז, ובשנת 2010 זה היה 2.49 אחוז. 199

כמה פרשנים ציינו כי אין תרופה יעילה ברמה הלאומית להפרות של הזכות לחזקת החפות, מלבד סעיף 385, פסקה (4) ל-CPC. נקבע כי אם יתגלו הפרות מסוימות של זכויותיו של הנאשם במהלך החקירה הפלילית או בחינת התיק על ידי בית משפט, וזוהה האשם בהפרות אלו, יבחן בית המשפט את האפשרות לצמצם עונשו של המורשע כפיצוי בגין הפרות אלו. 200

יתרה מכך, אותם פרשנים העלו את החשש שתהליך הערבות הנוכחי במולדובה עלול להוות הפרה של עקרון חזקת החפות. בפרט, סעיף 192 למל”ל מחייב שהנאשם ‘יבטיחו את השבת הנזק שנגרם מהעבירה’ כתנאי מוקדם לשחרור זמני בערבות. דרישה זו פירושה בעקיפין שהאדם נחשב אשם בגרימת הנזק המתאים, וכתוצאה מכך, בביצוע הפשע הנאשם. 201 יש לתקן את המחיר לקליק גם בהקשר זה.

3.3.4 זכות השתיקה

זכות השתיקה נקבעה במפורש בחוק הפנימי. 202 אין הוראה חוקית שתאפשר לשופט להסיק מסקנות כלשהן משתיקתו של נאשם. אולם, היישום בפועל של זכות זו הוא בעייתי. למשל, הנוהג לכלול בתיק את ההסברים שנאספו על ידי ראש הממשלה

דוחות התובע הכללי לשנים 2009 ו-2010.

מסקנה שהושגה על ידי Rotaru, Dolea ו-Cretu, מחקר על ניתוח מקיף של הסיבות החקיקתיות-מוסדיות של גזר דין ברפובליקה של מולדובה על ידי ECHR, Chisinau: OSCE Mission to Moldova, 2009, (באנגלית וברומנית), עמ’. 50.

שם, עמ’ 34-35.

אומנות. סעיף 21 לתמ”א קובע כי: “(1) אין לכפות על אדם למסור הצהרות נגד עצמו או נגד קרוביו הסגורים, בעל, אישה, ארוסה, ארוס או להכיר באשמתו. (2) מי שמוצע על ידי גוף החקירה הפלילי למסור הצהרות נגדו או נגד קרובי משפחה, בעל, אישה, ארוס, ארוס זכאי לסרב למסור הצהרות אלה ואינו יכול לשאת באחריות לכך”.

318

Nadejda Hriptievschi

גופי חקירה לפני פתיחת התיק הפלילי עלולים להתפרש כפגיעה בזכות זו, מכיוון שלגופי החקירה הראשיים אין חובה (ובפועל הם לא עושים זאת) ליידע את האדם איתו הם מדברים על שלו/ה. זכות השתיקה, או לפחות מהאפשרות שהמידע עלול לשמש נגדו/ה לאחר מכן בבית המשפט. 203

עורכי הדין שרואיינו למחקר זה ציינו גם כי זכות השתיקה אינה מכובדת בצורה מספקת בפועל. למשל, שופטים יכולים להחליט לעצור נאשם, בין היתר, על רקע העובדה שהוא/היא לא אמר שום הצהרות, ובכך להכשיל את החקירה. הפרות דומות נמצאו ב- Turcan and Turcan v. Moldova, שם ה-ECtHR קבע כי:

… בית המשפט נדהם במיוחד מהסיבות למעצרו של DT החל מה-8 בנובמבר 2005… דהיינו שהוא סירב לגלות לתביעה את שמות העדים שיכולים להוכיח את חפותו במשפט. היא סבורה שלא זו בלבד שאין בכך כדי להוות עילה לעיכוב אדם, אלא שהיא מפרה את זכות השתיקה של הנאשם כפי שמובטחת בסעיף 6 [לאמנה]. 204

הפרה מוצעת נוספת מתעוררת כאשר השופטים מעריכים בביקורתיות/שליליות את דברי הנאשם בבית המשפט, לאחר שהוא/היא מימש את זכות השתיקה בשלב קדם המשפט, ויוצרים דעה שיש לו/ה מה להסתיר בכך. זְמַן. 205

על פי התמ”ת הנוכחית, הנתבע יכול לשקר ללא אחריות. התיקונים ל-CPC (שהוגשו לפרלמנט בסוף 2011) מציגים אחריות פלילית לשקרים של הנאשם, ומכאן מספקים לנאשם שתי אפשרויות – או לומר את האמת או לשתוק.

3.3.5 הזכות להחלטות מנומקות

ה-CPC דורש שפסקי דין יהיו חוקיים, מבוססים ומנומקים (מוצדקים). 206 השופט צריך לתת החלטה מנומקת בעת בחינת בקשות לבקשה

ראה, מבחינה זו, Dolea, Drepturile persoanei inprobatoriul penal. Conceptul promovarii elementului privat (זכויות האדם בתהליך הבאת ראיות בהליך הפלילי. מושג קידום היסוד הפרטי), Chisinau: Cartea Juridica, 2009, p. 16.

ראה ECtHR 23 October 2007, Turcan and Turcan v. Moldova, No. 39835/05, para. 51.

ראיון עם ולדיסלב גריבינצה, עורך דין, מנכ”ל מרכז המשאבים המשפטיים, מולדובה, 1 במרץ 2011; ולריו פלסקה, עורך דין, 2 באוגוסט 2011.

אומנות. 384 (3) של העלות לקליק.

319

מולדובה

של קדם משפט או מעצר בית, או הארכתם. 207 למרות שאין דרישה מפורשת לגבי החלטות אחרות שניתנו על ידי בית המשפט, 208 יש להחיל את אותם כללים על כל ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט – שכולן יהיו מנומקות.

קיום פסקי דין מנומקים של בית המשפט מהווה בעיה במולדובה, במיוחד עם החלטות בנוגע להחלת צווי מעצר לפני משפט. כפי שצוין בסעיף

3.3.1 לעיל, ה- ECTHR הזכיר במספר מקרים את הבעיה החוזרת של בתי המשפט המקומיים במולדובה המגבילים את עצמם לפרפראזה פשוטה של הסיבות למעצר שסופקו על ידי ה-CPC, מבלי להסביר כיצד הן היו ישימות במקרה הספציפי. 209 ה-ECtHR מצא גם שמולדובה מפרה את סעיף 6, סעיף 1 בשל היעדר סיבות מספיקות בהחלטת בית המשפט המרשיעה נאשם בפשע. 210

הפקחים של OSCE ציינו חוסר נרחב של נימוקים מוצדקים להכרזה על דיוני בית המשפט סגורים לציבור. לעתים קרובות שופטים רק קובעים כי הדיון נסגר “כדי להגן על פרטיות הקורבן” או “למען הצדק”. 211 גם אין זה נדיר לקבל החלטות בתיק שאינן מנומקות. השופטים מצביעים על הראיות שנבדקו בבית המשפט, אך לרוב חסר ניתוח מפורט של ראיות כאלו והנסיבות הרלוונטיות. לטענת עורכי דין שרואיינו למחקר זה, לעתים קרובות שופטים עשויים שלא לתת מענה לטיעוני הצדדים, במיוחד אלה של ההגנה.

3.3.6 זכות ערעור

החוק קובע מנגנונים מספיקים למימוש זכות הערעור. נאשמים יכולים לערער על החלטות גופי חקירה פלילית איתם הם אינם מסכימים בפני השופט החוקר, לאחר שמיעת התלונה על ידי התובע אם הנאשם

אומנויות. 307 (4) ו-308 (4) לעלות לקליק.

בתי המשפט במולדובה מאמצים ארבעה סוגים של החלטות: sentinte (פסקי דין – החלטות של ערכאה ראשונה), decizii (החלטות – בערעור, פדיון, פדיון בביטול ודיון חוזר בתיק בערעור או בית משפט פדיון), hotarari (החלטות של המליאה SCJ) ו- incheieri (כל שאר ההחלטות).

ראה, למשל, ECtHR 4 October 2005, Sarban v. Moldova, No. 3456/05 ECtHR 11 July 2006, Boicenco v. Moldova, No. 41088/05; ECtHR 23 October 2007, Turcan and Turcan v. Moldova, No. 39835/05, ECtHR 8 February 2011, Ignatenco v. Moldova, No. 36988/07.

ראה ECtHR, 8 באפריל 2008, Gradinar v. Moldova, No. 7170/02, paras. 114—117 ו-ECtHR, 18 במאי 2010, Vetrenko v. Moldova, No. 36552/02, paras. 55-58 (בשני המקרים בית הדין הארצי שתק בשורה של סוגיות עקרוניות בעניין התיק, לרבות האליבי של הנאשם למשך הזמן המשוער של הפשע.

תוכנית מעקב הניסוי של OSCE למולדובה 2009, עמ’. 57.

320

Nadejda Hriptievschi

לא מסכים עם החלטת התובע. 212 ההחלטה בדבר קדם משפט או מעצר בית, או הארכתם, נתונה לערעור לבית המשפט העליון מבחינה היררכית, המורכב מהרכב של שלושה שופטים. 213 פסקי דין של בית המשפט ניתנים לערעור ועל החלטות בנושאים ספציפיים ניתן לערער בנפרד או יחד עם פסק הדין, בהתאם לאופי ההחלטה. המל”ל אינה מפרטת נימוקים ספציפיים לערעור על החלטה של ערכאה קמא, אלא קובעת לגבי ערעורים על החלטות ערכאת ערעור (מסד).

בפועל אין מניעה לממש את זכות הערעור. עם זאת, הזכות לערער מושפעת לרעה כאשר החלטות או פסקי דין מנומקים בצורה גרועה.

הפרקטיקה של בחינת תיקים בערעור הועלתה במספר בקשות לבית הדין לזכויות האדם. זה האחרון מצא כי הפרקטיקה של קריאת הודעות העד כפי שנרשמו בשלב קדם המשפט בלבד והרשעת אדם בנסיבות כאלה מהווה הפרה ישירה של ECHR (ראה גם סעיף 1.3 לעיל). 214 במקרה אחר, בית הדין לזכויות האדם מצא זאת

… לאחר שביטל את ההחלטה לזיכוי המבקש שהתקבלה בערכאה ראשונה, קבע בית המשפט העליון את האישומים הפליליים נגד המבקש, הרשיע אותו כמעט בכל סעיפי האישום וגזר עליו מאסר עולם, מבלי לשמוע ממנו ראיות בעצמו ומבלי שהמציא. ראיה בנוכחותו בדיון פומבי במטרה לטעון יריבות… בית המשפט אינו סבור כי הסוגיות שייקבעו על ידי בית המשפט העליון בעת הרשעתו וגזר הדין – ובתוך כך ביטול זיכויו על ידי בית המשפט של ערעור – ניתן היה, כעניין של משפט הוגן, להיבחן כראוי ללא הערכה ישירה של הראיות שמסר המבקש באופן אישי ועל ידי עדים מסוימים. אכן, נראה שהדבר נוגד גם את סעיפים 451 ו-436 לחוק סדר הדין הפלילי. 215

בנוגע לזכות הערעור, גורמי משפט פלילי מתלוננים על שיעורי הערעור הגבוהים על פסקי דין של בתי המשפט, שהם רואים בהם סימן לחוסר אמון הציבור במערכת. חוסר אמון זה מונצח על ידי הליכי הערעור השטחיים בבתי המשפט לערעורים, עקב עומסים גבוהים מדי. 216

אומנות. 300 (2) מהעלות לקליק.

אומנות. 312 של המחיר לקליק.

ראה ECtHR 5 July 2011, Dan v. Moldova, No. 8999/07, paras. 32-34.

ראה ECtHR 27 בנובמבר 2007, Popovici v. Moldova, No. 89/04 and 41194/04, paras. 72-73.

ראה Redpath and Hriptievschi 2009, עמ’ 52-45. ראה גם את תוכנית המעקב אחר המשפט של OSCE, למולדובה 2009, שהזכירה כי בתי המשפט לערעורים ובית המשפט העליון לצדק בוחנים 25-30 תיקים להרכב ביום, בוחנים מספר מקרים ברצף ואז עוברים לדיון בכל התיקים הללו יחד., עמ’. 35.

321

מולדובה

3.4 זכויות הנוגעות להגנה יעילה

3.4.1 הזכות לחקור את התיק

אין זכות מפורשת לגבי גביית ראיות על ידי ההגנה. לנאשם ולעורך הדין יש זכות לאסוף מידע ולהציגו בשלב קדם המשפט ובבית המשפט. 217 עם זאת, המידע המוצג אינו מהווה ראיה, אלא אם גוף החקירה הפלילית בשלב קדם המשפט, או בית המשפט בשלב בית המשפט, מכיר במידע מסוים כראיה. עורך הדין יכול לשוחח עם כל גורם ללא הגבלה, בכפוף לחובה שלא להשפיע על עד. אין הגבלה מפורשת עם מי רשאי עורך הדין לדבר. עם זאת, מאחר ועורך הדין אינו יכול לגבות ראיות בעצמו, זכות זו מוגבלת הלכה למעשה, שכן העד או המומחה עמו משוחח עורך הדין אינם חייבים בהבאת ראיות. כל הצהרות שהושגו בתהליך זה אינן מתקבלות כראיה אלא אם העד נחקר גם על ידי גוף החקירה הפלילי.

אין זכות כללית של הנאשם או הסניגור להשתתף בפעולות החקירה המבוצעות על ידי גוף החקירה הפלילי, למרות שלנאשם יש זכות להשתתף בפעולות הפרוצדורליות שביקש. 218 לעורך הדין יש זכות להשתתף בפעולות פרוצדורליות אם הוזמן על ידי גוף החקירה הפלילית, או כאשר הוא/היא או הנאשם ביקשו את הפעולה המסוימת. אולם זכות זו אינה מכובדת בפועל. עורכי הדין שרואיינו למחקר זה אמרו כי לעתים קרובות הם מבקשים מגוף החקירה הפלילי לחקור עד מסוים. גוף החקירה הפלילי בדרך כלל מסרב, אך לאחר מכן יוצר קשר עם העד המתאים ומזמין אותו/ה לחקירה. לעתים קרובות, עדי הגנה מספקים ראיות מפלילות לאחר שנחקרו במשטרה. מסיבה זו, עורכי הדין שרואיינו לדו”ח זה הודו כי הם אינם נוהגים לבקש חקירה של עדי הגנה במהלך החקירה הפלילית (שלב קדם המשפט), שכן הם מסתכנים באיבוד העד לתביעה. כאשר קיימת סכנה למשל לעזיבת העד את הארץ, עורכי דין לרוב דורשים מגוף החקירה הפלילי לשמוע את העד המתאים.

לגבי מסמכים שונים, עורכי דין מנסים לרוב לאסוף אותם הן בשלב החקירה הפלילית והן בשלבי המשפט אך לעיתים קרובות נתקלים בבעיות גישה למסמכים הרלוונטיים. חוק הלשכה קובע כי לעורך הדין יש את הזכות:

2 17 החקיקה הרלוונטית היא Arts. 64 (2)(13); 66 (2)(14), (15), (17); 68 (1) (4), (5), (7); 109; 327;

329; 350 (3) ו-(4) למחיר לקליק; אומנות. 53 (1)(ג) לחוק לשכת עורכי הדין.

2 18 אומנויות. 66 (2)(12) ו-64 (2)(12) לעלות לקליק.

322

Nadejda Hriptievschi

…לבקש מידע, אסמכתאות והעתקי מעשים, הדרושים למתן סיוע משפטי, מבתי המשפט, גופי אכיפת החוק, רשויות ציבוריות, ארגונים אחרים, המחויבים להוציא את המעשים המבוקשים, על פי החקיקה בתוקף. 219

הביטוי ‘על פי החקיקה בתוקף’ נוסף באוקטובר 2011, כתוצאה מחוק חדש להגנת מידע. זכותו של עורך הדין לגשת למידע כבר הייתה קשה בפועל, שכן רשויות ציבוריות ופרטיות בדרך כלל מסרבות למסור מידע לעורך הדין על בסיס שהמידע הנדרש מוגן בחוק הגנת המידע. החוק החדש להגנת מידע, יחד עם התיקון המתאים בחוק הלשכה, מאמינים בעיני עורכי דין רבים כיוצרים חסמים נוספים עבור עורכי דין לגשת למידע הדרוש למתן סיוע משפטי איכותי. עם זאת, עורכי דין מסוגלים לקבל מידע באמצעות גוף החקירה הפלילית או בית המשפט. עם זאת, כמה עורכי דין שהתראיינו למחקר זה התלוננו כי בשלב קדם המשפט בפרט, בקשות של עורכי דין למידע נדחות לרוב על ידי תובעים ללא הצדקה.

ככלל, עורכי הדין שרואיינו למחקר זה סבורים כי תפקידו המצומצם של עורך הדין, הן במשפט והן בפרקטיקה, לאסוף ראיות עבור לקוחותיהם הוא המכשול החמור ביותר לעורכי דין להגן באופן אקטיבי על לקוחותיהם, והוא אחת הסיבות לכך רוב עורכי הדין לא עושים הרבה בשלב החקירה מלבד השתתפות בפעולות הפרוצדורליות שיזם גוף החקירה הפלילי.

באשר למנגנונים להרחקת ראיות, ההגנה יכולה לערער על ראיות, כמתואר להלן, אך ככזו אין מנגנון ברור שיבטיח החרגה פיזית של נתונים שאינם מתקבלים כראיה. 220

בשלב קדם המשפט, הסנגור יכול להגיש תלונות על פעולה או חוסר מעש של גוף החקירה הפלילית, שאותן יש לבחון על ידי התובע (או התובע הגבוה מבחינה היררכית אם התלונה נוגעת לתובע) תוך שלושה ימים. 221 על החלטת התובע ניתן לערער בפני השופט החוקר, שיוכל לבחון תלונות על פעולות מסוימות, וכן ‘פעולות אחרות המשפיעות על הזכויות והחירויות החוקתיות של האדם’. 222 בפועל, ניתן להגיש כל תלונה לשופט החוקר, לרבות

אומנות. 53 (1)(ד) לחוק הלשכה (ההדגשה הוספה).

ראה דולאה 2009, עמ’ 10-11. עוד מציע המחבר להפקיד לשופט החוקר יותר סמכויות בכל הנוגע לסקירה והדרה של ראיות.

אומנויות. 299 ו-299 (1) לעלות לקליק.

אומנות. 313 (2)(3) של העלות לקליק.

323

מולדובה

תלונה על חוקיות או רלוונטיות של ראיה מסוימת. השופט החוקר, אם הוא רואה את התלונה מבוססת, יכול לקבל החלטה המחייבת את התובע לבטל את ההפרות של הזכויות והחירויות של האדם או, בהתאם לנסיבות, להכריז על ביטול המעשה או הפעולה הפרוצדורלית. בָּטֵל. החלטה זו היא סופית. 223

בשלב בית המשפט, להגנה יש הזדמנות להפנות לראיות שאין לשקול על ידי השופט (אין הוראה מפורשת במצ”ח בדבר החרגת ראיה ככזו), על ידי הגשת אסמכתא לכתב האישום, או בנפרד. בקשות לגבי ראיות ספציפיות.

ישנם עורכי דין הטוענים כי על אף שההגנה מעלה פעמים רבות טיעונים להחרגת ראיות מסוימות מהתיק, 224 ברוב המקרים בתי המשפט אינם בוחנים את הבקשות הללו, או פשוט דוחים אותן בקביעה כי יטפלו בסוגיה בעניין. פסק דין סופי. אף על פי שהדבר מפר את חובתם להחריג ראיות בלתי קבילות מתיק התיק לפני הגשתן לבית המשפט, התובעים ממשיכים לכלול ברשימת הראיות שלהם את מה שמכונה ‘הסברים’, שלרוב הושגו בנסיבות הפוגעות בזכות שלא. להפליל את עצמו ואת הזכות להגנה. הסברים כאלה נלקחים לרוב מהחשודים באמצעות שימוש באיומים, אלימות או אמצעי כפייה אחרים לפני תחילת ההליך הפלילי.

באופן דומה, תובעים כוללים בתיק בתיק מידע/חומרים שהושגו שלא כדין, מאובטחים על ידי גופי החקירה המבצעים – יש לקבל חומר כזה כראיה רק אם הוא הושג על פי חוק. ההפרה הרגילה ביותר היא השימוש בהקלטות וידאו או אודיו שהושגו באופן בלתי חוקי. כפי שצוין לעיל, אף על פי שהשופט אינו יכול להסתמך על ראיות כאמור, ואף יכול לשלול אותן במהלך בחינת התיק, לאחר שנכללה בתיק, היא עשויה להשפיע על הבנתו ותפיסתו של השופט את העובדות ולגבי הנאשם..

לטענת עורכי דין, הזכות לאסוף ראיות מצטמצמת באופן משמעותי עבור עורכי הדין לסיוע משפטי, בשל מספר הפעולות המצומצם המכוסות על ידי המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC.

עורכי דין אינם משתמשים בבלשים פרטיים כדי לחקור מקרים, אלא במקרים נדירים ביותר. במקום זאת, הנוהג הרווח הוא שעורכי הדין אינם אוספים ומציגים ראיות באופן פעיל בשלב קדם המשפט, אלא מציגים מסמכים ו/או

2 23 אמנות. 313 של המחיר לקליק.

2 24 הסתמכות על אמנות. 94 של המחיר לקליק.

324

Nadejda Hriptievschi

עדים רק בשלב המשפט. בשלב זה על השופט לאשר את בקשת עורך הדין להציג ראיות כאמור אלא אם קיימות סיבות מוצדקות לסירוב.

3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה

הכלל הוא כי לאדם שזומן להתייצב בפני תובע או קצין חקירות פליליות יש להקפיד על מינימום חמישה ימים מרגע הזימון. תנאי זה אינו חל כאשר חשוד, נאשם או משתתף אחר במשפט זומן לפעולה פרוצדורלית דחופה במהלך החקירה הפלילית או בחינת התיק בבית המשפט. 225

עם זאת, כלל זה אינו מתקיים באופן שגרתי, במיוחד בשלב החקירה הפלילית, כאשר עורכי דין נקראים על ידי קציני חקירה פלילית באופן אקראי ואד-הוק. זה כבר נושא שהסנגורים הציבוריים של ה-PDO העלו כמה פעמים, כולל בשולחן עגול ב-23 בספטמבר 2010 עם נציגי משרד הפנים והתובע הכללי. המשתתפים אף הציעו לגופי חקירה פליליים לבדוק הוראה זו, ואם חמישה ימים נחשבים ארוכים מדי, יש לצמצם אותה ליומיים עד שלושה, אך יש לכבד אותה. זה יהיה מקובל יותר מהנוהג הקיים, כאשר עורכי דין נקראים להופיע מיד, או שעות ספורות לפני הפעולה הפרוצדורלית עצמה.

עורכי הדין הפרטיים שרואיינו למחקר זה לא הזכירו בעיות כלשהן הקשורות בקיום מספיק זמן ומתקנים להכנת ההגנה, למרות שאין הוראה מפורשת לסעד או סנקציה במקרה שתקופת ההודעה הנדרשת היא. לא נענו בשלב החקירה הפלילית. במידה והנתבע ו/או עורך הדין לא יידעו מראש על הפעולה הפרוצדורלית המתוכננת ולכן אינם מגיעים, הם יכולים לבקש לחזור על הפעולה או לבטל אותה, בהתאם לאיזו פעולה פרוצדורלית בדיוק היא מתייחסת.

אם הנאשם זומן או כבר עצור ועורך הדין לא הגיע בזמן, רשאי גוף החקירה הפלילי לקרוא לעורך דין אחר בנימוק שעורך דינו של החשוד/הנאשם זומן ולא יכול היה להגיע בנסיבות שבהן החקירה/הליך ההליך היה דחוף.. לכן, בדרך כלל, עורכי דין מנסים להגיע כשהם מקבלים זימון, גם אם לא מכבדים את תקופת ההודעה החוקית. ב

2 25 אמנות. 236 של המחיר לקליק.

325

מולדובה

שלב בית המשפט, במידה והנאשם ו/או עורך הדין לא זומנו כהלכה, זו יכולה להוות עילה לערעור, לרבות בעונשין. 226

נמשך הנוהג של מינוי עורכי דין בערכאות לערעורים ובבית המשפט העליון בהתראה קצרה תוך פגיעה בזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה. במקרה שלאחרונה מצא ה-ECTHR הפרה של סעיף 5, סעיף 4, בשל העובדה שהתביעה ובית המשפט לערעורים לא הודיעו לעורך הדין על מועד הדיון (המוזכר בסעיף 1.3). 227

3.4.3 הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים

הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים חלה רק על הליכים בבית המשפט. כאמור לעיל, בשלב קדם המשפט אין לעורכי הדין זכות לחקור עדים בעצמם. הם יכולים לשוחח עם עדים, אך האחרונים אינם מחויבים למסור הצהרות והדיון אינו מהווה ראיה רלוונטית לתיק, כל עוד העד לא מוזמן על ידי גוף החקירה הפלילי ומתראיין, עם פרוטוקול ראיון שהוכן לאחר מכן. אם עורך דין מבקש לראיין עד, יודיעו לעורך הדין תוך שלושה ימים אם העד בהתאמה התראיין או לא, אך עורך הדין עצמו אינו מוזמן בדרך כלל לראיון המתבצע על ידי גוף החקירה הפלילי. מסיבה זו, לטענת עורכי דין, רבים אינם דורשים ראיון עדים בשלב קדם המשפט, בעיקר מחשש לאבד את העד לתביעה.

ישנה פעולה פרוצדורלית אחת המדאיגה במיוחד מנקודת המבט של שוויון הנשק; עימות או ראיון צולב של עדים שכבר התראיינו, לרבות הנאשם, אם הצהרותיהם סותרות זו את זו. בדרך כלל מודיעים לעורך הדין אם הנאשם מוזמן לראיון צולב. עם זאת, במקרה זה, השתתפותו של עורך הדין מוגבלת בשל העובדה שאינו רואה את פרוטוקולי הראיון הקודמים (מלבד פרוטוקול הראיון של הנאשם) ומכאן שעליו לפעול על פי האינטואיציה שלו. על מנת לשאול שאלות רלוונטיות ו/או לייעץ ללקוח לגבי אסטרטגיה מתאימה.

ראה, למשל, אמנות. 427 (1)(5) הלמ”ס, שעניינו הנימוקים לבקשת נזיקין: התיק נבדק בערכאה ראשונה או בערעור ללא זימון כדין של אחד הצדדים או, גם אם זומן כדין, זה היה בלתי אפשרי להופיע ולהודיע לבית המשפט על הנסיבות הרלוונטיות.

לוינטה נ’ מולדובה ( מס’ 2 ), הנזכר לעיל, פסקאות 46-51.

326

Nadejda Hriptievschi

האופי היריב של הליכים בבית המשפט נקבע על ידי ה-CPC. 228 בית המשפט יבסס את פסק דינו רק על ראיות שלשני הצדדים הייתה גישה שווה. גוף החקירה הפלילית (בסופו של דבר התובע) מציג בפני השופט את תיק התיק הפלילי הכולל את כל הראיות מהחקירה הפלילית. בהתייצבות הראשונית בפני בית המשפט עומדת לכל צד (תובע, הגנה) הזכות והחובה להציג את רשימת הראיות הצריכות להיבדק בבית המשפט. השופט קובע אם יש צורך להמציא ראיות חדשות, לרבות עדים חדשים, לאחר האזנה לשני הצדדים. 229

החקיקה המולדובה אינה קובעת את המושגים של ישירה ( ¬חקירה ראשית) וחקירה נגדית. מתייחסים לאלו כאמצעים טכניים בהם משתמש כל עורך דין בהתאם לכישוריו. חקירת העדים מתבצעת באופן הבא: העד מיודע על מושא התיק ומתבקש לספר את העובדות והנסיבות שהוא/היא יודע לגבי התיק המתאים. בזמן שהוא/היא מספרים את העובדות והנסיבות, ניתן לשאול רק שאלות הבהרה. כאשר העד סיים את הסיפור, זכות הצדדים לשאול שאלות. הצד שהזעיק את העד שואל תחילה את השאלות. שאלות מובילות, או שאלות שאינן מתייחסות לחומר הראיות ואשר מכוונות כמובן להעליב או להשפיל את העד, אינן מותרות. 230 התיקונים ל-CPC (שהוגשו לפרלמנט בסוף 2011) כוללים הוראה שתשנה את כללי החקירה בכך שתאפשר חקירה נגדית של עדי הצד השני.

3.4.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

מי שאינו יודע או דובר את שפת המדינה הרשמית זכאי להבין את כל המסמכים וחומרי התיק הרלוונטיים, ולדבר בפני גוף החקירה הפלילי ובית המשפט באמצעות מתורגמן. ההליך/הליך הפלילי יכול להתקיים גם בשפה המקובלת על רוב האנשים המשתתפים במשפט. במקרה זה, ההחלטות הפרוצדורליות מנוסחות גם בשפת המדינה הרשמית, דרישה מחייבת. הפעולות הפרוצדורליות שמבצעות גוף החקירה הפלילית ובית המשפט מוצגות לנאשם ¬בתרגום לשפת האם שלו, או בשפה שהוא/היא מבין. 231

2 28 אמנות. 24 של המחיר לקליק.

2 29 אמנות. 347 של המחיר לקליק.

2 30 אמנות. 109 של המחיר לקליק.

2 31 אמנות. 118 לחוקה; אומנויות. 11 (5), (16), 64 (1)(2), 399 (3) ו-559 (3) של המחיר לקליק.

327

מולדובה

המל”ל קובעת במפורש כי יתורגמו המסמכים הפרוצדורליים הבאים: פסק דין 232 ובמקרי הסגרה, פסק הדין הזר והמסמכים הנלווים מתורגמים לשפת המדינה הרשמית ולשפה שהנאשם מבין. 233 פרשנים מציינים גם כי בדרך כלל מתורגמים המסמכים הפרוצדורליים הבאים: כתב האישום, כתב האישום והחלטת בית המשפט. עם זאת, אין הוראות מפורשות בעלות לקליק לגבי מסמכים ספציפיים אלו. 234

משרד המשפטים אחראי להסמיך מתורגמנים ומתרגמים לספק שירותים כאמור. המתורגמנים והמתרגמים המורשים חותמים על חוזים עם הגופים/האנשים הרלוונטיים. משרד המשפטים אחראי גם לפקח על איכות השירותים הניתנים על ידי מתורגמנים ומתרגמים, ולקבלת תלונות מכל מי שזכותו למתורגמן/מתרגם נפגעה. 235

במקרה של הפרה של הדרישות המשפטיות בדבר נוכחות המתרגמים ו/או המתורגמנים, אם הדבר מחייב על פי חוק, ייחשב המעשה הפרוצדורלי בהתאמה כבטל ומבוטל. הפרה כזו אינה ניתנת לתיקון בשום אופן, וניתן לטעון אותה בכל שלב של ההליך על ידי הצדדים. זה גם נלקח בחשבון על ידי בית המשפט, לרבות בעצמו, אם ביטול המעשה הפרוצדורלי הכרחי למציאת האמת ולפתרון התיק כראוי. 236 יתרה מכך, נתונים שהושגו באמצעות הפרת הזכות למתורגמן/מתורגמן אינם מתקבלים כראיה, ולכן אינם נכללים בתיק, כך שלא ניתן להעמידם בפני בית המשפט ולא ניתן להסתמך עליהם בעת מתן פסק הדין. או משפט. 237

כל השופטים, קציני החקירות הפליליות, התובעים ועורכי הדין שרואיינו למחקר זה הצהירו כי הזכות לפרשנות חופשית קשה ליישום עקב היעדר מתורגמנים, במיוחד אם היא כוללת שפה שאינה רוסית. עורך דין אחד אמר שבפועל, גוף החקירה הפלילית הרלוונטית או בית המשפט יעשה זאת

אומנות. 399 (3) לתמ”א: אם פסק הדין או התמצית ( dispozitivul ) מנוסחים בשפה שהנתבע אינו יודע, ניתן לו תרגום כתוב של פסק הדין בשפת האם שלו, או בשפת האם שלו. שפה שהוא/היא מבינים.

אומנות. 559 (3) של המחיר לקליק.

Dolea et al. 2005, עמ’. 95.

חוק מס’ 264 מיום 11.12.2008 בדבר הסמכת מתורגמנים ומתרגמים בשימוש מועצת השלום, משרד המשפטים, גופי תביעה, גופי חקירה פלילית, בתי משפט, נוטריונים, עורכי דין ומשפטנים.

אומנות. 252 (2) ו-(3) של העלות לקליק.

אומנות. 94 (1)(3) למחיר לקליק.

328

Nadejda Hriptievschi

ראשית לקבוע את הצורך בפרשנות. הם גם שואלים אנשים אם הם מבינים את השפה שבה נעשה שימוש במהלך הפעולה הפרוצדורלית ואם הם צריכים מתרגם. חלק מהחוקרים גורמים לנאשמים לחתום על פרוטוקולים שבהם הם מצהירים שאינם זקוקים למתרגם, על מנת להבטיח שלא ניתן לערער על ההליך לאחר מכן.

4. התרבות המקצועית של עורכי דין

איגוד עורכי הדין הוא גוף עורכי דין המסדיר את עצמו, המוקם מחברי כל לשכת עורכי הדין בארץ. איגוד עורכי הדין הוא ישות משפטית מיוחדת, בעלת רכוש ותקציב משלה, והיא מוסדרת בחוק הלשכה. התנהלות כעורך דין אינה נחשבת כפעילות יזמית. באיגוד עורכי הדין פועלת ועדת משמעת ואתיקה, האחראית על בדיקת תלונות נגד עורכי דין. הן עורכי דין פרטיים והן עורכי דין לסיוע משפטי יכולים לקבל סנקציות רק על ידי ועדה זו. ועדת המשמעת והאתיקה אינה נחשבת בעיני עורכי דין רבים כמנגנון יעיל להבטחת עמידה בסטנדרטים המקצועיים והאתיים החלים על המקצוע.

הביקורות העיקריות על הנציבות מתייחסות לחוסר השקיפות וההחלטות המנומקות שלה, ולקלנותה כלפי עורכי דין. 238 חששות אלה נתמכים במידה מסוימת על ידי הנתונים הזמינים. לדוגמה, במהלך התקופה מאי 2009 – מאי 2010, הוועדה בחנה 179 תלונות, מתוכן רק שתיים הוכרזו קבילות; במהלך התקופה מאי 2010-מאי 2011 בחנה הנציבות 192 תלונות, מתוכן רק 10 קבילות. אין נתונים זמינים לתקופה 2006-2008. 239

למרות שבפועל, עורכי דין נטו להתמקצע יותר ויותר, אין סעיף הגנה פלילית בתוך איגוד עורכי הדין, או כל צורה אחרת של ארגון רלוונטי. באופן כללי, במולדובה, רוב עורכי הדין – כולל עורכי דין פליליים – נוטים לפעול כעוסקים יחידים. גם כאשר הם עובדים בחברות קשורות, הם בדרך כלל לא היו חולקים רווחים או עובדים יחד על תיקים, אלא רק יחלקו את שטחי המשרד ואת העלויות.

הערות של עורכי הדין שרואיינו לדו”ח זה.

תגובת מועצת איגוד עורכי הדין של מולדובה לבקשת המידע של קרן סורוס-מולדובה במאי 2011, לגבי מספר עורכי הדין, החניכים, ההליכים המשמעתיים ותוצאותיהם בחמש השנים הקודמות.

329

מולדובה

עורכי דין, לרבות אלו המספקים שירותי סיוע משפטי, ספגו במשך שנים ביקורת על איכותם הנמוכה של שירותיהם. זו הייתה אחת הסיבות המרכזיות לתחילת הרפורמה בסיוע המשפטי שהגיעה לשיאה עם קבלת חוק הסיוע המשפטי ב-26 ביולי 2007. עם זאת, האיכות הנמוכה של הייצוג המשפטי חורגת הרבה מעבר לסיוע המשפטי והיא מאפיין את המערכת כולה. למשל, עדיין אין זה כלל מבוסס שעורכי דין לשמור תיקים עבור לקוחותיהם. יש עורכי דין שעדיין מקבלים לייצג לקוחות בשלב הערעור מבלי שקיימו לפחות פגישה עם הלקוח לפני הדיון בבית המשפט. אין עדיין לחץ חברתי גלוי להפסקת פעילותם של ‘עורכי דין כיס’, אשר פוגעים לא רק בזכויותיו של הנתבע, אלא גם במוניטין של כלל מקצוע עריכת הדין. עדיין קיימות עדויות אנקדוטיות לכך שעורכי דין לסיוע משפטי ממשיכים לבקש מלקוחותיהם כסף נוסף או לעודד אותם לחתום על חוזה.

המצב הנוכחי נובע בעיקר מהמבנה הארגוני הלקוי של לשכת עורכי הדין, היעדר הכשרה ראשונית ורציפה, קריטריוני קבלה פסולים, היעדר מנגנון משמעתי פונקציונלי והיעדר מנגנוני אבטחת איכות תפקודיים נוספים בתוך המקצוע. הממשלה החדשה של 2009 הכריזה על הרפורמה בלשכה בראש סדר העדיפויות שלה, ובקיץ 2010 היא כבר אישרה כמה תיקונים לחוק הלשכה. להערכת המשרד, התיקונים נועדו לגבש את מקצוע עריכת הדין/לשכת עורכי הדין, באמצעות יצירת מבנה ארגוני חדש של הלשכה (נוצרו חמישה לשכות, המהווים יחד את איגוד עורכי הדין), קריטריונים חדשים לקבלה ללשכת עורכי הדין, שתוקנו. נורמות לגבי אחריות משמעתית והשכלה משפטית מתמשכת. 240

נותר לראות אם הרפורמות הללו יביאו תוצאות איכותיות כלשהן, או ישפיעו רק באופן מינימלי על אופן ארגון המקצוע. משנת 2010 נערכו דיונים נוספים במסגרת המקצוע לגבי הצורך בפיתוח תקנים, לשיפור עבודת ועדת המשמעת והאתיקה וועדת הרישוי וכן חיזוק היכולות הניהוליות של מועצת האיגוד. אחד הצעדים הראשונים בכיוון זה היה פיתוח אסטרטגיית עורכי הדין לשנים 2011 — 2015, שתאושר בקונגרס עורכי הדין במחצית הראשונה של 2012.

עורך דין מחויב לספק שירותי סיוע משפטי בערבות מדינה כנדרש על ידי המשרדים הטריטוריאליים של ה-NLAC. 241 חובה זו הוכנסה בסוף

הודעה לעיתונות של המשרד לרגל קבלת החוק בקריאה ראשונה בפרלמנט, 19 במרץ 2010, http://www.justice.gov.md/ro/news-ministr/10239/.

אומנות. 54 (1)(ג) לחוק הלשכה.

330

Nadejda Hriptievschi

2008, 242 כתוצאה מחרם עורכי הדין על יישום חוק הסיוע המשפטי, 243 שבא לידי ביטוי בסירוב לבקש להיכלל בסגל עורכי הדין הנותנים שירותי סיוע משפטי לפי דרישה. למרות שבעיה זו נפתרה לאחר מכן וחוק הלשכה תוקן ופורסם מחדש בסוף שנת 2010, חובה זו נותרה בעינה, אם כי ערכה המעשי מוטל בספק.

חוק לשכת עורכי הדין 244 מכיל סעיף אחד העוסק ב’טיב הסיוע המשפטי’, הקובע כי הסיוע המשפטי הניתן על ידי עורך הדין חייב להתאים למיטב השיטות המקצועיות בנושאים משפטיים, נורמות מהותיות ופרוצדורליות, ולכרוך מקצועי ונכון. התנהגות. דרישה זו עשויה לשמש עוד לפיתוח מנגנוני אבטחת איכות בתוך המקצוע.

בהסתמך על הוראה זו ועל הצרכים הנוכחיים במקצוע, קבוצת עורכי דין, הנתמכת על ידי קרן סורוס – מולדובה, פיתחה את הרעיון של ביקורת עמיתים עבור מולדובה, המבוססת על המודל הסקוטי והאנגלי, ליישום בשירותי הסיוע המשפטי במולדובה. תיקים פליליים. מאחר שאין סטנדרטים כתובים של עריכת דין, או המלצות מתודולוגיות לטיפול בסוגים שונים של תיקים, הקבוצה גיבשה גם מדריך לסנגורים פליליים המבוסס על אמות המידה המקצועיות של הסנגורים הציבוריים. 245 הכלים המתאימים הוצגו בפני נציגי מועצת עורכי הדין בדצמבר 2011. הם הביעו עניין בדיון נוסף בהם, במטרה ליישם אותם במולדובה. נותר לראות אם וכיצד זה יתקדם.

5. מחויבות פוליטית להגנה פלילית יעילה

ה-CPC לשנת 2003 שם דגש על זכויות הנאשם, תוך מתן אמצעי הגנה משופרים בהשוואה לחקיקה הקודמת. חוק הפלילי, להיפך, שקבע מגוון חדש של עונשים פליליים, נחשב בדרך כלל מחמיר יותר

חוק מס’ 306 מיום 25.12.08.

הלשכה אמנם מיוצגת בקבוצת העבודה שגיבשה את חוק הסיוע המשפטי, אך היא גינתה בפומבי את החוק והרפורמה כעל ביורוקרטיים ומסירים באופן בלתי מוצדק את מינוי עורכי דין לסיוע משפטי מגופי החקירה הפלילית, בתי המשפט ומלשכת עורכי הדין. עמדת הלשכה הייתה מאז ומתמיד כי הוא צריך להיות הגוף המנהל את מערכת הסיוע המשפטי.

תוקן בחוק מס’ 102 מיום 28.5.10.

ה-PDO בקישינב הוא משרד עורכי הדין הראשון במולדובה שפיתח סטנדרטים מקצועיים של התנהגות. אלה ספציפיים לסנגורים ציבוריים המעניקים סיוע משפטי לנאשמים עניים.

331

מולדובה

פרספקטיבה של מגוון הפשעים, חומרת העונשים וחוסר האפשרות להשתחרר מאחריות פלילית (לכאורה) בשלב קדם המשפט. 246

בשנת 2006, הנשיא דאז הכריז כי המדיניות הפלילית של המדינה מענישה מדי ונפלה מאחורי השיטות הטובות ביותר באירופה. 247 כתוצאה מכך, הקוד הפלילי היה כפוף למספר תיקונים, 248 שנועדו להקל בעונשים, לבטל פשעים מסוימים ולהתאים את המסגרת המשפטית של מולדובה כדי לעמוד ב-ECHR, וכן לזהות את מקומו ותפקידו של ה-ECHR. המדיניות הפלילית של מולדובה בהקשר הרחב יותר של תקנים ויוזמות אירופיות. טרם נעשתה הערכה לגבי השפעתם של תיקונים אלו, אם כי נראה כי הם הביאו להפחתת שיעורי הכליאה, אשר הייתה גם בליבת התיקונים. 249

מאז חילופי השלטון ב-2009, דיון נרחב יותר על יישום יעיל ¬של זכויות אדם בכלל נמצא כעת על סדר היום הפוליטי, וכך גם יותר.

לניתוח של החוק הפלילי משנת 2002, ראה Marit, ‘Impactul legislatiei penale generale asupra detentiei in vechea si noua legislatie penala a Republicii Moldova’ (השפעת החקיקה הכללית הפלילית על מעצר בחקיקה הפלילית הישנה והחדשה של הרפובליקה של מולדובה. ), במכון לרפורמה בעונשין, Noua legislatiepenala siprocesual penala a Republicii מולדובה. Realizari אני מחלוקת. Impactulasupra detentiei (החקיקה החדשה להליך הפלילי והפלילי של הרפובליקה של מולדובה: הישגים ומחלוקות. ההשפעה על המעצר), קישינב 2007, עמ’ 42-84.

ראה את ההצהרה בכתובת http://www.irp.md/item.php?text_id=785.

חוק מס’ 292 מיום 21 בדצמבר 2007. עיקר התיקונים בחוק הפלילי כללו את האפשרות להשתחרר מאחריות פלילית על ידי התובע בשלב קדם המשפט; שינויים במספר סנקציות ופרופורציות כמרכיבים מתאימים לסנקציות מחמירות את מידת החומרה לפיה מחולקים הפשעים; הפחתת הסנקציות בממוצע בשנתיים עד שלוש; שינויים במושג ‘פשע חוזר’: שינויים במרכיבים של כמה פשעים; שיפור הוראות בנוגע להחלת סנקציות מקלות יותר, במיוחד לגבי קטינים (סעיף 79 בחוק הפלילי); והוספה של כמה פשעים חדשים וביטול אחרים (אם כי לא רבים כפי שצוינו ביעדים המוצהרים ובהשוואה למספר הפשעים שנוספו).

כך למשל, בהערת המידע לתיקוני החוק הפלילי נכתב כי בשנת 2007 מדובר ב-220 ל-100,000 תושבים, בעיקר בשל העונשים החמורים – למשל, עונש מאסר ממוצע של שמונה שנים, ולא בשל שיעורי הפליליות.. עוד נכתב כי המעבר של מולדובה ל’סטנדרטים אירופיים’ ידרוש ירידה ל-100-150 נידון לכל 100,000 תושבים. ואכן, שיעורי הכליאה יורדים ללא הרף מאז 2006, מ-347.2 ב-2006 ל-219.5 ב-2010. עם זאת, זה לא לוקח בחשבון את מספר העצורים שלא נידונו (אלה בשלב קדם המשפט) והירידה נבעה גם היא., במידה רבה, לחנינות שהוכרזו על ידי הפרלמנט על בסיס שנתי.

332

Nadejda Hriptievschi

שימוש יעיל בכספי הציבור. 250 הדיונים מתמקדים בעיקר בהבטחת עצמאות ואחריות של מערכת המשפט והפרקליטות, שיטור יעיל וזכויות אדם, ונגישות לכלל האוכלוסייה לשירותים משפטיים ואחרים איכותיים הקשורים למערכת המשפט. סוגיות אלה הן גם בליבת האסטרטגיה לרפורמה במגזר המשפטים לשנים 2011-2016, שאושרה על ידי הפרלמנט ב-25 בנובמבר 2011.

בתחום המשפט הפלילי, מוצע לשנות מהותית את שלב קדם המשפט בהליך הפלילי, על מנת להבטיח איזון ראוי בין גילוי פשיעה יעיל לבין שמירת זכויות אדם. בתחום הסיוע המשפטי מתוכנן לחזק את יכולת ה-NLAC ולשפר את איכות שירותי הסיוע המשפטי. אמנם תקציב הסיוע המשפטי היה אמור לגדול ב-2010 כדי לכלול את הסנגורים הציבוריים, אבל לא. נראה שהסיבה העיקרית היא צנע בתקציבי המדינה לשנים 2010 ו-2011, בשל המשבר הפיננסי העולמי וחוסר היציבות הפוליטית המקומית (התקיימו שלוש בחירות לפרלמנט במשך 20 חודשים). צפוי כי תקציב הסיוע המשפטי לשנת 2012 יכסה את העלויות של לפחות שבעה סנגורים ציבוריים נוספים.

6. מסקנות והמלצות

6.1 בעיות עיקריות

מערכת המשפט המולדובה עברה שינויים משמעותיים בעשור האחרון, עם שילובם של עקרונות זכויות אדם במערכת המשפט הפלילי, וקוד סדר הדין הפלילי שלה אכן מבטיח את זכויות היסוד של נאשמים בפלילים. גם הפסיקה והפרקטיקה של גורמי המשפט הפלילי התפתחו, אם כי הרבה פחות מההתקדמות שנעשתה במישור החקיקתי.

המאפיינים החיוביים העיקריים באשר לגישה להגנה פלילית יעילה הם המסגרת החקיקתית המבטיחה את זכויותיו הבסיסיות של הנאשם הפלילי בהתאם ל-ECHR, ויצירת מערכת סיוע משפטי פלילי על מנת לספק שירותים משפטיים לכל הנאשמים שאינם יכולים להרשות לעצמם. לשלם עבור עורך דין.

250 זכויות אדם ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים היו בעבר על הפרק בעבר. עם זאת, בתקופת המשטר הקומוניסטי, השיח היה הצהרתי במובנים רבים. בתחום המשפט הפלילי שלט השימוש במערכת כדי להילחם ביריבים פוליטיים ושליטה בחברה כולה.

333

מולדובה

לנאשמים יש זכות למידע על זכויותיהם, אך זוהי זכות תיאורטית למדי, שכן גופי חקירה פליליים בדרך כלל אינם מודיעים כראוי לנאשמים על זכויותיהם ואינם מסבירים מה משמעות זכויות אלו. המידע הכתוב על זכויות הנמסר לכל נאשם הוא העתק בלבד של הוראות חוק סדר הדין הפלילי, חסר ערך מעשי עבור הנאשם.

תפקידה של ההגנה בשלב קדם המשפט מוגבל מאוד. למרות שעל פי חוק, עורכי דין יכולים לבקש מהגוף החוקר הפלילי לאסוף מידע לטובת הנאשם, בקשות כאלה אינן מתקבלות בדרך כלל על ידי גוף החקירה הפלילית. עורכי דין יכולים לדבר עם עדים פוטנציאליים על הפשע לכאורה או על הנאשם, אך הם אינם מחויבים לדבר עם עורך הדין ושום דבר שעורך הדין אוסף לא נחשב כראיה אלא אם העד מתראיין על ידי גוף החקירה הפלילי. עם זאת, האחרון אינו חייב ליידע את עורך הדין על ראיונות מסוג זה. הדבר מהווה גורם הרתעה מרכזי בפני עורכי דין המבקשים לעדות להתראיין בשלב קדם המשפט, מאחר שהם חוששים לאבד עדים לתביעה.

להגנה יש גישה מוגבלת לתיק, וקיבלה גישה מלאה רק בתום החקירה הפלילית לפני שליחת התיק לבית המשפט. הסנגור יכול לראות את הפרוטוקולים של אותן פעולות פרוצדורליות בהן השתתף הנאשם, אך גם אלו אינם מסופקים באופן שוטף להגנה. גישה לחומרי מעצר לפני משפט היא בעיה גדולה. עורכי דין נדרשים, למעשה, לאלתר כאשר הם מייצגים את לקוחותיהם בדיונים לפני מעצר, מאחר שהם כמעט ולא רואים ראיות כלשהן מלבד בקשת התובע למעצר לפני משפט. בנוסף, שופטים ממשיכים להוציא צווי מעצר קדם משפט מנומקים גרועים. שיעורי הזיכויים נותרו נמוכים מאוד.

לנאשמים יש זכות לעורך דין מיד לאחר המעצר, ולא יאוחר משלוש שעות מרגע המעצר, וזכותם לפגישה סודית עם עורך הדין טרם הראיון הראשון במשטרה. בפועל זכויות אלו נפגעות באופן שוטף. גופי חקירה פלילית מזמינים חשודים ועדים פוטנציאליים ל’דיונים’ עם גוף החקירה הפלילי לפני פתיחת תיק התיק. האמירות שנמסרו בשלב זה (מה שנקרא ‘הסברים’) אינן נחשבות ראיה; עם זאת, הם נכללים באופן שגרתי בתיק ומסתמכים עליהם במהלך התיק. גופי חקירה פליליים מתחילים לעתים קרובות לראיין את החשוד לפני שעורך הדין מגיע, ולאחר מכן מבקשים מעורך הדין לחתום על הפרוטוקול המתאים. עם זאת, למרות שאין ראיות חותכות, עדויות אנקדוטיות מצביעות על כך שתופעת ‘עורכי הדין בכיס’ פחתה.

סיוע משפטי ניתן לכל הנתבעים שאין ברשותם עורך דין פרטי. מבחן האמצעים עדיין לא מפותח ולמעשה לכל נאשם שזקוק לעורך דין סיוע משפטי יש כזה (עם זאת, אין זה אומר שכל נאשם מקבל משפט יעיל

334

Nadejda Hriptievschi

הגנה, ראה הפסקה הקודמת לגבי הדיונים ה’בלתי פורמליים’ לפני הגעת עורך דין ותופעת עורכי הדין בכיס). למרות שלכאורה מדובר בתכונה חיובית, בפועל המשמעות היא שהמשאבים לסיוע משפטי פרוסים דק והתגמול אינו אטרקטיבי מספיק כדי לעודד עורכי דין מוסמכים ופעילים. לדוגמה, רק הפגישה הראשונה עם הלקוח, או עד חמש פגישות אם הלקוח עצור לאורך כל התיק הפלילי, משולמת ויש תקרה של 200 MDL ליום (12 אירו), למעט כאשר הסיוע המשפטי הוא ניתן בשני מקרים או יותר.

למרות שאחריותם של עורכי דין לסיוע משפטי גדלה מאז קבלת חוק הסיוע המשפטי החדש, בעיקר בשל מנגנון פיקוח האיכות של ה-NLAC, התפיסה הכוללת לגבי איכותם של עורכי דין הסיוע המשפטי אינה חיובית במיוחד. למעשה, מקצוע עריכת הדין בכללותו חסר תקני איכות מנוסחים ומנגנוני אבטחת איכות לגבי שירותים משפטיים הניתנים על ידי עורכי דין, לרבות עורכי דין לסיוע משפטי.

פרקטיקות מסוימות של בית המשפט מדאיגות במיוחד מנקודת המבט של זכותו של הנאשם להגנה יעילה. כך למשל, הרשעות מאושרות בבתי משפט לערעורים מבלי לשמוע את העדים ישירות בבית המשפט, בתי המשפט מבססים את החלטותיהם על הצהרות העדים שניתנו בשלב קדם המשפט. סוגיה זו הועלתה במספר פסקי דין של ECtHR. למרות שחוק סדר הדין הפלילי מבטיח את זכות השתיקה, עורכי דין שהתראיינו למחקר התלוננו על נוהג בתי המשפט בהסקת מסקנות שליליות כאשר הנאשם הסתמך על זכות השתיקה, דבר הנוגד כמובן את החוק. בתי המשפט גם אינם ששים בדרך כלל להחריג ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי מתיק התיק.

ברמה הכללית, תפקוד מערכת המשפט הפלילי נפגע מהמסורת לפיה תחולת החוק מוגבלת לכתוב בחוק, מה שנותן מעט מאוד מקום ליישום יצירתי של החוק על ידי אנשי מקצוע בתחום המשפט הפלילי. מה שלא כתוב בחוק הופך לחומר לפרשנות משתנה ולניצול לרעה.

6.2 המלצות

1. להגביר את תפקידו של עורך הדין בשלב קדם המשפט, בפרט: מתן מפורשות להגנה גישה מלאה ובזמן לכל החומרים הקשורים ¬לדיון במעצר קדם משפט; חיזוק החובה על גופי חקירה פלילית (משטרה ותובע) לחשוף בפני ההגנה את כל החומרים הרלוונטיים לתיק, לרבות לשקול גילוי מוקדם מסיום החקירה הפלילית; קביעת הליך איסוף והגשת ראיות על ידי ההגנה שאינו תלוי בשיקול דעתו של התובע;

335

מולדובה

2. הצב כלים מעשיים מספיקים כדי להבטיח שלא ייעשה שימוש בראיות שהושגו שלא כדין בתיק, ויאפשרו להגנה להבטיח את החרגה יעילה של ראיות שהושגו שלא כדין. בפרט, יש לתקן את ההוראות בדבר פתיחת תיק פלילי וליצור אמצעי הגנה המבטיחים שלא ניתן יהיה לכלול בתיק אמירות שנלקחו מחוץ להליך הפלילי הפורמלי;

3. להבטיח את הזכות שכל החלטות בית המשפט יהיו מנומקות כראוי;

4. לסקור את הקריטריונים לזכאות לסיוע משפטי לנתבעים, בפרט להבחין בין הזכות לסיוע משפטי ללא קשר לאמצעים כספיים לבין הדרישה לייצוג משפטי חובה, ולהנהיג כללים לבדיקת זכאות כספית ולהשבת עלויות הסיוע המשפטי;

5. לפתח טפסים סטנדרטיים להודיע לנתבעים על זכויותיהם, בשפה פשוטה ונגישה. יש להשתמש בהנחיה של האיחוד האירופי על הזכות למידע כהנחיה. כמו כן, יש להפוך אותו לחלק מהדרישות המקצועיות של גופי החקירה הפליליים ליידע ולהסביר בבירור זכויות פרוצדורליות לנאשמים;

6. שיפור איכות הסיוע המשפטי על ידי פיתוח תקני איכות ומנגנוני הבטחת איכות לעורכי דין, הבטחת איזון הולם בין הזכות להגנה מוסמכת לבין עצמאותם של עורכי הדין. להבטיח שתכנית התגמול לעורכי דין מתאימה לעבודת הסיוע המשפטי הנדרשת, תוך מתן תמריצים מספקים לעבודת הגנה אקטיבית;

7. אסוף באופן שגרתי סטטיסטיקות משפטיות פליליות, לרבות אלה הקשורות לזכויות הנאשמים, ולהשתמש בנתונים אלה לצורך תחזיות וקביעת מדיניות מבוססת ראיות ¬הקשורה לסיוע משפטי והגנה יעילה.

336

Nadejda Hriptievschi

7. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים

Dolea et al. 2005א

Dolea I. וחב’, Criminal Procedure Law, Chisinau: Cartier, 2005, מהדורה ראשונה.

Dolea et al. 2005ב

Dolea I. et al., Commentary to the Criminal Procedure Code, Chisinau: Cartier, 2005, מהדורה ראשונה.

דוליה 2009

Dolea, I., Drepturile persoanei in probatoriulpenal. Conceptulpromovarii elementului privat (זכויות האדם בתהליך הבאת ראיות בהליך הפלילי. מושג קידום היסוד הפרטי), קישינב: Cartea Juridica, 2009.

מאמרים, דוחות ומחקרים

בנקומו 2009

Bencomo, C., Entrenching Impunity: מולדובה תגובתה לאלימות משטרתית במהלך ההפגנות שלאחר הבחירות באפריל 2009, קרן סורוס – מולדובה, הסוכנות השוודית לשיתוף פעולה בינלאומי, קישינב: Cartier, 2009, זמין בכתובת http://www. soros.md/docs/HR%20Report_Final_cover.pdf.

Gribincea 2011

Gribincea O., et al., Cercetare cu privire la institutia retinerii ברפובליקה מולדובה (מחקר לגבי נוהג המעצר ברפובליקה של מולדובה), Soros Foundation— Moldova, Chisinau: Cartier, 2011 (ברומנית), זמין בכתובת http: //www.soros.md/ files/publications/documents/Cercetare%20retinere.pdf.

ועדת המשפטנים הבינלאומית 2004

הוועדה הבינלאומית של משפטנים, מולדובה: שלטון החוק בשנת 2004, דו”ח המרכז לעצמאות שופטים ועורכי דין, נספח I, 2004.

337

מולדובה

מרית 2007

Marit, A., ‘Impactul legislatiei penale generale asupra detentiei in vechea si noua legislatie penala a Republicii Moldova’ (השפעת החקיקה הכללית הפלילית על מעצר בחקיקה הפלילית הישנה והחדשה של הרפובליקה של מולדובה), בתוך: המכון לעונשין רפורמה, Noua legislatie penala si processualpenala a Republicii מולדובה. Realizari אני מחלוקת. Impactul asupra detentiei (החקיקה החדשה להליך הפלילי והפלילי של הרפובליקה של מולדובה: הישגים ומחלוקות. ההשפעה על המעצר), קישינב 2007.

תוכנית מעקב ניסוי של OSCE למולדובה 2006

תוכנית מעקב המשפטים של OSCE למולדובה, נציגות OSCE למולדובה, דו”ח אנליטי בן 6 חודשים: “ממצאים ראשוניים על החוויה של פנייה לבית המשפט במולדובה”, קישינב: 2006 (באנגלית וברומנית), זמין בכתובת http://www. osce. org/documents/mm/2006/11/24340_en.pdf.

תוכנית מעקב ניסוי של OSCE למולדובה 2009

תוכנית מעקב ניסוי של OSCE עבור הרפובליקה של מולדובה. דו”ח סופי, שפורסם על ידי נציגות OSCE למולדובה, OSCE/ODIHR, Chisinau: 2009 (באנגלית וברומנית), זמין בכתובת http://www.osce.org/documents/mm/2010/07/ 45526_en.pdf.

Redpath 2010

Redpath 2010, סקר קורבנות ואמון הציבור. אמות מידה לפיתוח ¬מדיניות משפט פלילי במולדובה, קרן סורוס – מולדובה, קישינב: Cartier, 2010, זמין בכתובת http://www.soros.md/publication/2011-01-04.

Redpath and Hriptievschi 2009

Redpath, J. and Hriptievschi, N., ביצועי צדק פלילי מנקודת מבט של זכויות אדם: הערכת הטרנספורמציה של מערכת המשפט הפלילי במולדובה, קרן סורוס – מולדובה, קישינב: קרטייה, 2009 (באנגלית וברומנית), זמין בכתובת http: //www.soros.org/initiatives/brussels/articles_publications/publications/report- criminal-justice-20091130/report-criminal-justice-20091130.pdf.

338

Nadejda Hriptievschi

Rotaru, Dolea and Cretu 2009

Rotaru V., Dolea I. and Cretu, I., מחקר על ניתוח מקיף של הסיבות החקיקתיות-מוסדיות למתן גזר דין ברפובליקה של מולדובה על ידי ה-ECHR, Chisinau: OSCE Mission to Moldova, 2009 (באנגלית וברומנית).

שקיפות בינלאומית-מולדובה 2008

שקיפות אינטרנשיונל – מולדובה, מסורם קורפטיה: de la sondaj la sondaj (מדידת שחיתות: מסקר לסקר) (ברומנית), קישינב: 2008, זמינה בכתובת http://www.transparency.md/content/blogcategory/16/48 /4/8/lang,ro/.

Vitkauskas, Pavlovschi and Svanidze 2011

צוות מומחים: Dovydas Vitkauskas, Stanislav Pavlovschi ואריק Svanidze, הערכת שלטון החוק ומינהל המשפטים לתכנות כלל-מגזרי במולדובה, דו”ח סופי 2011 (באנגלית וברומנית), זמין בכתובת http://eeas.europa.eu / delegations/moldova/documents/press_corner/md_justice_final_report_en.pdf..

חוקים, החלטות בית המשפט וחקיקת משנה

המלצות מועצת עורכי הדין לשכר טרחה 2006

המלצות מועצת לשכת עורכי הדין לגובה שכר הטרחה הנגבים עבור קטגוריות שונות של תיקים, שאושרו על ידי מועצת עורכי הדין ביום 29.12.05, שפורסמו ב- Avocatul Poporului (עורך דין עממי), מס’ 1, 2006.

חוקה 1994

חוקת הרפובליקה של מולדובה מ-29 ביולי 1994.

בית המשפט לחוקה 2008

החלטת בית המשפט לחוקה בעניין החוקתיות של סעיף 2, פסקה (1) וסעיף (4) לחוק סדר הדין הפלילי, מס’ 1, מיום 22 בינואר 2008.

קוד סדר הדין הפלילי (CPC)

קוד עבירות מינהליות, מס’ 218, מיום 24.10.08.

חוק פלילי, מס’ 985, מיום 18 באפריל 2002.

חוק סדר הדין הפלילי, מס’ 122, מיום 14.3.2003.

חוק מס’ 294 בנושא תביעה, מיום 25.12.08.

339

מולדובה

חוק מס’ 514 בדבר ארגון שיפוטי, מיום 6.7.95.

חוק מס’ 947 על מועצת השלום העליונה, מיום 22.8.03.

חוק מס’ 1260 על לשכת עורכי הדין, מיום 19.7.02.

בית הדין האירופי לזכויות אדם

ECtHR 4 October 2005, Becciev v. Moldova, No. 9190/03.

ECtHR 4 אוקטובר 2005, Sarban v. Moldova, No. 3456/05.

ECtHR 11 יולי 2006, Boicenco v. Moldova, No. 41088/05.

ECtHR 13 March 2007, Castravet v. Moldova, No. 23393/05.

ECtHR 27 March 2007, Istratii and Others, מס’ 8721/05, 8705/05 ו-8742/05.

ECtHR 23 באוקטובר 2007, Turcan and Turcan v. Moldova, No. 39835/05.

ECtHR 6 בנובמבר 2007, Musuc v. Moldova, No. 42440/06.

ECtHR 27 בנובמבר 2007, פופוביץ’ נ’ מולדובה, מס’ 89/04 ו-41194/04.

ECtHR, 8 באפריל 2008, Gradinar v. Moldova, No. 7170/02.

ECtHR 13 בנובמבר 2008, מלאי נ’ מולדובה, ע”א 7101/06.

ECtHR 7 אפריל 2009, Straisteanu ואחרים נ’ מולדובה, מס’ 4834/06.

ECtHR 5 March 2010, Leva v. Moldova, No. 12444/05.

ECtHR, 18 במאי 2010, Vetrenko v. Moldova, No. 36552/02.

ECtHR 8 בפברואר 2011, Ignatenco v. Moldova, No. 36988/07.

ECtHR 5 ביולי 2011, דן נ’ מולדובה, ע”פ 8999/07.

ECtHR 17 בינואר 2012, לוינטה נ’ מולדובה (מס’ 2), ע”א 50717/09.

מתודולוגיית החלטות הממשלה לבחינת האמצעים לסיוע משפטי 2008 החלטת הממשלה בעניין אישור תקנת המתודולוגיה לחישוב ההכנסה למתן סיוע משפטי בערבות מדינה, מס’ 1016, מיום 1.9.08.

תקנת משרד המשפטים על ה-NLAC 2008

תקנת המועצה הלאומית לסיוע משפטי, צו משרד המשפטים מס’ 18, מיום 24.1.08.

תקנת משרד המשפטים על ארגונים לא ממשלתיים NLAC ובחירת האקדמיה 2008

התקנה בדבר הליך בחירת חבר המועצה הלאומית לסיוע משפטי מהעמותות והאקדמיה, משרד המשפטים, צו מיום 11.2.2008.

340

Nadejda Hriptievschi

תקנת NLAC על מינוי סיוע משפטי דחוף 2009

תקנה בדבר הליך פנייה ומינוי עורך דין למתן סיוע משפטי דחוף, המועצה הלאומית לסיוע משפטי, החלטה מס’ 8, מיום 19.5.09.

חוק הסיוע המשפטי

חוק מס’ 198 לסיוע משפטי בערבות מדינה, מיום 26.7.07, נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2008.

חוק מס’ 264 בדבר הרשאת מתורגמנים ומתרגמים שנוצל על ידי מועצת השלום העליונה, משרד המשפטים, גופי התביעה, גופי חקירה פליליים, בתי משפט, נוטריונים, עורכי דין ומשפטנים, מיום 11.12.2008.

הצהרת הפרלמנט על מצב הצדק במולדובה והפעולות הדרושות לשיפור מצב העניינים בתחום המשפט, החלטת פרלמנט מס’ 53 מיום 30 באוקטובר 2009.

מליאת SCJ 1998

החלטת בית המשפט העליון במליאה לעניין עיסוק ביישום חוקים להבטחת זכות ההגנה של החשוד, הנאשם, הנאשם בהליך הפלילי, מס’ 30 מיום 9.11.98.

מליאת SCJ 2000

מליאת בית המשפט העליון לצדק החלטת הסבר בדבר כיבוד נורמות סדר הדין הפלילי בעת קבלת פסקי הדין, מס’ 10 מיום 24.10.00.

מליאת SCJ 2005

החלטת בית המשפט העליון לצדק במליאה בדבר מעצר מונע ומעצר ביתי, מס’ 4 מיום 24.3.05.

סטָטִיסטִיקָה

תגובה מועצת איגוד עורכי הדין של מולדובה 2011

תגובת מועצת איגוד עורכי הדין של מולדובה לבקשת המידע של קרן סורוס-מולדובה במאי 2011 בנוגע למספר עורכי הדין, החניכים, ההליכים המשמעתיים ותוצאותיהם בחמש השנים הקודמות.

341

מולדובה

הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה

הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה, www.statistica.md.

דוחות פעילות NLAC

אתר האינטרנט של המועצה הלאומית לסיוע משפטי www.cnajgs.md.

תגובת NLAC 2011

תגובת המועצה הלאומית לסיוע משפטי לקרן סורוס – בקשת מולדובה למידע במאי 2011 לגבי נתוני הסיוע המשפטי לחמש השנים הקודמות.

משרד הכלכלה 2011

הערת מידע על העוני במולדובה בשנת 2010, משרד הכלכלה, הרפובליקה של מולדובה, יולי 2011.

תגובת משרד המשפטים 2011

תגובת משרד המשפטים (משרד מוסדות הכליאה) לבקשת המידע של קרן סורוס – מולדובה במאי 2011 לגבי נתוני מעצר קדם משפט וכלא לשנים 2009 ו-2010.

הדו”ח השנתי של התובע הכללי לשנים 2009 ו-2010

תגובת התובע הכללי לשנת 2011

תגובת התובע הכללי לבקשת המידע של קרן סורוס ¬במולדובה במאי 2011 בנוגע לסטטיסטיקה של משפט פלילי.

ראיונות/קבוצות מיקוד

ראיונות עם ארבעה עורכי דין (שלושה בקישינב ואחד בקהול; שניים מהם עוסקים רק בפעילות הגנה פלילית; שניים מהם מספקים שירותי סיוע משפטי). קבוצת מיקוד עם ארבעה סנגורים ציבוריים (קישינב) וארבעה עורכי דין לסיוע משפטי (קישינב).

קבוצת מיקוד עם שופט אחד, חוקר פלילי אחד, תובע אחד, עורך דין אחד לסיוע משפטי ומתאם אחד של המשרד הטריטוריאלי (בלטי).

342

Nadejda Hriptievschi

ראיונות עם שני שופטים (אחד בבית המשפט בערכאה ראשונה בקישינב ואחד בבית המשפט לערעורים בקהול).

ראיון עם שני תובעים (קישינב).

ראיון עם שני קציני חקירות פליליות (קישינב).

343

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

פרק 7 אוקראינה 1

1. מבוא

1.1 מידע כללי

אוקראינה היא דמוקרטיה נשיאותית-פרלמנטרית יחידה הממוקמת בחלק המזרחי של אירופה, עם שטח של 603,700 קמ”ר. המרחק ממערב למזרח הוא 1,316 קילומטרים, ו-893 קילומטרים מצפון לדרום. נכון ל-1 באוקטובר 2010, האוכלוסייה הייתה מעט פחות מ-46 מיליון איש (כ-31.5 מיליון ממוקמים במרכזים עירוניים). אוקראינה מחולקת ל-25 אזורים, כאשר המאוכלס ביותר הוא האזורים המזרחיים. ישנן מספר ערים עם אוכלוסייה של יותר ממיליון (או בערך) – קייב (במרכז), חרקוב ודונייצק (במזרח), לבוב (במערב), אודסה (בדרום) ודנייפרופטרובסק ו Zaporizhzhya (בדרום מזרח). מתוך יותר מ-100 לאומים החיים בשטחה, הקבוצות האתניות העיקריות הן אוקראינים ורוסים. השפה הרשמית היא אוקראינית, המשמשת במסמכים רשמיים ועסקיים.

אוקראינה היא מדינה עצמאית מאז 1991, לפני כן היא הייתה חלק מברית המועצות. החלק המערבי של אוקראינה סופח לאוקראינה הסובייטית בשנת 1940. הרקע ההיסטורי המשתנה הביא להבדלים מסוימים בהעדפות התרבותיות והפוליטיות בין מערב ומזרח אוקראינה.

מערכת המשפט האוקראינית היא מסוג יבשתי הנשלטת על ידי היררכיה סטטוטורית קפדנית. החוקים החשובים ביותר ביחס להליך הפלילי הם הפלילי

דו”ח מדינה זה נבדק על ידי מיקולה חברוניוק, שופטת, בית המשפט העליון לצדק של אוקראינה.

345

אוקראינה

קוד 2001 וחוק סדר הדין הפלילי משנת 1961. המבנה הבסיסי של ההליך הפלילי נקבע במהלך הרפורמות במשפט השיפוטי של 1864. חוקי המשפט הפלילי ניסו לשלב גם את ההליך הפלילי הצרפתי והגרמני דאז. ההליך הפלילי כלל משפט חבר מושבעים עבור כמה סוגי תיקים. החוקים שמרו על אופי אינקוויזיטורי חזק ביחס להליכי קדם משפט, אך יצרו הליכים יריבים במשפט. הליך קדם המשפט נוהל על ידי חוקר, שהיה חלק ממערכת בתי המשפט.

במהלך התקופה הסובייטית הפך החוקר לחלק מהרשות המבצעת, אך שמר על אותן סמכויות כמו חוקר שיפוטי לפי החוקים הרלוונטיים, והפרקליטות זכתה לסמכויות יוצאות דופן שיכולות להשפיע על הרשות השופטת והחברה. משפט חבר המושבעים הוחלף על ידי שופטים הדיוטים שישבו בהרכב אחד עם ¬שופט מקצועי. הליכים פליליים מהסוג הסובייטי, עם עקרונותיהם האינקוויזיטוריים החזקים, עוצבו לבסוף בשנות ה-60 למערכת משפט פלילית השומרת על מסורות אינקוויזיטוריות חזקות; אך אלה נחלשו במקצת בשל שינויים רבים מאז 1991. רק בשנת 1993 הוכנסה בחקיקה זכותם של הנאשמים והחשודים לקבל סנגור בחקירת קדם המשפט; לפני כן הייתה להם זכות להיות מיוצגים על ידי סנגור רק מרגע סיום החקירה.

לאחר העצמאות בשנת 1991, החוקה אומצה בשנת 1996 והאמנה האירופית לזכויות האדם (ECHR) התקבלה בשנת 1997. כתוצאה מכך, הקוד הפלילי עבר תיקונים רבים. השינויים המדהימים ביותר אומצו ביוני 2001, כאשר לבתי המשפט הוקנתה סמכות בלעדית להחליט על מעצרו ומעצרו של נאשם, כמו גם בנושאים נוספים הנוגעים לזכויות היסוד שלו.

אינספור התיקונים לקוד שינו באופן משמעותי את המערכת שנוצרה ב-1960, אך לא הצליחו ליצור מערכת חדשה הנשלטת על ידי עקרונות מודרניים של סדר הדין הפלילי. הצורך בקוד חדש של סדר הדין הפלילי (CCP) נדונה מאז הצטרפות אוקראינה למועצת אירופה. טיוטה אחת של קוד חדש פותחה בשנים 2007-2009 ושאבה הערכה חיובית של מומחי מועצת אירופה; עם זאת, רק ביוני 2011 אושרה גרסה מתוקנת של טיוטה זו על ידי נשיא המדינה, ולפי הדיווחים, נשלחה למועצת אירופה ולנציבות ונציה לבדיקת מומחים. הטיוטה צופה כמה שינויים משמעותיים: בתי המשפט מחויבים לקבוע סופית אישום ואינם יכולים לשלוח את התיק לחקירה נוספת; פתיחת חקירה מפושטת; עם זאת, רובם

346

של פעולת חקירה המתערבת בזכויות אישיות מחייבת צו בית משפט; מובאים כללי ראיה; זכויות ההגנה מתחזקות ושוויון הנשק במהלך המשפט נשמר באופן עקבי יותר; פעילות חקירה סמויה מוסדרת ישירות על ידי הקוד; ומוצגים הסכמי טיעון וסוגים אחרים של הסכמים פרוצדורליים. מובן שהמק”ס החדשה תאומץ במהלך 2012. אם תאושר, חלק מהמסקנות של דו”ח זה עשויות לדרוש עדכון.

1.2 מקורות משפט

החוקה של 1996 מגדירה מספר מקורות לחוק האוקראיני: החוקה, חוקים ותקנות אחרות. 2 החוקה גם מכירה בהסכמים בינלאומיים שאושררו כחלק מהמשפט הפנימי. 3 החוקה מייצגת את החוק העליון באוקראינה ועשויה להיות מיושמת ישירות על ידי בתי המשפט והרשות המבצעת. חוקים הם מעשי חוק בסיסיים ומאומצים על ידי הפרלמנט (Verkhovna Rada). התקנות שאומצו על ידי הרשות המבצעת – פעולות של הנשיא וקבינט השרים, פעולות של משרדים או סוכנויות מדינה אחרות – קובעות לעתים קרובות את הפרקטיקה המשפטית. עם זאת, בהליכים פליליים, השפעתם פחותה משמעותית מאשר בענפי העיסוק המשפטי האחרים. יש לפרסם את כל החוקים הרלוונטיים לזכויות וחירויות של אנשים; 4 זאת ועוד, מעשי הרשות המבצעת (למעט הנשיא וקבינט השרים) טעונים רישום רשמי על ידי משרד המשפטים ואינם תקפים אחרת. 5

פסקי הדין של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מחייבים, ואותו בית משפט רשאי לבטל (אך לא ליצור או לתקן) את החוק שאומץ על ידי הפרלמנט או נשיא אוקראינה. 6 פסקי הדין הם גם המקור היחיד לפרשנות רשמית של החוקה והחוקים. פסיקה אינה נתפסת כמקור משפט רשמי. בתי המשפט הגבוהים ובית המשפט העליון של אוקראינה מוציאים החלטות ותמצית הלכה למעשה, שעשויים להכיל כמה קווים מנחים לבתי המשפט הנמוכים יותר. למרות שאינן מחייבות רשמית, ההנחיות נמצאות בשימוש נרחב על ידי בתי המשפט.

למרות הכחשה מפורשת של עקרון stare decisis, מסורת שיפוטית ‘אילמת’ היא גם מקור משפט חשוב. בתי המשפט, לרבות ערכאות גבוהות יותר, מספקים בדרך כלל נימוקים דקים מאוד בפסיקותיהם. לכן, עקרונות משפטיים בבסיס

חוקה, אמנות. 8, פסקה. 2.

חוקה, אמנות. 9, פסקה. 1.

חוקה, אמנות. 57, סעיפים. 2 ו-3.

תקנות רישום ממלכתי של תקנות משרדים וגופים מבצעים אחרים שהתקבלו בצו קבינט השרים מיום 28 בדצמבר 1992, מס’ 731.

חוקה, אמנות. 150.

347

אוקראינה

החלטות נותרות בלתי מבוטאות בפסיקה והן זמינות רק באמצעות תקשורת לא רשמית מתוך מערכת המשפט. יתרה מכך, לפיקוח של ערכאות גבוהות על הנחותים יש מסורת ארוכת שנים (עד יולי 2010 הוא נקבע בחוק). 7 משופטי בתי המשפט לערעורים מוקצים באופן לא רשמי מה שנקרא ‘אוצרים’ לכל בית משפט מקומי, והאחרונים מבקשים לעתים קרובות ייעוץ בתיקים הנידונים.

על פי החוקה, האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR) היא חלק מהחוק הפנימי 8, ובמקרה של סכסוך, יש לה עדיפות על פני חוקים פנימיים. 9 החוק המיוחד על יישום פסקי הדין והחלת הפסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם אומץ בשנת 2006. 10 חוק זה חוזר על החובה ליישם פסקי דין של ה-ECtHR, ומאפשר כמה מנגנונים לתשלום שביעות רצון צודקת., לאמצעים בודדים (כולל restitutio in integrum ) ולאמצעים כלליים. יתרה מכך, היא מכירה בפסיקה של ה-ECTHR כמקור משפט עבור בתי המשפט המקומיים – ההרחקה היחידה מהגישה הכללית. פסקי הדין של ה-ECtHR משמשים, מעת לעת, גם על ידי בתי משפט בעלי סמכות שיפוט כללית ובית המשפט החוקתי של אוקראינה. ישנם כמה תחומים במערכת המשפט שבהם הפסיקה של ה-ECtHR – בשל היעדר חוק סטטוטורי לאומי – הפכה לבסיס לפרקטיקה המשפטית המקומית (לדוגמה, בהסדרה של אסיפות שלום ויישוב תביעות לשון הרע). אולם, לפסיקה זו אין, בפועל, השפעה משמעותית בתחום ההליך הפלילי. אפילו בתי המשפט הגבוהים ביותר נרתעים למדי ביישום החובות על פי ECHR והפסיקה של ECTHR. 11

1.3 המבנה והתהליכים של מערכת המשפט הפלילי

1.3.1 הערות כלליות

ניהול המשפט בתיקים פליליים, ובקטגוריות מסוימות של תיקים העוסקים בעבירות מינהליות, מתבצע על ידי בתי משפט בעלי סמכות כללית. בתי המשפט המקומיים נכללים במערכת מאוחדת של בתי משפט בעלי סמכות כללית המוקמים במחוזות (קריונים), עיירות ומחוזות ערים. בתי המשפט הכלליים לערעורים

ביולי 2010, CCP, Art. בוטל 24 ‘פיקוח בתי המשפט הגבוהים על הפעילות השיפוטית’.

חוקה, אמנות. 9, פסקה. 1.

חוק על אמנות בינלאומיות של אוקראינה, א. 19, פסקה. 2.

חוק מיום 26 בפברואר 2006, מס’ 3477- IV.

ראה, למשל, את ההמשך על פסק הדין של ה-ECtHR בעניין Yaremenko נגד אוקראינה ושבלניק נגד אוקראינה, בכתובת: http://www.coe.int/t/dghl/monitoring/execution/Reports/pendingCases_en.asp.

348

תחומי השיפוט פועלים בכל מרכז אזורי. מאז יולי 2010, בג”ץ לתיקים פליליים ואזרחיים (בג”ץ) הוא בית משפט כספים לכל התיקים הפליליים. 12

לבית המשפט העליון, בסוגיות של משפט פלילי מהותי, ולבג”ץ, בסוגיות פרוצדורליות, סמכות לערוך ביקורות על סמך פסקי דין של גופים בינלאומיים. גם בית המשפט המקומי וגם הערעור מאויש בשופטים מקצועיים. בעיקר לבתי המשפט המקומיים יש גם סמכות להכריע בסוגיות המתעוררות במהלך חקירת קדם המשפט (לדוגמה, דיוני ערבות ובקשות לצו חיפוש).

המק”ס מצהירה כי הליכים יריבים ושוויון נשק הם עקרונות בסיסיים של ההליך הפלילי. אולם בשלב קדם המשפט יש לרשויות התביעה יתרון מוחץ על פני ההגנה. לעתים קרובות, לא ניתן לתקן זאת בשלב המשפט של ההליך.

בפועל, רובם המכריע של התיקים הפליליים מביאים להרשעה. זיכויים נתפסים ככישלון של מערכת המשפט הפלילי, וכל דבר מלבד הרשעה על ידי בית המשפט עלול להוביל להשלכות שליליות רבות על התובעים והחוקרים המעורבים בתיק. 13 כתוצאה מכך, השופטים נמצאים תחת לחץ מתמיד מצדדים שונים כדי להבטיח הרשעה. חלק מהשופטים סבורים שלבית המשפט יש תפקידי תביעה מסוימים (למשל, השגת ראיות), ולכן יש צורך בשינויים הבאים: ביטול חקירה נוספת, יישום משפט חבר מושבעים והכנסת הסכם בין התביעה להגנה. הן השופטים והן החוקרים סבורים כי הקמת מערך חקירה פלילי בלתי תלוי במשטרה נחוצה לשיפור הצדק הפלילי.

בשנים 2009 ו-2010 שיעור האנשים שזוכו על ידי בית משפט קמא היווה רק 0.2 אחוז מכלל הנידונים; ובתי משפט גבוהים יותר ביטלו כ-50% מהזיכויים של בתי משפט קמא. לעומת זאת, הרשעות בוטלו על ידי בתי משפט גבוהים רק ב-36 מתוך 142,000 הרשעות ב-2009, וב-27 מתוך 164,000 ב -2010. זכויות והגנה.

לפני יולי 2010, בית המשפט העליון של אוקראינה היה בית משפט לעונשים.

שחרור חשוד לאחר מעצר (מעצר) אם לא הוכח החשד נחשב כהפרת חוק; ראה פסיקת משרד הפנים ומחלקת המדינה של אוקראינה בעניין ריצוי העונש מיום 23 באפריל 2001 מס’ 300/73; באשר לסטטיסטיקה על הפרות כאלה, ראה חומרים לשימוע פומבי בוועדה של המועצה העליונה של אוקראינה למתן חקיקה לפעילות אכיפת חוק בנושא שמירת זכויות אדם בפעילות גופים לעניינים פנים, קייב, 2010.

רודניק 2009; רודניק ואפאנסנקו 2010.

349

אוקראינה

פשעים מחולקים על ידי החוק הפלילי (CC) לארבע קטגוריות, בהתאם לעונש שנקבע: (1) חמור במיוחד (מעל 10 שנות מאסר או מאסר עולם); (2) חמור (מעל 10 שנות מאסר); (3) בעל משקל בינוני (לא יותר מחמש שנות מאסר); ו-(4) בעל כובד מועט (לא יותר משנתיים מאסר). עבירות מינהליות אינן פשעים על פי החוק הפנימי והן מתוארות בקוד על עבירות מינהליות (CAO), אם כי עבירות מינהליות רבות עשויות להיות מסווגות כ’פליליות’ לפי סעיף 6 של ECHR. 15 ההליך לקביעת חיוב מינהלי כפוף ל-CAO.

מי שמופנה נגדו הליכים פליליים מכונה, בהתאם לשלב ההליך, ‘חשוד’, ‘נאשם’, ‘נאשם’, ‘מורשע’ או ‘זוכה’. חשוד הוא אדם העצור או נתון לאמצעי מניעה אחרים בחשד לביצוע פשע. 16 ‘נאשם’ הוא אדם שהואשם רשמית בפשע על ידי חוקר. 17 לאחר הבאת התיק לבית משפט למשפט, הופך הנאשם לנאשם. לאחר משפט – בהתאם לתוצאה – הופך הנאשם למורשע או לזוכה. 18

1.3.2 מעצר משטרתי ומעצר

מעצר משטרתי של אדם החשוד בביצוע פשע אינו נחשב כתחילתו של הליך פלילי. עם זאת, יש לה השלכות רבות על היישום המעשי של זכויות ההגנה, אשר מנוסחות בקפדנות למדי בחוק. על פי החוקה, לא ניתן לבצע מעצר ללא צו בית משפט, 19 אלא במצב של צורך דחוף כפי שמופיע בצורה ממצה בחוקה 20 (לדוגמה, במקרה של צורך דחוף למנוע או לדכא פשיעה). במקרה של מעצר ללא צו, תוקף המעצר יאומת על ידי בית משפט תוך 72 שעות. עם זאת, להגבלות די מחמירות אלה בחוקה יש השפעה מועטה על הפרקטיקה המשפטית. בית המשפט לחוקה הרחיב את האפשרות לנצל מעצר ללא צו בגין עבירות מנהליות, למרות העובדה כי

גורפקה נ’ אוקראינה, ע”א 61406/00, 6 בספטמבר 2005.

המק”ס, אמנות. 43-1.

CC, אומנויות. 43 ו-131.

בדוח זה המונח ‘נאשם’ משמש כהכללה, כאשר מונחים אחרים משמשים בהתאם לצורך בהקשר.

חוקה, אמנות. 29, פסקה. 2.

חוקה, אמנות. 29, פסקה. 3.

350

עבירות כאלה אינן נחשבות לפי החוק הלאומי כפשעים למהדרין. סמכויות רבות אחרות למעצר ללא צו מתקיימות במקביל להוראות החוקה.

אין הגדרה סטטוטורית לרגע המעצר, מה שמוביל בפועל למעצר נרחב ללא הכרה. לעתים קרובות מאוד, מעצר בגין עבירה מנהלית משמש לצורך חקירה פלילית. לאנשים שנעצרו במסגרת ה-CAO אין למעשה זכויות הגנה, 21 כך שההשפעה של מעצר כזה היא כמעט זהה למעצר ‘בלתי פורמלי’. בפרשת Nechiporuk and Yonkalo נגד אוקראינה, ה-ECTHR

… הדגיש כי בכך שהציבה את המבקש באופן רשמי במעצר מינהלי אך למעשה התייחסה אליו כחשוד בפלילים, מנעה ממנו המשטרה גישה לעורך דין, דבר שהיה מחויב על פי החקיקה האוקראינית לו הואשם בעבירה של רצח שביצע קבוצת אנשים ו/או למטרות רווח, עבירה שבגינה הוא נחקר למעשה. 22

בעניין Balitskiy v. Ukraine, ECtHR ציין כי לפי סעיף 46 ל-ECHR, נוהג כזה הוא “חוזר על עצמו בפסיקה נגד אוקראינה”, והדגיש כי “יש ליישם בדחיפות רפורמות ספציפיות בחקיקה ובפרקטיקה המנהלית של אוקראינה”. 23

בפועל, תקופת מעצר בלתי רשמית קודמת למעצר רשמי של חשוד כמעט בכל תיק פלילי. התקופה הבלתי רשמית עשויה להימשך בין מספר שעות למספר ימים. רק בחמישית מהמקרים (24.4 אחוזים) נערך דוח מיד עם המעצר; במקרים אחרים, פרק הזמן שבין המעצר בפועל ועד הוצאת הדו”ח נמשך בין שש ליותר מ-24 שעות. ב-41.3 אחוז מהמקרים, הדוח נערך יותר מ-24 שעות לאחר רגע המעצר. 24

השימוש הנרחב במעצר לא מוכר או מנהלי לצורך הליכים פליליים מבטל במקרים רבים את אמצעי ההגנה הגבוהים למדי של יידוע אדם על מהות ועילת האשמה נגדו. בפועל, חובת היידוע בזמן וראוי נעקפת על ידי רשויות אכיפת החוק הדוחות מתן מעמד של חשוד או נאשם לאדם שבאמת נמצא בחשד. גם במקרה של מעצר בפועל, קיימת תקופה מסוימת של מעצר לא רשום ‘לא רשמי’ (ממספר שעות ועד מספר ימים).

CAO, אמנות. 268.

נצ’יפורוק ויונקלו נ’ אוקראינה, ע”א 42310/04, פסקה. 264, 21 באפריל 2011.

בליצקי נ’ אוקראינה, ע”א 12793/03, פסקאות. 51 ו-54, 3 בנובמבר 2011.

קובזין 2007, עמ’. 54.

351

אוקראינה

רק לאחר הודעה על המקרה על ידי המשטרה לחוקר, עורך האחרון פרוטוקול מיוחד על מעצר. נדיר שהמשטרה מתעדת מעצר של חשוד. מעצר רשמי של אדם בחשד שביצע פשע מקנה לו אוטומטית מעמד של חשוד. 25 בשלב זה, החשוד מודיע על הפשע שבו הוא/היא חשודים. המשטרה רשאית לעצור אדם החשוד בביצוע פשע שדינו מאסר – המכסה את רוב הפשעים – רק במעשה בוטה. 26 עם זאת, חשודים, בפועל, נעצרים על פי הוראות אלה אפילו מספר חודשים לאחר התרחשות הפשע לכאורה. החוק אינו מחייב בבירור ‘חשד סביר’ לביצוע מעצר.

החוק מחייב לערוך דוח בכל מקרה של מעצר. 27 עותק מהדוח, בצירוף רשימת זכויותיו וחובותיו, יש למסור מיד לעצור ולהפנות לתובע. 28 לחשוד יש מכלול זכויות פרוצדורליות, לרבות הזכות להגן על עצמו באמצעות סנגור. 29 בתוך 72 שעות, יש לשחרר את החשוד העצור או להביא אותו בפני שופט לדיון בערבות/כלא.

1.3.3 שלבי ההליך

בדרך כלל, כל תיק פלילי כולל את השלבים הבאים: (1) חקירה קדם-משפטית, (2) משפט, (3) תסקיר ערעור ו-(4) ביקורת כספית. במקרים חריגים יתכנו הליכים יוצאי דופן: תסקיר יוצא דופן ותסקיר בנסיבות שהתגלו לאחרונה.

לערכאות משפט או ערעור יש סמכות להחזיר תיק לתובע לחקירה נוספת, על מנת לתקן טעויות שנעשו בחקירה הקודמת, למצוא ראיות מספיקות לאשמה או לתקן את הסיווג המשפטי של האירועים המיוחסים.

1.3.3.1 חקירת קדם משפט

ההליך הפלילי מתחיל רשמית מהרגע שבו חוקר מקבל החלטה רשמית בכתב על פתיחת תיק פלילי. לפי החוק, לפני זה

המק”ס, אמנות. 43-1.

המק”ס, אמנות. 106.

המק”ס, אמנות. 106, פסקה. 4.

המק”ס, אמנות. 106.

המק”ס, אומנויות. 106 ו-21

352

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

לרגע אסור לבצע פעולות חקירה, מלבד בדיקת זירת הפשע. 30 עם זאת, בדרך כלל מתבצעת ‘בדיקה מקדימה של חומרים’ חצי פורמלית, במטרה לקבוע את קיומה של ‘טענה הניתנת לטענה’. 31 את הבחינה המקדימה יש לסיים תוך שלושה ימים או, במקרים חריגים, 10 ימים. שלב מקדמי זה כרוך לעיתים קרובות בחקירה הנערכת על ידי שוטרים שיש להם סמכות לחקור אנשים (אך רק בהסכמתם של האחרונים), ולבצע פעולות סמויות ואמצעי חקירה אחרים. בשלב זה, המשטרה, תוך שימוש במעצר לא רשום ובצורה אחרת של כפייה, משיגה פעמים רבות מה שנקרא ‘הסבר’, היוצר בסיס להמשך חקירה פורמלית ולעתים קרובות מכיל הודאה בפני הביצוע בפשע.

לאחר פתיחה רשמית של תיק פלילי, ניתן להפעיל את מכלול אמצעי החקירה. חקירת קדם המשפט מנוהלת על ידי חוקרי המשטרה. על פי החוק, החוקר הוא רשות עצמאית במשטרה, אך למעשה הוא כפוף למפקד המשטרה. קציני חקירה משטרתיים מחויבים לסייע לחוקר בחקירה. במקרים מורכבים נוצרות ‘יחידות משימה’ המורכבות ממספר חוקרים וקציני חקירות. לתובע יש סמכות לפקח על פעולות החקירה והחקירה של המשטרה. מספר מצומצם של תיקים נחקר על ידי הפרקליטות עצמה.

עם השגת ראיות מספקות נגד אדם ספציפי, חוקר מקבל החלטה להאשים את הפרט 32 – כלומר, ליידע אותו על העילה ומהותה של האשמה נגדו. אם יש להטיל על החשוד אמצעי מניעה, הוא יחויב רשמית תוך 10 ימים מיום החלת האמצעי, אחרת יש לבטל את האמצעי. חקירתו של הנאשם תיערך לאלתר, ובכל מקרה לא יאוחר יממה לאחר הגשת האישום. הימצאות סנגור בעת הגשת כתב האישום ובמהלך החקירה הינה חובה למעט כאשר הנאשם מוותר על זכות זו ויתור כאמור מתקבל. 33

ככלל, חקירת קדם משפט בתיקים פליליים בהם נקבע מבצע העבירה (לכאורה) צריכה להסתיים תוך חודשיים. 34 ניתן להאריך תקופה זו על ידי תובע מחוזי עד שלושה חודשים ועל ידי תובע גבוה יותר.

המק”ס, אמנות. 190, פסקה. 2.

המק”ס, אמנות. 97.

3 2 CCP,Art. 131.

3 3 CCP,Arts. 140 ו-143.

3 4 CCP,Art. 120.

353

אוקראינה

עד 18 חודשים. חקירת קדם המשפט מסתיימת כאשר החוקר אסף ראיות מספיקות להגשת כתב האישום לבית המשפט. לאחר מכן יודיע החוקר לנאשם על סיום החקירה וייתן לו גישה לתיק. 35 אם לא נדרשות פעולות חקירה נוספות, החוקר עורך כתב אישום ומפנה את תיק התיק לתובע, אשר יחליט אם להגיש את כתב האישום לבית המשפט, לבטל את התיק או להורות על חקירה נוספת. 36

1.3.3.2 המשפט

כל התיקים הפליליים נשפטים על ידי בית משפט מקומי בעל סמכות שיפוט כללית. 37 השופט שהוצב בתיק עורך בדיקה מקדימה (השתתפות ההגנה אינה חובה ובפועל נדירה) כדי להחליט על קבילות התיק הפורמלית למשפט. 38 השופט רשאי גם למנות עורך דין אם השתתפותו של עורך דין היא חובה, 39 ולשנות את אמצעי המניעה החל על הנאשם. עם זאת, ככלל, אמצעי המניעה הקיים לשעבר מתקיים, תוך שימוש בניסוח סטנדרטי. זה יצר בעיות שהועלו על ידי ה-ECtHR בפסקי דין רבים. 40 אולם למרות הנחיות בית המשפט העליון 41 הנוהג נותר ללא שינוי. לא ניתן לערער על נושאים שהוכרעו על ידי השופט בשלב זה. 42

ככלל, תיקים פליליים נשפטים על ידי שופט יחיד. עם זאת, נאשם המואשם בעבירה חמורה רשאי להגיש בקשה להישפט בהרכב של שלושה שופטים. אישומים שעלולים לגרור מאסר עולם חייבים להישפט גם בהרכב של שלושה שופטים.

לכל הצדדים לתיק יש זכויות שוות באופן פורמלי להגיש ראיות, להפריך את ראיות הצד שכנגד ולהציג טיעונים בכל נושא בתיק. עם זאת, בית המשפט אינו חייב לאפשר לבעל הדין להביא ראיות, ורשאי לסרב לזמן עדים או לאפשר הבאת ראיות אחרות. בשל היעדר כללי ראיה, בית המשפט משתמש בשיקול דעתו בנימוקים מעורפלים ביותר. רק מומחים

המק”ס, אמנות. 218.

המק”ס, אומנויות. 229 ו-233.

המק”ס, אמנות. 33.

המק”ס, אומנויות. 237 ו-240.

המק”ס, אמנות. 253.

ראו, למשל, חרצ’נקו נ’ אוקראינה, ע”א 40107/02, פסקאות 73-76, 10 בפברואר 2011.

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה מס’ 6 מיום 30 במאי 2008 בדבר יישום החקיקה הפרוצדורלית הפלילית בזמן בדיקה מוקדמת של תיקים פליליים בבתי משפט בערכאה ראשונה, פסקה. 13

המק”ס, אמנות. 245, פסקה. 3.

354

המוקצה על ידי בית המשפט או על ידי התביעה רשאי להביא חוות דעת מומחים; מסקנות של מומחים שהודרכו על ידי ההגנה נחשבות רק לעתים רחוקות כראיות קבילות, למרות הוראות חוק ברורות המאפשרות להגנה להגיש מסקנות כאלה. 43

במהלך המשפט רשאי התובע לשנות את האישום; 44 ההגנה אינה יכולה לבקש תיקון אישום או ביטול התיק עד לסיום טיעוני. הוראת חוק זו מייצרת מצב בו במידה והאישום שגוי בעליל, ממשיך הנאשם להישפט. יתרה מכך, הסיווג השגוי של פשע משפיע על ההחלטה על אמצעי מניעה. על בית המשפט לבחון ישירות ראיות בתיק. 45 בפועל, שופטים מרבים להשתמש בהצהרות של עדים לפני משפט והם אינם ששים לעיין בראיות המשפטיות.

עם סיום המשפט מחליט בית המשפט לגופו של האישום. אין שלב גזר דין נפרד בהליך. קביעת האשמה וגזר הדין נקבעים על ידי בית המשפט במקביל. המק”ס מספקת אפשרות להחזיר את התיק לחקירה נוספת, בשל חוסר השלמות או שגויה של חקירת קדם המשפט. 46 לעתים קרובות, פסק דין כזה מאומץ במקום זיכוי כאשר אין מספיק ראיות להוכחת האישום. 47

1.3.3.3 ערעור ופסים

כלל הסיכון הכפול אינו מיושם באוקראינה, ולהגנה ולתביעה יש זכויות שוות לערער על כל פסיקת בית משפט. הצדדים רשאים לערער בעניינים משפטיים או עובדתיים, כמו גם חוסר התאמה בין גזר הדין לחומרת הפשע ו/או אישיותו של הנידון. הדיון בערעור מתבצע על ידי הרכב של שלושה שופטים של ערכאת ערעור. היקף הערעור מוגבל על ידי תוכנה של תלונת הערעור מצד הצדדים בתיק. 48 זאת ועוד, זכות הערעור מוגבלת בעמדת הצדדים במשפט, ואם לא היו צדדים ערערים על עובדות המקרה ושאר הנסיבות במשפט, אין הם רשאים לערער עליהם בערעורם. 49

בית משפט לערעורים מוסמך לקיים, לשנות או לבטל פסק דין של בית משפט קמא. עם ביטול פסק דין, יש לבית המשפט לערעור סמכות לדחות את התביעה

המק”ס, אמנות. 48.

המק”ס, אמנות. 277.

המק”ס, אמנות. 257.

המק”ס, אומנויות. 246 ו-281.

מרקוק ורודניק 2005.

המק”ס, אמנות. 365, פסקה. 1.

המק”ס, אומנויות. 299, פסגות. 3 ו-365 פסקה. 1.

355

אוקראינה

משפט חוזר, או חקירת קדם משפט נוספת. 50 ניתן לשנות את פסק דינו של בית המשפט קמא אם התיקונים אינם מזיקים למורשע. 51 אם בית המשפט לערעורים מגיע למסקנות הנוגעות לעובדות או לדין החל הפוגעות במורשע, עליה לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא ולאמץ פסק דין חדש. 52 גם בית המשפט לערעור רשאי לדחות את האישום; אולם, למרבה ההפתעה, אין לה סמכות לזכות את הנאשם.

לבית משפט לערעור יש סמכות לקיים דיון הוכחות, שהיקפו נקבע על ידי הצדדים בתלונותיהם בערעור. עם זאת, לעתים רחוקות הוא משתמש בכוח זה. ככלל, תסקיר ערעור מורכב מחילופי טיעונים של הצדדים בעניין פסק דינו של בית משפט קמא.

לכל צד לתיק יש את הזכות להגיש תלונת עונשין לבג”ץ. הדיון מוגבל לסוגיות משפטיות; למשל, האם החוק הפלילי יושם כהלכה; האם היו הפרות משמעותיות של הנוהל התקין; והאם גזר הדין תואם את נסיבות הפשע ואישיותו של הנידון.

1.3.3.4 הליכים חריגים

צד מעוניין יכול לפתוח בהליכים חריגים בשתי נסיבות:

( א) אם היו סתירות בהחלת הדין הפלילי על ידי בג”ץ, למעט החלת כללי ענישה ופטור מעונש. גם הבדלים ביישום כללי פרוצדורליים אינם מאפשרים הגשת בקשה לעיון יוצא דופן;

( ב) אם גוף שיפוטי בינלאומי קבע הפרה של התחייבות בינלאומית על ידי בית משפט במהלך הכרעה בתיק.

האפשרות להגיש בקשה לעיון בתיק נוכח ראיות שהתגלו לאחרונה תלויה בשיקול דעתן של רשויות התביעה; בעל העניין רשאי לפנות לתובע, אשר, אם יראה עילה לעיון, יוכל לפנות לבית המשפט לערעור או לשיפוט בבקשת עיון בתיק.

5 1 CCP, סעיף 373.

5 2 CCP, סעיף 378.

5 3 CCP, סעיף 366, סעיף. 1(1).

356

1.3.3.5 הליכי סיכומים

בית המשפט עשוי למצוא מיותר בבחינת ראיות בדבר אותן נסיבות שאינן שנויות במחלוקת על ידי הצדדים, ולפיכך רשאי הנתבע להסכים לעקוף ישיבת הוכחות. 54 אמנם אין הכרה באשמה לצורך הליך כזה, אך השופטים מבקשים תמיד הודאה כזו מהנאשם, ובמקרה כזה, בית המשפט מסיים את דיון ההוכחות. יתרה מכך, אם נאשם מודה באשמתו, בכפוף להעדר נסיבות מחמירות ובקיומן של נסיבות מקלות, העונש באופן תיאורטי לא יעלה על שני שלישים מהעונש החמור ביותר הקבוע בחוק לאותו פשע מסוים. 55

עם זאת, הסכמת הנאשם לתהליך זה מתקבלת פעמים רבות באמצעות השפעה ישירה או עקיפה, במיוחד בהיעדר סניגור, כגון איום לבקש את העונש המקסימלי במקרה של הכחשה, והבטחות לא רשמיות “לזכות” עונש קל יותר לנאשם בהסכמה. לפיכך, ההליך המהיר מעלה את סוגיית הערבות מפני ויתור לא מרצון על זכות להישפט, וערבות מפני אישומים בלתי מבוססים.

1.3.4 סטטיסטיקה על מערכת המשפט הפלילי

הנתונים הסטטיסטיים להלן מתייחסים רק לפשעים בקפדנות המתוארים במק”ס. הוא אינו כולל מה שנקרא ‘עבירות מנהליות’ במסגרת ה-CAO. הפשיעה נמדדת לפי ‘פשעים רשומים’, וסטטיסטיקת משרד הפנים כוללת ניתוח של סוגי הפשיעה, סוגי המבצעים, התפלגות אזורית ופרמטרים נוספים. הנתונים הסטטיסטיים הרשמיים מצביעים על ירידה במספר הפשעים הרשומים בשנים 2006-2008; עם זאת, מגמת עלייה הופיעה בשנים 2009-2010, והגיעה ל-500,000 פשעים ב-2010 (ביניהם 20,635 פשעים אלימים, 318,216 פשעים נגד רכוש ו-56,931 פשעים הקשורים לסמים). עם זאת, אין זו בהכרח עדות להידרדרות המצב, שכן מספר הפשעים ההולך וגובר הוא תוצאה של שינויים מסוימים במק”ס (בנוגע, למשל, מדדי כמות של רכוש גנוב המוביל להעמדה לדין פלילי). 56 בשנת 2010 מספרם של בני נוער (מתחת לגיל 18) היה 17,342 (5.3 אחוזים מכלל הפשעים).

המק”ס, אמנות. 299, פסקה. 3.

CC, Art. 69-1.

רודניק 2009; רודניק ואפאנסנקו 2010.

357

אוקראינה

למשרד הפנים אין סטטיסטיקה ציבורית על המדדים הבאים לשלילת חירותו של אדם כמשמעותם בסעיף 5 ל-ECHR: מספר האנשים שנמסרו לתחנות המשטרה מסיבות שונות, לרבות אנשים שנעצרו כחשודים בפלילים או ב מהלך הליכים בגין עבירות מנהליות.

בשנת 2010 (בהשוואה לשנת 2009), לפי מידע מבית המשפט העליון של אוקראינה, נבחנו 46,000 (45,100) הגשות למעצר, מתוכן 40,400 (39,100) או 88 (86.7) אחוזים אושרו; נדונו 4,400 (4,300) ערעורים של הנאשמים ו/או עורכי דינם על החלטת השופטים להפעיל אמצעי מניעה זה, מתוכם 693 (674), או 1.7 (1.7) אחוזים. בנוסף, בדקו בתי המשפט 11,900 (12,600) הגשות על הארכת תקופת המעצר והתירו 11,300 (11,500) מתוכן. בנוסף, נידונו 35,500 בני אדם למאסר.

גידול אוכלוסיית המרכז למעצר קדם משפט (SIZO) 57 נמשך בשלוש השנים האחרונות בקצב ניכר. בעוד שב-1 בינואר 2008 הוחזקו 32,110 נפשות ב-SIZO (שנה אחת לפני שהיה 32,619), במהלך שנת 2009 גדל המספר ב-3,882 (11.4 אחוזים) ובמחצית הראשונה של 2010 ב-1,996 נוספים (5.2 לכל אחד) סֶנט). הגידול הכולל מתחילת 2008 הוא 24.6 אחוזים.

מספר הנפשות במתקני תיקון (מושבות) בשנים 2008-2010 היה בין 108,000 ל-110,000; במתקני נוער ירד מ-1.902 ב-1 בינואר 2010 ל-1,462 עד אמצע 2010, ובאותה תקופה גדל מספר הכלואים לכל החיים מ-1,463 ל-1,643.

ניתן לזהות מוזרויות אזוריות מסוימות בשינויים במספר עצורי SIZO. צפיפות ניכרת של מוסדות SIZO מתרחשת בקייב (שהיא ראתה עלייה של 1,065 נפשות), באזור דונייצק (1,651 בשלושת SIZO), בחרקוב (738) ובסימפרופיל (713).

2. מערכת הסיוע המשפטי

היסודות של הסיוע המשפטי נקבעים בסעיף 59 של חוקת אוקראינה, הקובע כי:

… [e]לכל אחד יש את הזכות לסיוע משפטי. במקרים המתוארים בחוק הסיוע ניתן ללא תשלום.

57 המרכז למעצר קדם משפט.

358

במערכת המשפט הפלילי, הזכות לסיוע משפטי ניתנת על ידי המק”ס. עם זאת, שיטת מתן הסיוע המשפטי לאנשים מעוטי יכולת נותרה ללא שינוי מימי ברית המועצות, כאשר התבססה על השתתפות חובה של עורך דין. ההחלטה על מתן סיוע משפטי מתקבלת על ידי חוקר או שופט. לא קיימת קבוצה נפרדת של עורכי דין ‘סיוע משפטי’. סניגור ממונה על ידי חוקר או שופט באמצעות בקשה לאיגוד עורכי דין, אם השתתפות סנגור בחובה (ראה להלן 3.2), ועל ראש לשכת עורכי הדין להיענות לבקשה. הבעיה היא שלא כל עורכי הדין נמצאים בעמותה, ובאזורים מסוימים לא קיימת איגוד עורכי דין (ראה להלן 4.1).

שכר המדינה מוסדר בהוראה של משרד המשפטים. גמול לעורכי דין המוקצה על ידי שופט או חוקר עומד כמובן בניגוד למחיר השוק עבור עבודה פרטית (עד 1 בינואר 2009, כ-2 אירו ליום שלם; כיום, כ-2 אירו לשעה). השכר משולם על בסיס לוח זמנים שנערך על ידי החוקר או השופט. גובה ומנגנון התשלום עבור עבודת הסיוע המשפטי של עורך דין בתיקים פליליים על חשבון המדינה נקבעים על ידי הממשלה. 58 לפי המק”ס, 59 פיצוי כזה עשוי להיות על חשבון המורשע רק בהסכמתו. ההוצאות על סיוע משפטי בתיקים פליליים ירדו מ-287,488 אירו ב-2004 ל-164,618 אירו ב-2010. שיעור ההוצאות הכולל של תקציב המדינה של אוקראינה ירד מ-0.0027 ל-0.0008 אחוזים. ההוצאה האמיתית על שכר עורכי דין נמוכה עוד יותר – 11,600 יורו בשנת 2008, ו-82,500 יורו בשנת 2010. עבור 2011, הוצאה שנתית על סיוע משפטי פלילי מתוקצבת בסכום של 0.0033 יורו לתושב אוקראינה. 60

בסקר, רק 15.1 אחוז מהאסירים השיבו כי הם מיוצגים על ידי עורכי דין. עיון בתיקי התיקים הצביע על כך שרק 13% מהנאשמים היו מיוצגים משפטית. 61 במהלך המחקר רואיינו מרצים עונש האם יש להם אפשרות להיעזר בסיוע משפטי חינם במהלך החקירה. נמצא כי רשויות התביעה סיפקו עורך דין פרופריו מוטו ב-24 אחוז מהמקרים; על פי בקשה ראשונה של משיבים ב-4.3 אחוז מהמקרים; לאחר בקשות חוזרות ונשנות ב-5.4 אחוז מהמקרים; וסירב על הסף לספק עורך דין ב-26.9 אחוז מהמקרים. מנגד, 3.7 אחוזים

החלטת קבינט משרד האוקראינה מיום 14 במאי 1999, מס’ 821, נוהל גמול לעבודת עורכי דין במתן סיוע משפטי לאזרחים בתיקים פליליים על חשבון המדינה (תוקן 11 ביוני 2008, מס’ 530), פסקה. 3.

המק”ס, אמנות. 93.

מידע זה נבדק פעמים רבות ונכון.

קובזין 2007, עמ’. 32.

359

אוקראינה

מהמשיבים לא נזקקו לעורך דין; עם זאת, עדיין הוקצה להם עורך דין. כ-21.8% מהנשאלים ויתרו מרצונם על הזכות לעורך דין, בעוד ש-13.9% היו מיוצגים על ידי עורך דין בשכר. 62 אם אדם נמצא לאחר מכן אשם, יש לגבות ממנו את השכר, למעט בנסיבות מוגבלות מסוימות.

מערכת הסיוע המשפטי הוכחה כלא יעילה בפועל. במהלך השנים האחרונות הוקצו בתקציב המדינה כשני מיליון UAH (כ-175,000 יורו) לסיוע משפטי בתיקים פליליים. עם זאת, לא יותר מרבע מהכספים הללו הוצאו בפועל, גם אם לוקחים בחשבון את שיעור התגמול הנמוך מאוד. לא ניתן לומר שסיוע משפטי חינם אינו ניתן על ידי עורכי דין. יתר על כן, הדרישה לסיוע משפטי חובה נצפתה בקפדנות רבה. עם זאת, נראה שעורכי דין המעניקים סיוע משפטי מונעים מתמריצים שאינם שכר מתקציב המדינה, למשל, מהרצון לשמור על יחסים טובים עם חוקרים ושופטים ולזכות בכמה ‘פריבילגיות’ במהלך ייצוגים בתשלום, או במקרים מסוימים. משיקולים פילנתרופיים אמיתיים.

אין מנגנון ברור ושקוף להקצאת עורך דין במסגרת תכנית הסיוע המשפטי. לעתים קרובות, סיוע משפטי ניתן על ידי עורכי דין על פי בקשה אישית של שופט או חוקר, בתמורה לכמה הרשאות מהם במקרים אחרים. לפיכך, שיבוץ עורך דין נובע לא פעם מהמלצת חוקר או בית משפט של עורך דין מסוים, דבר התורם למערכת של ‘עורכי דין כיס’.

אין הסדרים מיוחדים לרבות הגבלות לעורכי דין/משרדים במתן סיוע משפטי. יתרה מכך, בהתאם לכללי האתיקה של עורך דין, עורך דין מחויב ללא תלות בהתמחותו להתעדכן בהתפתחויות האחרונות על מנת להיות מוכן לספק ייצוג משפטי הולם בתיקים פליליים במסגרת תכנית הסיוע המשפטי בחינם. 63 לפיכך, להלכה, כל עורך דין מסוגל להיות סנגור בתיק פלילי על פי בקשת האדם או האורגן המנהלים את ההליך.

סיוע משפטי ללא תשלום בתיקים פליליים הוא אחד ההיבטים של מערכת המשפט הפלילי טעונים שיפור מיידי. ביוני 2006, הצו על הקמת מערכת הסיוע המשפטי באוקראינה אומץ על ידי הנשיא כדי להבטיח סטנדרטים גבוהים של מתן סיוע משפטי חינם ולספק גישה יעילה לעו”ד לכל הנאשמים והתובעים המעוטי יכולת. הצו קובע

6 2 שם עמ. 55.

6 3 הכללים בנושא אתיקה של עורך דין, א. 10, פסקה. 3.

360

עקרונות כלליים לארגון, מסירה ומימון של מערכת הסיוע המשפטי באוקראינה הן בתחום הפלילי והן בתחום הלא פלילי. הוא קובע את היקף הסיוע המשפטי, מגדיר קריטריונים לזכאות לסיוע משפטי, קובע השתתפות מרצון של אנשי מקצוע משפטיים במערך הסיוע המשפטי הממומן על ידי המדינה, ממליץ על מימון הולם למערכת הסיוע המשפטי וקובע את עקרונות היסוד של הסיוע המשפטי. הַנהָלָה.

מאז 2006, במסגרת הצו, ¬הוקמו משרדי סנגורים ציבוריים הממומנים על ידי תורמים נפשיים לא ממשלתיים (NGO) בשלושה אזורים שונים במדינה, כמודל למתן גישה מהירה לעורכי דין לאחר מעצר. ב-2 ביוני 2011 העביר הפרלמנט האוקראיני את חוק הסיוע המשפטי החופשי. למרות חלק מחסרונותיו, אימוצו מהווה צעד משמעותי קדימה בהסדרת מערכת הסיוע המשפטי. קודם כל, היא מאשרת שרשויות ציבוריות מכירות בצורך לבצע שינויים בתחום, ונותנת אפשרות להגדלת המימון באמצעות כספים תקציביים. אימוץ החוק מאפשר גם לערב תכניות סיוע בינלאומיות להכנסת המערכת ברחבי הארץ וכן להקים מערך ניהול יעיל. מאמצי משרד המשפטים וארגונים לא ממשלתיים אוקראינים יתמקדו ביישום הניסיון של פרויקטי הפיילוט, ומציאת תשובות לשאלות שיהיו חשובות להקמת מרכזי סיוע משפטי חינם באזורים אחרים.

החוק צופה הקמת מרכזי הסיוע המשפטי הראשונים החל מינואר 2013. זהו הניסיון הראשון לקודד קריטריונים לזכאות לסיוע משפטי. המאפיין החיובי של החוק הוא שסיוע משפטי זמין לא רק למי שנעצרו בחשד לביצוע פשע, אלא גם למי שנמצא במעצר מנהלי או מעצר מנהלי. החוק הקים מספר גורמים מוסדיים: מרכזי סיוע משפטי בלשכות האזוריות של משרד המשפטים וכן שני פנקסי עורכי דין לסיוע בעבודת המרכזים ולמתן סיוע משפטי על בסיס חוזה אחד ( לשעבר- אופיסיו עורכי דין).

הסיוע המשפטי ימומן מתקציבי המדינה והעירייה וכן ממקורות נוספים. במסגרת תקנון יתפתחו נהלים מפורטים בנושא בחירת עורכי דין, תפעול המרכזים ושיתוף פעולה בין משרד הפנים ומרכזי הסיוע המשפטי. האתגר העיקרי ליישום החוק הוא למצוא את האיזון המתאים בין האינטרסים של בעלי העניין השונים במערכת הסיוע המשפטי, וכן להפריד בין שני סוגי הפעילות על פי החוק – ניהול מערך הסיוע המשפטי מתן שירותי סיוע משפטי.

361

אוקראינה

3. זכויות משפטיות ויישומה

3.1 הזכות למידע

ככלל, על בית המשפט, התובע ו/או החוקר להסביר את זכויותיו של חשוד או נאשם על פי כל בקשתו. 64 יש ליידע את החשוד (הנאשם), מיד עם מעצרו או הגשת כתב אישום, בכתב על העילות ומהות החשד נגדו. 65 הסיבה ומהות האישום יצוינו בדוח המעצר או באישום הפורמלי, ויש למסור עותק ממנו לחשוד או לנאשם. במקביל, יש ליידע את החשוד (הנאשם) על זכויותיו. 66 החוק מפרט את הזכויות הספציפיות שיוסברו לחשוד (הנאשם), 67 לרבות הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין ולקיים פגישה עם עורך דין לפני החקירה הראשונה. החוקר או בית המשפט מחוייב לסייע לחשוד (הנאשם) בניסיונו ליצור קשר עם עורך דין. 68

המידע על הגורם והטבע של האשמה עשוי להיות כללי למדי לפני שהאדם יואשם באופן רשמי. עם זאת, ככלל, נמסרות לחשוד הנסיבות העובדתיות של העבירה ואפיונן המשפטי לפי המשפט הפלילי (עם זאת, לעיתים הסיווג המשפטי של עבירה מתואר בצורה מאוד לא ברורה וטכנית). 69 מאידך, האישום הפורמלי נקבע בהוראת החוק המיוחדת שהוא, ככלל, מסמך נרחב למדי. החוקר מחויב, בצו, לציין את הפשע המיוחס לאדם, את הזמן, המקום ושאר נסיבות הפשע ואת הוראות הדין הפלילי המתארות את הפשע. 70

המק”ס, אמנות. 53.

המק”ס, אמנות. 53 יוצרת חובה כללית של החוקר או בית המשפט ‘להסביר’ את הזכויות של כל משתתף בהליך. המק”ס, אומנויות. 43-1 ו-106 קובעים כי בדוח המעצר או בצו בדבר אמצעים מגבילים אחרים, יש לציין כי הוסברו לחשוד את זכויותיו. מכיוון שהחשוד מקבל את המעמד הפורמלי מרגע המעצר או הגבלה אחרת, יש ‘לפרט’ את הזכויות מיד. המק”ס, אומנויות. 43 ו-140 קובעים חובות דומות לגבי הנתבע.

המק”ס, אמנות. 106; למרבה ההפתעה, אין בחוק סעיף דומה ביחס לנתבעת.

המק”ס, אומנויות. 43 ו-43-1.

המק”ס, אמנות. 47 (1).

ראה, למשל, נצ’יפורוק ויונקלו נ’ אוקראינה, ע”פ 42310/04, 21 באפריל 2011.

המק”ס, אמנות. 132.

362

כמו כן, החוקר מחויב להסביר את הזכויות הרלוונטיות לפני כל שלב חקירה. 71 ככלל, הזכויות נוטות רק לצטט בפני חשוד או נאשם. למרות שהטקסט, עם קטעים מההוראות הרלוונטיות של המק”ס, קיים בפרוטוקול הרלוונטי, למעשה הפרוטוקול לא נמסר לנתבע והחובה לוודא כי נאשם מבין את זכויותיו אינה באה לידי ביטוי ברור במסמך חוֹק; ואף לא החובה להסביר את ההשלכות של ויתור על זכויות, לרבות זכות השתיקה ולייצוג על ידי עורך דין. בפועל, לא ניתנים הסברים כאלה לנתבעים; יתרה מכך, החוקרים מספקים לעתים קרובות פרשנויות קלות דעת למדי לזכויות, בין אם בכוונה או כתוצאה מהבנה לקויה של היקף הזכויות הרלוונטיות.

אין טופס סטנדרטי של כתב זכויות, וכל סוכנות מקומית משתמשת בתבנית משלה. חלק מרשויות החקירה אימצו את הנוהג לפיו, בזמן החקירה, “פרוטוקול הסבר על זכויות פרוצדורליות”, יחד עם ציטוטים נרחבים מהחוקה, המק”ס ואפילו האמנה, נחתם על ידי נאשם. למעשה, קשה למדי לנתבעת להבין את כמויות הטקסט הרבות המודפסות באותיות קטנות. ככלל, רשימת זכויות אינה נמסרת לנאשם, אלא נשמרת בתיק.

מחקרים מצביעים על כך ש-99 אחוז מתיקים פליליים שנבדקו הכילו דיווחים על הסבר על זכויות. 72 עם זאת, הרוב (72.7 אחוזים) מהאסירים המרואיינים אמרו כי לא הודיעו להם על זכויות כלשהן. עוד 20.3 אחוזים ציינו שהוצעה להם הזדמנות רק לעיין במהירות בפיסת נייר המכילה משהו על זכויותיהם; עם זאת, לא הוסברו להם זכויות. רק שבעה אחוזים מהנשאלים האמינו כי הודיעו להם על זכויותיהם. 73 נתונים אלה, באופן כללי, נתמכים במידע מהסנגוריה הציבורית (PDOs). 74

אין חובה להודיע לנאשם על התפתחויות כלשהן בתיק, למשל ראיות חדשות או פרטים מינוריים של הנסיבות העובדתיות. החובה ליידע את הנאשם על כל שינוי באופי ועילת האישום קמה רק לגבי התפתחויות משמעותיות בתיק – כלומר, כאשר מתפתחים היבטים חדשים באישום, מתפתחים אישום חדש, צורף אפיון משפטי חדש. לנסיבות העובדתיות, נמצאות נסיבות עובדתיות חדשות, אך רק אם הדבר מביא לשינוי הסיווג המשפטי או הערכה מחדש של הסיווג. במקרה כזה,

המק”ס, אמנות. 85.

שם עמ’. 59.

קובזין 2007, עמ’. 49.

‘הגנה מפני האשמה פלילית: כיצד להפוך את זה לנגיש לכל אדם’, דוח על פעילות PDO בשנת 2010, קייב, קרן הרנסנס הבינלאומית, 2011, עמ’. 78.

363

אוקראינה

יש לגבש את הצו המתוקן המכיל את האישומים הפורמליים ולהציגו בפני הנתבע בכתב. 75

האישום הסופי מתואר בכתב האישום שהוצג לנאשם לאחר סיום חקירת קדם המשפט. כתב האישום חייב להכיל בין היתר את הדברים הבאים: תיאור מפורט של הפשע/ה הפשע/ים הנידונים בהתייחסות לראיות תומכות, וסיווג הפשע/ים לפי החוק הפלילי. 76 אם יש התפתחויות במשפט החשובות לסיווג המשפטי של הפשע, התובע מחויב להגיש אישום חדש (מתוקן) נגד נאשם. במקרים מורכבים, במיוחד הכוללים שינויים רבים ומסובכים, בסמכות בית המשפט להורות על חקירה נוספת.

הגישה לראיות או לחומרים בתיק היא בעייתית במהלך החקירה שלפני המשפט. לחשוד (הנתבע) אין זכות חוקית לעיין במסמכים כלשהם בתיק; עם זאת, באופן מפתיע, לעורך דינו/ה יש את הזכות לעיין בחומרים (ראיות) המבססים את המעצר, המעצר או אמצעי מניעה אחר שהוטלו על מרשו ו/או מהווים בסיס לאישום. 77 היקף הראיות הנגישות לסניגור הוא סוגיה של מחלוקת מתמדת בין עורכי דין ורשויות חקירה. חלק מהסנגורים משתמשים בהליכים שונים בבית המשפט כדי לקבל גישה לתיק: הדיון בערבות או בכלא, הדיון בבית המשפט בהחלטה על פתיחת החקירה או הליכי ביניים אחרים משמשים למטרה זו לעתים קרובות. עם זאת, היעדר גישה לתיק עלול להעלות בעיות תכופות בדיונים ביניים אלה, במיוחד בדיון המעצר, ועלול להוביל להפרה של סעיף 5, סעיף 4 ל-ECHR.

בהחלטה מיוחדת, בית המשפט העליון של אוקראינה הדגיש כי החוק אינו מספק הזדמנות להגנה לעיין בתיק בבית המשפט לפני הדיון בערבות או בכלא, ועל השופט לבדוק את הראיות בדלתיים סגורות, ב על מנת להבטיח את ‘סודיות’ החקירה. יתרה מכך, קשה לקרוא את החומרים התומכים במעצר המקדמי, שכן חוקר מבצע בדרך כלל פעולות חקירה ומכין את תיק התיק עבור השופט רגע לפני הדיון. במהלך חקירת קדם המשפט, לחשוד (הנאשם) יש זכות בדיקה רק כדי לארגן בדיקת מומחה או לעיין בתוצאות של

המק”ס, אמנות. 141.

המק”ס, אמנות. 223.

המק”ס, אמנות. 48 (2)-(3).

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה בבקשה לבית המשפט למעצר על מעצר ועל הארכת תקופות מעצר בשלבי חקירה וחקירה קדם משפט, מס’ 4 (2003), פסקה 6.

364

בחינה. עורך הדין עשוי גם לקבל גישה לראיות באמצעות נוכחות במהלך אותן פעולות חקירה שנפתחו בבקשתו. 79

לאחר סיום החקירה, על נאשם לקבל גישה מלאה לחומרים בתיק. 80 זכות העיון בתיק בשלב זה היא מוחלטת. מגבלות זמן כלשהן יהיו תלויות באורך החקירה. מיד לאחר סיום החקירה, תיק התיק חייב להיות נגיש לנאשם, אם כי נסיבות מעשיות עשויות להשפיע על מהירות גישה כזו. במידה והנאשם נעצר, קובע החוק אמצעי הגנה נוספים לגישה בזמן לתיק: על הנאשם העצור לקבל גישה לתיק לא פחות מחודש לפני תום תקופת המעצר הקבועה; אחרת לא ניתן להאריך את מעצרו ויש לשחררו לאחר תום תקופה זו.

ככלל, חובת הגישה לתיק מתקיימת בקפדנות. אי ביצוע כן עלול להביא להחזרת התיק לתובע על ידי בית משפט. אולם רק ראיות שנאספו במסגרת החקירה ה’רשמית’ נגישות לנאשם. לא קיים כלל של ‘גילוי’ במערכת המשפט. באופן עקרוני, תיק התיק הוא אוסף מלא של כל שלבי החקירה ותוצאותיהם. אין לחוקר סמכות למנוע חומר מהתיק. עם זאת, תיק התיק כולל רק חומר שהושג לאחר פתיחת התיק באופן רשמי, ולא תוצאות של פעילות סמויה של המשטרה. עדויות שנאספו במסגרת ראיונות ‘בלתי פורמליים’ במשטרה, וכן תוצאות אחרות של פעילות משטרתית שלא נכללו בחקירה ה’רשמית’, ועל כן עשויות להיות בלתי ידועות לחלוטין לנאשם. עם זאת, אם התביעה מתכוונת להשתמש בחומרים אלו בבית המשפט, הם כלולים בתיק. לכן, באופן עקרוני, קל למדי למשטרה למשוך עדויות מזכה שהושגו במהלך פעולות שאינן מסווגות רשמית במסגרת החקירה הפורמלית.

בפועל, ניתן לעיין מחדש בתיק התיק, שנערך בחקירת קדם המשפט, במהלך המשפט והליכים שיפוטיים נוספים. עם זאת, אם הנאשם נעצר למעצר, בדיקה חוזרת כזו עשויה לדרוש הסדרים מעשיים נוספים, וסביר להניח שהוא/היא לא יוכלו לעיין מחדש בתיק אם יש לשופט אישור שהוא נבדק לאחר השלמת החקירה. כל ראיה חדשה שהופקה על ידי בעל דין, או שהושגה על ידי בית המשפט פרופריו מוטו, נבחנת בדיון. אין כלל בדבר הודעה מוקדמת על הכוונה להביא ראיות חדשות.

7 9 CCP, Art. 48.

8 0 CCP, Art. 218.

365

אוקראינה

3.2 הזכות להגן על עצמו

לחשוד/נאשם הזכות לנהל את ההגנה שלו. אין חובה משפטית מפורשת על הרשויות ליידע את החשוד על זכות זו; אלא ניתן להסיק ממכלול הזכויות שניתנו לנתבע בהליך. עם זאת, יישום ההגנה של אדם עצמו עלול להיעצר בפועל. באופן מפתיע, הזכויות הפרוצדורליות של עורך דינו של נאשם רחבות יותר מזכויותיו של הנאשם עצמו. כך למשל, לעורך הדין יש זכות להיות נוכח במהלך פעולות חקירה המתבקשות על ידו או לקוחו, והוא רשאי לאסוף ראיות ולבקש חוות דעת מומחים. לא בא לידי ביטוי ברור בחוק כי לנתבע אותן זכויות.

השתתפותו של עורך דין בהליך אינה שוללת את השתתפותו האישית של הנאשם. אמנם זכותו של החשוד להגן על עצמו מכסה את כל שלבי ההליך הפלילי (לרבות שלבי הערעור והסיוס), הייצוג העצמי של הנאשם העצור בערעור ובדיון התשלום תלוי בדרישה ברורה ממנו.

במקרים המפורטים באופן ממצה ב-CCP הסיוע של עורך דין הוא חובה, על אף רצונו של הנאשם. יש להקצות סנגור אם נאשם: 81 (1) הוא קטין; (2) נפגע מהגנה אפקטיבית בעצמו בשל יכולתו הפיזית או הפסיכולוגית המוגבלת (למשל אילם או עיוור); (3) אינו שולט היטב בלשון ההליך; (4) מואשם בעבירה שדינה מאסר עולם; (5) ניתן להפנות לטיפול פסיכיאטרי במוסד סגור; או (6) עלול להיות נתון לטיפול חינוכי לא רצוני. לעומת זאת, מורכבות התיק, טובת הנאשם וכל שיקול אחר אינם נלקחים בחשבון.

המשטרה ורשויות החקירה נוקטות לעתים קרובות באסטרטגיות מניפולטיביות, במיוחד תוך ניצול טענות בדבר חומרת האישום, בדרך כלל ביחס לחקירת רצח. החוקר סווג בתחילה את הפשע שנזקף כרצח ‘פשוט’, או גרימת חבלה חמורה שגרמה למוות, חוקר חשוד, ולאחר מכן מסווג מחדש את הפשע כרצח בנסיבות מחמירות. התוצאה של זה היא לעקוף את הדרישה לייצוג משפטי חובה במקרה של אישומים ברצח בנסיבות מחמירות. בפסק דינו בעניין Balitskiy, ה-ECTHR ציין כי בעיה זו “חוזרת על עצמה בפסיקה נגד אוקראינה”, וציין כי

8 1 CCP, Art. 45.

366

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

הרשויות המקומיות צריכות לטפל בבעיות כדי למנוע תלונות חוזרות ונשנות נוספות מסוג זה (סעיף 53) וכן כי:

… בהתחשב בטבעה המבני של הבעיה שנחשפה במקרה הנוכחי, בית המשפט מדגיש כי יש ליישם בדחיפות רפורמות ספציפיות בחקיקה ובפרקטיקה המינהלית של אוקראינה על מנת להתאים את החקיקה והפרקטיקה כאמור למסקנות בית המשפט ב- להגיש פסק דין כדי להבטיח את עמידתם בדרישות סעיף 6. 82

באופן מפתיע, כאשר נאשם ‘רוצה להיות מיוצג על ידי עורך דין אך אינו יכול להרשות זאת לעצמו’, סיוע משפטי הוא חובה, 83 ללא קשר לנסיבות כלשהן הקשורות לאישיות הנאשם או לאופי האישום. בפועל אם בסוג התיקים הראשון מקפידים על דרישת הייצוג המשפטי (בכפוף למניפולציה של מעמד החשוד/הנאשם – ראה 1.3.2), בסוג התיקים השני, ייצוג משפטי ניתן לעתים רחוקות למדי., ורק במקום שהנתבע מתעקש מאוד.

כאשר ניתן, הסיוע המשפטי נותר חובה במהלך הליכי קדם המשפט והמשפט. החוק אינו קובע סיוע משפטי חובה בהליכי ערעור ומיסים, אלא אם התובע או הנפגע מעלים בפני אותם בתי משפט שאלות שעלולות להביא לפסיקה הפוגעת בנאשם. 84 אחרת, סיוע משפטי אינו חובה, וככלל, עורכי דין מוקצים אינם מייצגים את הנאשם בערכאות הגבוהות יותר. 85 בערכאת הערעור חובה השתתפותו של סנגור רק במקרים של חובת שיתוף עורך דין בערכאה הדיונית, ולאחר מכן רק אם העניין הנדון בערעור עלול להביא להרעה במצבו של הנידון. בבית הדין לפסול אין לנידונים זכות להיות מיוצגים על ידי עורך דין ממונה, ואין הוראה בחוק בדבר ייצוג משפטי של מורשע.

בליצקי נ’ אוקראינה, ע”א 12793/03, פסקאות. 50 ו-54, 3 בנובמבר 2011.

המק”ס, אמנות. 47 (4) (2).

המק”ס, אמנות. 47 (4).

בפרשת בנדלטוב נ’ אוקראינה (ע”פ 23180/06) הורשע המבקש בהריגה על אף שטען כי נסיבות מזכה מסוימות צריכות להביא לסיווג חמור פחות של הפשע. הוא היה מיוצג במהלך המשפט, אך נותר לבדו בדיוני הפטר, והממשלה בתצפיותיה ציינה כי אין לו זכות לייצוג משפטי, שכן הורשע למאסר עולם ואינו מסתכן בעונש חמור בשל כך. של הליך הפיטורים.

367

אוקראינה

החוק אינו מבחין בין נאשמים ‘בסיוע’ לבין מי שמיוצגים על ידי עורך דין לפי בחירתם. בפועל, יישום הכללים הנ”ל תלוי במידה רבה בנוכחות עורך דין, ובמידת קנאותו בהבטחת זכויות הלקוח. אין ספק שעורך דין בשכר טוב יהיה ערני יותר להפרות אפשריות של זכויות פרוצדורליות ופעיל יותר בהגנה.

זכותו של חשוד או נאשם לבחור בעורך דין רק אם הוא/היא מסוגלים לשלם עבור סיוע משפטי. באשר לעורך הדין שנבחר באופן פרטי, ישנם כמה סתירות בין החוק לפרקטיקה. בית המשפט החוקתי של אוקראינה, בפסקי דין שלו בסולדטוב, 86 קבע כי הזכות לבחירה חופשית של סנגור לפי סעיף 59 לחוקה אינה מוגבלת רק לחברי לשכת עורכי הדין, אלא כוללת גם כל “מקצוען משפטי אחר” העוסק במשפטים במערכת. נקבע בחקיקה. עם זאת, בסיכום הפסיקה 87, הכיר בית המשפט העליון באוקראינה בכך שבתי המשפט שלא קיבלו אנשי מקצוע משפטיים אחרים כסנגור בתיקים פליליים פעלו כהלכה. בית המשפט התייחס להעדר חוק המסדיר את פעילותם של ‘אנשי מקצוע אחרים במשפטים’. בפועל, בתי משפט שונים פועלים בדרכים שונות, שכן לא קיימים כללים משפטיים בנושא זה. סוגיית הזכות לבחור בעורך דין שאינו עורך דין נמצא כעת בבחינה של ECtHR ב- Zagorodniy v. Ukraine. 88

החלפת סנגור יכולה להיעשות רק ביוזמת נאשם או בהסכמתו. כאשר ייצוג הוא חובה 89, הסירוב של עורך דין מסוים מתקבל רק כאשר נושא המשרה או בית המשפט המנהל את ההליכים בתיק מקבלים את הסיבות לסירוב כאמור. בית המשפט העליון של אוקראינה הביע דעה כי בבואו לשקול אם לקבל את סירובו של סנגור לפעול עבור נאשם, על בית המשפט לברר אם הסירוב נכפה (למשל, בקשר לאי-הופעתו של עורך דין בדיון בבית המשפט) ואם כן, האם לספק לנאשם אפשרות לקבל סנגור (חדש). 90 עם זאת, אם עורך הדין הוא עד בתיק, כמו גם במקרה של סכסוכים אחרים המפורטים בחוק הרלוונטי,

החלטה של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 30 בספטמבר 2009, מס’ 23 – rp/2009 בעניין הבחירה החופשית של סנגור.

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 8 מיום 24 באוקטובר 2003 בדבר יישום חקיקה הנותנת זכות הגנה בהליכים פליליים, פסקה 5. Zagorodniy v. Ukraine, No. 27004/06.

המק”ס, אמנות. 45.

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 8 מיום 24 באוקטובר 2003 בדבר יישום חקיקה הנותנת זכות הגנה בהליכים פליליים, פסקה 8.

368

עורך דין רשאי להיות מוסר על ידי החוקר או בית המשפט, אשר במקרה זה יודיע לנאשם על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין אחר. 92

בחוק יש הוראה הניתנת, עקרונית, לשמש נגד סנגור המגן בקנאות על מרשו:

סנגור חייב שלא להפריע לקביעת האמת בתיק… באמצעות התארכות החקירה או המשפט. 93

במקרים מסוימים, החוקרים מנסים להסיר עורך דין מסוים הפועל מטעם נאשם באמצעות שימוש בהוראה זו. מקרה כזה נשקל על ידי ה-ECTHR ב- Yaremenko, שבו:

… עורך דינו של המבקש פוטר מהתיק על ידי החוקר לאחר שייעץ

מרשו לשתוק ולא להעיד נגד עצמו.

התובע בתשובתה לתלונות,

… ציין כי עורך הדין הפר את האתיקה המקצועית בכך שיעץ למרשו לטעון לחפותו ולחזור בו מחלק מהודאתו הקודמת. 94

על פי החוק, הגישה לעורך דין תובטח ברגע שיוכר אדם כחשוד או נאשם ובכל מקרה לפני החקירה הראשונית. עם זאת, הנוהג של מעצר לא רשום (ראה סעיף 1.3.2 לעיל) מבטל במקרים רבים אמצעי הגנה קפדניים כביכול. לא קיים מערכת או מנגנון לניטור איכות הסיוע המשפטי, לרבות זה במסגרת תכנית הסיוע המשפטי החופשי.

לחשוד/נאשם יש זכות מוחלטת להתייעצויות סודיות עם עורך הדין שמונה כסנגור/ה. 95 באופן כללי, פריבילגיה זו נשמרת בקפדנות רבה. יתרה מכך, מאז ינואר 2010, התכתבות בין נאשמים עצורים לעורכי דינם זכתה לכל פיקוח של מנהלים במתקני המעצר. 96 עם זאת, נוהל הטיפול

המק”ס, אמנות. 61, 61-1.

המק”ס, אמנות. 46, פסקה. 4.

המק”ס, אמנות. 48, פסקה. 6.

ראו, למשל, ירמנקו נ’ אוקראינה, ע”פ 32092/02, פסקה. 78, 12 ביולי 2008.

המק”ס, אמנות. 41.

חוק מעצר במעצר, א. 13, פסקה. 9.

369

אוקראינה

התכתבות במתקני כליאה אינה ברורה, וקשה לאמת את היישום המעשי של דרישה זו, אם כי הבעיה העיקרית נוגעת להגבלות זמן ולא לחיסיון בפועל. בעיות בהתייעצויות חסויות עלולות להתעורר גם במשפט, משום שככלל נאשמים עצורים מוחזקים בכלוב באולם, ובכך מרוחקים מעורך דינם ואינם יכולים לקבל ייעוץ במהלך הדיון. חלק מהשופטים תופסים את התקשורת בין עורך הדין ללקוחו כהפרת סדר באולם, או אפילו ביזיון בית המשפט.

בית המשפט החוקתי של אוקראינה, בפסק דינו בעניין הזכות לסיוע משפטי 97 פירש את סעיף 59 לחוקה כמבטיח את זכותו של כל אדם – ללא קשר למעמדו המשפטי שלו – להיות מלווה וסיוע בנציג משפטי בעניינו. התקשורת שלה עם גופי מדינה, רשויות מקומיות, עמותות ציבוריות, ישויות משפטיות או אנשים פיזיים. תיקונים למק”ס אומצו ב-2010 במטרה כביכול ליישם את פסק הדין. 98 עם זאת, בניגוד לפסק דינו של בית המשפט לחוקה, החוק הכניס הגבלות על סיוע משפטי בדמות דרישת ‘רשות’ החוקר. אכן, החוק הופך סיוע משפטי יעיל לבלתי אפשרי למעשה. לדוגמה, על פי החוק, סנגורו של העד:

… הזכות ל… לספק התייעצות לעד עם חוקר נוכח, אם ניתן להשתמש בראיות המהותיות בתיק להעמדה לדין פלילי של העד או בני משפחתו וקרוביו הקרובים.

לפיכך, העיקרון היסודי של הסיוע המשפטי – חיסיון – מופר באופן בוטה.

3.3 זכויות פרוצדורליות

3.3.1 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

על פי המק”ס, כל אמצעי מניעה (למעט מעצר מקדמי) בשלב חקירת קדם המשפט נקבע לא על ידי שופט, אלא על ידי חוקר, קצין חקירה או תובע. 99 רק שופט, על פי בקשת חוקר הנתמך על ידי התובע, רשאי לעצור נאשם עד למשפט. התנועה היא

החלטה של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 30 בספטמבר 2009, מס’ 23 — rp/2009.

המק”ס, אומנויות. 44 (6), 69-1 (1) (4-1).

המק”ס, אמנות. 165-2, פסקה. 1.

370

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

נשקל על ידי שופט יחיד בנוכחות התובע, קצין החקירות והנאשם וסנגוריו. 100 עם זאת, החוק מאפשר לקיים את הדיון ללא סנגור אם הוא/היא לא יתייצב (גם במקרה של אי הודעה על השימוע). ניתן לדחות את הדיון עד 10 ימים לפי בקשת תובע כדי לאפשר איסוף מידע נוסף הרלוונטי לסוגיה ועד 15 ימים לפי בקשת הנאשם.

בית המשפט רשאי להפעיל אמצעים חלופיים שונים במקום מעצר עד למשפט: (1) הכרה שלא לצאת מתחום השיפוט; (2) ערבות אישית; (3) ערבות של ארגון אזרחי או קולקטיב עובדים; (4) ערבות; או (5) פיקוח של רשויות צבאיות (עבור משרת צבאי). 101 בקבלת החלטתו, על השופט לקבוע:

( א) האם החשד לביצוע העבירה על ידי הנאשם מבוסס; 102

( ב) האם קיים סיכון שהנאשם יתחמק מחקירה, בית המשפט או ביצוע החלטות פרוצדורליות, יתערב לבירור האמת בתיק או ימשיך בפעילות פלילית; 103

( ג) גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי והכלכלי, עיסוקו ¬, מקום מגוריו, עבר פלילי קודם, קשרים חברתיים, נטיות (התמכרות לסמים או אלכוהול), אורח חייו או התנהגות קודמת במהלך ההליך הפלילי. 104

אלא שבפועל, שיקולים בדבר חומרת האישום גוברים בהנמקת בתי המשפט. למעשה, ניתן להסתפק באישום הכרוך במאסר של למעלה משלוש שנים כדי להורות על החזקת הנאשם במעצר מבלי להוכיח סיכונים מסוימים או לשקול אמצעים חלופיים. כפי שציין בית הדין לזכויות האדם בפסק הדין של חרצ’נקו :

1 00 CCP, Art. 165-2.

1 01 CCP, Art. 149.

1 02 החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה בבקשה על ידי בית המשפט למעצר על מעצר ועל הארכת תקופות מעצר בשלבי חקירה וחקירה קדם משפט, מס’ 4 (2003), פסקה 3.

1 03 שם, פסקה. 10; המק”ס, אמנות. 148.

1 04 שם, פסקה. 10, CCP, Art. 150.

371

אוקראינה

… עמדה בפניה בעיה של אי מתן מענה הולם של בתי המשפט המקומיים לטענות המבקשים בדבר נחיצות שחרורם. על אף קיומן של הרשויות השיפוטיות המקומיות המוסמכות לבחון מקרים מסוג זה ולהורות על שחרור, נראה כי ללא הליך ברור לבדיקת חוקיות המעצר נותרות הרשויות הנ”ל לרוב סעד תיאורטי ולא מעשי למטרות סעיף 5 § 4. 105

השופט רשאי להורות על מעצרו של נאשם עד חודשיים. אם חקירת קדם המשפט לא הסתיימה בתקופה זו, רשאי החוקר לבקש מהשופט להאריך את המעצר עד לארבעה, תשעה או 18 חודשים, שהם תקופת המעצר המרבית במהלך חקירת קדם המשפט. כ-25% מכלל החשודים בפלילים נעצרים על ידי המשטרה ומעצרים נוספים, בעיקר בתיקים הנוגעים לעבירות חמורות. מבין אלה שנעצרו על ידי המשטרה, כ-80%-90% 106 מובאים בפני שופט בבקשה לעצור את החשוד עד תום המשפט, וב-87%-88% מהמקרים הבקשות מתקבלות. ערבות כמעט אף פעם לא ניתנת; בכל הארץ, רק 109 נאשמים בשנת 2010 (150 בשנת 2009) שוחררו בערבות. 107 למרות שהחוק 108 חוזה שימוש בכל סוג של נכס כערבות, רק סכומים כספיים משמשים בפועל. אין תקנות בדבר ההיבטים המעשיים של בקשת הערבות; יתרה מכך, ברוב בתי המשפט, אין מידע ציבורי על חשבונות בנק להפקדת כספי ערבות, ובכך עולה עוד יותר כי ערבות היא אמצעי מניעה חריג במערכת המשפט הפלילי הלאומי.

על החלטת השופט ניתן לערער. כמו כן, ניתן לשחרר את הנאשם בדיון המקדמי בבית המשפט קמא, ובכל עת במהלך המשפט. על החלטות בית משפט קמא אין ערעור. החוק אינו קובע תקופת מעצר מרבית בשלב המשפט או במהלך ההליכים השיפוטיים הבאים.

3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

ככלל, נשמרת בקפדנות זכותו של נאשם להיות נוכח במהלך המשפט. עם זאת, בבית משפט לערעורים ומטילות, זכות זו כפופה לתנאים, בפרט לבקשתו הברורה של הנתבע. ניתן לשפוט נאשם שלא בפניו

חרצ’נקו נ’ אוקראינה, ע”פ 40107/02, פסקה. 100, 10 בפברואר 2011.

חומרים לדיון ציבורי בפני הוועדה של המועצה העליונה של אוקראינה למתן חקיקה לפעילות אכיפת חוק בנושא שמירת זכויות אדם בפעילות גופים לעניינים פנים’), קייב: 2010, וסטטיסטיקה של בית המשפט העליון של אוקראינה.

רודניק ואפאנסנקו 2010.

המק”ס, אמנות. 154-1.

372

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

היכן: (1) הוא/היא בחו”ל; או (2) הוא מבקש מבית המשפט משפט שלא בפניו ואינו יכול להיענש במאסר. 109 אין הוראות מיוחדות להבטיח את זכויותיו של נאשם נעדר.

3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

חוקת אוקראינה מאשרת עבור כל אדם חזקת חפות אלא אם ועד שאשמתו הוכחה משפטית ותקבע בפסק דין של בית משפט. 110 בהתאם לעיקרון זה, המק”ס קובעת 111 כי השופט המעביר את התיק למשפט אינו רשאי לקבוע מראש את אשמתו של הנאשם. באוקראינה, הגישה בבחירת האמצעים המקדמיים שונה מזו שבדוגמת בריטניה או ארה”ב, שם שופט בוחר את אמצעי המניעה המתאים, שכמעט עבור כל הפשעים עשוי לכלול ערבות.

בפרקטיקה הפלילית האוקראינית, חומרת הפשע (לכאורה) ממשיכה להיות הבסיס העיקרי שעליו ניתן לבסס את קביעת אמצעי המניעה המתאים. כתוצאה מכך, עבירות חמורות לכאורה ‘מבטיחות’ בדרך כלל כי הנאשם ישובץ במעצר מקדמי. זאת ועוד, להחלטת השופט קודמת זו של רשויות החקירה בעניין מעצרו הזמני של החשוד. לפיכך, בפועל, אם יוטל מעצר מקדמי על נאשם, קיימת סבירות גבוהה שהוא/היא ייענש בסופו של דבר בעונש הכרוך במאסר. לפיכך, ההחלטה לקחת נאשם למעצר קובעת לא פעם את אשמתו של הנאשם. על פי הסטטיסטיקה הזמינה, 112 זה חל במקרה של כ-20% מכלל הנאשמים.

3.3.4 זכות השתיקה

זכות השתיקה מובטחת בחוקת אוקראינה, הקובעת כדלקמן: 113

המק”ס, אמנות. 262.

חוקה, אמנות. 62.

המק”ס, אמנות. 245.

http://www.scourt.gov.ua/clients/vs. nsf/0/09F 805 99 5 C5F5CA6C2257752002A196D?OpenDo cument& CollapseView&RestrictToCategory=09F805995C5F5CA6C2257752002A1956D&Co unt.

חוקה, אמנות. 63.

373

אוקראינה

האדם אינו נושא באחריות לסירוב למסור עדויות או הסברים נגד עצמו, בני משפחה או קרובים…

CCP 114 גם מאשרת שלנאשם ולחשוד יש את הזכות לסרב להעיד ולענות על שאלות. הוראות אלו אינן מקנות, למעשה, לנתבעים אפשרות ממשית לממש זכות זו בשלב הראשוני של ההליך בהיעדר סיוע משפטי. תביעות פליליות מתחילות בדרך כלל בחקירה בלתי רשמית של האדם על ידי המשטרה. בדרך כלל, ברגע זה, אין לאדם מעמד של חשוד או עד; או שהוא ליוו מרצון לתחנה על ידי שוטרים, או שנתפס פיזית והועברו לתחנה.

ארגונים לא ממשלתיים הפועלים בתחום ההגנה על זכויות אדם מדווחים כי כפייה, בצורה של התעללות פיזית אכזרית, היא נוהג שגרתי של שוטרים המבקשים לסחוט הודאה. הערכה של המכון למחקר חברתי בחרקוב הגיעה למסקנה שכ-790,000 אנשים הפכו קורבנות להתעללות בכוח של גופים לענייני פנים בשנת 2010. 115 על פי נתונים סטטיסטיים זמינים מה-PDO, יותר מ-90% מהאנשים הודו במהלך המשטרה הראשונית. תִשׁאוּל. 116 בהתחשב בשיעור התיקים שנפטרו בהליך מזורז (ראה 1.3.5.1), הודאות נאשמים בשל התעללות וכוח פיזי במהלך חקירה וחקירה מהוות סוגיה חמורה.

חוקרים מסבירים מעת לעת את זכות השתיקה בצורה קלת דעת או לא נכונה; למשל, ‘אתה רשאי לסרב להעיד על מעשיך האישיים, אך לא על פעולותיהם של שותפיך’. איום על חשוד או נאשם באחריות פלילית בגין סירוב להעיד משמש לעתים קרובות כדי לבלבל את אותו אדם. יתרה מכך, ‘זכות השתיקה’ יכולה להיפגע בקלות לגבי אדם שאין לו מעמד פרוצדורלי, או של חשוד במהלך חקירתו כעד, בשל החובה לפי החוק האוקראיני להעיד או לעמוד בפני אחריות פלילית. על סירוב למסור עדות. 117 בית המשפט האירופי מצא הפרה של סעיף 6, סעיף 1, של ECHR במספר מקרים נגד אוקראינה, למשל כאשר:

… המבקש, לאחר שהוזהר על אחריות פלילית בגין סירוב להעיד ובמקביל נודע לו על זכותו שלא להעיד נגד עצמו, יכול היה

המק”ס, אומנויות. 43 ו-43-1.

זכרוב 2011, עמ’. 16.

Yavorska 2011, p. 78. המק”ס, אמנות. 385.

374

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

היה מבולבל, כפי שטען, לגבי אחריותו לסירוב להעיד, במיוחד בהיעדר ייעוץ משפטי במהלך אותו ראיון. 118

המשטרה מפרשת לעיתים קרובות ניסיון של נאשם לממש את זכותו “לשתוק” כרצון לעכב את החקירה והודאה מרומזת באשמה של הנאשם. הגישה המשטרתית באה לידי ביטוי בוטה במכתב ממשטרת העיר חמלניצקי שהופנה ל-PDO בחמלניצקי ולתובע העירוני. הכותב הביע מורת רוח מהעובדה שבפגישה עם עורך דין, חשודים סירבו להעיד, בהסתמך על סעיף 63 לחוקה: הדבר “מפריע לקביעת האמת בתיק”, ו”מגביל את האפשרות להפנות תיק פלילי בית המשפט בשל אי שלמות חקירת קדם המשפט”. המחבר פתח באמירה ש”שימוש בסעיף 63 לחוקת אוקראינה… משפיע לרעה על מהלך החקירה של תיקים פליליים”, וכי “הסנגור מחויב לא להפריע לקביעת האמת בתיק”. 119

הצהרות החשוד או הנאשם עשויות לשמש (ולעתים קרובות משמשות) כראיה במשפט. לאמירותיו של הנאשם באולם אין היררכיה משפטית על הצהרתו שנאמרה בכל שלב קדם משפט של ההליך. אם נאשם מכחיש את אשמתו במשפט, הצהרות קדם משפט כאלה עדיין עשויות להוות בסיס להרשעה.

לפי המק”ס, יש לאמת 120 הצהרות של החשוד או הנאשם, וההרשעה עשויה להתבסס על הודאה רק כאשר היא נתמכת במכלול ראיות בתיק. כפי שהוזכר לעיל, הפנייה להתעללות או בכוח היא נוהג שגרתי של קציני אכיפת החוק שנועד ‘לעודד’ את העצור להודות בהודאה, שהופכת אז לבסיס האישום. הבדיקה הפסולה והבלתי יעילה של תלונות, בדרך כלל בדמות החלטת תובע על היעדר סימני פשע מצד המשטרה, יצרה את המצב שבו הודאה היא ‘מלכת הראיות’, וכל ראיה נוספת. הוא ‘מותאם’ כך שיתאים לו. על פי הנתונים הסטטיסטיים של דגמי PDO, יותר מ-90 אחוז מהעצורים בתחנות משטרה בהיעדר סנגור מודים בביצוע של אחד מעבירות נוספות. 121

שבלניק נ’ אוקראינה, ע”א 16404/03, פסקה. 59, 19 בפברואר 2009.

מכתב ראש אגף החקירות של משטרת חמלניצקי מיום 28 בפברואר 2008 (ראה נספח 1).

המק”ס, אומנויות. 73 ו-74.

Yavorska, 2011, p. 80.

375

אוקראינה

3.3.5 הזכות להחלטה מנומקת

CCP 122 מפרט מה צריך להכיל הנמקה של פסק דין. זה כולל את הראיות המבססות את ממצאי בית המשפט המתייחסים לכל אחד מהנאשמים; המניעים לשינוי האישומים; והנימוק לקביעה ש(חלק מה) האישומים אינם מבוססים. בפועל, לא תמיד מתקיים עקרון פסק דין מנומק. זאת במיוחד כאשר ראיות ההגנה נגד התביעה חזקות, ובהתאם לכך אין אפשרות אובייקטיבית לבסס את אשמתו של הנאשם – במקרה כזה, ייתכן שבית המשפט לא יעריך את כל ראיות ההגנה שנבדקו במהלך המשפט, אך ייתכן שלא. לציין זאת בפסק הדין. באופן כזה, פסק הדין נראה באופן שטחי מנומק, אם כי הוכח שלא כך הדבר אם בודקים לעומק את רישומי תיק התיק, לרבות פרוטוקול בית המשפט.

היבט אחד של סבירות החלטת בית המשפט הוא חוקיות אופן השגת הראיות עליהן הושגה. חוקת אוקראינה קובעת כי אישום אינו יכול להתבסס על ראיות שהושגו באופן לא חוקי. 123 המק”ס אינה מסדירה באופן ישיר את מחיקת הראיות מתיק, בניגוד למשל לכללי דיכוי הראיות בחוק הפדרלי של ארה”ב לסדר הדין הפלילי. 124 ההוראה החוקתית כמעט חסרת תועלת באותם מקרים שבהם ההגנה פונה לבית המשפט בבקשה להחריג ראיות שהושגו שלא כדין או שלא בצדק, בשל היעדר כל מנגנוני הפעלתן במק”ס. בית המשפט דוחה בדרך כלל בקשה כזו בטענה שאינה מסווגת ישירות במק”ס, אלא רק נותן את זכות ההגנה להגיש בקשה הנוגעת לזימון עדים ומומחים חדשים, בקשה לראיות חדשות או צירוף ראיות חדשות. לתיק התיק. 125 רק במקרים נדירים מאוד מתקבלת בקשה כזו על ידי קצין חקירות (בשלב קדם המשפט) או על ידי בית המשפט. עם זאת, המק”ס קובעת 126 שהנימוק של פסק דין ‘אשם’ חייב להכיל את הסיבות לכך שבית המשפט דחה ראיות אחרות. למעשה, זהו המנגנון היחיד למימוש ההוראה החוקתית בדבר אי חוקיות השגת ראיות התביעה. 127

המק”ס, אמנות. 334.

חוקה, אמנות. 62, פסקה. 3.

כותרת ארה”ב 28A מערכת משפט והליכי משפט (נספח) כללים פדרליים של סדר הדין הפלילי,

כלל 12 (ב) (3).

המק”ס, אמנות. 296.

המק”ס, אמנות. 334.

נצ’יפורוק ויונקלו נ’ אוקראינה, ע”א 42310/04, 21 באפריל 2011.

376

3.3.6 זכות ערעור

הזכות לערער מסופקת הן בחוקת אוקראינה 128 והן בחוק אוקראינה על מערכת המשפט ומעמד השופטים. הליכי ערעור בתיקים פליליים מוסדרים בפרק מיוחד של המק”ס, ובאופן עקרוני כל מורשע יכול לממש זכות זו באמצעות הגשת ערעור לערכאת הערעור.

מימושה המעשי של הזכות מוביל בדרך כלל לבחינה כללית של המקרה בערכאת הערעור. לעתים קרובות, כאשר ראיות הגנה אינן מוזכרות בפסק דין של בית משפט קמא (ראה 3.3.4), ערכאת הערעור תוסיף עוד יותר את הבעיה כשלעצמה באי אזכור ראיות כאלה. זאת ועוד, על אף שהאפשרות לערוך חקירה בעת בדיקת ערכאת הערעור נקבעת בחוק, 129 בפועל הדבר קורה לעיתים רחוקות מאוד.

פסק דין לזיכוי לא נקבע במק”ס! במקום זאת, אם היא מצאה מורשע לא אשם, ערכאת ערעור רשאית רק לדחות את התיק. במקרים כאלה, ערכאת הערעור בדרך כלל שולחת את התיק חזרה לבית המשפט קמא למשפט חוזר, או לתובע להמשך חקירה.

3.4 זכויות הנוגעות להגנה אפקטיבית

3.4.1 הזכות לחקור את התיק

על פי בקשת הסנגור, זכותו של הסניגור להיות נוכח בכל פעולות החקירה הנוגעות לנאשם, וכן פעולות אחרות באישור החוקר, ורשאי להשתמש במכשירים טכניים (מקלטי אודיו או וידאו, מצלמות, במהלך פעולות חקירה) ברשותו של האחרון. 130

בשלבי טרום בית המשפט, התביעה עצמה מחליטה אילו ראיות יוצגו בפני בית המשפט קמא. צדדים אחרים להליך יכולים להציע ראיות, ובפרט עדים שייחקרו בשלב קדם בית המשפט, בכפוף לשיקול דעת התביעה, וכן בבית המשפט, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט (שופט), בהתחשב בכך. דעתו של התובע (שבדרך כלל היה מתנגד לראיות כאלה אם הן מועילות בבירור עם ההגנה) ושל משתתפים אחרים בהליך. למעשה, כל החומרים בתיק שנאספו במהלך החקירה

1 28 חוקה, סעיף. 129.

1 29 CCP, Art. 358.

1 30 CCP, Art. 48 (2), (4), (5).

377

אוקראינה

מהווה ראיה של התביעה, אם כי ייתכנו גם כמה חומרי הגנה שיהיו בתיק עד תום החקירה.

אמנם ניתן להביא ראיות על ידי חשוד, נאשם ועורך דינו, 131 היעדר כללי ראיה מפותחים בבירור מעניק יתרון משמעותי לתביעה בהבאת ראיות, משום שבית המשפט מסרב בדרך כלל לראיות ההגנה בטענה שאינן מהימנות. אופי, או אי-קבילותו ‘כפי שהושג בדרך לא פרוצדורלית’. אי שוויון הזרועות בין הצדדים בהבאת ראיות לבית המשפט מחמיר בשל העובדה שלא קיימים כללים מרחיקים. למרות שחוקה של אוקראינה אוסרת על התביעה להשתמש בראיות שהושגו שלא כדין, הנורמות היחידות במק”ס הנוגעות לעניין הטיפול בראיות כאלה הן בהוראה העוסקת בהנמקה בפסק דין, כדלקמן: 132

( א) על בית המשפט להצביע על הנימוקים לפסילת ראיות;

( ב) על בית המשפט לנמק מדוע פעולות חיפוש פרוצדורליות או מבצעיות ספציפיות מהוות הפרה של החוק.

בדרך כלל, כל הראיות של התביעה מאושרות על ידי בית המשפט. כך מתמודד הנאשם עם ההאשמות עד תום המשפט, גם במקרה של ראיות שהושגו שלא כדין.

לטענת המק”ס, בעת הבדיקה המקדימה, אם השופט סבור שיש עילה מספקת לדון בתיק, הוא ייתן החלטה כזו, מבלי לקבוע מראש כל סוגיה ביחס לאשמה. 133 בית המשפט העליון של אוקראינה הוסיף כי השופט אינו רשאי לבחון את מהימנות הראיות בשלב זה. 134 עמדה כזו מאפשרת למעשה להתייחס בבקשה לדיכוי ראיות (להוציא מהתיק ראיות שהושגו שלא כדין), והתיק מופנה למשפט, גם במקרה של האשמה חסרת בסיס בעליל.

3.4.1.1 הזכות לבקש ראיות, לחקור את העובדות ולראיין עדים פוטנציאליים לסניגור יש זכות לאסוף מידע על עובדות שיכולות לשמש כראיות בתיק. זכות זו כוללת את הזכות ל: 135

1 31 CCP, Art. 66, סעיף 2.

1 32 CCP, Art. 334.

1 33 CCP, Art. 245.

1 34 החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 6 מיום 30 במאי 2008 על פרקטיקה של יישום חקיקה פרוצדורלית פלילית בזמן בדיקה מוקדמת של תיקים פליליים בבתי משפט בערכאה ראשונה, פסקה. 13.

1 35 CCP, Art. 48(2)-(13).

378

( א) לבקש ולקבל מסמכים (או העתקים) מאנשים או מגורמים משפטיים;

( ב) להכיר את המסמכים הדרושים, מלבד אלה שהם חסויים על פי דין;

( ג) לקבל חוות דעת של מומחה בכתב; ו

( ד) לראיין אנשים.

אולם בפועל נותרה בעיה עבור עורך דין להשיג מסמכים או עותקים מגופים רשמיים. אם המידע הוא בבירור לטובת ההגנה, פקידים משתמשים בדרך כלל בשיטות רבות כדי להימנע מסירת המידע; למשל, על ידי עמידה על ‘סודיות’ המידע, על ידי טענה שאין בידי הסוכנות את המידע, על ידי אי מענה לבקשה הספציפית או על ידי מתן תשובות לשאלות שלא הועלו בפועל. כל אחת מהשיטות הללו מעידה על היקף ה’שחיתות הלא רשמית’ המגבילה את זכויות ההגנה.

באמצעות ראיון אנשים, סנגור יבקש ללמוד עובדות על המקרה ולקבוע עדים אפשריים להגנה; עם זאת, עורך דין מקבל רק ‘הסברים’ בכתב מאדם, ומסמך זה כמעט בוודאות לא יתווסף לתיק כראיה. מאז 1993, עורכי דין סנגורים מקבלים:

… הזכות לאסוף מידע על עובדות, שיכולות לשמש כראיה בתיק, בפרט… לקבל מסקנות בכתב על ידי אנשי מקצוע בכל נושא הדורש מומחיות מיוחדת. 136

אולם בפועל, מסמך זה נתפס על ידי בתי המשפט כבעל ערך הוכחתי הרבה פחות מדו”ח בדיקה משפטית שנערך על פי צו חוקר או בית משפט. מכל מקום, מסקנה כזו אינה יכולה לשמש בסיס לממצאי בית המשפט ובמקרה הטוב עשויה להביא למתן צו חוות דעת נוספת של מומחה מטעם בית המשפט. זאת ועוד, ישנם מקרים בהם חוות דעת המומחה החלופיות לא התקבלו על ידי בית משפט, שכן הן נחשבו כראיות ‘שהושגו בצורה לא דיונית’.

בפסק דין שנעשה לאחרונה 137 ניסה בית המשפט לחוקה לפתח גישה לקבילות מידע שהושג בדרך של האזנה טלפונית חשאית. בית המשפט קבע כי:

1 36 CCP, Art. 48(2) ו-(13).

1 37 פסק דין של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 20 באוקטובר 2011 (מס’ 1-31/2011) על פרשנות רשמית של סעיף 62, פסקה. 3 לחוקה ( http://www.ccu.gov.ua/doccatalog/ document?id=160046).

379

אוקראינה

… לא ניתן לבסס את האישום על ראיות שהושגו במהלך פעילות סמויה

(1) על ידי מורשה אולם בניגוד להוראות חוקה או הוראות חוק, או (2) שהושג על ידי אדם בלתי מורשה בקורס פעילות תכליתית באמצעים הקבועים בחוק הפעילות הסמויה. 138

עם זאת, קיימת הסכנה שפרשנות קפדנית של פסק הדין עלולה לגרום לסירוב לקבל כראיה תמונות ורישומים שנעשו על ידי אנשים פרטיים. פסק דין זה הוליד ויכוחים ניכרים בקרב אנשי מקצוע משפטיים, וזו הפעם הראשונה שאחד מבתי המשפט הגבוהים ביותר באוקראינה הביע את עמדתו בבירור בסוגיית קבילות הראיות.

בפועל, חוקרים בדרך כלל מסרבים להעניק לסניגור גישה לחומרים המהווים בסיס למעצר של חשוד, או לאישומים נגדו, בנימוק של ‘סודיות החקירה’. אין לכך הגדרה בחוק ולפיכך נראה כי לשיקול הדעת של החוקרים בעניין זה אין מגבלות משפטיות ברורות.

3.4.1.2 הזכות לקבל ראיות מומחה

במסגרת מערכת המשפט המובנית כיום, האפשרות לקבל חוות דעת עצמאית של מומחה מוגבלת ביותר. בסוף 1992 התקבלה החקיקה הבסיסית בנושא שירותי בריאות. 139 סעיף 6 קבע את זכותו של האזרח לקבל בדיקה רפואית עצמאית. סעיף 73 התייחס במיוחד לבדיקה רפואית חלופית זו:

… על פי בקשת אזרח, תיערך בדיקה רפואית חלופית (רפואית סוציאלית, צבאית רפואית, משפטית, פסיכיאטרית משפטית) או בדיקה שלאחר המוות… האזרחים יבחרו בעצמם מוסד בדיקה או מומחה.

כתוצאה מכך, בשנים 1992-2000 הוקמו מספר מומחים פרטיים רפואיים, משפטיים ואחרים ולשכות מומחים שאינן ממלכתיות. עם זאת, ביוני 2000, בתיקון סעיף 4 לחוק היזמות והארגונים הלא-מדינתיים, בוטלה האפשרות לעסוק בפעילות מומחים כמומחה עצמאי או ארגוני מומחים. 140 בשנת 2004, חוק אוקראינה בנושא מומחיות משפטית קבע כי בדיקות מומחים המכריעות לחקירה פלילית עשויות

המספור נוסף על ידי המחבר.

ניוזלטר ‘Vidomosti Verkhovnoyi Rady Ukrayiny’, 1993, מס’ 4, סעיף 19.

ניוזלטר ‘Oficialnyi visnyk Ukrayiny’ מ-21 ביולי 2000, מס’ 27, עמ’. 1, סעיף 1109.

380

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

להתבצע רק על ידי ‘מוסדות מדינה מיוחדים’. 141 החוק מכיל רשימה של גורמים, שבמסגרתם יכולים לפעול מוסדות מיוחדים אלה: מוסדות בדיקה משפטית של משרד המשפטים; מוסדות לבדיקה משפטית, רפואה משפטית ופסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות; שירותי מומחים במשרד הפנים, משרד הביטחון, שירות הביטחון ושירות הגבול הממלכתי.

זה הוביל למונופול של ‘מוסדות מדינה מיוחדים’. עורכי דין הסנגורים איבדו את האפשרות לבקש חוות דעת עצמאית של מומחה. המונופול הממלכתי פגע קשות גם בערבויות העצמאות של מומחים ב’מוסדות מיוחדים’. להנהלה במוסדות מיוחדים אלו יש השפעה עצומה על מומחים. החוק אינו מספק למומחים אמצעי הגנה נאותים כדי להגן עליהם מפני לחץ בלתי חוקי. מומחה עשוי להיות מפוטר בקלות למרות כל אמצעי ההגנה בחקיקת העבודה הכללית. במסגרת המונופול הממלכתי של ‘מוסדות מיוחדים’, פיטורי מומחים בעלי כושר מקצועי שעבודתם עלולה לסתור את ‘הוראות’ ההנהלה, יהרוס למעשה כל אפשרות עבורו/ה להמשיך ולעסוק כמומחה לזיהוי פלילי.

מערכת כזו של מוסדות מומחים ‘מתמחים’ הביאה לירידה באיכות מסקנות המומחים, אובדן מיומנויות וחוסר משוא פנים מדעי בקרב מומחים, והביאה למניפולציה של ידע מומחים על מנת להגשים יעדים שאינם בהכרח. הקשורים למשימת בירור האמת בתיק.

3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה

יש לספק לנאשם ולעורך דינו זמן הולם לעיון בתיק. עם זאת, מועד הבדיקה עשוי להיות מוגבל בצו של שופט, במקרים של עיכוב מכוון מצד ההגנה. 142

עקרונית, רשאית ההגנה לבקש מבית משפט קמא לדחות את הדיון בשל הצורך באיסוף ראיות או בהכנת ההגנה בדרך אחרת. בפועל לא נצפתה בעיה משמעותית מבחינה זו.

כמה בעיות ביחס להבטחת זמן הולם להכנת ההגנה הועלו בהליכים האחרונים הנוגעים לפקידי ממשל לשעבר, כאשר להגנה ניתנה יומיים עד שלושה ימים בלבד לעיון בתיק.

חוק בדיקה משפטית, א. 7 (3).

המק”ס, אמנות. 218, סעיפים. 6 ו-7.

381

אוקראינה

של 5,000 עמודים. לא פעם יש מחסור במתקנים הולמים. יתכן ויהיה קשה לקבל העתקים של מסמכים נחוצים, למרות שלפי החוק 143 לעורך הדין יש זכות מוחלטת להשתמש בציוד טכני בעת עיון בתיק. עם זאת, שופטים וחוקרים רבים רואים בזכות זו ככפופה לשיקול דעתם.

כמה אסירים התלוננו שהם הוחזקו באזיקים במהלך בדיקת תיק התיק. כמו כן, נוכחות של פקיד בית המשפט או החוקר – שנמצא שם כדי לעצור השמדה אפשרית של מסמכים – מעכבת את חיסיון התקשורת בין עורך הדין לנאשם.

3.4.3 הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים

3.4.3.1 הזכות להבטיח את נוכחותם של עדים

המק”ס קובעת את זכותם של הצדדים לבקש מבית משפט לזמן עדים חדשים. 144 ברור שזה ברמה נמוכה יותר מהקבוע בסעיף 3(ד) ל-ECHR – לחקור או לחקור עדים נגדו, ולקבל את התייצבותם וחקירתם של עדים מטעמו. תנאים כעדים נגדו. זאת ועוד, כל הכרעה בעניין זה תלויה לא רק בשיקול דעתו של בית המשפט, אלא גם בדעת הצדדים האחרים. בדרך כלל, התביעה תתנגד לכל בקשה כזו של ההגנה.

המק”ס אינה מכילה כללי ראיות מפורטים וברורים, 145 במיוחד הנוגעים להגדרה של ראיה “רלוונטית”, ובכך מעוררת אי ודאות בפרקטיקה השיפוטית. הדבר מוביל לקושי עצום של ההגנה בהבטחת התייצבותם של עדים בהשוואה לפרקליטות, שכן בתי המשפט נוהגים לדחות בקשות הגנה להזמנת עדים בנימוק של אי-רלוונטיות לתיק. גם אם בקשה כזו תתקבל על ידי בית המשפט, קיימת בעיה מעשית בהתייצבותם לבית המשפט. הכישלון של עדים וקורבנות להופיע בבית המשפט אופייני למשפטים באוקראינה. על פי נתונים סטטיסטיים של משרד הפנים, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2010 ספגו עדים יותר מ-131,000 פעמים.

1 43 CCP, Art. 48.

1 44 CCP, Art. 296.

1 45 לעומת זאת, ראה כותרת ארה”ב 28A Judiciary and Judicial Procedure (נספח); כללי הראיות הפדרליים.

382

זימונים בכפייה להתייצבות על ידי בית המשפט או החוקרים בשל אי התייצבותם בהליך. 146

במקרה של אי-התייצבות של עד לבקשת ההגנה, בית משפט היה נותן צו מעצר ומביא את העד לבית המשפט. בדרך כלל, כל העדים ששמם נכלל במעשה מאשים מועלים על ידי הפרקליטות, ונוהגת המשטרה להגיש לבית המשפט דו”ח המתאר את חוסר האפשרות להביא אדם לבית המשפט ללא צו בית המשפט. אם בית משפט מפנה צו לפרקליטות על אי יכולתה של המשטרה להביא עד לבית המשפט, לרוב ישנה תשובה סטנדרטית לפיה נעשה כל שניתן לצרף עדים. לפיכך, במקרה של אי-התייצבות בבית המשפט של אחד העדים שלה, אין להגנה אמצעים מעשיים לעמוד על תיקון הדבר במשטרה.

3.4.3.2 הזכות לחקור עדים

עדותם של עדים, בין להגנה או לתביעה, חייבת בדרך כלל להיות מובאת בעל פה במשפט. 147 השימוש בהצהרות קדם משפט של עדים אפשרי רק במצבים הבאים:

( א) כאשר קיימות סתירות ניכרות בין דברי קדם המשפט למשפטו של העד;

( ב) בהעדר בבית המשפט של העד, שהגעתו בלתי אפשרית מסיבות מוצדקות;

( ג) מקום שהעד נתון לאמצעי הגנה, ובית המשפט פטר אותו מהתייצבות בבית המשפט, בכפוף לאישור בכתב של העד על עדותו קדם המשפט. 148

שופטים מתייחסים בצורה רחבה מאוד למונח ‘אי-אפשרות להופיע בבית המשפט’, ובדרך כלל אינם דורשים מהמשטרה להגיש ראיות בדבר אי-אפשרות למצוא עד. במקרים בהם ביצעה המשטרה ‘רכישת מבחן’ של חפצים אסורים, למשל, סמים, נחקרים ה’קונים’ בפעולות חסויות מעין אלו בדיון סגור ובין אם לא, בטענה של שמירה על הגנתם. זֶה

1 46 חומרים לדיון ציבורי בוועדה של המועצה העליונה של אוקראינה למתן חקיקה לפעילות אכיפת חוק בנושא שמירת זכויות אדם בפעילות גופים לעניינים פנים, קייב, 2010.

1 47 CCP, Art. 257.

1 48 CCP, Art. 306.

383

אוקראינה

הטקטיקה נמצאת בשימוש נרחב על ידי התביעה כדי להסתיר כל פעולה פסולה של המשטרה, ולעתים קרובות מהווה הפרה של עקרון משפט הוגן.

במצב בו עד אינו יכול לזכור את נסיבות הפשע, בית המשפט נוהג לקרוא את העדות המוקדמת של אותו עד ‘כדי לרענן’ את זיכרונו, ולמעשה הדבר מחליף לעתים קרובות את עדותו בעל-פה של העד, ובכך הופך להיות יעיל חקירה נגדית בלתי אפשרית. כתוצאה מכך, קריאת רישומים כתובים (פרוטוקולים) המכילים עדויות של עדים, במקום בדיקתו באולם, היא נוהג מקובל.

למרות שנקבע בחוק, חקירה יעילה של עדים היא, בפועל, קשה ליישום. אסור לשופט יושב ראש לאפשר בחינת ראיות שאינן רלוונטיות, ולעתים נעשה שימוש שרירותי בסמכות זו על ידי בתי המשפט. בפועל, הדבר לא מאפשר לתקוף את אמינותו של העד, משום שבית המשפט נוהג לדחות שאלות הנוגעות לאישיותו של העד, ליחסי המשפחה, לעברו הפלילי, לשיתוף פעולה לשעבר עם המשטרה וכן הלאה, כ”לא רלוונטיות”. כתוצאה מכך, אי אפשר להפריך או לערער את מהימנות עדות העדים. לרוב נעשה שימוש יתר בסמכותו של בית המשפט, במהלך חקירת נאשם או עד, לשאול שאלות על מנת להבהיר ו/או להשלים תשובות.

כפי שהוזכר בסעיף 3.3.8.1 לעיל, אין הגדרה סטטוטורית או שיפוטית המבהירה את ‘הרלוונטיות’ של ראיות, או כל פרשנות של מונח זה על ידי בית המשפט העליון של אוקראינה. כל שאלה שנשאלת מחוץ למסגרת האישום יכולה להיחשב כלא רלוונטית לתיק, ולדחותה על ידי בית המשפט.

3.4.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

לנאשם יש זכות להשתתף בהליך בשפה שהוא/היא מבין וקיימת חובה לספק לו מתורגמן. 150 בנוסף, יש למסור את כתב האישום בשפת האם של הנאשם. 151 באופן עקרוני, זכות זו מקיימת על ידי רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט. יתכן מצב שבו האדם תושב אוקראינה במשך זמן רב, אך עדיין טוען שהוא/היא אינו יכול להבין אוקראינית. במקרה כזה, עלולה להתעורר שאלה של עובדה, אבל בתי משפט ורשויות אכיפת חוק מנסים בדרך כלל להשיג מתורגמן כדי למנוע נזיפה מבתי משפט גבוהים יותר.

1 49 CCP, Art. 303.

1 50 CCP, Arts. 19 ו-128.

1 51 CCP, Art. 223.

384

בעיה עשויה להתעורר גם בהקשר של תקשורת אפקטיבית בין עורך דין ללקוח שלו, מכיוון שהוצאות המתורגמן אינן מתוגמלות לכיסוי נושא זה.

החוק אינו מחייב לתרגם כל מסמך בתיק. עם זאת, ייצוג משפטי לאדם שאינו יכול לדבר ולקרוא באוקראינית הוא חובה ועשוי להיחשב כמנגנון פיצוי. תרגום מסמכי התיק שיש למסור לנאשם (למשל ההחלטה לפתוח תיק, האישומים, כתב האישום) מתבצע על פי המק”ס. 152 עם זאת, תרגום כל המסמכים בתיק אינו נקבע בחוק.

העסקת מתורגמן מוסמך היא בעיה בפועל, ואנשים רגילים בעלי ידע מעשי בשפה הזרה המסוימת משמשים בדרך כלל כמתורגמנים או מתרגמים במהלך חקירת קדם המשפט ובבית המשפט. אין תוכנית מיוחדת לערב מתורגמנים ומתרגמים להשתתף בהליכים פליליים.

אין נתונים סטטיסטיים זמינים לגבי פיצוי או החזר הוצאות של עדים, מומחים (למעט אלה של מוסדות רשמיים) ומתורגמנים, ואין מנגנון לתשלומים כאלה במערכת הפרקליטות.

יצוין כי על פי חוות דעת השופטים, זכויות הנאשמים במסגרת הליכים פליליים נשמרות בהתאם לחוק, אך ישנם הבדלים מסוימים שעלולים להיווצר עקב תלות באלכוהול או בסמים. הנאשם, ולדעת החוקרים מעמדו המהותי. חלק מהחוקרים סבורים כי זכויות הנאשם נפגעות באופן משמעותי במהלך ההליכים לפני בית המשפט, במיוחד בכל הנוגע להזדמנות נאותה להכין את ההגנה לפני החקירה הראשונית של חשוד. הן השופטים והן התביעה סבורים כי זכויות הנאשם נשמרות בדרך כלל טוב יותר כאשר סנגור נוכח.

4. תרבות מקצועית של עורכי דין

4.1 ארגון מקצועי

באוקראינה מתקיימים במקביל שני סוגי עורכי דין, מצב היוצר תחרות בלתי הוגנת ביניהם ובלבול והיעדר ערבויות למשתמשי השירותים המשפטיים.

1 52 CCP, Art. 19.

385

אוקראינה

פסק דין של בית המשפט החוקתי של אוקראינה 153 אישר את קיומם של שני מקצועות משפטיים שונים, שניהם עוסקים באותו סוג של פעילות משפטית: ייעוץ משפטי, ייצוג בבית המשפט ובהליך פלילי. הסעיף הראשון של המקצוע – עורכי דין – מוסדר בחוק הלשכה ובכללי האתיקה המקצועית. כדי להיות עו”ד, אדם חייב לעבור את בחינת עורכי הדין, להישבע ולאחר מכן להיות חשוף לאחריות משמעתית. עורכי דין מחויבים על פי חוק הפרוצדורה להעניק סיוע משפטי. במקביל, ישנם מומחים בתחום המשפט שאינם בעלי רישיון, ולכן אינם כפופים לכללים מקצועיים מיוחדים ואחריות משמעתית. אין להם חובות במסגרת תכנית הסיוע המשפטי. מצב כפול זה פוגע בניהול המשפט ובהגנה על זכויות האזרח, לרבות במסגרת מערכת הסיוע המשפטי.

אין לשכת עורכי דין מקצועית מסודרת באוקראינה. בהיעדר לשכת עורכי דין מסודרת, המשמעת של עורכי הדין מתבצעת כיום על ידי ועדת משמעת אזורית מוסמכת לעריכת דין, עם אפשרות ערעור לוועדה העליונה הרלוונטית להסברה. בכל אזור (מחוז) ישנה ועדת משמעת מזכה. מי שעובר בחינה מיוחדת בפני הוועדה מקבל תעודה כעורך דין. אין מרשם מקיף של עורכי דין עבור אוקראינה, אלא רק רשימות נפרדות בכל אזור. המספר הכולל של עורכי דין מוסמכים באוקראינה מוערך ב-20,000-30,000. יש עורכי דין בעלי התמחות, למשל משפט אזרחי או משפט עסקי (בבתי משפט לעסקים), אך רבים עוסקים במספר תחומי משפט ללא התמחות. אין עמותות של עורכי דין פליליים.

לפי המק”ס, לנאשם יכול להיות “מגן” שלו/ה בתיק פלילי לא רק עורך דין מורשה, אלא גם “מומחים בתחום המשפט” (משפטנים ללא רישיון עורך דין ), ואף קרובי משפחה של הנאשם (לאחר סיום חקירת קדם המשפט). 154 לפי המק”ס, כל שלוש הקטגוריות של ‘המגנים’ נחשבות כשוות פורמלית ובעלות אותן זכויות בהליכים פליליים, אך, כמובן, קרובי משפחה אינם יכולים לספק את אותה מידה של סיוע כמו עורכי דין, ונחשבים כ”סנגורים ציבוריים ‘.

1 53 החלטה של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 30 בספטמבר 2009, מס’ 23 — rp/2009 בתיק בדבר בחירה חופשית של מגן.

1 54 CCP, Art. 44.

386

4.2 אתיקה מקצועית

4.2.1 ארגון ההליכים המשמעתיים

הליכים משמעתיים הנוגעים לעורך דין מתנהלים על ידי לשכת המשמעת של ועדת משמעת מתאימה להסברה, על פי תלונה של בעל עניין. הסנקציות המשמעתיות שעלולות להיות מוטלות על עורך דין הן: אזהרה; התליית הרישיון לא יותר למשך שנה; שלילה לצמיתות של הרישיון.

לעורך הדין יש זכות מוחלטת להשתתף בשימוע ולהגן על עצמו. בסמכות הלשכה לערוך דיון הוכחות. על החלטת הלשכה ניתן לערער בפני הוועדה המוסמכת הגבוהה לפרקליטות. אין מידע לגבי הפעילות המשמעתית של הוועדות המזכה בפומבי.

4.2.2 כללי אתיקה מקצועית

חובותיהם של עורכי דין כלפי לקוחותיהם הן כלליות למדי והן מפורטות בשלושה חוקים:

( א) חוק אוקראינה על לשכת עורכי הדין משנת 1992;

( ב) כללי האתיקה של עורך דין משנת 1999; ו

( ג) חוק סדר הדין הפלילי משנת 1961.

כללי האתיקה של עורך דין הם בעלי אופי כללי למדי, עם התייחסויות רבות ל’כבוד המקצוע’, ומושגים מעורפלים דומים הנוגעים לכבוד מקצועו של עורך דין, כגון אמינות ומצפוניות. כמו כן, מושם דגש רב על עצמאותם של עורכי הדין מלקוחותיהם. מעבר לכך, אין כללים ספציפיים לפעולה כסנגור בתיקים פליליים.

מאחר שהשינויים הפוסט-קומוניסטיים בהליך הפלילי מהווים אתגרים חדשים עבור עורכי הדין, מומלצת יצירת כללים מקצועיים ספציפיים לפעולה כסנגור, וגיבוש קריטריונים מפורשים למימוש הגנה יעילה. המק”ס מכיל מספר הוראות המתארות את חובותיו של עורך הדין ביחס ללקוחו. תפקידם של עורכי דין פליליים בהליכים פליליים הוא להבטיח את הזכויות והאינטרסים החוקיים

387

אוקראינה

של נאשם, ולהעניק לו/ה סיוע משפטי במסגרת ההליך הפלילי. 155 ההוראה החשובה ביותר בהקשר זה היא הכלל הקובע כי על הסניגור חלה חובה להשתמש בכל האמצעים הפתוחים להגנה, כקבוע בחוק, לבירור העובדות המפריכות את החשד או האישום, כדי להקל או להחריג את הפלילי. אחריותו של נאשם, ולתת לו/ה את כל הסיוע המשפטי הדרוש. 156

4.3 תפיסתם של עורכי דין ויחסיהם עם מקצועות משפטיים אחרים

4.3.1 הערות כלליות

עבודת הגנה פלילית נחשבת כחלק רגיל מפעילותו של עורך דין, למרות שחלק מעורכי הדין העוסקים בתיקים עסקיים, או העוסקים בתחום המשפט הבינלאומי, מאמינים שהם פלח עילית במקצוע עריכת הדין. שופטים ועורכי דין חייבים לעבור את הבחינות שלהם כדי לפעול בתפקידם המקצועי, אך התובעים אינם חייבים לעבור בחינה. בהשוואה למדינות שבהן תובעים ועורכי דין פרטיים נחשבים כחלק מהמושג הכללי של ‘עורכי דין משפטיים’, באוקראינה שתי הקטגוריות הללו של אנשי מקצוע משפטיים נחשבות באופן שונה לגמרי. נראה שלתובעים ציבוריים יש יותר ‘משקל’ מאשר עורכי דין, משום שהם רשות ממלכתית אשר, בנוסף לסמכות ה’רשמית’ הנלווית, מולידה פריבילגיות אישיות רבות: סיוע רפואי במוסדות מיוחדים, תנאים מיוחדים לקצבה וכן הלאה.. לחוקרים, ואפילו לקציני שטח, יש בדרך כלל השכלה משפטית זהה לעורכי הדין – בית ספר למשפטים; לכן, הם משפטנים, בניגוד למשל לבלשים בארה”ב.

היחסים בין עורכי דין פליליים לאנשי מקצוע אחרים בתחום המשפט הפלילי תלויים בגורמים רבים, לרבות האופן בו עורך דין מסוים מבצע את תפקידו. אם עורך הדין פועל בקנאות, לרוב אין לו קשרים טובים עם המשטרה והפרקליטות; אבל היחסים של מה שמכונה ‘עורכי דין כיס’ עם פקידים יכולים להיות ידידותיים מאוד (ראה סעיף 2). קיימת התנגדות ברורה של המשטרה בשלב הראשוני של ההליכים לנוכחות סנגור, לפני חקירה רשמית ראשונה של חשוד על ידי חוקר,

1 55 CCP, Art. 44, פסקה. 1.

1 56 CCP, Art. 48, פסקה. 1.

388

ושוטרי שדה נוקטים בפעולות רבות שנועדו למנוע מגע בין הנתפס לעורך דין, בטרם יתחילו לחקור אותו.

סנגורים פונים רשמית לפרקליטות במעט מאוד מקרים בשלב קדם המשפט, דהיינו במהלך חקירת הנאשם על ידי ראש הפרקליטות, וכאשר בקשת החוקר למעצר מקדמי מיועדת להגשת לבית המשפט. לרוב זה קורה רק במקרים בהם העילות לבקשה כזו אינן משכנעות מספיק, ועל התובע לחקור את הנאשם באופן אישי. במקרים כאלה, התובע בדרך כלל לוקח בחשבון את טיעוני ההגנה. לעיתים, לרוב בתיקים הנוגעים לפשעים החמורים ביותר כגון רצח, משתתף התובע (המחוזי) באופן אישי בפעולות חקירה, לרבות העתקה של מצב ונסיבות האירוע עם הנאשם בנוכחות סנגורו. במצב כזה, התובע (והחוקר) ירצה שהסנגור ישתוק ולא יעכב את ביצוע פעולת החקירה.

בשל המשותף המוסדי והמתודולוגי שלהם, הפעילות של הפיילוטים PDO שונה במידה ניכרת ממשרדי עורכי דין ועורכי דין פרטיים העוסקים בהגנה פלילית, ומתבססת על העקרונות הבסיסיים שלהם:

( א) סדרי העדיפויות העיקריים הם האינטרסים של הלקוחות ואיכות ההגנה;

( ב) המעורבות הגדולה ביותר האפשרית של עורך דין בתיק (באופן אידיאלי, מיד עם המעצר) על בסיס זמינות עורך דין בכל עת;

( ג) עבודת צוות;

( ד) הכשרה מתמשכת של עורכי דין;

( ה) ניהול ופיקוח יעילים; ו

( ו) שיתוף פעולה עם המשטרה, בתי המשפט, משרדי הפרקליטות.

בזמן שה-PDO היו פעילים, פותחו ויושמו אמצעים ספציפיים שונים למתן שירותי הגנה פלילית איכותיים: פיילוט תקני התנהגות מקצועית, קריטריונים לאיכות ומתודולוגיה למדידת איכות ההגנה הפלילית. בשנת 2009 נערך מעקב ראשון אחר איכות פעילות ה-PDO, לרבות ביקורת עמיתים ובחינת הליכים מנהליים. ה-PDO משתפים פעולה כעת עם האקדמיה לסניגוריות של אוקראינה כדי להכין המלצות מעשיות להגנה פלילית בקטגוריות ספציפיות של מקרים (לדוגמה, פשעים נגד רכוש, עבירות קלות, עבירות הקשורות לסמים) לשימושם של כל עורכי הדין באוקראינה.

389

אוקראינה

4.3.2 איכות (הבטחה) של סיוע משפטי חינם ונשמר

עורכי דין stricto sensu (עורכי דין לשכת עורכי הדין) הם בעלי כישורים משפטיים מספיק, לרבות להגנה בתיקים פליליים. אין דרישות כשירות מיוחדות לעורכי דין פליליים. יתרה מכך, אין מנגנוני הבטחת איכות לא לסיוע משפטי חינם ולא לסיוע משפטי בכלל. במובנים מסוימים, איכות הסיוע המשפטי נבחנת על ידי לשכת המשמעת של ועדת משמעת מתאימה להסברה, על רקע תלונה על עורך דין ספציפי. עם זאת, בהיעדר תקני ביצועי איכות מינימליים, ולפיכך כל קריטריון להערכת עמידתם בהם, אפילו במקרים נדירים שכאלה, הדבר אפשרי רק באמצעות מונחים פילוסופיים למדי כמו “כשירות” ו”מצפוניות”, כפי שמשמשים ב כללי האתיקה של עורך דין.

במטרה לבסס סטנדרטים של פרקטיקה לעורכי דין העוסקים בעבודת הגנה פלילית ב-PDO, דרישות המינימום לגבי איכות ההתנהגות המקצועית של עורכי דין PDO נוסחו על ידי מומחי המשרדים בשנת 2009. בשנת 2010, על בסיס דרישות אלו, נערכה ההערכה החיצונית הראשונה (ביקורת עמיתים) של מודלים PDOs.

לדעת החוקרים, איכות העבודה בתיקי סיוע משפטי נמוכה, והיא מורכבת ברובה מהגשת בקשות שגרתיות והוספת ראיות בדבר אישיותו של הנאשם, אך לא בהפרכת האישומים בניסיון להשיג ענישה קלה יותר. עבור נאשם. עורכי דין שייכים לסנגורים פעילים יותר בהליכים מאשר ממונים. יש שופטים הרואים בטיב ההגנה, הן בהיערכות להליכים והן בפעולה במהלך ההליכים, נאותה.

4.3.3 תפיסות תפקידו של הסנגור

חוקרים בדרך כלל תופסים את תפקידו של סנגור כמסייע לפושעים להימנע מאחריות פלילית בעוד ששופטים מסוימים, לעומת זאת, סבורים שהם מסייעים לשמור על האינטרסים של הצדק.

בסקר ראיונות של מורשעים, 60.6 אחוז מהנשאלים העריכו את הסיוע של עורכי הדין שלהם כאיכות ירודה. ברוב המקרים, זה קשור לעורכי דין שמונו על ידי סוכנויות במסגרת תכנית הסיוע המשפטי. 157 כמה מגיבים

1 57 Kobzin 2007, p. 40.

390

הצביעו על כך שעורכי דין ‘סיוע משפטי’ היו אדישים לבעיותיהם (15.8 אחוז), לא יעילים (8.1 אחוזים) וחלקם אף ציינו כי עורך הדין לסיוע משפטי חינם פעל בניגוד לאינטרסים שלהם (6.1 אחוז). 158 לדעת השופטים, הליקויים העיקריים בעבודתם של עורכי דין הם חוסר תשומת לב מספקת ללקוחותיהם או אדישות לבעיות לקוחותיהם, ובנוסף העובדה שהם מבקשים רק לעיתים מהחוקרים או מבית המשפט אישור לפגוש את לקוחותיהם במתקני המעצר..

קיים היום חוסר אמון ניכר בסיוע משפטי חינם, הן מצד האזרח הממוצע והן מצד הרשויות. כ-28% מקציני החקירות המרואיינים בהחלט יסרבו לשירותיו של עורך דין בחינם, ו-31% נוספים יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לסרב מאשר להשתמש בשירותים כאלה, אפילו במקרה של מעצרם. לאותה דעה שותפים 30.6 אחוזים מאותם תושבים שרואיינו בעיר השנייה בגודלה באוקראינה, חרקוב. שתי קבוצות המשיבים הציעו סיבות דומות לדעותיהם – חוסר שקדנות של עורך דין חופשי או מומחה משפטי (55.7 אחוז מהנשאלים באוכלוסייה הכללית ו-65 אחוז מקציני החקירות); והדעה שסיוע כזה לא יהיה באיכות מספקת (24.5 אחוז מהאוכלוסייה ו-20 אחוז מקציני החקירות). כמעט 20 אחוז מהמשיבים סברו שסיוע משפטי חינם עשוי להיות מזיק יותר מאשר מועיל. 159

5. מחויבות פוליטית להגנה פלילית יעילה

בשנות ה-90 נרשמה עבריינות הולכת וגוברת, כמו גם צמיחתה של עיתונות חופשית, שהפכה מאוד ‘להתלהבת’ מפשע. על אף שהיו כמה פרסומים רציניים בנושא, לא פעם עניין העבריינות הוחזק כבן ערובה על ידי ‘העיתונות הצהובה’, מה שיצר תמונה מעוותת של המציאות, דימוי שעדיין קיים בקהילה הרחבה. מאז, גם הפשע המאורגן נתפס כסכנה לביטחון המדינה. במקביל, עלתה בעיית הסמים, וכתוצאה מכך נוצרו חטיבות מיוחדות למלחמה בפשעי סמים, וכן תוכניות ממלכתיות עצומות נגד סמים.

לדעתם של שופטים ותובעים כאחד, שחיתות היא נושא אמיתי במשטרה, במערכת התובעים ובתי המשפט, בהתאם להצהרות רבות שנאמרו בדרגים הגבוהים ביותר באוקראינה. בשנים האחרונות, נושא הלחימה בשחיתות

1 58 שם עמ’. 41.

1 59 שם.

391

אוקראינה

במדינה המנגנון הועלה לעתים קרובות. זה היה בולט במהלך 2010-2011, כאשר טענות בנוגע לשחיתות הועלו בתיקים ידועים לשמצה נגד חברים בולטים בממשלת אוקראינה הקודמת. עם זאת, בגלל האופי הסלקטיבי של התביעה הפלילית, וההאשמות וההרשעות הבלתי מובנות, תהליכים אלו נתפסים יותר כרדיפה פוליטית מאשר כפעולה שיטתית נגד שחיתות. יתרה מכך, שורה של הצעות חוק שנועדו למניעת שחיתות נחסמו על ידי מפלגת השלטון, ושקיפות המשטר נותרה בעיה עד היום. במקביל, משקיפים רבים סבורים שהשחיתות של הרשויות הולכת ונעשית רחבה יותר.

באופן עקרוני, רווחת הדעה בחברה הרחבה כי כל בעיה בכלכלה ובמדיניות ניתנת לפתרון באמצעות העמדה לדין פלילי. מעת לעת, לנושא השבת עונש המוות, כמו גם ליוזמות אחרות המכוונות להגברת האחריות הפלילית לפשעים ספציפיים, סיכויי הצלחה גבוהים יותר מאשר להצעות חוק המכוונות להקלה בענישה. עבירות עסקיות ורשמיות גורמות לרוב לענישה חמורה לא פחות מאשר על עבירות אלימות. עם זאת, הצעת חוק להקלה בענישה על פשעים כלכליים נמצאת כעת בבחינה בפרלמנט. הצעת חוק זו צופה את החלפת המאסר בסנקציות כספיות במקרים רבים.

מבחינת הציבור הרחב, השוויון של כל אדם בפני החוק ובית המשפט נותר כמובן חשוב. עם זאת, על פי הדעה הרווחת, הכסף מאפשר לפושעים האמיתיים להימנע מאחריות פלילית, בעוד שאדם חסר חשיבות יכול לקבל שנות מאסר רבות על פשע חסר חשיבות.

רמת הענישה על פשעים נותרה חמורה מאוד, כאשר רוב סעיפי החוק הפלילי מציינים כליאה כעונש. הטווח בין הסנקציות המינימליות והמקסימליות על פשע מגיע לפעמים לשבע עד שמונה שנים, ולשופט יש שיקול דעת בלתי מוגבל למעשה בהטלת עונש בגבולות אלו. הקוד גם מאפשר הטלת עונש נמוך ממגבלת המינימום.

ברמה הלאומית, פקידי המדינה ונציגי המדינה קשורים באופן נרחב לשחיתות ולפלילים. יש דעה שאף אחד לא השיג עושר באוקראינה באמצעים כנים, ושכוח משמש אך ורק לאינטרסים עסקיים. בעוד שאף קבוצה אתנית ספציפית לאומית קשורה לפלילים בדעת הקהל, מבחינה אזורית קבוצות מסוימות עשויות להיתפס כמקורות הפשיעה העיקריים. עם זאת, בתרגול היומיומי, המשטרה מפלה לרעה את רומא, אנשים מהקווקז ואנשים אחרים בעלי מראה לא-סלאבוני.

392

ארקדי בושצ’נקו גנאדי טוקרב

די קשה להעריך את מגוון הפשעים האמיתי מכמה סיבות. באופן מסורתי, הגישה לאפקטיביות של מערכת אכיפת החוק היא בהתייחס ליחס בין פשעים שנפתרו לפשעים שבוצעו, שלפי הסטטיסטיקה הרשמית הוא 92-93 אחוזים עבור רציחות, ו-98-99 אחוזים או יותר עבור פשעים בתחום פעולות סמים לא חוקיות. 160 הספקות נמשכים לגבי נכונותם של נתונים אלה. הגישה המסורתית היא לתכנן מראש את האינדיקטורים לגבי מספר הפשעים שנפתרו, ולמרות שהדבר מוכחש רשמית על ידי רשויות אכיפת החוק, זו נותרה אחת הסיבות העיקריות להתנהלות לא הולמת מצד אותם גופים. אחת התוצאות היא שמספר הפשעים יכול לרדת רק באמצעות מניפולציה של החישובים. בשנים האחרונות דיברו כמה שרי פנים על טיפול בזיוף רישום תלונות פליליות, וכל גישה שונה עשויה להשפיע גם על מדדי הפליליות. האינדיקטורים הרשמיים של פשעים אמינים יותר בתחום של פשעים אלימות חמורים, שם מניפולציה פחותה.

6. מסקנות והמלצות

6.1 בעיות עיקריות

במהלך שני העשורים האחרונים, מערכת המשפט הפלילי האוקראינית עברה שינויים רבים. הוכנסו עקרונות של שוויון נשק ושל הליכים יריבות, ותיקונים משמעותיים בחקיקה נועדו להגביר את זכויות ההגנה. הסמכות להתערב בזכויות אדם בסיסיות במהלך העמדה לדין פלילי הושמה בעיקר בשליטה שיפוטית, תוך שיפור אמצעי ההגנה מפני שרירותיות. אף על פי כן, הלכה למעשה, בהיעדר מערכת של סיוע משפטי, מלמדת כי המטרה של הבטחת הגנה פלילית יעילה עדיין רחוקה למדי.

160 סטטיסטיקות של משרד הפנים בכתובת: http://mvs.gov.ua/mvs/control/ma@in/control/ main/uk/publish/article/374130.

393

אוקראינה

זהה למעשה כמו עם מעצר לא מוכר. במהלך תקופה זו, אדם, בהיותו למעשה חשוד, נותר מחוץ להישג ידם של אמצעי הגנה בסיסיים החלים על החשוד על פי דין (לרבות הודעה על זכויות אלו). כתוצאה מכך, המשטרה, תוך שימוש בצורות שונות של כפייה, משיגה מה שמכונה ‘הסבר’, המכיל לעיתים קרובות הודאה בביצוע פשע ולעתים קרובות יוצר בסיס להמשך חקירות פורמליות. כתוצאה מכך, הנוהג של מעצרים לא מוכרים או מנהליים מבטל את אמצעי ההגנה המחמירים הללו כביכול.

בהתחשב בשימוש התכוף בהצהרות בכתב מחוץ למשפט במשפט והקשיים הקשורים בהזמנת עדים לחקירה נגדית בבית המשפט, להודאה יש תפקיד מכריע בהרשעת הנאשמים. זאת ועוד, לבית המשפט אין הליך לאימות ‘התנדבות’ או אחרת של הודאה, והוא מסתמך תדיר על החלטת רשויות התביעה בעניין זה. המציאות הבולטת היא שבהודאה שהתקבלה במשטרה, ממצא אשמה נקבע בדרך כלל מראש, וכל מאמצים של ההגנה להפריך זאת הם כמעט חסרי תוחלת.

במצב שבו עד אינו יכול לזכור את נסיבות הפשע, בית המשפט נוהג לקרוא את העדות המוקדמת של אותו עד ‘כדי לרענן’ את זכרונו. למעשה, הדבר מחליף לעתים קרובות את עדותו בעל פה של העד, ובכך הופך חקירה נגדית יעילה לבלתי אפשרית. כתוצאה מכך, קריאת רשומות כתובות (פרוטוקולים) המכילים עדויות של עדים, במקום לחקור אותו/ה בחדר המשפט, היא נוהג נפוץ מדי.

מעצר קדם משפט הוא שימוש יתר ולעיתים ארוך באופן בלתי סביר, והחלטות בתי המשפט בעניין מעצר קדם משפט או הארכתו נשענות לעיתים קרובות על חומרת האישומים נגד נאשם ומשתמשות בנוסחאות סטריאוטיפיות, מבלי להתייחס לעובדות הספציפיות של המקרה. זאת ועוד, לנאשם אין זכות חוקית לפתוח בהליכים משפטיים לבחינת עילות המעצר במהלך חקירת קדם המשפט, ורק יש לו אפשרות לדחות את הגשת התובע במהלך הביקורת האוטומטית במעצר. זאת ועוד, עמדת ההגנה נחלשת בעיון כזה בשל חוסר גישה לתיק טרם סיום חקירת קדם המשפט.

כמו כן, נותר מחסור בכללי ראיות ברורים ומפורטים, מה שמביא לאי שוויון זרועות בין התביעה להגנה בהליך הפלילי. הן על פי החוק והן על פי הפרקטיקה השיפוטית, מחויב בית המשפט לשקול את כל הראיות שהביא התובע בתיק חקירה קדם משפט, בשל היעדר הליך להרחקת ראיות שהושגו שלא כדין או שלא בצדק. יחד עם זאת, קבילות הראיות שהציגה ההגנה נתונה לשיקול דעתו הבלתי מוגבל של השופט, לאחר שהתחשב בחוות דעתו של השופט.

394

תוֹבֵעַ. בעיה זו מחמירה בשל אי זמינות חוות דעת של מומחה חלופי מטעם ההגנה.

6.2 המלצות

1. ליצור מערכת מנוהלת ביעילות של סיוע משפטי חינם, כולל תוכנית ייעוץ משפטי של תחנת המשטרה, עם מימון תקציבי מאובטח והולם; ביצירת מערך סיוע משפטי, לפיתוח מערכת מתאימה של בקרת איכות, אבטחה ושמירה בו זמנית על עקרון עצמאותו של עורך הדין; לספק הליך בר ביצוע להערכת זכאותם של פונים לסיוע משפטי, על מנת להבטיח גישה מהירה לעורך דין; לספק מימון מספיק לחקירת התיק על ידי ההגנה.

2. לבטל את הנוהג של מעצר לא מוכר וכל מניפולציה על ידי הליכים משפטיים; הבטחת זכויות הגנה מעשית ואפקטיביות עבור כל אדם ‘נאשמים’ בהתאם לסעיף 6 ל-ECHR (כולל הכנסת ‘כתב זכויות’ והחובה לוודא שהאדם מבין את זכויותיו בצורה נאותה); לזהות את תחילת המעצר כרגע שבו נדרש האדם, בכוח או בציות לפקודה משטרתית, להישאר עם שוטר או במקום שיזהה שוטר; להרחיב את הערבויות המוצמדות לחשוד בפלילים גם לאנשים שנעצרו בגין עבירה מנהלית.

3. להנהיג כללי ראיה ברורים בהליך הפלילי, לרבות כללים המדכאים כל ראיה שהושגה בכפייה ו/או כתוצאה מהפרה בוטה של זכויות אדם, וכן נהלים מפורטים להרחקת ראיות לפני השלמת המשפט, לצורך אימות. מרצון של כל הודאה לכאורה, כאשר לבית המשפט יהיו סמכויות רחבות לבחון כל ראיה וסוגיה קשורה; להגביל את שיקול דעתו של השופט בכל הנוגע לקבלת ראיות, באמצעות הכנסת כללים ברורים וצפויים.

4. להבטיח בחוק את זכותה של ההגנה לקיים חקירה ¬וחקירה נגדית של עדים באולם בית המשפט, ואת אי קבילותן של הצהרות חוץ משפטיות בכפוף לחריגים רק במקרים נדירים ביותר ולאזן הודאה כזו באמצעי הגנה נוספים להגנה יעילה.

395

אוקראינה

5. במקרה של הליכים מזורזים המבוססים על בקשת הנאשם, לספק ערבויות מחמירות מפני תביעות בלתי רצוניות המספקות, למשל, ייצוג חובה של הנאשם במקרים כאלה, הליכים שיפוטיים קפדניים לאימות רצונותו ואימות העילה הסבירה. בגין האישום נגד הנאשם.

6. לבטל את הנוהג של שליחת תיק לחקירה נוספת קדם משפט ולשלול כל סמכות של בית המשפט לאסוף ראיות פרופריו מוטו מטעם התובע; להבטיח את חשיפת הראיות על ידי התובע במהלך חקירת קדם המשפט בזמן ובהיקף המספיקים להכנת ההגנה, לרבות לצעדים חשובים, למשל, כגון דיוני ערבות או כל טענה.

7. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים

גרנט 1914

FepneT M. (Gernet, M.), Vcmae yronoenoro cydonpouseodcmea. CucmeMammecKuu KOMMeHmapuu (חוק סדר הדין הפלילי, פרשנות שיטתית), מס’ 1, 1914.

Gladwell nd

Gladwell, D., לשעבר רשם של בית המשפט האזרחי לערעורים עבור אנגליה ווילס (בריטניה), http://pravo.prostir.ua/data?t=2&q=998.

קובזין 2007

Kobzin, D., וחב’, ניטור מערכת הסיוע המשפטי החופשי באזור חרקוב.

תוצאות מחקר סוציולוגי, קייב, קרן הרנסנס הבינלאומית, 2007.

מקברייד 2003

McBride, J., הערות על טיוטת קוד סדר הדין הפלילי של המנהל הכללי לעניינים משפטיים של מועצת אירופה (גרסה של דצמבר 2003 – רפ. DGI/DOC/CPC/ (2004) http://www.helsinki.org.ua/ en/index.php?id=1115222374.

396

ווגלר 2007

Vogler, R., הערות על טיוטת הקוד של סדר הדין הפלילי ה, ספטמבר 2007.

יבורסקה 2011

Yavorska, V., הגנה מפני האשמה פלילית: כיצד להפוך את זה לנגיש לכל אחד. דיווח על פעילות PDOs בשנת 2010, קייב, קרן הרנסנס הבינלאומית, 2011

פרקים בליקוטים

זכרוב 2011

Zakharov, E. and Martinenko, O., ‘MIA and Human Rights’, בתוך: A. Buschenko and E. Zakharov (עורכים), Human Rights in Ukraine 2009—2010. דו”ח ארגוני זכויות האדם, חרקוב: זכויות האדם, 2011, עמ’ 16, http://helsinki.org.ua/en/index.php?id= 1298384061

מקרים

בנדלטוב נגד אוקראינה

תיק ה-ECtHR נמסר לממשלה, Bandaletov v. Ukraine, No. 23180/06, http://cmiskp.echr.coe.int/tkp197/view.asp?action=html&documentId=874442&po rtal=hbkm&source=externalbydocnumber89&B2801F6F19A19F6F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F16F19A

דורונין נגד אוקראינה

ECtHR 19 בפברואר 2009, Doronin v. Ukraine, No. 16505/02.

גורפקה נגד אוקראינה

ECtHR 8 באפריל 2010, גורפקה נגד אוקראינה, מס’ 38789/04.

חרוונקו נגד אוקראינה

ECtHR, 10 בפברואר 2011, חרונקו נגד אוקראינה, מס’ 40107/02

קורנב וקרפנקו נגד אוקראינה

ECtHR, 21 באפריל 2011, 21 באוקטובר 2010, קורנב וקרפנקו נגד אוקראינה, מס’ 17444/04.

397

אוקראינה

ניקולאי קוצ’רנקו נגד אוקראינה

ECtHR, 19 בפברואר 2009, ניקולאי קוצ’רנקו נגד אוקראינה, מס’ 16447/04

נצ’יפורוק ויונקלו נגד אוקראינה

ECtHR, 21 באפריל 2011, Nechiporuk and Yonkalo v. Ukraine, No. 42310/04

שבלניק נגד אוקראינה

ECtHR 19 בפברואר 2009, שבלניק נ’ אוקראינה, מס’ 16404/03.

יארמנקו נגד אוקראינה

ECtHR 12 ביוני 2008, Yaremenko v. Ukraine, No. 32092/02

זגורודני נגד אוקראינה

תיק ה-ECtHR נמסר לממשלה, Zagorodniy v. Ukraine, No. 27004/06, http://cmiskp.echr.coe.int/tkp197/view.asp?action=html&documentId=871359&po rtal=hbkm&source=externalbydocnumber69A260F19A16F19F19A16F16F19A16F16F19A169F19A169F19A166F19A136F16F16F19A

חֲקִיקָה

חוּקָה

חוקת אוקראינה, 1996, כפי שתוקן

CAO

קוד על עבירות מנהליות של אוקראינה, 1984, כפי שתוקן

המק”ס

חוק סדר הדין הפלילי, 1961, בשינויים

חוק מעצר במעצר, התשנ”ג-1993, בתיקון

חוק בדיקה משפטית, התשנ”ד-1994, בתיקון

חוק על אמנות בינלאומיות של אוקראינה, 2004

חוק המיליציה, 1990, בתיקון.

צו נשיא אוקראינה מיום 10 ביוני 1997, מס’ 503/97.

398

נוהל תגמול עבודת עורכי דין במתן סיוע משפטי לאזרחים בתיקים פליליים על הוצאות המדינה, התקבל בצו של קבינט השרים של אוקראינה מיום 14 במאי 1999, מס’ 821, בתיקון.

תקנות רישום ממלכתי של תקנות משרדים וגופים מבצעים אחרים שנתקבלו בצו על ידי קבינט השרים מיום 28 בדצמבר 1992, מס’ 731.

תקנה של משרד הפנים ומחלקת המדינה של אוקראינה בעניין ריצוי עונש מיום 23 באפריל 2001, מס’ 300/73.

תקנה של משרד הפנים על אימוץ ההוראה בדבר חדרי ביצוע פעולות חקירה ואחרות באיברים ובמחלקות הפנים מיום 18 בדצמבר 2003, מס’ 1561, פסקה 3.

תקנות בדבר הליך מעצר קצר מועד של אנשים החשודים על ידי ועדת הפשע, התקבלו בצו של הנשיאות של המועצה העליונה של ברית המועצות ב-13 ביולי 1976, מס’ 4203 – IX, סעיף 3.

החלטה של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 16 בנובמבר 2000, מס’ 13-rp/2000

החלטה של בית המשפט החוקתי של אוקראינה מיום 30 בספטמבר 2009, מס’ 23—rp/2009

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 4 מיום 25 באפריל 2003 על בקשת בית המשפט למעצר על מעצר והארכת תקופות המעצר בשלבי חקירה וחקירה קדם משפט.

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 8 מיום 24 באוקטובר 2003 בדבר יישום חקיקה הנותנת זכות הגנה בהליכים פליליים.

החלטת מליאת בית המשפט העליון של אוקראינה, מס’ 6 מיום 30 במאי 2008 בדבר יישום חקיקה פרוצדורלית פלילית בזמן בדיקה מוקדמת של תיקים פליליים בבתי משפט בערכאה ראשונה.

מקורות רשמיים

ניוזלטר ‘Vidomosti Verkhovnoyi Rady Ukrayiny’, 1993, מס’ 4, סעיף 19.

ניוזלטר ‘Oficialnyi visnyk Ukrayiny’ מ-21 ביולי 2000, מס’ 27, עמ’. 1, סעיף 1109.

399

אוקראינה

מקורות אינטרנט

רישום פסקי הדין של ארצות הברית של אוקראינה, http://reyestr.court.gov.ua/Search.

סטטיסטיקה של בית המשפט העליון של אוקראינה, http://www.scourt.gov.ua.

מרקוק ורודניק 2005

Marchuk, F. and Rudnik, G., ניתוח של ביצוע הליכים משפטיים על ידי בתי המשפט הנפוצים בשנת 2005 (על פי סטטיסטיקה שיפוטית), בכתובת:

http://www.scourt.gov.ua/clients/vs.nsf/0/7AE38564311662A9C325718C003E28B 8?OpenDocument&CollapseView&RestrictToCategory=7AE38564311662A7C8208=A7C8208

Rudnik nd

Rudnik, G., ניתוח ביצוע הליכים משפטיים על ידי בתי המשפט הנפוצים בשנת 2009 (על פי סטטיסטיקה שיפוטית), בכתובת:

http://www.scourt.gov.ua/clients/vs.nsf/0/09F805995C5F5CA6C2257752002A196 D?OpenDocument&CollapseView&RestrictToCategory=09F805995C5F5CA6C5205&Count

Rudnik and Apanasenko nd

Rudnik, G. and Apanasenko, O., ניתוח של ביצוע הליכים משפטיים על ידי בתי המשפט הנפוצים בשנת 2010 (על פי סטטיסטיקה שיפוטית), בכתובת:

http://www.scourt.gov.ua/clients/vs.nsf/0/4034B350D7EB0B50C22578AF00236E 6D?OpenDocument&CollapseView&RestrictToCategory=4034B350D7EB0B560C&Count=6D050&Count=6D025

מקורות אחרים

Mamepianu do rpoMadcbKux cnyxaHb e KoMimemi 3 numaHb 3aKOHodaeuoro 3a6e3- neueHbn npaeooxopoHHo’t diu:ibnocmi Bepxoeuo’t Padu Yrpamu «Upo dornpuMamn. npae niodmiu e diu:ibnocmi opemie euympimmx cnpae » (חומרים לשימוע הציבורי של ועדת המועצה העליונה של אוקראינה להוראת חקיקה של פעילות אכיפת חוק על שמירת זכויות אדם בפעילות גופים לעניינים פנים), קייב, 201

כללים פדרליים של סדר הדין הפלילי, תקנה 12 (ב) (3), כותרת קוד ארה”ב 28A Judiciary and Judicial Procedure (נספח), 1946, כפי שתוקן

400

כללי הראיות הפדרליים, כותרת קוד אמריקאי 28A משפט ופרוצדורות משפט (נספח). 1975, כפי שתוקן.

401

אוקראינה

נִספָּח

גב’ NA Vagyna, יו”ר, איגוד עורכי הדין ‘סוכנות ההגנה’

מר VV שבצ’וק

התובע של העיר חמלניצקי (למידע)

28 בפברואר 2008

במסגרת מתן סיוע משפטי בתיקים פליליים על ידי חלק מעורכי הדין מהמשרד, ישנם מקרים חוזרים ונשנים בהם אדם (חשוד, נאשם), אשר מונה לו עורך דין של המשרד, לאחר פגישה לפני החקירה הראשונה, מסרב להעיד, בהסתמך על סעיף 63 של חוקת אוקראינה, אם כי בעבר בזמן קבלת הסבר על ידי קצינים בגוף חוקר, ובמהלך חקירה כעד, הוא/היא מסרו עדויות עקביות לגבי ביצוע הפשע על ידו/ה.

התרחשויות כאלה בעתיד יפריעו לקביעת האמת בתיק, ולפיכך במעשיו של מנהל החקירה (הבירור) בתיק הפלילי, יש סיבות לשקול כי החקירה התנהלה באופן סתמי. אופן לא שלם…, המגביל בעתיד את האפשרות להפנות את התיק הפלילי לבית המשפט בשל אי שלמות חקירת קדם המשפט, וכן מביא לעיכובים כפויים בתיק הפלילי, בניגוד לדרישות החוק ו. כללים מחלקתיים המסדירים את פעילות חקירת קדם משפט וחקירת תיקים פליליים על ידי סוכנויות חקירה קדם משפט…

מתעוררת העילה לשקול שמשרד עורכי הדין ‘סוכנות ההגנה’, ממניעים, סיבות ותמריצים לא ידועים, נוקט ביודעין ‘טקטיקות של מימוש ההגנה’ על ידי שימוש בסעיף 63 לחוקת אוקראינה, אשר משפיע לרעה על מהלך החקירה. תיקים פליליים, קביעת האמת בתיק וכן חלוקת אחריות פלילית על אשמים, מה שיוביל בעתיד להפרת עקרונות הפעילות המשטרתית – מניעת פשע – וכן להפרה של הוראות החקיקה הקיימת., ובכך לעכב את חקירת התיקים הפליליים. אחרי הכל, איך אפשר למנוע ביצוע עבירה חדשה אם האדם מבין שלא הטיל עונש על מי שכבר בוצע, והיעדר העונש רק מעודד ביצוע עבירות חדשות.

בהתאם לדרישות החקיקה הפרוצדורלית הפלילית של אוקראינה בנוגע לחובות ולזכויות של סנגור, דהיינו לפי סעיף 48,

402

סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי של אוקראינה, סניגור מחויב שלא להפריע לקביעת האמת בתיק באמצעות ביצוע הפעולות שמטרתן לגרום לעד או לקורבן לסרב להעיד, או למסור ביודעין. עדויות לא נכונות… [או] כדי לעכב את החקירה או המשפט של התיק

…

MV Kaschuk

רֹאשׁ

אגף החקירות של משטרת חמלניצקי

403

חלק ג’

ניתוח ומסקנות

פרק 8 עמידה בתקנים אירופיים

1. מבוא

בפרק זה אנו מנתחים את הנתונים מחמש המדינות במחקר תוך התייחסות לסטנדרטים האירופיים לגבי גישה להגנה פלילית יעילה שבדקנו בפרק 2. כפי שהוסבר בפרק 1, סעיף 3, הגישה שלנו להערכת גישה לפשע יעיל ההגנה כוללת לא רק בחינה של חוקים רלוונטיים הנוגעים לזכויות פרוצדורליות, אלא גם את התקנות, המוסדות והנהלים הנותנים תוקף (או לא) לאותן הוראות חוק. בחינה מוגבלת לחוק תהיה בהכרח חלקית, ולעתים קרובות מטעה. כל החוקים והזכויות המשפטיות דורשים כמובן פרשנות אך הניסיון של אותם חוקים וזכויות על ידי חשודים ונאשמים מתווכת על ידי מספר גורמים. ראשית, חוקים רלוונטיים עשויים להיות מתווספים בתקנות מפורטות ברמה הלאומית, ולעתים המקומית, והן חיוניות בהפיכת זכויות ברמה גבוהה – שעשויות להתקיים כדי לשרת מטרות פוליטיות רחבות או כדי להוכיח עמידה בנורמות בינלאומיות – לזכויות שעלולות להיות להיות מובן וליישם בהקשרים עובדתיים מסוימים. שנית, זכויות פרוצדורליות, כמשתמע מהמונח, עולות בהקשר של הליכים פליליים, שעליהם אחראים שורה של מוסדות, ויחידים העובדים עבורם. למוסדות כאלה עשוי להיות מגוון של מדיניות ונהלים הקשורים, במישרין או בעקיפין, בזכויות פרוצדורליות, ומדיניות ונהלים כאלה עלולים, לפעמים, להתנגש זה בזה. יתרה מזאת, האנשים העובדים עבור מוסדות כאלה עשויים להקפיד על מדיניות ונהלים פורמליים, או להתעלם מהם, בהתאם למגוון גורמים, לרבות ערכיהם שלהם, דרישות סותרות שהועלו מהם, והשקיפות והאחריות של ההחלטות שהם מקבלים. בהתחשב במרכזיות הסיוע המשפטי לגישתנו לגישה להגנה פלילית יעילה, החלק השלישי של הערכתנו

407

עמידה בתקנים אירופיים

נוגע לעורכי דין ולמקצוע עריכת הדין. כך אנו בוחנים את הראיות לגבי התרבות והכשירות המקצועית של עורכי דין הפועלים למען חשודים ונאשמים, האם יש מספר מספיק של עורכי דין המוכנים ויכולים לבצע עבודת הגנה פלילית, במיוחד בתיקי סיוע משפטי, והאם קיימות מערכות ש לאפשר להם לספק את שירותיהם מתי והיכן שהם נדרשים, במיוחד עבור אותם חשודים ונאשמים שאינם יכולים לעמוד בשכר טרחת עורכי דין.

גישתו של ה-ECTHR לזכויות פרוצדורליות כרוכה בהערכה, בהקשר העובדתי של מקרה מסוים, האם הזכות להליך הוגן קוימה באופן כללי. 1 כתוצאה מכך, בית המשפט רשאי לקבוע שהזכות להליך הוגן קוימה, אף על פי שהופרו זכויות פרוצדורליות ספציפיות, אם הפרות אלו פוצו על ידי מאפיינים אחרים של המקרה המסוים. על מנת לקבוע סטנדרטים שניתן ליישם על הערכה של גישה להגנה פלילית יעילה, אנו מתייחסים לזכויות פרוצדורליות כזכויות בדידות ועורכים הערכה בהתאם. עם זאת, בתוך כך, חשוב לזכור כי זכויות פרוצדורליות אינן קיימות בנפרד. אמנם זה נכון שהפרת זכות ספציפית עלולה לא להפוך משפט בלתי הוגן בסך הכל, אבל זה גם המצב שעמידה לכאורה לזכות פרוצדורלית עשויה שלא לעמוד בדרישות של הגנה פלילית יעילה אם גורמים אחרים יהפכו את הציות כאמור לבלתי יעיל. לדוגמה, כפי שקורה במספר תחומי שיפוט במחקר זה ובתחומי שיפוט אחרים, זכות לסיוע משפטי החלה כאשר אדם נעצר מהווה הגנה פרוצדורלית לא יעילה אם למשטרה יש סמכויות לעצור אדם ללא (פורמלית) ) מעצרם, אם מעצר מוגדר באופן שישלל צורות מעצר אחרות על ידי המשטרה, או אם למשטרה מורשים לעצור ולחקור חשוד בפועל כעד.

הערכתנו לגבי הזכויות הפרוצדורליות הרלוונטיות לגישה להגנה פלילית אפקטיבית פועלת לפי אותו מבנה כמו השיקול של זכויות אלו בפרק 2. בעוד, במידת הצורך, אנו מסכמים את ECHR ואת דיני האיחוד האירופי על כל זכות מסוימת, ייתכן שיהיה צורך להתייחס אל פרק 2 על מנת להבין את מלוא המורכבות של התקנים הרלוונטיים. לפני תחילת הניתוח, תחילה אנו מספקים קווי מתאר רחבים של תחומי השיפוט הנוגעים בדבר.

ראה פרק 2, סעיף 8.

408

2. ההקשרים הלאומיים

חמש המדינות במחקר הן מגוונות מבחינה גיאוגרפית, בעלות היסטוריה שונה באופן משמעותי, ובעוד לארבע מהן יש אוכלוסיות קטנות יחסית, החמישית, אוקראינה, כוללת יותר מכפול מאוכלוסיית ארבע האחרות ביחד. 2 הם גם מגוונים מבחינה אתנית, ולחלקם יש גם אוכלוסיות מיעוט אתני משמעותי. מה שהם חולקים זו תקופה המשתרעת על פני חלק ניכר מהמאה העשרים, במהלכה הם היו חלק מהגוש הסובייטי, ובמהלכה מערכות המשפט הפלילי שלהם שיקפו את המודל הסובייטי. 3 מאז התמוטטות הגוש הסובייטי בסוף שנות ה-80, כל המדינות ביצעו התאמות משמעותיות למערכות המשפט הפלילי שלהן, אם כי הרפורמות היו משמעותיות יותר בתחומי שיפוט מסוימים בהשוואה לאחרים. בולגריה, גאורגיה, ליטא ומולדובה הציגו קודים פליליים חדשים במהלך העשור הראשון של המאה הזו, ואוקראינה שינתה את קודיה, כאשר קוד הליך פלילי חדש צפוי במהלך 2012. 4 בעוד שהרוב ביקשו להנהיג עקרונות יריבים, לפחות בשלב המשפט, ג’ורג’יה אימצה במפורש מערכת יריבות מלאה עם משפט מושבעים במקרים חמורים יותר. כולם נאלצו להתמודד עם האתגרים הטמונים בשינוי השיטה שלהם מאחת שבה הנאמנות העיקרית של המשטרה, התובעים, השופטים ואפילו עורכי הדין הייתה למדינה, לכזו שמשקפת, לפחות עקרונית, את המאפיינים של ליברל. דמוקרטיה הדורשת מערכת משפט עצמאית ותפקיד פחות חזק לתובעים.

במידה מסוימת, התפתחויות אלו הושפעו מההצטרפות ל-ECHR, כאשר כל המדינות אשררו את האמנה במהלך שנות ה-90. ברובם, אם לא בכולם, האמנה שולבה במשפט הפנימי, אך הייתה דרגות שונות של התנגדות לשקף את האמנה בחוקים, בפסקי דין ובנוהגים של בתי המשפט, וכל חמש המדינות היו מושא לפסקי דין שלילי על ידי בית הדין לזכויות אדם. בשנת 2011 האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה מתחה ביקורת על בולגריה, מולדובה ואוקראינה, יחד עם שש מדינות נוספות, על ‘ליקויים מערכתיים גדולים’ הגורמים להפרות חוזרות ונשנות של ECHR, וכן זיהתה את גאורגיה כעל

בולגריה 7.4 מיליון, גאורגיה 4.4 מיליון, ליטא 3.2 מיליון, מולדובה 3.5 מיליון ואוקראינה קצת פחות מ-43 מיליון.

להסבר קצר על הגישה הסובייטית להליך הפלילי ראה פרק 1, סעיף 2.

חוק סדר הדין הפלילי החדש עבר בקריאה ראשונה ב-9 בפברואר 2012, אם כי היו קריאות לתיקון יסודי, במיוחד כדי לצמצם את תקופת המעצר הראשוני של המשטרה מ-72 ל-24 שעות. ראה http://khpg.org/en/index.php?id=1331108266.

409

עמידה בתקנים אירופיים

נתקל בבעיות יוצאות דופן. 5 במקרה של בולגריה וליטא, ההתפתחויות הושפעו גם מההצטרפות לאיחוד האירופי, ליטא ב-2004 ובולגריה ב-2007. הקריטריונים לחברות, כפי שהוגדרו על ידי המועצה האירופית בקופנהגן ב-1993, כללו דרישה שהצטרפות מדינות מראות “שהמדינה המועמדת השיגה יציבות של מוסדות המבטיחים דמוקרטיה, שלטון החוק, זכויות אדם וכיבוד מיעוטים והגנה עליהם”, ועצמאות שיפוטית נחשבה כהיבט מרכזי של כיבוד שלטון החוק. 6 מאז ההצטרפות, בולגריה וליטא היו, כמובן, כבולות לחקיקה של האיחוד האירופי בתחום המשפט הפלילי ויהיו כבולים לחקיקה במסגרת ‘מפת הדרכים’ של הזכויות הפרוצדורליות. 7

הרפורמות במוסדות והליכי המשפט הפלילי היו, במידה רבה או פחותה, שנויים במחלוקת בכל מדינות המחקר, וממשיכות להיות כאלה. ההתפתחויות לא הלכו בדרך ליניארית, ובמספר מדינות העדיפות הראשונית שניתנה לאימוץ הליכים פליליים הוגנים ושקופים יותר הוחלפה בצורך אמיתי, או נתפס, להפחית את רמת הפשיעה ולספק את דרישות הציבור הנוגעות לפחד. של פשע. עם זאת, תפיסות הציבור לגבי מערכות המשפט הפלילי והמוסדות בחמשת מחוזות השיפוט הן בדרך כלל גרועות. בכל המדינות נראה כי לציבור יש חששות משמעותיים, ולפי הנראה, מוצדקים מהיבטים של מערכת המשפט הפלילי. תפיסה ציבורית של שחיתות בקרב המשטרה באוקראינה תואמת לתפיסה דומה של שחיתות של מערכת המשפט במולדובה, ושל שחיתות של המערכת באופן כללי יותר בבולגריה. בליטא מחקר שנערך בשנת 2009 הראה כי בעוד שרק רבע מהמשיבים סברו שהיחס לחשודים בפלילים מקובל, לכמחציתם הייתה דעה נמוכה הן של המשטרה והן בבתי המשפט, עם מידה משמעותית של חוסר אמון. בג’ורג’יה, נראה כי ניסיונות הממשלה להתמודד עם שחיתות ופשע מאורגן על ידי שינויים במערכת המשפט הפלילי זכו להצלחה רבה, אך יש חששות משמעותיים לגבי השפעתם של הממשלה ושל התובעים על עצמאותה של הרשות השופטת. בסיכון.

מאפיין משותף לכל המדינות במחקר הוא היעדר מידע סטטיסטי על היבטים של מערכת המשפט הפלילי, והיעדר מחקר קפדני ועצמאי על האופן שבו פועלים תהליכי משפט פלילי.

יישום פסקי דין של בית הדין האירופי לזכויות אדם, החלטת האסיפה הפרלמנטרית 1787 (2011).

ראה OSI 2001, p. 9.

ראה פרק 1, סעיף 4.3.

410

תרגול. במדינות מסוימות המחסור במידע הוא די בולט. באוקראינה, למשל, אין סטטיסטיקה זמינה לציבור על מספר האנשים שנעצרו על ידי המשטרה. בבולגריה הנתונים הסטטיסטיים מוגבלים, ובמקום שבו הסטטיסטיקה הרשמית כן מזהה סיבה לדאגה, כמו ייצוג יתר של אנשי רומא במערכת המשפט הפלילי, חסר מחקר כיצד ומדוע זה קורה. במולדובה חסרים נתונים סטטיסטיים מהימנים על פעולת מערכת המשפט הפלילי, ובמיוחד, נראה שמספר הפשעים לא מתועד באופן עקבי על ידי המשטרה. נראה כי העמדה ביחס למידע סטטיסטי בליטא טוב במקצת, אם כי גם כאן חסרות ראיות מחקריות על פעולת מערכת המשפט הפלילי. התמונה הכללית לגבי סטטיסטיקה ומחקר אינה שונה מזו שנמצאה ברבות, אם כי לא כולן, מהמדינות במחקר המקורי של ההגנה הפלילית האפקטיבית באירופה, 8 אלא בהקשר של השינויים העצומים שמערכות המשפט הפלילי במדינות במחקר זה עברו, וממשיכים לחוות, היעדר מידע סטטיסטי וראיות מחקריות מהווים סיבה לדאגה עמוקה.

3. גבולות הניתוח

כפי שהוסבר בפרק 1, המיקוד העיקרי שלנו הוא הזכויות החיוניות להגנה פלילית יעילה, ולא אלו שרלוונטיות למשפט הוגן כשלעצמו, או זכויות אחרות המובטחות על ידי ECHR. כתוצאה מכך, איננו מבקשים להעריך היבטים של מערכת המשפט הפלילי והתהליכים במדינות במחקר, אשר על אף שיש להם השפעה משמעותית על חשודים ונאשמים, אינם מרכזיים להגנה פלילית יעילה. כך, למשל, איננו בוחנים את משך הזמן בו ניתן להחזיק חשודים במעצר משטרתי, ואף לא את הזמן המקסימלי (או הממוצע) בו ניתן להחזיק נאשם במעצר לפני משפט. באופן דומה, אנו מתעלמים במידה רבה מכללי הוכחה (אם כי אנו נותנים שיקול מסוים למנגנוני הראייה בהקשר לאכיפה של כללים פרוצדורליים), ואיננו שוקלים גזר דין. באותה מידה, למרות שהפרקים על המדינות המתאימות מספקים תיאור מסוים של מדיניות, מוסדות ותהליכים בתחום המשפט הפלילי, זה בעיקר במטרה לספק הקשר כלשהו להבנת הזכויות שאנו כן בוחנים, והן אינן מופיעות בניתוח ב הפרק הזה. לבסוף, באיסוף

8 Cape et al. 2010, עמ’ 550 ו-558.

411

עמידה בתקנים אירופיים

נתונים עבור המחקר קיבלנו במידה רבה הגדרות מקומיות של מה שמסתכם ב’הליכים פליליים’. 9 למספר תחומי השיפוט במחקר יש חוקים ונהלים נפרדים לטיפול בעבירות ‘מנהליות’ או ‘רגולטוריות’. למערכות כאלה יש חלק, אפילו לרוב, המאפיינים של הליכים פליליים, אולם למי שנחשד או מואשם בעבירות מנהליות או רגולטוריות יש לרוב פחות זכויות פרוצדורליות מאלה החשודים או הנאשמים בעבירות פליליות. יתר על כן, לעיתים קרובות יש קשרי גומלין בין שתי המערכות – חקירה של עבירה מינהלית עלולה להסתיים בכך שאדם יועמד להליך פלילי.

אין הכוונה לשדר את הרושם שנושאים אלו אינם חשובים, וכן שאינם ראויים ללימוד או אינם מעוררים חששות משמעותיים. לאור הזמן והמשאבים הזמינים למחקר זה, התרכזנו במטרה העיקרית שלו – לבחון גישה להגנה פלילית יעילה.

4. הזכות למידע

ישנם שלושה מימדים לזכות למידע: הזכות לקבל מידע על זכויות פרוצדורליות; הזכות למידע על מעצר ומהות ועילת האישום/האשמה; והזכות למידע לגבי ראיות מהותיות. 10

4.1 מידע על זכויות

לזכויות אין ערך לאדם שאינו יודע עליהן. כפי שצוין בפרק 2, סעיף 4.1, ECHR אינו דורש במפורש מחשוד או נאשם ליידע את זכויותיו הפרוצדורליות, אך פסיקת ה-ECTHR מחייבת רשויות שיפוטיות לנקוט בצעדים חיוביים כדי להבטיח ציות לסעיף 6 של ECHR, וב מספר מקרים נקבע כי על הרשויות לספק לחשודים מידע על הזכות לסיוע משפטי ולסיוע משפטי. מסירת מידע כזה בכתב אינה מספיקה, ויש לנקוט בצעדים על מנת להבטיח שהחשוד מודע לחלוטין לזכויותיו וכי הוא מבין את ההשלכות של התנהגותו בחקירה. ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע 11 היא מפורשת יותר, מספקת

ראה פרק 2, סעיף 3.

ראה פרק 2, סעיף 4.

ראה פרק 2, סעיף 4.3. ראה גם פרק 1, הערת שוליים 79.

412

שיש למסור לאדם החשוד או נאשם בביצוע עבירה מידע על זכויותיו: גישה לעורך דין, במידת הצורך ללא תשלום; להודיע על החיוב; לפרשנות ותרגום; ולהביאו מיידית בפני בית משפט אם ייעצר. יש למסור את המידע בהקדם, ובשפה פשוטה ונגישה, ובמקום שאדם נעצר, יש למסור לו את המידע בכתב ולתת לו עותק שאותו רשאי לשמור.

בכל המדינות במחקר, קיימות הוראות חוק המחייבות למסור לחשוד או נאשם מידע על (לפחות חלק מה) זכויות הפרוצדורליות שלו, ולמסור מידע כזה בכתב (ובמדינות מסוימות גם בעל פה., למשל, מולדובה ואוקראינה). בכל הנוגע לזכויות שיש לכלול בהודעה, הן ה-ECtHR והן ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע מספקות רשימה מצומצמת יחסית, אך משותף לשניהם מידע על הזכות לסיוע משפטי ולסיוע משפטי. נראה כי בכל המדינות במחקר, החוק מחייב כי הודעת הזכויות חייבת לכלול את הזכות לסיוע משפטי, אך לא כולן מחייבות ליידע חשוד או נאשם על זכותו לסיוע משפטי. בבולגריה, למשל, יש להודיע על כך לאדם המואשם, אך לא בשלב מוקדם יותר של המעצר. ה-ECTHR קבע כי יש למסור מידע על זכות השתיקה כאשר הזכות מתעוררת, וכי הזכות מתעוררת כאשר אדם “נאשמים” (כלומר, כאשר מצבו של האדם הושפע באופן מהותי). 12 למרות שלא נכלל בהודעת הזכויות שיינתנו במסגרת ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע, היא נכללה בנוסח הסופי של ההנחיה. 13 בכל המדינות במחקר, החוק מחייב שהודעה על זכויות חייבת לכלול התייחסות לזכות השתיקה.

עד כדי כך, נראה שההוראות המשפטיות עומדות בקנה אחד עם דרישות ה-ECHR. עם זאת, כאשר בוחנים ביתר פירוט, וגם בהתייחס לדרישות המחמירות יותר של ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע, התמונה פחות חיובית. ככלל, בכל חמש המדינות החוק קובע כי יש למסור את המידע כאשר אדם הופך לחשוד, נעצר או מואשם באופן רשמי, ולפיכך נראה כי בכולן יהיה צורך למסור לחשוד את המידע לא מאוחר יותר. מאשר תחילת חקירה כלשהי. עם זאת, קיימות עדויות לכך שבליטא המשטרה לעיתים קרובות אינה מקיימת את החובה, ובאוקראינה ההשפעה המעשית של הדרישה החוקית מוגבלת על ידי העובדה שלרוב המעצרים הפורמליים קודמת תקופת מעצר בלתי פורמלי, כ

ראה פרק 2, סעיף 6.1.2.

ראה פרק 1, הערת שוליים 79.

413

עמידה בתקנים אירופיים

כתוצאה מכך אנשים שנעצרו בפועל אינם מקבלים מידע שוטף על זכויותיהם הפרוצדורליות. מנגנונים אחרים להתחמקות מזכויות (ולכן, הודעה על זכויות), בפרט טיפול בחשודים דה פקטו כעדים, משמשים במידה מסוימת בכל תחומי השיפוט. 14

אמנם הן פסיקת ה-ECtHR והן ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע שמות דגש על החשיבות של הצעדים הננקטים כדי להבטיח שהמידע מובן, בפועל הליכי אימות פורמליים – של הודעה על זכויות, ויתור על זכויות ושל אם חשודים מבינים את זכויותיהם – לא נראה יעיל. בעוד שהרשומות הרשמיות בליטא ובאוקראינה מראים כי ניתנה הודעה על זכויות, 50% או יותר מהחשודים אומרים שלא קיבלו מידע כל כך. 15 התמונה אינה שונה בשאר המדינות במחקר. אף אחת מהמדינות לא משתמשת ב’כתב זכויות’ סטנדרטי, ובבולגריה, מולדובה ואוקראינה מדווחים כי הזכויות ניתנות בשפה פורמלית וטכנית שאינה מסייעת להבנה. יתר על כן, אף אחת מהמדינות לא דורשת שהפקיד הרלוונטי יוודא שהחשוד או הנאשם מבין את הודעת הזכויות.

4.2 מידע על מעצר, מהות ועילת האישום והאישום

סעיף 5 (2) של ECHR קובע זכות די פשוטה של אדם שנעצר לקבל מידע מיידי, בשפה שהוא מבין, על הסיבות למעצרו. עם זאת, זהו תחום שקשה לווסת אותו ביעילות. כל תחומי השיפוט מתירים מעצר מקוצר, בהיעדר צו או סמכות אחרת, בנסיבות מסוימות, כגון כאשר חשוד נתפס במעשה בוטה, ומעצרים כאלה מבוצעים בדרך כלל בהיעדר פיקוח או הרחק מעיני הציבור. נראה כי החוק בכל אחת מהמדינות, בין בצורת קוד ההליך הפלילי ובין משום של-ECHR יש השפעה ישירה, תואם את דרישת ה-ECHR. עם זאת, ברוב המדינות, חובת מסירת המידע מופרת בפועל. באוקראינה, למרות שנראה שהחובה מתקיימת במקום בו אדם נעצר באופן רשמי, כפי שצוין בסעיף 4.1 לעיל, מעצר רשמי קודם בדרך כלל למעצר לא פורמלי, כאשר המידע הנדרש אינו סביר

ראה פרק 9, סעיף 2.

ובליטא, סקר שנערך ב-2008 הראה שפחות ממחצית מהשוטרים תמיד מודיעים לחשודים על זכויותיהם. ראה פרק 5, סעיף 3.1.1.

414

להינתן. בבולגריה יש עדויות לכך שהחובה מופרת לעתים קרובות, ובגרוזיה המידע בדרך כלל לא ניתן ‘במקום’, אלא במועד מאוחר יותר.

החובה למסור לאדם מידע על האישום, או מהות ועילת האשמה, נגזרת מסעיף 5(2) של ECHR ומסעיף 6(3)(א). המידע חייב להינתן באופן מיידי ובשפה שהאדם מבין, ועליו לחרוג מקריאת הסמכות המשפטית לאישום או האישום בלבד. היקף המידע שיש למסור הוא עובדתי ספציפי, אך הרציונל הוא שהאדם צריך להבין את הטענה במטרה לערער על מעצרו או להכין את הגנתו. לא ה-ECHR ולא ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא הזכות למידע מתייחסות לצורה שבה יש למסור את המידע, למרות שקיימת פסיקת ECtHR לפיה עקרונית יש למסור אותו בכתב. ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי קובעת במפורש כי לאדם שנעצר, או לעורך דינו, יש להעניק גישה לאותם מסמכים בתיק הרלוונטיים לחוקיות מעצרם או מעצרם. 16

בדומה למידע על מעצר, החוק בחמש המדינות עומד רשמית בהתחייבויות, והבעיות הגדולות מתרחשות ביישום המעשי של הדרישות. קיים חשש בבולגריה שהמידע הנמסר הוא מינימלי, ובליטא, מולדובה ואוקראינה שהמידע מבוטא בשפה פורמלית ו/או שמקבלי המידע לרוב אינם מבינים אותו. הרושם הכולל הוא שהמשטרה, או רשויות חקירה אחרות, עושות את המינימום הנדרש כדי לעמוד בהתחייבויותיהן החוקיות, ומתעלמים מהדרישה למסור את המידע בצורה שהחשוד בנאשמים יכול להבין. כתוצאה מכך, ובהתחשב בכך שלחלק כה קטן מהחשודים או הנאשמים יש גישה לעורך דין בשלב זה (ראה סעיף 5.2 להלן), נמנעת מרוב החשודים או הנאשמים המידע הדרוש כדי לאפשר להם לערער על מעצרם או להתכונן. הגנתם, ולכן, לאפשר להם להגן על עצמם ביעילות או להשתתף בתהליך.

4.3 מידע בדבר ראיות מהותיות

מאחר שבפועל, אם לא בחוק, למשטרה ולפרקליטות יש כמעט מונופול של סמכויות ומשאבים לחקור עבירה לכאורה ולאיסוף ראיות (ראה

16 ראה פרק 2, סעיף 4.2.

415

עמידה בתקנים אירופיים

סעיף 7.1 להלן), גישה של נאשם לחומר שנאסף על ידי המשטרה או התובע היא קריטית ליכולתו להגן על עצמו, אישית או בסיוע עורך דין, ולהיערך כראוי לדיונים לפני מעצר ולמשפט.. שתי סוגיות עיקריות בנוגע לגישה של ההגנה לראיות מהותיות הן: (1) השלב שבו יש לתת גישה, ו-(2) מידת הגישה שיש לספק.

לגבי הראשונים, ה-ECHR אינו מזהה במפורש מתי יש לתת גישה. 17 ECHR סעיף 6(3)(ב) קובע כי לאדם הנאשם יש לתת זמן ומתקנים נאותים כדי להכין את הגנתו, וניתן לטעון שהדבר חייב לכלול גישה לחומר רלוונטי בזמן מספיק כדי לאפשר לו לעשות זאת.. ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בדבר הזכות למידע קובעת כי יש להעניק גישה לתיק לאחר סיום חקירת העבירה, ובכל מקרה בזמן מספיק להכנת ההגנה. עם זאת, מאחר שדיונים במעצר לפני משפט מתנהלים לעתים קרובות במהלך חקירות, ייתכן שההגשה של האיחוד האירופי לא תספיק כדי להבטיח שלחשוד או נאשם תהיה גישה לחומרים הרלוונטיים לנושאים שייקבעו בדיון בזמן מספיק. להתכונן לשימוע. פסיקת ECHR בנושא ECHR סעיף 5(4) מציינת ביחס לדיונים לפני מעצר כי עקרון שוויון הנשק מחייב לתת גישה לאדם שלגביו מוגשת הבקשה לאותם מסמכים בתיק החקירה. חיוני כדי לאפשר לו/לה לערער ביעילות על הבקשה (דבר שבא לידי ביטוי גם בהנחיית האיחוד האירופי המוצעת על הזכות למידע). בהתייחס לסעיף 6(3)(ב), יש משמעות הדבר כי הגישה ניתנת בזמן מספיק כדי לאפשר להם להתכונן לשימוע קדם משפט.

כל המדינות מפעילות מערכת ‘תיקים’ המקובלת בתחומי שיפוט בעלי מסורת אינקוויזיטורית, ובכולן קובע החוק באופן נרחב כי לנאשם יש זכות גישה לתיק בתום החקירה. זה, באופן עקרוני, תואם הן לתקני ECHR והן לתקנים של האיחוד האירופי, והראיות מצביעות על כך שהזכות מקיימת בדרך כלל בפועל. בחלק מהמדינות, כמו בולגריה ומולדובה, החוק מקנה לחשוד גם זכות גישה לחומר הנובע מפעולה פרוצדורלית שבה השתתף עוד בטרם הסתיימה החקירה, אם כי במולדובה עורכי דין מתלוננים כי לעתים קרובות הוא אינו מסופק באופן מיידי והגישה האפקטיבית נפגעת על ידי קשיים מעשיים כגון מחסור במתקני העתקה. עם זאת, במשותף לניסיון בתחומי שיפוט אחרים, 18 גישה בזמן לחומרי תביעה לפני מעצר לפני משפט

ראה באופן כללי פרק 2, סעיף 4.3.

ראה Cape et al. 2010, עמ’. 557.

416

לעתים קרובות לא ניתן שימוע. באוקראינה קבע בית המשפט העליון, בניגוד לכאורה לדרישות סעיף 5(4) של ECHR, כי החוק אינו מקנה לנאשם זכות לעיין בתיק לפני דיון במעצר לפני משפט, וכי השופט חייב לבדוק את הראיות בדלתיים סגורות. בולגריה הייתה מושא למספר פסקי דין שליליים של ה-ECTHR בסוף שנות ה-90 בגין חוסר גישה לתיק לפני הדיון, אך למרות הרפורמות המשפטיות, עורכי הדין עדיין מתלוננים כי אין זה נדיר שהתביעה מונעת מסמכים ראייתיים מסוימים בשלב זה. במולדובה, למרות שהחוק קובע כי הן לנאשם והן לעורך דינם יש זכות ‘להכיר’ את חומרי התביעה שסופקו לבית המשפט כדי להצדיק בקשה למעצר לפני משפט, בפועל החומרים אינם מסופקים להגנה. לפני הדיון.

בכל הנוגע למידת הגישה של ההגנה לחומרי ראייה שנאספו על ידי המשטרה והתביעה בשלב קדם המשפט, בעוד שההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בדבר הזכות למידע קובעת בפשטות כי יש להעניק לנאשם גישה לתיק, פסיקת ה-ECTHR מחייבת את רשויות התביעה לחשוף את כל הראיות המהותיות בעד ונגד הנאשם. זכות הגישה אינה מוחלטת, וניתן להגביל אותה למטרה לגיטימית בתנאי שהיא נחוצה בהחלט וניתן לאזן אותה במנגנונים אחרים. 19 החוק בחמש המדינות אכן קובע כי לאחר סיום החקירה יש לנאשם זכות גישה לכל מה שנמצא בתיק. עם זאת, דרישת ה-ECTHR אינה מסתכמת במה שמופיע בתיק אלא, בכפוף לחריגים שצוינו, לכל הראיות בעד ונגד הנאשם, וכאן יש בעיות של ציות במספר מדינות במחקר. בעוד שלהלכה תיק התיק צריך להכיל את כל הראיות המהותיות שנאספו בחקירה, בפועל התביעה יכולה לקבוע אם יש ראיה מסוימת בתיק. במולדובה, נראה שהדבר מקובל, שכן בעוד שלנאשם אין זכות גישה לראיות שאינן בתיק, התובע נדרש להודיע לנאשם על כל ראיה כזו. 20 באוקראינה, תיק התיק כולל רק ראיות שהושגו לאחר פתיחת חקירה רשמית. בעוד שראיות שהושגו לפני כן, שאינן בתיק, אינן יכולות לשמש כראיה במשפט, החשש הוא שהדבר עלול להביא להחרגת ראיות מזכה מהתיק. תיק התיק, כמו ה

ראה פרק 2, סעיף 4.3.

למרות שלמעשה כמעט בלתי אפשרי לאמת כי ניתן גילוי מלא, ונראה כי בעוד עורכי דין יכולים לבקש לראות ראיות כאלה, בפועל גילוי מוענק רק לעתים רחוקות, אם בכלל. ראה פרק 6, סעיף 3.1.

417

עמידה בתקנים אירופיים

מאגר כל הראיות המהותיות שנאספו בחקירה, ומתן הבסיס לראיות המובאות בפני בית משפט, הוא מאפיין בסיסי של הגישה האינקוויזיטורית להליך הפלילי. עם זאת, נראה, לפחות בשתי מדינות אלו, כי המשטרה ו/או התובעת מסוגלים לפעול באופן מפלגתי ויריב בניגוד לעקרון שוויון הנשק, ולפגיעה בזכות להליך הוגן. הדבר מחמיר בשל העובדה שבשתי המדינות הללו, ובבולגריה וליטא, אין מערכת גילוי שתאפשר לנאשם לחשוף ראיות כאלה. יש כאן מתח ברור בין עקרונות אינקוויזיטוריים ליריבים, ולמול ראיות לכך שהתובעים פועלים, ומותר (או אף נדרשים) לפעול, כיריבים המבקשים להרשיע את הנאשם, יש לשקול ברצינות קביעת נהלים גילוי ראיות בידי התביעה. חוק סדר הדין הפלילי 2010 בג’ורג’יה, המעניק להגנה את הזכות לבקש ראיות בידי התביעה, כבר עשה צעד ראשון בכיוון זה. 21

5. הזכות להגנה ולסיוע משפטי

כפי שצוין בפרק 2, סעיף 5, זכות ההגנה מורכבת משתי זכויות נפרדות אך קשורות זו לזו: זכותו של חשוד או נאשם להגן על עצמו והזכות לסיוע משפטי. שני ההיבטים של הזכות מובטחים בסעיף 6(3)(ג) של ECHR, והזכות לסיוע משפטי מכוסה גם בהנחיית האיחוד האירופי המוצעת בנושא גישה לעורך דין. באופן עקרוני, זכותו של אדם להגן על עצמו מובטחת בכל אחת מחמש המדינות במחקר, תוך קביעה מפורשת בחוקה או בקוד ההליך הפלילי. עם זאת, הזכות היא רב-גונית, בהיותה מרכיב חיוני של הזכות להליך הוגן, והיא קשורה קשר בל יינתק לזכויות אחרות כגון הזכות נגד הפללה עצמית והזכות להשתתף. זו גם לא זכות מוחלטת, הן במובן שה-ECTHR מקבל שהשתתפות אישית עשויה להיות מוגבלת בנסיבות מסוימות (למשל, ביחס לחקירת עדים פגיעים מסוימים), והן במידה שחשוד או נאשם. עשוי להיות נתון לייצוג חובה על ידי עורך דין בנסיבות מסוימות. ברוב תחומי השיפוט סיוע חובה קשור קשר הדוק לסיוע משפטי, ועל כן נדון בהמשך.

מלבד סיוע חובה, בניתוח זה נתרכז בהיבט השני של זכות ההגנה, כלומר, זכותו של אדם לסיועו של

21 ראה פרק 4, סעיף 3.4.1.

418

עורך דין. בבחינת הזכות לסיוע משפטי, נבחן את הנקודה בה נוצרת הזכות ובפרט האם לחשוד יש זכות להיות עורך דין נוכח בחקירה. נושאים אלו היו נושא להתפתחויות משמעותיות בפסיקת ה-ECtHR בשנים האחרונות, מטופלות באופן ספציפי בהנחיית האיחוד האירופי על גישה לעורך דין, ויצרו מחלוקת רבה. 22 בבחינת הזכות לסיוע משפטי, נבחן גם אמצעי הגנה הנוגעים לתקשורת עורך דין/לקוח. לאחר מכן נבחן את ההסדרים המעשיים לגישה לסיוע משפטי, שכן, במיוחד בשלב החקירה, הם קריטיים בקביעה האם זכות הגישה לעורך דין היא “תיאורטית ואשלייתית” או “מעשית ויעילה”. 23 לבסוף, בחלק זה נשקול את הנתונים לגבי תפקידם, עצמאותם וסטנדרטים של עורכי דין המעניקים סיוע משפטי לחשודים או נאשמים בפלילים.

5.1 סיוע משפטי חובה

הגנה מנדטורית מעלה שאלות עקרוניות חשובות הקשורות למושגים של זכויות הפרט והגדרה עצמית, ולשאלות מעשיות של ויתור ובחירה, ולמידת יכולתו של עורך דין לייצג ביעילות לקוח שאינו רוצה. 24 עם זאת, למרות שאנו שוקלים ויתור ובחירה, אנו מתרכזים כאן בזיהוי הוראות ההגנה המחייבות בחמש המדינות על מנת להבין טוב יותר את הוראות הסיוע המשפטי, מכיוון שלעתים קרובות יש ביניהם קשר הדוק. למרות שהגנה מנדטורית אולי אינה מרכיב הכרחי בגישה האינקוויזיטורית להליך הפלילי, היא מאפיין נפוץ של מערכות משפט פלילי עם מסורת אינקוויזיטורית, 25 ולכל תחומי השיפוט במחקר יש הוראות בקודי ההליך הפלילי הנוגעות להגנה חובה.

הוראות הגנה מחייבות מופעלות בדרך כלל על ידי מאפיינים מסוימים של החשוד או הנאשם. הוראות ההגנה המחייבות של כל המדינות חלות כאשר החשוד או הנאשם הוא נער, סובל ממצב נפשי.

ראה פרק 2, סעיפים 5.3 ו-5.4.

ארטיקו נגד איטליה (1981) 3 EHRR 1, Airey v. Ireland (1979) 2 EHRR 305; ECtHR, 9 באוקטובר 2008, Moiseyev v. Russia, No. 62936/00, para. 209; ו-ECtHR 24 בספטמבר 2009, Pishchalnikov v. Russia, No. 7025/04, para. 66, וראה פרק 1, סעיף 4.2.

ראה פרק 2, סעיף 5.1.

אבל לא אלה עם מסורת יריבות. לאנגליה ווילס, למשל, אין מסורת של הגנה חובה, אם כי לאחרונה הוכנסו הוראות למינוי חובה של עורך דין בנסיבות מוגבלות מסוימות. ראה Cape et al. 2010, עמ’. 126.

419

עמידה בתקנים אירופיים

או מוגבלות פיזית הפוגעת בהשתתפות יעילה, או כאשר אין להם שליטה נאותה בשפה. מעניין לציין שבבולגריה, ליטא ואוקראינה חלות הוראות ההגנה החובה גם כאשר הנאשם חסר אמצעים, אם כי נראה שבאוקראינה לפחות הדבר אינו יעיל בפועל. ברוב המדינות הן חלות גם כאשר הנאשם אינו נוכח במשפטם.

הגנה חובה עשויה להיות קשורה גם לחומרת העבירה הנטענת ו/או למורכבות ההליכים. לדוגמה, בגאורגיה, אוקראינה, מולדובה וליטא חלות הוראות הגנה מחייבות אם העבירה הנטענת גוררת עונש מרבי של מאסר עולם, ובבולגריה, שם יש עליה עונש מרבי של 10 שנות מאסר. עדויות מאוקראינה, לרבות פסקי דין שליליים של ה-ECtHR, מצביעות על כך שלעתים המשטרה נמנעת מדרישות ההגנה המחייבות בכך שהיא הורידה תחילה את העבירה לכאורה לכזו שאינה מושכת הגנה מחייבת, רק כדי לשדרג אותה בהמשך התהליך. בתחומי שיפוט מסוימים, הגנה מחייבת עשויה להתעורר בהתייחסות לשלב או אופיו של ההליכים, למשל, משפט חבר מושבעים בגרוזיה וערעור פסול בבולגריה. ליטא ומולדובה בולטות בכך שהוראות ההגנה המחייבות חלות על אדם שנעצר.

באותן מדינות שבהן הוכנסו מנגנונים פרוצדורליים כמו דיונים מזורזים והליכי הודאה באשמה, הם כפופים לרוב לתנאי שהנאשם מקבל ייעוץ או ייצוג משפטי. לפיכך, בגאורגיה, אדם נאשם חייב להיות מיוצג משפטית כאשר נשקפת הסדר טיעון, ובדומה לכך בליטא ניתן לאמץ את ההליך המהיר רק אם הנאשם מיוצג. כאשר נעשה שימוש למטרה זו יש צורך בזהירות, למשל, באשר למידע המסופק או לזמן ולמשאבים שניתנו לנאשם, כדי להבטיח שההוראות לסיוע משפטי לא ישמשו רק כדי לספק הבהרה להליך הוגן. לתהליך שעלול לפגוע בזכויות ההליך ההוגן. הליכים כאלה קשורים לעתים קרובות לתמריצים מערכתיים לציית לתהליך (לדוגמה, הנחה בעונש במולדובה), או אפילו כפייה (אוקראינה), ובהקשר זה סיוע משפטי יעיל חיוני כדי להבטיח שהאמצעי הפרוצדורלי לא יביס משפט הוגן. זכויות.

5.2 כאשר חלה הזכות לסיוע משפטי

בחמש המדינות במחקר, כמו ברוב אם לא בכל תחומי השיפוט באירופה, העיקרון שלפיו לנאשם יש זכות לסיוע משפטי במשפט אינו שנוי במחלוקת (אם כי התפקיד שהוא עשוי למלא בו, ובהכנה לקראת, המשפט עשוי להיות). הנושאים הקשים יותר נוגעים לנקודה שבה הזכות למשפט

420

נוצר סיוע, התפקיד שיכול למלא עורך הדין בשלב החקירה, ההסדרים המעשיים למתן תוקף לזכות לסיוע משפטי, וכיצד ניתנת תוקף לזכות למי שאינו יכול לשלם עבור סיוע משפטי ממשאביו.. ביחס לסוגיה הראשונה, דוקטרינת הסלדוז של ה-ECTHR קובעת, בכפוף לחריגים מוגבלים, כי הזכות לסיוע משפטי קמה לא יאוחר מחקירה ראשונה של חשוד במשטרה. ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין קובעת באופן כללי כי הזכות חלה מרגע שנודע לאדם על ידי הרשויות המוסמכות כי הוא חשוד או מואשם בביצוע עבירה פלילית, ובמיוחד מתחילת הקיפוח. של חירות ולפני תחילת כל חקירה במשטרה או ברשויות אכיפת חוק אחרות. 26

החוקות ו/או סדרי הדין הפליליים של כל חמש המדינות קובעות זכות לסיוע משפטי לאלו החשודים או הנאשמים בפשע לא יאוחר מאשר לפני החקירה הראשונה במשטרה, וברובן אם לא בכולן, בשלב כלשהו קודם, כגון כמו כשמכירים בכך או מודיעים לאדם לראשונה על כך שהוא חשוד או מואשם, או כאשר הוא נעצר. על פניו, לפיכך, נראה שכולם עומדים בתקני ה-ECtHR, ורובם עומדים בתקנים המחמירים יותר של האיחוד האירופי. עם זאת, העובדה היא שבכל המדינות במחקר רק לחלק קטן מאוד מהעצורים או העצורים במשטרה בחשד לביצוע עבירה פלילית, או מהנחקרים במשטרה, יש גישה לסיוע משפטי. בעוד שבחלקו ניתן לייחס לכך ליקויים הקשורים בהסדרים המעשיים של גישה ו/או סיוע משפטי (עליהם נדון להלן), ברוב המדינות הדבר נובע גם מבעיות מערכתיות הקשורות בפרקטיקה השיטורית שנראה כי היא מתוכננת. להימנע מחשודים בהפעלת זכויות פרוצדורליות בכלל, והזכות לסיוע משפטי בפרט.

במולדובה, למשל, הזכות לסיוע משפטי קמה כאשר מודיעים לאדם על חשד או אישום ובעקבות מעצר או מעצר יש לאדם זכות להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה הראשונה. עם זאת, הזכות לסיוע משפטי נמנעת בכך שהמשטרה מנהלת עניין מבלי לפתוח רשמית בחקירה. בדרך זו, הם יכולים לקבל הצהרות ללא הגבלה. הצהרות כאלה אינן נכללות בהכרח בתיק התיק (אם כי גם אם לא, ניתן להשתמש בהן למטרות מודיעיניות), למרות שעורכי דין שהתראיינו למחקר ציינו שבדרך כלל הם כן. בבולגריה, לאדם שנראיין כעד יש זכות להתייעץ עם עורך דין, אך אין לו זכות להיות נוכח עורך הדין כאשר

26 ראה פרק 2, סעיף 5.3.

421

עמידה בתקנים אירופיים

הם מתראיינים. גם כאשר אדם נעצר, ישנן עדויות בחלק מתחומי השיפוט לכך שהמשטרה הפעילה לחץ על חשודים שלא לבקש סיוע משפטי. זה האחרון, אם יקבע, הוא בבירור הפרה של זכויות ה-ECHR אם כי בפועל הבעיה היא של הוכחה. ההתייחסות לחשודים דה פקטו כעדים גינתה על ידי ה-ECtHR, והיא עלולה בניגוד להנחיית האיחוד האירופי המוצעת על זכות הגישה לעורך דין. 27 באוקראינה, הימנעות מהזכות לסיוע משפטי, ובכך הפרה של הסטנדרטים האירופיים, אנדמית אף יותר. בעוד שקוד סדר הדין הפלילי קובע כי יש להבטיח סיוע משפטי ברגע שהאדם מוכר כחשוד או נאשם, ובכל מקרה לפני החקירה, נמנעת זאת באופן שגרתי על ידי המשטרה המשתמשת במעצר בלתי פורמלי או מנהלי למעצר חשודים, שכן תקופות שנעות בין מספר שעות למספר ימים, נוהג שזכה לגינוי שוב ושוב על ידי ה-ECTHR. 28

עוד יותר שנויה במחלוקת מהזכות לסיוע משפטי בשלב החקירה הייתה הזכות להיות נוכח עורך דין במהלך החקירה. כפי שצוין בפרק 2, סעיף 5.4, הזכות להיות נוכח עורך דין במהלך חקירות הועמדה מעבר לכל ספק על ידי ה-ECtHR בשנים האחרונות, אם כי היא ממשיכה להיות מופרכת במספר תחומי שיפוט באירופה. 29 נראה שכל חמש המדינות מכירות רשמית בזכות לנוכחות עורך דין ובחלקן, כמו מולדובה, נוכחות עורך דין בחקירות היא חובה. עם זאת, ברוב המדינות נדיר שעורך דין יהיה נוכח במהלך חקירות משטרתיות וגם כאשר סיוע משפטי הוא חובה, קיימות ראיות לכך שחלק מעורכי הדין משתפים פעולה עם המשטרה על ידי חתימה על פרוטוקול כדי לאשר שהם נכחו באירוע למרות זאת. לא היה המקרה. סיבות נוספות לכך שעורכי דין אינם נוכחים לעתים קרובות כוללות את התכסיסים המשמשים כדי להימנע מהזכות לסיוע משפטי (ראה סעיף 4.1 לעיל), ואי נאותות של הסיוע המשפטי וההסדרים המעשיים למתן סיוע משפטי בשלב החקירה (ראה סעיפים 5.3 ו-5.4). לְהַלָן).

היבט נוסף של הזכות לסיוע משפטי הוא חיסיון התקשורת של עורך דין/לקוח. למרות שלא נכתב במפורש ב-ECHR, ה-ECTHR אישר את חשיבותו, ותאר את חיסיון עורך דין/לקוח כ”אחד

ראה ECtHR 14 October 2010, Brusco v. France, No. 1466/07, וראה באופן כללי פרק 2, סעיף 5.3. תחבולות דומות לאלו בבולגריה ובמולדובה נמצאו במחקרים על תחומי שיפוט אחרים באירופה. ראה Cape et al. 2010, עמ’. 584 (הונגריה, איטליה ופולין), ו-Cape et al. 2007, עמ’. 113 (יוון).

ראה פרק 7, סעיף 1.3.2.

למשל בהולנד.

422

של הדרישות הבסיסיות של משפט הוגן”. 30 ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין קובעת באופן ספציפי שמדינות החברות חייבות להבטיח את הסודיות של פגישות עורך דין/לקוח ותקשורת (סעיף 7). זהו תחום נוסף בו קודי ההליך הפלילי של חמש המדינות תואמים בדרך כלל את התקנים האירופיים, אך בפועל נראה כי התקנים מופרים לעתים קרובות, אם לא באופן שגרתי. לפעמים, זה נובע מהמבנה הפיזי של המתקן; למשל, מחסור בחדרי ייעוץ פרטיים בתחנות משטרה בבולגריה ובמולדובה, ושימוש בכלובים כדי להכיל נאשמים בבית המשפט באוקראינה. ניתן לתקן זאת בקלות יחסית על ידי התאמות בתכנון או, כאשר המשאבים להשיג זאת אינם זמינים בטווח הקצר, על ידי התאמת נהלים כדי לאפשר זמן להתייעצות סודית בכל המתקנים הפרטיים הקיימים. עם זאת, נראה שבכל תחומי השיפוט נמנעת הנושא על ידי עורכי דין על ידי אי התעקשות על מתקנים פרטיים (למשל במולדובה), או על ידי אי ביקור לקוחות במעצר משטרתי (רוב המדינות) או במעצר לפני משפט ( למשל, בבולגריה ובמולדובה). במספר תחומי השיפוט חוסר חיסיון נובע מהתערבות מכוונת של פקידי מדינה, למשל, על ידי יירוט של תכתובות אסירים בליטא ואוקראינה, והתערבות בתיקי עורכי דין בגאורגיה. צורות אלו של התערבות בזכות לסודיות דורשות רצון פוליטי ופעולה מתואמת של ממשלות ורשויות משפטיות כדי לתת תוקף לזכות כפי שהיא מתבטאת בחוק.

5.3 הסדרים מעשיים לגישה לעורך דין

גם כאשר החוק קובע בבירור זכות לסיוע משפטי, וגם אם המשטרה אינה נוטה לאמץ אסטרטגיות להימנעות מהזכות, האם זה יתורגם לזכות ‘מעשית ואפקטיבית’ תלוי בהליכים שננקטו ובהחלטות המתקבלות במועד מאוד. שלב בסיסי. הדבר נכון במיוחד לגבי הזכות לסיוע משפטי בשלב החקירה, שבו, בשל מצורכי הזמן, נהלים צריכים לפעול במהירות (כולל החלטות לגבי סיוע משפטי, כאשר רלוונטי) בהקשר שבו הדרישה לסיוע משפטי אינה ניתנת לחיזוי. לא ניתן לצפות מה-ECTHR לקבוע סטנדרטים ברמת פירוט זו; בית המשפט חושש שהזכות לסיוע משפטי היא מעשית ויעילה, אך עניין של צדדים למדינה הוא לקבוע כיצד זה מושג. באופן דומה, ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין מחייבת את המדינות החברות להבטיח שאנשים חשודים ונאשמים יקבלו גישה

30 ECtHR 12 מאי 2005, Ocalan v. Turkey, No. 46221/99.

423

עמידה בתקנים אירופיים

לעורך דין, אך אינו מבקש להסדיר כיצד יש לעשות זאת. עם זאת, אם לא קיימים הסדרים להבטיח שחשוד או נאשם יודע על הזכות וכיצד הם עשויים לנצל אותה, שיינתן לו סיוע לפנות לעורך דין, ושעורך דין מוכן, מוכן ומסוגל לדאוג לאדם בהתראה קצרה, אזי הזכות לסיוע משפטי לא תגיע לכדי זכות ‘אמיתית’. אז המטרה כאן היא לא להעריך את המדינות על פי תקנים, אלא לשקול בקצרה את הנהלים הקיימים, ולתת אינדיקציה לחלק מהבעיות שנתקלות בהן.

במולדובה, הסדרי הגישה לעורך דין מוסדרים באופן הדוק על ידי קוד ההליך הפלילי ותקנות הסיוע המשפטי. האופן שבו זה עובד בפועל הוא משתנה, אך נראה כי הכנסת תכנית סיוע משפטי דחופה, ותכנית עורך דין תורנית, שיפרה את מהירות הגישה. בליטא, רכז סיוע משפטי מארגן מחזור עורך דין תורן, וכן ממנה עורך דין בתיקי הגנה חובה. בעיות מרכזיות במערכת זו הן היעדר המשכיות בין שלבי ההליך הפלילי, כיוון שנקבע מינוי חדש בתחילת כל שלב, ועיכוב במינוי לאחר סיום שלב קדם המשפט שיכול להימשך עד חודש ימים. גם כאשר הנאשם נמצא במעצר קדם משפט. בבולגריה, גאורגיה ואוקראינה תוכניות סיוע משפטי חירום לא קיימות או שאינן פועלות ביעילות. בבולגריה, מינוי עורך דין בתיקי סיוע משפטי נעשה על ידי לשכת עורכי הדין המקומית בעקבות הודעה מרשויות החקירה או השיפוט. מערכת זו הונהגה בשנת 2005 כדי למנוע את הבעיה הקודמת של מינוי ‘עורכי דין כיס’. עם זאת, מאז התפתחה נוהג לפיו לשכת עורכי הדין מספקת למשטרה רשימה של עורכי דין המוכנים לקבל בקשות דחופות לסיוע, מה שאומר שייתכן שלא טופלו הבעיות הכרוכות ב’עורכי דין כיס’. בג’ורג’יה אין מערכת יעילה למינוי עורך דין בשלבים המוקדמים של מעצר המשטרה, במיוחד במקרים של סיוע משפטי. תהליך המינוי בתיקי הגנה חובה, ובמקרים שבהם החשוד או הנאשם חסר אמצעים, נראה בירוקרטי למדי, כאשר התובע או הרשות השיפוטית מודיעים ל’שירות הרלוונטי’, אשר בתורו מפנה את הבקשה לשירות הסיוע המשפטי ( LAS), אשר לאחר מכן מקצה את התיק לעורך דין. באוקראינה אין תוכנית ייעוץ משפטי של תחנת המשטרה, והבעיה של ‘עורכי דין כיס’ נותרה בעינה.

5.4 בחירה וסיוע משפטי

המחוזות במחקר הנוכחי בולטים מרבים אחרים באזור בכך שבמהלך העשור האחרון כולם הציגו, או מתכננים להנהיג, חוקים

424

מתן אמצעים לסיוע משפטי ולרפורמה בניהול הסיוע המשפטי ובמתן שירותי סיוע משפטי. בולגריה, גאורגיה ומולדובה הכניסו מוסדות לניהול סיוע משפטי עצמאי, או מעין עצמאי, (מועצות לסיוע משפטי). ליטא הקימה מבנים טריטוריאליים לניהול סיוע משפטי, ואוקראינה מבצעת כעת רפורמות כאלה. גאורגיה ומולדובה הציגו מודל של סנגור ציבורי למתן שירותי סיוע משפטי; או תוכנית בלעדית, שבה רוב התיקים מתנהלים על ידי סנגורים ציבוריים (ג’ורג’יה), או כחלק ממערכת משלוחים מעורבת, כמו במולדובה ואולי באוקראינה.

המבנים והמנגנונים למתן סיוע משפטי אינם בסמכותו של ה-ECtHR, שעניינו האם הזכות לסיוע משפטי היא זכות מעשית ויעילה, ולא כיצד היא מושגת. בכל הנוגע לסיוע משפטי חינם, ה-ECHR סעיף 6(3)(ג) קובע כי סיוע משפטי חייב להינתן ללא תשלום כאשר לאדם הנאשם אין מספיק אמצעים לשלם (יסוד האמצעים) ואינטרס הצדק מחייב זאת. (אלמנט היתרונות). פסיקת ה-ECTHR בנושא אמצעים מוגבלת, אך קובעת באופן רחב כי בעוד שנטל הוכחת אי יכולת לשלם מוטל על התובע, אין עליהם להוכיח חוסר יכולת מעבר לכל ספק. גם הפסיקה מוגבלת לגופו של עניין, אך בקביעה האם יש צורך בסיוע משפטי למען הצדק, על הרשות הרלוונטית לקחת בחשבון את חומרת העבירה הנטענת ואת פוטנציאל העונש, את מורכבות התיק ואת השיקולים החברתיים והחברתיים. עמדתו האישית של הנאשם. בפרט, תנאי הצדקה בדרך כלל ייחשב כמתקיים כאשר שלילת חירות עומדת על כף המאזניים. אמנם לתגמול לעורכי דין המקבלים תיקי סיוע משפטי עשויות להיות השלכות הן על זמינותו והן על איכותו של הסיוע המשפטי, אך זה לא נושא שנבחן על ידי ה-ECtHR. 31 בחירת עורך דין נחשבת יחד עם סיוע משפטי מכיוון שסביר להניח שהבחירה תיפגע כאשר עורך דין מונה במסגרת תכנית סיוע משפטי. סעיף 6(3)(ג) של ECHR מקנה זכות לאדם המואשם לבחור עורך דין במקום בו הוא יכול לשלם ממשאביו הפרטיים. עם זאת, כאשר עורך דין מסופק בחינם, אין זכות בחירה, אם כי הרשויות צריכות להתחשב בהעדפת החשוד או הנאשם. 32

תנאי מתלה לזכות לסיוע משפטי ללא תשלום הוא הזכות לסיוע משפטי. על אף שזאת כמובן נקודה ברורה שיש להצביע על כך, בבחינת העמדות הלאומיות בנוגע לסיוע משפטי, יש להתייחס למנגנונים השונים

ראה פרק 2, סעיף 5.6.

425

עמידה בתקנים אירופיים

שבאמצעותו מבקשות הרשויות במספר מדינות במחקר, ובפרט המשטרה, להימנע משימוש יעיל בזכויות פרוצדורליות בכלל, ובזכות לסיוע משפטי בפרט (ראה סעיף 5.2 לעיל). רלוונטית היא גם העובדה שבכל המדינות במחקר, שיעור החשודים שיש להם גישה לסיוע משפטי בשלב החקירה קטן וקשיים הקשורים בסיוע משפטי חינם הם אחד ממספר גורמים אופרטיביים. לפיכך, גם אם סיוע משפטי חינם זמין, באופן עקרוני, ייתכן שהוא לא יהיה זמין בפועל. דוגמה לכך מספקת מולדובה. למרות העובדה שהחוק קובע שאדם שנעצר זכאי לסיוע משפטי חינם ללא קשר לאמצעי, עדויות מסקרי קורבנות מצביעות על כך שרק 10% מהאנשים שהוזעקו לתחנת משטרה, או שנעצרו על ידי המשטרה, הורשו להתקשר לעורך דין., נתון הנתמך בהשוואת סטטיסטיקת מעצרים לנתונים על מתן סיוע משפטי חירום.

ככלל, במדינות במחקר, מי שמושא הוראות הגנה מחייבות עומדים אוטומטית במבחן האמצעים, אם כי במדינות מסוימות הם עשויים להידרש להשיב עלויות הסיוע המשפטי אם יורשעו. כך, למשל, בבולגריה ובאוקראינה, אם כי נראה שבבולגריה שיעור ההחלמה נמוך. במקרים בהם מיושם מבחן אמצעים, בחלק מהמדינות כמו ליטא רמת האמצעים לצורכי קביעת זכאות פיננסית נקבעת בתקנות הלאומיות, אך הרמה נמוכה בהשוואה לממוצע הרווחים. באחרים, כמו בולגריה וגרוזיה, אין רמה ברורה ושקופה של אמצעים לפיהם אדם זכאי. הגישות לקביעת הצדק במקרים שבהם לא חלים כללי הגנה מחייבים משתנות לא רק בין מדינות, אלא גם בהתייחסות לשלב ההליכים שלגביו מתבקש סיוע משפטי. יתרה מזאת, כללים באשר לזכאות לרוב אינם נקבעים במידת הדיוק הדרושה כדי לאפשר לחשוד או נאשם לדעת במידה כלשהי של ודאות שהם כשירים. בליטא, למשל, קוד ההליך הפלילי חוזר פחות או יותר על הנוסח של סעיף 6(3)(ג) של ECHR, המתייחס רק לסיוע משפטי חינם הנחוץ למען הצדק. בבולגריה, הזכאות לסיוע משפטי היא עניין של רשויות החקירה או השיפוט לקבוע.

בהקשר זה, ובהינתן היעדר פירוט בפסיקת ה-ECTHR, קשה להעריך האם, ובאיזו מידה, המדינות במחקר עומדות בדרישות ה-ECHR בנוגע לסיוע משפטי חינם. המשימה קצת יותר קלה לגבי בחירת עורך דין. כאן, נראה שבאופן פורמלי, במקרים שאינם סיוע משפטי, החוק במדינות המתאימות קובע חופש בחירה, אם כי יש חשש במדינות מסוימות, כמו גאורגיה, שלעתים מופעל לחץ על ידי התובעים על חשודים או נאשמים. לבחור עורך דין מסוים. כפי שראינו,

426

ה-ECHR קובע כי הבחירה עשויה להיות מוגבלת במקרים של סיוע משפטי, ונראה כי הבחירה מוגבלת במקרים כאלה בכל המדינות. בליטא, החוק קובע כי שירות הסיוע המשפטי צריך להתחשב בהעדפתו של חשוד או נאשם, אך בפועל אין להם ברירה.

כפי שצוין לעיל, שכר של עורכי דין הפועל בתיקי סיוע משפטי אינו דבר שנבחן על ידי ה-ECtHR, וקשה להעריך אם רמות השכר נאותות בגלל הבדלים ברמת החיים, המורכבות (והיעדר ההשוואה) של משטרי תגמול לסיוע משפטי, וחוסר שקיפות לגבי שכר הטרחה שגובים עורכי דין כאשר הם פועלים באופן פרטי. במולדובה רמות התגמול נחשבות לנמוכות, אך עם זאת אטרקטיביות לחלקים במקצוע עריכת הדין בגלל ודאות התשלום והעובדה שהן יכולות להוות הכנסה קבועה. באופן דומה, בבולגריה, בעוד שהשכר הממוצע עבור תיק סיוע משפטי הוא 93 אירו בלבד, כנראה שלא חסרים עורכי דין המוכנים לבצע עבודת סיוע משפטי. עם זאת, רמות נמוכות של שכר יוצרות כמעט בוודאות בעיות במשיכת עורכי דין מנוסים ומוכשרים לעבודות סיוע משפטי ובבולגריה, למשל, זה עשוי להסביר מדוע עורכי דין מסרבים לפי הדיווחים בקשות להגיע לתחנות משטרה בהתראה קצרה.

5.5 תפקיד, עצמאות וסטנדרטים של עורכי דין

ה-ECHR אינו מכיל הוראות מפורשות על עצמאותם או תפקידם של עורכי דין הפועלים למען חשודים או נאשמים, אם כי פסיקת ה-ECTHR מציבה גבולות בשולי ההערכה המוענקים לממשלות לאומיות בכל הנוגע להתערבות בעצמאותם של עורכי דין, ונראה שיש גוף מתפתח של פסיקה בנושא תפקידם הראוי של עורכי דין. 33 ה-ECTHR נוקט בגישת ‘מגע קל’ לאחריותן של מדינות הצדדים לגבי הסטנדרטים הנדרשים מעורכי דין, תוך התייחסות מיוחדת לרגישויות הנובעות מחשיבות העצמאות של מקצוע עריכת הדין.

נראה כי ליטא ייחודית בין חמש המדינות בכך שעצמאותם של עורכי הדין מובטחת בחוק. לעומת זאת, חוק סדר הדין הפלילי של אוקראינה מכיל הוראה לפיה חלה חובה על עורכי דין שלא להפריע לקביעת האמת באמצעות התארכות חקירה או משפט, וקיים חשש שהדבר משמש לעתים להרחקת עורכי דין, כאשר הם, למשל, יעצו ללקוח לשתוק. בעוד הדוגמה הזו מאוקראינה, והתופעה

33 ראה פרק 2, סעיף 5.7.

427

עמידה בתקנים אירופיים

של ‘עורכי דין כיס’ שהוזכרו קודם לכן, מוכיחים שלא ניתן לקחת כמובן מאליו את עצמאותם של עורכי דין פרטיים, 34 גם יצירת תוכניות הסנגוריה הציבוריות מעלה סוגיות של עצמאות. בעוד שתוכניות הסנגוריה הציבוריות יכולות להיות משמעותיות בהבטחת הגישה לסיוע משפטי ובהעלאת הסטנדרטים, הן יכולות גם לעורר חששות לגבי עצמאותם של עורכי דין מועסקים. חששות כאלה ניכרים בגאורגיה, והכרחי שיופעלו מנגנונים מתאימים שיבטיחו שמירת העצמאות.

בדרך כלל במדינות במחקר, תפקידם וסטנדרטים של עורכי דין הסנגורים נותרו לאיגודות עורכי הדין להסדיר – אם כי באוקראינה יש בעיה עם מומחים משפטיים ללא רישיון שאינם כפופים לכללי המקצוע ולמשמעת. עם זאת, נראה כי לאף אחת מלשכות עורכי הדין אין מדור מומחה במשפט פלילי, ולמרות שללשכת עורכי הדין בליטא יש דרישה להתפתחות מקצועית מתמשכת, ובבולגריה יש ללשכת עורכי הדין תוכנית הכשרה פעילה, בדרך כלל האגודות המקצועיות משחקות רק תפקיד מינימלי בהבטחת איכותם של עורכי הדין הפועלים עבור חשודים ונאשמים. במולדובה היה ניסיון להנהיג ביקורת עמיתים כמנגנון הבטחת איכות, אך בניגוד לחלק מתחומי שיפוט אחרים 35 נראה כי באף אחת מחמש המדינות רשויות הסיוע המשפטי, היכן שהן קיימות, נוטלות חלק פעיל בחיפוש אחר להבטיח, או לשפר, איכות. הכישלון של לשכות עורכי הדין ושל רשויות הסיוע המשפטי לנקוט בצעדים להתמודדות עם איכות ותקנים חשוב במיוחד לאור רמות האמון הנמוכות של עורכי דין פליליים ותפיסותיהם הנמוכות של סטנדרטים נמוכים של עורכי דין פליליים, במיוחד בקרב אותם גורמים פרטיים המספקים משפט שירותי סיוע. כיום זה במידה רבה “מתחת לרדאר” של ה-ECtHR, אך התמודדות עם איכות ירודה היא מרכיב חיוני לשיפור הגישה להגנה פלילית יעילה. אכן, אי-לעשות זאת עשויה לגרום לניסיונות לשפר את הגישה לסיוע משפטי, כמו זה המיוצג על ידי דוקטרינת סלדוז והנחיית האיחוד האירופי על גישה לעורך דין, עשויה להשפיע לרעה על הזכויות הפרוצדורליות של חשודים ונאשמים. אנשים. גישה לסיוע משפטי באיכות ירודה עלולה להותיר את החשודים והנאשמים פגיעים, לא מומלצים ולא מצוידים היטב להגן על עצמם תוך מתן אפשרות למשטרה ולרשויות התביעה (ואכן, לממשלות) לטעון כי זכויות הפרוצדורליות כובדו, ולכן, כי תהליך המשפט היה הוגן.

שכר לא הולם עבור שירותי סיוע משפטי עלול גם להפריע לעצמאותם של עורכי הדין, שכן הם מגבילים את שיקול הדעת המקצועי של עורכי הדין במונחים של קביעת העבודה שיש לבצע בכל מקרה מסוים.

למשל, באנגליה ובוויילס, ובהולנד. ראה, למשל, Cape et al. 2010, עמ’ 150 ו-565.

428

6. זכויות פרוצדורליות

6.1 הזכות להיחשב חף מפשע וזכות השתיקה

חזקת החפות, הקבועה בסעיף 6(2) של ECHR, מוכרזת בחוקה ו/או בקוד ההליך הפלילי של כל אחת מחמש המדינות. מהניתוח בפרק 2, סעיף 6.1, עולה כי לחזקת החפות יש מספר משמעויות וכי היקף ופרמטרי הזכויות אינם מצוינים במדויק. כך, למשל, הדרישה בחלק מתחומי שיפוט שנאשמים בבית המשפט יוחזקו בכלוב (למשל מולדובה ואוקראינה) או יהיו אזוקים (לדוגמה, מולדובה) מוטלת בספק על בסיס שדרישות כאלה מהוות ביטוי פומבי לכך שה- אדם אשם, או חייב להיות אשם. כאן, אנו מגבילים את הניתוח שלנו לחששות בחלק מהמדינות לגבי הצהרות רשמיות ופרקטיקות שיפוטיות המצביעות על או מרמזות על אשמה מפרה את חזקת החפות. שאלת היחס בין החזקה למעצר לפני משפט נדונה בסעיף 6.2 להלן.

הפסיקה של ה-ECTHR מלמדת כי היבט חשוב בחזקת החפות הוא שאסור לפקידי משפט או לפקידי ציבור אחרים להניח, ואף לא להצהיר הצהרות המעידות על חזקה, כי חשוד או נאשם אשם אלא אם ועד שתוכח אשמתו בהתאם. לחוק. 36 בבולגריה, גאורגיה, ליטא ומולדובה קיים חשש משמעותי מהפרת ההנחה בדמות הצהרות פומביות של אנשי מערכת המשפט, תובעים ופקידי ציבור אחרים, אשר מדווחות בהרחבה בתקשורת. בג’ורג’יה נראה שהמשטרה או התובעים מספקים באופן קבוע לתקשורת מידע על ראיות פוגעניות לפני המשפט, כולל ראיות להודאות. במקרה של בולגריה, הדבר הוביל לפסק דין שלילי על ידי ה-ECtHR ביחס לתיק בו הביע התובע בפומבי את דעתו, לפני המשפט, כי הנאשם אשם. 37

כמו כן, קיים חשש משמעותי במספר מתחומי השיפוט לגבי ¬הטיית העמדה לדין מצד הרשות השופטת שיש בה כדי לערער את ההנחה, ובחלקן קיים לחץ מערכתי או מוסדי על שופטים להרשיע (לדוגמה, בבולגריה, 38 גאורגיה ואוקראינה). במספר מה

ראה פרק 2, סעיף 6.1.1.

ECtHR 7 ינואר 2010, Petyo Petkov v. Bulgaria, No. 32130/03, וראה פרק 3, סעיף 3.3.3. חששות כאלה הובעו לא רק על ידי עורכי דין שרואיינו למחקר זה, אלא גם על ידי חברי מערכת המשפט. ראה פרק 3, סעיף 3.3.3.

429

עמידה בתקנים אירופיים

סמכויות שיפוט חששות כאלה נתמכים בסטטיסטיקה המראה כי חלק קטן ביותר מהמקרים מביא לזיכוי. בגרוזיה שיעור הזיכויים הוא זעום של 0.01 אחוז, ובאוקראינה בתי המשפט עושים שימוש נרחב בהוראה בקוד ההליך הפלילי המאפשרת להם, מול חוסר ראיות להרשיע, להחזיר את התיק להמשך חקירה במקום לזכות.

למרות שלא צוינו במפורש ב-ECHR, זכות השתיקה והפריבילגיה נגד הפללה עצמית נתפסים על ידי ה-ECtHR כ”סטנדרטים בינלאומיים מוכרים בדרך כלל העומדים בלב הרעיון של הליך משפט הוגן”. 39 זכות השתיקה אינה נחשבת כמוחלטת, אך ה-ECTHR מציב מגבלות נוקשות על כל חריג. במחקר ECDE נמצא כי הבעיות הקשורות לזכות השתיקה טמונות בפועל, ולא ביחס לזכות כפי שבאה לידי ביטוי פורמלי בחוק, 40 וכך גם במחקר הנוכחי. זכות השתיקה מובטחת בחוקה ו/או בקוד סדר הדין הפלילי בכל אחת מחמשת תחומי השיפוט, אך בפועל קיימות עדויות להפרות הזכות ברובן, אם לא בכולן. האסטרטגיות להימנעות מזכויות פרוצדורליות שאומצה על ידי המשטרה בבולגריה, מולדובה ואוקראינה הוסברו בסעיף 5.2 לעיל. כאשר מאמצים אסטרטגיות כאלה, אחת ההשלכות היא שלאדם אין, או שאין צורך ליידע אותו, זכות השתיקה. באוקראינה (שם שיעור ההודאות של חשודים שנעצרו ללא גישה לעורך דין גבוה מ-90 אחוזים) יש עדויות ללחץ שגרתי המופעל על ידי המשטרה על חשודים להודות. כמו כן, סביר להניח שכפי שנמצא בתחומי שיפוט אחרים באירופה 41, מימוש זכות השתיקה ישפיע לרעה על החלטות שיתקבלו ביחס לנאשם. מולדובה הייתה מושא להחלטה שלילית של ה-ECTHR, שמצאה כי מעצר לפני משפט המוצדק בעובדה שהנאשם סירב לחשוף את שמות העדים הפר את זכות השתיקה שלו. 42 ישנן גם ראיות ממולדובה לכך ששופטים עשויים להצדיק עמדות שליליות לאמינות ראיות של הנאשמים בהתייחסות למימוש זכות השתיקה שלהם בשלב החקירה. סביר להניח שעמדות דומות ל’שתיקה’ קיימות בתחומי שיפוט אחרים, למרות שקשה לחשוף עדויות לכך.

ראה פרק 2, סעיף 6.1.2.

ראה Cape et al. 2010, עמ’. 551.

ראה Cape et al. 2010, עמ’. 183 (פינלנד), עמ’. 349 (הונגריה), עמ’. 405 (איטליה) ועמ’. 459 (פולין).

ECtHR 23 October 2007, Turcan and Turcan v. Moldova, No. 39835/05, וראה פרק 6, סעיף 3.3.4.

430

6.2 הזכות לשחרור עד למשפט

הזכות להפקה בפני רשות שיפוטית ולשחרור עד למשפט, לפי סעיף 5(3) של ECHR, נוגעת לשני שלבים נפרדים: התקופה שלאחר המעצר שבה נלקח אדם לסמכות הרשויות; והתקופה הממתינה בסופו של דבר למשפט בפני בית משפט פלילי. 43 כאן, הניתוח שלנו מתמקד באחרון. על פי פסיקת ה-ECtHR, משפט תוך זמן סביר ושחרור זמני עד למשפט אינם חלופות. חזקת החפות מובילה לחזקת שחרור, אשר ניתנת לעקירה רק על ידי הערכה הכרוכה בבחינת עובדות המקרה הפרטני, ואשר מוכחת בהנמקה מספקת. חשד סביר כי האדם עבר עבירה הוא ¬תנאי מוקדם למעצר קדם משפט, וחומרת העבירה הנטענת אינה יכולה כשלעצמה להצדיק תקופת מעצר ממושכת. שלילת חירות עשויה להיות מוצדקת בהתייחסות לחשש מבוסס היטב מפני עבירות חוזרות או בריחה, או התערבות בחקירה או במשפט, אך מוטלת על הרשויות השיפוטיות לשקול אמצעים חלופיים למעצר.

ככלל, החוק המסדיר מעצר לפני משפט בכל חמש המדינות תואם את פסיקת ה-ECtHR, אך בכולן מלבד בולגריה קיימות ראיות משמעותיות לאי ציות בפועל, וגרוזיה, מולדובה ואוקראינה היו כולן הנושא. של מספר החלטות שליליות של ה-ECTHR הנוגעות למעצר לפני משפט. בבולגריה נעשתה התקדמות משמעותית לקראת ציות, הן במונחים של רפורמה בחוק והן במונחים של פרקטיקה שיפוטית, בתגובה למספר פסקי דין שליליים של ה-ECTHR. עם זאת, מאז 2009 יש שורה של התקפות פומביות של פקידים ופוליטיקאים, כולל שר המשפטים, על שופטים בנוגע ¬להחלטות שחרור פרטניות לפני משפט. המצב היה כה חמור, שגם איגוד השופטים האירופי וגם הכתב המיוחד של האו”ם לעצמאות שופטים ועורכי דין ערכו ביקורים מיוחדים במדינה, והביעו דאגות כבדות מההשפעה על עצמאות שופטים.

אי עמידה בתקני ECHR כרוכה במספר גורמים נפרדים אך קשורים זה בזה: התייחסות לחומרת העבירה לכאורה כגורם הקובע; חוסר התחשבות בעובדות הפרטניות; השימוש בתבניות סטנדרטיות; והיעדר הנמקה מספקת להחלטות. החסרונות הללו ניכרים בכל המדינות מלבד בולגריה. שיקול של אמצעי חלופי לא נראה

43 ראה פרק 2, סעיף 6.2.

431

עמידה בתקנים אירופיים

יש לתת את הדעת ברבות מהמדינות, אם כי ליטא היא חריגה בכך שאמצעים חלופיים משמשים בתדירות גבוהה הרבה יותר מאשר מעצר. במולדובה ואוקראינה בפרט, הנאשם או עורך דינו מתקשים לגשת לחומר התביעה שישמש להצדקת בקשה לעצור את הנאשם במעצר לפני משפט (ראה סעיף 4.3 לעיל). ביחד, התוצאה של שילוב הגורמים הללו היא ששיעורי המעצר לפני משפט גבוהים בדרך כלל, והרוב המכריע של בקשות התביעה למעצר במעצר מתקבלות. באוקראינה, למשל, כמעט 90% מהבקשות לתביעה זוכות להצלחה, ובגרוזיה הנתון הוא למעלה מ-95%.

גאורגיה מספקת דוגמה לקשיים בתרגום רפורמות משפטיות שנועדו לעמוד בסטנדרטים של ECHR הלכה למעשה. חוק סדר הדין הפלילי של גאורגיה קובע כי ניתן להחזיק נאשם במעצר לפני משפט רק אם מתקיימים תנאי אחד או יותר (העומדים באופן מהותי בתקני ECHR). הנטל לקבוע את הצורך במעצר מוטל על התביעה, והקוד קובע כי אין להורות על מעצר אם אמצעים חלופיים יכולים להשיג את המטרות הרלוונטיות. בהגשת בקשה לאמצעי מניעה על התובע לפרט את הנימוקים העומדים מאחורי האמצעים המבוקשים, ומדוע אינם ראויים לצעדים פחות מגבילים. בקבלת ההחלטה נדרש בית המשפט להתחשב בעובדות הפרטניות של המקרה, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והחברתיות של הנאשם. עם זאת, כפי שצוין לעיל, בקשות העמדה לדין למעצר מתקבלות כמעט תמיד, כ-40% מהעצורים והעצורים בתחילה בתחנת משטרה מוחזקים לאחר מכן במעצר קדם משפט, ומצוות מעצר קדם משפט בכמחצית מהכללים. מקרים בהם מוטלים אמצעי מניעה. לעומת זאת, נראה שבבולגריה השינויים בפרקטיקה הצליחו במידה רבה מבחינת ציות ל-ECHR (אם כי, כאמור, הדבר עורר תגובה פוליטית עוינת). לא הצלחנו, במסגרת מחקר זה, לבחון את השאלה מדוע הניסיון שונה בשתי תחומי השיפוט, אך אנו מציעים שניתן יהיה להמשיך בכך. שיעורי המעצר לפני משפט נמצאו גבוהים במספר תחומי השיפוט שנבדקו במחקר ה-ECDE, והיו בעיות דומות ברבים מהם לגבי דיונים וקבלת החלטות לפני מעצר לאלו שנמצאו במחקר הנוכחי. 44 האיחוד האירופי שוקל כעת האם לחוקק חקיקה בנוגע למעצר לפני משפט והנתונים ממחקר זה מצביעים על כך שעליו לשקול אילו מנגנונים עשויים להיות מופעלים כדי לסייע ולהבטיח יישום מעשי. 45

ראה Cape et al. 2010, עמ’. 552.

ראה פרק 1, סעיף 4.3.2.

432

6.3 הזכות להחלטות מנומקות והזכות לערער

ניתן לראות בסעיף 6.2 לעיל כי היעדר החלטות מנומקות למעצר לפני משפט מהווה בעיה משמעותית ברוב המדינות במחקר. כאן, אנו בוחנים את הזכות להחלטות מנומקות יחד עם הזכות לערער משום שהיכולת לערער על החלטה או פסק דין מבוססת בדרך כלל על הסבר מספיק שניתן להחלטה או על פסק הדין. כל חמש המדינות אשררו את הפרוטוקול השביעי של ה-ECHR, שסעיף 2 שלו קובע כי, בכפוף לחריגים מוגבלים, כל מי שהורשע בעבירה פלילית חייב להיות בעל הזכות לבדיקת הרשעתו או גזר הדין שלו על ידי בית דין גבוה יותר. פסיקת ה-ECTHR מחייבת שכאשר נקבעו הליכי ערעור, עליהם לציית לערובות של סעיף 6 של ECHR. 46 החוק בכל אחת מחמש המדינות קובע זכות ערעור למי שהורשעו בעבירה פלילית, למרות שבג’ורג’יה אין ערעור על העובדות על החלטת חבר מושבעים. 47 עם זאת, בגאורגיה, מולדובה ואוקראינה הראיות מצביעות על כך שהזכות לערער מעוכבת בפועל בשל היעדר החלטות מנומקות כראוי.

הפסיקה של ה-ECtHR קובעת כי בתי המשפט חייבים לציין בבהירות מספקת את הנימוקים שעליהם הם מבססים את החלטתם, ולמרות שהם אינם חייבים להתייחס לכל סוגיה שהועלתה, עליהם לעסוק בסוגיות המהותיות ולהסביר היכן שמתאים מדוע התקבלו ראיות. / או הסתמכו או, במקרה הרלוונטי, מדוע היא נדחתה. 48 החוקות ו/או קודי ההליך הפלילי של כל חמש המדינות דורשות מנומקים של פסקי דין והחלטות, אם כי ישנם הבדלים בין תחומי השיפוט באשר להיקף הדרישות. ההוראות בחלק מהמדינות הן די מדריכות לגבי מה יש לכלול. בבולגריה, למשל, החוק קובע כי יש לנמק מדוע הגיע בית המשפט לקביעת עובדה מסוימת, וכן את הראיות והניתוח המשפטי שעליהם מבוססת ההחלטה. בליטא, קוד סדר הדין הפלילי מפרט את חלקי ההנמקה שיש לכלול, ובית המשפט החוקתי חיזק את דרישות הבהירות המשפטית, וכי פסק דין לא יכיל טיעונים סמויים ולא יצליח לזהות עובדות או טיעונים הרלוונטיים ל ההחלטה שהתקבלה.

ראה פרק 2, סעיף 6.5.

ה-ECTHR קבע כי גם במקרה של משפט חבר מושבעים, חייבים להיות אמצעי הגנה מספיקים כדי לאפשר לנאשם להבין מדוע הורשעו. ראה ECtHR 16 בנובמבר 2010, Taxquet v. Belgium, No. 926/05.

ראה פרק 2, סעיף 6.4.

433

עמידה בתקנים אירופיים

נראה שההתמקדות בפירוט ההחלטות המנומקות בליטא מביאה לעמידה בדרישות החוק, אם כי קיים חשש מהסתמכות על שפה משפטית שאולי לא מובנת על ידי הנאשם. באופן דומה, בבולגריה נראה כי מתקיימים דרישות ההחלטה המנומקות. עם זאת, בגאורגיה, מולדובה ואוקראינה ההיגיון הוא לעתים קרובות “דק” או גרוע, או אפילו לא ¬קיים – במולדובה זה נצפה בתוכנית ניטור ניסוי, ובגרוזיה נציב תלונות הציבור הגיאורגי זיהה בעיות מהותיות בהקשר זה. יתרה מכך, בכל שלוש המדינות קיימות ראיות לכך שהחלטות מנומקות מעדיפות לעתים קרובות את התביעה, תוך התעלמות מראיות או טיעונים שהיטיבו עם הנאשם, או אי הסבר מדוע בית המשפט לא הסתמך עליהן. הפסיקה של ה-ECTHR מלמדת כי קביעה אם החלטה מסוימת תואמת היא מאוד ספציפית לעובדה, אך העדויות מגאורגיה, מולדובה ואוקראינה מצביעות על אי ציות שגרתי לרוח, אם לא המכתב, של דרישות ה-ECHR.

7. זכויות המקדמות הגנה אפקטיבית

7.1 הזכות לחקור את התיק

ה-ECHR אינו מכיל הוראות מפורשות הנותנות לחשוד או נאשם זכות לחקור עובדות הנוגעות לעבירה החשודה או לכאורה, 49 ובמובן זה, זכות כזו אינה קיימת. עם זאת, הן במערכות האינקוויזיטוריות והן במערכות יריבות, לרשויות אכיפת החוק ולתביעה יש מונופול על סמכויות חקירה, ומונופול כמעט על משאבים, לחקור חשודים בפשעים. בהקשר זה, הגישה שלנו להגנה פלילית יעילה כוללת את ההצעה שלאדם חשוד או נאשם תהיה יכולת מסוימת לנהל חקירות בעצמו, או לדרוש לערוך חקירות. זה זוכה לתמיכה מסוימת מההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין, הכוללת הוראות הנותנות לעורך דין הפועל עבור חשוד או נאשם להיות נוכח בכמה פעולות פרוצדורליות, ומהחלטת ה-ECtHR בעניין דיין נגד טורקיה המתייחסת ל’גבייה’. של ראיות טובות לנאשם’ כפונקציה של עורך דין בשלב החקירה. 50

ראה פרק 2, סעיף 7.1.

ECtHR 13 באוקטובר 2009, דיין נ’ טורקיה, ע”א 7377/03, פסקה. 32, וראה באופן כללי פרק 2,

סעיף 7.1.

434

לפיכך, זכות חקירה עשויה לכלול כל אחד או את כולם: זכות להיות נוכח, או להשתתף, בתביעה פרוצדורלית; 51 זכות לראיין עדים פוטנציאליים ולאסוף ראיות; זכות לדרוש מהמשטרה או מהתובע להמשיך לחקירות מסוימות; וזכות להוסיף חומר לתיק. הם, כמובן, קשורים זה בזה. לדוגמה, זכות נוכחות בפעולות פרוצדורליות המבוקשות על ידי החשוד או הנאשם תוגבל אם אין לו זכות יעילה לדרוש ביצוע פעולה פרוצדורלית. יתרה מכך, ככל שקיימות זכויות כאלה, נשאלת השאלה האם במקרים של סיוע משפטי מקל או מוגבל השימוש בזכויות כאמור על ידי ההוראות המסדירות תשלום עבור עבודת סיוע משפטי.

דוגמה לשאלה האם וכיצד פועלות זכויות כאלה, והן קשורות זו בזו, מספקת מולדובה. כאן, למרות שחוק סדר הדין הפלילי של מולדובה אינו מספק זכות מפורשת לחשוד או לאדם הנאשם לאסוף ראיות, ישנן מספר הוראות המאפשרות להם לאסוף מידע. מידע כאמור עשוי להיות מוצג לגוף החוקר בשלב קדם המשפט או לבית המשפט, ולנאשם יש זכות להוסיף חומר כאמור לתיק. 52 עם זאת, הזכות לאסוף מידע מוגבלת על ידי העובדה שלעדים פוטנציאליים אין חובה לדבר עם הנאשם או עם עורך דינו (תכונה שנתקלת בדרך כלל ברוב תחומי השיפוט), ועבודה כזו אינה מכוסה באופן ספציפי בחוק. דמי סיוע. הגישה לראיות תיעודיות שבידי רשויות ציבוריות מוגבלת מכיוון שהרשויות בדרך כלל מסרבות לספק אותן בנימוק של הגנת מידע. אין זכות כללית לנאשם או לעורך דינו להשתתף בפעולות חקירה. הם רשאים להשתתף אם הוזמנו על ידי רשויות החקירה, או אם ביקשו את פעולת החקירה, אך אין להם זכות לעמוד על ביצוע פעולת חקירה מסוימת (למשל ראיון של עד), ובפועל אומרים עורכי דין שכזה. בקשות בדרך כלל נדחות. למעשה, בקשת עד להתראיין עלולה להוות סכנות לנאשם שכן נמסר כי כאשר הבקשה נדחתה, רשויות החקירה יראיינו לעיתים קרובות את העד הפוטנציאלי שזוהה ב

ההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בדבר זכות הגישה לעורך דין קובעת כי לעורך דין סניגור יש זכות להיות נוכח בכל חקירה או שימוע, ולהיות נוכח בכל פעולת חקירה או איסוף ראיות אחרת שבה החשוד או הנאשם נוכחות נדרשת או מותרת מימין. לפיכך, היא תאפשר לרשויות החקירה לסרב להרשאה אלא אם כן נקבעה זכות נוכחות בחוק הפנימי.

אם הגוף החוקר מסרב להוסיף אותו לתיק, הנאשם יכול להתלונן בפני השופט החוקר. בפועל, עורכי דין מפיקים חומרים בסיסיים בשלב קדם המשפט (למשל מידע הרלוונטי לשחרור קדם משפט), אך החומר המשמעותי ביותר נשאר לשלב בית המשפט. בשלב זה על השופט לספק החלטה מנומקת לסירוב לקבל חומר שהופק על ידי ההגנה

435

עמידה בתקנים אירופיים

הבקשה בהעדרו של עורך הדין. עורכי דין אומרים שלעתים קרובות זה גורם לכך שהעדים מספקים מידע שהוא לטובת התביעה. כתוצאה מכך, לרוב הם נרתעים מלבקש מרשות החקירה לראיין עד בשלב קדם המשפט. הסנגורים טוענים כי התובעים נוהגים לכלול בתיק ראיות שהושגו שלא כדין. קוד ההליך הפלילי אינו מכיל הוראות מפורשות להחרגת ראיות שהושגו שלא כדין – לדוגמה, “הסברים” שסופקו על ידי הנאשם בהיעדר אמצעי הגנה פרוצדורליים, או הקלטות אודיו או וידאו שהושגו שלא כדין – ולמרות שחומר כזה אינו יכול להוות באופן רשמי. ראיות, זה ייראה על ידי השופט. עורכי דין הסנגורים אומרים כי בקשות להסרת חומר כזה נדחות בדרך כלל.

למרות שהחוק והפרקטיקה בארבעת תחומי השיפוט האחרים אינם זהים, עמדת מולדובה בנוגע לזכות החקירה משקפת באופן רחב את זו במדינות האחרות. העמדה גם אינה דומה לרבים, אם לא רוב, תחומי השיפוט באירופה המבוססים על המסורת האינקוויזיטורית. 53 באלה שיש להם מסורת יריבות, כמו אנגליה ווילס, לחשוד או לנאשם יש זכות מוחלטת לחקור ולהציג ראיות במשפט, בתנאי שהן רלוונטיות, ויש כללים חריגים לגבי ראיות שהושגו שלא כדין (אם כי אין זכות מוחלטת לקבל ראיות שהושגו שלא כדין במשפט). עם זאת, לחשודים אין זכות לדרוש מהמשטרה לבצע פעולות חקירה, אין סמכויות לדרוש שיתוף פעולה של עדים פוטנציאליים, סמכויות מוגבלות להשגת חומרים מצדדים שלישיים ומגבלות הנובעות ממשטר הסיוע המשפטי. כתוצאה מכך, בפועל העמדה לגבי חקירה של הנאשם (להבדיל מהמצאת ראיות במשפט, לגביהן יש הבדלים ממשיים) דומה למדי לזו שנמצאת בסמכויות שיפוט אינקוויזיטוריות. הגישה הכללית היא להסתמך במידה רבה על הנכונות והיכולת של רשויות החקירה והתובעים לפעול בצורה ניטרלית וחסרת תשוקה, וששופטים יהיו חיים לפוטנציאל של חוסר הוגנות בהסתמכות על ראיות בתיק ובשיקול דעת. בקשות הוכחה של הנאשם. העדויות מהמדינות במחקר הן שלא מדובר בהנחות בטוחות, למרות שחלו התפתחויות משמעותיות בקוד ההליך הפלילי של גאורגיה. עם זאת, כפי שצוין קודם לכן, הסטנדרטים האירופיים ביחס לזכות לחקור מוגבלים כיום, ולמרות שקיימת אינדיקציה מסוימת לכך שה-ECtHR מתחיל לבטא את תפקידם הראוי של עורכי דין, שיפור בטווח הקצר יתבסס על פעילות אקטיבית גישה לזכויות הגנה על ידי עורכי דין ולשכות עורכי דין, ורפלקציה

53 ראה Cape et al. 2010, עמ’. 567.

436

על ידי רשויות החקירה והמשפט על אחריותן כלפי עקרונות שוויון הנשק ומשפט הוגן.

7.2 הזכות לזמן ולמתקנים נאותים להכנת ההגנה

הזכות לזמן ולמתקנים נאותים להכנת ההגנה מובטחת ב-ECHR סעיף 6(3)(ב). היא קשורה קשר הדוק לזכויות האחרות, הספציפיות יותר בסעיף 6(3), והיא חיונית כדי לאפשר לחשוד או הנאשם להשתתף ביעילות בהליך הפלילי ולהבטיח שזכויות אלו הן אמיתיות ויעילות. 54 עם זאת, האופי הרחב של הזכות פירושו שהשיקול של ה-ECTHR לגביה הוא מאוד עובדתי, ולכן לא ניתן לקבוע סטנדרטים ברורים לצורך הערכת הציות.

הזכות נקבעה במפורש בקודי ההליך הפלילי של גאורגיה, ליטא ואוקראינה, וגם באותן מדינות שבהן היא לא ניתנת במפורש, כמו בבולגריה, מדובר בעקרון מבוסס המשתקף בחקיקה ובפסיקה. המחקר בחמש המדינות לא זיהה קשיים מערכתיים כלשהם ביחס לזמן ומתקנים נאותים, ובאופן כללי, לסנגורים שרואיינו למחקר לא היו חששות גדולים. עם זאת, זוהו שורה של בעיות מעשיות הקשורות בזמן ומתקנים להכנת ההגנה. כבר התייחסנו להיעדר מתקני ייעוץ פרטיים בתחנות המשטרה בבולגריה (ראה סעיף 5.2 לעיל), ועורכי דין בגאורגיה נתקלים במכשולים משמעותיים בביקור לקוחותיהם במעצר. 55

במולדובה החוק קובע כי לאדם שזומן בפני רשות חקירה או תובע יש לתת הודעה מוקדמת של חמישה ימים, אם כי הדבר אינו חל לגבי פעולה פרוצדורלית דחופה. מחומר הראיות עולה כי הדבר אינו מקיים באופן שוטף בשלב החקירה, אך עורכי דין בכל זאת נענים בדרך כלל לבקשות להגיע מחשש שימונה עורך דין אחר. באוקראינה, הזמן לבדיקת החומרים בהגנה עשוי להיות מוגבל על ידי השופט, והגישה לתיק עשויה להיות מוגבלת כאשר הנאשם נמצא במעצר (ראה סעיף 4.3 לעיל), אך אחרת לא זוהו קשיים מיוחדים. בעיה שנמצאה במספר מדינות במחקר ה-ECDE נגעה במתקנים להעתקת תיק המקרה, 56 וזו זוהתה כבעיה גם במולדובה ואוקראינה. בעיה נוספת של כללי

ראה, במיוחד, גישה לתיק בסעיף 4.3 לעיל.

ראה פרק 4, סעיף 3.22.

למשל בבלגיה. ראה Cape et al. 2010, עמ’. 91.

437

עמידה בתקנים אירופיים

החשש במחקר ה-ECDE היה היעדר זמן הולם להכנה לגבי הליכי שימוע מזורזים ו/או אשמה. עם זאת, למרות העלייה בשנים האחרונות בשימוש בהליכים כאלה בחלק מהמדינות במחקר, כמו בבולגריה, לא דווח על חששות משמעותיים. יכול להיות שזה, בחלקו, לפחות, פונקציה של התפקיד הבלתי מפותח והפסיבי ברובו של עורכי הדין במדינות המחקר.

7.3 הזכות לשוויון נשק בקריאה ובחקירת עדים

למרות שלא מתייחסים אליו במפורש ב-ECHR, שוויון הנשק נתפס כמאפיין יסודי של משפט הוגן משמעותו, בין היתר, שיש לתת לנאשם הזדמנות להציג את טענותיו בתנאים שאינם מציבים אותו בנחיתות בהשוואה. לתביעה. למרות שסעיף 6(3)(ד) של ECHR אינו מעניק לנאשם זכות מוחלטת לזמן עדים, הוא קובע זכות לקרוא ולחקור עדים לטובתם באותם תנאים כמו אלה נגדו. דרישות אלו באות לידי ביטוי בחוק של כל המדינות במחקר, 57 אך בפועל קיימות מניעות ניכרות בפני הנאשמים לממש את זכויותיו ביעילות, בעיקר כתוצאה מקשיים פרוצדורליים ומפרקטיקות ועמדות שיפוטיות. 58

ככלל, בכל חמש המדינות זכותו של הנאשם לזמן עדים כפופה לאישור השופט. מאחר וכך גם לגבי עדי תביעה, הדבר בהתאם לסטנדרטים של ECHR. עם זאת, מדווחים במספר מדינות, כמו בולגריה, גאורגיה ואוקראינה, שלעתים קרובות שופטים אינם שווים בבחינת בקשות הגנה ותביעה להזמנת עדים. בין השאר, הדבר עשוי לנבוע מהתהליך שבו ניתן לזהות עד ולקרוא למסור עדות. כפי שצוין בפרק 3 (בולגריה), עדים שהוזעקו על ידי התובע כבר ירואיינו על ידי המשטרה או התובע, כך שהרלוונטיות של הראיות שלהם כבר התבררה. כפי שצוין קודם לכן, אין בסמכות ההגנה לדרוש מעיד לשתף פעולה בראיון. המשמעות היא שמבחינת תובע הבסיס לשכנוע השופט ברלוונטיות של הראיות כבר נקבע, בעוד שזו משימה קשה יותר עבור

שימו לב שבמולדובה חוק סדר הדין הפלילי אינו קובע כיום זכות לחקירה ¬נגדית, אם כי קיימות הצעות לתיקון הקוד בהקשר זה.

שימו לב להיעדר הזכות הכללית של הנאשם להוסיף חומר לתיק, והיעדר כללי החרגה לגבי ראיות שהושגו שלא כדין על ידי המשטרה או התביעה. ראה סעיף 7.1 לעיל.

438

הנאשם או עורך דינו. עם זאת, לא ניתן להסביר כך את כל אי השוויון בפועל. באוקראינה, במיוחד, מתמודד הנאשם עם מספר קשיים בהזמנת עדים. בקשות הגנה להזמנת עדים מתנגדות באופן שגרתי על ידי התובע, ולעתים קרובות נדחות על ידי השופט. גם אם עד זומן למסור עדות, רבים אינם מגיעים, והמשטרה טוענת באופן שוטף כי עשתה את כל המאמצים האפשריים כדי להבטיח את הגעתם. גם באוקראינה, בעוד שהחוק מתיר לנאשם להגיש מסקנות של מומחה (אם כי אין זכות לקרוא לראיות מומחה ככאלה), בפועל זה מתיר לעתים רחוקות על ידי השופט.

לגבי חקירת עדי תביעה על ידי ההגנה 59 עולה, מלבד במולדובה, 60 כי החוק בכל המדינות קובע חקירה נגדית. אולם שוב באוקראינה, הנאשם מתמודד עם קשיים מיוחדים בהקשר זה. בעוד שהחוק קובע כי עדים חייבים בדרך כלל למסור עדות בעל פה, החריגים לכלל מתפרשים באופן חופשי על ידי בתי המשפט. גם כאשר עד אכן נותן עדות בעל פה, הקריאה לראיה של הצהרה קודמת בכתב של העד משמשת לעתים קרובות כתחליף לעדות בעל פה, וניסיונות ההגנה לחקור עד באשר לאמינותם נדחים לרוב על ידי לִשְׁפּוֹט.

7.4 הזכות לפרשנות ותרגום חופשיים של מסמכים

ה-ECHR סעיף 6(3)(ה) מעניק לאדם המואשם בעבירה פלילית זכות לסיוע חינם של מתורגמן אם אינו מבין את שפת בית המשפט, ובהינתן המשמעות האוטונומית של המונח “אישום”, 61 זה משתרע לשלבי קדם המשפט. הזכות מתווספת בסעיפים 5(2) ו-6(3)(א) הקובעים כי יש ליידע אדם על הסיבות למעצר או למעצר, ומהות או עילת האישום או האישום, בשפה שהם מבין. פסיקה של ה-ECtHR מחייבת את הרשויות השיפוטיות לנקוט גישה אקטיבית לקביעת הצורך, וזו מורחבת על ידי הוראת האיחוד האירופי על פרשנות ותרגום לדרישה ממדינות לקיים הליך לקביעה אם החשוד או הנאשם מדבר או מבין את השפה. בגדול, כל הדברים שנאמרו על ידי, או אל, נאשם שלא

למהדרין, הגישה האינקוויזיטורית פירושה שאין זה ראוי להתייחס לעד כעד תביעה. הכוונה כאן היא לעד הנותן עדות נגד האינטרסים של הנאשם.

ראה הערה 57 לעיל.

ראה פרק 2, סעיף 3.

439

עמידה בתקנים אירופיים

יש לפרש לדבר או להבין את השפה במהלך ההליך הפלילי, והנחיית האיחוד האירופי קובעת דרישה זו בפירוט מסוים, לרבות פרשנות של התייעצות עם עורך דין/לקוח כאשר הדבר נחוץ לצורך שמירה על הגינות ההליך. לא כל המסמכים נדרשים לתרגום, אך הוראת האיחוד האירופי קובעת כי יש לתרגם את כל המסמכים החיוניים כדי להבטיח שהחשוד או הנאשם יוכלו לממש את זכות ההגנה שלהם ולשמור על הגינות ההליכים, וקובע רשימה של מסמכים שיש לתרגם, לכל הפחות. 62

החוקה ו/או קוד סדר הדין הפלילי בכל המדינות במחקר מכילות הוראות מסוימות לפרשנות ו/או תרגום, אם כי הן משתנות מבחינת היקף ההוראות. שימו לב שכולם מספקים הגנה מחייבת כאשר הנאשם אינו דובר או מבין את השפה (ראה סעיף 5.1 לעיל). לא ברור אילו נהלים קיימים לקביעה אם חשוד או נאשם דובר או מבין את השפה, אך בדרך כלל האחריות לקביעת הצורך מוטלת על רשויות החקירה או השיפוט. כמו כן, לא ברור עד כמה זיהוי הצורך עובד בפועל, אם כי ישנן עדויות במולדובה לכך שחוקרים עשויים להשפיע על חשודים כדי לאשר שהם אינם זקוקים למתורגמן. בבולגריה ובאוקראינה אין תנאי לפרשנות של התייעצות עם עורך דין/לקוח, אשר במקרה של המדינה האחרונה תעלה כדי הפרה של התחייבויותיה על פי הוראת האיחוד האירופי בדבר הזכות לפרשנות ותרגום אם לא יוכנסו הוראות מתאימות. עד אוקטובר 2013. 63

בכל הנוגע לתרגום, החוק והפרקטיקה משתנים. במולדובה החוק קובע כי יש לתרגם פסקי דין, וכתב האישום, כתב האישום והחלטות בית המשפט מתורגמים, כהלכה, באופן שגרתי. באופן דומה, באוקראינה, בעוד שהחוק אינו קובע כי יש לתרגם את כל המסמכים, הוא כן קובע כי מסמכים שיש למסור לנאשם – ההחלטה לפתוח בחקירה, האישום וכתב האישום – חייבים להיות. עם זאת, החוק אינו מחייב לתרגם את כל המסמכים בתיק. בבולגריה הוכנסה הזכות לתרגום כבר ב-2010, ובנוסף לאותם מסמכים שיש לתרגם באוקראינה, יש לתרגם את פסק הדין וכל החלטה בערעור. נראה, אם כן, כי קיים חוסר מסוים בציות

ראה פרק 2, סעיף 7.4.

ראה פרק 1, סעיף 4.3.2.

440

תקני ECHR ובמיוחד עם הדרישות המחמירות יותר של הוראת האיחוד האירופי על פרשנות ותרגום. בפרט, קשה לראות (בהתחשב בזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת ההגנה) כיצד יכול לנאשם משפט הוגן אם חלקי תיק התיק שישמשו נגד הנאשם במשפט לא מתורגמים – אך נראה שהחוק ברוב המדינות, אם לא בכל, לא דורש זאת.

פסיקת ה-ECTHR ברורה שהדרישה שהפרשנות (הכוללת תרגום) תהיה חופשית פירושה שלא ניתן לחייב את החשוד או הנאשם לשלם עבור עלויות הפרשנות גם אם יורשע. זה גם נאמר במפורש בהנחיית האיחוד האירופי על פרשנות ותרגום. בולגריה בולטת כעלולה להפר הוראה זו בכך שאדם מורשע עשוי להידרש להחזיר את עלות הפרשנות או התרגום. למרות העובדה שבולגריה הייתה מושא להחלטה שלילית של ה-ECTHR בהקשר זה, נראה כי אין הוראה חוקית ברורה, והפסיקה המקומית סותרת.

פסיקת ה-ECtHR קובעת כי עצם מינוי מתורגמן או מתרגם אינו פוטר את המדינה מאחריות נוספת, וכי הן המדינות והן הרשויות השיפוטיות חייבות לקחת אחריות מסוימת על נאותות הפרשנות והתרגום. ההנחיה של האיחוד האירופי בנושא פרשנות ותרגום מרחיקה לכת, ומחייבת מדינות לנקוט באמצעים קונקרטיים כדי להבטיח איכות, לשאוף להקים פנקס של מתורגמנים ומתרגמים בעלי הכשרה מתאימה, ולהקים מנגנון שבאמצעותו חשודים ונאשמים יכולים להתלונן על איכות לא מספקת. ליטא בולטת בכך שקוד ההליך הפלילי מסדיר את כשירותם ועצמאותם של מתורגמנים, אם כי אין מידע על אופן הפעולה של תקנה זו. לאף אחת מהמדינות במחקר אין תכנית הסמכה או הבטחת איכות למתורגמנים ומתרגמים, 64 ולמעשה פעולת דרישות הפירוש/תרגום די אטומה, עם מעט עדויות כיצד פועלת אספקת המתורגמנים והמתרגמים בפועל. ומעט מידע רשמי באשר להוצאות או אגרות. אין לזלזל בקשיים המעשיים ובעלות של מתן פרשנות ותרגום מוכשרים ביחס למגוון רחב של שפות. עם זאת, לכל המדינות יש דרך לעבור בהפגנת עמידה בתקני ECHR והאיחוד האירופי.

במולדובה משרד המשפטים אחראי על הסמכה והבטחת איכות המתרגמים, אך הוא עדיין לא מתפקד.

441

עמידה בתקנים אירופיים

8. מסקנות

טענו כי גישה להגנה פלילית יעילה היא תנאי מוקדם הכרחי להנאה מערובות משפט הוגן וכי יש להעריך אותה, בהקשר האירופי, בהתייחס לסטנדרטים העשויים להיקבע על ידי ניתוח מדוקדק של ECHR, כפי פורש על ידי ה-ECtHR, וחוק האיחוד האירופי בנושא זכויות פרוצדורליות כפי שהוא מפותח. אם לחשודים ולנאשמים יש גישה להגנה פלילית יעילה בכל תחום שיפוט מסוים מסתמכת על יחסי הגומלין בין זכויות חוקתיות ומשפטיות, התקנות, המוסדות (ותרבויות המוסדיות) וההליכים המאפשרים (או לא) זכויות משפטיות אלה להיות אפקטיביות, והארגון, הכשירות והתרבויות המקצועיות של אנשי המקצוע המשפטיים המייעצים ומסייעים לחשודים ונאשמים. עמידה בתקני ECHR ותקני האיחוד האירופי היא תנאי הכרחי להבטחת גישה להגנה פלילית יעילה, אך אין בה די: לא כל ההיבטים של הגנה פלילית אפקטיבית כפופים לסטנדרטים ברורים; כמה דרישות או תקנים חסרים דיוק (לפעמים בהכרח כך); והדרישות המוסדיות, הפרוצדורליות והתרבותיות הקובעות אם לחשודים ולנאשמים אכן יש גישה להגנה יעילה הן לעתים קרובות מפורטות מדי, או משתנות מדי, מכדי להיות מנוהלות כראוי על-פי סטנדרטים על-לאומיים. כך עולה מניתוח שלנו של רמת הציות של המדינות במחקר לתקנים האירופיים. במידה רבה (למרות שיש חריגים חשובים), החוקות וקודי ההליך הפלילי של חמש המדינות במחקר עומדים בסטנדרטים האירופיים. עם זאת, ברור כי חשודים ונאשמים בכל תחומי השיפוט הנכללים במחקר סובלים מחסרונות חמורים במונחים של גישה להגנה יעילה, אם כי באזורים מסוימים יותר מאשר באחרים. יש לכך מגוון סיבות, אך הן כוללות מחויבות פוליטית ומוסדית לא מספקת לזכויות הגנה, רגולציה לא מספקת, משאבים ומנגנוני אכיפה, ומקצועות משפטיים חסרי רמת המשאבים, הארגון ומה שניתן לכנות ‘אמון מקצועי’. לספק סטנדרטים טובים של סיוע משפטי מתי ואיפה הוא נדרש.

אין לזלזל בהתקדמות שהושגה לקראת מתן זכויות הגנה אפקטיביות – כל תחומי השיפוט ביצעו רפורמות משמעותיות במערכות המשפט והתהליכים הפליליים שלהן, אם כי לפעמים נראה כאילו ההתקדמות במונחים של זכויות משפט הוגן נבעה במידה רבה של ה-ECTHR או האיחוד האירופי. כמו כן ניכר כי זכויות לחשודים ונאשמים אינן תמיד פופולריות בקרב הציבור הרחב, אם כי ישנו תמהיל מורכב של דעות המתבטא לעיתים קרובות במונחים של חוסר אמון במוסדות ואנשי משפט פלילי, הקשורים ב

442

חלק מתחומי השיפוט לחששות לגבי שחיתות. בפרק 9, בהתבסס על ניתוח הציות לתקנים האירופיים בפרק זה, אנו מזהים מספר נושאים משותפים הנובעים מהנתונים והניתוח, אשר, אם ישתקפו ויפעלו על פיו, יוכלו לתרום לשיפורים בגישה להגנה פלילית יעילה. 65

9. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים ודוחות מחקר

קייפ ועוד. 2007

Cape, E., Hodgson, H., Prakken, T. and Spronken, T., Suspects in Europe, Antwerp: Intersentia, 2007.

קייפ ועוד. 2010

Cape, E., Namoradze, Z., Smith, R. and Spronken, T., Effective Criminal Defense in Europe, Antwerp: Intersentia, 2010.

OSI 2001

OSI, ניטור תהליך ההצטרפות לאיחוד האירופי: עצמאות שופטת, בודפשט: מכון החברה הפתוחה, 2001.

פרק 9 כולל גם מסקנות והמלצות לגבי מדינות בודדות המפורטות גם בסעיפים האחרונים של כל פרק מדינה.

443

פרק 9 שיפור הגישה להגנה פלילית אפקטיבית

1. מבוא

גישה להגנה פלילית יעילה היא מרכיב חיוני של הזכות להליך הוגן. היבט מרכזי בהגנה פלילית יעילה הוא הזכות לייעוץ וסיוע משפטי. גישה לייעוץ וסיוע משפטי מוסמכים, לפחות מרגע שאדם החשוד בביצוע עבירה פלילית מתראיין לראשונה במשטרה או ברשות חקירה אחרת, חיונית. גישה יעילה לסיוע משפטי מחייבת חוקים ומערכות שיהיו במקום כדי להבטיח ולוודא שחשודים ונאשמים יודעים ומבינים את זכותם לעורך דין, יכולים לעשות בחירה מושכלת ומושכלת אם לממש אותה, יקבלו את הסיוע הדרוש לעורך דין. לפנות לעורך דין, וכי עורך דין מוסמך זמין למתן ייעוץ וסיוע בעת הצורך. עם זאת, גישה להגנה פלילית יעילה פירושה יותר מסתם גישה לעורך דין. גישה לעורך דין מוסמך לא תבטיח משפט הוגן אם זכויות אחרות של משפט הוגן – גישה למידע וראיות, חזקת החפות והזכות לשתיקה, חזקת השחרור עד למשפט, השתתפות אפקטיבית בתנאים שווים עם התביעה, זמן הולם. ומתקנים, החלטות מנומקות ובמידת הצורך פרשנות ותרגום – אינם קיימים או אינם מתאימים.

בחינת האם, בכל תחום שיפוט מסוים, לחשודים ולנאשמים יש גישה להגנה פלילית יעילה כרוכה בהערכה תלת-שלבית: האם קיים מבנה חוקתי וחקיקתי המספק זכויות הגנה פלילית באופן הולם; האם קיימים תקנות, מוסדות, נהלים ותרבויות שיפוטיות המאפשרים לזכויות אלו להיות מעשיות ויעילות; והאם קיים מקצוע עריכת דין מוכשר, מוכן ומסוגל לספק ייעוץ משפטי ו

445

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

סיוע לאלו הזקוקים לכך, במיוחד לאלה שאינם מסוגלים לשלם עבור סיוע כזה ממשאביהם. בהקשר האירופי, ראוי לבצע הערכה כזו בהתייחס לסטנדרטים המגולמים באמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR), כפי שפורשו על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECtHR), ולחוק המתגבש בנושא פרוצדורלי זכויות האיחוד האירופי (EU).

במחקר זה ערכנו הערכה, בהתייחס לסטנדרטים הללו, של גישה להגנה פלילית יעילה בחמש תחומי שיפוט במזרח אירופה – בולגריה, גאורגיה, ליטא, מולדובה ואוקראינה. מצאנו, בכפוף לכמה חריגים חשובים המסוכמים ביחס לחמש המדינות בסעיף 3 להלן, שהחוקים של חמשת תחומי השיפוט תואמים במידה רבה את הסטנדרטים האירופיים. עם זאת, כל סמכויות השיפוט הללו היו מושא לפסקי דין שליליים של ה-ECtHR (חלקם יותר מאחרים), והמחקר שלנו הראה שיש כמה ליקויים חמורים ביישום המעשי של זכויות משפט הוגן בדרך כלל, ובגישה לפלילים יעילים. הגנה במיוחד. 1 בעוד שחלק מהליקויים הללו, בפרט מימון ממלכתי של שירותי סיוע משפטי, דורשים משאבים כספיים כדי לתקן אותם, רבים מהם נובעים מגורמים רגולטוריים, פרוצדורליים ותרבותיים שניתן לטפל בהם ביעילות ללא עלות משמעותית. ואכן, כאשר נלקחות בחשבון עלויות אחרות (לדוגמה, עלויות של מעצר משטרתי מיותר או ממושך שלא לצורך), פעולות מתקנות יכולות להיות ניטרליות בעלויות או – כמו במקרה של מעצר לפני משפט – לחסוך בעלויות

בסעיף 2 אנו מזהים מספר נושאים הנפוצים בכל תחומי השיפוט המעכבים גישה להגנה פלילית אפקטיבית, ומציעים הצעות לגבי סעד מתאים. בסעיף 3 פירטנו את המסקנות לכל אחת מהמדינות במחקר יחד עם המלצות לפעולה.

2. נושאים נפוצים

2.1 מנגנוני הימנעות מזכויות

בכל המדינות במחקר המשטרה, ובמידה פחותה, תובעים נוקטים בפרקטיקות ששוללות מהחשודים חלק מזכויותיהם הפרוצדורליות או מכולן. באופן הבולט ביותר, זה המקרה באוקראינה, שם קודמים לרוב המעצרים הרשמיים מעצר לא רשמי, לא מורשה שעלול להימשך למשך

1 ראה באופן כללי פרק 8.

446

שעות ולפעמים ימים. לחילופין, ניתן לטפל בעבירות תחילה במסגרת ההליך המנהלי, אך לאחר מכן להמיר אותן להליך פלילי. במידה רבה יותר או פחות, תהליכים דומים מתרחשים במדינות האחרות – ‘מעצר ראשוני’ בבולגריה, שימוש בלתי חוקי בסמכויות מעצר זמני בליטא וחקירה ללא פתיחת חקירה רשמית במולדובה. מנגנון נפוץ נוסף הוא שחשודים בפועל מטופלים כעדים כמו למשל בבולגריה, גאורגיה ומולדובה. ברבים מהם, מידע על זכויות פרוצדורליות אינו נמסר לחשודים או נאשמים באופן מיידי ומלא גם כאשר החוק מחייב זאת. קיימות גם ראיות מסוימות לשימוש לרעה בהליכי שימוע מזורז או הודאה באשמה, על ידי הפעלת לחץ על חשודים או נאשמים להסכים, ובכך להימנע מבדיקה שיפוטית מלאה של הראיות.

פרקטיקות כאלה מוטמעות לעתים קרובות עמוק בתרבויות המשטרה והתביעה, ומקובלות בשתיקה על ידי מערכת המשפט, מה שהופך את השינוי החיובי לתהליך ארוך ומאתגר. עם זאת, בהינתן הרצון הפוליטי ועם כמה התאמות לקודי ההליך הפלילי – ואולי גם התדיינות אסטרטגית מכוונת היטב – שינוי אפשרי. החוק צריך לקבוע שכל צורה של מעצר, או צמצום משמעותי בחופש הפעולה, על ידי המשטרה או רשויות חקירה אחרות במסגרת חקירה פלילית, צריכה לעורר זכויות פרוצדורליות מלאות לחשוד. הדבר נדרש על פי פסיקת ה-ECtHR, 2 לרבות כאשר אדם מוחזק במעצר מנהלי, 3 ויש לבוא לידי ביטוי בקודי ההליך הפלילי. יתרה מכך, החוק צריך לדרוש כי כאשר יש יסוד מספיק (או סביר) לחשוד בהם בעבירה, יש להתייחס לאדם המרואיין כעד כחשוד לצורכי זכויות פרוצדורליות גם אם לא נעצר. שוב, זה נדרש על פי פסיקת ה-ECtHR. 4 על מנת להבטיח כי הוראות אלו יהיו אפקטיביות, החוק צריך לקבוע כי ראיות שהושגו מעיד או חשוד בנסיבות המנוגדות לדרישות אלה אינן נכללות בתיק. פסיקת ה-ECtHR קובעת כי ראיות שהושגו מחשוד בהיעדר סיוע משפטי לא צריכות להיות

בסקוטלנד, למשל, נשללה במשך שנים רבות זכותו של חשוד עצור לסיוע משפטי בטענה שהיא לא הוגדרה, בחוק, כמעצר. עם זאת, בשנת 2010 החליט בית המשפט העליון ב- Cadder v. HMA [2010] UKSC 43, בעקבות החלטת ECtHR ב- Salduz, כי הדבר אינו בר-קיימא, והחוק שונה כדי לתת לחשודים זכות גישה לעורך דין בעניין זה. נסיבות.

ראה ECtHR 18 בפברואר 2010, Zaichenko v. Russia, No. 39660/02; ו-ECtHR 21 באפריל 2011, Nechiporuk and Yonkalo v. Ukraine, No. 42310/04, וראה באופן כללי פרק 2, סעיף 5.3. ECtHR 14 באוקטובר 2010, Brusco v. France, No. 1466/07.

447

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

נסמך כראיה נגדם, 5 וההנחיה המוצעת של האיחוד האירופי בנושא גישה לעורך דין קובעת כי הצהרה שנאמרה על ידי עד לפני שנודע לו על כך שהוא חשוד לא תשמש נגדם (סעיף 10). הדרגה מתיק התיק נחוצה בגלל חשש נרחב, שמתחזק בשל היעדר הנמקה מספקת לפסקי דין ברוב תחומי השיפוט, ששופטים לוקחים בחשבון חומר בתיק גם אם הוא בלתי קביל רשמית כראיה.

2.2 מעצר לפני משפט

השימוש המופרז במעצר לפני משפט הוא מאפיין של מערכות משפט פלילי רבות ברחבי העולם, עם מיליוני אנשים עצורים שלא לצורך ולפרקי זמן ארוכים שלא לצורך. 6 גישתו של ה-ECTHR היא להגביל את המעצר לנסיבות שבהן הדבר נחוץ למען הצדק או האינטרסים של ביטחון הציבור, בשים לב לזכותו לחירותו של חשוד או נאשם, שבשלב שבו ההחלטה התקבלה. נלקח, לא נמצא אשם בעבירה. החוק במדינות במחקר תואם בדרך כלל את הסטנדרטים האירופיים, אך העובדה שארבעה מהן היו מושא להחלטות שליליות של ה-ECtHR מוכיחה כי קיימים ליקויים ניכרים ביישום המעשי של החוקים הללו. 7 הצורות העיקריות של אי ציות כוללות אי מתן גישה לנאשם לחומרים רלוונטיים, שימוש בקריטריונים להוראת מעצר שאינם לגיטימיים על פי פסיקת ECtHR, אי לשקול את העובדות המיוחדות של המקרה (אימוץ א. גישת ‘תבנית’ לקבלת החלטות), היעדר הנמקה מספקת ואי בחינת חלופות מעצר. 8

כדי להגיע לשינוי בתחום זה לא נדרשת רפורמה משפטית משמעותית, אם כי במולדובה ואוקראינה נדרשים שינויים משפטיים כדי לספק זכות ברורה של הנאשם לגישה לחומרים עליהם מתבססת בקשת מעצר לפני

ECtHR, Grand Chamber, 27 בנובמבר 2008, Salduz v. Turkey, No. 36391/02.

ראה OSJI 2008, OSF 2012, וסדרת הפרסומים של יוזמת הצדק של החברה הפתוחה, הזמינה בכתובת http://www.soros.org/initiatives/justice/focus/pretrial-justice.

שימו לב שההחלטות נגד בולגריה קדמו לסבב הרפורמות האחרון. ראה פרק 3, סעיף 3.3.1 לעיל.

בנוסף לדרישה לחשד סביר, יש להצדיק את שלילת החירות בהתייחסות לחשש מבוסס היטב מפני עבירות חוזרות או בריחה, או הפרעה בחקירה או במשפט. על הרשויות השיפוטיות לשקול האם ניתן לטפל בחששות מסוג זה באמצעים קצרים ממעצר. ראה פרק 8, סעיף 6.2.

448

השמיעה. עם זאת, שינויים גדולים במעצר לפני משפט יהיו תלויים בשינוי התרבויות והשיטות המקצועיות. ברור ביותר, הוא מחייב את השופטים להתייחס ברצינות לדרישה להורות על מעצר רק כאשר אמצעים חלופיים אינם מספקים להשגת המטרות הרלוונטיות, לקבל החלטות בהתחשב בעובדות המקרה (ורק בהתחשב בגורמים הרלוונטיים), ולספק החלטות. נימוקים מספקים להחלטה. עם זאת, עמידה בסטנדרטים האירופיים תחייב גם שינויים בפרקטיקות ובעמדות של רשויות חקירה ותובעים. בגרוזיה ובאוקראינה, למשל, הרוב המכריע של בקשות התביעה למעצר מצליחות. למרות שהנתונים גבוהים, בהשוואה בינלאומית, זה לא יוצא דופן. לדוגמה, באנגליה ובוויילס, מחקרים מצביעים על כך שכ-86% מהבקשות לתביעה למעצר לפני משפט מתקבלות. עם זאת, רק כשלושה אחוזים מהנאשמים מוחזקים במעצר קדם משפט כתוצאה מצו בית משפט. הסיבה לסתירה לכאורה זו בנתונים היא שהתובעים מבקשים מעצר קדם משפט רק בחלק קטן מהמקרים – פחות מ-15 אחוזים. 9 לפיכך, בעוד ששינוי עמדות ופרקטיקות שיפוטיות חשוב, סביר להניח שההשפעה הגדולה ביותר על השימוש במעצר לפני משפט תהיה על ידי שינוי הגישה של תובעים וחוקרים. הדבר מצביע על צורך בבחינת תמריצים והכשרה מוסדיים.

2.3 גישה למידע ועיון בראיות

קיים קשר של סוגיות הנוגעות לגישה להגנה לחומר הרלוונטי לאשמה או לחפות, ולשיקול שיפוטי של ראיות, אשר מעכב גישה להגנה יעילה בחמשת תחומי השיפוט. לרשויות החקירה ולתובעים יש מונופול וירטואלי על איסוף ראיות, הן בעד והן נגד החשוד או הנאשם, שיש להם מינוף מועט או לא באיסוף חומר כזה. חשודים ונאשמים אינם יכולים, בפועל, לדרוש ראיונות עדים או מעקב אחר קווי חקירה, ואין מערכת יעילה לגילוי צד שלישי. בכל המדינות, במידה רבה או פחותה, רשויות חקירה ותובעים משתמשים באמצעים בלתי חוקיים לאיסוף ראיות, בעיקר מחשודים, ולרוב המדינות אין מנגנונים יעילים להרחקת ראיות כאלה מהתיק ו/או עבור מונעים ממנו להילקח בחשבון בקביעת אשמה או חפות. לנאשמים בדרך כלל אין זכות מוחלטת להוסיף חומר לתיק, ואין זכות מוחלטת לזמן עדים למתן עדות ולהשיג.

9 האקלסבי 1997.

449

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

ההרשאה המשפטית להזמנת עדים תלויה בהוכחת הרלוונטיות, שלעיתים קרובות קשה להשיגה בפועל.

בעיות כאלה אינן מיוחדות למדינות במחקר, והן מופיעות באופן בולט במיוחד בתחומי שיפוט עם מסורת אינקוויזיטורית. 10 עם זאת, הם חורגים במידה רבה מתחום ה-ECTHR, משום שראיות נחשבות בדרך כלל כמכוסות במרווח ההערכה המוענק לממשלות לאומיות. עם זאת, כפי שעולה מהפרקים על המדינות המתאימות, דרישת ה-EHCR לשימוע יריב מוגבלת בפועל על ידי המגבלות על יכולתו של הנאשם להבטיח גישה לחומר שעשוי לסייע להם (הן קדם משפט והן במשפט)., למנוע מבית המשפט להתחשב בחומר פוגעני שהושג שלא כדין, ולהעמיד חומר לבדיקה מלאה וראויה.

במידה מסוימת, זהו היבט נוסף של גישה להגנה פלילית אפקטיבית, שבו לעמדות תרבותיות של חוקרים, תובעים ושופטים יש חלק משמעותי. הגישה של המשטרה והתובעים ברבים מתחומי השיפוט היא להגביל את גישת ההגנה לחומר, ולהכיל או להסיט את הניסיונות של חשודים ונאשמים להשפיע על מהלך החקירות. שופטים במספר מדינות מעדיפים, או נותנים עדיפות, ראיות וטיעונים לתביעה במגוון דרכים. אימוץ אסטרטגיות לשינוי גישות והרגלים תרבותיים כאלה הוא הכרחי אם חשודים ונאשמים יוכלו להגן על עצמם ביעילות. עם זאת, רפורמה בקודי ההליך הפלילי נחוצה גם, למשל, כדי לשפר את ההזדמנויות של חשודים ונאשמים להשפיע על מהלך החקירות, כדי לאפשר להם לאבטח את גילוי החומרים הרלוונטיים ולבלום את יכולתם של בתי המשפט. למעשה, להסכים להתנהגות בלתי חוקית של המשטרה והתובעים על ידי מתן אפשרות לתביעה, במישרין או בכל דרך אחרת, לעשות שימוש בתוצר של אי חוקיות כזו.

2.4 תרבויות ופרקטיקות מקצועיות

התרבויות המקצועיות של המשטרה (וחוקרים אחרים), התובעים והשופטים חשובים כולם בהבטחת גישה להגנה פלילית יעילה, כפי שהראה הדיון במעצר לפני משפט בסעיף 2.2 לעיל. זכויות משפט הוגן נסמכות, כפי שיש לנו

10 מתוך חמש המדינות, גיאורגיה שינתה רפורמה בקוד ההליך הפלילי שלה כדי לטפל במספר בעיות אלו, אם כי יישום הרפורמות בפועל משתנה. לא נטען שהם אינם בעייתיים גם בתחומי שיפוט יריבים. לדוגמה, ראה את החשבון לגבי אנגליה ווילס בקייפ 2010, במיוחד בעמוד. 143.

450

טען, על חוקים, מבנים ונהלים מתאימים, אך הם גם, באופן מכריע, מסתמכים על אנשי משפט פלילי. לגבי אוקראינה, למשל, נצפה כי זיכויים נתפסים כמייצגים כישלון של מערכת המשפט הפלילי. לפיכך מושם דגש לא על עקרונות ההליך ההוגן וקבלת החלטות צודקת, אלא על הרשעת הנאשמים בביצוע עבירה פלילית. גישה זו אינה מוגבלת לשופטים ותובעים, אלא מובנית בהליך המשפט הפלילי: לזיכויים עלולות להיות השלכות שליליות על החוקרים והתובעים הנוגעים בדבר. ניתן להשוות זאת לבולגריה, שבה הנוהג הקודם של שופטים לשלוח תיקים בחזרה לחוקרים כדי לחזק את הראיות, או לתובעים כדי לתקן את האישומים, השתנה על ידי שילוב של רפורמה משפטית והחלטות של בית המשפט העליון.

דוגמאות רבות אחרות להשפעות הקריטיות של תרבויות מקצועיות על הגישה להגנה פלילית יעילה ניכרות בכל המדינות הנוגעות בדבר, ומבחינה זו הן אינן שונות מתחומי שיפוט אחרים. 11 עם זאת, כל חמש המדינות במחקר נאלצו להתמודד עם מורשת העידן הסובייטי, שלפיה חוקרים ותובעים, ובמידה מסוימת שופטים, היו חייבים נאמנות ראשית למדינה, ומידת ההתקדמות לקראת תפיסות דמוקרטיות ליברליות. התפקיד שלהם משתנה. בעוד שלמוסדות המתאימים יש אחריות עיקרית לתת תוקף להשלכות של הסטנדרטים האירופיים לגבי שלטון החוק, משפט הוגן ועצמאותה של מערכת המשפט, מבחינת תהליכים ועמדות, לממשלות יש גם אחריות בהקשר זה. לדוגמה, כל עוד זיכוי נחשב כ’כישלון’, מחוזק על ידי יעדים אישיים ומוסדיים והזדמנויות קריירה, אנשי משפט פלילי עשויים להגיב לצוויים אלה ולא לעקרונות של משפט הוגן וצדק.

התרבות המקצועית של עורכי דין המייעצים ומסייעים לחשודים ונאשמים היא גם קריטית למתן הגנה פלילית יעילה. ההמחשה הקיצונית ביותר לתרבות מקצועית משפטית לא הולמת מצויה בתופעת ‘עורך דין הכיס’. אולם במחקר לא ראינו דוגמה שבה עורך דין כיס היה ממושמע על ידי הגוף המקצועי שלו. המחקר מצא גם עדויות בכמה מדינות לחוסר הרצון של עורכי דין לקבל לקוחות בתחנות משטרה, או לטפל בהם באופן אישי בתחנות משטרה או במעצר לפני משפט. עורכי דין לעתים קרובות

זוהי ספרות נרחבת בשפה האנגלית על תרבויות משטרה ובמידה פחותה, תובעים ושופטים, אם כי רובם הם תחום שיפוט ספציפי. לסקירה כללית של ספרות על תרבויות משטרה, ראה Westmarland 2008. ראה גם Hodgson 2005, Hodgson 2001, Vander, Becken and Kilching 2000, Field 2006, Jehle and Wade 2006, Montana 2012, and Nelken 2010.

451

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

נראה שהם לוקחים תפקיד פסיבי, ואינם מוכנים לפעול כתומכים נלהבים עבור לקוחותיהם. למעט בולגריה וליטא נראה כי לשכות עורכי הדין עושות מעט כדי לשפר ולהבטיח את איכות עבודת ההגנה המשפטית. ישנן דוגמאות רבות לעבודות שנעשו על ידי לשכות עורכי דין (ולפעמים רשויות סיוע משפטי) במגוון תחומי שיפוט אחרים באירופה על ניסוח תפקידם של עורכי דין, ובפעילות לשיפור המעמד והאיכות של עבודת ההגנה הפלילית באמצעות פיתוח מקצועי מתמשך ותכניות אבטחת איכות. עבודת ההגנה הפלילית היא מאתגרת עבור עורכי דין בודדים, במיוחד עבור אלה שאינם מנוסים או שאינם מומחים, והגנה קנאית בהקשר פרוצדורלי משתנה עלולה להשאיר עורכי דין חשופים ולעיתים פגיעים. ללשכות עורכי הדין יש חלק חשוב בגיבוש וחיזוק תרבות מקצועית הולמת שבה עורכי הדין רואים באינטרסים של לקוחם את חובתם המקצועית העיקרית.

2.5 סיוע משפטי וסיוע משפטי

הסיוע המשפטי תואר במחקר של ECDE כ’עקב אכילס במערכות משפט פלילי רבות של האיחוד האירופי’, 12 וזה גם תיאור הולם של הסיוע המשפטי בחמש המדינות במחקר. הוצאות הסיוע המשפטי בדרך כלל מינימליות במדינות המחקר, התגמול אינו הולם, המנגנונים למתן סיוע משפטי לקויים בדרך כלל (למעט כמה חריגים בולטים), ועבודת סיוע משפטי נחשבת לרוב כבעלת מעמד נמוך.

בעוד שסטנדרטים של ECHR לגבי הזכות לסיוע משפטי ברורים, ראינו שזה לא המקרה לגבי סטנדרטים של סיוע משפטי או סיוע משפטי. בעיקרו של דבר, מתן סיוע משפטי מוכשר ואפקטיבי באופן עקבי לחשודים ונאשמים – שיש להם משאבים כספיים מוגבלים מתי והיכן שהם זקוקים לו כדי שיוכלו, בפועל, לעשות שימוש בזכות לסיוע משפטי – מצריך חוקים, מוסדות, נהלים ומשאבים המבטיחים כי:

– לחשודים ולנאשמים יש זכות לסיוע משפטי וזכות לסיוע משפטי כאשר הדבר נחוץ על מנת לאפשר להם לממש את הזכות, לפחות לא יאוחר מהמועד שבו צומצם באופן משמעותי את חופש הפעולה שלהם;

– מודיעים לחשודים ונאשמים (ובמידת הצורך, מזכירים להם) שיש להם זכות כזו, שהם מבינים את משמעות הזכות, שהם יודעים איך (או נעזרים) לנצל את הזכות,

12 Cape 2010, p. 41.

452

וכי קיים מנגנון לוודא כי נמסר להם המידע, ההחלטה שהתקבלה והפעולה שננקטה למתן תוקף להחלטה;

– ישנם נהלים מהירים ויעילים לקביעה, בהתאם לקריטריונים לאומיים מוסכמים ושקופים, האם החשוד או הנאשם זכאי לסיוע משפטי חינם;

– קיימים הליכים מהירים ויעילים להודעה לעורך הדין הרלוונטי על הבקשה לסיוע משפטי, וכן (בהיעדר נסיבות דחופות מוגדרות בהחלט) כי אסורים הליכי חקירה או אחרים הנוגעים לחשוד או הנאשם עד לקבלת סיוע משפטי;

– לחשוד או נאשם הרוצה סיוע משפטי יש זכות שעורך הדין יהיה נוכח בהליכים הנוגעים לחשוד או הנאשם (מלבד בגין נסיבות דחופות מוגדרות בהחלט);

– עורך דין מוסמך מטפל בחשוד או הנאשם ללא דיחוי בלתי מוצדק ומקבל את המתקנים והמידע על מנת לאפשר להם לדבר עם האדם בפרטיות כל זמן הנדרש, ולייעץ ולסייע לו; וזה

– קיימים מנגנוני הבטחת איכות ושוויון נשק המקדמים הסברה נלהבת של עורכי דין פליליים לטובת לקוחותיהם; עלייה מתמשכת של כשירות; כיבוד עבודתם של עורכי דין פליליים על ידי גורמים אחרים במערכות המשפט הפלילי ושכר הולם.

חלק מהמדינות במחקר עשו התקדמות משמעותית לקראת עמידה בחלק מהדרישות הללו, אך העובדה שברחבי תחומי השיפוט כל כך מעט חשודים מקבלים סיוע משפטי בשלב החקירה מוכיחה כי יש עוד דרך ארוכה לעבור. האחריות אינה מוטלת רק על ממשלות ורשויות הסיוע המשפטי (כאשר הן קיימות). במיוחד בשלב החקירה, סלידה משטרתית ממעורבת עורכי דין – שנמצאת בתחומי שיפוט רבים – צריכה להיות מטופלת באמצעות חוקים ברורים, נהלים מעשיים, שיטות אימות ומנגנונים יעילים למתן דין וחשבון. עם זאת, גם לשכות עורכי הדין וגם עורכי דין בודדים חייבים לקחת אחריות על הבטחת הגישה לסיוע משפטי מוכשר ויעיל. רמות נמוכות של שכר והערכה לעורכי דין לסיוע משפטי, שנמצאים ברוב אם לא בכל תחומי השיפוט קשורים, כמובן, גם יחד וגם מאתגרים. אבל בעוד שרמות נמוכות של שכר עשויות, בחלקן, להיות הסיבה

453

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

בסטנדרטים נמוכים של שירות ומיומנות, סטנדרטים נמוכים אינם מצדיקים שכר טוב. במילים אחרות, אם יש לשפר את התגמול, אנו מציעים כי לשכות עורכי דין ועורכי דין יצטרכו לקחת אחריות להוכיח שעורכי דין מספקים סטנדרט של סיוע משפטי המחייב תגמול סביר.

3. מסקנות והמלצות לתחומי שיפוט בודדים

3.1 בולגריה

3.1.1 סוגיות עיקריות

המסגרת המשפטית בבולגריה התפתחה משמעותית במהלך 10 השנים האחרונות כדי לקבוע נוהל המבטיח את זכויות היסוד של נאשמים בפלילים. הן החקיקה והן הפסיקה של בתי המשפט התפתחו במידה ניכרת מבחינה זו, ויצרו ערבויות משפטיות חזקות, בהתאם למשפט הבינלאומי. למרות שתקנות משפטיות קיימות בדרך כלל, יש, עם זאת, כמה חששות אמיתיים ביחס לזכויותיהם של נאשמים פליליים. ניתן לטפל בהם בשילוב של אמצעים, חקיקתיים כמו גם ארגוניים, יחד עם רגישות מוגברת של בתי המשפט לזכויות הנאשם. נתונים על היבטים מרכזיים של תפקוד המערכת מנקודת מבט של זכויות הגנה פלילית, כמו גם מחקרים וניתוחים ביקורתיים רלוונטיים, גם הם לרוב חסרים או אינם מספיקים, ובכך מעכבים שיפורים במערכת.

קבוצת הסוגיות השנייה מתייחסת לכמה כללי ראיות וערבויות פרוצדורליות אחרות להליך הוגן. הנושא היחיד שבולט הוא הנוהג המקובל של

454

לרבות בתיק ראיות בלתי קבילות בעליל, כגון דוחות משטרה, הודעות בכתב מאת הנאשם ועדויות שמסר הנאשם כעד. התשובה המשפטית המקובלת היא כי מדובר בראיה בלתי קבילה ועל כן אינה יכולה להילקח בחשבון על ידי בתי המשפט. אולם תשובה זו אינה עומדת בפועל בבדיקה. ראיות בלתי קבילות בעליל כאמור אכן משפיעות על בתי המשפט ולכן אין להציגן כלל. סוגיה זו קשורה קשר הדוק לחובת המשטרה והתביעה לחשוף בפני ההגנה את כל החומר העשוי להיות רלוונטי לתיק. אמנם קיימת חובה כזו, אך היא בעלת אופי כללי יותר, ואין סנקציות בגין חוסר גילוי.

3.1.2 המלצות

2. לשפר את איכות הסיוע המשפטי על ידי התאמה הדוקה יותר של שכר הטרחה המשפטי לעבודות הסיוע המשפטי שבוצעו בפועל, תוך הכנסת בקרת איכות בסיסית לעבודות הסיוע המשפטי,

455

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

וחיזוק זכותם של נאשמים בפלילים לבחור עורך דין פרטני במסגרת תכנית הסיוע המשפטי.

4. להבטיח באמצעות פסיקת בית המשפט עמידה מלאה בסטנדרטים הבינלאומיים בדבר הזכות לדיון בערבות ‘מיידית’ לאחר מעצר, פתיחה מחודשת של הליכים לאחר משפט שלא בפניו, זכותו של הנאשם לפרשנות חופשית של ההליך הפלילי, ומלאה. הנאה של הנאשם מהזכות לחקור עד.

3.2 גאורגיה

3.2.1 סוגיות עיקריות

456

העולם. ההכרזה הרשמית על מדיניות ‘אפס סובלנות’ התקבלה בברכה על ידי מגזר רחב בחברה והביאה לצעדים מחמירים יותר, וכתוצאה מכך מדיניות המשפט הפלילי הפכה לענישה הרבה יותר. כך עולה מהסטטיסטיקה הרשמית שסיפק בית המשפט העליון של גאורגיה ביחס לשיעור הזיכויים הקטן מאוד.

כאמור, הצעדים והמדיניות המחמירים המיושמת על ידי המדינה הביאו להפחתה משמעותית ברמת הפשיעה בגאורגיה. הדבר נובע גם מהעבודה האפקטיבית יותר של מוסדות אכיפת החוק, כמו גם רמת האמון הגוברת של הציבור במשטרה ודיווח בזמן על פשעים. בעוד שבשנת 2006 רשם משרד הפנים 62,283 פשעים, עד שנת 2010 זה ירד ל-34,739 ( 2007 – 54,746; 2008 – 44,644; 2009 – 35,949). 13 על פי הסקר האחרון שנערך על ידי GORBI, משרד המשפטים של גאורגיה והאיחוד האירופי, 14 98 אחוז מהאנשים הרגישו בטוחים בכל שעות היום, ו-96 אחוז במהלך הלילה. כ-87% מהנשאלים מעריכים את עבודת המשטרה כיעילה ומדגישים את האמון המוגבר שלהם כלפי המשטרה.

עם זאת, לצד היבטים חיוביים אלה, גורמים כמו הגברת ההשפעה של רשויות אכיפת החוק, והשליטה לכאורה של הרשות השופטת על ידי הרשות המבצעת, ערערו באופן משמעותי את תפקיד הסנגור הפלילי בהליך הפלילי. תפקידם של עורכי הדין הפך פעמים רבות לנומינלי, ולעתים קרובות הם טוענים שאינם מסוגלים להגן ביעילות על האינטרסים של לקוחותיהם.

http://www.police.ge/uploads/statistika/shss_statistika/BIULETENI.saqartvelo.ianvari.14.02.10. pdf.

http://www. justice.gov.ge/index.php?lang_id= GEO&sec_id= 130.

457

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

458

3.2.2 המלצות

2. להקים מנגנון יעיל להבטיח ולוודא שהנאשמים

יידעו על זכויותיהם מיד מתחילת מעצר המשטרה.

3. לדרוש מרשויות השיפוט לנמק בהחלטותיהן מדוע אין אפשרות להשתמש באמצעי מניעה חלופיים, ומדוע יש צורך בשימוש במעצר מקדמי כדי להבטיח שהנאשם לא יתחמק, יתערב בניהול משפט תקין, יעבור עבירה נוספת, או להישאר איום על ביטחון הציבור.

459

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

3.3 ליטא

3.3.1 סוגיות עיקריות

אין כללים ברורים קבועים כיצד מוסברים זכויות היסוד של הנתבע לאותו אדם ואין דרישת אימות. אכן, זה כן

460

בדרך כלל המקרה ששום הסבר כזה לא מתקיים ברגע המעצר הזמני שלו.

נראה כי השימוש באמצעי מניעה במקום מעצר לפני משפט גבוה למדי, מה שנחשב כגורם חיובי. עם זאת, השימוש באמצעי מניעה כשלעצמו בתיקים פליליים הוא גבוה מאוד, ובמספר מסוים של תיקים פליליים אינו מבוסס משפטית; הם מיושמים דווקא כעניין של תרגול שגרתי. גם מעצר כאמצעי כפייה מיושם לעתים קרובות מדי. בתי המשפט אינם מצליחים להעריך את נסיבותיו הפרטניות של הנאשם בבואם להחליט על מעצר קדם משפט, אלא מסתמכים במידה רבה על חומרת העבירה בה נחשד הנאשם, וכן על הענישה האפשרית החלה עם הרשעה.

3.3.2 המלצות

1. הנהגת אמצעים לשינוי היחס הענישתי של החברה כלפי מורשעים, ולהגברת השימוש באמצעי מניעה בגין עבריינות ופשעים.

3. לנקוט באמצעים מתאימים כדי להביא בחשבון את מי שמפר את עקרון חזקת החפות, במטרה למנוע הפרות עתידיות של העיקרון.

461

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

6. הכנסת ‘כתב זכויות’ סטנדרטי למצ”ח וודאו שהזכויות במכתב מוסברות לחשוד/נאשמים בצורה מובנת וממש בתחילת מעצר המשטרה.

3.4 מולדובה

3.4.1 סוגיות עיקריות

462

לקוחותיהם בדיונים לפני מעצר, מאחר שהם כמעט ולא רואים ראיות כלשהן מלבד בקשת התובע למעצר לפני משפט. בנוסף, שופטים ממשיכים להוציא צווי מעצר קדם משפט מנומקים גרועים. שיעורי הזיכויים נותרו נמוכים מאוד.

סיוע משפטי ניתן לכל הנתבעים שאין ברשותם עורך דין פרטי. מבחן האמצעים עדיין לא מפותח ולמעשה לכל נאשם הזקוק לעורך דין סיוע משפטי יש כזה (עם זאת, אין זה אומר שכל נאשם מקבל הגנה משפטית יעילה, ראה הפסקה לעיל לגבי הדיונים ה’בלתי פורמליים’ לפני הגעת עורך הדין וכן תופעת עורכי הדין בכיס). למרות שלכאורה מדובר בתכונה חיובית, בפועל המשמעות היא שהמשאבים לסיוע משפטי פרוסים דק והתגמול אינו אטרקטיבי מספיק כדי לעודד עורכי דין מוסמכים ופעילים. לדוגמה, רק הפגישה הראשונה עם הלקוח, או עד חמש פגישות אם הלקוח עצור לאורך כל התיק הפלילי, משולמת ויש תקרה של 200 MDL ליום (12 אירו), למעט כאשר הסיוע המשפטי הוא ניתן בשני מקרים או יותר.

463

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

מבטיחה את זכות השתיקה, עורכי דין שהתראיינו למחקר התלוננו על נוהגם של בתי משפט להסיק מסקנות שליליות כאשר הנאשם הסתמך על זכות השתיקה, המנוגדת כמובן לחוק. בתי המשפט גם אינם ששים בדרך כלל להחריג ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי מתיק התיק.

3.4.2 המלצות

2. הצב כלים מעשיים מספיקים כדי להבטיח שלא ייעשה שימוש בראיות שהושגו שלא כדין בתיק, ויאפשרו להגנה להבטיח את החרגה יעילה של ראיות שהושגו שלא כדין. בפרט, יש לתקן את ההוראות בדבר פתיחת תיק פלילי, וליצור אמצעי הגנה המבטיחים שלא ניתן יהיה לכלול בתיק אמירות שנלקחו מחוץ להליך הפלילי הפורמלי.

3. להבטיח את הזכות שכל החלטות בית המשפט יהיו מנומקות כראוי.

4. סקור את הקריטריונים לזכאות לסיוע משפטי לנתבעים, בפרט כדי להבחין בין הזכות לסיוע משפטי ללא קשר לאמצעים כספיים לבין הדרישה לייצוג משפטי חובה, ולהנהיג כללים לבדיקת זכאות כספית ולהשבת עלויות הסיוע המשפטי.

5. לפתח טפסים סטנדרטיים להודיע לנתבעים על זכויותיהם, בשפה פשוטה ונגישה. ההנחיה של האיחוד האירופי על הזכות למידע צריכה

464

לשמש כהנחיה. כמו כן, יש להפוך את זה לחלק מהדרישות המקצועיות של גופי החקירה הפליליים ליידע ולהסביר בבירור זכויות פרוצדורליות לנאשמים.

6. שיפור איכות הסיוע המשפטי על ידי פיתוח תקני איכות ומנגנוני הבטחת איכות לעורכי דין, הבטחת איזון הולם בין הזכות להגנה מוסמכת לבין עצמאותם של עורכי הדין. ודא שתכנית התגמול לעורכי דין מתאימה לעבודת הסיוע המשפטי הנדרשת, תוך מתן תמריצים מספקים לעבודת הגנה אקטיבית.

3.5 אוקראינה

3.5.1 סוגיות עיקריות

על פי החוק, יש להבטיח גישה לעורך דין ברגע שמכירים באדם כחשוד או נאשם, ובכל מקרה, לפני החקירה הראשונית. עם זאת, אין הגדרה סטטוטורית לרגע המעצר, מה שמוביל לפרקטיקה רווחת של מעצר לא מוכר. לצורכי חקירה פלילית, מעצר בגין עבירה מנהלית, כאשר לאדם אין זכויות הגנה על פי חוק, משמש לעתים קרובות גם במשטרה; ההשפעה של מעצר כזה היא כמעט כמו במעצר לא מוכר. במהלך תקופה זו, אדם, בהיותו למעשה חשוד, נותר מחוץ להישג ידם של אמצעי הגנה בסיסיים החלים על החשוד על פי דין (לרבות הודעה על זכויות אלו). כתוצאה מכך, המשטרה, תוך שימוש בצורות שונות של כפייה, משיגה מה שנקרא ‘הסבר’, אשר

465

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

מכיל לעתים קרובות הודאה בביצוע פשע ולעתים קרובות יוצר בסיס לחקירות רשמיות נוספות. כתוצאה מכך, הנוהג של מעצרים לא מוכרים או מנהליים מבטל את אמצעי ההגנה המחמירים הללו כביכול.

מעצר קדם משפט הוא שימוש יתר ולעיתים ארוך באופן בלתי סביר, והחלטות בתי המשפט בעניין מעצר קדם משפט או הארכתו נשענות לעיתים קרובות על חומרת האישומים נגד נאשם ומשתמשות בנוסחאות סטריאוטיפיות, מבלי להתייחס לעובדות הספציפיות של המקרה. זאת ועוד, לנאשם אין זכות חוקית לפתוח בהליכים משפטיים לבחינת עילות המעצר במהלך חקירת קדם המשפט, ורק יש לו אפשרות לדחות את הגשת התובע במהלך הביקורת האוטומטית במעצר. יתרה מכך, עמדת ההגנה נחלשת בבדיקה שכזו בשל היעדר גישה לתיק טרם סיום חקירת קדם המשפט.

כמו כן, נותר מחסור בכללי ראיות ברורים ומפורטים, מה שמביא לאי שוויון זרועות בין התביעה להגנה בהליך הפלילי. הן על פי החוק והן על פי הפרקטיקה השיפוטית, מחויב בית המשפט לשקול את כל הראיות שהביא התובע בתיק חקירה קדם משפט, בשל היעדר הליך להרחקת ראיות שהושגו שלא כדין או שלא בצדק. יחד עם זאת, קבילותן של ראיות שהציגה ההגנה נתונה לשיקול דעתו הבלתי מוגבל של השופט, לאחר התחשבות בחוות דעתו של התובע. בעיה זו מחמירה בשל אי זמינות חוות דעת של מומחה חלופי מטעם ההגנה.

466

3.5.2 המלצות

5. במקרה של הליכים מזורזים המבוססים על בקשת הנאשם, לספק ערבויות מחמירות מפני תביעות בלתי רצוניות במתן, למשל, ייצוג חובה של הנאשם במקרים כאלה, הליכים שיפוטיים קפדניים עבור

467

שיפור הגישה להגנה פלילית יעילה

אימות מרצונה, ואימות העילה המסתברת לאישום נגד הנאשם.

4. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה

ספרים ודוחות מחקר

קייפ ועוד. 2010

Cape, E., Namoradze, Z., Smith, R. and Spronken, T., Effective Criminal Defense in Europe, Antwerp: Intersentia, 2010.

הודג’סון 2005

Hodgson, J., French Criminal Justice, Oxford: Hart, 2005.

Jehle and Wade 2006

Jehle, J. and Wade, M. התמודדות עם עומס יתר על מערכות המשפט הפלילי: עליית כוח התביעה ברחבי אירופה, ברלין: ספרינגר, 2006.

נלקן 2010

Nelken, D., Comparative Criminal Justice, London: Sage, 2010.

OSF 2012

יסודות החברה הפתוחה, שיפור הצדק לפני משפט: תפקידי עורכי הדין והמשפטנים, ניו יורק: קרנות החברה הפתוחה, 2012.

OSJI 2008

OSJI, Pretrial Detention, New York: Open Society Justice Initiative, 2008.

468

Vander Becken and Kilchling 2000

Vander Becken, T. and Kilchling, M. (עורכים), The Role of the Public Procureur in European Criminal Justice Systems, בריסל: KVAB, 2000.

ווסטמרלנד 2008

Westmarland, L., ‘Police Cultures’, ב-Newburn, T. (עורך), The Handbook of Policing, Cullompton: Willan, 2008.

מאמרים בכתבי עת

שדה 2006

Field, S., ‘מדינה, אזרח ואופי בהליך הפלילי הצרפתי’, (2006) 33 Journal of Law and Society 4, עמ’ 552—546.

הודג’סון 2001

Hodgson, J., The Police, the Procureur and the Juge d’Instruction’, (2001) 41 British Journal of Criminology 342.

האקלסבי 1997

Hucklesby, A., ‘Remand Decision Mak&ers’, (1997) Criminal Law Review 269.

מונטנה 2012

מונטנה, ר’, ‘יריבות באיטליה: שימוש במושג של תרבות משפטית כדי ¬להבין את ההתנגדות לשינויים משפטיים והשלכותיה’, (2012) European Journal of Crime, Criminal Law and Criminal Justice 20, 99.

469

נספח 1 סקירת שולחן פרו-פורמה

פרופורמה זו מפרטת את המידע שיש להשיג בשלב סקירת הדסק של המחקר. אמנם אין חשיבות לסדר איסוף המידע, אך חשוב שדו”ח סקירת השולחן יקבע את הנתונים באותו סדר כמו בפרופורמה זו, תוך התייחסות למספר השאלה בהתאם. כאשר זה עוזר, למשל, לספק מידע הקשרי חשוב, או לציין שינויים אחרונים או פוטנציאליים, המידע המבוקש צריך להיות מלווה בתיאור סיפורי. כמו כן, במידת הצורך, על החוקר במדינה לכלול הצעות והמלצות, למשל לגבי הצורך באיסוף נתונים שגרתי באשר להוצאות הסיוע המשפטי וכן הלאה.

מקורות הנתונים יכללו: חוקים (חוקה, חוקים, קודים ופסיקה, לפי רלוונטי); כללים מקצועיים; סטטיסטיקה (הן רשמית והן סטטיסטיקה שנאספה על ידי גופים לא ¬ממשלתיים); מחקר קיים. בכל מקרה יש לציין את מקור הנתונים. כאשר השאלה נוגעת לשאלה האם קיימת זכות, תקנה, חריג וכן הלאה, ציין את המקור בדיוק רב ככל האפשר: למשל, חוק המשטרה והראיות הפליליות 1984, ס’ 58; חוק סדר הדין הפלילי, א. 3

( 1); בית משפט לחוקה, החלטה מס’ 82/94, 1 בדצמבר 1994; קוד ההתנהגות של החברה עורכי דין 2007, כלל 1.01. ההתייחסות צריכה להיות בהתאם לסגנון המשמש בהגנה פלילית יעילה באירופה.

אם הנתונים המתבקשים בפרו-פורמה זו אינם זמינים, יש לציין עובדה זו – העובדה שהנתונים אינם נאספים באופן שגרתי, או אינם זמינים לציבור, היא ממצא מחקר חשוב בפני עצמו. לדוגמה, אם לא נאספת באופן שגרתי סטטיסטיקות (או נאספות אך אינן זמינות) על שיעור הנאשמים המיוצגים בבית המשפט, יהיה קשה למדינה להוכיח האם, ועד כמה, היא נמצאת ב עמידה בסעיף 6(3)(ג).

471

עורך דין פלילי אירופה

חלק מהשאלות שואלות במפורש האם כלל או נוהג שונים בהתאם לשאלה האם חשוד או נאשם מסוגל לשלם באופן פרטי ו/או מקבל סיוע משפטי. באיסוף הנתונים, שקול אם קיימים, או צפויים, הבדלים כלשהם עקרונית או מעשית בהתאם לשאלה האם החשוד/הנאשם –

( א) מסוגל לשלם עבור שירותים משפטיים בתעריף מסחרי מלא, או

( ב) משלם באופן פרטי, אך נמוך מהתעריף המסחרי, או

( ג) הוא מקבל, או זכאי, לסיוע משפטי (או צורות אחרות של סיוע ממלכתי, כגון מתן משפטי על ידי שירות הסנגוריה הציבורית).

כדאי לנסות להגביל את מספר המילים ל-15,000, למרות שזוהי הנחיה ולא מגבלה קפדנית. אם מתאים, תוכל להצליב את החשבון הקריטי במקום לשכפל מידע.

מדינה/תחום שיפוט:

נתונים שנאספו על ידי:

תאריכי איסוף הנתונים: בין לבין

472

נספחים

1. מידע סטטיסטי כללי ואחר

(באופן כללי, הסטטיסטיקה צריכה להיות עבור השנה האחרונה הזמינה, אם כי יש לתת אינדיקציה אם יש שינויים משמעותיים משנה לשנה. אם יש נתונים רלוונטיים על מוצא אתני הקשורים לאחת מקטגוריות הנתונים הבאות, זה צריך להיות גם כלול.)

( 1) סיוע משפטי והוצאות המדינה

( א) הוצאה מוחלטת ולנפש על סיוע משפטי פלילי –

( i) בשלב החקירה

( ii) בשלבים מאוחרים יותר

( ב) שיעור האוכלוסייה הזכאים לסיוע משפטי

( ג) שיעור החשודים/נאשמים שיש להם ייעוץ ו/או ייצוג משפטי ¬-

( i) בשלב החקירה

( ii) בשלבים מאוחרים יותר

( ד) שיעור החשודים/נאשמים המקבלים סיוע משפטי –

( i) בשלב החקירה

( ii) בשלבים מאוחרים יותר

( ה) שיעור החשודים/נאשמים התורמים תרומה כספית או שניתן נגדם צו תרומה בהרשעה, ונתונים על סכומי תרומות/צווים.

( ו) שכר ממוצע לתיק (כלומר סכומים ששולמו לעורכי דין).

( ז) הוצאות סיוע משפטי לפי סוג עבודה (לדוגמה, עלויות רווח, נסיעות/המתנה, מומחים וכדומה).

( ח) מספר תיקים והוצאות על פרשנות/תרגום.

( 2) מערכת המשפט הפלילי

( א) מספר המעצרים

( ב) חלקם של העצורים שאחר כך מתנהלים נגדם

( ג) חלקם של אלה שהועברו נגדם המוחזקים במעצר עד תום ההליכים, לרבות כל נתונים על משך הזמן הממוצע של שהייה במעצר בהמתנה למשפט, או שהם נתונים לשחרור מותנה עד למשפט.

( ד) שיעור הנידונים נגדם שהורשעו/נמצאו אשמים.

473

עורך דין פלילי אירופה

( ה) חלקם של המורשעים/נמצאו אשמים שנגזרו עליהם עונש מאסר.

( ו) חלקים של אלה שבסעיפים (ב), (ג), (ד) ו-(ה) המיוצגים כדין.

( ז) במקום שיש הודאה באשמה או הליך שימוע מזורז, באיזה חלק מהמקרים יש הודאה או דיון מזורז.

( 3) מקצוע עריכת הדין

( א) מספר עורכי הדין המשתייכים ללשכות עורכי דין.

( ב) (אם ניתן לעסוק ללא השתייכות ללשכת עורכי דין) שיעור עורכי הדין השייכים/לא שייכים ללשכת עורכי הדין.

( ג) מספר ושיעור עורכי הדין העוסקים בעבודת הגנה פלילית.

( ד) מספר ושיעור עורכי הדין המקבלים סיוע משפטי עבור (i) ועבודה, ו-(ii) עבודת הגנה פלילית.

( ה) מספר ושיעור עורכי הדין העובדים עבור שירותי הסנגוריה הציבורית.

( ו) מספר התלונות על עורכי דין ותוצאות של תלונות/הליכים משמעתיים כלשהם.

2. הזכות למידע הנוגע להאשמה

(1) האם קיימת חובה משפטית המחייבת –

( ט) חשוד (כלומר, אדם נחקר במשטרה או תובע בנסיבות שבהן יש יסוד לחשוד כי ביצע עבירה), ו/או

( ב) נאשם (כלומר, אדם שנפתח נגדו הליך פלילי),

לקבל מידע על מהות ועילת האישום נגדו?

אם כך –

( א) מהו המקור לאותה חובה?

( ב) מתי קמה החובה?

( ג) האם הזכות היא מוחלטת או מותנית?

( ד) מהו היקף המידע שיש למסור?

( ה) באיזו צורה יש לספק את המידע (לדוגמה, בעל פה, בכתב, בסיכום או במלואו)?

474

נספחים

( ו) האם יש מגבלות זמן למתן מידע?

( ז) האם קיימת חובה מתמשכת למסור מידע עם התפתחות החקירה/תיק?

( ח) האם קיימות ראיות האם וכיצד מתקיימת חובה זו?

( א) האם יש סנקציות או סעדים אם החובה לא מקיימת?

( 2) האם קיימת חובה משפטית המחייבת –

( ט) חשוד (כלומר, אדם נחקר במשטרה או תובע בנסיבות שבהן יש יסוד לחשוד כי ביצע עבירה), ו/או

( ב) נאשם (כלומר, אדם שנפתח נגדו הליך פלילי),

להודיע בפירוט על האישום נגדו (כלומר מידע על החקירה והראיות שהושגו), לרבות חומר שאינו מובא/יובא בפני בית המשפט?

אם כך –

( א) מהו המקור לאותה חובה?

( ב) מתי קמה החובה?

( ג) האם הזכות היא מוחלטת או מותנית?

( ד) מהו היקף המידע שיש למסור?

( ה) באיזו צורה יש לספק את המידע (לדוגמה, בעל פה, בכתב, בסיכום או במלואו)?

( ו) האם יש מגבלות זמן למתן מידע?

( ז) האם קיימת חובה מתמשכת למסור מידע עם התפתחות החקירה/תיק?

( ח) האם קיימות ראיות האם וכיצד מתקיימת חובה זו?

( א) האם יש סנקציות או סעדים אם החובה לא מקיימת?

( 3) האם קיימת חובה חוקית למסור את המידע האמור ב(1) ו-(4) לחשוד או לנאשם בשפה שהוא/היא מבין?

אם כך –

( א) מהו המקור לאותה חובה?

475

עמידה בתקנים אירופיים

( ב) האם קיימות ראיות האם וכיצד מתקיימת חובה זו?

( ג) האם קיימות סנקציות או סעדים אם החובה לא מקיימת?

( 4) האם יש הבדל בין חשודים ונאשמים עניים או בעלי סיוע משפטי לבין אלה שמסוגלים היטב לשלם באופן פרטי –

( א) בחוק?

( ב) בפועל?

( 5) האם יש חובה לתת לחשוד או לנאשם ‘כתב זכויות’ המודיע לו על זכויותיו?

אם כך –

( א) מהו המקור לאותה חובה?

( ב) מי צריך לספק את ‘כתב הזכויות’

( ג) באיזה שלב יש למסור את כתב הזכויות?

( ד) האם קיימת חובה למסור את ‘כתב הזכויות’ בשפה שהחשוד/הנאשם מבין?

( ה) האם קיימת חובה לוודא אם החשוד/הנאשם הבין את הזכויות הכלולות ב’כתב הזכויות’?

( ו) האם קיימות ראיות האם וכיצד מקיימים חובה זו?

( ז) האם קיימות סנקציות או סעדים אם החובה לא מקיימת?

3. הזכות להגנה

(1) האם לחשוד/הנאשם יש זכות להגן על עצמו –

( i) בשלב החקירה?

( ii) בשלב הניסוי?

( iii) האם יש הבדל בין הערכאה הראשונה לשלב הערעור או הפטירה?

אם לחשוד/הנאשם אכן יש זכות להתגונן –

( א) מה מקורה של זכות זו?

( ב) מתי קמה הזכות?

476

( ג) כיצד יש ליידע את החשוד/הנאשם על הזכות?

( ד) האם הזכות שונה בהתאם למשאבים הכספיים של החשוד/הנאשם ו/או האם הם נעזרים משפטית?

( ה) האם קיימות ראיות האם וכיצד מימוש זכות זו?

( 2) האם לחשוד/נאשם יש זכות לסיוע של עורך דין?

אם כך –

( א) מה מקורה של זכות זו?

( ב) מתי קמה הזכות? (לדוגמה, במעצר, רק בהבאה לבית משפט וכן הלאה).

( ג) כיצד יש ליידע את החשוד/הנאשם על הזכות?

( ד) כיצד נרשמה בקשה לעורך דין?

( ה) האם הזכות שונה בהתאם למשאבים הכספיים של החשוד/הנאשם ו/או האם הם נעזרים משפטית?

( ו) האם ישנן נסיבות שבהן סיוע משפטי הוא חובה?

( ז) האם קיימות נסיבות שבהן אסור סיוע משפטי (למשל בחקירה, בהתייצבות בפני תובע, בדיון בפני שופט בוחן)?

( ח) האם יש הוראה על זכות או חובה לעורך דין שיוותרו על ידי החשוד/הנאשם?

( 3) האם לחשוד/נאשם יש זכות לבחור בעורך דינו?

אם כך –

( א) מה מקורה של זכות זו?

( ב) האם הזכות היא מוחלטת?

( ג) האם הזכות שונה בהתאם למשאביו הכספיים של החשוד/הנאשם

( ד) אם הבחירה מוגבלת, האם לחשוד/הנאשם יש זכות לבקש תחליף (למשל, אם הם לא סומכים על עורך דין ממונה)?

( ה) האם קיימות ראיות לגבי מימוש זכות זו?

( 4) מהם הסדרי הפנייה ו/או מינוי עורך דין?

( א) האם הסדרים אלו מצויים בחוק, בכללים פרוצדורליים, בפרוטוקולים וכדומה?

477

עורך דין פלילי אירופה

( ב) האם הם שונים בהתאם למשאבים הכספיים של החשוד/הנאשם ו/או האם הם נעזרים משפטית?

( ג) במה נבדלים ההסדרים אם החשוד/הנאשם במעצר?

( ד) האם קיימות ראיות לגבי אופן הפעולה של הסדרים אלה בפועל? (למשל, שיעור הבקשות שמביאות לקבלת סיוע משפטי, עיכוב בפנייה לעורכי דין, מתקנים להתייעצויות משפטיות והאם הן בפרטיות וכדומה).

( ה) כאשר חשוד/נאשם מבקש עורך דין, האם קיימות הגבלות על מה שהמשטרה/התובע/בית המשפט רשאי לעשות לפני השגת סיוע משפטי?

( 5) איזו הוראה יש, אם בכלל, לחשודים/נאשמים מעוטי יכולת לקבל ייעוץ משפטי ו/או ייצוג בחינם או בעלות מופחתת –

( i) בשלב החקירה?

( ii) בשלב הניסוי?

( iii) האם יש הבדל בין הערכאה הראשונה לשלב הערעור או הפטירה?

אם יש הוראה כזו –

( א) מהי המסגרת המשפטית לכך?

( ב) כיצד מודיעים לחשודים/נאשמים על ההוראה?

( ג) האם קיימות חובות משפטיות או מקצועיות על עורכי דין לספק ייעוץ ו/או ייצוג משפטי?

( 6) מי מקבל את ההחלטה בדבר הזכאות לייעוץ ו/או ייצוג משפטי חינם או מסובסד –

( i) בשלב החקירה?

( ii) בשלב הניסוי?

( iii) האם יש הבדל בין הערכאה הראשונה לשלב הערעור או הפטירה?

( א) איך זה מוסדר? (לדוגמה, על פי חוק, כללים פרוצדורליים, כללי התנהגות מקצועית וכן הלאה.)

( ב) האם קיימות ראיות לגבי אופן הפעולה של תהליך קבלת ההחלטות והמינויים?

478

נספחים

( 7) האם קיים מבחן אמצעים לייעוץ ו/או ייצוג משפטי חינם או מסובסד?

אם כך –

( א) מהי המסגרת המשפטית למבחן האמצעים?

( ב) כיצד מוגדר מבחן האמצעים?

( ג) האם מבחן האמצעים שונה בהתאם לשלב ההליך?

( ד) כיצד רמות הזכאות קשורות להשוואות אפשריות, למשל, שכר מינימום?

( ה) מי מיישם את מבחן האמצעים?

( ו) איזה מידע צריך לספק על ידי המבקש?

( ז) האם ישנן הוראות למתן תרומה של החשוד/הנאשם ו/או לגביית הוצאות מהם (למשל בהרשעה)?

( ח) האם קיימות ראיות לגבי מבחן האמצעים, אופן יישומו, כמה זמן לוקח עד לקבלת החלטה, איזו השפעה יש לה (אם בכלל) על ההליכים (לדוגמה, האם ההליכים נדחים בזמן שההחלטה היא שנעשו, מה משך העיכובים האופייניים וכן הלאה.)?

( 8) האם קיים מבחן ראוי לייעוץ ו/או ייצוג משפטי חינם או מסובסד?

אם כך –

( א) מהי המסגרת המשפטית למבחן ההתאמה?

( ב) כיצד מוגדר מבחן היתרונות?

( ג) האם מבחן הצדק שונה בהתאם לשלב ההליך?

( ד) מי מיישם את מבחן ההתאמה?

( ה) איזה מידע צריך לספק על ידי המבקש?

( ו) האם קיימות ראיות לגבי מבחן הצדק, אופן יישומו, כמה זמן לוקח עד לקבלת החלטה, ואיזו השפעה יש לה (אם בכלל) על ההליכים (לדוגמה, האם ההליכים נדחים תוך כדי החלטה נעשה, מה משך העיכובים האופייניים וכן הלאה.)?

( 9) האם קיימות הגבלות מיוחדות על זמינות סיוע משפטי, ייעוץ או ייצוג משפטי, בחירת עורך דין וכן הלאה בתיקי טרור?

אם כך –

( א) מה מקור ההגבלות?

( ב) כיצד מוגדרים מקרי טרור?

479

עורך דין פלילי אירופה

( ג) האם קיימות ראיות לתחולת ההגבלות?

( 10) אילו סוגי עבודה מכסה הסיוע המשפטי, והאם זה שונה בהתאם לשלב ההליך?

( א) האם קיימות הגבלות על כמות העבודה שניתן/תתשלום עבורה?

( ב) האם הסיוע המשפטי מכסה –

– איתור ו/או ראיון עדים?

– ביצוע חקירות אחרות?

– להדריך מומחים?

( 11) האם יש השלכות על הנאשם, או על המשטרה/תובע, להודאה או על השימוש בראיות או על ההחלטה הסופית (גזר הדין), אם חשוד/נאשם –

( א) אין לו ייעוץ/ייצוג משפטי?

( ב) אינו מיודע על זכותו לעורך דין או על זכותו לסיוע משפטי?

( ג) ממי שרוצה עורך דין נמנעת גישה לעורך דין או כאשר הגישה לעורך דין מתעכבת (פעולות פרוצדורליות מסוימות (למשל ראיון) מתבצעות בהיעדר עורך דין)?

( ד) נשללת הזכות לקבל עורך דין לפי בחירתו, או להחלפת עורך דינו?

( 12) מהם הסדרי התגמול של עורכי דין בתיקי סיוע משפטי?

( א) מהי המסגרת המשפטית לתגמול?

( ב) האם זה שונה בהתאם לסוג התיק, שלב ההליכים וכדומה.

( ג) כיצד רמות התגמול בהשוואה לתגמול עבור תיקים במימון פרטי?

( ד) האם קיימות ראיות לגבי אופן הפעולה של שיטת התגמול בפועל?

480

נספחים

4. מקל על הגנה יעילה

( 1) אילו זכויות ו/או סמכויות עומדות לרשות החשוד/הנאשם ו/או לעורך דינו –

( i) לחפש ראיות?

( ii) לחקור עובדות?

( iii) לראיין עדים פוטנציאליים (או לדרוש מהמשטרה/התובע לעשות זאת)?

( iv) להשיג ראיות מומחה?

ביחס לכל זכות או סמכות כזו –

( א) מה מקורה של זכות זו?

( ב) האם זה מוחלט או מותנה?

( ג) האם מימוש זכות כזו תלויה במשאבים הכספיים של החשוד/הנאשם או בשאלה אם הם מקבלים סיוע משפטי?

( ד) האם מימוש זכות כזו שונה עבור חשוד/נאשם שנמצא במעצר?

( ה) האם קיימות מגבלות מקצועיות על עורך דין המבצע כל אחת מהפעולות הללו?

( ו) האם קיימות ראיות האם וכיצד מופעלות זכויות כאלה?

( ז) האם יש סנקציות או סעדים אם זכות/כוח נשללת?

( 2) איזו זכות יש לחשוד/נאשם (באופן אישי או על ידי עורך דינו) לבקש ערבות (כלומר, שחרור ממעצר, בין אם כרוך בהתחייבות כספית ובין אם לאו) –

( א) במהלך התקופה שלאחר המעצר הראשוני (זמני)?

( ii) עד לתוצאות החקירה?

( iii) עד להכרעה סופית בתיק?

ביחס לכל זכות להגיש בקשה לערבות –

( א) מהו מקור הזכות?

( ב) מי מקבל את ההחלטה לגבי ערבות?

( ג) האם השחרור בערבות תלוי בתשלום כסף?

( ד) אילו תנאים, אם בכלל, ניתן לקבוע כאשר אדם משוחרר בערבות?

( ה) האם מימוש הזכות תלוי במשאבים הכספיים של החשוד/הנאשם?

481

עורך דין פלילי אירופה

( ו) האם קיימות ראיות ליישום מעשי של כל זכות להגיש בקשה לערבות?

( 3) איזו תקופת הודעה להגנה נדרשת לפני כל התייצבות בפני תובע, שופט או בית משפט ואיזו הוראה יש לעיכוב/לדחות כל דיון על מנת לתת לנאשם ו/או עורך דינו זמן הכן?

( א) מהו המקור לכל תקופת הודעה?

( ב) האם קיימות ראיות לגבי איך זה עובד בפועל?

( ג) האם יש סנקציה או סעד אם לא תקוימה תקופת ההודעה?

( 4) לגבי ראיות המובאות בפני בית משפט קמא, ועדים המעידים על-פה בבית המשפט –

( א) מי מחליט אילו ראיות יש להמציא, ואילו עדים יש לקרוא למסור עדות בעל פה?

( ב) אם החלטות אלו אינן מתקבלות על ידי הנאשם או עורך דינו, האם יש לנאשם או עורך דינו זכות לדרוש להביא ראיות ו/או להזמין עדים למסור עדות בעל פה?

( ג) איזו זכות יש לנאשם או לעורך דינו ¬לחקור עדים או לחקור נגדם?

( ד) האם ישנה הוראה כלשהי להחריג ראיות שהושגו שלא כדין או שלא בצדק במשפט?

ביחס לנושאים אלו –

( א) מהו המקור המשפטי של ההליכים והזכויות (אם קיימות זכויות כאלה)?

( ב) האם מימוש זכויות כלשהן תלוי במשאבים הכספיים של הנאשם?

( ג) האם קיימות ראיות לגבי אופן הפעולה של התהליכים בפועל?

( 5) האם קיים הודאת אשמה ו/או הליך דיון מזורז (שבה בית המשפט אינו שומע ו/או עיין בראיות)?

( א) מהו המקור המשפטי להליכים כאלה?

( ב) כיצד פועל כל הליך הודאה באשמה ו/או הליך שימוע מזורז?

482

נספחים

( ג) מהם התמריצים הפורמליים (המשפטיים) לנאשם להיכנס להליך של הודאה/שימוע מזורז: למשל הנחה בעונש, ערבות וכדומה?

( ד) האם קיימות ראיות לגבי אופן הפעולה של תהליך זה בפועל: תמריצים (פורמליים ולא פורמליים), הסדר טיעון וכן הלאה.

( 6) האם לחשוד/נאשם יש זכות להתייעצות פרטית עם עורך דינו –

( ט) בשלב החקירה, וכן

( ii) בשלב הניסוי?

( א) מה המקור לכל זכות כזו?

( ב) האם יש סנקציות או סעדים אם הזכות מופרת?

אם יש זכות להתייעצות בפרטיות –

( א) האם יש מגבלות כלשהן בימין?

( ב) מהו המקור המשפטי למגבלות?

( ג) מי מחליט אם אין לקיים ייעוץ בפרטיות?

( ד) האם זה משנה אם החשוד/הנאשם נמצא במעצר?

( ה) האם קיימות ראיות לגבי המידה שבה נעשה שימוש בסמכות להגביל את ההתייעצויות הפרטיות?

( ו) האם יש סנקציות או סעדים אם הזכות מופרת?

( 7) האם לעורך דין הפועל עבור חשוד/נאשם יש זכות לתקשר בפרטיות עם צדדים שלישיים (לדוגמה, עדים, מומחים וכדומה)?

( א) מה המקור לכל זכות כזו?

( ב) האם יש מגבלות על מימוש הזכות?

( ג) מי מחליט אם יש להתערב בזכות כזו?

( ד) האם קיימות ראיות כלשהן לגבי מידת הפרעה של זכות כזו?

( ה) האם יש סנקציות או סעדים אם הזכות מופרת?

( 8) האם עורכי דין נתונים לכל צורה אחרת של התערבות ביכולתם לפעול למען טובת לקוחותיהם?

אם כן –

483

עורך דין פלילי אירופה

( א) איזו התערבות מותרת ובאילו נסיבות?

( ב) מהו המקור המשפטי לכל צורה של התערבות?

( ג) האם יש הבדל אם הלקוח נמצא במעצר?

( ד) האם יש הבדל אם עורך הדין ממומן מסיוע משפטי או שהוא סניגור ציבורי?

( ה) האם קיימות ראיות קיימות לגבי השימוש בכוח כזה?

( ו) האם יש סנקציות או תרופות אם יש הפרעה כזו?

( 9) האם יש לשכת עורכי דין?

אם כן –

( א) האם לשכת עורכי הדין אינה תלויה במוסדות ממשלתיים וממשלתיים?

( ב) מהי הישות המשפטית של העמותה?

( ג) האם עורכי דין העוסקים חייבים להשתייך ללשכת עורכי הדין?

( ד) האם קיימות הגבלות על חברות בלשכת עורכי הדין על ידי עורכי דין מוסמכים?

( ה) האם ללשכת עורכי הדין יש אחריות בלעדית למשמעת של מקצוע עריכת הדין? איך עובד ההליך המשמעתי?

( ו) האם יש ללשכת עורכי הדין מדור מומחה לעורכי דין פלילי ו/או קיים ארגון מומחה לעורכי דין פלילי?

( ז) מהם התפקידים של מחלקה/ארגון מומחים כאלה?

( 10) מהן החובות של עורכי דין כלפי לקוחותיהם –

( א) ד כתוב, ו

( ii) מוסדר?

( א) האם יש הבדלים לגבי עורכי דין פליליים?

( ב) האם קיים מנגנון תלונות עבור לקוחות שאינם מרוצים מהשירות הניתן על ידי עורך דינם?

( ג) האם קיימות ראיות לגבי אופן פעולתם של מנגנוני הרגולציה והתלונות, במיוחד ביחס לעורכי דין פליליים?

( ד) האם מתפרסמות תוצאות תלונות ו/או הליכים משמעתיים?

( 11) ביחס לעבודת הגנה פלילית –

(ט) האם מתן השירותים המשפטיים מוגבל לעורכי דין מוסמכים?

484

נספחים

(ii) האם ישנן דרישות מינימליות לאיכות השירות המוטלות על עורכי דין העושים עבודת הגנה פלילית?

אם כן ל-(ii) –

( א) על ידי מי הדרישות המוטלות?

( ב) מהן הדרישות?

( ג) כיצד הם מוסדרים ואכפים?

( ד) האם קיימות ראיות לגבי האופן שבו דרישות איכות השירות פועלות בפועל?

5. הזכות לפרשנות ותרגום

( 1) האם לחשוד או נאשם יש זכות לסיוע חינם של מתורגמן אם הוא אינו יכול להבין או לדבר את שפת עורך דינו, החוקר או בית המשפט?

אם כן –

( א) מה המקור לכל זכות כזו?

( ב) כיצד נקבע הצורך במתורגמן?

( ב) למי יש אחריות לקביעתו?

( ג) מי משלם על זה?

( ד) האם יש ראיות קיימות לגבי איך זה עובד?

( ה) האם יש סעד או סנקציה אם הזכות מופרת?

( 2) האם לחשוד או לנאשם יש זכות לתרגום חופשי של מסמכים, ראיות וכן הלאה אם אינו יכול להבין את השפה בה הם כתובים?

אם כן –

( א) מה המקור לכל זכות כזו?

( ב) כיצד נקבע הצורך בתרגום?

( ב) למי יש אחריות לקביעתו?

( ג) מי משלם על זה?

( ד) האם יש ראיות קיימות לגבי איך זה עובד?

( ה) האם יש סעד או סנקציה אם הזכות מופרת?

485

עורך דין פלילי אירופה

( 3) האם קיימת רגולציה כלשהי לגבי כשירותם ועצמאותם של מתורגמנים ומתרגמים?

( א) מה המקור לכל תקנה כזו?

( ב) איך זה עובד?

( ג) האם יש סעד או סנקציה כלשהם העומדים לרשות החשוד/הנאשם אם מתורגמן או מתרגם אינם מוסמכים או עצמאיים?

6. ערבויות נוספות לקבוצות חלשות

( 1) האם קיימות הוראות מיוחדות לגבי –

( i) הזכות לסיוע משפטי,

( ii) ערבות, או

( iii) הליכים בבית המשפט

לחשודים ונאשמים קטינים?

אם כן –

( א) מה המקור לכל הוראות מיוחדות כאלה?

( ב) כיצד מוגדר ‘נוער’?

( ג) מהן ההוראות המיוחדות?

( ד) האם קיימות ראיות לגבי השימוש והיישום של ההוראות המיוחדות?

( ה) האם יש סעד או סנקציה אם לא ניתנו ההוראות המיוחדות?

( 2) האם קיימות הוראות מיוחדות הנוגעות ל-

( i) הזכות לסיוע משפטי,

( ii) ערבות, או

( iii) הליכים בבית המשפט

לחשודים ונאשמים פגיעים נפשית?

אם כן –

( א) מה המקור לכל הוראה מיוחדת כזו?

( ב) כיצד מוגדר ‘פגיע נפשית’?

( ג) מהן ההוראות המיוחדות?

486

נספחים

( ד) האם קיימות ראיות לגבי השימוש והיישום של ההוראות המיוחדות?

( ה) האם יש סעד או סנקציה אם לא ניתנו ההוראות המיוחדות?

7. ערבויות לניסויים שלא בפניו

(1) האם ניתן לשפוט את הנאשם בהיעדרו?

אם כן –

( א) אילו הגנה או ערבויות קיימות?

( ב) מה המקור לכל הגנה או ערבות כזו?

( ג) האם קיימות ראיות לגבי מספרם ושיעורם של המשפטים המתנהלים בהיעדרו של הנאשם, ולגבי אופן פעולתו של משפט זה?

( ד) האם יש תרופה או סנקציה אם כל הגנה או ערבות כזו מופרת?

487

עורך דין פלילי אירופה

נספח 2 חשבון קריטי של מערכת המשפט הפלילי פרופורמה

מטרת החשבון הקריטי

מטרת התיאור הביקורתי של מערכת המשפט הפלילי בכל תחום שיפוט הנכלל במחקר היא לספק תיאור קריטי ודינאמי של המערכת והתהליכים תוך שימוש במקורות מידע קיימים על מנת לספק הקשר שלעומתו נתונים שנאספו במהלך המחקר המחקר עשוי להיות מובן. יחד עם סקירת הדסק, היא תספק בסיס לקביעה איזה מחקר נוסף נדרש למטרות דוח המדינה, והרבה מהמידע שנאסף הן עבור החשבון הקריטי והן עבור סקירת השולחן ישמש בעת כתיבת דוח המדינה. היכן שרלוונטי, תוכל להצליב למידע בסקירת השולחן במקום מידע חוזר.

מטרת העל של הפרויקט היא לתרום ליישום יעיל של זכויות נאשמים מעוטי יכולת להגנה אמיתית ויעילה, כחלק מתהליך של קידום שמירה וכיבוד שלטון החוק וזכויות האדם. להגנה פלילית אפקטיבית יש שלושה מימדים: המימד ההקשרי; המימד הפרוצדורלי; וממד התוצאות. החשבון הקריטי יהיה המקור העיקרי למידע על הממדים ההקשריים והתוצאות, אך עשוי גם לספק מידע מסוים על הממד הפרוצדורלי במידה שהנתונים הללו זמינים.

אורך ההנחיה עבור החשבון הקריטי הוא 8,000 מילים, אם כי ייתכן שתרגיש צורך לחרוג מכך, ועליו לפעול לפי המבנה המפורט להלן. מכיוון שמערכות המשפט הפלילי ברוב תחומי השיפוט משתנות, במידה רבה או פחותה, במהירות, החשבון צריך להיות דינמי במובן של העברת המאפיינים העיקריים של אותם שינויים ו”כיוון הנסיעה”. היכן שזמין, יש להתייחס לנתונים קיימים, לסטטיסטיקה ולראיות מחקריות קיימות אחרות. ההתייחסות צריכה להיות בסגנון של הגנה פלילית יעילה באירופה.

1. מבוא

היכרות קצרה עם מערכת המשפט הפלילי ותהליכים, המתארת את מאפייניה האופייניים, תחומי השינוי המשמעותיים ב-10 השנים האחרונות, יישום

488

נספחים

האמנה האירופית לזכויות אדם (ECHR), נושאים מרכזיים עדכניים או עדכניים (לדוגמה, טרור, צפיפות בכלא, מהגרים ופשע וכן הלאה).

2. פשע בהקשרו החברתי והפוליטי

( א) מידע גיאו-פוליטי קצר, למשל, אוכלוסיה, ריכוזי אוכלוסיות, מוצא אתני.

( ב) רמות הפשיעה, בין אם הן עולות/יורדות/סטטיות, אופן מדידת הפשיעה, שיעורי הכליאה (הן עבור אסירים שנידונו והן ללא עונש), פרופילים אתניים של חשודים/נאשמים ואוכלוסיות כלואות.

( ג) התפיסות הציבוריות והפוליטיות של פשיעה – האם פשיעה היא שיקול מרכזי לציבור ובתקשורת, מקומו של הפשיעה בוויכוח הפוליטי, פחד מפשע, סטטיסטיקות ותפיסות האם פשיעה מבוצעת ברובה על ידי למשל, אנשים עניים, ‘זרים’ (למשל מיעוטים אתניים), כנופיות מאורגנות וכן הלאה.

( ד) עמדות להתמודדות עם חשודים ונאשמים, והאם אלה משתנים, למשל, ניתן לתאר עמדות כליברליות, האם הן הופכות יותר או פחות מעניינות, הן אמצעי ענישה פופולריות, תפיסות של נורמות זכויות אדם בהתייחסות לפשע והנאשמים בפשע.

( ה) תפיסות פוליטיות וציבוריות של אנשי מקצוע ומוסדות בתחום המשפט הפלילי – עורכי דין, משטרה, תובעים, שופטים ובתי המשפט.

( ו) תפיסות פוליטיות וציבוריות לגבי והתייחסות להוצאות המדינה על מערכת המשפט הפלילי, ולהוצאה על סיוע/סיוע משפטי לחשודים/נאשמים.

( ז) תפיסות פוליטיות וציבוריות לגבי צדק ונגישות לצדק, במיוחד במקרה של חשודים/נאשמים עניים.

( ח) תפיסות ומודעות לזכויות במערכת המשפט הפלילי.

3. המבנה והתהליכים של מערכת המשפט הפלילי

( א) המסורת והמאפיינים הבסיסיים של מערכת המשפט הפלילי, למשל, אינקוויזיטורי/יריב.

( ב) שלבים רלוונטיים של ההליך הפלילי והמינוח הרלוונטי (לדוגמה, באנגליה ובוויילס קיימים בעצם שלושה שלבים:

489

עורך דין פלילי אירופה

(1) שלב קדם אישום או חקירה כאשר נושא החקירה ידוע בשם החשוד; (2) מאישום למשפט, כאשר האדם ידוע כנאשם או נאשם; (3) לאחר הרשעה, כאשר האדם ידוע בתור המורשע או הפושע, או המערער אם הוא מערער על הרשעה ו/או גזר הדין).

( ג) סיווג עבירות.

( ד) מבנה ותפקידיהם של בתי המשפט הפליליים, הערכאה הראשונה והערעור.

( ה) אופן הפתיחה והעיבוד של הליכים פליליים, לרבות השלבים הבסיסיים (לדוגמה, מעצר, אישום, הודאה), והאם אפשריים הודאות באשמה או הליכים מזורזים (ומידת השימוש בהליכים כאלה).

( ו) האם קיימים מנגנונים להתמודדות עם התנהגות פלילית באמצעים מנהליים (ומידת השימוש במנגנונים כאלה).

( ז) היחס בין שלב החקירה לשלב המשפט – עקרון המיידיות להלכה ולמעשה, שימוש בהודעות קדם משפט של הנאשם ושל העדים כראיה במשפט, מנגנונים להרחקת ראיות שהושגו שלא כדין או שלא בצדק.

( ח) מי מחליט איזה חומר יעמוד בפני בית משפט קמא, ואיזה עדים יש למסור עדות בעל פה.

4. אנשי מקצוע ומוסדות בתחום המשפט הפלילי

( א) תפקיד המשטרה, התובעים והשופטים, המבנים והמוסדות שבתוכם הם פועלים ויחסיהם זה עם זה.

( ב) תפקידם של עורכי דין פליליים והמבנים בהם הם פועלים (לדוגמה, סנגורים ציבוריים, פרקטיקה פרטית, היקף ההתמחות וכדומה).

( ג) תפיסות של עבודת הגנה פלילית במקצוע עריכת הדין.

( ד) מערכת היחסים בין עורכי דין פליליים ושאר מקצועות ומוסדות המשפט הפלילי.

490

נספחים

5. ארגון הסיוע המשפטי

תיאור מערך הסיוע המשפטי ומנגנונים נוספים למתן שירותים משפטיים לחשודים ונאשמים עניים ועניים יחסית, לרבות:

( א) האם קיים מוסד שיש לו אחריות כוללת לסיוע משפטי, ותיאור מעמדו ותפקידיו;

( ב) כיצד ניתנים שירותים משפטיים בסיוע משפטי, למשל, באמצעות הלשכה הפרטית, באמצעות שירות סנגוריה ציבורית וכן הלאה.

( ג) אם ניתנים שירותים בסיוע משפטי באמצעות הלשכה הפרטית, ההסדרים הארגוניים, למשל, הגבלות על מתן שירותי סיוע משפטי לעורכי דין/משרדים;

( ד) הסדרים כספיים הנוגעים לסיוע משפטי, למשל, האם משולם לעורכי דין על בסיס מקרה, בין אם הם מקבלים תשלום עבור זמן שהייה או שכר טרחה קבוע וכן הלאה.

6. זכויות וחירויות

האם ו/או איך נותנים תוקף של הדברים הבאים, בתיאוריה ובפועל:

( א) חזקת החפות

( ב) ‘זכות השתיקה’

( ג) נטל ההוכחה

( ד) הזכות לפסק דין מנומק

( ה) הזכות לערער

7. מסקנות

הנושאים והאתגרים המרכזיים של מערכת המשפט הפלילי בשנים הקרובות, לרבות הנושאים המרכזיים הנובעים מבדיקת הדסק ושינויים עתידיים גדולים במערכת המשפט הפלילי ו/או תהליכים.

8. ביבליוגרפיה נבחרת

הספרים המרכזיים, דוחות המחקר ומקורות נוספים על מערכת המשפט הפלילי והתהליכים (הן אלה באנגלית והן אלה בשפת השיפוט הרלוונטי).

491

עורך דין פלילי אירופה

נספח 3 הנחיות לדוחות מדינות

1. מטרת דוחות המדינה

דוחות המדינה משרתים שתי מטרות עיקריות. ראשית, הם מספקים את מקור המידע העיקרי (בנוסף לסקירת השולחן והחשבון הקריטי) לגבי תשע המדינות במחקר שעליהן יבסס צוות המחקר את הניתוח, מסקנותיו והמלצותיו. שנית, הם יהוו פרקים נפרדים של הספר שיתפרסמו מתוך המחקר.

2. הצורך להיות אנליטי וביקורתי

לפני כתיבת דו”ח המדינה תקבל משוב ממבקר המדינה וצוות המחקר. חשוב שדוחות המדינה יהיו אנליטיים וקריטיים כאחד. בדרך כלל ישנם הבדלים משמעותיים בין מה שהחוק קובע לבין מה שקורה בפועל בפועל, ועד כמה שניתן לאדם שקורא את הדו”ח שלך צריך להשאיר הבנה של מה ההבדלים הללו ועד כמה הם חשובים. התבונן בפרק על אנגליה ווילס, או הונגריה, בהגנה פלילית יעילה באירופה כדוגמאות למה שאנו מתכוונים ב”אנליטי וביקורתי”.

אנו מכירים בכך שבכל תחומי השיפוט קיים מחסור בנתונים ובמחקרים אמפיריים על מערכת המשפט הפלילי והתהליכים. חוסר בנתונים הוא, כשלעצמו, ממצא חשוב. העדר מחקר אמפירי לא אמור למנוע ממך להשתמש בראיות הטובות ביותר הזמינות על מנת לנתח ולהסיק מסקנות לגבי ההיבטים של מערכת המשפט הפלילי והתהליכים שבהם פרויקט מחקר זה מעוניין.

חוקרים מוזמנים להתייחס לפסקי דין של ה-ECtHR נגד ארצם במידת הצורך.

3. מגבלת מילים

המספר הכולל המרבי של מילים (לא כולל הערות שוליים) הוא 15,000 (לא כולל הערות שוליים והביבליוגרפיה). חשוב שתקפידו על כך ככל שניתן שכן יש מגבלות על הגודל הכולל של הספר שהמדינה מדווחת יהוו חלק ממנו. עם זאת, אנו מכירים בכך שזו משימה קשה ושהדיווח שלך עשוי להיות כמה אלפי מילים יותר מזה.

492

נספחים

4. כתיבת הנחיות

בנוסף למסמך זה, יסופקו לך הוראות מחברים. אנא הקפד להסתכל עליהם ולעקוב אחריהם ככל האפשר. בנוסף, אנא שימו לב לדברים הבאים:

( א) הדוח שלך חייב לעמוד במבנה של הנחיות דוח המדינה המפורטות להלן.

( ב) עליך להשתמש לא יותר משלוש רמות של כותרות, בהתאם למערכת המספור שלהלן. על מנת להבטיח שכל דוחות המדינות בנויים באופן עקבי, יש להשתמש בכל הכותרות הממוספרות במבנה שלהלן (לדוגמה, 2, 2.3, 2.3.1 – אך לא א), ב)) באותו אופן וב אותו סדר, תוך שימוש באותן מילים עבור הכותרת. כותרות ברמה 2 או 3 שאינן מצוינות להלן (לדוגמה, 1.1, 2.1.1) הן בשיקול דעתך. אל תשתמש בכותרות ממוספרות מעבר לרמה 3 (לדוגמה, אין לך כותרת ממוספרת 2.1.1.1 או 2.1.1.2).

( ג) על מנת להפוך את הדוחות לקריאה עבור קהל קוראים שאינם עורכי דין, יש לציין את ההתייחסות המדויקת לקוד ולהוראות חקיקה בהערת שוליים ולא בטקסט. לדוגמה, בטקסט אתה יכול לכתוב ‘החוק הפלילי קובע ש…’, כאשר ההוראה או מספר הפיסקה הרלוונטיים מונחים בהערת שוליים.

( ד) יש לבטא את כל הערכים הכספיים באירו, כאשר ערך המטבע המקומי כתוב בהערת שוליים.

( ה) כאשר נערכו ראיונות, או צורות אחרות של עבודת שטח, לצורך כתיבת דו”ח המדינה, יש להסביר זאת בקצרה, או בסעיף המבוא או בהערת שוליים כאשר מתייחסים למחקר לראשונה. אם המחקר כולל ראיונות, יש לתת אינדיקציה קצרה לגבי מצב המרואיינים

(לדוגמה, חמישה שופטים, שלושה תובעים ושישה עורכי דין המבצעים עבודת הגנה פלילית) יחד עם התקופה שבה נערכו הראיונות (לדוגמה, ראיונות נערכו בין ה-1 במאי 2009 ל-15 ביוני 2009 בשלוש ערים כולל לונדון)..

493

עורך דין פלילי אירופה

5. מבנה דו”ח המדינה

כפי שצוין לעיל, דוח המדינה חייב לפעול לפי מבנה זה. המספרים בסוגריים מול כל סעיף הם מגבלה של מילים מנחות לכל סעיף, אך שימו לב שזהו רק מדריך גס מאוד.

5.1 מבוא (1,800)

סעיף זה אמור להוות את הסצינה להבנת הדו”ח וממצאיו. חוקרים יכולים להחליט איזה מידע לכלול (לדוגמה, מאפיינים ספציפיים של מערכות משפט פלילי; מידע על מדינות; רמות עוני, אפליה ונושאים חברתיים ופוליטיים מרכזיים אחרים אם הם רלוונטיים וכן הלאה). צריכה להיות התייחסות מסוימת לגודל האוכלוסייה ולמידע דמוגרפי בסיסי אחר, כך שקורא שאינו מכיר את הארץ יבין זאת. זה צריך לכלול גם כל שינוי גדול, ואת ‘כיוון הנסיעה’.

5.2 סיוע משפטי (900)

סעיף זה אמור להסביר מתן סיוע משפטי למקרים פליליים במדינתך, כולל –

– הוצאות על סיוע משפטי פלילי, בחלוקה לפי התייחסות לשלבים השונים של ההליך הפלילי אם מידע זה זמין

– אחריות ארגונית למתן סיוע משפטי, למשל, בין אם יש נציבות לשירותים משפטיים או דומה

– שיטות למתן שירותי סיוע משפטי (לדוגמה, עורכי דין פרטיים, סנגורים ציבוריים, תוכניות עורכי דין תורניות וכן הלאה)

– זכאות לסיוע משפטי, בהתייחס לשלבים השונים של ההליך הפלילי

– דרכי פנייה ו/או מינוי עורכי דין במימון המדינה וכן

– שכר, במידת האפשר השוואת שיעורי שכר הסיוע המשפטי לאלו החלים על עבודה במימון פרטי.

494

נספחים

5.3 זכויות משפטיות ויישומה (9,300)

5.3.1 הזכות למידע

סעיף זה צריך לכלול תיאור של האופן שבו החוק מסדיר את הזכויות הבאות, ותיאור ביקורתי של אופן פעולתן בפועל –

– מידע על זכויות פרוצדורליות (‘מכתב הזכויות’)

– מידע על מהות ועילת האשמה

– מידע מפורט (זכות גישה לתיק, או העתקים של התיק) לגבי הראיות/החומר הרלוונטיים העומדים לרשות המשטרה/תובע/שופט החוקר

5.3.2 הזכות להגן על עצמו

סעיף זה צריך לכלול תיאור של האופן שבו החוק מסדיר את זכות ההגנה, ותיאור ביקורתי של אופן הפעולה בפועל, תוך הבחנה בין (א) זכותו של חשוד/נאשם להגן על עצמו, ו-(ב) הזכות להגן על עצמו. ייעוץ ו/או ייצוג משפטי

הסעיף צריך לכלול:

– הנקודה בה נוצרת הזכות

– האם יש בחירה בעורך דין

– האם יש הוראה למתן עורך דין ללא תשלום או בעלות מופחתת אם החשוד/הנאשם אינו יכול להרשות לעצמו עורך דין ותנאי כשירות כלשהם (הצלבה לסעיף 2. לפי העניין)

– הסדרי גישה לייעוץ וייצוג משפטי

– האם יש זכות להתייעץ, ולתקשר בפרטיות, עם עורך הדין

– כיצד מיושמת הזכות לעורך דין עצמאי ומוכשר שנדרש מקצועית לפעול למען טובת הלקוח שלו

– כל הוראות מיוחדות לחשודים/נאשמים פגיעים (בשל גיל והפרעה נפשית).

– האם קיימים הבדלים בחוק ו/או בפועל בין חשודים/נאשמים המשלמים באופן פרטי, לבין אלה המסתמכים על סיוע משפטי.

495

עורך דין פלילי אירופה

5.3.3 זכויות פרוצדורליות

סעיף זה צריך לכלול תיאור של האופן שבו החוק מסדיר את הזכויות הבאות, ותיאור ביקורתי של אופן פעולתן בפועל.

5.3.3.1 הזכות לשחרור ממעצר עד למשפט

5.3.3.2 זכותו של נאשם להישפט בנוכחותו

5.3.3.3 הזכות להיחשב חף מפשע

5.3.3.4 זכות השתיקה

5.3.3.5 הזכות להחלטות מנומקות

5.3.3.6 זכות ערעור

ניתוח של כל אחת מהזכויות הפרוצדורליות המפורטות לעיל צריך לכלול:

– הכרה משפטית (בזכות במונחים כלליים)

– הגנה פרוצדורלית (מנגנונים פרוצדורליים שנועדו להבטיח שניתן לממש את הזכות ביעילות)

– ראיות לגבי אופן יישום הזכות בפועל

– ניתוח/הוכחה כיצד זה עובד עבור נאשמים עניים

– ניתוח/הוכחה כיצד זה עובד עבור מיעוטים אתניים, כאשר זה רלוונטי (כלומר, כאשר (א) חוקים ונהלים מפלים מיעוטים על גזעם, או פועלים כך שיש להם השפעה בלתי מידתית; ו-(ב) יש ראיות לאפליה נגד מיעוטים במתן גישה לזכויות מסוימות כפי שנקבעו במחקר קודם).

5.3.4 זכויות הנוגעות להגנה אפקטיבית

סעיף זה צריך לכלול תיאור של האופן שבו החוק מסדיר את הזכויות הבאות, ותיאור ביקורתי של אופן פעולתן בפועל.

496

נספחים

5.3.4.1 הזכות לחקור את התיק

כולל זכויות ל-

– שוויון נשק (כולל הזכות להיות נוכח בפעולות חקירה כגון מערכי זיהוי או חיפוש)

– לחפש ראיות

– לחקור עובדות

– ראיון עדים פוטנציאליים

– להשיג ראיות מומחה

5.3.4.2 הזכות לזמן ומתקנים נאותים להכנת הגנה

5.3.4.3 הזכות לשוויון נשק בחקירת עדים

הכוונה היא לזכות להבטיח את התייצבותם של עדים, ולחקור או לחקור עדים, לטובת הנאשם באותם תנאים כמו אלה נגדם.

5.3.4.4 הזכות לפרשנות חופשית של מסמכים ולתרגום

במהלך חקירה, שימועים, תקשורת עם עורך דין לחשודים/נאשמים שאינם יכולים להבין או לדבר את השפה.

5.4 התרבות המקצועית של עורכי דין (1,800)

סעיף זה צריך לכלול תיאור קריטי של-

– תפקידם של עורכי דין בהליך הפלילי וחובתם כלפי הלקוח כפי שהיא משתקפת בכללים ובסטנדרטים האתיים, וכפי שהם נתפסים על ידי עורכי דין וגורמים אחרים

– קיומם (או אחרת) של גופים מקצועיים מאוחדים ותפקידם/תפיסות תפקידם

– המידה שבה מקצוע/ים עריכת הדין לוקחים אחריות על הסיוע המשפטי, וכן

– מנגנוני איכות ואבטחת איכות.

497

עורך דין פלילי אירופה

5.5 מחויבות פוליטית להגנה פלילית יעילה (600)

סעיף זה צריך לכלול ניתוח ביקורתי של מדיניות הממשלה בתחומי ההגנה הפלילית והסיוע המשפטי, ובתחומים קשורים, למשל, מדיניות פשיעה ומשפט פלילי, מיעוטים, עוני – אם הם משפיעים על מימוש זכויות הגנה פלילית יעילה.

5.6 מסקנות (900)

זיהוי וסיכום (א) כל מאפיינים חיוביים, ו-(ב) כל מאפיינים שליליים ו/או חששות עיקריים בנוגע לגישה להגנה פלילית יעילה, והמלצות לשיפור הגישה להגנה פלילית יעילה.

5.7 ביבליוגרפיה

פירוט כל הפרסומים אליהם מתייחסים בדוח המדינה.

498

נספחים

נספח 4 תפקידו של סוקר המדינה

תפקידו של סוקר המדינה הוא בעצם לסקור את המחקר עבור מדינתו בהתאמה כדי ‘לאמת’ אותו. זה חשוב במיוחד מכיוון ש(א) ברוב המדינות חסרות ראיות אמפיריות לגבי האופן שבו מערכת המשפט הפלילי ‘פועלת’, ו-(ב) חשוב מאוד להצלחת הפרויקט שהדיווחים במדינה ייחשבו כאל חשבונות הוגנים, תקפים ואמינים.

החוקר המקומי של כל מדינה יעבוד בשלב 1 על סקירת שולחן וחשבון קריטי. מבקר המדינה יספק משוב על שני הדוחות הללו על:

( א) האם המידע מכסה כראוי את השאלות והנושאים שהועלו בפרופורמות לסקירת הדסק והחשבון הקריטי;

( ב) האם חלק מהמידע טעון הבהרה; ו

( ג) איזה מחקר אמפירי עשוי להתבצע.

המשוב יסופק על ידי סוקר המדינה לצוות ניהול הפרויקט, ולאחר מכן ישלב אותו בדוח משוב לחוקר במדינה. החוקר במדינה יבצע את כל השינויים הדרושים במסמכי סקירת הדסק ומסמכי החשבון הקריטי.

בשלב 2 החוקר במדינה יבצע מחקר אמפירי ולאחר מכן יערוך דוח מדינה בהתאם למסמך פורמט דוח מדינה, תוך שימוש במידע מהמחקר, סקירת הדסק והחשבון הקריטי.

סוקר המדינה יספק משוב על טיוטת דוח המדינה, ועליו:

( א) לתקן כל שגיאה עובדתית;

( ב) להציע הצעות מתאימות לגבי בהירות הדוח, תוך התחשבות בדרישה שהוא יובן בקלות על ידי קוראים מתחומי שיפוט אחרים; ו

( ג) לשקול את תקפותן של כל מסקנות שהוסקו מהראיות הזמינות ולהציע הצעות מתאימות.

המשוב על טיוטת דו”ח המדינה יסופק על ידי סוקר המדינה לצוות ניהול הפרויקט אשר לאחר מכן ישלב אותו במשוב

499

עורך דין פלילי אירופה

לדווח לחוקר במדינה. לאחר מכן, החוקר במדינה ישנה את דוח המדינה תוך התחשבות במשוב זה.

משך ולוח זמנים (רלוונטי למבקר המדינה)

– ב-1 בפברואר צוות ניהול הפרויקט שולח את סקירת השולחן והחשבון הקריטי למבקר המדינה,

– 21 בפברואר 2011 – מבקר המדינה שולח הערות על סקירת שולחן וחשבון קריטי לצוות ניהול הפרויקט;

– 30 ביוני 2011 – חוקר במדינה מגיש את טיוטת דוח המדינה לצוות ניהול הפרויקט;

– 1 ביולי 2011 – צוות ניהול הפרויקט מגיש את טיוטת דוח המדינה לסוקר במדינה לצורך הערות;

– 21 ביולי 2011 – מבקר המדינה שולח הערות על טיוטת המדינה לצוות ניהול הפרויקט.

משפט פלילי

עורך דין פלילי אירופה | הגנה פלילית יעילה מזרח אירופה

עורכי דין מומלצים בתחום

טיפים לשכירת עו”ד פלילי הטוב ביותר

עורכי הדין המפורסמים ביותר להגנה פלילית

משרד עורכי דין פלילי הכי טוב תל אביב

המלצות

איך למצוא עורך דין מומלץ? כיצד לבחור עו”ד טוב

איך מגישים תביעה בבית משפט?

כמה עולה עורך דין? כיצד נקבע שכר טרחת עורך דין

פסקי דין מרכזיים של בית המשפט העליון לשנת המשפט 2018-2017

מה זה חוזה? | עורך דין חוזים

צרו קשר

עו"ד מומלץ : עורך דין פלילי פסקי דין 2022

עו"ד מומלץ : פלילי פסקי דין חשובים

עו"ד מומלץ :