פסק דין פלילי | בעלים של סוכנות דוגמנות הנאשם בעבירות מין בלקוחותיו (תפ"ח 22431-08-19)

עורך דין מומלץ

נגד הנאשם – הבעלים והמנהל של סוכנות ניהול אישי לדוגמנים – הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע מעשים מגונים, במרמה, ובחלק מהמקרים גם מעשי סדום, ב-8 מלקוחות סוכנות הדוגמנות (להלן: “המתלוננים“) בהם שלושה קטינים, שלא בהסכמתם החופשית של המתלוננים, או בהסכמתם שהושגה במרמה לגבי מהות המעשים, כשהוא מציג בפני המתלוננים בכזב את מעשיו באופן הנחזה להיראות כחלק מההדרכה והמיומנויות אותם הוא מקנה ללקוחותיו, לשם קידומם המקצועי. כל זאת, במועדים ובהזדמנויות שונות בביתו שבמושב זיתן ובמשרדו. הכול, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

תקציר !22431-08-19

כתב האישום

בגין המעשים המפורטים בכתב האישום, יוחסו לנאשם העבירות הבאות:

ריבוי עבירות מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “החוק“);
ריבוי עבירות מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות גרם מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות ניסיון למעשה מגונה, לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 348(ג)לחוק;
ריבוי עבירות מעשה סדום במרמה, לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק;
ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

ההליכים

כתב האישום הוגש ביום 11.8.2019 והיה בטיפול שני הרכבים אחרים. ביום 12.1.2022 הועבר התיק לטיפול מותב זה. ביום 12.6.2022 הוחל בשמיעת הראיות. בעקבות בחירתה לכנסת של ב”כ הנאשםוחילופי סניגורים חל עיכוב נוסף בדיון. שמיעת הראיות הסתיימה ביום 3.7.2023. סיכומי התביעה הוגשו ביום 19.7.2023, וסיכומי ההגנה ביום 28.7.2023.

המחלוקת

המאשימה עתרה כי בית המשפט ייתן אמון בעדויות 8 המתלוננים וירשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

הנאשם כפר מכל וכל במעשים שיוחסו לו. לטענת ההגנה, ראיות המאשימה לא הבשילו לכדי מסכת אחת שיש בה כדי להצביע ברמת ההוכחה הנדרשת על אשמת הנאשם. לפי הטענה, לא נשללה האפשרות שעדויות המתלוננים תואמו וכי מדובר בעלילה זדונית ושפלה שנרקמה על ידי מי ממתחרי הנאשם ונועדה לחסלו מבחינה מקצועית ואישית.

ההכרעה במחלוקת

לאחר שבחנתי בקפידה וביסודיות את מכלול התשתית הראייתית, לרבות עדויות המתלוננים, הראיות התומכות בהן וגרסת הנאשם, הגעתי לכלל מסקנה כי הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ביצע במתלוננים את המעשים שיוחסו לו בכתב האישום. התרשמתי מאמינות וממהימנות עדויותיהם של שמונת המתלוננים, והראיות המחזקות אותן. מנגד, מצאתי את גרסת הנאשם בלתי מהימנה ובלתי סבירה. לא מצאתי שיש באיזו מטענות הנאשם כדי לעורר ולו ספק סביר בשאלת אשמתו. הכול, כפי שיפורט בהרחבה להלן.

רקע עובדתי

פרוץ הפרשה בתלונה במשטרה, אותה הגישו שני המתלוננים – א’ וב’ – ביום 3.5.2019, במסגרתה מסרו כי הנאשם ביצע, בכל אחד מהם בנפרד, עבירות מין. בעקבות התלונה נפתחה חקירת משטרה, הנאשם נחקר ובוצע עימות בינו לבין א’ ו-ב’. בהמשך, כפי שעולה מעדויות החוקרות יוני אילוז ואור אמויאל, בוצעה פריקה של הטלפון הנייד של הנאשם. במטרה לבחון אם ישנם נפגעים נוספים ניטלו מהטלפון הנייד של הנאשם עשרה מספרים אקראיים של לקוחות סוכנות הדוגמנות של הנאשם. לדברי החוקרת אמויאל, נבחרו רק עשרה לקוחות בשל מצוקת כוח אדם בצוות החקירה. צוות החקירה פנה טלפונית אל הלקוחות שאותרו, הודיע להם על קיומה של חקירה בעניינה של סוכנות הדוגמנות וזימן אותם למתן עדות (ת/15-ת/19; עדות החוקרת אור אמויאל, פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 121-120; עדות החוקרת יוני אילוז, פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 95; וכן: ת/2–ת/4). החקירה באפיק זה הובילה לחשיפתם של חמישה מתלוננים נוספים שמסרו כי הנאשם ביצע בהם עבירות מין. החקירה לוותה בפרסום תקשורתי, בו לא הוזכר שמו של הנאשם. המתלונן השמיני במספר, ט’, נחשף לפרסומי התקשורת ופנה להגשת תלונה באופן עצמאי. באופן זה הצטברו במשטרה תלונותיהם של שמונת המתלוננים שגרסאותיהם ידונו להלן.

התשתית הראייתית

להלן תידון התשתית הראייתית שהובאה בפני בית המשפט, לפי סדר האישומים.

אישום ראשון – המתלונן א’

כתב האישום

במסגרת האישום הראשון יוחס לנאשם כי ביום 28.4.2019, סמוך לשעה 18:00, נפגש עם המתלונן א’ – כבן 21 שנים בתקופה הרלוונטית – לצורך בחינת סיכויי התקשרותו של א’ עם סוכנות הדוגמנות.

לפי כתב האישום, במהלך הפגישה ביקש הנאשם מא’ לפשוט את בגדיו ולהישאר כשרק תחתוניו לגופו, לצורך צילומים. במהלך הצילומים, כשא’ נשען על הקיר, נצמד הנאשם לגופו של א’ באופן שאשכיו של א’ נגעו בירכי הנאשם. בהמשך, הורה הנאשם לא’ לעצום את עיניו, נגע בכל חלקי גופו, לרבות בישבנו, במפשעתו ובחזהו של א’. לאחר מכן הוביל הנאשם את א’ לחדר אחורי, בהסבירו כי התאורה בחדר האחורי מתאימה יותר לצילומים. בחדר האחורי נצמד הנאשם לגופו של א’ ושאל אותו שאלות בעלות גוון מיני, כגון: “מה הדבר הכי מטורף שעשית בסקס?”, “האם עשית אורגיה?” וכדומה. בהמשך, נגע הנאשם בישבנו של א’ והורה לו להרפות את שריריו. למרות שא’ התנגד למעשה והזיז את ידו של הנאשם מספר פעמים, המשיך הנאשם ונגע במפשעותיו ובאשכיו של א’ וליטף את פלג גופו העליון.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום עבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 348(ג) לחוק ועבירת מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של א’

א’ העיד באופן מרשים וסדור ותיאר בפתיחות ובבהירות את המעשים שביצע בו הנאשם. עדותו הותירה רושם מהימן בליבי, כפי שיתואר להלן.

א’ סיפר כי הכיר את הנאשם באמצעות חבר טוב, המתלונן ב’, שהיה דוגמן בסוכנות הדוגמנים של הנאשם. לדברי א’, לאחר שב’ הציג תמונות שלו בפני הנאשם, והנאשם סבר שא’ יכול להתאים לסוכנות, התקיימה פגישת היכרות במהלכה ביצע הנאשם ב-א’ מעשים מגונים (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 24-23).

א’ תיאר כיצד במהלך הצילומים נגע הנאשם בגופו, בפיו, בחזהו, בבטנו, בישבנו ובמפשעותיו, “בטענה שזה כביכול לסדר אותי […] לתמונה שתצא יפה” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 25, ש’ 5-1, 10; עמ’ 28, ש’ 33-18). בהמשך, תיאר א’ כי הנאשם הוביל אותו למרתף, שם “הוא טיפה מתחיל להגזים יותר, נוגע בי יותר…” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 25, ש’ 15). א’ העיד שבמרתף הכניס הנאשם את ידו לתחתוניו של א’, נגע בישבנו ובאיבר מינו, בעודו שואל את א’ שאלות בעלות אופי מיני (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 25, ש’ 34-19; עמ’ 31-30).

א’ העיד כי מעשי הנאשם עוררו בו “אי נוחות“. הוא תיאר באופן מוחשי ואותנטי את תחושותיו ואת מחשבותיו בעת ההתרחשות: “ותוך כדי אני גם קופא, זאת אומרת אני לא מבין כל כך את הסיטואציה, לא מבין איפה אני נמצא, לא מבין איפה אני נמצא, קופא, ו[הנאשם – י”ל] ממשיך לגעת בי. אני אומר זה נורמלי לפגישת דוגמנות? לפגישת אפיון? כאילו אם אני מתאים לסוכנות או לא? זה עובר לי בראש, עכשיו אני ידחוף אותו, יעשה איזה משהו דרמטי, מה יהיה ההשלכות? רק אני והוא נמצאים פה, רציתי לגמור עם זהמהר, רציתי שרק ללכת הביתה כל השאלות שהוא שאל אותי, שאלות מיניות, כל השאלות שהוא שאל אותי רק רציתי, עניתי לו מהר, קפאתי במקום באמת רק לתת לו תשובות וללכת משם ואפילו אני לא חושב מה אני עונה לו, פשוט זורק לו תשובות טק-טק-טק” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 25, ש’ 30 עד עמ’ 26 ש’ 4).

האמנתי לעדותו הקולחת ומלאת הפרטים של א’. א’ תיאר באופן מוחשי את המעשים שביצע בו הנאשם. כך, למשל, תיאר כי הנאשם נגע באיבר מינו של א’ בציפורניו (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 29, ש’ 3). א’ הוסיף וסיפר כי הנאשם הצמיד את איבר מינו אל גופו של א’ כשנגע בו בתואנה של סידור הגוף לצורך התמונה (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 72, ש’ 12-11). א’ שב ותיאר כיצד “קפא” בעת המעשים, באופן החושף את תחושתו הפיזית בעת ההתרחשות: “פשוט קפאתי וזה לא, ואחרי זה הבנתי את ה… את מה שעברתי, כאילו… קפאתי, כמו כל בן-אדם ש… רוב האנשים שעוברים הטרדה פשוט קופאים” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 32-31, ש’ 2-1). א’ הוסיף ותיאר את לבטיו וחששותיו ואת התרשמותו, בזמן אמת, לפיה התנהלות הנאשם אינה מתיישבת עם התנהלות מקצועית בפגישה עם לקוח פוטנציאלי. הוא הסביר כי הגם שבשניות הראשונות לא היה בטוח בטיב הסיטואציה, עם התפתחות האירועים הבין שההתרחשות אינה התנהלות לגיטימית במהלך צילומים: “ככל שזה הלך והתקדם והנגיעות נעשו, והוא לא, והוא לא עזב אותי לרגע, זה פשוט הבנתי שזה כבר לא לגיטימי […] במרתף אני זוכר שזה כבר שהוא אמר בוא תעבור למרתף ושיש שם תאורה יותר טובה, שבכלל אין תאורה יותר טובה, כבר הבנתי שזה, שזה לא לגיטימי מה שקורה פה” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 50, ש’ 2-1; 10-9; ראו גם בעמ’ 61). א’ הוסיף ותאר את חששו, בזמן אמת, מפני ההשלכות של הדיפת הנאשם מעליו ואת רצונו העז כי המעשים יסתיימו. א’ הוסיף ומסר שמסיבה זו בחר להשיב לשאלותיו הפולשניות של הנאשם. עדות המתלונן – על עושר פרטיה; דיוקו בתיאור חוויותיו, תחושותיו ומחשבותיו בזמן אמת; לצד הימנעותו ממענה לשאלות שאת התשובה להן לא זכר או מהגזמה, תוך הימנעות מהשחרת הנאשם (ראו, פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 58, ש’ 7-6, 30 ; עמ’ 61) – לא הותירה בי ספק כי א’ חווה את ההתרחשויות אותן תיאר ושהן נצרבו בגופו ובזיכרונו (לפסיקה העוסקת בהערכת מהימנות עדויות נפגעי עבירות מין ראו: (ע”פ 1526/21 פלוני נ’ מדינת ישראל, פס’ 47 (11.08.2022); ע”פ 2013/19 מאיר מנחם נ’ מדינת ישראל עמ’ 20-19 (13.08.2020); ע”פ 6643/05 מדינת ישראל נ’ פלוני פס’ 12 (3.7.2007)).

א’ תיאר בעדותו באופן חד משמעי שהבין שמגע הנאשם בו לא הלם התנהלות מקצועית במהלך צילום, והבהיר שהנאשם לא ביקש את רשותו למעשים: “לא ככה נוגעים כדי להעמיד לצילום […] אז אני נשענתי על הקיר למטה, הוא אמר לי תצלם, תעמוד ככה, בכל מיני זוויות צילום, זה איך שהוא מעמיד והוא נוגע בי, הוא לא אמור לגעת בי, הוא לא אמור לגעת לי מתחת לתחתון, הוא לא אמור לגעת לי בישבן, הוא לא אמור לגעת לי בחזה, הוא, אם הוא נוגע בי הוא צריך לשאול אותי, הוא לא שאל אותי, פשוט נגע בי. גם אם נוגעים ומסדרים, אז מסדרים בצורה שתרגיש נוחה ולא בצורה שמטרידה, ובצורה כזאתי בקיצור כמו שתיארתי” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 30, ש’ 8-1).

א’ הוסיף והעיד על תחושותיו הקשות עת יצא את משרדו של הנאשם, ומסר כי יצר קשר טלפוני, מידית, עם חברו ב’ שיצר את הקשר בינו לבין הנאשם. שיחה במהלכה גילה לו ב’ שגם הוא חווה חוויה דומה מידי הנאשם: “[…] איך שיצאתי משם פשוט הייתי מזועזע. התקשרתי לחבר שלי ב’, אמרתי לו תגיד לי, הייתי בפגישה עם ניר עכשיו, כאילו סיפרתי לו מה עברתי וזה נורמלי, אומר לי אני אגיד לך את האמת, גם אני, גם אני עברתי את זה ככה אצלו. מפה לשם הגעתי הביתה וסיפרתי גם לאבא שלי והייתי מזועזע שבוע באמת, וזה ישב לי על הראש, ישב לי באמת זה. ואמרתי אם אני עברתי את זה, אם אני עברתי את זה, דבר כזה אצלו בסוכנות, יש אצלו, הוא מתעסק עם מלא ילדים, מתעסק עם מלא אנשים ש, זה אוי ואבוי אם, אני משהו כאילו באמת, נגיעות כאלה, זה יכול להיות כאילו, עובדה שגילו עוד, עוד ועוד” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 26, ש’ 13-4).

א’ תיאר את מצבו הנפשי הקשה בעקבות פגיעת הנאשם בו “הייתי ממש באמת בסערת רגשות ושבוע לא ישנתי בלילה” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 33, ש’ 15-14) באופן המהווה חיזוק ראייתי לעדותו (ראו: ע”פ 4776/10 פלוני נ’ מדינת ישראל, פס’ 102 (22.10.2012); ע”פ 4510/11 פלוני נ’ מדינת ישראל (7.8.2012)).

יש בשיתופו של א’ את חברו ב’ ואת אביו, מיד לאחר המעשים, כפי שעולה גם מעדויות ב’- שתידון בהמשך- והאב, כדי לחזק את מהימנותה ומשקלה של עדות א’.

אביו של א’ העיד כי בנו שיתף אותו בחוויה הקשה שעבר בשיחת טלפון מיד לאחר הפגישה, וכשנפגשו מסר לו א’ פרטים נוספים: “התקשרתי אליו ואמרתי לו א’ איך היה איך עבר? הוא אומר לי אבא תשמע, אתה לא מבין, הוא כמעט אנס אותי, אמרתי לו מה זאת אומרת? הוא אומר לי אני אספר לך בבית, לא לטלפון. אז אני חיכיתי בבית במתח, הוא נכנס אני רואה אותו כאילו סהרורי, אומר לי אבא אתה לא מבין מה עברתי, אמרתי לו מה עברת? הוא אומר, נכנסתי לאודישן, הוא נצמד אלי, התחכך בי, שאל אותי שאלות על אורגיות, על התנסויות, על לצאת מהארון, אמרתי לו א’, ואיפה אתה, איפה אתה היית פה, מה הוא אומר לי אבא אני הייתי קפוא, הרגשתי, עכשיו אני מבין מה זה בחורה שנאנסת, ולא, ולא מסוגלת לעשות כלום. אמרתי עם הגודל שלך, היית נותן לו כאפה, מעיף אותו, אומר לי אבל לא יכולתי לעשות כלום, רציתי רק שזה ייגמר ולברוח” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 80, ש’ 31-20). תיאורו האותנטי של האב, התואם את ליבת עדותו של א’, לרבות תיאורו את מצבו הנפשי של א’, מהווים חיזוק משמעותי לעדותו של א’.

יוטעם כי הן מדבריו של א’ והן מתיאורו של האב את השיחה ביניהם עולה הקושי שחש א’ עקב “קפיאתו” בעת שביצע בו הנאשם את המעשים. בתושייתו זיהה א’ כי מדובר בתגובה מוכרת המאפיינת חלק מנפגעי ונפגעות עבירות מין (ראו: ע”פ 5795/14 מדינת ישראל נ’ פלוני, פס’ 25 (3.9.2015)). אני מוצא הן בתגובת א’ בזמן אמת, והן ביכולתו לתארה בכנות, בבהירות ובפשטות – סמוך לאחר ההתרחשות, הן לאביו והן לחברו ב’, ולאחר מכן במסגרת ההליך המשפטי – ביטוי לאותנטיות ולמשקל הגבוה שיש ליתן לגרסתו.

חיזוק נוסף למשקל עדות א’ מצאתי בהגשת התלונה למשטרה, על ידי א’ וחברו ב’, ביום 3.5.2019, כשבוע לאחר פגישתו של א’ עם הנאשם (ע”פ 8031/13 דמיטרי שדרין נ’ מדינת ישראל פס’ 33 (22.7.2015); ע”פ 993/00‏ נור נ’ מדינת ישראל, פ”ד נו(6) 205, 216 (2002)). מהעדות עולה בבירור שהמניע שהוביל את א’ להגיש את התלונה במשטרה היה חששו כי הנאשם מבצע מעשים דומים בנערים נוספים, ורצונו להגן על קורבנות פוטנציאליים:”אני אמרתי לו תקשיב חייבים ללכת להגיש תלונה, מסכנים באמת כל ה, כל ה, מי שאצלו, אם אני עברתי על פעם ראשונה דבר כזה, מה זה, זה מה שקורה שם זה אוי ואבוי” (פרוטוקול מיום 12.6.2022, עמ’ 33, ש’ 11-1).

גרסת הנאשם

כללי

הנאשם הכחיש מכל וכל שביצע עבירת מין ב-א’ או במי מהמתלוננים. לדבריו: “התגובה שלי היא כזו שמעולם לא פגעתי מינית באף בן אדם, אני לא, קודם כל אני בכלל לא הומו, אני בכלל לא נמשך לגברים, מעולם לא פגעתי מינית, לא אוננתי לגבר, לא ניסיתי להחדיר אצבע, בטח לא אם קיימתי מין אוראלי, ומעולם לא נשקתי לגבר בחיים שלי. היו לי המון הזדמנויות, הייתי דוגמן והתחילו איתי המון-המון גברים, אני אגב לא רואה בזה בושה או אני הומופוב […] מעולם לא היה לי שום דבר עם שום גבר,בלי כל קשר למיוצגים שאני שולל את זה לחלוטין, ואמרתי את זה, עמדתי עם רגליים אחוריות על האמת שלי. זה באמת-באמת פשע מתואם שלקחו את שיטת העבודה שלי, את המקום הטוב שהעצמתי אנשים, שעזרתי לאנשים, שהתקרבתי לאנשים“(פרוטוקול מיום 2.7.2023, בעמ’ 475-474).

הנאשם העיד שהתנהגותו כלפי המתלוננים הייתה התנהגות לגיטימית במסגרת פעילותו כ”מנטור” וכמדריך למיוצגיו וכי המתלוננים ניצלו את שיטת עבודתו ואת מסירותו כלפיהם כדי להעליל עליו עלילת שווא: “זה היה התפקיד שלי כסוכן שהוא מנטור, שהוא מלמד, שהוא מסביר, זה היה התפקיד שלי להסביר איך האנשים האלה נראים בכל הווריאציות, מה אני יכול להוציא מהם, זה מה שהיה” וכן: “אני דיברתי, אני נפגשתי בשעות לא שעות, כי אני בן אדם שעובד מאד-מאד קשה, אני הייתי חבר וסחבק של אנשים, אני לא יודע אם זה חטא כבודה, אני סידרתי תחתונים, אני אמרתי ‘תסתכל עליה’, ואמרתי ‘תהיה סקסי’, אני אמרתי ‘שים זין’, זה שפה ששמעתי ממאמן הכדורסל שלי, זה שפה שמעצימים אנשים, ככה מדברים בעולם התעשייה. אם אתם באים היום ואתם תהיו בסט צילומים אתם תראו סטייליסט מדבר בשפה הזאת, אתם תראו מאפרת מדברת בשפה הזאת, אתם תראו צלם מדבר בשפה הזאת, אני עשיתי את העבודה של כל האנשים האלה כשניסיתי לביים תמונה, ניסיתי להסביר לבחור או בחורה איך להיראות טוב, איך להיראות סקסי, איך להביא את עצמם הלכה למעשה. כן אמרתי ‘תחשוב שאתה מסתכל על חברה שלך בבר’, כן אמרתי ‘מה הניסיון המיני שלך’, תמיד שאלתי, זה בסדר שאני אשאל שאלה, רציתי לראות אם אני יכול, אם בן אדם לא מובך מזה יותר מדי“(פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 470-465; עמ’ 475, ש’ , 22-11, 33-31).

לגרסת הנאשם, תלונותיהם של המתלוננים הן תולדה של רדיפה מקצועית בהובלת יריביו של הנאשם, סוכני דוגמנים שרצו ברעתו. הנאשם העיד שתחום סוכנות הדוגמנים הוא תחום תחרותי ויצרי וכי מתחריו נהגו להכפיש אותו ולנסות “לגנוב” את לקוחותיו. הנאשם העיד על סכסוך משפטי בינו לבין סוכן מתחרה בעניינו של דוגמן מצליח, שלטענת הנאשם אותו סוכן המתחרה “גנב” מסוכנותו של הנאשם. לדברי הנאשם, במקביל לאותו סכסוך, בחודשים שקדמו למעצרו, סבל הנאשם מהתנכלויות כמו חיתוך צמיגי הרכב שלו ופריצה לטלפון הנייד שלו (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 470-465; ראו גם: נ/8). הנאשם לא הבהיר בדיוק מי לטענתו הגורמים שיזמו את העלילה הנטענת כלפיו ולא הביא ראיות לתמיכה בטענתו זו.

ביחס למתלונן א’

בהתייחס לעדותו של א’ הכחיש הנאשם שביצע בא’ כל מעשה מיני. לטענתו צילם את א’ וסידר את התחתונים שלבש, לצורך הצילום, ותו לאו: “נצמדתי לגופו, לא ניסיתי לנשק אותו, לא נגעתי בו באזורים שלא צריך לגעת, כאילו אזורי האיבר, אזורי הישבן, איבר המין שלו כמובן, לא נגעתי בו מעולם […] נצמדתי לגופו לפנים, לקבל הבעה, בין הפנים שלי לפנים שלו ‘תסתכל, תן לי מבט” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 489; עמ’ 491, ש’ 22-17). הנאשם הכחיש ששאל את א’ אם הוא “עושה אורגיות” והסביר ששאל את א’ על ניסיונו המיני לצרכי עבודה (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 492, ש’ 4).

איני מאמין לעדות הנאשם לפיה לא ביצע עבירות מין במתלוננים כולם ובא’ בפרט. בהכחישו ביצוע מעשים מיניים במתלוננים ניכרה אי נוחות בנאשם, קולו הפך צרוד והוא השפיל מבטו. הנאשם הותיר בי רושם עז של מי שאינו דובר אמת ומבקש לחמוק מאחריות למעשיו, בעודו מאשים את המתלוננים בשלל האשמות ותולה תלונותיהם בשלל תירוצים משונים ובלתי משכנעים. תשובות הנאשם בסוגיות רבות היו חמקמקות ומתפתלות. כך, למשל, הנאשם הכחיש שהקשה על החוקרים את פתיחת מכשיר האייפד באמצעותו צילם את המתלוננים, ושבהמשך מסר לחוקרים שלמכשיר אין קוד. לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט טען הנאשם שלאייפד יש קוד (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 586-583; ת/27; ת/5). עדות הנאשם בהקשר זה הותירה רושם עגום ביותר ובלתי מהימן. כמו כן, הנאשם אישר בעדותו בבית המשפט שצילם לקוחות בביתו עשרות פעמים, והתקשה להסביר מדוע מסר במשטרה שצילם לקוחות בביתו פעם או פעמיים בלבד (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 538-536; ת/10, ש’ 83). בנוסף, הנאשם התקשה להסביר מדוע העיד בתחילה שלא נהג לצלם דוגמניות בחדר השינה שבביתו, ובהמשך שינה גרסתו ומסר שהיו דוגמניות אותן צילם בחדר השינה. גרסה אותה מצאתי בלתי מהימנה לחלוטין (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 549-548).

לאחר שהקשבתי בקשב רב לעדות הנאשם, בחנתי את הודעותיו במשטרה ואת מכלול התשתית הראייתית, לרבות עדויות המתלוננים, לא מצאתי ליתן אמון בגרסתו המתכחשת. איני מאמין לגרסת הנאשם לפיה המתלוננים כולם – שיוטעם כי רובם כלל אינם מכירים זה את זה, ואשר כפי שיתואר בהרחבה בהמשך, העידו על מעשים דומים מאד שביצע בהם הנאשם – העלילו עליו במטרה לפגוע בעיסוקו. טענה זו, כאמור, אינה נתמכת בראיה כלשהי. כמו כן, איני מאמין לנאשם שלא ביצע ב-א’ את המעשים אותם תיאר א’ בעדותו.

דחיית טענות ההגנה בהתייחס לעדותו של א’

לא מצאתי כל ממש באיזו מטענות ההגנה בהתייחס לעדותו של א’. טענת ההגנה המרכזית היא כי עדותו של א’ היא עדות מגמתית וכי א’ עשה יד אחת עם חברו ב’ על מנת להפליל את הנאשם על לא עוול בכפו (ראו סיכומי ההגנה בעמ’ 37, סעיף 68). לאחר בחינת התשתית הראייתית הרלוונטית, ובעיקר עדויות המתלוננים והנאשם, מסקנתי היא שטענת ההגנה בדבר עלילה שהזידו המתלוננים להפליל את הנאשם היא בלתי מהימנה, בלתי סבירה, אינה מתיישבת עם השכל הישר ועם ניסיון החיים, וממילא לא הובא ולו בדל ראיה לתמוך בה. מנגד, עדויותיהם של המתלוננים מהימנות ונתמכות בתשתית ראייתית ענפה, כפי שיפורט אף בהמשך.

לא זו אף זו. קבלת טענת ההגנה לפיה א’ שיקר בעדותו, משמעה כי א’ שיקר אף לאביו, או לחילופין שהאב היה שותף לקנוניה. שתי אפשרויות אלה בלתי סבירות בעליל בעיני. התרשמותי היא שעדות האב מהימנה, וכי העיד על שיחותיו והתרשמותו מבנו בזמן אמת. עוד לא מצאתי כל ממש בכך שהאב העיד שבנו סיפר לו שהנאשם הצמיד את השפתיים קרוב אליו, פרט שלא עלה בגרסתו של א’. מדובר בהבדל שולי בעדויות, כשמטבע הדברים האב לא היה נוכח במהלך ההתרחשות ושמע עליה מבנו. לפיכך, סביר שיהיו הבדלים קלים בתיאור ההתרחשויות, ואין בכך כדי לפגוע במשקל ובמהימנות עדויות א’ ואביו.

לא מצאתי ממש גם בטענת ההגנה לפיה חוסר מהימנותו של א’ ניכר בכך שגם לאחר שמסר את עדותו במשטרה “לא שקט על שמריו אלא תר אחר עדים נוספים, זאת כחלק מניסיונו ‘לעבות’ את התלונה המשותפת שלו ושל ב’” (עמ’ 38 לסיכומי ההגנה, סע’ 72). כפי שידון בהמשך, מרבית המתלוננים אינם מכירים זה את זה. מחומר הראיות, וכפי שידון בהמשך, אכן עולה שא’ הפנה את חוקרי המשטרה אל המתלונן ד’. הנסיבות שהובילו לכך לא הובהרו בחומר הראיות וההגנה לא חקרה את א’ בסוגיה זו. מחומר הראיות עולה שד’ שוחח, קודם להגעתו למשטרה, עם חברו של א’, המתלונן ב’, באמצעות מכר משותף. לאחר שבחנתי בקפידה את חומר הראיות ואת עדויותיהם של א’, ב’, ד’ והנאשם מסקנתי היא שלא הובאה ראיה כלשהי לתיאום או להיכרות בין א’ לבין מתלוננים נוספים וכי עדותו של א’ ביחס למעשים שביצע בו הנאשם אמינה ומהימנה.

סיכומם של דברים, לאחר שהקשבתי ברוב קשב לעדותו של א’, ובחנתי אותה, אף לאור התשתית הראייתית והחיזוקים הראייתיים העולים ממנה, כפי שפורט בהרחבה לעיל; ולאחר שבחנתי לעומקן את עדות הנאשם וגרסתו, כפי שידון בהמשך; ואת טענות הצדדים, מאמין אני לעדותו של א’ בנוגע למעשים שביצע בו הנאשם.

יודגש כי גרסתו של א’ מתיישבת עם עדויות יתר המתלוננים, ומחזקת אותן כפי שיפורט בהמשך.

אישום שני – המתלונן ב’

כתב האישום

במסגרת האישום השני יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם ב’ – בן כ-20 שנים בתקופה הרלוונטית – שהתקיימה בביתו של הנאשם, באוקטובר 2018 או בסמוך לכך, שאל הנאשם את ב’ שאלות מיניות (כגון: “איך אתה עם בנות, כמה סקס אתה עושה, האם עשית אורגיות בעבר” וכו’). בהמשך, ביקש הנאשם מב’ לפשוט את בגדיו וצילם אותו כשרק תחתוניו לגופו.

הנאשם הורה לב’ להישען על הקיר ולהפשיל את תחתוניו, ליטף את פניו של ב’, נגע באיבר מינו ושפשף בידיו את איבר מינו של ב’ כשהוא טוען בפני ב’, בכזב, כי מעשים אלה נועדו להביא את ב’ לספק מבט חושני בצילומים, הדרוש לקידומו המקצועי.

בהמשך לדברים אלה הסיט ב’ את ידיו של הנאשם מאיבר מינו ושפשף בידיו את איבר מינו, כדי להפסיק את מעשי הנאשם ולייצר את המבט החושני כנדרש.

לאחר פגישה זו הודיע הנאשם לב’ שהוא התקבל לסוכנות הדוגמנות של הנאשם.

עוד יוחס לנאשם כי בפגישה שהתקיימה סמוך לחודש ינואר 2019, במשרדי הנאשם, ביקש הנאשם מב’ לעבור לחדר האחורי, בטענה שהתאורה בחדר מתאימה יותר לצילומים. במהלך הצילומים ליטף הנאשם את ב’ בכתפיו, בשיערו ובלחיו, והורה לו לפשוט את תחתוניו. זאת, כשהנאשם טוען, במרמה, שמעשים אלו נועדו ליצור בפניו של ב’ את ההבעות הנדרשות לצילום, לשם קידומו של ב’. בהמשך לכך, נצמד הנאשם לגופו של ב’, נגע במורד גופו ובאיבר מינו של ב’ ושפשף את איבר מינו של ב’. בתגובה, הסיט ב’ את ידי הנאשם מאיבר מינו ושפשף אותו בידיו. זאת, כדי להפסיק את מעשי הנאשם ולייצר את הבעת הפנים הנדרשת לצילומים.

בתאריך 23.4.2019, או בסמוך לכך, נפגשו ב’ והנאשם במשרדי הנאשם. הנאשם שאל את ב’ שאלות בעלות גוון מיני על אודות העדפותיו בעת קיום יחסי מין ועוד. בהמשך הוביל הנאשם את ב’ לחדר האחורי, הורה לו להישאר בתחתוניו, נגע בפניו, בשפתיו ובחזהו. הנאשם הוריד את תחתוניו של ב’, נגע בישבנו ובאיבר מינו ושפשף את איבר מינו של ב’, לאחר שטען בפניו במרמה כי המעשים נחוצים לצורך הצילומים. במהלך הדברים, הסיט ב’ מספר פעמים את ידיו של הנאשם מאיבר מינו ושפשף בידיו את איבר מינו. בכל כדי להפסיק את מעשי הנאשם ולייצר את הבעת הפנים הנחוצה. לאחר מכן החמיא הנאשם לב’ והבטיח לו שיצליח בעבודתו בעתיד.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות:

מעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;
מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
גרם מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של ב’

ב’ העיד כי הקשר בינו לבין הנאשם נוצר באמצעות צלם שהמליץ לנאשם על ב’ כלקוח לסוכנות. בעת ההיכרות היה ב’ חייל בשירות צבאי. ב’ מסר שנפגש עם הנאשם לראשונה במהלך חודש ספטמבר 2019, בביתו של הנאשם, שכן, לדברי הנאשם, משרדי הסוכנות היו בשיפוצים. בפגישה, שהתקיימה בשעות הערב, שאל הנאשם את ב’ שאלות בעלות אופי מיני. בהמשך, הציע הנאשם לבחון כיצד ב’ מצטלם. ב’ העיד כי הצילומים נערכו בחדר השינה של הנאשם – כשהנאשם הסביר לו ששם התאורה טובה יותר – וכשלגופו של ב’ תחתונים בלבד. במהלך הצילומים אמר הנאשם לב’ שהוא מסוגר ושעליו להשתחרר (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 346-344).

עדותו של ב’ ביחס למעשים המיניים שביצע בו הנאשם הייתה סדורה ובהירה, והותירה רושם מהימן ביותר. ב’ לא הפריז בתיאוריו, כך, למשל, הוא לא ייחס לנאשם מעשים מיניים במפגש הראשון בין השניים. דבריו של ב’ לוו בתנועות ידיים ספונטניות, המדגימות את מעשי הנאשם, באופן המחזק את הרושם שב’ העיד על חוויות שחווה וזכר(ראו, למשל, פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 349, ש’ 20, 34 ; עמ’ 358, ש’ 9; עמ’ 358, ש’ 9).

המפגש השני בין ב’ לבין הנאשם התקיים בביתו של הנאשם, כחודש לאחר המפגש הראשון. לדברי ב’, גם במפגש זה שאל הנאשם את ב’ שאלות בעלות אופי מיני, ולאחר מכן צילם את ב’, בחדר השינה, שם, לדברי הנאשם, התאורה טובה יותר. ב’ מסר שלמיטב זכרונו התאורה בחדר השינה לא הייתה בעלת מאפיינים ייחודיים (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 349-348). ב’ תיאר כיצד בחדר השינה: “הוא מבקש ממני להוריד לתחתונים, אני מוריד ומבקש ממני להישען על הקיר, אני נשען, והוא מתחיל לצלם אותי ואז הוא אומר לי שוב שאני נורא קפוא וסגור ושהמבט שלי נורא מאולץ ושאני חייב להשתחרר אז הוא פשוט לאט-לאט מתחיל להתקרב אליי לגעת לי בפנים, בצוואר בכתפיים, כאילו לנסות להרגיע אותי שאני אשתחרר שאני אוציא את המבט המאופק שלי החוצה, ואז הוא […] ואז שוב הוא אומר שזה ככה חוזר כמה פעמים ושוב הוא אומר שאני ממש סגור וקפוא והוא שוב מתחיל להתקרב אליי ולגעת בי בצוואר בכתפיים בחזה בבטן, מוריד את הידיים שלו, מנסה להרגיע אותי. ואז לאט-לאט הוא מוריד את הידיים שלי, […] ולאט-לאט הוא מוריד את הידיים שלו לכיוון הזין שלי ומתחיל לגעת […] הוא נוגע על התחתונים, ואחרי זה הוא מבקש ממני גם להוריד את התחתונים. לגמרי. […] סליחה לפני זה הוא התקרב אליי וקיפל לי את התחתונים […] ואני מוריד אני כאילו אני מנסה לעשות אני מנסה לעבוד להוציא את המבט שלי החוצה ואני פשוט כאילו מבחינתי זה בן אדם שהוא המבין הכי גדול בדבר הזה, אז אם ככה צריך אוקי אז אני מוריד את התחתונים והוא מצלם ושוב לאט-לאט הוא מתחיל להתקרב, הוא אומר שהמבט שלי נורא קפוא וסגור ושאני צריך שוב להוציא אותו החוצה והוא מתחיל לגעת בי בכל הגוף ולגעת לי גם באיבר מין […] הוא נוגע ולאט לאט מנסה לשפשף אותו וזה מגיע לאיזה שהוא מצב שאני, אני כאילו […] מגיע לאיזה מצב שאני על הקיר והוא מנסה לגעת בו ואני כאילו בשלב מסוים כאילו שם את היד כי אני לא רוצה שהוא יגע, כאילו מנסה להישאר בתוך זה אבל אני פשוט קופא במקום, אני לא יודע כל כך מה לעשות עם עצמי. ולא מצליח גם להגיב לדבר הזה אז אני פשוט שם את היד אני ומנסה לעשות אני לבד […] מנסה לשפשף לעצמי לבד כדי שהוא לא יעשה את זה הוא אז אני מעדיף לעשות את זה לבד אני בעצמי […] ובאיזה שהוא שלב אנחנו מגיעים למצב שכאילו אני נלחם עם הידיים כדי שהוא לא ייגע והוא מנסה להזיז לי אותם ואני בכוח מנסה להזיז לו את היד כדי שהוא לא ייגע לי באיבר מין שלי אני משפשף לעצמי עד שכאילו עד שהוא אומר לי אוקי בוא נעצור. כנראה הוא ראה שאני מאוד נהנה מהדבר […] במירכאות נהנה“(פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 349 ש’ 13 עד עמ’ 351 ש’ 2).

ב’ תיאר כי עם תום הצילומים הראה הנאשם לב’ את התמונות ואמר לו שהמבט בתמונות מרשים: “ומראה לי, אומר לי, תראה איך המבט שלך תראה איזה יופי הוא יוצא פה, מראה לי את ההבדל בין המבטים. חוץ מזה שהמבט שלי היה נראה מאוד סובל באותו רגע, אני לא יודע, ואני באותו רגע בדיעבד אומר לו עושה לו ‘כן וואו איזה מבט מרשים, נורא יפה’” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 351, ש’ 8-5). לדברי ב’ הפגישה כולה ארכה כשלוש שעות, כאשר כשעה וחצי מתוכה התקיימו הצילומים, במסגרתם ביצע בו הנאשם מעשים מיניים (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 349 ש’ 13 עד עמ’ 355).

ב’ תיאר בגילוי מכמיר לב את התחושות ואת הקושי בהתמודדות מיד לאחר המעשים שביצע בו הנאשם: “אני באותם רגעים כאילו מנותק, מרגיש מנותק לחלוטין מהסיטואציה, אני כל כך מדחיק את מה שהיה ואני מתרכז כל כך בדבר המקצועי להוציא את המבט שלי החוצה, שאני כאילו לא רוצה להאמין שזה הדבר שקרה לי. אני זוכר שגם חזרתי הביתה אחרי המפגש הזה אמרתי לעצמי כאילו לא, לא קרה כלום. כנראה דמיינתי כנראה אולי אני לא יודע אני מדמיין מחשבות, היה, נגמר, לא משנה, הלאה, ממשיכים הלאה, לא רוצה להתעסק במה שהיה שם. המבט היה יפה, זאת התוצאה, יופימעולה בוא נמשיך הלאה” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 351, ש’ 17-12). ב’ העיד שלא סיפר לאיש על המעשים שביצע בו הנאשם, והסביר ששתיקתו נבעה מבושה ומקושי להודות, אף בפני עצמו, כי נפגע פגיעה מינית: “קודם כל מבושה מאוד גדולה, מבוכה מאוד גדולה איך אתה מספר דבר כזה למישהו, אתה יודע אני בתור גבר שהוא סטרייט, א’, אני לא רוצה לספר את זה לעצמי, אי לא רוצה להודות בכלל שהדבר הזה קרה, לא רוצה להאמין שזה מה שקרה לי זה סיפורים שאתה שומע בחדשות, אני לא רוצה להאמין שדבר כזה קורה לך בטח ובטח שלא לספר את זה לאנשים אחרים” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 351, ש’ 31-26).ב’ תיאר בכנות, בפתיחות ובאומץ, את הבושה ואת התחושות הקשות שגרמו לו מעשי הנאשם, באופן אמין. השתכנעתי שב’ תיאר מעשים שהתרחשו במציאות ותחושות שחווה.

ב’ הסביר את האמון שנתן בנאשם, שנבע מרצונו העז להגשים חלומו להיות שחקן ודוגמן: “אני מגיע למפגש הזה נטו מבחינה מקצועית אני רוצה להיות שחקן ודוגמן זה היה החלום הכי גדול שלי, מולי יושב בן אדם שלמיטב דעתי הוא בין הטובים בתחום הזה בן אדם שמבין בזה. אני יש לי אפס ידע בתחום הזה […] וזה מבחינתי הבן אדם שיכול לקחת אותי ולעשות אותי מה שאני רוצהולהגשים לי את החלום הזה” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 352, ש’ 11-7).לדברי ב’, בהמשך לאותה פגישה הודיע לו הנאשם שהוא התקבל למחלקת הטלנטים למשחק של הסוכנות. בעדותו צחק ב’ בתארו פרט זה ומסר שלמיטב ידיעתו כלל לא הייתה בסוכנות מחלקה כזו (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 354-353). ההגנה בסיכומיה טענה כי יש לראות בציניות של ב’ ביטוי לחוסר מהימנותו. התרשמותי מהעד שונה. ניכר בעיניי שב’ דיבר מדם לבו, בעודו נדרש להישיר מבט ולתאר בפתיחות – אמנם בדיון בדלתיים סגורות, אך בפניי בית המשפט, מעורבים בהליך ואף הנאשם עצמו – חוויות לא פשוטות שהותירו בו תחושות קשות. את השימוש שעשה בציניות ואף בצחוק ניתן להבין על רקע הסיטואציה הקשה שבה נמצא והצורך להתמודד עמה.

הפגישה השלישית בין ב’ לנאשם התרחשה כשלושה חודשים לאחר הפגישה השנייה. בתקופה שבין המפגשים לא קיבל ב’ הצעת עבודה כלשהי. לדבריו, ביקש לעזוב את הסוכנות ושיתף בכך את הנאשם. בהמשך לכך הזמין הנאשם את ב’ למשרדו,ושכנע את ב’ להישאר בסוכנות: “עשה לי כזה רגשי, כאילו גרם לי להרגיש ממש לא נעים, אני זוכר שהרגשתי לא נעים אמרתי לעצמי כאילו וואו איזה לא יפה הוא אמר השקעתי בך ונתתי לך אמצעים ואני עוזר לך ואתה כאילו ככה רוצה לעזוב?“(פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 356, ש’ 19-16).לאחר ששוכנע להישאר בסוכנות, אמר הנאשם לב’: “בוא נעבוד בוא נראה מה מצבך […] בוא נעבוד זה לצלם אותי“. ב’ הסביר שהנאשם אמר לו שעליו להתאמן כדי שמבטו לא יהיה קפוא ומאולץ בצילומים(פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 356, ש’ 26-20).

לדברי ב’, בשלב זה: “הוא מבקש ממני להוריד לתחתונים והוא מתחיל לצלם אותי. […] במשרד. בחלל הזה. ואז ברגע מסוים הוא אומר לי טוב התאורה פה לא טובה, בוא ניכנס לחדר בפנים שהתאורה שם יותר טובה. עכשיו המשרד הזה זה היה משרד שכולו חלונות ולא היה בו, היום שאני מבין קצת בתאורה אני יודע שהייתה בו תאורה מעולה, ולאן שהוא לקח אותי זה מחסן שהוא בערך גודל של השולחן הזה, שהיה שם מטבחון […] וכולו בטון כזה ותאורה טובה בטח שלא הייתה שם […] זה עושה לי איזה שהוא דה זה וו אבל אני דבק בדבר, אני רוצה להוציא אני רוצה להיות טוב ואני רוצה להגשים את החלום שלי ואני רוצה להיות שחקן ואני רוצה להוציא את ההבעות האלה החוצה […] ואז הוא מתחיל לצלם אותי עם אייפד, והוא שוב פעם אומר לי שהמבט שלי נורא סגור ומאולף וקפוא […] ואז הוא שוב פעם מתקרב אליי ומתחיל לגעת בי בכל הגוף בצוואר הוא ממש שם לי את, הוא שם לי את היד על הפנים […] ממש מצמיד לחי אל לחי, ומתחכך בי ונוגע בי עם היד בלחי שלי, ובצוואר שלי ובכתפיים שלי ובחזה שלי […] ומעסה לי את הגוף […] ממש צמוד אליי ממש אני נשען על הקיר, והוא ממש נשען עליי. ואז הוא פשוט מתחיל להוריד שוב את הידיים שלו ומבקש ממני להוריד את התחתונים לגמרי, אני מוריד אותם ושוב פעם הוא מתחיל להוריד את היד שלו לכיוון איבר המין שלי ומתחיל לגעת בו. ונוגע בו וחוזר לצלם, מצלם כמה תמונות […] נוגע ממש מנסה לשפשף לי אותו. עם הידיים שלו ואז חוזר לאייפד, מצלם באייפד שלו, מצלם באייפד שלו את הפנים, מקבל את המבט שהוא רוצה עד שהמבט הזה המבט הזה יורד […] במירכאות המבט יורד אז הוא חוזר אליי שוב ושוב מתחיל לגעת לי בכל הגוף וממש מתחיל לשפשף לי אותו ואני כאילו אני לא רוצה שהוא ישפשף לי אותו אז אני פשוט שם את הידיים, אי שם את הידיים וכאילו אני גם זוכר שאמרתי ‘אני אעשה, אני אעשה’ זה פשוט במצב שאני פשוט עומד שם נשען על הקיר עם עיניים סגורות, קפוא, אני לא מצליח לזוז אני לא מצליח לעשות כלום, ואני כאילו ממש אני זוכר את הרגעים האלה שאני אומר לעצמי ‘כאילו למה אתה לא, תזיז אותו ממך, כאילו למה אתה לא’ […] באותו רגע אני אומר לכם מה עבר לי בראש באותו רגע, אני באותו רגע אומר לעצמי ‘כאילו למה אתה לא מזיז אותו ממך, תזיז אותו’. ואני פשוט לא מצליח ואני קפוא במקום והדבר היחיד שאני מצליח לעשות זה פשוט כאילו לשים את היד על האיבר מין שלי, ולא לתת לו לגעת שם, וכאילו זה היה משהו מין קרב כזה, קרב ידיים. שהוא מנסה לגעתלי באיבר מין שלי ואני מנסה להזיז לו והוא מנסה לגעת ואני מנסה להזיז לו, ואז הוא חוזר לצלם, ככה כמה פעמים […] הוא ניסה לשפשף והצליח, הוא ממש שפשף. בצורה חד משמעית […] אני לאזוכר בדיוק כמה פעמים אבל זה קרה הרבה פעמים, כאילו זה לא היה פעמים ספורות זה קרה הרבה פעמים, אני הייתי שמה על הקיר משהו כמו גם איזה שעה וחצי […] ואז הוא אמר לי בוא נעצור והתלבשתי וישבנו ושוב הוא דיבר איתי קצת על אמר לי אתה רואה תראה איזה יופי אתה עובד תראה איזה מבט אתה מוציא, אם תמשיך ככה אז תהיה אתה תקבור לכולם וזה. ותהיה שחקן מדהים וכולי וכולי. ואני אמרתי לו, כשאני בניתוק לחלוטין מהסיטואציה, אמרתי לו שאני רוצה שהוא ישקיע בי וייקח אותי תחת חסותו כי באמת אני כאילו ניסיתי כל פעם, אוקי הבנתי את העניין של המבט, אני רוצה בסוף אני רוצה מבחינה מקצועית לעבוד אני רוצה להתקדם אני רוצה לראות תנועה אז אמרתי לו שייקח אותי תחת חסותו ושנתקדם. הוא אמר לי אוקי אתה צודק אני צריך באמת להשקיע בך יותר, ואני חושב שבפגישה הזאת הוא הוציא חוזה והחתים אותי, אני לא זוכר אם זה בדיוק בזאתי או בפגישה הבאה” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 357, ש’ 1 עד עמ’ 360 ש’ 25/2). תיאורו של ב’ את המפגש הוא תיאור עשיר, מלא פרטים ביחס לאופנים שבהם נגע בו הנאשם; לדברים שאמר לו הנאשם; לדברים שאמר הוא לנאשם; למחשבות שחלפו בראשו בעת שביצע בו הנאשם את המעשים, לרבות רצונו העז לעצור את הסיטואציה וחוסר יכולתו לעשות זאת בזמן אמת. כל אלה, מחזקים משמעותית את המסקנה כי ב’ תיאר בעדותו התרחשות אותה חווה עלבשרו.

ב’ תיאר בעדותו את לבטיו לאחר הפגישה, ביחס להמשך העבודה עם הנאשם, ואת ניסיונות הנאשם ליצור עמו קשר בשבועות שאחריה: “אוקי אחרי הפגישה הזאתי אני חוזר הביתה ואני אומר לעצמי אוקי כאילו (לא ברור) אומר לעצמי אני לא רוצה את זה, למה אני צריך את זה, זה כל פעם היה כזה כל פעם כאילו עליות וירידות של מלחמה עם עצמי אם להמשיך לסבול את הדבר הזה ולהגשים את החלום שלי או להפסיק את זה וכלפעם שהייתי חוזר הייתי אומר לי לעצמי אתה יודע אני לא צריך את זה יותר אין לי מה, אני סובל אני לא רוצה את הדבר הזה, אני לא, בוא פשוט נשכח את כל הדבר הזה נשים את זה בצד ולא ניגע בזה יותר. ואז הייתה איזה הפסקה של שלושה חודשים נראה לי שלא נפגשנו ובשלושה חודשים האלה הוא כל פעם היה שולח לי ‘מה קורה מה איתך, בוא ניפגש’ והייתי אומר לו ‘לא אני לא, אני לא רוצה עזוב’, כל פעם הייתי ממציא לו ‘אני לא יכול, אני לא פנוי אני זה מאוחר, אי לא פה’, כל פעם ממציא איזה משהו, עד שבאחת הפעמים אחרי איזה שלושה חודשים לא זוכר למה אני חושב שהוא אמר לי שיש לו איזה עבודה בשבילי והוא רוצה לראות מה מצב הגוף שלי מה מצבי והוא זימן אותי שוב למשרד” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 361, ש’ 32-20).

לדברי ב’, פגישת העבודה הבאה שלו עם הנאשם, במשרדו של הנאשם, החלה גם היא בשאלות בעלות אופי מיני, ובהמשך בצילומים במחסן שבמשרד, כשב’ לבוש בתחתונים בלבד: “ואז שוב אני בתחתונים נשען על הקיר הוא מתחיל לצלם אותי שהוא אומר שהמבט נורא מאולץ הוא אמר שאי, הוא אמר שחזרנו קצת אחורה, שהוא צריך לחזור לאיפה שהיינו ואז שוב הוא המתקרב אליי מתחיל לגעת לי שוב בפנים, ובצוואר, וקירב את הפרצוף שלו לפרצוף שלי ולהתחכך בי. ולהוריד את הידיים שלו בחזה בבטן עד ששוב פעם הוא מוריד אותך למטה לכיוון איבר המין שלי, ומתחיל לגעת בו […] ואז הוא מבקש ממני להוריד את התחתונים, אני מוריד ומתחיל לשפשף לי ושוב פעם אני שם את היד ומנסה להזיז ואנחנו ממש, והוא מצלם ושוב פעם לא מקבל את המבט שהוא רוצה וחוזר. ומתחיל שוב פעם לשפשף לי ואני שם את היד ובאיזה שהוא שלב אנחנו ממש כאילו אני שם את הידיים והוא ממש מנסה להזיז לי אותם, ואני כאילו אני זוכר שאני עם עיניים סגורות ואני כאילובזון אחר ואי כאילו מתנתק ממה שקורה ואני נלחם איתו עם הידיים ובשלב מסוים הוא אומר לי הוא שם את היד הוא אמר שים את הידיים שלך למעלה תירגע, תהיה רגוע ואז הוא ממש מתחיל לגעת בי ולשפשף לי אותו […] אני מרים ידיים למעלה, קפוא לא מצליח לזוז עד שאני כאילו מתנער מזה ופשוט מעיף לו את הידיים, וכאילו במפגש הזה זה היה ממש, כאילו כל מפגש עלה שלב. המפגש הזה עלה עוד שלב […] כי זה היה ממש כבר, התחלנו ממש להילחם כזה עם הידיים. הוא ביקש ממני להרים את הידיים למעלה והייתי עם הידיים למעלה וממש כאילו שפשף לי אותו ואז חוזר לצלם ואחרי זה שוב פעם כאילו עלו ממש מדרגה כזאתי” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 363, ש’ 21 עד עמ’ 364, ש’ 12). לדברי ב’ האירוע נמשך זמן רב, להערכתו כשעתיים (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 364, ש’ 14). גם תיאור מפגש זה רצוף פרטים ייחודיים, המבחינים בינו לבין שני המפגשים הנוספים – תיאוריו המוחשיים של ב’ בדבר “קרב ידיים” בינו לבין הנאשם ותחושתו כי במפגש זה חלה “עליית שלב” במעשי הנאשם, ממחישים את החוויה ומחזקים את מהימנות גרסתו.

ב’ הוסיף ותיאר כיצד הנאשם ניסה להרגיעו ולהבהיר לו שהוא אינו נמשך אל ב’ מינית וכי מעשיו נועדו לצרכי הצילום: “אנחנו ממש כאילו ממש נלחמים עם הידיים ואז הוא דאג להזכיר לי שהוא אמר לי ‘אני לא נמשך אליך אל תדאג, אני נמשך לנשים אני לא נמשך אליך, תהיה רגוע מהבחינה הזאתי‘ […] ‘אני לא נמשך אליך אני נמשך לנשים אני רק רוצה לעזור לך נטו מקצועי כביכול’“(פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 364, ש’ 33 עד עמ’ 365, ש’ 4). פרטים אלה ממחישים את מודעותו של הנאשם למשמעויות מעשיו, בזמן אמת. כפי שיפורט בהמשך, הנאשם אמר דברים דומים למתלוננים נוספים. יש בדבריו אלה של הנאשם, שנועדו ל”הרגיע” את המתלוננים, כדי ללמד על מודעותו של הנאשם להתנגדותם למעשיו, ולצורך שלו להתגבר על התנגדויות אלה.

ב’ העיד כי בסוף הפגישה שאל הנאשם את ב’ על חברו א’ (ב’ לא זכר באילו נסיבות נחשף הנאשם לתמונות חברו) ושאל את ב’ אם א’ יהיה מעוניין לשמש דוגמן: “ואנחנו מדברים שיחת חברים במירכאות, ואני כזה כאילו מנסה לשכוח את מה שהיה ולהתמקד בשיחה ואז באיזה שהוא שלב הוא מדבר איתי על חבר שלי, א’. והוא אמר לי שהוא מאוד התרשם ממנו, הוא אמר שהוא בחור גבוה ומרשים ונראה טוב ושאל אותי אם הוא רוצה להיות דוגמן. אמרתי לו שאני לא יודע. שכאילו אני אשאל אותו אז הוא אמר כאילו תחבר בינינו. ואז שאני יוצא משם אני בעצם מדבר עם א’ ואני מספר לו שאני בסוכנות דוגמנות כזאת וכזאת ושהוא התעניין בו וזה, וא’ כאילו התלהב מהרעיון, אמר ‘אוקי אני אדבר אתו ואקבע אתו’, ואני כאילו בניתוק מוחלט ממה שקורה איתי, מרוב שאני, אני לא רוצה להאמין שזה הדבר שקורה, אני כל כך רוצה להדחיק את זה ולא רוצה להאמין שזה הדבר שקרה, אני כאילו שולח לשם את חבר טוב שלי” […] בתשובה לשאלה מדוע צחק העד באמרו את הדברים הסביר: “כי זה הזיה וזה אבסורד, אני אשכרה הולך לשם ומוטרד שם מינית ובסוף אני שולח את החבר הכי טוב” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 365, ש’ 28-15).

ב’ תיאר בעדותו כי א’ קבע פגישה עם הנאשם, ואת השיחה בין השניים, שהתקיימה מיד לאחר הפגישה של הנאשם עם א’: “אני מקבל שיחה מא’ הוא יוצא ממנו, והוא אומר לי הוא היה כזה בהלם כזה, אמרתי לו ‘נו איך היה?’ ואז הוא אמר לי כזה, ‘תשמע הוא בן אדם פסיכופט’, אמרתי לו ‘למה? כאילו למה אתה אומר את זה?’ ואז הוא אמר לי כזה ‘תשמע הוא התחיל לדבר איתי עליי ולקרוא אותי כמו ספר פתוח כזה ולדבר איתי על בחורות והוא אמר לי התחיל לדבר איתי על בחורות שהוא היה איתם ושאל אותי עליי וזה ועל סקס ואם עשיתי אורגיות וכל מיני כאלה’, אז אמרתי לו ‘כן, כן, הוא כזה. נו ו-?’ ואז כזה הייתה שתיקה כזה, ואז הוא פתאום שלף לי כזה ‘הוא נגע לי בזין’ ואז אמרתי לו ‘מה?’ אמר לי ‘כן’ ואז כאילו באותו רגע שהוא אמר לי את זה כאילו קיבלתי כזה את כל התמונה נגד העיניים, כאילו כל האסימונים נפלו לי. ואז אמרתי לו ‘א’ עצור-עצור שנייה, בוא תספר לי מהרגע שהגעת עד הרגע שיצאת מה היה. תדברר לי את הפגישה’ והוא פשוט אמר לי עשה לי העתק הדבק לפגישה שהייתה לי, copy paste אותו הדבר אותם משפטים אותם מילים, אותו דבר […] אני באותו רגע הייתי קודם כל בהלם מוחלט, כי פתאום כזה נפלו לי כל האסימונים, ואמרתי לו א’, אמרתי לו ‘אחי אני בהלם זה פשוט אותו הדבר כמו שקרה לי‘” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 366, ש’ 33-13). ב’ העיד כי שיחתו זו עם א’ הייתה הפעם הראשונה בה סיפר לאדם כלשהו על המעשים שביצע בו הנאשם. בהמשך לאותה שיחה החליטו ב’ וא’ להגיש תלונה במשטרה נגד הנאשם.

בחקירה הנגדית הקדישה ההגנה מאמץ רב לביסוס הטענה כי גרסתו של ב’ אינה הגיונית שכן לא סביר שאדם יחשוף עצמו פעם נוספת בפני מי שפגע בו פגיעה מינית ובטענה שלא סביר שאדם שבוצעו בו עבירות מין יחשוף את חברו הטוב בפני אותו פוגע (סיכומי ההגנה, עמ’ 37-34). בחקירתו הנגדית נשאל ב’ בסוגיות אלה והשיב בגילוי לב ובישירות. כך, למשל, השיב כשהתבקש להסביר אם כבר מהפעם הראשונה שבה בוצעו בו מעשים מיניים הבין שמשהו ‘לא תקין’ ומדוע לא הפסיק את הקשר עם הנאשם: “מבין זה מילה מאוד גדולה זה לא שאתה מבין שמשהו לא תקין אתה, עמוק בתוך תוכי ברור שידעתי שהדבר הזה הוא לא תקין אבל היה בי איזה שהיא הדחקה מאוד מאוד גדולה של הדבר הזה שלא רציתי להאמין שהדבר הזה קורה, בתוך תוכי ידעתי שהדבר הזה קיים, והייתי מדחיק את זה הייתי חוזר משם ולא רוצה, זה לא היה זה לא נברא מבחינתי הדבר הזה לא קרה בוא נתקדם הלאה לא רוצה לגעת בזה. בגלל הדבר הנורא הזה […] נכון, בגלל שהייתי כל כך מדחיק הייתי חוזר עוד פעם ועוד פעם ובגלל שנורא רציתי את הדבר הזה כל כך מאוד רציתי להגשים את החלום שלי ורציתי בסוף להיות שחקן ולדגמן ולעבוד בתחום” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 380,ש’ 28-21). בהמשך, התבקש ב’ להסביר מדוע הלך למשחק כדורסל עם מי שפגע בו מינית, והשיב: “גם לי זה היה נשמע, היום זה אני מסתכל אחורה ואני אומר לעצמי אני לא מבין איזה מטומטם היית ומה עשית שהלכת איתו בכלל למשחק כדורסל, והסברתי את הדבר שזה נבע הדבר הזה ש-א’ הדחקתי את כל מה שהיה שם זה הסיבה הראשונה והסיבה השנייה זה שהחלום שלי להשיג את הדבר הזה ולמצוא חן בעיניו ולהתקרב אליו ולגרום לו לעבוד בשבילי זה היה הדבר שעשיתי” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 382, ש’ 23-19). בהמשך, הבהיר ב’ כי הניסיון לחפש היגיון בהתנהגותו של נפגע עבירת מין עקר הוא ואינו הוגן: “”אם היה היגיון בסיפור הזה כבר אחרי הפגישה הראשונה הייתי הולך ולא פונה יותר אל הבן אדם הזה, כנראה שהיגיון אין פה אין פה שום דבר הגיוני, אם אתה מחפש היגיון אתה לא תמצא פה בתיק הזה, היגיון אין פה” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 385, ש’ 7-5). הסניגור טען בסיכומיו כי דברים אלה של העד מצביעים על כך שלדברי העד עצמו, גרסתו אינה הגיונית. בכל הכבוד, התרשמותי מדברי העד שונה בתכלית. אין צורך להכביר מילים בדבר הקשיים שחווים נפגעי עבירות מין ודרכי התמודדותם, בזמן אמת, עם קשיים אלה (ראו: ע”פ 5633/12 ניימן נ’ מדינת ישראל, פס’ 26 (10.7.2013); ע”פ 4453/16 מדינת ישראל נ’ פלוני (20.7.2017)). מסקנתי, לאור הקשבה קשב רב לדברי ב’, היא כי ב’ תיאר באופן בהיר וכן את תחושות הניתוק, הניכור וההדחקה שחש בזמן אמת, ואת השלכותיהן על התנהגותו. איני מוצא שיש בהתנהגותו של העד בזמן אמת, או בגרסתו בבית המשפט, כדי לפגום כהוא זה במהימנותו ובאמינות גרסתו.

גרסת הנאשם

לגרסת הנאשם אמנם צילם את ב’ בביתו, אך לדבריו: “לא צילמתי אותו בעירום, לא נגעתי בו, לא אוננתי לו, לא באתי לנשק אותו, כן נצמדתי לו לפנים, אני נצמד לכולם לפנים […] למה? כי אני רוצה שייתן לי הבעה“. הנאשם אישר שצילם את ב’ בחדר השינה שבביתו, לדבריו מטעמי תאורה. הנאשם אישר כי שאל את ב’ על ניסיונו המיני, אך לדבריו לא שאל את ב’ אם השתתף באורגיה. לדבריו, צילומו של ב’ היה כחלק מהדרכה (“מנטורינג”) שהציע ללקוחותיו (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 480-478). לגרסת הנאשם, ב’ שיקר בתלונתו במשטרה ובעדותו בבית המשפט כחלק מקנוניה שהובלה על ידי מתחריו של הנאשם ועל מנת לקבל תפקיד בסדרת טלוויזיה (פרוטוקול מיום 2.7.2023, בעמ’ 485). לטענת ההגנה בסיכומיה, את הצלחתו המקצועית של ב’ מאז הגשת התלונה יש להבין על רקע מעורבותו בעלילה נגד הנאשם.

האזנתי לגרסת הנאשם ברוב קשב ומסקנתי היא שגרסת הנאשם שקרית, מיתממת ואינה מתיישבת עם מסכת הראיות ואף לא עם ההיגיון ועם השכל הישר. איני מאמין לנאשם שצילם את ב’ בחדר השינה שבביתו מסיבות הקשורות לתאורה. חציית הגבולות הכרוכה בהזמנת בחור צעיר לחדר השינה של הנאשם, כפי שהעידו מספר מתלוננים, מדברת בעד עצמה ומתיישבת עם המעשים המיניים, אשר העיד ב’, והעידו מתלוננים נוספים, שהנאשם ביצע בהם. הדמיון הרב במעשים המיניים שביצע הנאשם בב’ ובמתלוננים נוספים, כפי שידון בהמשך, מהווה חיזוק משמעותי ביותר לעדותו של ב’. איני מאמין לנאשם שלא ביצע בב’ את המעשים המיניים שתיאר ב’ בעדותו. איני מאמין לנאשם שלא שאל את ב’ אם השתתף באורגיות. ההסבר המתבקש לעובדה שמספר מתלוננים, שאינם מכירים האחד את השני העידו כי הנאשם שאל אותם ביחס להשתתפות באורגיות, הוא כי השאלה אכן נשאלה על ידי הנאשם.

כאמור, טענות הנאשם בדבר קנוניה שרקמו מתחריו העסקיים אינן מגובות בראיות כלשהן וממילא לא הוכחו. אני מוצא שאין ממש בטענה זו, וכי אין בה כדי לעורר, ולו ספק סביר, באשמת הנאשם.

ההגנה הוסיפה וטענה כי לב’ היה קשר עם מתלונן נוסף – ד’. לא מצאתי שיש בשיחת הטלפון בין ב’ לבין ד’, שהוזכרה בקצרה לעיל ואשר תידון גם בהמשך, כדי להשליך, כהוא זה, על מהימנות גרסתו של ב’.

סיכומם של דברים, התרשמתי מעדותו המהימנה של ב’, מסקנתי היא שגרסתו אמינה, מלווה חיזוקים ראייתיים, כפי שפורט לעיל, ולפיכך מצאתי להעדיפה על פני גרסת הנאשם.

אישום שלישי – המתלונן ג’

כתב האישום

במסגרת האישום השלישי יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם המתלונן ג’ – קטין כבן 16.5 במועד האירועים – שהתקיימה במשרדו של הנאשם, במאי 2019 או בסמוך לכך. בפגישה הורה הנאשם לאמו של ג’ לעזוב את המשרד, הוביל את ג’ לחדר אחורי והורה לו להישען על הקיר, נצמד אל גופו, לחש באוזנו ונגע בחזהו, בישבנו ובאשכיו של ג’ מתחת לתחתוניו. בהמשך, הכניס הנאשם את ידו לתוך תחתוניו (שלו), נצמד לג’, נגע בגופו של ג’ והורה לו לעשות כמותו ולהכניס את ידיו לתחתוניו, כשהנאשם אומר לו ”תיגע כמוני, תשים זין על כולם, אתה רואה אני נוגע לא אכפת לי מה חושבים עלי”. ג’ הבהיר לנאשם כי הוא נבוך ודרישותיו של הנאשם אינן מתאימות לו. בתגובה היסה הנאשם את ג’ ופנה אליו בדברי שכנוע ופיתוי באומרו כי ”יש לו את הנתונים להיות שחקן”. זאת, כדי להטעות את ג’ לחשוב שהמעשים האמורים דרושים לשם קידומו המקצועי.

בהמשך הפגישה, הורה הנאשם לג’ להתפשט מתחתוניו. ג’ סרב, אך הנאשם דחק בו תוך שהוא חוזר על טענתו הכוזבת כי מדובר במעשים הדרושים לשם קידומו המקצועי של הקטין. לאור כך, פשט ג’ את תחתוניו, תוך שהוא חוזר ומפציר לנאשם לחדול מכך. הנאשם נצמד לגופו של ג’ ושב ודרש ממנו לשפשף את איבר מינו ואשכיו, באומרו ”תיגע בעצמך, תגרבץ”. ג’ נעתר לדרישותיו של הנאשם לאור טענותיו הכוזבות האמורות לעיל.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות:

מעשה מגונה במרמה (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
גרם מעשה מגונה במרמה (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק.

בסיכומיה עתרה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירה נוספת של מעשה מגונה, לפי סעיף 184 לחוק, שלא יוחסה לנאשם בכתב האישום.

עדותו של ג’

עדותו של ג’ הותירה רושם בי רושם עז ומצאתי ליתן בה אמון מלא. ניכר שמעמד העדות, ותיאור המעשים שביצע בו הנאשם היו קשים לג’ עד מאד. ג’ התייחס בעדותו לקשיים שחווה בעקבות מעשי הנאשם בו, ולנזקים ולהשלכות אותם הוא חווה עד היום. הכל, כפי שיפורט להלן.

ג’ מסר בעדותו כי בהמלצת צלם שעקב אחר ערוץ האינסטגרם שלו, יצר ג’ קשר עם הנאשם. המעשים המתוארים בכתב האישום התרחשו בפגישתו השנייה של ג’ עם הנאשם, כשקדמה לה פגישת היכרות (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 280-279). לפגישה השנייה, במסגרתה חתם ג’ על חוזה עם הנאשם, הגיע ג’, קטין כבן 16.5 באותה עת, כשהוא מלווה באמו ובאחותו הקטנה. ג’ העיד שלאחר החתימה על החוזה הציע הנאשם שהאם והאחות יעזבו את המקום והנאשם ילמד את ג’ כיצד להצטלם (פרוטוקול מיום 14.5.2023, בעמ’ 267).

כך תיאר בעדותו ג’ את ההתרחשויות לאחר עזיבת האם והאחות את המקום: “מה שקרה באותו הזמן זה שהוא אמר לי להוריד את הבגדים. נשארתי עם תחתונים. הוא הוריד אותי למרתף, שהיה נמצא באותו מקום. זה היה איזשהו חלל והיה שם פניה, מדרגות מסדרון חשוך והיה חדר גדול עם המון-המון כיסאות, מקום כל כך מסורבל כזה. והייתי בסוף הפינה, עם תחתונים כמובן. מה שהיה אמור להיות כביכול זה היה שאני אעשה תמונות. ומה שקרה זה שהוא אמר לי להיצמד לקיר בהתחלה זה הוא עשה לי כל מיני תנוחות, הכניס לי את התחת, אמר לי לכווץ את הגוף. זרמתי עם זה כי חשבתי שזה בשביל התמונות. ואז זה התחיל למצב של נגיעות הייתם תחתונים כמו שאמרתי אז הוא הכניס לי יד לישבן הוא תפס לי אותו מישש לי אותו הרבה זמן […] מתחת לתחתון, לי זה הרגיש כמו נצח, אני לא יודע כמה זמן זה היה. ואז הוא התחיל לדבר איתי התקרב לי מול הפנים נשם לי לפנים דיבר לי לאוזן והתחיל לשאול אותי על דברים מיניים עשיתי דברים עם בנות […] הוא התקרב אלי התחיל לגעת לי באזור החזה משמה הוא הכניס את היד שלו לאזור האשכים שלי במפשעות […בתשובה לשאלה אם המגע היה מעל או מתחת לתחתונים – י”ל] הכל מתחת.והוא הציג את עצמו כאילו הוא נותן לי את הביטחון הוא אומר לי ‘אני אח שלך, אני חבר שלך אני לא הומו, אני בא כדי שיהיה לך ביטחון ושבאמת בוא נגיד אני אתן לך את כל הטוב שבעולם אתה נכנס למקום אני רוצים כדי מאוד אני רוצה להכניס אותך לדברים ואתה לא יכול להישאר ככה אתה צריך להיות עם ביטחון’. ובהתחלה אני האמנתי לזה וזרמתי עם זה עד שזה הגיע למצב שכבר הרגשתי לא נעים והתחלתי לעשות כל מיני התכווצויות עם עצמי ואמרתי ש’לא מתאים’ ו’אני מתבייש’ ואז זה הגיע למצב שגם שהוא לוחש לי ומתקרב אלי ונוגע בי תוך כדי הדברים והתנוחות שהייתם בתנוחה כזאתי […] ואז הוא אמר לי טוב עכשיו תוריד את התחתונים. ניסיתי להתנגד אמרתי שאני מתבייש, שאני לא עושה את הדברים האלה אני ניסיתי להימנע, שלוש פעמים, ואז כאילו הורדתי את התחתונים שמתי את הידיים ככה מרוב שהתביישתי. והוא ביקש ממני להוריד והוא אמר לי ש’לא מעניין אותי מה יש לו מה יש לי למטה הוא לא מסתכל, תסתכל לי בעיניים שים זין על כולם ככה’ ואז הוא הכניס את היד שלו מתחת למכנס שלו, לא נגע בי, כאילו להוציא את האיבר שלו אבל הכניס את היד ואמר לי ‘תעשה כמוני, תגרבץ, שים זין על כולם’ כאילו עשה לי תנועה כזאתי תגרבץ […] ואחרי זה הוא התקרב אלי, הכל היה כל כך דבוק ולא היה לי המקום הזה היה יותר צפוף מפה מהפינה הזאתי, אז גם אם הייתי רוצה להתנגד זה היה צפוף. ואחרי שכל האירוע הזה קרה ונגעתי כאילו עשיתי כל מה שהוא אמר, הוא אמר לי תרים את המכנסיים את התחתונים, בוא נעלה למעלה הלכתי איתו הלוך חזור הוא צילם אותי וזהו” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 268, ש’ 1 עד עמ’ 269, ש’ 25).

עדותו של ג’ הייתה מוחשית, עשירה ומלאת פרטים. כך, למשל, תיאר ג’ כי חש את איבר מינו של הנאשם, צמוד לברכו, בעת המעשים וכי הנאשם נצמד לגופו: “האיבר מין שלו נגע לי בברך הוא נגע לי פה אני לא זוכר אם […] זה פה בדיוק משהו כזה בגלל זה הייתי הישענות לאחור והוא היה צמוד אלי כל הגוף שלו והראש שלו היה פה באוזן שלי אז כל הגוף שלו היה מונח עליי עם הכובד אז זה מה שקרה” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 272, ש’ 5-1). תיאוריו המפורטים של ג’ המחישו את המחנק ואת הכובד הפיזי שחש עת נצמד אליו הנאשם. זאת, לצד תיאורו את השהות בצמידות לנאשם במחסן “דבוק” ו”צפוף” באופן המלמד על תחושת חוסר השליטה שחש ג’ בעת המעשים. אשר למשך המעשים, העיד ג’ כי להערכתו נמשכו “אני מרגיש כמו שעה אבל אני לא יודע לא ספרתי אני מאמין שזה היה, ארוך-ארוך-ארוך” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 273, ש’ 28). ג’ הוסיף ותיאר את מחשבותיו ולבטיו, כך, למשל, העיד שהתקשה להבין מדוע ביקש ממנו הנאשם ללכת למחסן: “אני לא הבנתי לא ידעתי כאילו למה צריך לקחת אותי למחסן גם אם צריך להצטלם או כל דבר זה היה מקום שהוא חשוך והיה שמה רק מנורה אחת בלי חלונות בלי תאורה ממש מסורבל“. לדברי ג’, באותו שלב של הפגישה סבר שהוא בידיים טובות וסמך על הנאשם )פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 271, ש’ 20-15). ג’ המשיך ותיאר את דברי ההתנגדות שאמר לנאשם ואת התעלמות הנאשם מחוסר הנוחות ומהתנגדותו של ג’: “כל פעם אמרתי שלא נעים לי כל פעם הייתי אומר את זה מן הסתם […] אומר שזה לא נעים לי הייתי מנסה לזוז להתקפל כל מיני דברים שכאילו יעבירו את המסר שאני מרגיש לא בנוח אבל זה לא התקבל” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 273, ש’ 16-15; ראו גם עמ’ 278, ש’ 11-10). התרשמתי מתיאורו המוחשי והעשיר בפרטים ובדוגמאות של ג’, האמנתי לעדותו, ומסקנתי היא שהעיד על חוויות קשות שחווה ואשר נחקקו בזיכרונו.

ג’ ציין כי במהלך השהות במחסן לא צילם אותו הנאשם. עוד הוסיף ג’ כי לאחר שעלו השניים מהמחסן צילם אותו הנאשם ואמר לו שכעת עליו ליישם את מה שלמד במחסן. ג’ העיד שלהתרשמותו הנאשם הציג את ההתרחשות במחסן באופן זה על מנת לטשטש את חוסר הלגיטימיות של המעשים שביצע בג’: “כביכול כדי להראות שכאילו לימד אותי לא יצא שאני לא מרגיש קרה איזה משהו חריג אז הוא הביא את זה למצב שאני כאילו לימד אותי כל הדברים האלה ועכשיו בוא תוכיח מה עשית מה לימדתי אותך וכל הזמן הזה שהיינו למטה” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 274, ש’ 13-10). מסקנתי היא שדברי הנאשם לג’ מבטאים בבירור את מודעותו של הנאשם לחציית הגבול האסורה שבמעשיו, ואת ניסיונו לטשטש את מהותם בעיניו של ג’. כמו גם בדברי הנאשם לג’ כי הוא “לא הומו”. יוטעם כי מתלוננים נוספים העידו כי הנאשם אמר להם דברים דומים, כפי שפורט לעיל וידון גם בהמשך.

חיזוק משמעותי ביותר לעדותו של ג’ מצוי בכך שלג’ אין היכרות מוקדמת עם מי מהמתלוננים הנוספים. למעשה, ג’ לא סיפר על מעשי הנאשם מיד לאחר שהתרחשו. לדבריו, כשחזרה אמו לסוכנות “היה כרגיל צחוקים, נקרא לזה, וירדנו ונסענו“. הדבר היחיד שאמר לאמו באותה עת היה ש”היה לי מקרה קצת מוזר, ועשיתי תנוחות והוא דיבר איתי על בנות“. ג’ העיד באופן נוגע ללב על התלבטותו אם לספר לאם על מעשי הנאשם, מיד לאחר ההתרחשות: “בדרך חזרה אנחנו נסענו למסעדה כביכול לחגוג, מה שקרה שכשהיא שאלה אותי אם אני שמח אז זה חייכתי חצי חיוך עצוב והיא לא הבינה למה ואז הלכתי לשירותים ואז התחלתי להיזכר ולהבין ושאלתי את עצמי איך יכול להיות שאני לא מספר לאמא שלי את הדבר הזה שהיא הכי קרובה אלי, אולי הבעיה בי אם בן-אדם לא מספר, ואמא שלי כל כך קרובה אלי, וזה עכשיו קרה, אולי הבעיה בי, אולי אני אולי אני בסדר עם זה, אולי זה משהו שלא מפריע לי, וזה הדבר שהכניס אותי לבעיות שלי עם עצמי כל התקופה הזאת“. ג’ הסביר כי לא סיפר על ההתרחשות לאם מפני שלא היה בטוח כיצד הרגיש באותה עת, לא רצה להפחיד ולהלחיץ את האם או לחבל בסיכוייו להצליח כדוגמן (פרוטוקול מיום 14.5.2023, ; עמ’ 274, ש’ 27-15; עמ’ 282).

לראשונה סיפר ג’ לאמו על מעשי הנאשם בו, לאחר פניית המשטרה אל האם, כחלק מהחקירה (המשטרה פנתה אל האם ולא אל ג’ ישירות שכן ג’ עוד היה קטין). הפנייה התרחשה כשלושה חודשים לאחר פגישתו של ג’ עם הנאשם. ג’ תיאר את הדברים באופן הבא: “אימא שלי דפקה לי בדלת ואמרה לי ‘יכול להיות שקרה דבר כזה? התקשרו אלי’ ואז כאילו נבהלתי לה ‘לא’ […] כן כי אני הייתי קטין גם, אז אמרתי לה ‘לא’ ואז אחרי שנייה כאילו אמרתי לה ‘כאילו כן זה מה שקרה’. בהתחלה לא יכלתי ואז סיפרתי לה הכל. היא הייתה בהלם בוא נקרא לזה ככה. היא לא האמינה, היא לקחה את זה גם מאוד קשה שכאילו היא הרגישה שהיא לא עשתה מספיק עבור הבן שלה, נפלה פה שאיך היא יכלה להשאיר אותי לבד וללכת עם מישהו שהיא לא מכירה. אז אמא שלי גם נכנסה למצב כזה” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 275, ש’ 27-21).

ג’ התייחס בעדותו בהרחבה לקשיים הנפשיים, המשמעותיים ביותר, אותם חווה בעקבות מעשי הנאשם, שמטעמי הגנה על פרטיותו של ג’ אין מקום לפרטם. יאמר בקיצור כי ג’, שהיה כאמור קטין בעת האירועים, נפגע ממעשי הנאשם פגיעה עמוקה, המשליכה על מישורי חיים רבים, באופן שיתכן כי צלקות הפגיעה ילוו אותו לאורך חייו. ניכר שמעמד העדות היה קשה ביותר לג’ (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 277-275). אני מוצא בכל אלה חיזוק משמעותי ביותר לגרסתו של ג’. יודגש כי האומץ והנחישות שהפגין ג’ בעדותו מרשימים ביותר.

חיזוק משמעותי נוסף לגרסת ג’ ניתן למצוא בהודעת אמו במשטרה, שהוגשה בהסכמה (ת/39), ובעדותה. האם העידה כי חשה בדבר מה שאינו כשורה בעקבות תיאורו של ג’ את המפגש עם הנאשם בפניה, אך הדחיקה את הדברים עד לפניית חוקרת המשטרה אליה. האם תיארה את הקשיים המשמעותיים שחווה ג’ מאז האירועים. האמנתי לעדות האם ביחס לדברים שאמר לה ג’, להתנהגותו לאחר האירועים ולקשיים אותם הוא חווה מאז.

חיזוק נוסף לעדותו של ג’ ניתן לראות בכך שביום שבו פנתה המשטרה לאם וג’ סיפר לה על מעשי הנאשם, שיתף ג’ גם את מאמן הכושר שלו באירועים (ראו: ת/24, ת/24א’, ת/38; פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 277, 289-288).

גרסת הנאשם

הנאשם הכחיש בעדותו שביקש מאמו של ג’ לעזוב את הסטודיו בעת שנותר עם ג’ לצרכי צילומים. הנאשם הכחיש שנגע בג’ “בשום דרך”. לטענת הנאשם ג’ שיקר בעדותו משום שהיה מתוסכל מכך שלא התקבל לעבודת דוגמנות כלשהי (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 495-493). לא האמנתי לגרסתו המתכחשת של הנאשם. הסברו של הנאשם לכך שג’, כביכול, שיקר בעדותו, מפני שהיה מתוסכל מקצועית אינו סביר ואינו מתיישב עם השכל הישר. יוטעם כי הנאשם גילה בעדותו חוסר רגישות מקומם ואף אטימות לנזקים ולקשיים שתיאר ג’ כי הוא חווה מאז האירועים, אשר תוארו גם בעדות האם.

יתר טענות ההגנה ביחס למתלונן זה נוגעות למישור המשפטי בלבד, וידונו בהמשך.

סיכומם של דברים, התרשמתי מעדותו הסדורה ומרובת הפרטים של ג’, ומצאתי ליתן בה אמון מלא. ג’ תיאר באופן מוחשי וברור את המעשים שביצע בו הנאשם, לרבות את תחושותיו הפיזיות ואת מחשבותיו תוך כדי האירועים. חיזוק לעדות ג’ נמצא בעובדה שהוא אינו מכיר את יתר המתלוננים וחשיפת הפרשה למעשה נכפתה עליו; חיזוקים נוספים למהימנות עדות ג’ מצאתי בנזקים ובקשיים שחווה ג’ בעקבות מעשי הנאשם, כמו גם בעדות האם; ובעובדה ששיתף את מאמן הכושר באירועים – מהווים חיזוקים משמעותיים ביותר למהימנות גרסתו. מנגד, עדותו של הנאשם בעניינו של ג’ לא זכתה לאמוני.

אישום רביעי – המתלונן ד’

כתב האישום

במסגרת האישום הרביעי יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם המתלונן הקטין ד’ (בן כ-16 שנים בתקופה הרלוונטית) שהתקיימה בביתו של הנאשם, בדצמבר 2018 או בסמוך לכך, שאל הנאשם את ד’ שאלות בעלות גוון מיני, בין השאר, אודות חיי המין שלו, התנוחות האהובות עליו וכו’. בתוך כך סיפר הנאשם לד’ כי היה בעברו עם נשים רבות ופרט באוזניו את חוויותיו המיניות. לאחר מכן הוביל הנאשם את ד’ לחדר השנה שבביתו, הורה לו להחליף את תחתוניו ולהישען על הקיר כדי שהנאשם יצלם אותו. בהמשך, הנאשם התקרב לד’, אחז במותניו, הצמידו לגופו, הורה לו להכניס את ידו ולגעת באיבר מינו, כל זאת כשהנאשם טוען בכזב בפני ד’ כי הדבר נדרש במטרה ”להוציא את התשוקה שלו” אל עבר המצלמה וזאת לשם קידומו המקצועי. ד’ קפא על מקומו והנאשם פנה אליו בדברי שכנוע באומרו: ”בוא תרגיש, תשים זין על העולם, אתה מלך תזרום איתי” וכו’. לאור כך, נעתר ד’ לדרישתו של הנאשם, הכניס את ידו לתחתוניו ונגע באיבר מינו. בהמשך החדיר הנאשם את ידו אל תוך תחתוניו של ד’ ונגע באיבר מינו. בתגובה הזיז ד’ את הנאשם באמצעות גופו. הנאשם צילם את ד’ ותוך כדי כך ביקש ממנו לחשוף את איבר מינו מתוך תחתוניו, בליווי דברי שבח כי ”הוא עושה עבודה נהדרת וכל הכבוד”, באופן הנחזה להיראות כאילו מעשים אלה נועדו לשם קידומו המקצועי של ד’. לאחר מכן הנאשם נצמד אל ד’, נגע באיבר מינו של ד’ ושפשף אותו.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות:

מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
גרם מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של ד’

ד’ העיד באופן פתוח, ענייני וקולח, כשניכר שמעמד העדות קשה לו עד מאד. עדותו הותירה בליבי רושם מהימן ביותר, והיא משתלבת היטב אף עם עדויות יתר המתלוננים, כפי שיפורט להלן.

ד’ העיד כי כשהיה כבן 16 שנים שימש דוגמן בסוכנות הדוגמנות של הנאשם. קודם לפגישה מושא כתב האישום נפגש ד’ עם הנאשם, יותר מפעם אחת, כשהוא מלווה על ידי אביו וניהל עם הנאשם שיחות והתכתבויות בטלפון (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 41-40, 55).

ד’ מסר שלפגישה מושא כתב האישום הגיע לבדו. ד’ התגורר באותה עת בצפון הארץ והגיע למרכזה כדי להיפגש עם חברים. לקראת הגעתו שוחח עם הנאשם שיחה במסגרתה הזמין הנאשם את ד’ לעבוד עמו בביתו: “ניר אמר לי עצם זה שהשעה מאוחרת הוא יודע ושהוא רוצה בגלל שאני גר בצפון הוא רוצה להספיק לעבוד איתי כי לא יצא לנו להתראות בכלל. אז בגלל זה היה נראה לי בקשה לגיטימית באמת להגיע אליו כי גם נורא סמכתי עליו. הוא ביקש ממני לקחת רכבת בעצם לתחנה הקרובה לבית שלו ומשם הוא אסף אותי עם הרכב שלו” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 29, ש’ 9-4). ד’ מסר שהנאשם אסף אותו לביתו סביב השעה 21:00 באותו ערב.

תיאורו המוחשי של ד’ את ההתרחשויות בבית הנאשם היה קולח, רצוף פרטים, ותואם בפרטים רבים חוויות שתיארו יתר המתלוננים, בהם מתלוננים שד’ אינו מכיר: “אני זוכר שהגענו, זה היה בית קרקע בית גדול יחסית היה שטח גדול פשוט היה שם דירה שלו, בעצם מגיעים, טלוויזיה דלוקה כדורגל שתייה קלה על השולחן, מדברים קצת כאילו הגענו לשיחה על בעצם בחורות ואיך כאילו חיי המין שלי, על מה איתי, סיפר לי גם שהוא בעברו היה דוגמן ושהוא יודע איך העולם הזה ונשים יפות וכו’ וכו’ ושטויות כאלה […] זה נושאים בגדול על אם יש לי מישהי ומה מצב חיי המין שלי איזה תנוחות אני אוהב. כעיקרון מדברים על שיחה, לי זה הרגיש שיחה כאילו של שני גברים על סקס, כעיקרון זה עוד לא הדליק את הנורה סופר אדומה אבל כבר אז הבנתי שמשהו לא […] אחרי שדיברנו בעצם בסלון וסיימנו את השיחה אני זוכר שאמר לי טוב בוא נתחיל לעבוד הוא בעצם הוביל אותי למסדרון בבית שלו, אמר לי שכאילו הראה לי בגדול איך ללכת על מסלול נתן לי לעשות הלוך חזור כזה במסדרון. לאחר מכן אני זוכר שהוא אמר לי בוא תיכנס לחדר אני רוצה לעשות לך כמה תמונות עם האייפד. נכנס לחדר בעצם הוא מבקש ממני להחליף לתחתון ספידו […] בעצם הוא מצלם אותי כמה תמונות באייפד, לאחר מכן הוא מתקרב אליי אוחז בי במותניים מצמיד אותי אליו, כאילו מראה לי איך, הכל טוב, זה יקרה לי כמה פעמים תסלחו לי […] ואז בגדול הוא התקרב אליי אוחז לי באגן מצמיד אותי אליו, מכוון אותי כעיקרון לפוזיציה שהוא רוצה לצלם אותי, חוזר לאייפד מצלם כמה תמונות, לאחר מכן חוזר אליי, מבקש ממני להכניס יד מתחת לתחתון, ממשיך באמירה שזה הכל בסדר, ‘תוציא את התשוקה שלך, זה השם של החברה, פאשן, זה לגיטימי, זרוק זין על העולם’ תתפוס אותו הכל טוב’. למעשה לאחר כמה תמונות הוא ניגש אליי שוב החזיק לי את היד, מכניס את היד מתחת ל-, פשוט פעם ראשונה שאני מדבר על זה ככה ועוד בפורום כזה. הוא בעצם מכניס את היד לתוך התחתון שלי ובפועל מאונן לי ואני שותק, באותו רגע אני זוכר הגוף שלי היה שם הראש שלי נותק לגמרי. לא הגבתי מספר דקות או מספר שניות, אני זוכר שלאחר כמה שניות או דקות הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה תנועה קלה עם הגוף על מנת להזיז אותו ולעצור רגע. לאחר מכן שוב חזר לצלם אותיבאייפד מספר תמונות, מכוון אותי עוד פעם הוא מתקרב אליי שוב אוחז בי במותניים שוב מכוון אותי, בעצם הוא מסתכל עליי ממש במבט מקרוב, מנסה בעצם מבקש ממני לעצום עיניים ולפתוח את העיניים ולהוציא מבט מסוים של כעיקרון של תשוקה, פאשן, שוב כל הדבר הזה תוך כדי שהוא מדבר איתי. אני זוכר אחר כך הוא ביקש ממני להוציא את האיבר מין החוצה, שוב אמירות של ‘תתפוס אותו, תזרוק זין על העולם, הכל בסדר’.אני זוכר גם אמירה של אין פה, ‘אנחנו לא הומואים, אין פה שום דבר שהואבפן ההומואי, אלא נטו להוציא את התשוקה והמיניות שלך החוצה, והכל בסדר’. וככה בעצם הסיטואציה הלכה וחזרה. אני זוכר שאחרי כמה זמן שלי אישית הרגיש כמו נצח אבל אני לא יודע בדיוק כמה זמן כל הסיטואציה הזאת קרתה קיבלתי כאילו שמעתיצלצולי טלפון מידידה שלי שהייתי אמור לישון אצלה השעה כבר הייתה מאוחרת […] אני מבקש לענות כי אני צריך לישון אצלה ואין לי איך להגיע אני לא יכול בעצם כאילו אין לי איך להגיע אליה. אז עניתי לה, הוא אמר שהוא ייקח אותי אליה. בעצם אני זוכר שהיה גם יום גשום והיה רוחות בחוץ והכל, וגם באמצע סיטואציה עצמה, פחות או יותר איפה שהראש שלי עוד היה איתי, אז המחשבה שלי הייתה לקום וללכת ולברוח מהר או לא יודע לא להישאר, אז כאילו בדיעבד אין לי את האפשרות לעשות את זה כי הוא אסף אותי, אמצע הלילה אני ביישוב שאני לא יודע איפה אני נמצא, לקום וללכת עכשיו כשאין לי סוללה בטלפון זה לא, אין לי מה לעשות. אז כעיקרון נשארתי באמת ואז הוא לקח אותי אליה מאוחר בלילה. גם בנסיעה אני זוכר את השאלה אם אני הולך לחגוג איתה אם יש, מה היא בשבילי וכו’, בעצם הוא הוריד אותי אצלה, אליה. כאילו הכול כרגיל ולא קרה כלום, חצי חיוך שואל אותה איפה אני ישן וכאילו וזהו” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 29 ש’ 26 עד עמ’ 32 ש’ 18). ד’ העיד כי אינו זוכר בדיוק כמה זמן שהה אצל הנאשם וכי “לי זה הרגיש כמו כמה שעות טובות אפילו אני, לא זוכר בדיוק, לא זוכר בדיוק אני מעריך“, בהמשך העריך כי שהה עם הנאשם בין השעות 21:00 ועד 24:00-23:00 (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 36).

ד’ העיד כי הנאשם נגע באיבר מינו של ד’ “לפחות פעמיים” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 34, ש’ 21). ד’ הוסיף ותיאר כי בזמן שביצע בו הנאשם את המעשים “אני שותק. לא נושם בקושי, עומד במקום, כאילו בוהה […] לא יודע איך ילד בן 16 יכול להגיב כשמישהו לא יודע, נוגע בו בצורה כזאתי. לא בעוד דרך כי אין לי איך להגיב בצורה אחרת” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 35, ש’ 30-26). כשהתבקש ד’ לתאר את מחשבותיו באותה העת תיאר חוויה של ניתוק: “לא חשבתי לא התנהגתי, לא הייתי […] פיזית הייתי, ראש לא היה כלום (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 36, ש’ 7). ד’ תיאר כיצד התנגד למעשי הנאשם “אמנם לא הצלחתי להגיד את זה במילים אבל אחרי הפעם השנייה שהוא ניגש אלי והכניס בעצם את היד לתחתונים שלי אני דחפתי אותו קלות עם היד” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 71 ש’ 7-5). ד’ הקפיד לדייק בעדותו, וכשנשאל שאלה שלא זכר את התשובה לה מסר כי אינו זוכר את הפרטים.

עדותו של ד’ מלאת פרטים והיא תואמת את עדויותיהם של מתלוננים נוספים בפרטים רבים: צילום המתלונן, כשהוא לבדו, בחדר השינה של הנאשם; צילום באמצעות אייפד; תכני השיחה שקדמה לצילומים והשאלות בעלות האופי המיני; דברי הנאשם למתלונן כי ‘אנחנו לא הומואים’; השימוש בביטוי “תזרוק זין” בעת שהנאשם משדל את המתלונן לגעת באיבר מינו; ואופי המעשים שביצע הנאשם במתלונן. יש בדמיון יוצא הדופן בין תיאור המקרה על ידי ד’ לבין עדויותיהם של יתר המתלוננים חיזוק עוצמתי לגרסתו של ד’.

ד’ מסר כי בעקבות מעשי הנאשם בו חווה קשיים ונזקים משמעותיים: “כל התקופה מאותו רגע עד התקופה שקיבלתי שיחת טלפון אף אחד לא הבין מה עובר עליי פחות או יותר כאילו זה היה מבחינה חברתית בבית ספר שלקחתי ספייס ואפשר להגיד שמשבר אמון אחד ענק, אין בן אדם אחד שעד היום אני מסוגל לסמוך עליו לא משנה מי זה יהיה“. כשהתבקש לתאר כיצד השתנה בעקבות האירוע השיב ד’: “איך זה שונה? אמרתי לך, משפיע מבחינה חברתית מבחינת לימודים, פוקוס הראש שלי לא פה, הייתי פשוט בן אדם אחר, פחות חיוכים פחות כיף, פחות אני” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 38, ש’ 27-24; עמ’ 39). לאורך עדותו של ד’ ניכר הקושי הכרוך במתן העדות והמאמץ הרב שנגבה ממנו במהלכה.

חיזוק של ממש לגרסת ד’ מצוי בעדות ידידתו, אליה הגיע לאחר המפגש עם הנאשם. הידידה העידה על מצבו הנפשי של ד’ מיד לאחר המפגש: “הוא היה קצת, הוא היה מוזר הוא היה נסער, ד’ בדרך כלל מאוד שמח כזה, תמיד כזה עם שמחת חיים הי מה קורה, משתף אותנו מספר לנו. גם היה מאוחר אבל כאילו הוא היה נראה כזה קצת מוזר כאילו משהו כזה לא בסדר. גם אחרי זה עלינו הביתה ישבנו דיברנו כזה בקטנה, לא רצה לאכול, פשוט הלך לישון, כאילו הרגיש משהו לא בסדר. שאלתי אותו מה קרה, הוא אמר שבסדר, הוא היה אצל הסוכן, שאלתי אותו מה הוא היה צריך לעשות בשעה הזאת ואז הוא אמר שהוא היה צריך לעשות לו כמה תמונות ואיזה משהו שהוא צריך לשלוח וזהו הוא לא פירט יותר מדי” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 89-88).

גרסת הנאשם

הנאשם אישר שנפגש עם ד’ בביתו וצילם את ד’, אך הכחיש מכל וכל כי ביצע בד’ מעשים מיניים כלשהם: “עבדתי איתו כמו כולם,לימדתי אותו להצטלם, ממש לא הורדתי לו את התחתון, ממש לא אוננתי לו, ממש לא ניסיתי לנשק, כל הדברים האלה שהוא אומר שהם מחליאים אותי בכלל, עבדנו ממש בצורה של, הוא רק החמיא לי ‘וואו תודה, אתה מלמד אותי טוב להצטלם, אני רואה'” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 497, ש’ 32-27). הנאשם טען בעדותו שד’ שיקר בעדותו וכי המתלונן ב’ הדיח אותו לשקר. כשהתבקש ליתן סיבה הגיונית בגינה ד’ יעליל עליו עלילה שקרית, השיב הנאשם: “לתבוע אותי אזרחית, לקחת לי כסף, לפגוע בי, להוריד אותי, עומדים פה מאחורי אנשים ממאפיה“. הנאשם אישר שאין בידיו אינדיקציה ראייתית כלשהי לטענתו זו (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 499, ש’ 32-31; עמ’ 500). הסבריו התלושים של הנאשם והכחשותיו הגורפות – אל מול גרסתו המהימנה של ד’, על החיזוקים לה – הותירו רושם עגום ובלתי מהימן.

לטענת ההגנה, עדותו של ד’ אינה ראויה לאמון שכן המשטרה הופנתה אל ד’ על ידי המתלונן א’, כפי שעולה ממזכר השוטר יוני אילוז (ת/4), מאחר ששוחח עם המתלונן ב’ כחודש קודם לפניית המשטרה אליו ומפני שלא זכר חלק מפרטי תלונתו כשהגיע לפרקליטות לריענון (עמ’ 38 לסיכומי ההגנה). עם כל הכבוד, אין בידי לקבל טענה זו. מהמזכר ת/4 אכן עולה כי המתלונן א’ הצביע על ד’ כמעורב אפשרי בפרשה. עם זאת, בחומר הראיות לא הובררו הנסיבות בגינן הצביע א’ על ד’ כעל מעורב אפשרי וההגנה לא חקרה את א’ בהקשר זה.

ד’ העיד שלא סיפר על המעשים שביצע בו הנאשם עד לפניית חוקרת המשטרה אליו: “ואם לא היו מתקשרים אליי את השיחת טלפון הזאת מהמשטרה סביר להניח שלא הייתה פה היום ושום דבר ואף אחד לא היה יודע מזה ואני הייתי נשאר לחיות עם זה בשלי” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 40-39). עם זאת, מסר ד’ כי כחודש קודם לפניית המשטרה אליו, שוחח טלפונית עם אחד מחבריו שסיפר לו שהוא מכיר מיוצג אחר של הנאשם, המתלונן ב’, “שהיה לו איתו איזה סיטואציה“. בהמשך לכך העלה החבר את ב’ לשיחת ועידה עם ד’. ד’ העיד כי בשיחה “לא זוכר בדיוק מה הוא אמר לי על ניר, אבל מה שהוא אמר לי שהוא יודע שכאילו, אני לא בטוח אם אמר לי את זה על עצמו או שאמר שהוא יודע או בעקיפין מה שאני יודע שהבנתי מהסיטואציה שהיה לו עניין עם ניר, זה היה נשמע לי מוכר” (פרוטוקול מיום 14.6.2022, עמ’ 62-60). המתלונן ב’ התייחס בעדותו לשיחה ומסר כי סיפר לחבר המשותף על המעשים שביצע בו הנאשם, וכנראה שהחבר שיתף את ד’: “[החבר]אחד הטובים שלי אז שיתפתי אותו במקרה ופשט עשה בינינו וועידה כדי שנדבר על הדברים […] הוא סיפר לי, אני לא זוכר בדיוק מה היה בשיחה. הוא פשוט סיפר לי מה היה לו וסיפרתי לו מה היה לי וזהו. לא זוכר בדיוק” (פרוטוקול מיום 28.5.2023, עמ’ 375, ש’ 22-18). מחומר הראיות עולה אפוא שהתקיימה שיחה בין ב’ לבין ד’, לאחר שב’ הגיש את התלונה למשטרה וקודם לפניית המשטרה אל ד’. מחומר הראיות לא עולה בבירור מה היה התוכן המדויק של אותה שיחה. מכל מקום, בשים לב למהימנות גרסאותיהם של ב’ ושל ד’, כפי שפורט בהרחבה רבה לעיל, איני מוצא בכך שהתקיימה שיחה בין השניים, כדי לערער, כהוא זה, את מהימנות עדויותיהם, הנתמכות בחיזוקים רבים כפי שפורט.

סיכומו של דבר, לאחר ששמעתי ברוב קשב את עדותו של ד’, את עדות הנאשם ובחנתי את הראיות הרלוונטיות מסקנתי היא שיש ליתן אמון מלא בעדותו של ד’ באשר למעשים המיניים שביצע בו הנאשם, ולהעדיפה על פני עדותו המתכחשת והבלתי מהימנה של הנאשם.

אישום חמישי – המתלונן ה’

כתב האישום

במסגרת האישום החמישי יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם המתלונן הקטין ה’ (בן כ-17 שנים בתקופה הרלוונטית) שהתקיימה במשרד, בתאריך 17.4.2019, הוביל הנאשם את ה’ לחדר האחורי במשרדו, הורה לו להחליף את תחתוניו, להישען על הקיר ולכווץ את ישבנו. בתוך כך, הנאשם התקרב לה’, נגע באיבר מינו של ה’ מעל תחתוניו ומתחת לתחתוניו, תוך שהוא טוען בפניו, בכזב, כי מעשים אלו נועדו להפיק מה’ הבעת פנים משוחררת וזאת לשם קידומו המקצועי.

בגין המעשים המתוארים יוחסה לנאשם בכתב האישום עבירה של מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של ה’

ה’ העיד שהכיר את הנאשם בעקבות פניית הנאשם אליו באפליקציית אינסטגרם, כשהיה בן 17 שנים. בעקבות פניית הנאשם אליו נפגש ה’ עם הנאשם ביחד עם אביו. בהמשך לפגישה הודיע הנאשםלה’ שיש עבודה שיכולה להתאים לו, והזמין אותו לפגישה נוספת על מנת להתאמן לאותה עבודה. ה’ הגיע לפגישה השנייה עם אביו, שעזב לאחר זמן קצר. כך תיאר ה’ את ההתרחשויות באותה פגישה: “הוא ביקש שאני אוריד בגדים שאני אשאר עם תחתונים הוא עבד אתי שם כמה דקות גם על הבעות פנים […] יש להם שם חדר כזה מאחורה מחסן כזה הוא ביקש שאני אלך לשמה להחליף תחתונים אני הייתי עם בוקסר הוא היה שם שקיתעם תחתונים או מה שייקח תחתון אחד תחתונים כאלה שהם לא בוקסר ביקש שאני אחליף לזה החלפתי לתחתונים האלה אחר כך הוא ביקש שאני אשען על הקיר ואני אכווץ את הטוסיק שיבלטו יותר השרירים בבטן והוא הסביר לי כביכול איך אני אמור עוד פעם הבעות פנים ואיך אני אמור להצטלם וזה והכל איך אני אמור להיראות משוחרר לאט-לאט והוא התקרב אלי עם הפנים וכל הזמן אמר לי שאני נראה לחוץ שאני צריך להשתחרר שרואים את זה בתמונות שזה נראה שאני בלחץ ולאט-לאט בשלב מסוים הוא גם התחיל לגעת לי באיבר מין ואמר שזה כאילו שזה יעזור לי להשתחרר שכאילו אני צריך להרגיש בנוח שהכל בסדר שברגע שאני משוחרר גם כאילו זה יראה הרבה יותר טוב ואני כאילו באותו רגע כאילו… [בתשובה לשאלה אם המגע היה מעל או מתחת לתחתונים] מעל התחתון, אני באותו רגע כאילו קצת קפצתי באיזשהו מקום כאילו בדיעבד כן אני רציתי לרצות אותו כי רציתי לקבל תפקידים ורציתי להתקדם ולא רציתי משהו שיכעיס אותו לעצבן אותו באיזשהו שלב הוא הכניס את ה.. אחרי כמהפעמים הוא הכניס את היד לתוך התחתון והמשיך לדבר איתי […] מישש לי את האיבר מין, גם המשיך לדבר על ההבעות פנים אתה לחץ אתה צריך להשתחרר אחרי זה אני לא יודע בדיוק כמה זמן זה היה אני לא זוכר זה הרגיש לי הרבה מאוד אבל אני מאמין משהו באזור חצי שעה שזה נגמר יצאנו מהמחסן לחזרה לכניסה שם למקום לחדר הוא הסביר לי איך ללכת כאילו על מסלול אמר לי להחליף חברה לבגדים וכאילו הלכתי משם הביתה” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 251, ש’ 14 עד עמ’ 252, ש’ 16).

ה’ העיד כי מיד לאחר האירוע סיפר על המעשים לחברו ולבת זוגו באותה עת. החבר ובת הזוג לא הובאו לעדות על ידי מי מהצדדים.

ה’ מסר שרק בעקבות פניית חוקרי המשטרה אליו, דיווח להם על המעשים שביצע בו הנאשם: “התקשרו אלי מהמשטרה שאלו אותי כמה וכמה דברים, אני ישר הבנתי כאילו על מה מדובר שאלו אם אני יכול לבוא להעיד, בהתחלה לא רציתי אבל אמרתי כאילו שים את זה מאחוריי לא רציתי להתעסק עם זה אבל כאילו בסוף כן הלכתי גם כי אבא שלי וזה כאילו בא אתי ואמרו לי שיהיה בסדר והכל כאילו תמכו בי שאני ילך ויעשה את זה למרות שזה לא היה מרצון גם פה אני לא יודע פה כאילו לא הכי מרצון מאד רציתי לשיםאת זה מאחוריי ולא רציתי לחפור על זה” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 249, ש’ 32-26).

ה’ העיד באופן בהיר, ענייני, ומפורט, תוך שהוא אינו מחמיר עם הנאשם. כך, למשל, ה’ דייק ומסר שהנאשם נגע באיבר מינו, מתחת לתחתוניו, פעם אחת בלבד (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’255, ש’ 2). ה’ תיאר בעדותו את תחושותיו ומחשבותיו בזמן אמת – כיצד קפא בעת שביצע בו הנאשם את המעשים, התקשה לפרשם בזמן אמת ולהגיב להם: “אני קפאתי מאוד באותו רגע אני לא הבנתי שאני חווה הטרדה מינית באותו רגע אני לא הייתי בתוך הסיטואציה אני לא פירשתי את מה שקורה שמה אני לא ידעתי איך להגיב לא צריך לחשוב ואני אומר היום כשאני מחוץ לסיטואציה שאני קצת יותר פיקח אני מבין שזה מה שזה היה כאילו קשה לי להגיד את זה לא נעים לי להגיד את זה אבל פירשתי את הסיטואציה ככה […] אני מאחל לך שלא תחווה דבר כזה, אני לא חושב שמישהו בזמן אמת יכול להגיד תבין אני חווה עכשיו הטרדה מינית אני לא חושב שזה עובד ככה, בזמן אמת אתה בלחץ אתה קופא אתה לא חושב באותו רגע תאמין לי” (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 258, ש’ 16 עד עמ’ 259 ש’ 4). מתיאור ההתרחשות עולים קווי דמיון לעדויות מתלוננים נוספים, שיש בהם כדי לחזק את משקל ומהימנות עדות ה’. כך, למשל: הצילומים במחסן הסוכנות; המגע באיבר המין, מעל התחתונים ולאחר מכן מתחת לתחתונים. יוטעם, כי ה’ העיד שאינו מכיר את יתר המתלוננים בפרשה (פרוטוקול מיום 14.5.2023, עמ’ 265).

גרסת הנאשם

הנאשם אישר בעדותו שנפגש עם ה’ על מנת להדריכו כיצד להצטלם, אך הכחיש שביצע בו מעשים מיניים כלשהם: “לא אוננתי לו ולא עשיתי לו שום דבר, ולא ניסיתי לנשק אותו ולא נגעתי בעצמי ולא כל הדברים האלה […] יכול להיות שסידרתי לו את התחתון, אני לא אומר שלא, שהתחתון ייראה טוב כמו שצריך […] לא נגעתי לו באיבר המין” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 506-505).

לא מצאתי ממש בטענת ההגנה – שלא גובתה בראייה כלשהי – כי לה’ קשרים עקיפים, באמצעות מכרים משותפים, למתלונן ב’. לא ברורה לי טענת ההגנה כיצד קשר עקיף ורחוק זה משליך על מהימנותו של המתלונן (עמ’ 39 לסיכומי ההגנה).

סיכומם של דברים, התרשמתי כי עדותו של ה’ אמינה ומהימנה ומסקנתי היא כי יש ליתן לגרסתו משקל מלא, ולהעדיפה על פני גרסתו הבלתי מהימנה של הנאשם.

אישום שישי – המתלונן ו’

כתב האישום

במסגרת האישום השישי יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם ו’ (בן כ-19 שנים בתקופה הרלוונטית), שהתקיימה בביתו של הנאשם, בחודש נובמבר 2018 או בסמוך לכך, במהלך הצילומים, טען הנאשם, בכזב, כי לשם קידומו המקצועי של ו’, עליו להביע רגשות חושניים למצלמה ולשם כך על ו’ לגעת בגופו. לאור כך, נגע ו’ בכתפו ובצווארו. בהמשך, הורה הנאשם לו’ לגעת בפלג גופו התחתון, באומרו: ”תעשה גם למטה, אני רוצה שתיגע גם למטה”. ו’ סירב לכך.

בהמשך הנאשם התקרב אל ו’, נגע באשכיו ובאיבר מינו, מעל התחתונים. לאחר מכן טען הנאשם בכזב בפני ו’, כי מגע זה יגרום לכך שו’ ייראה חושני וירגיש פתוח בפני המצלמה, כנדרש לשם קידומו המקצועי. ו’ הסית את ידו של הנאשם ואמר לו כי התנהלות זו אינה מתאימה לו.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות:

א.מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;

ב.גרם מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של ו’

ו’ שהיה בן כ-19 שנים בתקופה הרלוונטית, עסק בדוגמנות קודם להיכרותו עם הנאשם באמצעות סוכנות אחרת, ממנה לא היה מרוצה. ו’ העיד שהכיר את הנאשם באמצעות מכר משותף, אותו שיתף בחיפושיו אחר סוכנות דוגמנות חדשה. לדברי ו’, בתחילת הקשר המקצועי נוצר קשר טוב בינו לבין הנאשם: “הוא שלח אותי לכמה עבודות הוא ממש דיבר איתי כל הזמן, הוא דאג הוא כל הזמן הראה אכפתיות מה שהסוכן השני לא עשה, הוא גרם לי לסמוך עליו בצורה שאני ממש סמכתי עליו כי אם לא, לא הייתי הולך אליו לבית בסופו של דבר” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 415, ש’ 6-1).

ו’ העיד כי בשלבים מוקדמים של הקשר המקצועי עם הנאשם נפגשו השניים מספר פעמים במסיבות אליהן נהג ו’ להגיע ובמסעדות. לדבריו, במפגשים אלה העלה הנאשם תכני שיחה בעלי אופי מיני: “ושהלכנו למסעדה הוא התחיל לשאול אותי שאלות כמו המיניות שלי אם פעם עשית אורגיות, פעם עשית זה הוא אמר לי שהוא יכול להסתכל לי בעיניים ולקרוא אותן והוא רואה שאני בן-אדם עם ראש מאוד כחול ואני לא יודע לא התרגשתי מזה“. כשנשאל לתגובתו לדברי הנאשם השיב ו’: “אני נבוך מה אני יכול לעשות, נבוך” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 415, ש’ 12-9).

לדברי ו’, האירוע מושא כתב האישום התרחש בפגישה שהתקיימה בבית הנאשם לשם החתימה על חוזה. כך תיאר ו’ את המפגש: “אני כל הזמן שואל אותו מתי אנחנו חותמים על החוזה, מתי זה מתקדם הוא כבר מביא לי עבודות אז אני שואל מה הולך עם החוזה, אני רוצה עוד כמה אחוזים אני רוצה להתקדם להיות בסוכנות, אני רוצה להיות חלק מזה אני רוצה לקבל לעבודות יותר. אז הוא אומר טוב אז תבוא אלי, בוא נקבע, תבוא אלי לבית, אני לא זוכר בדיוק מה היה בשיחה אבל הוא אמר לי בוא אלי לבית, בוא ניפגש בכתובת הזאת תגיע לתחנת אוטובוס הזאת אני אאסוף אותך, נחתום על החוזה ואני אחזיר אותך. אני חושב שהוא אמר גם אנחנו נעשה כמה צילומים שזה הגיוני בוק לאיך שאתה נראה, מה המצב אז חשבתי אולי יש שם מצלמה מקצועית או משהו. אז הגעתי, הוא אסף אותי מהתחנת אוטובוס נסענו לכיוון שלו הכל היה רגיל הכל שיחה, לא משהו מוזר בשיחה, השיחה הייתה נורמלית […] ואנחנו מדברים על דברים אישיים זה לא משהו שונה שהיה לא משהו מיני או משהו זה היה דברים אישיים מה שלומך, איך אתה מרגיש, איך המשפחה ככה. ואז אנחנו מגיעים אליו הביתה והוא אומר שהוא מכין את החוזה והכל שזה לוקח זמן עד שזה מתעדכן ועד שזה ככה והוא אמר בוא נעשה כבר, בוא נתחיל לצלם. והגיוני אני בסדר אז הוא אומר לי בוא לחדר שלי יש שם תאורה וזה אז הוא מתחיל לצלם, תסתכל ככה, תעשה מבט ככה. […] מתחיל עם חולצה ואז הוא אומר תוריד חולצה נשמע הגיוני, ואז צעד אחרי צעד ואז תוריד מכנסיים וזה הגיוני בשבילי להיות בלי, הצטלמתי כבר יש לי תמונות עם התחתונים רק. […] ואז הוא בא אומר לי אני רוצה שאתה תיראה חושני, אני מנסה להראות, ‘תתחיל לגעת בעצמך’ אז אני מתחיל לגעת בכתף, לגעת בצוואר, לגעת בחלק גוף עליון […] ואז הוא מתחיל להגיד לי תרד למטה, תתחיל לאחוז, תתחיל זה ואני לא הרגשתי נעים […] הוא אומר לי שים זין על כולם, תרגיש ביטחון, תרגיש כמו מלך, תרגיש חזק, תיגע בעצמך, תרגיש חושני זה כל הדברים שאני זוכר שהוא אמר. […] ואז הוא אומר לי תתחיל לגעת למטה בכיוון האזור התחתון […] תחתונים, לגעת בביצים, באיבר עצמו […] כן, הוא אומר תשים את היד כולה תיגע בו ככה הוא אומר לי זה מה שאני זוכר לשים זין על כולם ותיגע בו […] כרגע זה מעל התחתונים […] אני בהתחלה לא הולך על זה ואז הוא אומר כן שים זין על כולם, מעודד אותי לעשות את זה ואז אני לאט-לאט מתחיל לגעת ומתחיל לנסות והוא אומר כן אני רואה, יש שינוי אתה צריך טיפה עוד יותר ואז הוא כבר אומר לי תוריד את התחתונים […] הוא גם נגע בתחתונים […] נוגע ממש, נוגע בתחתון מוריד אותו טיפה לאט-לאט כמו מלבישות וזה, מסדר אותו ואז הוא אומר תתחיל לגעת, תרגיש חופשי, שים זין על כולם כמו שאני אמרתי כל הזמן הוא חוזר על זה […] תופס את התחתון ומוריד אותו לאט. ואז הוא מגיע למצב שהוא אומר לי להוריד את התחתונים ואני לא מרגיש נעים, אני אומר לא ואז הוא עוד פעם חוזר, עושה את זה תהליך, אני זוכר שהוא עשה את זה בתהליך, תשים זין עלכולם, קח את זה לאט, אני רוצה שאתה תיפתח, אני רוצה שאתה תעלה את הביטחון שלך שתרגיש יותר נעים, יותר חושני […] עם הטאבלט שלו הוא מצלם אותי, מראה לי איך זה נראה, מראה לי איפה אני נראה איפה שנגעתי בעצמי אני נראה יותר טוב ואיפה שלא נגעתי בעצמי אני נראה פחות. […] הוא מבקש ממני להוריד, סירבתי בפעם הראשונה ואז עוד פעם התהליך חוזר הוא אומר תיגע בעצמך וזה ואני כבר נוגע למטה חופשי. […] מעל התחתונים אני נוגע, כן. והוא אומר לי לפעמים תכניס יד תנסה לגעת ואני לא, אני מכניס יד אבל לא עד הסוף. ובאיזשהי סיטואציה הוא אומר לי טוב תוריד את התחתונים שזה ייראה הרבה יותר טוב תסמוך עליי ואני זוכר שאני מוריד את התחתונים […] מוריד אותם לגמרי, לגמרי. ואני כמובן לא מרגיש בנוח בסיטואציה אני מרגיש נבוך […] ברגע הזה אני לא אומר כלום […] לפני רגע זה לא נעים לי, אני כל הזמן אני זוכר שאמרתי ‘לא נעים לי, לא נעים לי, לא נעים לי’ כל הזמן. אני זוכר בכל הסיטואציה הזאת אמרתי לא נעים לי […] הוא אומר תיגע תתחיל להרגיש עוד פעם, אתה תרגיש עכשיו הרבה יותר פתוח הכל כבר פתוח וזה ואז הוא מתחיל להתקרב […] לא נעים, אני כל הזמן ככה צמוד לקיר ואז הוא גם מתחיל להתקרב אליי והוא ממש אני זוכר את הנשימות שלו פה גם ואז הוא מתחיל לגעת […] באיבר […] בכל האיבר ואז הוא מתחיל לשפשף הוא אומר לי אני רוצה שתרגיש כמו שאני ואני כל הזמן מזיז את היד לאט-לאט, מזיז אותו לאט-לאט ומרגיש לא נעים. הוא כל הזמן, עוד פעם חוזר על עצמו טוב תיגע בעצמך ואז הוא עוד פעם נכנס, בא נוגע, מתחיל לשפשף ואני זוכר שהוא מנסה שיעמוד לי ואני לא עמד לי אז הוא מנסה ב-5 דקות לשפשף ואז היה חלק קטן שהתחיל לעמוד והוא אמר לי תעצום עיניים תחשוב על בחורות ואז איכשהו אני בסיטואציה שאני מנסה לנתק את עצמי וההוא התחיל לעמוד אז הוא אמר הנה זה מתחיל, מתחיל לצלם בטאבלט שהעיניים שלי עצומות אני לא יודע מה הוא צילם, רגע אני לא זוכר את זה, ואז הוא אומר תרגיש עוד פעם תעשה את זה עוד פעם ואז הוא מתחיל להתקרב ואומר לי תיגע בשלי, באיבר שלי אז אני עם היד ככה מתקרב מתקרב מתחיל לגעת ואז אני אומר לא נעים לי […] עם גב כף היד […] באיבר שלו […] מעל המכנסיים, הוא לבוש מעל המכנסיים […] ואני עירום לחלוטין […] כן כל הזמן הוא משפשף לי כל הזמן הזה שאני, כל ה-5 דקות האלה […] ברגע הזה שהוא אמר לי לגעת בו אז אני נוגע ככה ואז הוא אומר תתחיל לגעת ואז אני כבר מזיז את היד, אומר לא נעים לי, לא נעים לי אני רואה לסיים, באותו רגע […] אני אמרתי. זה כבר היה הגבול שלי, עד גבול שסיימתי אותו ואמרתי לעצמי אני לא מוכן. ואני זוכר גם שתמיד הסתכלתי מסביב לחדר, אני זוכר שהיה קרם קרוב והמיטה שלו הייתה מוכנה מסודרת והכל […] בחדר שינה. איך שיצאתי, חזרתי באוטובוס לבית אני זוכר את כל התמונה של החדר, איך זה היה נראה וזה היה נראה מוזר מבחינת הסיטואציה שהייתה לי […] שהקרם היה קרוב, היה נייר טואלט. אה, וגם לא אמרתי את זה הוא אמר לי אני רוצה שתגלח את המפשעות לפני שאתה בא […] ואז שנגמרה הסיטואציה הזאת כשאני אומר לו לא נעים לי אז אומר טוב אז תלך במסדרון, והיה מהמסדרון מהשירותים שלו עד לחדר שלו היה לו מסדרון כזה הוא אמר לי טוב תלך כמו בתצוגת אופנה תרגיש חופשי ואם זה היה כולם […] ערום כל הזמן […] ואז אני הולך איזה 5 פעמים הלוך חזור […] היה לי בלאק אאוט אני הרגשתי […] אני הרגשתי קבור שם הרגשתי כאילו אני […] אני זוכר שהלכתי […] אני רק רציתי לסיים את זה […] ואחרי זה אמרתי לו אני רוצה ללכת לשירותים בשביל כבר להתלבש וללכת לבד בפרטיות והתלבשתי שם אני זוכר נכנסתי לשירותים ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי הרגשתי נבוך, הרגשתי מושפל, הרגשתי שהוא מנצל את זה בגלל שאין לי עבודה בדוגמנות אז הוא יכול לנצל את זה. זה הרגשות שהיו לי בשירותים ואני מתלבש תוך כדי, ואני זוכר שאני שוטף את הידיים, ושוטף הכל ואז שאני יוצא משם הוא כבר מוכן עם החוזה כביכול ואני שואל אותו אתה עשית את זה עם עוד דוגמנים […] את התהליך שהיה פה, שהייתי שם בערך כל התהליך הזה אם הוא עשה את זה עם דוגמנים שהוא צילם אותם ככה בבית, עם בגדים בלי בגדים, לגעת בעצמם, הוא נוגע בהם אני לא צריך לגעת בך […] הוא אמר לא, אני רק רציתי לבנות לך את הביטחון הרגשתי שאתה צריך לבנות לך את הביטחון מחדש. וזהו הוא לא ענה יותר מידי ראיתי שאתה פשוט משתפר לאט-לאט תוך כדי. ואז אנחנו חותמים על החוזה, מסיימים את החתימה […] אז חתמתי על החוזה הזה וכבר אמרתי לו שאני רוצה ללכת ואז אנחנו הולכים לכיוון האוטו שלו השיחה מתנהגת רגיל נכנס לאוטו שלו אני שואל עוד פעם אם הוא עשה את זה עם עוד דוגמנים הוא אומר לי עוד פעם לא […] אני מרגיש מיוחד ברגע הזה כאילו למה הוא עושה את זה רק איתי? למה הוא לא [… בתשובה לשאלה אם מיוחד בקטע טוב או בקטע רע] אני מבולבל. זה יכול להיות קטע טוב זה יכול להיות קטע רע אני עדיין לא מבין מה הסיטואציה […] הוא השיב ‘לא, אני עשיתי את זה רק איתך ראיתי שצריך לבנות לך את הביטחון ממש מ-0’ ודברים כאלה […] הוא החזיר אותי לתחנת אוטובוס ואני זוכר שגם השיחה באוטו הייתה סתם על המשפחה שלו על המשפחה שלי, לא משהו מיוחד. ואז שאנחנו, אני מגיע לתחנת האוטובוס זהו אומרים שלום להתראות ואני מחכה לאוטובוס אני מדבר עם חברה שלי ואני לא מספר לה כלום היא שואלת אותי איך היה אני אומר לה ‘הכל היה בסדר חתמתי על החוזה הכל טוב והכל בסדר עזבי’ בורח מהסיטואציה הזאת בראש זה מה שהיה לי” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 416, ש’ 25 עד עמ’ 423, ש’ 31).

תיאורו של ו’ את האירוע מוחשי ועשיר בפרטים. למשמע העדות ניכרה אי הנוחות שחש ו’ במהלך האירוע. ו’ תיאר בפירוט את המעשים שביצע בו הנאשם וכן את המבוכה, הבושה והבלבול שחש במהלכם ואחריהם. התרשמותי היא שו’ תיאר באופן אותנטי חוויות שחווה אותן הוא זוכר.

ו’ העיד שלא סיפר על מעשי הנאשם בו עד לפניית חוקרי המשטרה אליו מפני שחש נבוך ומושפל וכי:”אני הייתי בן 19 לא רציתי לספר את זה לאף אחד, לא רציתי לספר את זה לחברה שלי שהייתה הכי קרובה אלי שידעה הכל עליי הכל, לא סיפרתי […] לא סיפרתי את זה לחברה שלי, לא סיפרתי את זה למשפחה שלי, לא סיפרתי את זה לחברים שלי, לא סיפרתי את זה לעצמי, ברחתי מזה” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 423, ש’ 34; עמ’ 430, ש’ 25-24).

ו’ תיאר בעדותו את לבטיו עת פנתה אליו חוקרת המשטרה והזמינה אותו למתן עדות: “התקשרו אלי אמרו לי ‘אנחנו רוצים שתגיע לתחנת המשטרה לגבי הסוכן שלך, אנחנו רוצים שתיתן לנו עדות לבדוק מה קרה’ הם לא אמרו לי בדיוק מה היה, הם פשוט אמרו לי תבוא אנחנו יש לנו על מה לדבר, הגעתי לשם הייתי מאוד נבוך מהסיטואציה כי ידעתי מה היה ולא היה לי נעים מאוד ממנו בגלל שאני הרגשתי ממנו הרגשה מאוד, היה לו מאוד אכפת ממני והוא היה מתנהג אלי כמו חבר וסוכן, הייתי מאוד נבוך בסיטואציה הזאת שהתקשרו אלי ואני חשבתי לא ללכת לשם בהתחלה למשטרה פה בתל אביב” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 413, ש’ 33-26).

ו’ העיד כי בחקירתו במשטרה לא תיאר את כל המעשים שביצע בו הנאשם, עליהם העיד בבית המשפט. בהודעתו לא תיאר שהנאשם ביקש ממנו להסיר את תחתוניו, נגע באיבר מינו מתחת לתחתוניו, שפשף את איבר מינו של ו’, ביקש מו’ לגעת באיבר מינו של הנאשם וביקש ממנו לצעוד במסדרון בהיותו עירום. ו’ העיד שלקראת העדות אמר לתובעת כי גרסתו במשטרה הייתה חלקית. תיעוד על כך הועבר לסניגוריה (ראו: נ/3, נ/4, נ/4א’, נ/5). ו’ הסביר בעדותו מדוע לא תיאר את ההתרחשויות במלואן בהודעתו במשטרה: “שזה עדיין היה חדש והרגשתי נבוך מזה ולא רציתי לחשוב על זה אפילו. ואז רציתי רק לתת את העדות במינימום, הרגשתי לא נעים ולא רציתי להרגיש מושפל, אני זוכר בפירוש היא אמרה לי הוא פה אצלנו במעצר אתה רוצה להתעמת איתו? ואז משם גם עוד יותר ככה חסמתי את עצמי” והסביר כי לקראת העדות, ובחלוף הזמן, הבין את חשיבות תיאור ההתרחשויות במלואן: “התבגרתי, וככל שהזמן עובר אני הרגשתי שזה טעות לא להתעמת איתו, זה טעות לא להגיד מה שהיה, כי זה מה שהיה. כי ברגע הזה ששמעתי שעוד ילדים נפגעו ושיותר קטנים ממני נפגעו ושאתה מתבגר ואתה מבין איך הרגשת ומה היה מגיע לאמת לצאת” (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 425, ש’ 25-14).

עדותו של ו’ הותירה רושם מהימן בליבי. ו’ העיד בפירוט ובענייניות, תוך שהוא מתאר את חוויותיו הגופניות ואת תחושותיו ומחשבותיו בעת המעשים. לא ניתן להתעלם מקווי הדמיון הבולטים בין עדות ו’ ביחס למעשים שביצע בו הנאשם ובין עדויות מתלוננים נוספים, כאשר יוטעם כי ו’ אינו מכיר איזה מהמתלוננים האחרים (פרוטוקול מיום 25.6.2023, עמ’ 427, ש’ 15). כך, למשל: תכני השיחה המיניים במסעדה התואמים לשאלות זהות שהעידו מתלוננים נוספים שהנאשם שאל אותם; צילום המתלונן באמצעות טאבלט בחדר השינה; ההסבר לפיו הצילומים מתקיימים בחדר השינה בשל צרכי תאורה; ההתקדמות ההדרגתית במגע מעל התחתונים, הורדת התחתונים והמגע מתחת לתחתונים; אמירת הנאשם לו’ “שים זין על כולם”, ביטוי שחזר בעדויות מתלוננים נוספים; ההסבר שנתן הנאשם למעשים בבניית כביכול ביטחון ושיפור המבט בצילום – כל אלה היבטים ייחודיים המשותפים לעדותו של ו’ ולעדויות מתלוננים נוספים, להן לא נחשף, באופן המחזק חיזוק משמעותי ביותר את עדותו של ו’.

יוטעם כי דברי הנאשם לו’, לפיו הוא היחיד בו ביצע הנאשם מעשים אלה, ביחד עם הסבריו לפיהם המגע נועד לשיפור המבט בצילום ולבניית הביטחון, מבטאים בבירור את מודעותו של הנאשם לפסול שבמעשים אלה.

גרסת הנאשם

הנאשם העיד שו’ היה דוגמן עם ניסיון, וידע כיצד להצטלם, אך מפני שתוצאות הצילומים שלו לא היו מוצלחות: “אמרתי אולי הוא צריך לעשות ריפרש, כי לפעמים בן אדם שלא עובד תקופה, הוא מבחינתו פחות טוב, פחות מתמקצע, הוא צריך להתמקצע שוב מחדש“. הנאשם אישר שנפגש עם ו’, אך לדבריו “לא הורדתי לו את התחתון ולא אוננתי לו“. הנאשם אישר שביקש מו’ לצעוד במסדרון, אך טען שו’ לא היה עירום ולבש תחתונים. הנאשם טען שגרסתו של ו’ אינה הגיונית וכי “אם נגעתי לו באיבר המין והתחתונים, למה הוא רצה להישאר אצלי הרבה זמן?“. לדברי הנאשם ו’ שיקר בעדותו, והסיבה לכך היא תסכולו של ו’ מפני שלא נמצאה לו עבודת דוגמנות (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 506, ש’ 28-25, 34; עמ’ 507, ש’ 18).

עדות הנאשם, גם בעניינו של ו’, הותירה רושם עגום ובלתי מהימן. לא היה בפי הנאשם הסבר הגיוני לטענתו שו’, כמו יתר המתלוננים, משקר בעדותו על מנת לפגוע בנאשם. ממילא טענות הנאשם לא גובו בראיה כלשהי ולא הוכחו. הסברי הנאשם היו מאולצים, מופרכים ובלתי משכנעים. זאת, אל מול עדותו של ו’, שכפי שתואר בהרחבה הייתה עשירה, מוחשית והזכירה בפרטים רבים את עדויות יתר המתלוננים, אותם ו’ כלל אינו מכיר.

דחיית טענות ההגנה

לא מצאתי כל ממש בטענת ההגנה לפיה אין מקום ליתן אמון בגרסתו של ו’ בשל ההבדלים בין הודעתו במשטרה לעדותו בבית המשפט (סיכומי ההגנה, עמ’ 57 ואילך). אני מוצא את הסברו של ו’ לכך שמסר פרטים נוספים בעדותו הגיוני ואמין, בשים לב לנסיבות. זאת, במיוחד לאור בחינת מהימנות עדותו של ו’ כמכלול, כפי שפורט לעיל.

כן לא מצאתי ממש בטענת ההגנה לפיה ניכר בדברי ו’ במשטרה כי הוא כועס על הנאשם, כפי שניתן ללמוד משאלתו אם הנאשם ירצה מאסר. התרשמותי היא כי מדובר בשאלה סבירה בנסיבות שאין בה כדי לפגום במהימנות עדותו של ו’.

יש טעם בטענת ההגנה שטוב הייתה עושה המאשימה לו הייתה פועלת להשלמת חקירתו של ו’ עת התברר כי בכוונתו להוסיף בעדותו על הדברים שמסר בהודעתו במשטרה. עם זאת, בשים לב לכך שהעד מתגורר מחוץ לישראל והגיע לישראל לזמן קצר ביותר, במיוחד לצורך מתן העדות בבית המשפט, ובשים לב למכלול היבטי המהימנות שנדונו לעיל, איני מוצא שיש בהתנהלות המתוארת כדי לפגוע במהימנות ואמינות גרסתו.

סיכומם של דברים, מסקנתי היא שעדותו של ו’ אמינה ומהימנה וכי יש ליתן לה משקל מלא, תוך העדפתה על פני גרסתו המתכחשת והבלתי מהימנה של הנאשם.

אישום שביעי – המתלונן ח’

כתב האישום

במסגרת האישום השביעי יוחס לנאשם כי בין שנת 2016 לאפריל 2019, בשבע עד שמונה הזדמנויות שונות, טען הנאשם בכזב בפני ח’ – צעיר בן כ-18 שנים – כי ברשותו הצעות עבודה בדוגמנות עבורו, ולשם מימושן הזמין הנאשם את ח’ לביתו על מנת לשפר את כישוריו המקצועיים. ח’ נעתר להזמנת הנאשם והגיע לביתו. במהלך המפגשים ביקש הנאשם מח’ להשאיר את מכשיר הסלולרי שלו בסלון והוביל אותו אל חדר השינה, שם הורה הנאשם לח’ לפשוט את בגדיו, להישאר עם תחתונים לגופו ולהישען על הקיר. הנאשם התקרב אל ח’, הוריד את תחתוניו של ח’, נגע באיבר מינו ושפשף בידו את איבר מינו של ח’, כל זאת תוך שהנאשם טוען בכזב בפני ח’ כי מעשיו אלה נועדו לקידומו המקצועי של בדוגמנות.

ח’ ניסה להתחמק ממגעו של הנאשם ואף אמר לו, מספר פעמים, כי ”הוא חושב שזה מוגזם” וכי ”אינו חושב שעליו לעשות כן בשביל להיות דוגמן”, בתגובה טען הנאשם טענה כוזבת כי ”אם הוא רוצה לעבוד קשה ולהצליח עליו להיפתח ולא להיות סגור”. בהמשך ביקש הנאשם מח’ לגעת באיבר מינו של הנאשם ובאיבר מינו שלו. ח’ נעתר לבקשת הנאשם, לאור הטענה הכוזבת שטען הנאשם.

במהלך המפגשים בבית, הנאשם התקרב אל ח’ וניסה לנשקו, ח’ התנגד למעשי הנאשם והסיט אותו ממנו בכוח.

במהלך המפגשים הוביל הנאשם את ח’ אל המיטה שבחדר השינה בבית, הושיב עליה את ח’, הנאשם קירב את איבר מינו אל פיו של ח’ וביקש להחדיר את איבר מינו לפיו של ח’. ח’ סירב, הזיז ראשו ואמר לנאשם ”זה מוגזם”. למרות התנגדותו של ח’, הנאשם אחז בראשו של ח’, החדיר את איבר מינו לפיו של ח’ וטען בכזב בפני ח’ כי הדבר דרוש לשם קידומו המקצועי, בכך שח’ ילמד להתמסר ולחשוף רגשות. הנאשם הדגיש באזניו של ח’ כי אינו הומוסקסואל.

בהמשך הורה הנאשם לח’ לשכב על הרצפה. לאחר שח’ נעתר לבקשה, הנאשם החדיר את איבר מינו של ח’ לפיו, למרות התנגדותו של ח’ שניסה לקום אך הנאשם מנע ממנו.

במהלך המפגשים ניסה הנאשם להחדיר את אצבעותיו לישבנו של ח’. ח’ הזיז את גופו ומנע מהנאשם לבצע בו מעשים אלה.

לאחר ביצוע המעשים הורה הנאשם לח’ שלא יספר לאיש על המעשים שבוצעו בגופו.

בגין המעשים המתוארים יוחסו לנאשם בכתב האישום העבירות הבאות:

א. מעשה מגונה (מספר מקרים) , עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;
ב. מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
ג. ניסיון למעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 348(ג)לחוק;
ד. גרם מעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק;
ה. מעשה סדום במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק;
ו. ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

עדותו של ח’

עדותו של ח’ היתה קשה לשמיעה והותירה בי רושם עז. ח’ העיד על מעשים חמורים וקשים שביצע בו הנאשם, שהותירו בו תחושות בושה ומכאוב. ח’ תיאר את מפגשיו עם הנאשם באופן ישיר, ענייני ומפורט, למרות הקושי הניכר לעשות זאת.

ח’ מסר כי כשהיה כבן 18 שנים, טרם גיוסו לצה”ל, פנה אל הנאשם לקביעת ראיון לצורך ייצוג לדוגמנות, ראיון שהוביל בסופו של יום לחתימה על הסכם התקשרות. לדבריו, לאחר החתימה על ההסכם הוא הצטלם ליום צילומים, עליו שילם כ-3,500 ₪ ושבהמשך נשלח על ידי הנאשם למספר אודישנים אך לא התקבל לעבודה כלשהי. בהמשך, שלח הנאשם לח’ הודעות בהן הזמין את ח’ להגיע לביתו להתאמן לקראת עבודת דוגמנות בחו”ל. לדברי ח’ כתב לו הנאשם ש”יש איזה עבודה שמעוניינים בך, עבודות של ביוון של 3,000 יורו ליום עבודה 5 ימי עבודה אתם יכולים לעשות את החישוב לבד מאוד מפתה […] מבקש ממני להגיע אליו הביתה שנעבוד ושהוא רוצה לקדם אותי ואז מתחיל לעבוד על הליכה ושהוא רוצה לשלוח אותי לעשות מסלולים ואני מגיע” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 143-140; עמ’ 159, ש’ 9-7).

לדברי ח’, המפגש הראשון מושא כתב האישום בינו לבין הנאשם התקיים בחודש אוקטובר, שנת 2016, בבית הנאשם, סביב השעה 23:00 בלילה. באשר לשעה ולמיקום המפגש העיד ח’ כי: “זה גם היה בשעות שהם מאוד לא אני חושב שלא מתאימות אני תמיד חתרתי להגיע לסוכנות לעבוד בסוכנות במשך היום ולא בשעות כאלה ותמיד כמו שפה בשיחה זה ב-11, 12 בלילה הייתי מגיע אליו” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 146, ש’ 30-27). לאורך עדותו ניכר ששעות העבודה בהן נהג להיפגש עם הנאשם הטרידו את ח’ בזמן אמת ושהוא עשה מאמץ להיפגש במועדים אחרים, בסוכנות הדוגמנות, אך הנאשם לא שיתף פעולה.

ח’ העיד על כשמונה עד עשרה מפגשים שהתקיימו בינו ובין הנאשם, במסגרתם ביצע בו הנאשם מעשים מיניים, בניגוד לרצונו, וכפי שיפורט להלן. המפגשים התקיימו בביתו של הנאשם, כל מפגש נמשך בין שעה וחצי לשעתיים, כשלדברי ח’ המפגשים התקיימו לרוב בין השעות 23:00 בלילה ועד 03:00 לפנות בוקר. המפגשים התקיימו בתדירות של כפעם בחודש וחצי-חודשיים למשך תקופה כוללת של למעלה משנה (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 150). ח’ תיאר את המעשים שביצע בו הנאשם באותם מפגשים באופן כולל, כשלדבריו: “במפגש הראשון והשני זה לא היה כמו במפגשים הבאים שהם היו קצת יותר חמורים לדעתי […] במפגש הראשון והשני זה היה נגיעות באיבר המין עם היד שלו דרך התחתון […] לבוש בתחתונים היה מבקש ממני להוריד מכנס כמובן והוא גם היה מוריד מכנס” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 151, ש’ 11-5).

את המפגשים עם הנאשם, והמעשים המיניים שביצע בו הנאשם במהלכם, תיאר ח’ באופן הבא: “הייתי מגיע אליו למפגשים בפגישה הראשונה, השנייה או כל הזמן היה אומר לי בוא-בוא נשב נראה מכבי בכדורסל היינו יושבים 5 דקות ואז הוא אומר לי בוא נלך לעבוד והיינו מתחילים לעבוד הוא היה מתחיל להגיד לי תעשה מסלול תעשה כאילו אתה הולך על מסלול היה מלמד אותי ללכת מלמד אותי איך להביע את עצמי היה טוען שאני חסום אני לא מספיק משוחרר אני אטום כלפי חוץ ואני לא אני לא נפתח ואני חייב להיפתח בשביל שזה יעבוד לי ובשביל לדמיין אני חייב להיפתח ולשחרר את עצמי באחד השלבים הוא היה מתחיל לפגוע בי מצמיד אותי לקיר […] הוא היה מבקש ממני להוריד בגדים להיות עם תחתונים מצלם אותי כמה תמונות אחרי זה היה מתחיל לגעת לי באיבר מין […] כשאני עם תחתונים בהתחלה […] מעל התחתונים והוא היה מבקש ממני גם להוריד את התחתונים […]אני לא רציתי מאוד לא רציתי והוא טוען שאני לא מספיק משוחרר או מחסום ושזה מה שאני צריך כדי להצליח ולעשות את זה ואני הסתכלתי עליו כסוג של קואוצ’ר בשבילי כאילו מי אני בכלל שאני אגיד לו כאילו לדברים האלה אם אני רוצה באמת להצליח אני צריך גם לעבוד על עצמי […] אז התחלתי לעשות הליכה מסלול בהתחלה בתחתונים ואז הוא היה אומר לי בוא אלי מצמיד אותי לקיר היה הוא היה מתחיל להגיד לי כל מיני משפטים כאלה של אתה לא מספיק פתוח אתה חסום לי אתה משהו אצלך קשוח אתה חייב לשחרר קצת והייתי גם אומר לו כל הזמן שאני לא חושב שאני צריך לעשות את הדברים האלה כדי להיות דוגמן […בתשובה לשאלה מה חשב שאינו צריך לעשות כדי להיות דוגמן] להיות בתחתונים שיגעו לי באיבר מין […] נשענתי בהתחלה על הקיר בהתחלה ואז הוא היה מתקרב אלי[…] היה מצבים גם שהוא הצמיד אותי לקיר לא בכוח כמובן אבל היה מצבים שהוא הצמיד אותי לקיר [… בתשובה לשאלה מי הוריד את תחתוניו] בחלק מהמקרים אני חלק מהמקרים הוא הוא עזר […] זה מה שהוא טען שאני צריך לשחרר הוא גם תמיד דאג להגיד לי שהוא יוצא עם מי שהיה לו דייט היום עם מישהי תמיד כאילו דאג להגיד לי להסביר לי שהוא כמו חבר שלי וכאילו פה כדי שאני אצליח” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 146 ש’ 7 עד עמ’ 148, ש’ 28).

ח’ תיאר בפירוט רב ובהרחבה את המעשים שביצע בו הנאשם במפגשים. כך, העיד כי כשהיה עירום היה הנאשם:” נוגע לי באיבר מין […] עם היד, עם הידיים” בתשובה לשאלה מדוע נגע בו הנאשם, והאם הנאשם הסביר בזמן אמת את המגע, השיב ח’: “גם לא מבין, אני אומר לו כמה פעמים […] הוא טוען שאני חסום אני לא מספיק משוחרר” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 149-148). ח’ תיאר כי הנאשם היה “מכניס לי את היד שלו לאיבר מין מהתחתונים ואחרי זה גם מבקש ממני להוריד את התחתונים ושהוא היה קולט שאני לא בעניין ושאני גם מתנגד אז הוא כאילו היה מוריד הילוך“.ח’ תיאר את התנגדותו מעשי הנאשם בהסבירו כיצד הביע התנגדותו למעשי הנאשם, במילים ובמעשים, ואת תגובת הנאשם שזיהה את התנגדותו: “מתנגד זה זז, זה לא רוצה כאילו […] אמרתי לו זה לא זה כאילו לא מתאים ואני זז ומתנגד כל וברגע שהוא היה רואה את זה אז הוא גם היה מוריד הילוך, בא אלי הוא היה אומר לי טוב תעשה הליכה בוא נראה אותך איך אתה הולך בוא נראה איך השתפרת או עכשיו זה הבעות שאני רוצה לראות” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’150-149).

ח’ הוסיף והעיד כי במפגשים נהג הנאשם לנסות לנשקו על פיו בעת שנגע באיבר מינו של ח’: “נגע לי באיבר מין מנסה לנשק אותי שאני אף פעם לא מסכים מזיז את הראש כל הזמן […] כן מנסה לנשק אותי ואני מזיז את הראש ולא נותן לזה לקרות והוא רואה שאני לא בעניין הזה לא מתאים וברגע שהוא רואה שאני לא בעניין זה גם מוריד הילוך“. בהתייחסו לאופי המגע של הנאשם באיבר מינו העיד ח’ כי: “לא נוגע לי מאונן, מאונן לי באיבר מין הוא גם מגיע לפורקן לעיתים כן ולעיתים מסוימות […] הוא גם הוריד תחתונים“. ח’ הבהיר בעדותו שראה את הנאשם מגיע לפורקן, וכי הנאשם היה עירום באותה עת (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’150, ש’ 12-1). בנוסף העיד ח’ כי “הוא ביקש ממני לגעת בו כן באיבר המין עם, הוא ביקש ממני לגעת בו היה לוקח לי גם את היד ושם באיבר מין שלו” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 157, ש’ 17-16).

ח’ הוסיף ותיאר כי “היה פעם אחת שהוא ניסה הוא הצמיד אותי לקיר מאחורה אמר לי הוא אמר לי לעמוד […] אני עם הגב לקיר ואז הוא היה אומר לי להסתובב היה מאונן לי עם היד שלו“. וכן כי “היה סיטואציה גם שהוא ניסה לדחוף לי אצבעות לתחת. הזזתי אותו ישר וזה לא התאים לי וניסה לנשק אותי ואני זז ואני לא רוצה ואני והוא רואה שאני מתנגד ואז הוא מוריד הילוך שוב פעם אומר לי בוא תעשה הליכה עוד פעם בוא נראה איך אתה עובד עכשיו עם האנרגיות האלה” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 153, ש’ 23-13).

ח’ הוסיף והעיד על שלוש או ארבע פעמים בהן החדיר הנאשם את איבר מינו לפיו של ח’: “הוא היה מבקש ממני לשכב על המיטה והיה פשוט לוקח את הראש שלי מחזיק אותו ומנסה לדחוף לי את האיבר מין שלו לפה שלי. במקרים מסוימים הוא הצליח במקרים מסוימים הוא לא הצליח כי לא נתתי לזה לקרות לא בכל המפגשים זה קרה […] לא בכל המפגשים זה קרה כי בחלק מהמקרים ממש התנגדתי ולא נתתי לזה לקרות והמצבים שהוא ממש מחזיק אותי בכוח מהראש ודוחף לי האיבר מין לפה […] שתי שניות ואני מוציא כאילו זה לא ישר כי אני נגעל […] בין 3 ל-4 פעמים זה לא זה לא היה בכל המפגשים כי אני לא רציתי שזה יקרה אבל הוא כל הזמן ניסה כל מפגש זה” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 154, ש’ 25-1). בנוסף, העיד ח’ כי:”הוא היה בא מעליי והוא אומר לי לשכב במיטה ומנסה לעבור כאילו מעליי ולא הייתי נותן לזה לקרות […] אני שוכב על הגב היה מנסה לבוא מעליי לא הייתי נותן לזה לקרות […] כן היה מצבים שדחפתי והזזתי בעדינות כמובן” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 156, ש’ 7-1).

ח’ העיד על מקרה או שניים בהם השכיב אותו הנאשם על המיטה בחדר השינה, כשהוא עירום וביצע בו מין אוראלי: “אני זוכר פעם אחת בערך שזה קרה שהוא אמר לי לשכב על המיטה והוא הוא מבצע בי מעשה סדום […] הוא יורד לי כמובן,אני מרגיש עם זה ממש לא בנוח ואני ישר זז וישר קם ומנסה כל הזמן אני מנסה ללכת לטלפון לבדוק אם אבא שלי התקשר […] ממש כמה שניות עד שאני כאילו מזיז את עצמי מהסיטואציה ומנסה לברוח ממנה” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 164, ש’ 20-6).

ח’ העיד כי כל המפגשים התקיימו בביתו של הנאשם, בשעות הלילה, כשמעשי הנאשם בו בוצעו בחדר השינה של הנאשם, למעט ההליכה בעירום שהתרחשה במסדרון. ח’ תיאר את המפגשים כחוזרים על עצמם בדפוס פעולה קבוע: “כל הזמן זה דברים שחזרו על עצמם זה היה דפוס פעולה שכל מפגש זה היה אותם דברים הוא כל הזמן היה מנסה חלק מהדברים לא הייתי נותן להם לקרות […] אני חושב שאם לא הייתי עוצר את זה בזמן זה היה מגיע כאילו גם דברים יותר חמורים פשוט עצרתי את זה (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 155, ש’ 29-25). ח’ הוסיף שעל מנת להרגיעו ולרכוש את אמונו של ח’ נהג הנאשם להדגיש בפניו שהוא סטרייט ולספר לו על מפגשים עם נשים (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 151).

ח’ תיאר בעדותו את קשייו ואת לבטיו, בזמן אמת, ביחס למעשים המיניים שביצע בו הנאשם. ח’ הסביר שעבודת הדוגמנות הייתה חשובה לו מאד, וכי ראה בנאשם “סוג של קואצ’ר” שנהג לעוץ לח’ עצות במגוון תחומים. ח’ הסביר שנזהר בכבודו של הנאשם וחשש להתנגד למעשים באופן בוטה, בהוסיפו כי “אני חושב שאם לא הייתי מזיז אותו אני חושב שאם לא הייתי מזיז אותו בעדינות יש מצב שהייתי עצור היום […] זה לא היה בעדינות זה היה זה היה זה היה בכוח להעיף אותו” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 156, ש’ 21-18). לדברי ח’ מעשי הנאשם הותירו בו תחושות קשות ולבטים לא פשוטים. ח’ תיאר כיצד הרגיש בעת המעשים כך: “סיטואציה שאתה קופא בה וזה סיטואציה מאוד קשה באיזה סיטואציה שאתה אומר לעצמך אתה אומר לעצמך אלף פעמים בראש אם אני אזיז אותו עכשיו בכוח או יעשה דבר כזה או אחר יש מצב שאני כאילו הוא יעיף אותי מהסוכנות” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 156, ש’ 27 עד עמ’ 157 ש’ 2). ח’ הסביר שהבין לאחר 4-3 מפגשים שמדובר בדפוס פעולה של הנאשם, להזמינו בשעות ערב לביתו. ח’ תיאר שבמקרים שבהם פנה אליו הנאשם והזמינו להגיע לעבוד ביקש ח’ להיפגש בסוכנות בשעות היום, אך הנאשם התנגד לכך: “והוא היה אומר לי אתה רוצה לעבוד הייתי אומר לו כן מחר אני יכול לבוא בבוקר לסוכנות והיה אומר לי אני לא יכול אני עמוס אני יש לי לחץ בוא נדבר בערב תבואו אלי הוא כל הזמן היה דואג להגיד לי גם שאני הבן-אדם הדוגמן היחיד שהוא מכניס אליו הביתה ובואי בוא תראה איתי משחק של מכבי הכל באווירה של חברי וכייפי כביכול” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 162, ש’ 12-6). ח’ הסביר את לבטיו שהובילו אותו להמשיך בקשר עם הנאשם תקופה ארוכה, והעיד כי לאחר כל אחת מהפגישות שקל לסיים לעבוד עם הנאשם על מנת שהמעשים שביצע בו הנאשם לא יחזרו על עצמם: “כי כל פעם כל פעם אני יוצא קודם כל בהרגשה מאוד רעה מהפגישה הזאת תמיד אני אומר בפגישה הראשונה והשנייה אני לא ייחסתי לזה כל כך חשיבות רק במפגשים הבאים אני קצת יותר התעמקתי בזה והייתי עושה הרגשה נוראית מהמפגשים האלה הייתי פשוט יוצא יושב באוטו כמה דקות עם עצמי ואומר לעצמי אין מצב שאני מגיע לפה עוד הפעם […] ופתאום אחר ופתאום נתק של חודש חודש וחצי ופתאום אחרי חודש וחצי אה שאלו אותי עליך ורוצים שאני אשלח תמונות שלך אתה רוצה להגיע לעבוד עכשיו אני כאילו לא יודע מה לעשות מצד אחד אני רוצה מאוד להצליח ורוצה מאוד לעשות מה שמבקשים ומה שצריך לעשות כדי להצליח לעבוד נכון ומצד שני אני נמצא באיזושהי מחלוקת עם עצמי שלא נעים לי להגיע ולהיות בסיטואציה הזאת” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 152, ש’ 14-8). ח’ העיד שהתבייש במצב בו נמצא והרגיש שהוא אינו יכול לספר על מעשי הנאשם בו לאף אחד (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 169).

לדברי ח’, בסופו של דבר החליט לנתק את הקשר עם הנאשם: “זה נפסק שרשמתי לו הודעה שאני לא מרוצה יותר ורשמתי לו גם אני חושב שדיברתי איתו בטלפון כמה פעמים והסברתי לו שאני לא חושב שאני צריך לעשות את הדברים האלה כדי להיות דוגמן […] כל הדברים שקרו במפגשים שהייתי אצלו בבית לא היו לא היו צריכים לקרות כדי שאני אדגמן זה מה שהסברתי לו והוא כל הזמן היה אומר לי חשוב שלא תספר את זה לאף אחד זה חשוב שזה יישאר בינינו” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 158, ש’ 16-7).

למרות שניתק את יחסיו עם הנאשם, ח’ לא חשף את מעשי הנאשם בו עד לפניית חוקרי המשטרה אליו: “פנו אלי מהמשטרה בעקבות איזשהו חשד ביקשו ממני להגיע לא ידעתי על מה רק ידעתי שזה קשור בן-אדם מסוים הגעתי למשטרה וכבר בלב ידעתי לפני שהגעתי […] לפני שהגעתי שאמרו לי שזה קשור לנאשם ידעתי שזה זה משהו שקשור לזה” לדבריו, אלמלא הפניה לא היה חושף את מעשי הנאשם בו “לא הייתי מגיש גם אם לא היו פונים אלי גם לא הייתי מגיש […] אני חושב שבתור גבר זה לא משהו שאתה רוצה שאנשים יידעו זה משהו שהוא קודם כל לא אני…“. ח’ הוסיף והעיד שהוא אינו מכיר את יתר המתלוננים בפרשה (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 169-168).

עדותו של ח’ הייתה מוחשית ועשירה בפרטים הן ביחס למעשי הנאשם בו והן באשר למעשיו ותחושותיו של ח’ בזמן אמת ולאחר המפגשים. לא ניתן להתעלם מהדמיון הבולט בין תיאורו של ח’ את המפגשים עם הנאשם לתיאורם של יתר המתלוננים – דמיון באופי מעשים שביצע הנאשם בח’ ובמתלוננים הנוספים; במיקום ובשעות המפגשים; בביטויים ייחודיים שבהם השתמש הנאשם, ועוד. יוטעם כי ח’ אינו מכיר את יתר המתלוננים בפרשה, באופן המחזק חיזוק משמעותי את גרסתו של ח’. חיזוק נוסף מצוי בכך שח’ חשף את המעשים שביצע בו הנאשם רק לאחר פניית המשטרה אליו, באופן המצביע באופן ברור על כך שח’ לא ביקש לחשוף את הפרשה או להזיק לנאשם מיוזמתו. ניכר בח’ שהקפיד לדייק בתיאוריו ולא להחמיר בעדותו עם הנאשם. זאת, הן בעדותו ביחס לשני המפגשים הראשונים, והן בכך שמבין יתר 8 המפגשים רק בשלוש או ארבע פעמים החדיר הנאשם את איבר מינו לפיו.

גרסת הנאשם

גם בעניינו של ח’ מסר הנאשם גרסה מתכחשת, מניפולטיבית ומאולצת, שלא זכתה לאמוני. הנאשם אישר שנפגש עם ח’, לדבריו לצרכי עבודה, כשהסבריו ביחס לשעות המפגשים ומיקומם היו מופרכים ומעוררי תמיהה. הנאשם אישר שבתקופה שבה ייצג את ח’ היו משרדי הסוכנות פעילים, והסביר את קיום המפגשים בביתו, בשעות לילה מאוחרות, בכך ש: “אבל אני רוצה לראות כדורגל, אין לי טלוויזיה במשרד” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 511, ש’ 9). בהמשך ניסה הנאשם להיחלץ בהסבר מאולץ נוסף לפיו “תראו אני לא הייתי סוכן רגיל, קונבנציונאלי, אני מודע שעבדתי בשעות לא שעות, אני מודע לזה שזה לא היה נראה 9 עד 5, בגלל זה גם נורא-נורא הצלחתי” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 511, ש’ 20-19). מעדות הנאשם לא עלה הסבר ברור כיצד תרמו שעות העבודה המאוחרות להצלחה הנטענת של הנאשם. הנאשם הוסיף וטען כי אינו רואה כל בעיה עם קיום מפגשים מקצועיים, עם דוגמנים צעירים המצולמים בתחתונים, בחדר השינה שלו “אני לא מבין מה הבעיה בלהישאר בתחתונים. אתם רואים חדר שינה, שם צילמתי, זה המקום שיש לי תאורה הכי טובה, יכולתי לצלם אותו גם במשרד” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 512, ש’ 19).

הנאשם הכחיש שביצע בח’ מעשים מיניים כלשהם, טען שח’ היה בן טיפוחיו. לדברי הנאשם, ח’ שיקר בעדותו, תוך שימוש בטרמינולוגיה בוטה וגסה ביחס לח’: “אני לא יודע, אני לא אחראי על החינוך של אנשים, על השקרים של אנשים ועל התסכול של אנשים עלי. הבן אדם בא מכוון מטרה […] כי הוא שקרן, מתועב, מתוסכל, עם סוכן שטן ששלח אותו לפגוע בי […] עלילהמרושעת,מתועבת,הואשקרן,החברהכיטובשלואמר לי ‘נירהוארוצהלהיותדוגמןבכלמחירתזהרממנו’,הואשקרןמתועב” (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 519-518).

עדות הנאשם הותירה רושם עגום. התרשמתי שלנאשם אין כלים להתמודד עם עדותו המהימנה של ח’, המחוזקת על ידי עדויותיהם של יתר המתלוננים, אותם ואת פרטי עדותם ח’ אינו מכיר. ח’ הוא המתלונן שהנאשם ביצע בו את המעשים החמורים ביותר, מספר רב של הזדמנויות. מסקנתי היא שבעדותו בחר הנאשם לתקוף את אופיו של ח’, משלא מצא דרך אחרת לערער את מהימנות עדותו.

לא מצאתי שיש באיזו מטענות ההגנה בסיכומיה כדי לערער, כהוא זה, את אמינות ומהימנות עדותו של ח’. איני שותף לטענת הסניגור לפיה מספרם הרב של המפגשים בין ח’ לבין הנאשם, במסגרתם העיד ח’ שביצע בו הנאשם מעשים מיניים בניגוד לרצונו, אינו הגיוני ומעיד על כך שגרסתו של ח’ אינה גרסת אמת. כידוע, את התנהגותם של נפגעי עבירות מין אין לבחון בסטנדרטים רגילים של התנהגות רציונלית. ח’ הסביר את הסיבות שהובילו אותו להמשיך להיפגש עם הנאשם, וניתק בסופו של דבר את הקשר. איני סבור שיש בהתנהלות זו כדי לפגוע במהימנות עדותו של ח’. כמו כן, איני מוצא בכך שח’ עבד כדוגמן עם סוכנים מתחרים לנאשם כדי לפגוע במהימנותו. העובדה שדוגמן יבקש להיות מיוצג על ידי סוכן אינה יוצאת דופן. הנאשם לא תמך בראיה כלשהי את טענתו בעלמא כי סוכנים מתחרים ביקשו להזיק לו ועומדים מאחורי תלונות המתלוננים. בנסיבות אלה, איני סבור שיש ליתן משקל כלשהו לטענת ההגנה בהקשר זה. עוד לא מצאתי ממש בטענת ההגנה לפיה חוסר מהימנותו של ח’ נלמד מכך שלא מסר בשתי הודעותיו הראשונות במשטרה שהנאשם ניסה להחדיר אצבעות לישבנו באחד המפגשים. ח’ הסביר שנזכר באירוע רק בעימות עם הנאשם, ובעת שנזכר עימת את הנאשם עם מעשיו (ראו בעמ’ 43-42 לסיכומי ההגנה וההפניות שם). בשים לב למספרם הרב של המפגשים בין ח’ לבין הנאשם, למעשים המיניים הרבים מאד שהתקיימו במהלכם, ולכך שח’ נזכר באירוע כבר בעימות עם הנאשם ונתן הסבר מספק לכך שהסוגיה לא הוזכרה על ידו קודם לכן, איני מוצא שיש בהעלאת סוגיה זו בעימות ולא באחת משתי הודעותיו הראשונות של ח’ במשטרה כדי לפגוע במהימנותו של ח’ או באמינות גרסתו. לבסוף, לא מצאתי ממש בטענת ההגנה לפיה ח’ היה מתוסכל מקצועית ולכן שיקר בהודעותיו ובעדותו. אמנם ח’ העיד שלא היה מרוצה מהנאשם כסוכן. עם זאת, מחומר הראיות עולה בבירור שח’ לא יזם את התלונה במשטרה ולא סיפר על המעשים שביצע בו הנאשם עד לפניית המשטרה אליו. ח’ אינו מכיר את יתר המתלוננים ואת פרטי עדותם, ועם זאת עדותו המפורטת והמוחשית רצופה בפרטי פרטי של מעשים דומים שביצע הנאשם בו ובמתלוננים נוספים. בנסיבות אלה, מסקנתי החד משמעית היא שח’ העיד על אירועים שחווה ומעשים שביצע בו הנאשם וכי הסבריו של הנאשם לפיהם ח’ בדה את עדותו על מנת להזיד לו הם מופרכים ואינם מתיישבים עם התשתית הראייתית.

סיכומם של דברים, לאחר שהאזנתי רוב קשב לעדותו של ח’ ובחנתי אותה לאור התשתית הראייתית הכוללת, לרבות עדויות יתר המתלוננים והנאשם, מסקנתי היא שיש ליתן לעדותו משקל מרבי, תוך דחיית גרסתו מתכחשת והבלתי מהימנה של הנאשם.

אישום שמיני – המתלונן ט’

כתב האישום

במסגרת האישום השמיני יוחס לנאשם כי במהלך פגישה עם ט’ – כבן 17.5 במועד הרלוונטי – שהתקיימה בבניין משרדים בראשון לציון, בחודשי הקיץ בשנת 2013, ביקש הנאשם מט’ להציג את שרירי ישבנו למצלמה, כשט’ עם תחתונים לגופו. הנאשם התקרב אל ט’, בחן את איבר מינו וסידר את התחתונים של ט’ כדי להבליט את איבר מינו אל מול המצלמה.

כארבעה חודשים לאחר מכן, נפגשו הנאשם וט’ בביתו של הנאשם. במהלך הפגישה הורה הנאשם לט’ לפשוט את בגדיו, להישאר עם תחתונים לגופו ולהדגים בפניו הליכה על מסלול דוגמנות. הנאשם טען בפני ט’ בכזב כי לשם קידומו המקצועי עליו לשפר את ביצועיו ולהשתחרר. לאור הטענה הכוזבת, נעתר ט’ לבקשתו של הנאשם, פשט את תחתוניו, נגע באיבר מינו ושפשף אותו, כשהנאשם הוסיף והדגיש באוזניו של ט’ כי אינו הומוסקסואל וכל הנעשה הוא לשם קידומו המקצועי של ט’.

בהמשך הנאשם התקרב אל ט’ באופן שאיבר מינו נגע באיבר מינו של ט’. הנאשם הורה לט’ לנוע כך שאיברי המין של שניהם יתחככו זה בזה. ט’ עשה כן לאור טענתו הכוזבת של הנאשם.

בגין המעשים המתוארים יוחסה לנאשם בכתב האישום עבירה של גרם מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק.

עדותו של ט’

האירועים לגביהם העיד ט’ התרחשו בשנת 2013, כעשור קודם לעדות, כשט’ היה כבן 17.5. ט’ העיד באופן בהיר, קולח וענייני. עדותו הותירה רושם אמין ומהימן.

ט’ העיד שעסק בדוגמנות כשלוש שנים, בארץ ובעולם, כשראשית עבודתו בדוגמנות הייתה באמצעות הסוכנות של הנאשם. בתחילת העבודה נפגש ט’ עם הנאשם לצילומי פולרואיד, במסגרתם הצטלם בתחתוני בוקסר, שהוצמדו לגופו על ידי הנאשם באופן חושפני ביותר, באופן שאינו מקובל לדברי ט’ בתעשיית הדוגמנות (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 206, 208). מספר חודשים לאחר מכן הזמין הנאשם את ט’ לביתו להתאמן בהליכה על מסלול, כהכנה לאודישן לצילומי אופנה שנקבעו למחרת היום. ט’ העיד שהגיע לביתו של הנאשם סביב השעה 21:00 בערב (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 209). כך תיאר ט’ בעדותו את ההתרחשויות באותו מפגש: “והגעתי אליו הביתה מתחילים לדבר ולדבר ובודק לי את הגוף ואיך אני נראה עכשיו ואז בעצם הוא מבקש ממני להדגים לו הליכה ואיך אני הולך מאוד מהר הוא מבטל את מה שאני עושה ואומר לי או-קיי אתה לא הולך טוב בוא צריכים לעבוד על זה ופה בעצם הכל מתחיל כאילו להתגלגל ולהיות יותר ויותר ומיני ומוזר […] אז הוא מבקש ממני בהתחלה להוריד חולצה ואז מכנס ולגעת בעצמי יותר ולהרגיש יותר סקסי […] הורדתי את החולצה אחרי שהוא ביקש להוריד את החולצה והמשכנו בעצם את התרגול אחרי כמה דקות הוא אמר ואני חושב שיעזור לך גם להוריד את המכנס אז בוא תוריד גם את המכנס אז הורדתי את המכנס ובעצם בכל הזמן הזה הוא מדריך אותך איך להתנהל במצב של הפנים […] הוא מבקש ממך להתקרב אליו בצורה מאוד מאוד קרובה […] הוא ביקש ממני בעצם ללכת אליו כלפיו כשהוא עומד שאני גם מצולם עם האייפד[…] ואז בעצם הוא מבקש ממני להגיע ולהתקרב אליו ולנשום בצורה כזאת סקסית ולפתוח את השפתיים ולשחרר עיניים והכל במרחק נגיעה אחרי שזה לא סיפק אותו בעצם הוא אמר לי תעשה כמה פוש-אפס תוריד את התחתון גם ותתחיל לגעת בעצמך ותשתחרר כאילו […] עשיתי את זה […] התחלתי לגעת בעצמי […] בכל החלקים של הגוף כולל האיבר מין שאני נשען על משקוף ובעצם סוג של מדגמן עירום בזמן אמת ותוך כדי כמובן שגם הגעתי לזקפה כי זה בסוף אתה נוגע נגעתי בעצמי ופה בעצם הכל התחיל להיות יותר לא נעים שגם בזמן הזה כבר ההתקרבות שלי אליו כשאני הולך אז איבר המין שלי התחיל לגעת כאילו לגעת בגוף שלו, כאילו לבוש אבל אני נוגע בו […] זה כאילו היה רגעים כאלה שפשוט אני הולך ואז הוא אומר או-קיי תתקרב בוא תתקרב עוד ותעבוד על הפנים ותעבוד על המימיקות וכל זה כאילו יצא סיטואציה שאתה פשוט נוגע בבן-אדם כשאתה עם זיקפה” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 210 ש’ 1 עד עמ’ 211, ש’ 25). ט’ העיד שתוך כדי הדברים הדריך אותו הנאשם ואמר לו: “תתקרב, אל תפחד […] אל תפחדאני סטרייט הוא כל הזמן טוען שהוא סטרייט כל הזמן מראה לך שהוא סטרייט אני סטרייט זה לא נוגע בי זה לא…. […] והוא לבוש והרגשתי גם את הזיקפה שלו כאילו לחלוטין הרגשתי […] הרגשתי את האיבר מין שלי נוגע ושלא ושהוא שהאיבר שלו גם קשיח כאילו לגמרי דרך המכנס” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 211 ש’ 22 עד עמ’ 212 ש’ 8). ט’ הסביר שהנאשם הכווין את גופו באופן שהוביל לקרבה הגופנית ולמגע בין ט’ לבין הנאשם: “הוא ממש מתעקש על זה שתתקרב התעקש שאני אתקרב אליו ושאני אוכיח לו שהפנים שלי משוחררות שהשפתיים שלי משוחררות עד לרמה שכאילו ברמה שאני כבר כמעט השפתיים שלי כבר נוגעת בו מעבר לזה שכאילו ברגע שהשפתיים כמעט נוגעת בו גם האיבר מין שלי נגע בו ואז הגעתי למצב שכאילו ומתמרן את זה שאני אזוז לידו בצורה שהאיבר נוגע יותר” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 214, ש’ 15-10).

לדברי ט’ הנאשם הדריך אותו באופן הזה משך כחצי שעה עד ארבעים דקות, בהם היה ט’ מותש ומבולבל: “חצי שעה שהיא כזאתי נון סטופ אתה עושה פוש-אפס אתה הולך חוזר אתה ערום אתה מתקרב אליו זה כמו איזה אתה עובר איזשהו אני עברתי אימון מסוים שהוא לא אמור להיות, הוא גם מאוד בספק, אתה מתחיל כבר להיות מותש […] ברור הייתי מותש אתה יודע הייתי כבר בתוך סיטואציה כזאת בערך שעתיים שבה אני רוב הזמן חשוף ללא הרבה בגדים מנסה לרצות משהו שכנראה אני לא יכול לרצות הוא מנסה להראות להוכיח כאילו שאני טוב כדי שאני אצליח כדי שבעצם ידחפו אותי למקומות הנכונים כשאני לא באמת יודע מה הכוונה מאחורה” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 212, ש’ 28-22).

ט’ תיאר בעדותו את האופן שבו הנאשם הסביר הנאשם לו את הצורך במעשים, כביכול לצרכי ההכנה לעבודת דוגמנות: “הוא אומר לך תיגע בעצמך תרגיש את עצמך תראה לי את היד לאיבר מין כי ככה אתה תשתחרר ככה יהיה לך יותר נכון ללכת במסלול אתה תרגיש שאתה יותר פתוח ללכת על המסלול אתה נחשפת אתה אני מלמד אותך פה בעצם איך להיות בטוח בעצמך הלוגיקה של זה אין לי מושג מה היא אבל…“(פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 218, ש’ 13-9). לדבריו, בזמן אמת: “אתה נכנס אתה נכנס למצב שאתה הופך להיות גם מבולבל אתה לא בדיוק מבין למה אבל אתה פשוט עושה את זה כי אתה גם חושב שזה ישפיע ויעזור לך וללכת יותר טוב ולהשתחרר כי אתה ביישן” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 218, ש’ 7-4).

ט’ תיאר את תחושותיו תוך כדי המעשים, את מחשבותיו וחששותיו: “אני יודע שמה שאני עושה לא בסדר אני יודע שמה שאני עושה באותו זמן הוא לא בסדר […] כי זה לא הגיוני […] כי אני ערום כי אני נוגע בבן כאילו אני נוגע בעצמי זקור מול בן-אדם שאני בן כאילו בן 17 לא לא-מודע בכלל מי אני מה אני מה מה המצב שלי בכלל” ט’ העיד שפחד להפסיק את הסיטואציה: “פשוט מהפחד שאתה כאילו אתה תאבד את זה כנראה […] זה היה סוכן היחידי שלך כאילו זה-זה מה שיש לך זה רק כרטיס כניסה שלך לתחום שאתה רוצה בו שאתה חולם עליו בתור ילד“. ט’ העיד שעם תום הצילומים חשש אף מפני הימצאות צילומי עירום שלו בידי הנאשם ואפשרות שיעשה בהם שימוש: “גם ואתה היום בכלל יודע שאתה מצולם וזה עוד איזה קלף מסוים שגם מחזיקים בך מבלי שאפילו אתה תבין […] יש צילומי עירום שלי באייפד שאני עד היום לא יודע איפה הם שיכלו בקלות גם להיות קלף איום נגדי. […] הבנתי את זה בשנייה שיצאתי מהדלת” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 212 ש’ 22-2).

ט’ תיאר באופן מוחשי ביותר את תחושתו הגופנית בעת המעשים ואת הדחקת משמעותם על מנת להמשיך ולתפקד:”מה עובר לי בראש קודם כל הייתי מטונף מזיעהומתחושת גועל, בסוף אני לא בבית שלי אני ערום אני עושה פוש-אפס נון סטופ ומנסה, אני מזיע את נשמתי גם באותו יום. תחושת הגועל הודחקה במהירות כי יום למחרת אתה כבר בבוקר באודישן והכל פתאום קורה ואתה פשוט ממהר, ממהר כאילו לשכוח את הסיטואציה כדי לא להיות בתוכה בכלל” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 216, ש’ 26-21).

ט’ העיד כי בנוסף למפגש שתואר לעיל התקיים מפגש שני, נוסף, בינו לבין הנאשם שבו צילם אותו הנאשם באופן שתואר לעיל. ט’ מסר כי באחד מאותם שני מפגשים, לאחר הצילומים, בהנחיית הנאשם, הביא עצמו ט’ לפורקן כשהוא יושב על הספה והנאשם צופה בו: “אירוע זה הגיע בעצם לזה סיום שאני גומר על הספה שם, כשאני כבר מלא בהורמונים וכבר לא יכול להחזיק את עצמי, ואני זוכר את הסיטואציה הזאת בצורה אני לא יודע איך להסביר לכם מה זה כאילו להיות מותש מדבר כזה לכדי מצב שגם אתה מגיע בסוף גם לפורקן אבל אתה זה אתה זוכר את הכל כמו מריחת זמן מוזרה ביותר כאילו הטיים-ליין של הכל מקבל איזושהי ההדחקה רצינית מאוד של זמן הסיטואציה ואז משם בעצם יצאתי והתחלתי [צ”ל “הדחקתי” – י”ל] את הנושא הזה שנים פשוט שנים […] זה החלק הכי מוזר בסיטואציה שאני פשוט לא זוכר אם זה היה באותו יום או בפעם אחרת“. ט’ לא ידע לומר בוודאות באיזה משני המפגשים אירע מעשה זה, אך העיד בוודאות גמורה כי הוא התרחש (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 216-215).

עדותו של ט’ הייתה בהירה ומדויקת, עשירה בפרטים ביחס לאופי המעשים שביצע בו הנאשם, דברי הנאשם אליו, תחושותיו הגופניות בעת המעשים, מחשבותיו וחששותיו בעת המעשים ואחריהם. לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב בין מעשי ודברי הנאשם, לפי עדותו של ט’, והדברים והמעשים שהעידו יתר המתלוננים שביצע בהם הנאשם.

ט’ העיד שחש בושה במעשים שעשה בו הנאשם והאשים את עצמו בכך שאפשר את התקיימותם:”הרבה דברים שגם אתה מאשים בהם את עצמך. בסיטואציה שאני הייתי אצלו בבית אני האשמתי שנים את עצמי איך בכלל נתתי לזה לקרות מהפחד שהדבר הזה והצילומים האלה בכלל יצאו החוצה זה היה יותר האשמה עצמית מאשר האשמתי אותו” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 232, ש’ 3-1).

ט’ העיד שהדחיק את המעשים שביצע בו הנאשם ולא סיפר עליהם לאיש משך שנים. זאת, עד שנחשף לכתבה עיתונאית העוסקת בחקירה נגד הנאשם:”בעצם נחשפתי לכתבה שהייתה ב-YNET בעילום שם היה צו איסור פרסום על השם שלו קראתי את הסיטואציה וידעתי ישר מי מדובר משהו בלב ובתחושת הבטן צפו בי ולמחרת במקרה הייתי במשרדים של קסטרו והסטייליסט שאל אותי אם אני יודע מי זה ואמרתי לו שאני יודע מי זה והוא אמר לי גם אני יודע מי זה […] הוא שאל אותי מה אני חושב על זה ואם אני עברתי זה ופתאום באותו רגע פשוט הכל צף וממש ופשוט התחלתי לראות שם בקטע שלא הבנתי מאיפה הכל אלה כמו הר געש מצאתי את עצמי מספר לו וחזרתי הביתה התקשרתי לאבא שלי לספר לו התקשרתי לבן זוג שלי שיבוא הביתה בעצם התחלתי לספר והתחלתי להבין עם עצמי שאני לא מוכן לתת לדבר הזה יד שאם בעצם יש עוד מתלוננים ויש את הדבר הזה אני לא ייתן לילדים בני 18 נוספים או 17 או 16 שלא מודעים למה שהם עושים ולא מודעים בכלל כאילו לזה שהם חושבים שהם גדולים כמו שאני חשבתי שאני בוגר ומנוסה להגיע לסיטואציות האלה זה למה אני גם פה […] יום למחרת הגעתי למשטרת ארלוזורוב ליד הרכבת איך שנכנסתי הגעתי ואמרתי את השם של ניר ובאותו רגע חוקרת תפסה לי את היד ואמרה לי איך אתה יודע שהוא פה ולא ידעתי שהוא נמצא בתחנה הזאת כמובן לא היה לי שמץ של מושג מה מה הולך לקרות מעבר לזה שהיא הכניסה אותי והיא פתחה לי כאילו את התיבת פנדורה שהייתה בי כנראה נעולה מגיל 17 עד הסוף היא פשוט הציפה את הכל את כל התחושות את כל מה שחוויתי” (פרוטוקול מיום 7.5.2023, עמ’ 219, ש’ 34-7). מי מהאנשים אותם שיתף ט’ במעשים שביצע בו הנאשם לא הובאו לעדות.

ניכר כי מעמד העדות היה לא פשוט לט’, שהיטיב לתאר את רגשותיו ותחושותיו במעמד העדות ואת הקושי להתמודד עם החוויה ולתארה: “אני רועד כאילו כמו שרעדתי בחקירה כרגע אני עוצר את עצמי עם הרגל אבל זה כל פעם שהסיפור הזה עולה, משהו בשפתיים שלי מתחיל לרעוד, והוא איך הגדרתי את זה שזה זה אתה מדחיק-מדחיק -מדחיק וזה כל פעם שזה, מדברים על זה, צף על זה, זה אתה מתחיל להזיע בבית שחי, אתה משהו בגוף קורא לך קיצוני שהוא לא רגיל אני מופיע מול אלפי אנשים היום זה לא דברים שאני חווה אני לא חווה לחצים כאלה אני לא..” (פרוטוקול מיום 5.7.2023, עמ’ 220, ש’ 8-2).

גרסת הנאשם

הנאשם אישר שעבד עם ט’, הכחיש שביצע בו מעשים מיניים ותקף בעדותו את אופיו של ט’ בניסיון לערער מהימנותו:”עבדתי איתו […] לבית שלי […] לדעתי, בראשון לציון, עבדתי איתו שם על פולארוידים, לימדתי אותו להצטלם, מסלול, הכל. לא פגעתי בו מינית, לא נגעתי בו, לא אוננתי לו, לא אמרתי לו ‘תשב על הזה ותאונן’, הוא גם שינה שם כמה גרסאות מהמשטרה למשטרה לפה, כמה גרסאות שקריות. בן אדם שבא, ישב מולי ובכה לי שניצל את טוב ליבי, שאבא שלו הכה אותו, שהוא היה ילד מוכה והוא עובר הרבה-הרבה דברים“. הנאשם טען שט’ הוא “אדם מאד מניפולטיבי” ושנהג ללכלך על הנאשם, לומר לדוגמנים שהנאשם מרמה וגונב את לקוחותיו (פרוטוקול מיום 2.7.2023, עמ’ 521, ש’ 22-16; עמ’ 523-522). עדותו של הנאשם הותירה בי רושם בלתי מהימן לחלוטין. בראשית חקירתו הנגדית הכחיש הנאשם שביקש מט’ “לגרבץ”. בהמשך, לאחר שהוצגה לנאשם הודעתו במשטרה (ת/14), אישר הנאשם שאמר לט’ “גרבץ, תחזיק את עצמך”. בהמשך, שב הנאשם והכחיש שעשה שימוש במילה “לגרבץ”. מכל מקום, הנאשם, ביוזמתו, הדגים אחיזה של איבר מינו מעל הבגדים במהלך עדותו, בניסיון להסביר את הנחיותיו לט’, באופן המחזק את גרסתו של ט’ (פרוטוקול מיום 2.7.2023, בעמ’ 530-527). לאחר שהאזנתי ברוב קשב לעדות הנאשם, לצד עדותו של ט’ והתשתית הראייתית הכוללת, איני מאמין לגרסת הנאשם ומסקנתי היא שהכחשותיו והסבריו תלושים, מניפולטיביים, בלתי מהימנים ואינם משכנעים.

דחיית טענות ההגנה

ההגנה בסיכומיה העלתה שלל טענות המובילות, על פי הטענה, למסקנה שט’ אינו עד אמין (ראו עמ’ 57-47 לסיכומי ההגנה).

איני מוצא ממש בטענת ההגנה כי העובדה שט’ הגיש תלונה מידית במשטרה בהקשר אחר בחייו כדי להוביל למסקנה שהגשת התלונה נגד הנאשם, שהתרחשה שנים לאחר הפגיעה המינית הנטענת, מלמדת כי מדובר בתלונה שיקרית. ט’ הסביר בעדותו שהדחיק את מעשי הנאשם בו שנים ארוכות והתבייש בהם, עד שנחשף לקיומה של חקירת המשטרה, וכי באותו שלב ביקש להגן על נפגעים פוטנציאליים. אני מוצא הסבר זה אמין, מספק ומשכנע. זאת, לצד התרשמותי הכללית ממהימנות ואמינות עדותו של ט’, כפי שפורט בהרחבה לעיל. אוסיף כי התרשמותי היא שהנאשם בעדותו ניסה להשחיר את אופיו של ט’ ולחשוף פרטים משפחתיים-אישיים לגבי העד, שלא לצורך ענייני.

עוד לא מצאתי ממש בטענת ההגנה, על בסיס עדות הנאשם, כי את תלונתו של ט’ ניתן להבין על רקע כעסו של ט’ על כך שהנאשם לא שילם לו עבור עבודות הדוגמנות שביצע. ט’ אישר בעדותו שהנאשם לא שילם לו, וכי נותר חייב לו כ-5,000 ₪, סכום משמעותי, שחש שמדובר בהתנהלות בלתי הוגנת של הנאשם ושהוא נדרש להיעזר באביו לצורך גביית החוב. התרשמותי מעדותו הכוללת של ט’ היא שהניסיון להסביר את עדותו של ט’ באותו חוב תלוש, מופרך ובלתי משכנע.

לטענת ההגנה, ט’ העיד בביטחון רב בבית המשפט ביחס לאירוע בו הגיע לפורקן על הספה בבית הנאשם, בעוד שבהודעתו במשטרה (ת/36) תיאר את האירוע כפלאשבק שאינו זוכר את פרטיו בבירור. בנוסף, בעוד שבהודעתו במשטרה ט’ לא היה משוכנע אם התקיים מפגש אחד עם הנאשם או שניים, בעדותו בבית המשפט העיד על שני מפגשים. הסניגור חקר את ט’ ארוכות ומפורשות בעניין זה. מקובלת עלי עדותו החד משמעית של ט’ כי הוא זוכר בוודאות גמורה את האירוע, הגם שאינו משוכנע באיזה משתי הפגישות התרחש. איני מוצא שיש בטענה זו כדי לערער, ולו במעט, את מהימנות עדותו של ט’, ובמיוחד את גרסתו לגבי אירוע זה.

אשר לטענת ההגנה לפיה ט’ לא מסר לחוקרת המשטרה את מספרי הטלפון של שלושת האנשים להם סיפר על מעשי הנאשם בו לקראת הגשת תלונתו במשטרה, הרי ששמות מעורבים אלה מצויים בידי ההגנה, שלא פעלה להבאתם לעדות. מכאן, שאין מקום לייחס משקל לטענה זו.

סיכומם של דברים, לאחר שבחנתי את עדותו של ט’, את עדות הנאשם בשים לב למכלול התשתית הראייתית, לרבות עדויות יתר המתלוננים, מסקנתי היא שגרסתו של ט’ אמינה ומהימנה וכי יש ליתן לה את מלוא המשקל, תוך דחיית גרסתו המניפולטיבית והבלתי מהימנה של הנאשם.

סיכום התשתית הראייתית:

עדויות המתלוננים חושפות דפוס פעולה שיטתי ומתוחכם של הנאשם

בחינת עדויות שמונת המתלוננים כמכלול מגלה במעשי הנאשם דפוס התנהגות של ממש, התנהגות שיטתית, מתוחכמת ומניפולטיבית שנועדה להסיר את מגננות המתלוננים, לבלבלם ולהקל עליו בביצוע מעשים מיניים בגופם במסווה של צורך ענייני-מקצועי. עדויות המתלוננים חושפות מעשים ודברים שאמר הנאשם, אשר חזרו על עצמם בעדויותיהם של מתלוננים שונים. כך למשל: אמרת הנאשם למתלוננים שהמעשים המיניים נועדו לצרכים מקצועיים, כדי לשפר את מבטם “הסגור והמאולץ” כביכול בזמן הצילומים; ההסבר לפיו יש לקיים את הצילומים בחדר השינה של הנאשם או בחדר האחורי שמשרדי הסוכנות מטעמי תאורה (הסבר שכמה מתלוננים תיארו כמאולץ ובלתי מתיישב עם מאפייני התאורה בשני חדרים אלה); הזמנת המתלוננים למפגשי עבודה בשעות הערב והלילה; שאלות חודרניות על ניסיונם המיני של המתלוננים, ובפרט על השתתפותם במין קבוצתי; צילום המתלוננים כשהם לבושים בתחתונים בלבד; צילום המתלוננים באמצעות אייפד; עידוד הנאשם את המתלוננים לגעת באיבר מינם באומרו להם “שים זין”; בקשת הנאשם מחלק מהמתלוננים להסיר את תחתוניהם ולהצטלם בעירום מלא; ניסיון הנאשם להרגיע את המתלוננים ולנסוך בהם אמון באמרו לחלקם הם כי הוא אינו נמשך לגברים, ואין למעשים משמעות מינית עבורו. אמירות חוזרות ומעשים דומים אלה, שבו וחזרו בעדויות המתלוננים. זאת, הגם שרובם המכריע של המתלוננים אינם מכירים זה את זה ולא נחשפו לפרטי תלונותיהם של יתר המתלוננים. יש אפוא בדברים ומעשים דומים אלה לשמש חיזוק משמעותי ביותר לגרסאותיהם של המתלוננים. לא זו אף זו. בחינת מעשי הנאשם במתלוננים ובאמירותיו להם, במבט על, מקעקעת כל טענה אפשרית לפיה מעשי הנאשם במתלוננים היו תמי לב (ראו בהקשר זה:ע”פ 7064/00 יעקב לומקין ד”ר נ’ מדינת ישראל, בעמ’ 13 (24.4.2001); ע”פ 595/95 קריספין נ’ מדינת ישראל (14.7.96)).

לטענת ההגנה בסיכומיה, אין ליתן משקל ראייתי למעשים דומים בעדויות המתלוננים, מקום בו הצביע הנאשם על טענה לעלילה ולתיאום עדויות (ראו בעמ’ 17 לסיכומי ההגנה). אין בידי לקבל טענה זו בנסיבות ענייננו. טענה זו, כוחה יפה לנסיבות בהן ניתן להצביע על היכרות מוקדמת בין מתלוננים שיכול ותיאמו ביניהם גרסאות. בענייננו, טענת העלילה נטענה בעלמא, לא הובאה ראיה כלשהי לתמוך בה וממילא היא לא הוכחה. מחומר הראיות עולה ש-5 מתוך 8 המתלוננים אינם מכירים כלל זה את זה. שניים מהמתלוננים בעלי היכרות מוקדמת על רקע חברות, ומתלונן אחד שוחח עם אחד מאותם שני מתלוננים פעם אחת בלבד. עדויות כל המתלוננים נמצאו אמינות ומהימנות. כשמחומר הראיות עולה בבירור שמרבית המתלוננים אינם בעלי היכרות קודמת, באופן המקעקע את טענת ההגנה בדבר תיאום גרסאות אפשרי, יש בדמיון יוצא הדופן בין גרסאותיהם של שמונה מתלוננים שונים כדי לחזק עד מאד את התשתית הראייתית כנגד הנאשם.

אין באיזו מטענות ההגנה הנוספות כדי לעורר ולו ספק סביר

ההגנה הצביעה על עדויותיהם של עדי הגנה, דוגמנים שיוצגו על ידי הנאשם שהעידו כי הנאשם היה סוכן מסור ולא ביצע בהם מעולם מעשים בעלי אופי מיני. לפי הטענה, עדויות אלה מצביעות על חוסר סבירות גרסאות המתלוננים. בכל הכבוד, איני מוצא ממש בטענה זו. יחסי הנאשם עם לקוחות אחרים אינם רלוונטיים לענייננו ואין בהם כדי להשליך כהוא זה על אמינות ומהימנות גרסאות שמונת המתלוננים כאן.

בסיכומיה טענה ההגנה למספר מחדלים בחקירת הנאשם, ובעיקרם אלה: זימון מיוצגי הנאשם לחקירה בדרך אקראית ומדגמית, נעדרת שיטתיות, מהווה התנהלות שאין בינה לבין הניסיון להגיע לחקר האמת דבר וחצי דבר; לא נעשה תיעוד שיטתי של ניסיונות ההתקשרות עם מיוצגי הנאשם אליהם פנו חוקרי המשטרה ושל השיחות הראשוניות עמם; תיעודן החזותי/קולי של חלק מחקירות המתלוננים במשטרה אבד או נמצא תקול; חלק מהמתלוננים העלו עובדות חדשות במסגרת הריענון לפני העדות אך הפרקליטות לא הפנתה את המתלוננים להשלמת חקירה במשטרה; המשטרה לא פתחה את האייפד של הנאשם. מבלי לחלוק על טענת ההגנה לפיה ככלל ראוי שחקירות משטרה יתועדו באופן מלא ושלם, ולאחר שהתעמקתי בטיעוני ההגנה בסיכומיה ביחס לכל אחד מהמחדלים הנטענים, מסקנתי היא כי אין באף אחת מטענות ההגנה, ואף לא בהצטברותן יחד, כדי לערער כהוא זה, את מהימנות גרסתו של מי מהמתלוננים או כדי לעורר ולו ספק סביר באשמתו של הנאשם.

לאור האמור, איני מוצא שיש באיזו מטענות ההגנה הנוספות כדי לעורר ולו ספק סביר באשמתו של הנאשם.

ממצאי עובדה

לאור כל האמור, אציע לחבריי לקבוע כי הוכחו, במידת הוודאות הנדרשת, המעשים שיוחסו לנאשם בכתב האישום.

דיון משפטי

המחלוקת

בהיבט המשפטי הבהירה ההגנה כי “אין חולק על כך שהמעשים המפורטים בכתב האישום מהווים עבירות מין וההגנה מעולם לא טענה אחרת” (עמ’ 3 לסיכומי ההגנה). המחלוקת בין הצדדים בהיבט המשפטי נוגעת אפוא לסוגיות הבאות:

לטענת ההגנה שגתה המאשימה ביחסה לנאשם עבירות מעשה מגונה לצד עבירות מעשה מגונה במרמה, שכן העבירה הפחותה “נבלעת” בעבירה החמורה (הטענה מתייחסת לאישומים הראשון, השני, השישי והשביעי);
לטענת ההגנה אין מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף 184 לחוק, במסגרת האישום השלישי, שלא יוחסה לו בכתב האישום המקורי;
לטענת ההגנה שגתה המאשימה ביחסה לנאשם עבירות של ניסיון למעשה מגונה, מעשה סדום וניסיון לביצוע מעשה סדום במסגרת האישום השביעי.

להלן ידונו הסוגיות שבמחלוקת כסדרן.

תחולתן במקביל של עבירות מעשה מגונה “רגיל” ועבירות מעשה מגונה במרמה

לטענת המאשימה, חלק מהמתלוננים תיארו בעדויותיהם אירועים מתמשכים, במסגרתם ביצע בהם הנאשם מעשים מיניים במרמה לצד מעשים להם התנגדו המתלוננים בצורות שונות, אם בכך שקפאו, אמרו שהמעשים אינם נעימים להם, הסתירו את איבר מינם בידם וכדומה. לטענת המאשימה, באותם מקרים שבהם הביעו המתלוננים התנגדותם, יכולות עבירת המעשה המגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק, והעבירה של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק, לדור בכפיפה אחת.

יש טעם בעמדת המאשימה לפיה יש מקום ליתן משקל בהליך הפלילי להתנגדותם שלהמתלוננים למעשים המיניים שביצע בהם הנאשם, ולראיות הברורות לכך שלא נתנו את הסכמתם למעשים. עם זאת, ומבלי להתעלם מהתנגדות המתלוננים ומהתחושות הקשות שגרמו להם מעשי הנאשם, כפי שתואר בהרחבה לעיל, מקובלת עלי טענת ההגנה לפיה עבירת המעשה המגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק נבלעת בעבירה החמורה יותר של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק. זאת שכן הלכה היא כי אין ליחס לנאשם בשל מעשה אחד או פרשיה אחת מספר עבירות במקביל, אלא אם יש לכך הצדקה עניינית (ראו: י. קדמי, סדר הדין בפלילים בעמ’ 927 (2009); רות קנאי “ריבוי עבירות ועונשים באירוע פלילי אחד” מחקרי משפט ג 247 (תשמ”ד). בענייננו,בשים לב לחפיפה בין הערכים החברתיים המוגנים על ידי שתי העבירות, אני סבור כי הפרדת האירועים לחלקים בהתייחס לשאלת התנגדות המתלונן לכל מעשה ומעשה מלאכותית היא. אין באמור כדי להפחית כהוא זה מחומרת מעשי הנאשם וממשמעות התנגדות המתלוננים. אלא שלרכיב זה במעשי הנאשם יינתן משקל בשלב גזירת הדין ולא בשלב הכרעת הדין.

בשים לב למסקנתי בסוגיה זו מתייתר הדיון בשאלת ייחוס העבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(א) לחוק, במסגרת האישום השלישי, עבירה שלא יוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי.

יובהר כי לא מקובלת עלי טענת ההגנה בסיכומיה, לפיה כביכול המאשימה לא הוכיחה את מודעות הנאשם להתנגדותם של המתלוננים למעשיו. דפוס הפעולה הברור של הנאשם, בהתנהלותו עם המתלוננים, עצם התחבולה והמרמה, אמרות הנאשם לחלק מהמתלוננים שאין למעשיו משמעות מינית וכי הוא אינו “הומו”, מצביעים באופן ברור על מודעותו של הנאשם לפסול שבמעשיו. בנסיבות אלה, מעשי ההתנגדות שתיארו המתלוננים בגרסאותיהם ברורים ולא ניתן לקבל את טענת הנאשם שלא הוכחה מודעותו אליהם. יפים בהקשר זה הדברים הבאים:

“על מודעותו של המערער לאופיים האסור של מעשיו, ניתן ללמוד גם מהאישומים האחרים שבהם הורשע, על יסוד הדוקטרינה בדבר ‘מעשים דומים’. כך, כפי שצוין, ה’צורך המקצועי’ בקיום יחסי מין, בין אם כדי להיפתח, להרגיש חופשי או לעשות חזרות לקראת אודישן, שימש אמצעי לחץ, שכנוע והצדקה עבור המערער במרבית האישומים האחרים, גם אם במידה פחותה של הצלחה. גם מערכת היחסים המינית הנרקמת במסגרת הטלנובלה, בין בחורה צעירה לאדם מבוגר, מהווה דפוס התנהגות חוזר במרבית האישומים האחרים. כמו באישום השני, כך גם במספר מקרים נוספים, ניסה המערער לשכנע את המתלוננות להיפרד מבני זוגן, שכן אלה עלולים להפריע להן מבחינה מקצועית (ראו באישום הרביעי והשישי). כמו באישום הנדון, כך גם באישום הרביעי, במהלך שהייתה של המתלוננת בבית המערער, התקיימה שיחה עם מי שלטענת המערער הוא במאי הטלנובלה. דפוס ההתנהגות החוזר, המתבטא בשורה של פעולות שנועדו להביא את המתלוננות השונות לשכב עם המערער, תוך שימוש בדרכי שכנוע, לחץ ומרמה ויצירת תנאי רקע הולמים, שולל את האפשרות כי המערער לא היה ער לטבעם האסור של מעשיו, ואת הטענה להיעדר הוכחת קיומו של יסוד נפשי” (ע”פ 10733/08 גולדבלט נ’ מדינת ישראל פס’ 66 (15.1.2009)).

העבירות שיוחסו לנאשם במסגרת האישום השביעי

במסגרת האישום השביעי ייחסה המאשימה לנאשם את העבירות הבאות:

א. מעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;
ב. מעשה מגונה במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
ג. ניסיון למעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 348(ג)לחוק;
ד. גרם מעשה מגונה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק;
ה. מעשה סדום במרמה (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק;
ו. ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

ההגנה העלתה בסיכומיה מספר טענות בהתייחס לסעיפי העבירה שיוחסו לנאשם במסגרת האישום השביעי. ראשית, טענה ההגנה כי אין מקום לייחס לנאשם עבירות של מעשה מגונה (שלא במרמה) וגרם מעשה מגונה (שלא במרמה). שנית, בהתייחס לעבירות הניסיון למעשה מגונה, טענה ההגנה כי סעיף העבירה המתאים הוא מעשה מגונה במרמה (ראו בעמ’ 15 לסיכומי ההגנה). שלישית, לטענת ההגנה, אף אם יקבע בית המשפט שהוכחו עובדות האישום השביעי, הרי שאין מקום להרשיע את הנאשם בעבירה של ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, כי אם לכל היותר בעבירה של ניסיון לביצוע מעשה סדום במרמה.

אשר לעבירות המעשה המגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק יפה הדיון שנערך לעיל. מקובלת עלי טענת ההגנה כי עבירות אלה “נבלעות” בעבירות מעשה מגונה במרמה.

אשר לריבוי עבירות גרם מעשה מגונה שיוחסו לנאשם, בחינת סעיפי העבירה שיוחסו לנאשם מגלה שנפלה טעות סופר בכותרת העבירה שבכתב האישום וכי בהתאם לסעיפי החקיקה המפורטים מדובר בעבירה של גרם מעשה מגונה במרמה באופן המתיישב עם הניתוח המשפטי לעיל ועם עובדות כתב האישום, שהוכחו.

המאשימה בסיכומיה לא הבהירה בהתייחס לאיזה מעשים מיוחסות לנאשם עבירות של ניסיון למעשה מגונה ולא הסבירה את התקיימות יסודות העבירה בנסיבות האישום. מקובלת עלי טענת ההגנה כי סעיף העבירה הרלוונטי למעשים שיוחסו לנאשם בכתב האישום הנו מעשה מגונה במרמה (ריבוי עבירות).

אשר לטענת ההגנה לפיה ניסיון הנאשם להחדיר אצבעותיו לפי הטבעת של המתלונן ח’, ניסיון אליו התנגד ח’ ומנע, מהווה ניסיון למעשה סדום במרמה. בשים לב לגרסתו של ח’ לפיה לא הסכים ואף התנגד למעשה, לא מקובלת עלי טענת ההגנה בהקשר זה. אין בהסכמתו של המתלונן, שהושגה במרמה, למעשים מיניים אחרים, להשליך על מעשה זה של הנאשם בח’.

סיכום

לאור כל האמור, אציע לחבריי להרשיע את הנאשם בעבירות הבאות:

מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;
ריבוי עבירות מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות גרם מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות מעשה סדום במרמה, לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק;
ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

ירוןלוי, שופט בכיר

כבוד השופט יוסי טופף:

אני מסכים.

יוסיטופף, שופט

כבוד השופטת מעין בן ארי:

אני מסכימה.

מעיןבן ארי, שופטת

סוף דבר:

אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות הבאות:

מעשה מגונה, עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק;
ריבוי עבירות מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות גרם מעשה מגונה במרמה, לפי סעיף 350 ביחד עם סעיף 348(א) וסעיף 345(א)(2) לחוק;
ריבוי עבירות מעשה סדום במרמה, לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345(א)(2) לחוק;
ניסיון לביצוע מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית, עבירה לפי סעיף 25 ביחד עם סעיף 347(ב) וסעיף 345(א)(1) לחוק.

ניתנה היום, כ”ח חשוון תשפ”ד, 12 נובמבר 2023, במעמד הצדדים.


ירון לוי-אב”ד, שופט בכיר	יוסי טופף, שופט	מעין בן ארי, שופטת

לפני

כבוד השופט בכירירון לוי-אב”ד,השופטיוסי טופף,שופטתמעין בן ארי

בעניין:	מדינת ישראל ע”י פרקליטות מחוז תל אביב פלילי באמצעות ב”כ עו”דרונית חסון
		המאשימה
	נגד
	ניר סנדלר
		הנאשם

הכרעת דין

כבוד השופט הבכיר ירון לוי, אב”ד:

פתח דבר

משפט פלילי

פסק דין פלילי | בעלים של סוכנות דוגמנות הנאשם בעבירות מין בלקוחותיו (תפ”ח 22431-08-19)

עורכי דין מומלצים בתחום

טיפים לשכירת עו”ד פלילי הטוב ביותר

עורכי הדין המפורסמים ביותר להגנה פלילית

משרד עורכי דין פלילי הכי טוב תל אביב

המלצות

איך למצוא עורך דין מומלץ? כיצד לבחור עו”ד טוב

איך מגישים תביעה בבית משפט?

כמה עולה עורך דין? כיצד נקבע שכר טרחת עורך דין

פסקי דין מרכזיים של בית המשפט העליון לשנת המשפט 2018-2017

מה זה חוזה? | עורך דין חוזים

צרו קשר

עו"ד מומלץ : עורך דין פלילי פסקי דין 2022

עו"ד מומלץ : פלילי פסקי דין חשובים

עו"ד מומלץ :