דיני משפחה

דיני משפחה
בישראל דיני משפחה הם שם כולל לענף משפטי נרחב המתייחס לדין האישי. ענף זה  כולל את תחומי המעמד אישי יוחסין, ירושה, הורות, נישואים וגירושין (גירושים), וזכויות וחובות מתוקף חקיקה ופסיקה בתחום המעמד האישי.

מגוון הנושאים בהם מטפלים דיני המשפחה רחב ומשתנה בהתאם לתקופה, ניתן לכלול בו את הנושאים הבאים:

מוסד הנישואין: נישואים ותקפם, טקס נישואין, נישואין ביהדות, נישואים אלטרנטיביים.

הסדרים זוגיים מקבילים למוסד הנישואים כגון ידועים בציבור, הורות משותפת.

עניינים הקודמים למיסוד הנישואים – מגורים משותפים, הפרת הבטחת נישואים, הסכם ממון.

זכויות, חובות בעקבות הנישואים, עניינים המתרחשים במהלך הנישואים -פרידה, בגידה, הסכמים במהלך נישואין, מזונות, הסדרי רכוש, רכוש שנצבר מחוץ לחיי הנישואין, אלימות במשפחה, רילוקיישן, הגירה.

סיום או פקיעת קשר הנישואין בין בני זוג ותוצאותיו – גירושים, פרידה זמנית, הסכם שלום בית, מדור, משמורת, הסדר זמני שהות, משמורת משותפת, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת הרכוש המשותף, הברחת רכוש.

ענייני הורות: הורות, ואחריות הורית, אפוטרופסות, הכרה באבהות, בדיקת אבהות, אימוץ, פונדקאות, הורות של חד מיניים, הסכם הורות משותפת.

בישראל משויכים ענייני ירושה לתחום דיני המשפחה וענייני המעמד האישי, ונידונים בבתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. הדין הדתי, והדין האזרחי, בהתאם להשתייכות דתית, ובנסיבות העניין.

כיום בישראל החוק קובע כי נישואין וגירושין ייעשו באופן ייחודי בסמכות הדין הדתי (לדוגמא: המשפט העברי או השריעה), הבירור המשפטי מתבצע בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג.

החלוקה לבתי דין דתיים קיימת גם במדינות ערב ובארצות הבלקאן, הוראות הדין מקורם בתקנות המילט מהאימפריה העותמאנית . תקנות המילט העותמניות קבעו בין היתר כי דיני המשפחה נקבעים לפי הקהילה הדתית (אומה/עדה) אליה הוא משתייך.

ישנם גם חריגים: חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, ומזונות הילדים מחושבים על פי זמני השהות ורמת ההכנסה (בע”מ 919/15)  בניגוד, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי.

הסמכות לדון בתיק מסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק על פי החוק. מצב זה מוביל למרוץ סמכויות בין בני הזוג בבואם להתגרש. מרוץ הסמכויות בין הדין הדתי לאזרחי מוביל לכך שכל אחד מבני הזוג מנסה להקדים ולפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל ההליך הדיוני יימשך בה.

ההשלכה של הסמכות המקבילה בין בתי הדין לבתי המשפט האזרחיים בנישואים וגירושין מובילה לקשיים כאשר בני זוג שאינם בני אותה דת, או כאשר הם אינם משתייכים לאף עדה דתית.

מהי משפחה ?
התשובה לשאלה “מה פירוש המשפחה ?” קשה גם לענות וגם סובייקטיבי ביותר. המילה שינתה את משמעותה במידה ניכרת מאז שנכנסה לשפה השגורה בעולם, בעלת פירושים רבים ושונים, ולפחות אחד מהמובנים הללו עשוי לומר דברים שונים לאנשים שונים.

השימושים המוקדמים ביותר במשפחה סימנו “קבוצת אנשים בשירות הפרט”, תחושה שהיא כיום ארכאית. המילה משפחה באה מן הלטינית פמיליה, ופירוש “ביתי” ייעוד שכלל שני המשרתים וקרובים.

בשימוש מודרני המשפחה עשויה להתייחס לאחת ממספר קבוצות שונות של אנשים או דברים באופן קולקטיבי, כגון תרכובות כימיות, שפות קשורות, צמחים ובעלי חיים, ואנשים שעשויים לחלוק את המוצא שלהם.

משפחה מיוחסת לעתים קרובות לשימוש משפטי, אך גם בתוך הז’רגון של ענף חוק זה אין בהכרח משמעות אחת. בהקשרים משפטיים רבים המשפחה מציינת “אנשים הקשורים בדם, בנישואין או באימוץ”, אך באחרים ההגדרה עשויה להיות רחבה במקצת, במקרים מסוימים אלטרואיסטית ומקיפה קבוצות של אנשים שאינם קשורים לדברים אלה.

משפחה מודרנית »»משפחה באנגלית family »»משפחה אומנת »»משפחה אומנה »»משפחה גרעינית »»משפחה גרעינית סוציולוגיה »»משפחה גדולה »»משפחה גאה »»משפחה דתית »»משפחה מדרגה ראשונה »»משפחה דיספונקציונלית »»עו”ד משפחה »»עו”ד משפחה בחיפה »»עו”ד משפחה בירושלים »»עו”ד משפחה תל אביב »»עו”ד משפחה בראשון לציון »»עו”ד משפחה בבאר שבע »»עו”ד משפחה בצפון »»משפחה הגדרה סוציולוגית »»משפחה הרוסה »»משפחה חרדית »»משפחה חד הורית »»משפחה ישראלית חוקים »»משפחה יהודית »»משפחה ישראלית גאה »»משפחה כמערכת »»משפחה תנ”ך »»משפחה להטבית »»משפחה לדוגמא »»משפחה לא מתפקדת »»משפחה נורמלית »»עץ משפחה »»בימ ש משפחה תל אביב »»בימ”ש משפחה אשדוד »»בימ”ש משפחה פתח תקווה »»משפחה עם 3 ילדים »»עורך דין לענייני משפחה מרכז תל אביב

בית משפט למשפחה

במקומות רבים בעולם מוקם בית משפט למשפחה המתרכז ומתמחה בתחום דיני המשפחה. בית משפט לענייני משפחה הוקם במדינת ישראל בעקבות חקיקת חוק בית המשפט למשפחה בשנת 1995.

בית המשפט למשפחה שונה מבתי משפט אזרחיים בכך שהשופטים מכירים את התחום מתמחים בו לעומק ובקיאים בו. בביהמ”ש למשפחה פרוצדורה פחות נוקשה המאפשרת גמישות, כמתבקש מאופיו היצרי והרגשות הטעונים של הדיון בין בני משפחה. לבימ”ש למשפחה בישראל שיתוף פעולה של יחידת סיוע הכוללת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המסייעים לבית המשפט ולמתדיינים.

סמכות הדיון של בית המשפט למשפחה בישראל מוגדרת בצורה רחבה, וכוללת כמעט כל סכסוך שהוא בין בני משפחה, הורים וילדים, בני זוג, קרובי משפחה ויורשים.

סכסוך כספי בין אחים, לדוגמא נדון בפני בית משפט לענייני משפחה ולא בפני בית משפט אזרחי רגיל, זאת למרות שמבחינה מהותית אינו שונה מסכסוך כספי אחר שנידון בבית משפט שלום או מחוזי.

התנגשות דיני נישואין וברירת דין לגירושין
סוגיות עשויות להתעורר בדיני המשפחה כאשר יש שאלה לגבי חוקי השיפוט החלים על יחסי נישואין או על משמורת וגירושין, והאם צו בגירושין או במשמורת ילדים מוכר על פי דיני שיפוט אחר בעולם או באוכלוסיות שונות. לצורך משמורת ילדים הצטרפו מדינות רבות לאמנת האג בנושא ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית במטרה להעניק הכרה בצווי המשמורת של מדינות חברות אחרות ולהימנע מבעיות חטיפה של ההורים.

נושאים לקריאה:

מְזוֹנוֹת
משמורת על ילד
מזונות ילדים
לְהִתְגַרֵשׁ
מִשׁפָּחָה
בית המשפט לענייני משפחה

מיסוד קשר בין בני זוג חתונה ונישואין
נישואין , הנקראים גם זוגיות או נישואים , הם איחוד מוכר תרבותית בין אנשים, המכונים בני זוג , המקים זכויות וחובות בינם, כמו גם בינם לבין ילדיהם, ובינם לבין חותניהם .

מוסד הנישואין נחשב לאוניברסלי תרבותי , אך הגדרת הנישואין משתנה בין תרבויות ודתות, ולאורך זמן. בדרך כלל, מדובר במוסד שבו יחסי אנוש, לרוב מיניים. בתרבויות מסוימות, נישואים מומלצים או נחשבים חובה לפני שהם ממשיכים בפעילות מינית כלשהי, טקס נישואין נקרא חתונה.

סיכומים בדיני משפחה
חוק דיני משפחה
דיני משפחה ספר
דיני משפחה כל הזכויות
עורך דין דיני משפחה

עורך דין משפחה

עורך דין גירושין

דיני משפחה בישראל- תפקיד עו”ד לענייני משפחה
תחומי הטיפול בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי

בין היתר מייצגים עורכי הדין בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי בתחומים הבאים:

חטיפת ילדים
אבהות
גירושין
הסדר התדיינויות
הסכמי ממון
הסכמי גירושין
התרת נישואין
חלוקת רכוש בין בני זוג
ירושה
כשרות משפטית
כתובה
מדור
מזונות אישה ומזונות ילדים, הגדלת מזונות והקטנת מזונות.
מזונות חו”ל
משמורת הסדרי ראיה וזמני השהות של הילדים
פירוק שיתוף ברכוש בני זוג
צוואות וירושות
שינוי או הוספת שם
תיקון וגיל.

סכסוכים כספיים ואחרים בין בני משפחה שונים: בין אחים, בין הורים וילדיהם, בין סבים ונכדיהם ועוד.

עם התפתחותו של העולם המודרני, נולדים תאי משפחה מסוגים שונים ומגוונים, זוגות מעורבים (דת/מין), הורות משותפת, משפחות שבראשן הורה עצמאי וכו’. כפועל יוצא מכך, ישנן צורות נישואין וחיי שיתוף שונים, אשר גם בהן עוסק תחום דיני המשפחה: נישואין אזרחיים, נישואין פרטיים, ידועים בציבור, ילדים משותפים ללא נישואין וללא חיי שיתוף.

לאור מורכבות התחום כאמור והעובדה כי הוא מתפרש על מגוון רחב של נושאים, הוחלט בשנת 1995 להקים בישראל את בית המשפט לענייני משפחה ולהסמיך אותו לדון בכל ההליכים הנובעים מסכסוכים בתוך המשפחה. המטרה הייתה כי בני הזוג יתדיינו תחת קורת גג אחת, מול שופט אחד, שזהו תחום מומחיותו.

החוק במדינת ישראל מסמיך את בתי הדין הדתיים השונים (רבני, שרעי, נוצרי ועוד), לדון בענייני נישואין וגירושין והכרוך בהם. בעניינים הכרוכים בגירושין, למשל: משמורת ילדים ורכוש משותף, יש סמכות מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה, הדנים על פי החוק האזרחי ולבתי הדין הדתיים, הדנים על פי הדין הדתי האישי.

ההחלטה מי הערכאה שתדון תקבע על פי הזוכה ב”מרוץ הסמכויות”: הערכאה שתדון היא הערכאה בה הוגשו התביעות קודם. לכן, כל צד להליך הגירושין, בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל, רץ להקדים ולהגיש את התביעות בערכאה המועדפת עליו. סוגיה זו מוכרת כ”סוגיית מירוץ הסמכויות”.

הנושא העיקרי בו עוסק תחום דיני המשפחה הוא גירושין וכל מה שכרוך ונלווה להם, כגון:

גירושין
על פי החוק בישראל כאשר בני הזוג הם בני אותה דת (גם אם התחתנו בחו”ל או ללא רבנות), גירושיהם יוסדרו פרוצדוראלית על ידי הערכאה הדתית של הדת המוכרת. בתי הדין הדתיים: רבניים (בני זוג יהודים), שרעיים (מוסלמים), מדהב (דרוזי) או כנסייתי (נוצרים). שאר העניינים הכרוכים בגירושין – יידונו או בערכאה האזרחית או בערכאה הדתית.

במקרים בהם אחד מבני הזוג, בן דת אחרת,  הליך הגירושין יתבצע בהתאם לבקשה שתוגש לבית המשפט לענייני משפחה, שופט ידון בבקשה ויקבע למי הסמכות לדון בגירושיהם.

משמורת ילדים

קביעת משמורת וזמני שהות של קטינים (הסדרי ראיה):
בעת פירוד, ובמסגרת הליכי הגירושין נקבעים חלוקת זמני שהות ולינה בין הורים הגרים בנפרד. ההורים יכולים להסכים (בהסכם גירושין או תכנית הורות) מי יהיה ההורה המשמורן – כלומר, בביתו של מי יגור וילון הילד באופן ובצורה קבועה, ויקבעו זמני השהות של הילד עם ההורה שאינו משמורן. הורה מרכז, אחראי על הסדרת הנושאים הקשורים לרווחתו של הילד ריכוז הוצאות וחשבון משותף.

הסדרת משמורת ילדים בבית משפט: ללא הסכמה בין ההורים תוכרע שאלת המשמורת וזמני השהייה בידי בית הדין הרבני (או המוסמך עלפי הדת) או בית משפט לענייני משפחה.

טובת הילד: הערכאה השיפוטית מחויבת לשקול את כל ההסדרים בין ההורים על פי טובת הילד התפתחותו ורווחתו הכלכלית – נפשית,  צרכיו של הילד ייבחנו ויכולותיו ההוריות של כל אחד מההורים בעזרת חוות עו”ס ויקבע מי המשמורן.

פסיקה משמורת ילדים, משמורת משותפת ומזונות
לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון (בייצוגה של עו”ד לענייני משפחה וגירושין מאיה רוטנברג) הקובע כי תשלומי מזונות ילדים יחולקו על פי מתווה שוויוני בו ייבחנו זמני השהות של הילדים וחלוקת ההכנסות בין ההורים, על פי נתונים אלו מתבצע חישוב יחסי בו נקבע סכם תשלום המזונות של ההורה הלא משמורן (בעבר האב היה משלם ללא התחשבות בזמני השהות ורמת השתכרות האם) במקרה שנקבעת משמורת משותפת אין פערי הכנסות משמעותיים וההורים חולקים את זמני השהות של הילד שווה בשווה, על פי פסיקת בית המשפט העליון בהלכת 919/15, לא ישולמו מזונות ילדים מהורה הלא משמורן להורה המשמורן.

[insert page=’%d7%91%d7%a2%d7%b4%d7%9d-919-15-%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94′ display=’excerpt’]

על פי ההלכה החדשה במקרה של גרושים עם ילדים בגילאי 15-6, שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם, חישוב מזונות הילדים- חלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה.

במקרים של משמורת פיזית משותפת חיובו של האב יופחת בהתאם לנתונים. אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, בית המשפט עשוי לפסוק כי כל הורה יישא במזונותיו.

מזונות קטינים:
הכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות ייבחנו על ידי בית המשפט או בית הדין ייבחנו צרכי הילד או הילדים ופסק הדין או הסכם הגירושין בין ההורים יקבע עד כמה כל אחד מההורים צריך לתרום לכלכלת ילדיו.

אכיפת פסקי דין מזונות ילדים
לאחר מתן פסק דין לגבי מזונות ילדים קטינים בגירושין או פרידה, והורה אינו מקיים את ההסכם או צו בית משפט ואינו משלם ניתן להתחיל הליכי גביה דרך הוצאה לפועל.

אם חד הורית זכאית  בדרך כלל לקבל קצבת מזונות מביטוח לאומי – בהתאם לגובה המזונות שנקבעו בפסק הדין, ובהפחתות על פי דין. במקרה כזה, ההורה המשמורן יכול לגבות את היתרה דרך ההוצאה לפועל.

מזונות אישה, מוהר וכתובה:
זכויות כלכליות להן זכאית האישה הנובעות מעצם קשר הנישואין, ידונו על פי הדין האישי, כלומר על פי הדין הדתי החל על הצדדים.

אבהות/אמהות:
נגשת בקשה לבית משפט או בית דין להורות לרשום אדם כאב או אם של הילד במרשם האוכלוסין. תביעה לתשלום מזונות מאב לילד מחוץ לנישואין, בדיקת אבהות, גניבת זרע, פיצויים.

חלוקת רכוש בין בני זוג:
בעת הפירוד וגירושין כאשר אין הסכמה בין הצדדים, תכריע ערכאה שיפוטית, אזרחית או דתית, בחלוקת הרכוש. בית המשפט או בית הדין יקבע מהו הרכוש המשותף של הצדדים וכיצד יש לחלקו. במסגרת שאלה משפטית זו, ידונו מה הרכוש הרשום על שם כל אחד מבני הזוג, איזה זכויות יש לבן זוג ברכוש הרשום על שם בת זוגו ולהיפך, ידונו זכויות הפנסיה וזכויות כלכליות אחרות. כמו כן, יקבע המועד בו יחולק הרכוש וכיצד תעשה ההתחשבנות בין הצדדים.

אלימות במשפחה
הסיוע המשפטי, באמצעות מחוזות ברחבי הארץ, מעניק הכוונה, ייעוץ משפטי וייצוג במקרי אלימות במשפחה, הן לצד הנפגע מהאלימות והן לצד שמנגד:

צו הגנה – אפשרות משפטית להרחקת בן משפחה אלים מן הבית במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א – 1991.

ניתן להוציא צו הגנה ישירות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום הקרוב לאזור מגורייך. הוצאת צו הגנה לא כרוכה בתשלום אגרת בית משפט. במידה והשופט סבר, כי יש מקום להוצאת צו הגנה, יינתן צו הגנה ראשוני למס’ ימים בלבד. השופט יציין בהחלטתו מועד לדיון נוסף במעמד שני הצדדים, תוך 7 ימים, על מנת לאפשר לצד השני אפשרות להגן על עצמו.

לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, לא רק בן זוג רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כדי להרחיק את הצד האלים מהבית. החוק כולל הגדרה רחבה ביותר של בן משפחה הזכאי לעתור למתן צו הגנה: בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.

בית המשפט רשאי להרחיק את הצד האלים מהבית באמצעות צו הגנה לתקופה של עד שלושה חודשים, ויש לו סמכות להאריכו מעת לעת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. עם זאת, במקרים מיוחדים, מוסמך השופט להאריך את הצו לתקופה שלא תעלה על שנה מעת ההרחקה.

צו למניעת הטרדה מאיימת
על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס”ב-2001, רשאי בית המשפט להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת ובו לצוות על אדם להימנע משורת מעשים המוגדרת בחוק ובין היתר להימנע מלהטריד את הנפגע, מלקיים אתו קשר בכל צורה שהיא ולהימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מקום עבודתו או לימודיו או בכל מקום אחר ואף להימנע מלשאת נשק.

הסמכות לדון על פי החוק למניעת אלימות מאיימת כאשר הנפגע הינו בן משפחה של הפוגע- ניתנה לבתי המשפט המוסמכים על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. קרי, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה לדון בבקשות ובתובענות על פי חוק זה. אולם כאשר הנפגע אינו בן משפחתו של הפוגע- הסמכות נתונה רק לבית משפט השלום ובמידה והנפגע הינו קטין, מסורה הסמכות גם לבית המשפט לנוער.

צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות
הענקת סיוע משפטי לאישה המעוניינת להגיש בשמה או עבור ילדיה תביעה לפיה היא מבקשת לקבוע במסגרת הזכות למדור להורות על כך שהבעל לא יתגורר בדירת בני הזוג מטעמים של אלימות פיסית, נפשית, איומים, התאכזרות וכיו”ב, המונעים מהאישה ומילדיה לקיים שגרת חיים שקטה ושלווה בבית. יתרונו של צו הרחקה במסגרת תביעת מזונות הוא שהשופט מוסמך להרחיק את הבעל לתקופה ממושכת, ואינו מוגבל לפרקי הזמן הקצרים יחסית שהזכרנו אותם קודם לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

סיוע לנשים נפגעות אלימות השוהות במקלטים ברחבי הארץ
מחוזות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ מקיימים קשר ישיר ושוטף עם מקלטים המעוניינים בסיוע משפטי. מנהלות המקלטים ו/או עובדיהם יוצרים קשר ראשוני עם המחוז לתיאום בחינת מתן סיוע משפטי. קשר זה מבוצע ברגישות ובזהירות המתאימים לעניין זה.

חטיפת ילדים
אמנת האג היא האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. האמנה נקלטה במשפט הישראלי בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ”א 1991, ונועדה להבטיח שילד, אשר נלקח על ידי אחד מהוריו למדינה זרה ללא הסכמתו של ההורה האחר, יוחזר למדינה שבה הוא מתגורר מהר ככל האפשר.

תכלית החוק היא להבטיח שהמשמורת של ילדים שנחטפו על ידי אחד ההורים, תיקבע רק על ידי בית המשפט במקום המגורים הקבוע של הילד. לפיכך, ככלל, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד, ידאג להחזרתו בהקדם האפשרי למדינה זו.

כאשר ילד נחטף מישראל – ניתן לפנות למחלקה לעניינים בינלאומיים שהיא הרשות המרכזית בישראל שתפעל כנגד המדינה אליה נחטף. הזכאים לסיוע משפטי יוכלו להיעזר בסיוע המשפטי לצורך מידע ועזרה באיסוף המסמכים ובהכנת התצהיר לצורך פנייה כזו.

כאשר יש טענה לפיה ילד נחטף לישראל – יתקיימו דיונים בבית המשפט בארץ לקביעה האם אכן היתה חטיפה. הזכאים לסיוע משפטי יוכלו להיעזר בסיוע המשפטי לצורך ייצוג בדיונים אלו.

צוואות וירושות
מבקש הנמצא זכאי לקבלת סיוע משפטי, יהיה זכאי לסיוע משפטי לצורך עריכת צוואה, וכן לייצוג בבית משפט בהתנגדות לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה.

הסדר התדיינויות – הן עו”ד והן מגשר
ביולי 2016 נכנס לתוקפו חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה – 2014. בהתאם לחוק זה, בני זוג שנתגלע ביניהם סכסוך, חייבים לפני הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים.

לאחר הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים אשר במהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש בקשות או תביעות לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי, למעט במקרים דחופים.

לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים בני הזוג למפגש מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום), אשר נערך ללא תשלום ביחידת הסיוע, ובמסגרתו מוצעות לצדדים דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום.

במקרה שההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש את הבקשה לישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה לערכאה שיפוטית, ולבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

הזכאים לסיוע משפטי, על פי מבחן זכאות כלכלית, יהיו זכאים לייצוג של עורך דין כבר בשלב זה של בקשה ליישוב סכסוך ובזמן עיכוב ההליכים.
מידע אודות דיני משפחה

תחום המעמד האישי הינו אחד התחומים העיקריים והמרכזיים בו עוסק האגף לסיוע משפטי

דיני משפחה וענייני המעמד האישי
הגידול המשמעותי שחל בשנים האחרונות באחוזי הגירושין וריבוי קיומן של משפחות שבראשן הורה עצמאי, הוביל אף לגידול מבקשי הסיוע המשפטי בתחום זה.

דיני המשפחה הינו תחום רחב ומורכב ועל כן נדרש ידע, ניסיון והתמקצעות ספציפית מעוה”ד העוסק בו. מורכבותו נובעת מעצם היותו תחום משפטי המלווה בין היתר באמוציות, משברים נפשיים, כלכליים ועוד, אותם חווים הצדדים בעת הסכסוך ולעיתים, במודע או שלא במודע, משפיעים על אופן קבלת ההחלטות. כמו כן, ההליכים המשפטיים במקרים רבים מתמשכים ומתארכים, ולעיתים אף מתעוררים לחיים גם לאחר שהצדדים היו בטוחים שהגיעו לסיומם.

כל עורכי הדין מקווים לעזור ללקוחותיהם, אך מעטים עושים זאת בהשפעה הרגשית, האישית של עורכי הדין לדיני משפחה. אחרי הכל, הדברים העומדים לרוב על כף המאזניים בתיקים של דיני משפחה – כמו רווחתו של הילד או צדק עבור בן זוג שעבר התעללות – הם בעלי משיכה שרבים מהתחומים האחרים בחוק אינם יכולים להתאים.

כמובן שדיני משפחה עוסקים בהרבה יותר מאותם נושאים כבדים יותר. אך בכל מקום שתמצאו עורכי דין לדיני משפחה, הם ממלאים תפקיד חיוני בסיוע לאנשים לנווט בתקופות נוקבות יותר בחייהם, תוך שימוש במומחיות משפטית עצומה ואמפתיה יוצאת דופן.

נשמע כמו סוג של עורך דין שאתה רוצה להיות? המשך לקרוא עבור המדריך שלך להיות עורך דין לדיני משפחה. מה עושים עורכי דין לדיני משפחה?
כפי שמרמז המונח, עורכי דין לענייני משפחה מתמקדים בנושאים המשפיעים על המשפחות. הם עוסקים בעניינים כמו הליכי גירושין, אימוץ ומשמורת על ילדים. המשימות הנפוצות כוללות עריכת הסכמי משמורת, צוואות, הסכמי ממון ומסמכים אחרים. בעוד שחלק מעורכי הדין לענייני משפחה עוסקים בהתדיינות משפטית, זהו היבט פחות שכיח בפרקטיקה זו.

אולם דיני משפחה הם גם תחום משפטי רחב באופן מפתיע, זה נוגע בכל דבר, החל ממשפט חוקתי ועד דיני מיסים וכלה בנדל”ן. “הדרך הטובה ביותר לחשוב על זה היא, מה הנושאים המשפטיים שעלולים להשפיע על התא המשפחתי?” היא אומרת.

במקרי גירושין, למשל, השיקולים עשויים לכלול האם הם מטופלים על בסיס אשם או אשם, כיצד יחולקו הנכסים, וטעמים אפשריים שונים כגון הבדלים בלתי ניתנים ליישוב, אכזריות נפשית או עריקות. משמורת ותמיכה בילדים עשויים להיות גם גורמים מרכזיים. חלק מעורכי הדין לדיני משפחה מתעמקים גם במשפט הפלילי, ומתמודדים עם אנשים שהואשמו בהתעללות או הזנחה. לבסוף, ככל שהחברה משתנה והטכנולוגיה מתקדמת, צפויים להופיע היבטים חדשים בדיני המשפחה. יישומים בהנדסה גנטית של בני אדם, למשל, עשויים להביא שורה של שאלות משפטיות חדשות שעורכי הדין לדיני משפחה יסייעו בהן.

מעבר לידע המתמחה, כדי להצליח כעורך דין לענייני משפחה נדרש מיומנויות בסיסיות זהות לתחומים משפטיים אחרים: תקשורת חזקה בכתב ובעל פה, ניהול זמן, חשיבה וניתוח ביקורתיים וכו ‘. יתר על כן, “כישורי אנשים” חזקים חשובים במיוחד עבור עורכי דין למשפחה. לאור הנושאים האישיים העמוקים הטמונים בדיני המשפחה, היכולת להתייחס ברוגע ובונה עם אנשים העלולים להיות פגיעים רגשית היא חובה.

כל עו”ד לענייני משפחה בישראל מציין כי מציאות אחרת של פרקטיקה בדיני משפחה צריכה להיות מוכרת, כי ההתמודדות עם אנשים במצבים אלה (גירושין, מאבקי משמורת וכו ‘) יכולה להיות מאתגרת אישית. “אתה מתמודד עם כל הפרטים האישיים האינטימיים ביותר בחייהם של אנשים אחרים”, היא אומרת. “לא משנה כמה עבודה יסודית תעשה כעורך דין, יתכן שלא תצליח לשמח אותם. שיטות עבודה מומלצות בסיסיות כגון החזרת שיחות טלפון ללקוח חשובות במיוחד גם בסוג זה. “

למרות האתגרים הללו, לדיני המשפחה יש הרבה מה להציע, ותמיכה בלקוחות אפילו במקרים הקשים ביותר יכולה להיות מאוד משתלמת. דיני משפחה נותרים גם הם מומחיות משפטית מכרעת, המכסה נושאי ליבה לתרבות החברה וערכיה.

“יש גוף עשיר של דיני משפחה”, אומר כל עו”ד לענייני משפחה בישראל. “סטודנטים מוקסמים לרוב מהאופן שבו החוק המקובל [מקרים] משקף תפקידים מגדריים מתפתחים וציפיות חברתיות מהמשפחה, וכיצד תמיד יש התפתחות משפטית חדשה ומרגשת מעבר לפינה.”

איך להיות עורך דין לענייני משפחה
הדרישה הבסיסית הראשונה להיות עורך דין היא כמובן קבלת תואר ראשוןבמשפטים. עם זאת, ראוי לציין כי אין תואר או תכנית אחת המובילה ללימודי משפטים או אפילו קריירה בדיני משפחה בפרט.

לאחר סיום בהצלחה בתהליך הקבלה והרשמה ללימודי משפטים, הקורסים הבסיסיים יעזרו לקבוע את אפשרויות הקריירה העתידיות שלך. כל הסטודנטים למשפטים נדרשים מגוון קורסים בסיסיים, אך במהלך תקופת הלימודים תוכלו גם ללמוד שיעורים שיכינו אתכם באופן ספציפי יותר לדיני משפחה.

הדינים המסדיר את המשפחה- הגדרת תא משפחתי בעידן המודרני,  דרכי יצירתה של משפחה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת. מעמד החברים במשפחה, יחסי הגומלין ביניהם, ומעמדם של בני המשפחה למול גורמים חיצוניים למשפחה ולמול החברה.

בישראל יינתן דגש על מעמדה של המשפחה:

בין דין דתי וחוק חילוני לרבות סמכויות השיפוט של בתי הדין הדתיים ובתי המשפט האזרחיים.

מוסד הנישואין וחיי זוגיות ללא נישואין; ידועים בציבור; כושר לנישואין, צורת הנישואין, טקס נישואין; נישואים אזרחיים ותעודות לזוגיות; ההסכמה לנישואין; פקיעת הנישואין; גירושין; הסכמים בין זוגיים; הסכם גירושין; הסכם ממון; מזונות בין הזוג ויחסי ממון בין בני זוג; יחסי ילדים, הורים והמדינה: עקרון “טובת הילד”, החזקת ילדים ומזונותיהם; משמורת ילדים; משמורת משותפת; התערבות המדינה ביחסי הורים לילדים, אלימות במשפחה; ירושה על פי דין ועל פי צוואה

סטודנטים למשפטים יכולים לזכות בחשיפה מוקדמת לדיני משפחה באמצעות עבודה בהתנדבות, התמחות, מלגות או עבודה במשרה חלקית. סטודנטים צוברים ניסיון יקר באמצעות טרום התמחות במשרדי עורכי דין ועמותות . בקליניקות לדיני משפחה לחוק הישראלי, סטודנטים יכולים לעזור ללקוחות אמיתיים בעבודה חיונית כמו הגשת צווי הגנה והרחקה נגד בני זוג והורים מתעללים, לרוב עובדים גם בלווי של שני עורכי דין שיש להם ניסיון של עשרות שנים בדיני משפחה.

חוויות מעשיות אלו חשובות במיוחד בסיוע לתלמידים לקבוע אם הפיכתם לעורך דין לענייני משפחה מתאימה להם. בהתנדבות ניתן לקבל אימונים חווייתיים מוקדם כדי לראות אם אתה באמת מתאים למקצוע, ייעץ לך עו”ד לענייני משפחה בישראל. זה דבר אחד ללמוד על [דיני משפחה] בכיתה, אבל לא תדע אם זה מתאים לך עד שתפשיל שרוולים ותתחיל לתקשר עם לקוחות חיים אמיתיים.

זה דבר אחד ללמוד על דיני משפחה בכיתה, אבל לא תדע אם זה מתאים לך עד שתפשיל שרוולים ותתחיל לתקשר עם לקוחות חיים אמיתיים.

כמו כל כך הרבה עורכי דין שרק התחילו את דרכם, חוויה גורלית בתחילת הקריירה שלה חשפה את עו”ד מאיה רוטנברג לדיני המשפחה, והציבה אותה בדרך בנישה המשפטית הזו. הייתי צעירה והייתה לי הזדמנות מדהימה לעבוד אצל עו”ד מנוסה [דיני משפחה] בתל אביב. עורך הדין טיפל בעיקר במקרי גירושין, משמורת ומזונות, אז נחשפתי לסוג תיקים אלו של דיני משפחה והתמחתי תקופה ארוכה במשרדי עורכי הדין הטובים ביותר בדיני משפחה בישראל.

אם אתה חושב לפתוח פרקטיקה משפטית משלך, יש הרבה דברים ללמוד, יציינו כל עו”ד לענייני משפחה בישראל. מומלץ ללמוד תחומים משיקים כגון מיסים, נדל”ן מודרני, ירושה, צוואות, עזבונות ונאמנות. חוויות מגוונות אלה יכולות להעצים את כישורי המשפט שלך. טיפ: אל תתנו למספר הנושאים הרבים הנמצאים תחת דיני המשפחה להרתיע אתכם, קחו תיקים משפטיים מגוונים כדי לבנות את המומחיות שלכם.

לאחר שעוברים בהצלחה את בחינת הלשכה וההתמחות, עורכי דין למשפחה צעירים עוברים לעתים קרובות עם ארגונים ללא מטרות רווח, חברות קטנות עד בינוניות או סוכנויות ממשלתיות.

לדוגמא, סנגוריה, עמותות אזוריות התומכות בנפגעי אלימות במשפחה עשויות להעסיק עורכי דין עם רקע בדיני משפחה. ניתן להקים משרד משלהם או להשתלב באקדמיה אנשים בעלי תעודות וניסיון נדרשים עשויים למצוא גם בהוראת דיני משפחה חוויה מתגמלת.

היכן ניתן ללמוד עוד
מוכנים לחקור עתיד אפשרי בדיני משפחה?

התחל מלבדוק מקרוב את בתי הספר למשפטים עם תוכניות לדיני משפחה; האתרים שלהם יכולים לספק היכרות נהדרת למה שכרוך בקריירה זו, כאשר אתה בוחן קורסים קשורים והזדמנויות למידה חווייתיות. ואז נסה לבקר בבתי הספר עצמם, לקבוע פגישה עם הדיקן לדיני משפחה אם אתה יכול. אתה יכול גם ליצור קשר עם משרד הקבלה כדי לבדוק אם הם יכולים ליצור איתך קשר עם סגל דיני משפחה, סטודנטים ובוגרים בטלפון או בדוא”ל, כדי שתשאל אותם את השאלות שלך ותלמד ממקור ראשון כיצד להיות עורך דין לענייני משפחה.

באופן דומה, לצורך ראייה אישית על לימודים ועבודה בתחום זה, תוכלו לבצע פניה לעורכי דין למשפחה באזורכם. עורכי דין רבים די נענים לבקשות מנומסות לראיונות מידע קצרים , שיכולים להיות אינפורמטיביים ומניעים. (יתכן שתוכל ליצור קשר זה גם באמצעות חבר משפחה או קרוב משפחה).

כמובן, אין גם דבר כזה יותר מדי מחקר מקוון, ותוכלו ללמוד עוד על הפיכתם לעורך דין לענייני משפחה באמצעות אתרי מידע מקצועי (אתר מומלץ).

לשכת עורכי הדין מציעה מידע מקצועי והרצאות הפונה גם לסטודנטים ואחרים המתעניינים בתחום. המשאבים שלהם כוללים כנסים וסמינרים ברשת, כתבי עת, עדכוני דוא”ל. ניתן לקבל מידע על תיקים בדיני משפחה אחרונים וגישה מקוונת לתיקים הותר פרסומם בלשכת דוברת בתי המשפט. ארגונים אחרים בעלי עניין כגון עמותות לזכויות נשים, גברים והורות.

כשאתה סוקר מידע ממקורות אלה ואחרים, תגלה שדיני המשפחה מציעים אתגרים ותגמולים רבים, אולי שדה רב מימדי זה יהיה חלק גם מהעתיד שלך.

https://jus-tice.co.il/how-to-run-a-successful-law-firm

סיוע משפטי

תקנה 5 (1) לתקנות הסיוע המשפטי, תשל”ג – 1973 (להלן: “תקנות הסיוע המשפטי”), מסמיכה את האגף לסיוע משפטי, באמצעות מחוזות הסיוע המשפטי ברחבי הארץ, להעניק סיוע משפטי בענייני משפחה כפי שאלו מוגדרים בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ”ה-1995. עפ”י החוק הנ”ל “ענייני משפחה” כוללים מגוון נושאים עליהם ניתן לקרוא באתר תחת הכותרת שירותים ותחומי טיפול.

מי זכאי לסיוע משפטי בדיני משפחה?

קיימים שלושה תנאים מצטברים לקבלת סיוע משפטי בתחום דיני המשפחה:

תחום הסיוע – הייצוג או הייעוץ המשפטי קשור לנושאים המנויים בתקנה 5 (1) לתקנות הסיוע המשפטי.

מצב כלכלי: נדרשת זכאות כלכלית, מגיש בקשה לסיוע זכאי לקבלו מבחינה כלכלית לפי מצב ההכנסות ורכוש של האדם הפונה לסיוע.

בתחום דיני המשפחה, להבדיל מתחומים אחרים, נבדקת הכנסתו של מבקש הסיוע בלבד ולא של יתר בני המשפחה המתגוררים עימו, גם כאשר המבקש הוא קטין.
סיכוי משפטי – נמצא כי קיים סיכוי משפטי להליך המבוקש כפי שקבוע בסעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי תשל”ב – 1972.

מבקש הנמצא זכאי לקבלת סיוע משפטי, יקבל במסגרת השירות בין היתר: ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי בהליכים הרלבנטיים, עריכת הסכמי שלום בית, גירושין וכד’ ואישורם בבית המשפט וכן עריכת צוואות.

כמו כן, הסיוע המשפטי מממן, לזכאים לכך כלכלית, את עלות המגשר. תפקיד המגשר הוא לעזור לצדדים להגיע להסכמה בדבר כלל ענייניהם

עורכי דין בתחום דיני משפחה בישראל:

אזור המרכז »»עורך דין משפחה בתל-אביב »»עורך דין משפחה ברמת-גן »»עורך דין משפחה בבני ברק »»עורך דין משפחה בפתח תקווה »»עורך דין משפחה בראשון לציון »»עורך דין משפחה בחולון »»עורך דין משפחה באור יהודה »»עורך דין משפחה בנס ציונה »»עורך דין משפחה בגבעת שמואל »»עורך דין משפחה בגבעתיים »»עורך דין משפחה בקרית אונו »»עורך דין משפחה בראש העין »»עורך דין משפחה ברחובות »»עורך דין משפחה ברמלה »»עורך דין משפחה בסביון »»עורך דין משפחה בעמק חפר »»עורך דין משפחה באזור »»עורך דין משפחה בבת ים »»עורך דין משפחה בבת-ים »»עורך דין משפחה ביהוד »»עורך דין משפחה בלוד »»עורך דין משפחה במודיעין »»עורך דין משפחה בשוהם

https://jus-tice.co.il/how-much-does-a-lawyer-cost

אזור הצפון »»עורך דין משפחה בחיפה »»עורך דין משפחה בעפולה »»עורך דין משפחה בנהריה »»עורך דין משפחה בכפר קרע »»עורך דין משפחה בזכרון יעקב »»עורך דין משפחה בחדרה »»עורך דין משפחה בקרית אתא »»עורך דין משפחה בקרית מוצקין »»עורך דין משפחה בקרית שמונה »»עורך דין משפחה בראש פינה »»עורך דין משפחה בקרית ביאליק »»עורך דין משפחה בפרדס חנה-כרכור »»עורך דין משפחה בקיבוץ לוחמי הגטאות »»עורך דין משפחה בקיסריה »»עורך דין משפחה בקצרין »»עורך דין משפחה בכפר ראמה »»עורך דין משפחה בכרמיאל »»עורך דין משפחה במושב ציפורי »»עורך דין משפחה במעיליא »»עורך דין משפחה בנוף הגליל »»עורך דין משפחה בנצרת »»עורך דין משפחה בסח’נין »»עורך דין משפחה בעכו »»עורך דין משפחה בעמק הירדן »»עורך דין משפחה בטבריה »»עורך דין משפחה בכאבול »»עורך דין משפחה בכפר יאסף »»עורך דין משפחה באום אל פאחם »»עורך דין משפחה באום אל-פחם »»עורך דין משפחה באור עקיבא »»עורך דין משפחה באעבלין »»עורך דין משפחה בבנימינה »»עורך דין משפחה בבענה »»עורך דין משפחה בגליל

בחירת עו”ד
כאשר מתעורר הצורך לשכור עורך דין, ישנן כמה הנחיות שכדאי לשתף את הציבור הרחב. למדנו שרוב האנשים בוחרים עורכי דין על ידי התבוננות בחוויות של חבריהם, מה שעלול להוכיח לעתים קרובות כטעות. מרכיב חשוב בבחירת עורך דין מוסמך הוא פנייה ליותר מעורך דין אחד, ובמידת האפשר, קביעת יותר מראיון אחד.

יש להתחיל את תהליך המיון בפנייה ללשכת עורכי הדין כדי לחפש רשימה של עורכי דין מוסמכים בלשכת עורכי הדין, בתחום העיסוק המתאים. לדוגמה, אנו חברים במדור דיני משפחה של לשכת עורכי הדין במדינה. ניתן לקבל רשימה של עורכי דין לענייני משפחה הרחב לפי דרישות מסוימות.

ב”ג’אסטיס ישראל” ניתן למצוא רשימות של עורכי דין לפי תחומי התמחות, יש לזכור כי תוצאות אלו הן ייצוג של עורכי הדין נבחרים.

לאחר שנבחרו מספר עורכי דין, יש לערוך ראיונות של אותם עורכי דין באופן אישי, או בטלפון. יש לברר לגבי תחומי התמחות לכל עורך דין, תעריפים לשעה ושנות ניסיון. לדוגמה, אם תשאלו עורך דין יכול לציין שהוא עובד כיום אך ורק בדיני משפחה ויש לו נסיון משמעותי בבוררות ובגישור. עורכי דין מומלצים מהרשימה יכולים לציין שהם עורכים גישורים כבר יותר מ-20 שנה, ומייצגים אנשים בסכסוכי גירושין או משמורת כבר יותר מ-35 שנה במצטבר במשרד.

אזור הדרום »»עורך דין משפחה בבאר שבע »»עורך דין משפחה באשדוד »»עורך דין משפחה באשקלון »»עורך דין משפחה בגן יבנה »»עורך דין משפחה בעומר »»עורך דין משפחה בערוגות »»עורך דין משפחה באמונים »»עורך דין משפחה בדימונה »»ערים נוספות »»אזור השפלה והסביבה »»עורך דין משפחה בראשון לציון »»עורך דין משפחה ביבנה »»עורך דין משפחה ברחובות »»עורך דין משפחה ברמלה »»עורך דין משפחה בשוהם »»עורך דין משפחה בכפר רות »»עורך דין משפחה בנס ציונה »»עורך דין משפחה באשדוד

ירושלים והסביבה »»עורך דין משפחה בירושלים »»עורך דין משפחה במודיעין »»עורך דין משפחה בבית-שמש »»עורך דין משפחה בשוהם »»עורך דין משפחה בשורש »»עורך דין משפחה בגבעת זאב »»עורך דין משפחה בגבעת ישעיהו »»עורך דין משפחה באלעד »»עורך דין משפחה בביתר עילית »»עורך דין משפחה בקרני שומרון »»עורך דין משפחה במבשרת ציון »»ערים נוספות »»אזור השרון והסביבה »»עורך דין משפחה בנתניה »»עורך דין משפחה בהרצליה »»עורך דין משפחה בכפר סבא »»עורך דין משפחה בהוד השרון »»עורך דין משפחה ברעננה »»עורך דין משפחה בחדרה »»עורך דין משפחה בטירה »»עורך דין משפחה בנורדיה »»עורך דין משפחה בזכרון יעקב »»עורך דין משפחה באבן יהודה »»עורך דין משפחה בבני ציון »»עורך דין משפחה בפתח תקווה »»עורך דין משפחה בקדימה »»עורך דין משפחה בקיסריה »»עורך דין משפחה ברמות השבים »»עורך דין משפחה ברמת השרון

ערים נוספות »»יהודה ושומרון »»עורך דין משפחה באריאל »»חיפה והקריות »»עורך דין משפחה בחיפה »»

ייעוץ דיני משפחה
שירותי ייעוץ בתיקי דיני משפחה מתחלקים בדרך כלל לשלוש קטגוריות:

אדם המבקש ייעוץ משפטי בנושאים שונים של דיני משפחה עשוי להיפגש באופן פרטי עם עורך דין כדי לדון בשאלותיו בסודיות כדי לקבל הבנה טובה יותר כיצד החוק עשוי להשפיע על מצב.

עורכי דין מומלצים נקראים לעתים קרובות לספק חוות דעת שנייה במקרים של דיני משפחה. לקוחות עשויים גם לרצות לדבר עם עורך דין לתכנון גירושין או פשוט לקבלת מידע כללי על תהליך הגירושין.

צדדים בגישור בדיני משפחה מחזיקים לעיתים קרובות בעורך דין שישמש עורך דין יועץ עצמאי כדי לספק להם ייעוץ משפטי במהלך הליך הגישור ולבחון את ההסכמים המוצעים.

צדדים בוחרים לעתים קרובות לייצג את עצמם בתיקים של דיני משפחה אך מחזיקים בעורך דין להתייעץ עמו על בסיס הצורך, לעיין במסמך ולסייע בהכנת כתבי טענות והכנה לדיונים.

בייצוג עצמי הייעוץ הוא חסוי, הצד מחליט באיזו תדירות לפנות לעורך הדין ובאילו נושאים הוא מעוניין להתייעץ.