דיני משפחה

גירושין

עורך דין מומלץ

בחוק האיטלקי, גירושין נקראים פירוק נישואין, ובמקרה של נישואים דתיים, סיום ההשפעות האזרחיות של הנישואין.

ייחוד של שיטת המשפט האיטלקית הוא שלמעט חריגים נדירים (מקרים פליליים, גירושין או נישואים מחדש של בן הזוג הזר בחו”ל, צריכה , גזר דין של שינוי מין), יש להקדים לגירושין פרידה רשמית שנמשכת לפחות שישה חודשים אם בהסכמה, שנה אחת אם שיפוטית. עם זאת, מותר להציע בקשות לפירוד וגירושין באותו הליך שיפוטי. בחירה זו נובעת מהעובדה שבאיטליה לזוגות רבים יש מגורים רשומים נפרדים מסיבות כלכליות או מקצועיות, שאין להם כל קשר למשבר היחסים הזוגיים. יתר על כן, המחוקק רצה למנוע כל הונאה. מסיבה זו, בניגוד למה שנקבע במערכות אחרות (גרמנית, נורווגית, קנדית, אוסטרלית, ניו זילנד, אירית וכו’), אין די בכך שחיים בנפרד במשך תקופה, אלא בהפרדה מוסמכת (שיפוטית או בהסכמה). נדרש. החוק מאפשר להכריע באופן מיידי על מצב ההפרדה. החל מיום 1.3.2023, ניתן להציע את בקשת הגירושין כבר בתיק הפירוד ותהיה ניתנת להליך מיד עם פקיעת המועדים הנ”ל ולאחר שעונש הפירוד (ולו חלקי) הפך לסופי. אם יש להמשיך את ההליך הרלוונטי לחיוב, בעיות כלכליות או משמורת ילדים, נושאים אלו יטופלו לאחר מתן פסק הדין הלא סופי בפרידה ואולי ייקלטו בתיק הגירושין. גם בהליכי גירושין מתאפשרת פסיקה מיידית במעמד.

משנת 2014, לצורך גירושין בבקשה משותפת כבר אין צורך לפנות לבית המשפט, אך עבור בני זוג ללא ילדים קטינים או חסרי יכולת או בעלי מוגבלות חמורה או שאינם עצמאיים כלכלית ניתן להתקיים עם משותף ומשותף. הכרזה לראש העיר כפקיד מעמד אזרחי של העירייה, בסיוע אופציונלי של עורך דין. בני זוג שלילדיהם יש את הבעיות האמורות יכולים להתגרש באמצעות משא ומתן בסיוע עורך דין אחד לפחות מכל צד, מבלי לפנות לבית המשפט.

עלויות עורכי הדין ומורכבות ההליך השיפוטי הכפול (פירוד וגירושין) הביאו לכך שחלק גדול מהזוגות שנפרדו מהססים לבקש גט. מול מצב זה, ההליך פושט, לא במובן של הימנעות מהצעד הכפול, אלא במובן של זירוז קבלת פרידה וגירושין כאחד.

כך החל משנת 2014 נקבע באופן סופי בחוק כי שני בני הזוג המסכימים הן על גירושין והן על התנאים (לרכוש משותף, שימוש בבית, דמי אחזקה וכדומה), אם אין להם ילדים קטינים או נכים גם אם הם בגירים) הם יכולים להצהיר בלשכת הרישום האזרחית של העירייה על רצונם להתגרש ללא סיוע של עורכי דין ואולי להפקיד שטר המפרט תנאים פיננסיים כלשהם: הגירושין נרשם באופן מיידי ללא כל פורמליות אחרות; במקרה של חוסר הסכמה, הם רשאים לנסות להגיע להסכמה בסיוע עורכי דינם, אולי בסיוע עורך דין שלישי שיועד על ידי מועצת עורכי הדין ; במקרה שלא הושגה הסכמה, שלושת עורכי הדין מגישים לבית המשפט דו”ח בכתב עם כל פרטי המקרה והשופט אחראי רק להחליט על סמך מה שסוכם בדרך זו; במקרה של ילדים קטינים (או ילדים נכים, גם אם הם מבוגרים), ההליך נשאר דומה לזה הקיים. יתרה מזאת, רפורמת קרטאביה משנת 2022 מאפשרת לך לבקש פרידה וגירושין באמצעות בקשה אחת ובהליך יחיד.

כמו כן, צוין כי מספר הפרידות והגירושים שונה בתכלית באזורים שונים של איטליה, החל מ-98 פרידות או גירושים לכל 10,000 תושבים במחוז לודי ועד 17 פרידות או גירושים לכל 10,000 תושבים במחוז קרוטונה.

סמכות שיפוט
על פי סעיף 3 של תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי, החל על תיקים שהוגשו לבית המשפט ב-1 באוגוסט 2022 או אחריו (תקנה 2201/2003 של האיחוד האירופי חלה על תיקים שנפתחו לפני תאריך זה), סמכות השיפוט האיטלקית מבוססת אם:

בני הזוג מתגוררים כרגיל באיטליה או שמקום מגוריהם הרגיל האחרון היה באיטליה (ככל שאחד מהם עדיין מתגורר בה);
המשיב תושב רגיל באיטליה;
במקרה של בקשה משותפת, מי מבני הזוג תושב רגיל באיטליה;
המבקש תושב רגיל באיטליה, ובלבד שהתגורר בה לפחות שנה מיד לפני הגשת הבקשה;
המבקש תושב רגיל באיטליה, ובלבד שהתגורר שם לפחות שישה חודשים מיד לפני הגשת הבקשה והוא אזרח איטלקי; או
שני בני הזוג הם אזרחים איטלקיים.
אם הקריטריונים שנקבעו על ידי תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי אינם רלוונטיים בקביעת תחום השיפוט המוסמך, חל חוק מס’ 218/1995 (המשפט הפרטי הבינלאומי האיטלקי), לפיו קיימת סמכות השיפוט האיטלקית אם (סעיפים 3, 9 ו-32):

לאחד משני בני הזוג אזרחות איטלקית;
חגיגת הנישואין התקיימה באיטליה, עם חגיגה רשמית לפי החוק האיטלקי;
המשיב תושב או מגוריו באיטליה; או
חוקים איטלקיים מקומיים קובעים את סמכות השיפוט האיטלקית.

כל הקריטריונים שפותחו על ידי תקנת האיחוד האירופי והחוק הפרטי הבינלאומי האיטלקי על מנת לבסס סמכות שיפוט סובבים סביב המושגים הבאים.

מקום מגורים רגיל: המקום בו הצד הקים את המרכז הרגיל או הקבוע של האינטרסים שלו. היא מקבלת רלוונטיות כמקום המגורים בפועל (מובן כמקום ההתפתחות הקונקרטית והמתמשכת של החיים האישיים ואולי התעסוקתיים) במועד הגשת הבקשה, ולא המקום המוזכר רשמית במרשם. המושג מגורים רגיל משלב יסוד אובייקטיבי (יציבות) ומרכיב סובייקטיבי (כוונה), ויש לו אופי עובדתי עיקרי, כלומר יש לשחזרו על סמך המקרה הקונקרטי.

אזרחות: המעמד המשפטי של חבר במדינה.

מקום מגורים: המרכז העיקרי של העסק והאינטרסים של אדם. זה לא בהכרח עולה בקנה אחד עם המקום שבו אדם מתגורר דה פקטו.

כל צד יכול לערער על סמכות השיפוט, וכך גם השופט (מיוזמתו). יש להכריע בסוגיית סמכות השיפוט לפני לגופה של התיק, אשר ניתן להכריע רק אם סמכות השיפוט האיטלקית נקבעה כהלכה.

ליס פנדס

לפי סעיף 20 של תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי, כאשר שני הליכים בין אותם צדדים נפתחים בפני בית משפט איטלקי ובפני בית משפט של מדינה חברה אחרת (lis pendens), ואם ההליכים הזרים החלו לפני, בית המשפט האיטלקי (שני) נתפס) יעכב מעצמו את ההליכים עד להקמת סמכותו של בית המשפט הזר (נתפס ראשון). אם נקבעה סמכות השיפוט של בית המשפט הזר, בית המשפט האיטלקי ידחה סמכות שיפוט לטובת בית המשפט הזר. אם סמכותו של בית המשפט הזר נדחתה, השופט האיטלקי יכול להכריע בתיק. כלל זה חל גם אם הליך פרידה והליך גירושין תלויים ועומדים במקביל באיטליה ובמדינה חברה אחרת.

הגורם ששקל השופט האיטלקי על מנת להחליט אם יש להכריע צו עיכוב הוא הקריטריון הכרונולוגי.

מאידך, כאשר בית המשפט שנתפס לראשונה הוא בית משפט של מדינה שאינה חברה (לפי החוק הבינלאומי הפרטי של איטליה), בית המשפט האיטלקי יעכב הליכים אם השופט האיטלקי סבור כי ההחלטה הזרה עשויה להשפיע באיטליה. אם בית המשפט הזר מסרב סמכות שיפוט או אם ההחלטה הזרה אינה יכולה להשפיע באיטליה, השופט האיטלקי יכול להכריע בתיק. כלל זה חל רק אם תלויים ועומדים שני הליכים זהים באיטליה ובמדינה הזרה שאינה חברה, כלומר הוא אינו חל אם הליכי פרידה והליך גירושין תלויים ועומדים בו זמנית.

זוגות חד מיניים

זוגות חד מיניים אינם מורשים להינשא באיטליה, אך הם יכולים להוות איחוד אזרחי. סמכות השיפוט האיטלקית לפירוק איחוד אזרחי נשלטת על ידי החוק האיטלקי הבינלאומי הפרטי, שסעיפים 3 ו-32-רבעון שלו קובעים שסמכות השיפוט האיטלקית נקבעת אם:

המשיב תושב או מגוריו באיטליה;
אחד הצדדים הוא אזרח איטלקי; או
האיחוד האזרחי הוקם באיטליה.

הליך גירושין
עילת גירושין

על מנת שיינתן גירושין, על השופט לוודא כי השיתוף הרוחני והחומרי של בני הזוג התמוסס באופן בלתי הפיך.

במילים אחרות, השופט נדרש לברר את התמוטטות הנישואין הבלתי הפיכה שנגרמה מאחת מהעילות המצוינות בסעיף 3 לחוק מס’ 898/1970 (חוק הגירושין האיטלקי).

ניתן לחלק את עילות הגירושין לשתי קבוצות.

עובדות המתאימות לביצוע פשעים ספציפיים:
אחד מבני הזוג נידון בהרשעות לכל החיים או ארוכות;
גילוי עריות;
פשעים נגד החופש המיני;
פשעים הקשורים לזנות;
רצח או ניסיון רצח של בן הזוג או הילדים האחרים; או
התעללות או פציעות כלפי בן הזוג או הילדים האחרים.
עובדות שאינן עולות בקנה אחד עם התמדה של הקהילה הרוחנית והחומרית של בני הזוג:
תקופה של פרידה משפטית ממושכת;
בן הזוג הזר השיג גט או הצהרת ביטול הנישואין בחו”ל, או כרת נישואים חדשים בחו”ל;
אי השלמת הנישואין; או
אחד מבני הזוג עובר שינוי מין.

רשימה זו גלויה יותר מאשר אמיתית, שכן העילה השכיחה ביותר לגירושין היא פרידה משפטית אישית בלתי פוסקת הנמשכת שישה חודשים במקרה של פרידה הדדית, או שנה במקרה של פרידה שיפוטית.

ניתן לקבל גירושין באמצעות הליך שיפוטי או ADR.

הליך שיפוטי

הליך גירושין כאשר שני הצדדים מבקשים צו הסכמה

אם בני הזוג הגיעו להסכמה לגבי כל תוכן וסעיפי גירושיהם (כגון משמורת ילדים, זכויות ראייה, מזונות, בית וכדומה), הם יכולים להגיש עתירה משותפת לבית המשפט.
אם ההסכם הוגן, בית המשפט פוסק את הגירושין לפי הסכמת הצדדים.

הליך כזה נמשך בדרך כלל כארבעה חודשים.

גירושין בהליך משפטי

אם אין לבני הזוג הסכם ויש צורך בגירושין שיפוטיים, ההליכים מתחלקים לשלושה שלבים.

שלב מקדמי: לאחר הגשת העתירה נקבע דיון. לאחר הדיון הראשון ניתנים צווי ביניים – כלומר אמצעים זמניים ודחופים – (אלה כוללים זכויות ראייה ומזונות לילדים ובסופו של דבר לבן הזוג).

שלב החקירה: ההליכים נמשכים דרך שלב חקירה, עם מספר דיונים בהם ניתנות ראיות (למשל, התייעצויות פסיכולוגיות וגילוי כספי).

החלטה: נקבעת ההחלטה הסופית, שיכולה לאשר או לשנות את צווי הביניים בתוקף עד לאותו רגע.

הליך כזה נמשך בדרך כלל כשנתיים, אם כי תלוי במורכבות המקרה.

הליך הגירושין זהה הן לנישואים דתיים והן לנישואים אזרחיים.

נישואים דתיים מייצרים השפעות אזרחיות באיטליה אם הם נחגגים לפי הטקס הקתולי או אם הם נחגגים באיטליה מול שר דת המוכר באיטליה בהסכם דו-צדדי.

ההבדל היחיד בין הליך גירושין לנישואין דתיים לנישואין אזרחיים נוגע לשם ההליך:

” Cessazione degli effetti civili del matrimonio ” אם הנישואין נחגגו בפני כומר קתולי או שר דת עם הסכם דו-צדדי עם המדינה; או
” Scioglimento del matrimonio ” אם הנישואין נערכו בעירייה או מול שר דת ללא הסכם דו-צדדי עם המדינה.
שרות

על פי הכללים האיטלקיים (חוק סדר הדין האזרחי של איטליה), השירות מטופל על ידי עורך דין.

כאשר יש להעביר מסמך שיפוטי לחו”ל ומדינה חברה מעורבת, תקנה 1393/2007 של האיחוד האירופי חלה.

כאשר יש להעביר מסמך שיפוטי לחו”ל ומדינה שאינה חברה מעורבת, חלה אמנת השירות של האג משנת 1965.

כאשר אמנת השירות של האג אינה חלה ואין הסכמים דו-צדדיים, על פי הכללים האיטלקיים (חוק סדר הדין האזרחי האיטלקי) השירות מתבצע בדואר רשום הממוען לנמען, ועותק של המסמך נמסר גם ל- משרד החוץ (סעיף 142 לחוק סדר הדין האזרחי האיטלקי).

יישוב סכסוכים חלופי

תרגול שיתופי (“Convenzione di negoziazione assistita”)

כפי שנפסק בצו חוק מס’ 132/2014 שהומר לחוק מס’ 162/2014, הליך זה מציע אפשרות לבני הזוג להתגרש על ידי הגעה להסכמה הדדית, ללא הגשת עתירה לבית המשפט אלא בסיוע (חובה) של עורך דין. רק.

הנוהל ישים הן בנוכחות והן בהיעדר ילדים.

יש צורך בשיתוף פעולה נרחב של הצדדים, חשיפת נכסיהם ו(כמעט) היעדר סכסוך.

ההסכם אליו הגיעו הצדדים בסיוע עורך הדין נתון לביקורת של התובע הציבורי: הסכם יאושר אם הוא לטובת הילדים.
אם אין ילדים, בדיקת התובע הכללי היא רשמית בלבד.

לאחר שההסכם אושר והוגש לרשומות הציבוריות האיטלקיות, יש לו אותן השפעות כמו צו בית משפט.

הסכם נחתם בפני ראש העיר

כפי שנפסק בצו חוק מס’ 132/2014 שהומר לחוק מס’ 162/2014, הליך זה מאפשר לצדדים להתגרש על ידי הגעה להסכמה הדדית, ללא הגשת עתירה לבית המשפט. סיוע של עורך דין אינו חובה.

הנוהל חל רק בהעדר ילדים, והוא אינו יכול לכלול סעיף כלשהו הנוגע להעברת נכסים כלשהם בין בני הזוג.

המחאה של ראש העיר היא רשמית בלבד.

לאחר שההסכם אושר והוגש לרשומות הציבוריות האיטלקיות, יש לו אותן השפעות כמו צו בית משפט.

תהליכים אחרים

שימו לב כי ישנם תהליכים נוספים ביחס לסיום נישואין באיטליה.

לדוגמה, על פי הקוד האזרחי האיטלקי, בני הזוג יכולים לקבל ביטול או בטלות של נישואים אזרחיים, שההליכים בגינם הם הליכים אזרחיים רגילים. זה אמור לקרות אם:

לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק האיטלקי לכושר זוגיות (כלומר, היותו לא נשוי, היותם בוגרים, שאינם קרובי משפחה, לא הואשמו ברצח בעל/אשתו הקודמים של בן הזוג השני);
היה סגן של הסכמה;
לצדדים לא הייתה כשרות משפטית; או
הנישואים היו מדומים.

אם הנישואין נחגגו על פי הטקס הקתולי, ניתן לפסוק את בטלות הנישואין גם על ידי בתי הדין הכנסייתיים. החלטת בית הדין הכנסייתי חייבת להיות מוכרת באיטליה בהליכים ל”הוצאה לפועל” של ההחלטה, המתקיימים מול בית המשפט לערעורים של המקום בו נערכו הנישואין.

הפרדה שיפוטית אינה מסיימת את הנישואין. לגופו של עניין, הצדדים נשארים נשואים בעוד שחלק מחובות הנישואין מתבטלות (כלומר, חובת החיים המשותפים והנאמנות), אחרים שורדים (כלומר, חינוך ושמירה על הילדים) ואחרות משתנות (כלומר, שמירה על בן הזוג.. בתקופת הפרידה המשפטית, האישה יכולה להמשיך להשתמש בשם המשפחה של הבעל שנרכש עם הנישואין. משטר קהילת הנכסים (אם חל על הנישואין) מסתיים. זכויות הירושה שורדות.

הליכי הפרידה המשפטית דומים מאוד להליכי הגירושין שפורטו לעיל.

זוגות חד מיניים

זוגות חד מיניים אינם מורשים להינשא באיטליה, אך יכולים להוות איחוד אזרחי. האיחוד האזרחי מסתיים כאשר אחד הצדדים מצהיר על נכונותו לסיים את האיחוד האזרחי בפני הרשם. לאחר שלושה חודשים מוגשת עתירה לבית המשפט על ידי עורך דין.
במהלך הדיון מתבקשים שני הצדדים לאשר את נכונותם לפירוק האיחוד האזרחי.

ניתן להחליף את השלב השיפוטי בפרקטיקה השיתופית.

כספים

סמכות שיפוט
נושאי הכספים כוללים:

חובות תחזוקה; ו
משטר הרכוש הזוגי.
העילות לסמכות השיפוט לפתיחת הליכים כספיים נשלטות על ידי שתי תקנות אירופיות שונות.

חובות תחזוקה

על פי סעיף 3 של תקנה 4/2009 של האיחוד האירופי, סמכות השיפוט האיטלקית נקבעת אם:

הנתבע מתגורר רגיל באיטליה;
הנושה תושב רגיל באיטליה;
לבתי המשפט באיטליה יש סמכות לדון בהליכים הנוגעים למעמד אם העניין הנוגע למזונות הוא נלווה להליכים אלה (אלא אם כן סמכות השיפוט מבוססת אך ורק על אזרחותו של אחד הצדדים); או
לבתי המשפט באיטליה יש סמכות לדון בהליכים הנוגעים לאחריות הורית אם העניין הנוגע למזונות הוא נלווה להליכים אלה (אלא אם כן סמכות השיפוט מבוססת אך ורק על אזרחותו של אחד הצדדים).
סעיף 4 לתקנה 4/2009 של האיחוד האירופי נותן לצדדים את האפשרות לבחור בבתי משפט איטלקיים כמוסמכים בענייני חובות מזונות בין בני זוג/בני זוג לשעבר (electio fori). ניתן לבחור בבתי משפט איטלקיים אם:

יש להם סמכות ליישב את הסכסוך בענייני אישות; או
איטליה היא המדינה החברה של מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג לתקופה של שנה לפחות.

תנאים אלה צריכים להתקיים במועד כריתת הסכם בחירת בית המשפט או במועד הפנייה לבית המשפט. הסכם בחירת בית המשפט יהיה בכתב.

בתי המשפט באיטליה יכולים גם לדון בתביעות כספיות לאחר גירושין זרים.

הסעיפים המוזכרים בגירושי חוץ לגבי מזונות (לטובת הילדים או לטובת בני הזוג) ניתנים תמיד לתיקון אם:

הגירושין מוכרים באיטליה;
נקבעה תחום השיפוט האיטלקי;
נוצרות נסיבות חדשות; או
מזונות בני זוג לא נקבעו כסכום חד פעמי.
משטר ממון זוגי

סמכות השיפוט בענייני משטר רכוש הזוגי מוגדרת בתקנה 1103/2016 של האיחוד האירופי, החלה על הליכים משפטיים שנפתחו ב-29 בינואר 2019 או לאחר מכן.

על פי סעיף 5 לתקנה, כאשר בתי המשפט באיטליה נתפסים כדי להכריע בבקשה לגירושין על פי תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי, לבית משפט איטלקי תהיה סמכות לפסוק בעניינים הקשורים למשטר הרכוש בין בני זוג הנובעים בקשר לבקשה זו.

אף על פי כן, סמכות השיפוט האיטלקית בעניינים הנוגעים למשטר הרכוש הזוגי תהיה כפופה להסכם של בני הזוג כאשר בתי המשפט האיטלקיים שנתפסו לפסוק בבקשה לגירושין הם:

בתי המשפט של המדינה שבה המבקש מתגורר רגיל והמבקש התגורר שם שנה לפחות מיד לפני הגשת הבקשה;
בתי המשפט של המדינה שהמבקש אזרח בה והמבקש מתגורר בה רגיל והתגורר שם שישה חודשים לפחות מיד לפני הגשת הבקשה;
נתפס במקרים של המרת פירוד משפטי או גירושין; או
נתפס במקרים של סמכות שיפוט.

כל צד יכול לערער על סמכות השיפוט, וכך גם השופט (מיוזמתו).
יש להכריע בסוגיית סמכות השיפוט לפני תום התיק, אשר ניתן להכריע רק אם סמכות השיפוט האיטלקית נקבעה כהלכה.

ליס פנדס

כפי שקורה בהליכים הנוגעים למעמד, גם בהליכים הנוגעים לחובות מזונות ומשטר רכוש ממון, כאשר הליכים הנוגעים לאותה עילת תביעה ובין אותם צדדים מתנהלים בבתי המשפט של מדינות חברות שונות, כל ערכאה אחרת מלבד בית המשפט. נתפס ראשון יעכב, מיוזמתו, את ההליכים עד למועד שבו תתקבע סמכות השיפוט של בית המשפט שנתפס לראשונה (סעיף 12 לתקנה 4/2009 של האיחוד האירופי וסעיף 17 לתקנה 1103/2016 של האיחוד האירופי).

כאשר נקבעה סמכותו של בית המשפט שנתפס לראשונה, כל בית משפט אחר ידחה סמכות לטובת אותו בית משפט.

הכלל הנזכר לעיל בדבר הלינה תלויה אינו חל אם בית המשפט שנתפס לראשונה הוא של מדינה שאינה חברה, ובמקרה זה מנגנון הלינה תלויה מוסדר בסעיף 7 לחוק מס’ 218/1995.

הליך בית המשפט
אחזקת בן זוג

סוגיה כספית מבחינת מזונות בין בני זוג נדונה במסגרת הליכי פרידה או גירושין משפטיים. שופט הפירוד/גירושין יכול להעניק מזונות רק כסכום המשולם מדי חודש.

להלן חלים על מזונות בני זוג.

אם בני הזוג מגיעים להסכמה, הם יכולים להגיש עתירה משותפת לבית המשפט. אם ההסכם הוגן, בית המשפט פוסק בסוגיות כספיות בהתאם להסכמת הצדדים. הליכים כאלה נמשכים בדרך כלל כארבעה חודשים.

אם לבני הזוג אין הסכם ויש צורך בהליך שיפוטי, ההליך מתחלק לשלושה שלבים:
שלב מקדמי: לאחר הגשת העתירה נקבע דיון. לאחר הדיון הראשון ניתנים צווי ביניים;
שלב החקירה: ההליכים נמשכים בשלב חקירה עם מספר דיונים בהם ניתנות ראיות (למשל, גילוי כספי); ו
החלטה: ההחלטה הסופית נשלטת ויכולה לאשר או לשנות את צווי הביניים בתוקף עד אותו רגע.
הליכים כאלה נמשכים בדרך כלל כשנתיים (אך זה תלוי במורכבות המקרה).

חלוקת נכסים

על מנת לחלק את נכסיהם המשותפים (אם יש), על בני הזוג להגיש עתירה לבית המשפט, בנפרד מהליכי פרידה או גירושין משפטיים.

שרות

על פי הכללים האיטלקיים (חוק סדר הדין האזרחי של איטליה), השירות מטופל על ידי עורך דין.

כאשר יש להעביר מסמך שיפוטי לחו”ל ומדינה חברה מעורבת, תקנה 1393/2007 של האיחוד האירופי חלה.

כאשר יש להעביר מסמך שיפוטי לחו”ל ומדינה שאינה חברה מעורבת, חלה אמנת השירות של האג משנת 1965.

כאשר אמנת השירות של האג אינה חלה ואין הסכמים דו-צדדיים, לפי הכללים האיטלקיים (חוק סדר הדין האזרחי של איטליה) השירות מתבצע בדואר רשום הממוען לנמען, ועותק של המסמך נמסר גם למשרד לענייני חוץ (סעיף 142 לחוק סדר הדין האזרחי האיטלקי).

חלוקת נכסים
משטר ממון זוגי

משטר רכוש ממון חולש על רכוש שנרכש על ידי בני הזוג במהלך הנישואין. החוק האיטלקי קובע שני סוגים שונים של משטר רכוש זוגי:

” Comunione dei beni ” (משטר קהילת הנכסים); ו
” Separazione dei beni ” (משטר הפרדת נכסים).

משטר הרכוש הזוגי החל על הנישואין אינו מפריע להשלכות של פירוד/גירושין משפטיים בין בני הזוג מבחינת חובות המזונות.

משטר רכוש הזוגיות הסטטוטורי הוא משטר קהילת הנכסים (סעיף 159 של הקוד האזרחי האיטלקי) והוא חל אם בני הזוג אינם מביעים בחירה שונה. על פי סעיף 177 לקוד האזרחי האיטלקי, כל הרכוש שנרכש על ידי בני הזוג לאחר נישואיהם, בין אם בנפרד ובין אם ביחד, הוא חלק מקהילת הרכוש, למעט רכוש אישי כלשהו (כגון נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה, או חפצים אישיים או נכסים המשמשים להפעלת מקצועו של בן הזוג). הנכסים שרכש כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין נשארים רכוש אישי גם אם חל משטר קהילת הנכסים.

משטר הפרדת הנכסים שונה לחלוטין ממשטר ברירת המחדל: אם נבחר משטר הפרדת הנכסים, כל אחד מבני הזוג שומר על בעלות בלעדית ועל הזכות להשתמש ולנהל רכוש שנרכש לפני ואחרי הנישואין ללא כל יוצא מן הכלל (סעיף 215 של האיטלקית קוד אזרחי). רק מטלטלין שלא הוכחה בבעלותם הבלעדית נחשבים כרכוש משותף (סעיף 219 לקוד האזרחי האיטלקי).

בעת פטירת אחד מבני הזוג או בעת הפירוד המשפטי, משטר ציבור הנכסים מתפרק ובני הזוג אמורים לחלק את הרכוש המשותף, אם יש, שווה בשווה (50/50). חלוקת הנכסים המשותפים בסופו של דבר של בני הזוג חייבת להיעשות בהליכים רגילים (לא במסגרת הליכי פרידה/גירושין משפטיים).

אם חל משטר הפרדת הנכסים, החוק האיטלקי אינו מאפשר חלוקה שוויונית של הנכסים בין בני הזוג בעת גירושין. המשמעות היא שבמהלך הליכי פרידה או גירושין משפטיים, אם חל החוק האיטלקי, אין לשופט סמכות לפצל או להקצות מחדש נכסים או משאבים בין בני הזוג.

בחירת משטר

באיטליה ניתן לבחור בכל עת את משטר הרכוש הזוגי. על פי סעיף 162 של הקוד האזרחי האיטלקי, הבחירה במשטר הפרדת הרכוש עשויה להיות:

הוכרז במהלך חגיגת הנישואין; או
נעשה לפני הנישואין או לאחר הנישואין עצמם, על ידי עריכת שטר ספציפי בשם ” Convenzione di separazione dei beni “.
על מנת להיות תקף, ” כנס ” שכזה חייב להיערך כשטר נוטריוני בנוכחות שני עדים.
אם ההסכם לא נכרת כשטר ציבורי (כלומר שהוא אינו עומד בדרישות הצורה הכלולות בסעיף 162 של הקוד האזרחי האיטלקי), הוא בטל ומבוטל.

אמון

אמנת האג בדבר הדין החל על נאמנויות והכרה בהן שנחתמה ב-1 ביולי 1985 נכנסה לתוקף באיטליה ב-1 בינואר 1992. עם זאת, נאמנויות אינן מוסדרות בחוק האיטלקי, וגישת בתי המשפט אליהן אינה ודאית למדי.

אחזקה של בן זוג
סכום ששולם מדי חודש

כפי שצוין הליך בית המשפט, ההחלטה היחידה ששופט איטלקי יכול לקבל בנושאים כספיים היא מתן תשלום מזונות חודשי, הן בפרידה משפטית והן בגירושין: בן הזוג החלש יותר (באופן כללי, האישה) זכאי לקבל מזונות בני זוג. מהחזק יותר אם יש חוסר פרופורציה כלכלית ביניהם.

מזונות בני זוג שניתנה על ידי השופט האיטלקי במהלך הליכי פרידה/גירושין משפטיים, אין לה היקף לחלוק או לחלק את העושר והנכסים של בני הזוג.

מזונות בני זוג הניתנים במסגרת הליכי פרידה משפטיים נקראים ” assegno di mantenimento ” (סעיף 156 לקוד האזרחי האיטלקי) ויש לה תפקיד סיוע. היא משמשת למתן תמיכה כלכלית לבן הזוג החלש – שאין לו אמצעים או שאינו מסוגל להשיגם – כדי שיוכל לשמור על רמת החיים ממנה נהנו במהלך הנישואין. מזונות בני זוג במהלך פרידה משפטית אינם ניתנים אם התובע נחשב “אשם” בפרידה.

מזונות הניתנים במסגרת הליכי גירושין נקראים ” assegno divorzile ” (סעיף 5 לחוק מס’ 898/1970 – חוק הגירושין האיטלקי). באיטליה, החלטת אבן דרך של בית המשפט העליון באיטליה (החלטה מס’ 18287/2018) שינתה את עילות המזונות של בני הזוג במקרה של גירושין. בית המשפט העליון קבע כי יש להעניק לבני הזוג מזונות במהלך גירושין לטובת בן הזוג החלש על מנת לאפשר לו להתקיים. במידה וקיים חוסר פרופורציה בין כספי בני הזוג ובין בן הזוג החלש אין אמצעים הולמים ואינו יכול להשיגם מסיבות אובייקטיביות, השופט מעניק מזונות לבני הזוג, תוך התחשבות בקריטריונים כגון תרומת הצדדים להגדלת נכסי המשפחה. והרווחה, הקורבנות שהקריב בן הזוג החלש לטובת המשפחה (למשל ויתור על עבודה על מנת לטפל בילדים), כושר עבודתם וגילם ומשך הנישואין. המשמעות היא שלמזונות גירושין באיטליה יש כעת אופי מפצה וגם פונקציית סיוע.

הן בהליכי פרידה משפטית והן בהליכי גירושין פוסק השופט את צו הביניים הכספי לאחר הדיון הראשון. צו זה תקף במהלך כל ההליך עד להחלטה הסופית (כאשר ניתן לאשרו או לשנותו על בסיס תוצאת החקירה על כספי בני הזוג שנעשתה במהלך ההליך).

בהיעדר מחשבון/טבלה/אחוזים סטנדרטיים, כמות המזונות מבני הזוג תלויה בשיקול דעתו של השופט. אין הגבלה מקסימלית על התחזוקה שניתן להזמין.

מסירת מידע

על מנת להעניק מזונות לבני זוג, הצדדים מחויבים למסור את כל המידע הרלוונטי על הכנסתם או נכסיהם. בפרט, על בני הזוג לספק ראיות להחזרי מס משלהם לשלוש השנים האחרונות. בתי משפט רבים באיטליה דורשים מבני הזוג להגיש גם “טופס גילוי”, בו כל אחד אמור לציין את הדברים הבאים, בנוסף להכנסותיו ולנכסיו לפי דוחות המס שלו:

נכסי מקרקעין;
סכומים שהופקדו בחשבונות בנק או הושקעו בתארי תיקים;
בעלות על חברות;
בעלות על כלי רכב וסירות;
עוזרות בית;
פוליסות ביטוח;
חברות במועדונים ועמותות;
זמינותם של נכסים להשכרה;
רישום ילדים לבתי ספר פרטיים; ו
בעלות על חיות מחמד.

כאשר הראיות שמסרו בני הזוג מתערערות, השופט יכול להורות על המשך חקירה של הכנסתם ונכסיהם, בסיוע רשויות המס במידת הצורך.

יתרה מכך, השופט רשאי להסיק מתשובות הצדדים במהלך חקירתם הרשמית, מסירובו הבלתי מוצדק לאפשר בדיקות ומהתנהגותם במהלך ההליך (סעיף 116 לחוק סדר הדין האזרחי האיטלקי).

שינוי

תמיד ניתן לבקש שינוי של מזונות פרידה משפטית/גירושין אם נסיבות בני הזוג או המשפחה משתנות.

בבואו לקבל את החלטתו בדבר מזונות בן זוג, אמור בית המשפט להסביר את נימוקי ההחלטה עצמה, שהינה אפקטיבית “rebus sic stantibus”; לבקשת כל אחד מהצדדים, אם נימוקי ההחלטה ישתנו על סמך עובדות חדשות שהתפתחו באופן בלתי צפוי לאחר קבלת ההחלטה (למשל, הרעה במצבו הכלכלי של החייב או שיפור במצבו הכלכלי של התובע), רשאי בית המשפט לשנות מזונות בני זוג.

צווים כספיים הנוגעים למזונות בני זוג שניתנו במהלך הליכי פרידה משפטית או גירושין לעולם אינם סופיים אלא אם כן בוצע תשלום של סכום חד פעמי (סעיף 5, סעיף 8 לחוק מס’ 898/1970 – חוק הגירושין האיטלקי).

סכום חד פעמי

תשלום סכום חד פעמי (המכונה תשלום ” una tantum “) במקום מזונות תקופתית יכול להסכים רק על ידי הצדדים עצמם ורק ברגע הגירושין (לא ברגע של פרידה משפטית). השופט אינו יכול להורות על תשלום סכום חד פעמי מיוזמתו; עם זאת, כדי שהסכום החד-פעמי עליו הסכימו הצדדים יעצור סופית כל תביעה כספית בין בני הזוג, על השופט לוודא כי סכומו הוגן (המחאה הזו היא, ככלל, פורמלית בלבד).

הסכמי ממון ואחרי נישואין
הסכמים לפני/אחרי נישואין העוסקים בהשפעות של פרידה/גירושין משפטיים עתידיים (מבחינת זכויות המזונות) בטלים באיטליה.

ההחלטות האחרונות בעניין זה כוללות את בית המשפט העליון, 30 בינואר 2017 מס’ 2224 ובית המשפט העליון, 26 באפריל 2021 מס’ 11012.

ניתן לסכם את הפרספקטיבה המגבילה והנימוקים נגד תקפותם של הסכמים לפני/אחרי נישואין כדלקמן:

השפעות הגירושין הן השפעות הנישואין;
השפעות הנישואין מוסדרות באיטליה בסעיף 160 לחוק האזרחי האיטלקי, המונע מבני זוג להתקשר בהסכמים שיש בהם כדי ויתור או שינוי בזכויות ובחובות הנובעות מהנישואין; ו
לפיכך, בני הזוג אינם יכולים להתקשר בתוקף בהסכם לגבי זכויות מזונות לאחר גירושין.

הסכמים בבחינת פירוד/גירושין עתידיים נחשבים כמנוגדים לסדר הציבורי שכן הם פוגעים בעקרון אי-הסחירות של זכויות בענייני אישות.

בכל מקרה, סוגיית בטלות הסכמי טרום/אחרי נישואין היא נושא לדיון חוזר באיטליה, ואנשי אקדמיה מסויימים הסיתו לא אחת את בתי המשפט לשנות את הפרשנות המאוחדת. בשנים האחרונות נרשמו כמה סימנים בודדים של פתיחות (בעיקר: בית המשפט בטורינו, 20 באפריל 2012 ובית המשפט העליון, 26 באפריל 2021 מס’ 11012), ולא נשלל שינוי בעמדת הרוב של בתי המשפט לטובת גישה חדשה ומודרנית יותר.

בעוד שהסכמים לפני/אחרי נישואין (העוסקים בהשפעות של פרידה/גירושין משפטית עתידיים) בטלים באיטליה, מתקבלת הבחירה במשטר הרכוש הזוגי (המשטר השולט ברכוש שנרכש על ידי בני הזוג במהלך הנישואין). על פי חוק ואינו מפריע להשלכות של פירוד/גירושין משפטיים בין בני הזוג: משטר הרכוש הזוגי והשפעות הפירוד/גירושין משפטיות הם נושאים שונים שיש לדון בהם בנפרד.

מגורים משותפים
השיטה האיטלקית אינה מאפשרת חלוקה שוויונית של נכסים בין זוגות לא נשואים (אפילו מאותו המין) ברגע התמוטטות הקשר. המשמעות היא שאם חל החוק האיטלקי, אין לשופט סמכות לפצל או להקצות מחדש נכסים או משאבים בין הצדדים.

אם קיימים נכסים משותפים (כלומר, נכסים שנרכשו במשותף על ידי השותפים), כל צד יכול לבקש את חלוקת הנכסים הללו.

יתרה מכך, על פי חוק מס’ 76/2016, ניתן לחתום על “הסכם לחיים משותפים” (גם בני אותו המין) (כמעשה ציבורי מול נוטריון או כהסכם פרטי המאושר על ידי עורך דין, בשני המקרים הרשומים בעירייה) תוך ציון בחירת המשטר הרכושי והצפי לזכויות וחובות כספיות ביניהם.

לגבי זוגות לא נשואים, שופט איטלקי אינו יכול לפסוק מזונות (בתשלום חודשי) לאחד הצדדים מאחר שצדדים לא נשואים אינם יכולים לבקש תמיכה כספית זה מזה, לא משנה כמה זמן הם ביחד (הצדדים זכאים רק לבקש עבור מזונות לילדים, שאינה מושפעת מהאם ההורים היו נשואים או לא).

בכל מקרה, אם אחד הצדדים נמצא במצב של צורך עם התמוטטות הקשר, השופט יכול לפסוק מזונות לתקופה פרופורציונלית למשך הקשר.
מזונות לא יעלו על מה שמועיל למימון הישרדותו של המוטב.

אכיפה
אם לא משולמת מזונות בן זוג על ידי בן הזוג המחויב בכך, ניתן לאכוף אשראי מזונות, כזיכויים רגילים, באמצעות הוצאה לפועל של נכסי החייבים.

תשלום מזונות בן זוג באיטליה מובטח בשיטות הבאות המפורטות בסעיף 156 של הקוד האזרחי האיטלקי להפרדה משפטית ובסעיף 8 לחוק מס’ 898/1970 (חוק הגירושין האיטלקי) לגירושין:

ערבויות אמיתיות או אישיות;
רישום המשכנתא החוקית על מקרקעין;
תפיסת נכסים; או
צו נגד החייב צד ג’ של בן הזוג (מעסיק, שוכר וכו’) לשלם לבן הזוג המוטב ישירות.
תקנה 4/2009 של האיחוד האירופי מסדירה את האכיפה של צווים פיננסיים בינלאומיים, כדלקמן:

לפי סעיף 17, החלטה שניתנה במדינה חברה המחוברת לפרוטוקול האג משנת 2007 הניתנת לאכיפה באותה מדינה תהיה אכיפה במדינה חברה אחרת ללא צורך בהכרזה על אכיפה; ו
על פי סעיף 26, החלטה שניתנה במדינה חברה שאינה מחויבת לפרוטוקול האג משנת 2007 וניתנת לאכיפה באותה מדינה תהיה אכיפה במדינה חברה אחרת כאשר, לבקשת צד מעוניין כלשהו, ​​היא הוכרזה כאכיפה שם (ההליכים שההוצאה לפועל תתקיים בפני בית המשפט לערעורים).
סעיף 67 לחוק מס’ 218/1995 (החוק הפרטי הבינלאומי האיטלקי) קובע כי ההוצאה לפועל לאכיפה מתבקשת אם ההחלטה ניתנת במדינה שאינה חברה.

גישה למדיה ושקיפות
התקשורת והעיתונות מסוגלות לדווח על ענייני דיני משפחה, אך יש להגדיר את שמות הצדדים כדי להגן על זכותם לפרטיות (זה לא תמיד קורה בפועל).

יישוב סכסוכים חלופי
מבחינת מנגנונים מחוץ להליך בית המשפט כדי לסייע לצדדים בפתרון המחלוקות הפיננסיות שלהם, החוק האיטלקי מכיר את הגישור והפרקטיקה השיתופית (” Convenzione di negoziazione assistita “).

בוררות בענייני דיני משפחה אינה מותרת כיום באיטליה.

תרגול שיתופי (“Convenzione di Negoziazione Assistita”)

בכל הנוגע לפרקטיקה השיתופית, ההליך – שנפסק בצו חוק מס’ 132/2014 שהומר לחוק מס’ 162/2014 – מציע אפשרות לבני הזוג להתגרש על ידי הגעה להסכמה הדדית, ללא הגשת עתירה לבית המשפט אלא עם סיוע (חובה) של עורך דין בלבד.

הנוהל ישים הן בנוכחות והן בהיעדר ילדים. יש צורך בשיתוף פעולה נרחב של בני הזוג, חשיפת נכסי הצדדים ו(כמעט) היעדר סכסוך בין בני הזוג.

ההסכם אליו הגיעו הצדדים בסיוע עורך הדין נתון לביקורת של היועץ המשפטי, ותאושר אם זה לטובת הילדים. אם אין ילדים, בדיקת התובע הכללי היא רשמית בלבד.

ברגע שההסכם מאושר ומוגש לרשומות הציבוריות האיטלקיות, הוא מייצר את אותן השפעות כמו צו בית משפט.

גישור

לעניין הגישור (הנשלט בצו חקיקה מס’ 28/2010), ההליך מנוהל על ידי אדם שלישי וחסר פניות (מגשר), המנסה לפתור את המחלוקת בין הצדדים וגם מציע כמה פתרונות.

אם הושג הסכם, הוא מייצר את אותן ההשפעות כמו צו בית משפט ברגע שהוא מאושר על ידי בית המשפט.

שיטות ADR מוצעות על ידי בתי המשפט. הצדדים רשאים לבחור אם הם מעדיפים לבצע הליך ADR או הליכים שיפוטיים סטנדרטיים.

בכל מקרה, עורכי הדין המסייעים לבני הזוג מחויבים על פי החוק האיטלקי להודיע ​​להם שהם יכולים לנסות לפתור את הסכסוך באמצעות ADR, לפני תחילת כל הליכים.

ילדים

סמכות שיפוט
על פי סעיף 7 של תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי, סמכות השיפוט האיטלקית בעניינים של אחריות הורית מבוססת אם הילד מתגורר רגיל באיטליה בזמן תפיסת בית המשפט.

ככלל, כדי לשמור על טובת הילד (שהוא הגורם העיקרי שבית המשפט לוקח בחשבון בעת ​​קביעת סמכות השיפוט), סמכות השיפוט נקבעת תחילה על פי קריטריון הסמיכות, שכן השופט הקרוב ביותר מבחינה גיאוגרפית למקום מגוריו הרגיל של הקטין נמצא במקום. המצב הנוח ביותר להערכת אמצעים שיש לנקוט לטובת הקטין.

מקום מגוריו הרגיל של הקטין הוא המקום בו נמצא באופן קונקרטי מרכז חייהם ומערכות היחסים שלהם, והמקום בו יש לילד השתלבות מסוימת בסביבה חברתית, חינוכית ומשפחתית. המגורים הרגילים אינם תואמים את המקום בו הילד נמצא פיזית או רשום בלבד. לשופט יש שיקול דעת רחב בעניין זה.

חריגים

ישנם כמה חריגים לכלל כללי זה.

מעבר חוקי (סעיף 8): בתי המשפט של המדינה החברה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של הילד ישמרו על סמכות השיפוט למשך שלושה חודשים לאחר המעבר החוקי, לשנות החלטה בדבר זכויות הגישה שניתנו באותה מדינה חברה לפני העברת הילד, בתנאים מסוימים. נפגשו.

מהלך שגוי (סעיף 9): בתי המשפט של המדינה החברה שבה הילד היה תושב רגיל מיד לפני ההרחקה או ההחזקה שלא כדין ישמרו על סמכות השיפוט שלהם עד שהילד רכש מקום מגורים רגיל במדינה חברה אחרת ומתמלאים תנאים מסוימים.

בחירת בית משפט (סעיף 10): לבתי המשפט של מדינה חברה יש סמכות שיפוט אם:
לילד יש קשר מהותי עם אותה מדינה חברה;
הצדדים, כמו גם כל בעל אחריות הורית אחרת, הסכימו בחופשיות על סמכות השיפוט, לכל המאוחר במועד שבו נתפס בית המשפט, או קיבלו במפורש את סמכות השיפוט במהלך ההליך; או
הפעלת סמכות השיפוט היא לטובת הילד.

העברת סמכות שיפוט לבית משפט של מדינה חברה אחרת (סעיף 12): בית המשפט של מדינה חברה בעלת סמכות שיפוט על בסיס הקריטריונים של התקנה יכול לבקש מבית המשפט של מדינה חברה אחרת לקבל סמכות שיפוט אם הוא סבור שבית משפט של מדינה חברה אחרת שאיתה יש לילד קשר מסוים תהיה במצב טוב יותר להעריך את טובת הילד במקרה הספציפי.

לבסוף, על פי סעיף 11 של תקנה 1111/2019 של האיחוד האירופי, כאשר לא ניתן לקבוע את מקום המגורים הרגיל של ילד ולא ניתן לקבוע את סמכות השיפוט על בסיס הסכם בחירת בית משפט, לבתי המשפט באיטליה יש סמכות שיפוט אם הילד נמצא באיטליה.

ביחס לילדים שאינם מתגוררים במדינה חברה באיחוד האירופי, סמכות השיפוט בענייני אחריות הורית נשלטת על ידי אמנת האג מ-19 באוקטובר 1996 בדבר סמכות שיפוט, חוק ישים, הכרה, אכיפה ושיתוף פעולה בכל הקשור לאחריות הורית ואמצעים למען הגנת ילדים, אשר איטליה אישרה ב-2015.

הליך בית המשפט: הסדרי ילדים ומזונות ילדים

הסדרי ילדים
הסדרי אחריות הורית כוללים:

משמורת;
מיקום; ו
זכויות ביקור.

אם ההורים נשואים, נושאי אחריות הורית מוכרעים במסגרת הליכי פרידה וגירושין משפטיים. במידה וההורים מסכימים בסוגיות של אחריות הורית והשופט סבור כי הסכם ההורים נותן מענה לטובת הילדים, ההסכם יאושר על ידי השופט במסגרת ההחלטה הסופית המכריעה על פירוד/גירושין. במידה וההורים אינם מסכימים בסוגיות האחריות ההורית, ההחלטה בעניין האחריות ההורית נתונה בידי השופט המכריע את החלטת הפרידה/הגירושין המשפטית.

אם ההורים אינם נשואים, מתחילים הליכים הנוגעים לסוגיות ילדים בלבד.

להערכת האינטרס של הילדים ובהחלטות הנוגעות לאחריות הורית, השופט יכול לבקש את עזרתו של פסיכולוג שמונה לשם מתן דיווח על המשפחה והקשר בין חבריה.

משמורת

משמורת משותפת היא ברירת המחדל באיטליה, לפיה שני ההורים ממשיכים לממש אחריות הורית כלפי הילדים. על פי סעיף 337-ter של הקוד האזרחי האיטלקי, החלטות בענייני אחריות הורית חייבות להיות מטרתן העיקרית להגן על האינטרס של הילדים לשמור על מערכות יחסים חזקות ותכופות ככל האפשר עם שני ההורים ועם שתי המשפחות. משמורת משותפת פירושה שההחלטות החשובות ביותר מבחינת חיי הילדים (בית ספר, חינוך, בריאות, עיר מגורים, דת וכו’) מתקבלות ביחד על ידי ההורים, בעוד שניתן לקבל החלטות יומיומיות ושגרתיות. לחוד.

משמורת בלעדית (סעיף 337-רבעון של הקוד האזרחי האיטלקי) היא בחירה חריגה (החלה במיעוט המקרים) שניתן לאמץ רק אם נראה שאחד ההורים אינו מתאים לטפל בילדים או אינו מתאים לתפקיד התנהגות מסוכנת, אורח חיים לא מוסדר, בעיות נפשיות וכו’) וכתוצאה מכך, משמורת משותפת אינה אפשרית.
להורה שיש לו משמורת בלעדית יש את הזכות לקבל את ההחלטות החשובות ביותר עבור הילדים באופן אוטונומי.

מיקום

גם כאשר ניתנת משמורת משותפת, במרבית המקרים בית המשפט מזהה הורה (לרוב, האם) שהילדים אמורים לחיות עמו בדרך כלל.

כדי להבטיח את הרגליהם וסביבתם של הילדים והתפתחותם הבטוחה והמאוזנת, בית המשפחה אמור להיות מוענק להורה עמו משובצים הילדים, כדי שיוכלו להמשיך ולגור בו.

זכויות ביקור

בית המשפט פוסק גם על זכויות ראייה (סעיף 337-ter לחוק האזרחי האיטלקי) לטובת ההורה שאינו גר עם הילדים; בשנים האחרונות, הזמן שילדים מבלים עם הורה כזה התארך במידה ניכרת. באופן כללי, כל הורה מבלה סופי שבוע לסירוגין (מיום שישי עד שני) עם הילדים.
במהלך השבוע, ההורה שאינו גר עם הילדים יכול לבלות אצלו אחר צהריים אחד או שניים וביקורי לילה.
ניתן גם לחלק את החגים 50/50.

מזונות ילדים
על פי סעיף 3 של תקנה 4/2009 של האיחוד האירופי, סמכות השיפוט האיטלקית בענייני מזונות ילדים נקבעת אם:

הנתבע מתגורר רגיל באיטליה; או
הנושה תושב רגיל באיטליה; או
לבתי המשפט באיטליה יש סמכות לדון בהליכים הנוגעים לאחריות הורית אם העניין הנוגע למזונות הוא נלווה להליכים אלה (אלא אם כן סמכות השיפוט מבוססת אך ורק על אזרחותו של אחד הצדדים).

מזונות ילדים נפסקים במסגרת הליכי פרידה וגירושין משפטיים. במידה וההורים מסכימים על מזונות ילדים, ההסכם מאושר על ידי השופט במסגרת ההחלטה הסופית המכריעה על פירוד משפטי/גירושין. אם ההורים אינם מסכימים על מזונות ילדים, ההחלטה נתונה בידי השופט שיכריע את החלטת הפרידה/הגירושין.

אם ההורים אינם נשואים, מתחילים הליכים הנוגעים לסוגיות ילדים בלבד.

עלויות רגילות

מזונות ילדים הם סכום המשולם מדי חודש מהורה אחד לאחר לצרכי החיים הרגילים של הילדים.
השופט אינו יכול להורות על העברת הון או נכסים מסוימים לילדים, אך ההורים יכולים להסכים לכך והסכם כזה יתקבל על ידי השופט.

אין מחשבון או טבלה המציינים את גובה מזונות הילדים; הסכום נקבע לפי שיקול דעתו של השופט.

עם זאת, על השופט לשקול את הקריטריונים הבאים:

צרכי הילדים;
רמת החיים ממנה נהנים הילדים כשהם חיים עם שני ההורים;
זמן השהות עם כל הורה;
מצבם הכלכלי של שני ההורים (בהתחשב בחשיפת הנכסים של הצדדים ובחקירה שנעשתה במהלך ההליך); ו
הערך הכספי של תפקידי הבית והמטפלת המבוצעים על ידי כל הורה.
תמיד ניתן לשנות את גובה מזונות הילדים אם מתרחשות נסיבות חדשות (נוגע להורים או לילדים).

עלויות נוספות

בנוסף למזונות הילדים, ההורים אמורים לחלוק עלויות נוספות שאינן כלולות במזונות הילדים.

באיטליה, בתי משפט רבים אימצו פרוטוקולים משלהם הקובעים אילו עלויות כלולות במזונות ילדים ואילו עלויות אינן נכללות. באופן כללי, עלויות נוספות שאינן כלולות בתשלום החודשי הן אגרות בית ספר, הוצאות רפואיות, עלויות ספורט ונסיעות (כלומר העלויות הרלוונטיות, שאינן צפויות ואינן חלק מהאחזקה היומית של ילד).

עלויות אלו אמורות להיות מוסכמות מראש בין ההורים ולחלק ביניהם באופן יחסי (השופט מציין אחוז מסוים לכל הורה).

משך

באיטליה, הורים מחויבים לפרנס את ילדיהם גם אם הם מעל גיל 18 אך אינם עצמאיים כלכלית.

אם הילד בוגר ואינו עצמאי אך אינו מחפש עבודה בשקידה או אינו לומד באופן פעיל, השופט יכול לבטל תמיכה לטובת הילד האמור.

אם הילדים מעל גיל 18 אך אינם גרים עם הוריהם, ניתן לשלם מזונות ישירות לילדים.

ילדים יכולים להגיש בקשה להפרשות כספיות בעצמם לאחר שהגיעו לגיל 18. אם אחד ההורים עדיין גר עם הילד, ההורה יכול להמשיך לבקש גם מזונות.

אחר
כל הורה יכול לבקש את התערבות השופט כאשר יש לו דעות מנוגדות בנושאים ספציפיים (לימודים, טיפול רפואי, דת, חגים וכו’) ואינם מסוגלים לקבל החלטה משותפת. לשופט יש סמכות לתת צווים, שעל ההורים לציית להם.

החלטות השופט מתקבלות עם טובת הילד בראש סדר העדיפויות; השופט יכול לבקש את עזרתו של יועץ (כלומר, פסיכולוג או רופא) במידת הצורך. החלטת השופט היא שיקול דעת, אך ישנן כמה אוריינטציות כלליות בפסיקה שיש לשקול. לדוגמה, בית ספר ציבורי מועדף על פני בית ספר פרטי אם יש מחלוקת בין ההורים.

לצורך פתרון סכסוכי אחריות הורית, השופט רשאי גם לקבוע שההורים יעזרו במגשר או מתאם הורות בקבלת החלטות, צמצום סכסוך וציות לצו בית המשפט, תוך התמקדות בטובת הילדים. אם קיימת סכסוך נרחב בין ההורים, ניתן למנות אוצר של הקטין.

בהחלטה על פי טובת הילד, לילדים מעל גיל 12 (או מתחת לגיל 12 שנים אם הם מסוגלים להבין) יש זכות להישמע בכל עניין והליכים שיפוטיים הנוגעים לאינטרסים שלהם, ולעניין שלהם.
חוות הדעת צריכה להילקח בחשבון על ידי השופט בעת קבלת ההחלטה.
בשמיעת הקטינים, השופט יכול להסתייע במומחים (כלומר, פסיכולוגים).

ניכור הורי

במקרה של ניכור הורי (כלומר, עמדותיו של הורה אחד מכוונות להרחיק את הילד מההורה השני), על השופט לחקור את התנהגויותיו הקונקרטיות של ההורה המנוכר ועליו לקבל את ההחלטות הנובעות מכך בעניינים של אחריות הורית במטרה. של מניעת התנהגויות כאלה. בית המשפט העליון של איטליה הצהיר כי השופט אינו יכול לבסס שום החלטה על האמירה המעורפלת שהילד סובל מתסמונת הניכור ההורי (PAS), אך יש להוכיח כל התנהגות בודדת של ההורה המנוכר.

לעיתים קובע השופט כי על שירותי הרווחה לקחת אחריות על המשפחה ולפקח על המצב.
על פי החוק האיטלקי, ניתן להטיל סנקציות מסוימות (אזהרה, תשלום סכום, פיצוי בגין נזקים) על ההורה המתנכר (אם כי לסנקציות יש יישום מוגבל ביותר בפועל).

יישוב סכסוכים חלופי
יישוב מחלוקות חלופי.

גישה למדיה ושקיפות
כלי התקשורת והעיתונות מסוגלים לדווח על ענייני דיני משפחה, אך יש להפוך את שמות הצדדים לאנונימיים כדי להגן על זכותם לפרטיות.

מקרים של ילדים הם מאוד רגישים, ולכן מוקדשת יותר תשומת לב לאנונימיזציה מאשר בנושאים אחרים.

רפורמה

הרפורמה הקרובה ותחומי הדיון
חוק מס’ 206/2021 קובע את הכללים לרפורמה בהליכים אזרחיים, לרבות הליכים הנוגעים לדיני משפחה.

על פי צו חקיקה מס’ 149/2022, הכללים החדשים יחולו על הליכים שמתחילים לאחר 28 בפברואר 2023.