BDI Coface

CofaceBdi (קופאס BDI) היא סוכנות מידע ודירוג עסקי מובילה בישראל, הפועלת בשותפות עם תאגיד Coface העולמי. מאגר הנתונים של CofaceBdi נחשב לגדול והמעמיק בארץ, וכולל מידע עדכני על יותר מ-500,000 חברות ועסקים בישראל, עם גישה לעוד עשרות מיליוני חברות ברחבי העולם. בכך נפרסת החברה על פני מרבית המגזר העסקי הישראלי והגלובלי גם יחד. המאגר מקיף חברות מכל תחומי הפעילות, מתאגידי תעשייה, בנייה ותשתיות, דרך חברות הייטק, פיננסים ושירותים, ועד עסקים קטנים ובינוניים בכל מגזרי המשק. כ-%68 מהעסקים בישראל הם בבעלות עצמאית (single proprietors), כ-%27 מאוגדים כחברות, והיתר בצורות משפטיות אחרות, ו-CofaceBdi אוספת על כולם מידע בעל ערך לצרכים עסקיים, שיווקיים וכלכליים.

חיבוריה הגלובליים של CofaceBdi, בהיותה חלק מקבוצת Coface, מאפשרים לה לספק נתונים על חברות בכ-200 מדינות. Coface העולמית מחזיקה רשת סניפים ושותפים ברחבי הגלובוס, עם מאגר מידע של כ-200 מיליון חברות בעולם. השותפות הזו פותחת לחברה הישראלית דלת בלעדית למאגרי מידע עדכניים, מעמיקים ואמינים בארץ ובעולם. למשל, לקוח ישראלי יכול לקבל באמצעות BDI דו”ח עסקי על ספק בסין או בדובאי, הנשען על נתוני Coface המקומיים. בכך פריסת הפעילות הגיאוגרפית כוללת את ישראל (עם התמחות בשוק המקומי) ופרישה בינלאומית נרחבת, במיוחד במדינות בעלות קשרי סחר עם ישראל כגון ארה”ב, גרמניה, בריטניה, הודו, סין, אוסטרליה ואיחוד האמירויות.

מערכות איסוף הנתונים של CofaceBdi משלבות טכנולוגיות מתקדמות ושיטות מחקר מסורתיות. החברה מתמחה זה עשרות שנים באיסוף ועיבוד של מידע עסקי מכל מקור זמין: נתונים פיננסיים מרשם החברות ורשות ניירות ערך, דו”חות בנקאיים ופיננסיים, מידע שיווקי ונתוני אשראי, מקורות גלויים (עיתונות ואתרי אינטרנט), וכן מידע הנמסר ישירות מהחברות המדוּרגות במסגרת סקרים והגשות. בנוסף, ל-CofaceBdi חיבור ישיר למערכת נתוני האשראי של בנק ישראל לצורך דירוגי אשראי צרכניים, והיא מפעילה מוצרים דיגיטליים כדוגמת BDI Personal Check עבור בדיקת דירוג אשראי אישי. מערכות פנימיות כגון “אורות אדומים” מזהות סימני אזהרה בסיכון אשראי של חברות (כגון ריבוי צ’קים חוזרים או עיכובי תשלום), ומדד מוסר התשלומים מודד את דפוסי התשלום של חברות לספקיהן. נתונים אלו מוזנים למודלים כמותיים המחשבים דירוגי סיכון, למשל דירוג PD (Probability of Default) שמשקף הסתברות כשל עסקי של חברה, ומתעדכנים תדיר על בסיס למידה ממקרי כשל והצלחה.

לאיסוף הנתונים מקורות נוספים: CofaceBdi מפעילה סקרים ענפיים ותחום של מסלקות מידע בענפים ספציפיים, שבהם עסקים משתפים נתונים (למשל בתחום הקמעונאות והקבלנות). כמו כן, החברה מקיימת מחקרים שיווקיים על שווקים ומוצרים בישראל, כולל הערכות גודל שוק, נתחי שוק ומגמות. מערכות AI ובינה עסקית משולבות כיום בניתוח “ביג דאטה”, למשל, סריקת חדשות והודעות בורסה בזמן אמת לזיהוי אירועים מהותיים, או שימוש באלגוריתמים לניבוי סיכון על בסיס פרופילים דומים. המידע מועשר בנתוני עתק (Big Data) ומתורגם ל”Smart Data”, נתונים חכמים שמאפשרים למנהלי סיכונים לקבל החלטות מושכלות. כל התשתית הזו פועלת בזמן אמת, 24/7, ומספקת התראות מיידיות ללקוחות על שינויי דירוג או אירועים חריגים.

במאגרי CofaceBdi מדורגות כיום אלפי חברות ועסקים ישראליים במגוון תחומים. ניתן לחלקן בחתכים שונים: לפי ענף כלכלי (תעשייה, מסחר, שירותים, טכנולוגיה וכו’), לפי גודל (חברות ענק לעומת חברות בינוניות ועסקים קטנים), ולפי איזור גיאוגרפי. למשל, הענפים עתירי החברות כוללים את מגזר השירותים (מסחר, ייעוץ, תוכנה וכו’) ואת המסחר הקמעונאי, המשקפים את כלכלת ישראל המודרנית. גם בענפי הבנייה, הנדל”ן והתעשייה מיוצגות חברות רבות במדדי BDI. הפריסה הגיאוגרפית בתוך ישראל נרחבת, עם ריכוז טבעי באזור מרכז הארץ (גוש דן) שבו פועלות חברות רבות, אך גם עם נוכחות ענפה של חברות תעשייה בצפון ובדרום, וחברות במגזרי החקלאות וההתיישבות הכפרית. טבלאות וגרפים שנכללים במדריכי BDI מציגים לרוב התפלגויות כאלה באופן קריא: לדוגמה, גרף עוגה המחלק את החברות המדורגות לפי ענף ראשי, או טבלה בשלוש עמודות המציגה את מספר החברות בכל מגזר עסקי ואת אחוזן מכלל החברות המדוּרגות. הקפדה על עיצוב “רספונסיבי”, כגון הגבלת טבלאות לשלוש עמודות בלבד, מאפשרת להצגת הנתונים להיות ברורה גם על גבי מסכים קטנים (טלפון נייד) ללא קטיעה או גלילה אופקית.

היקף הפעילות של CofaceBdi מרשים גם במונחים בינלאומיים. החברה משרתת אלפי לקוחות עסקיים בארץ ובעולם, בהם חברות ציבוריות ופרטיות, משרדי ממשלה, בנקים, חברות ביטוח אשראי, יצואנים ויבואנים. עבור כל אלו, BDI מהווה כלי יום-יומי לקבלת החלטות: בנק הבודק דירוג אשראי של מבקש הלוואה, ספק השוקל מתן אשראי סחורה ללקוח חדש, או מנכ”ל המתלבט לגבי כניסה להתקשרות עם שותף עסקי, כולם נסמכים על נתוני הסיכון והאיתנות ש-BDI מספקת. שוק המידע העסקי והשיווקי בישראל, שבעבר היה מקוטע, הפך לריכוזי ויעיל הרבה בזכות פעילותן של חברות כ-CofaceBdi, אשר מנגישות כמעט “את כל המידע שבעולם” למקבלי החלטות בלחיצת כפתור.

בדו”חות התקופתיים האחרונים של CofaceBdi, מצוינים מספר מגמות כמותיות בולטות: למשל, עלייה ברמת הסיכון הממוצעת במשק בשנה האחרונה, גידול במספר ימי הפיגור הממוצעים בתשלומי חברות לספקים, וכן גידול במספר העסקים הנתקלים בקשיי נזילות. תחזיות הכלכלנים של החברה מצביעות על סיכון גובר ורווחיות פוחתת בענפים מסוימים (כגון בענף הבנייה בשנה האחרונה). מדדי BDI, כמו מדד הסיכון המשולב ומדד מוסר התשלומים, מתפרסמים לעיתים קרובות בעיתונות הכלכלית כדי לשקף את מצב המגזר העסקי. כך למשל דווח לאחרונה כי אחת מכל 10 חברות ציבוריות נמצאת בסכנת קריסה מיידית, על פי מדד הסיכון המשולב של CofaceBdi, לעומת אחת מכל 12 חברות בשנה הקודמת. נתונים כמותיים עדכניים מסוג זה מדגישים את חשיבות הדירוג העסקי של BDI ככלי התרעה ומדידה ברמת המאקרו. במקביל, ברמת המיקרו, דירוגי האשראי והאיתנות שמפיקה BDI לכל חברה מסייעים לזהות חוזקות וחולשות: חברה המדורגת בדירוג סיכון גבוה (למשל BDI Code נמוך או ציון אשראי שלילי) תתקשה לקבל אשראי ולהתקשר עם שותפים, בעוד דירוג גבוה מהווה “תו איכות” המקל על גיוס משאבים ופיתוח עסקי.

ראוי לציין כי הנתונים והטבלאות המופקים על ידי CofaceBdi מוצגים באופן ברור ושיטתי. למשל, מדריך BDI Code השנתי כולל טבלאות מדורגים לפי ענפים, כאשר כל טבלה מוגבלת לכשלוש עמודות כדי להבטיח קריאות. הגרפים, כגון גרף התפלגות הסקטורים או גרף מגמות בסיכון העסקי, מעוצבים כך שיהיו רספונסיביים ולא “ייגזרו” בקצוות המסך. המבוא הכמותי של כל מדריך כולל לרוב סיכום סטטיסטי: מספר חברות בכלל המאגר, פילוח אחוזי לפי מגזר (תעשייה, מסחר, שירותים וכו’), ונתוני מקרו כגון שיעור הצמיחה במשק ושינוי במדדי סיכון לעומת שנה קודמת. כל אלה מעניקים לקורא תמונה רחבה, לפני הצלילה לדירוגים הספציפיים כמו דירוג משרדי עורכי הדין המובילים.

סקירה היסטורית של BDI Coface ופעילותה

BDI, ראשי תיבות של Business Data Israel, נוסדה בשנת 1989 על-ידי איש העסקים איל ינאי (יחד עם תהילה ינאי), במטרה לספק מידע עסקי ודירוגי אשראי בשוק הישראלי המתפתח. בשנותיה הראשונות ביססה BDI את מעמדה כמקור אמין לנתוני חברות ודירוגי סיכון בשוק המקומי. פריצת דרך משמעותית התרחשה באמצע שנות ה-90, כשהחברה כרתה ברית אסטרטגית עם Coface, תאגיד צרפתי ותיק (קיים מזה קרוב למאה שנה) המתמחה בביטוח סיכוני סחר חוץ ובמידע עסקי גלובלי. שיתוף פעולה זה העניק ל-BDI נגישות למסדי נתונים בינלאומיים וטכנולוגיות מתקדמות, בעוד Coface זכתה לדריסת רגל בישראל דרך שותפה מקומית.

בשנת 2006 הגיע שיתוף הפעולה לשיא, Coface רכשה את השליטה ב-BDI, והפכה לבעלת רוב (60%) ממניות החברה. אף על פי שהבעלות עברה ברובה לידי הזרוע הבינלאומית, BDI המשיכה לפעול תחת ניהולם של מייסדיה, איל ותהילה ינאי, ששמרו על משרות ניהול בכירות. הנהלת Coface בפריז הביעה אז הערכה כי “הכלכלה הישראלית חייבת רבות לתהילה ואיל ינאי. שירותי המידע העסקי של BDI היו חיוניים לזינוק המטאורי של הכלכלה המקומית”. למעשה, BDI, שהחלה כחברת דירוג מקומית, שימשה חולייה מרכזית בשיפור שקיפות ואמון בשוק הישראלי, בכך שסיפקה נתוני אשראי ואיתנות על חברות שפעם היה קשה לקבל עליהן מידע.

לאחר הרכישה, מותגה החברה רשמית כ-CofaceBdi. לאורך השנים היא הרחיבה את סל השירותים: מלבד דירוגי אשראי עסקיים, פותחו גם דירוגי אשראי צרכניים (בשיתוף עם FICO הבינלאומית לציון אשראי אישי), שירותי מידענות שיווקית (כגון מערכת BDI Segmenta לפילוח שווקים) וכן כלים כמו איתנות עסקית®, תו תקן לחברות יציבות. אחת המערכות הידועות היא BDI Code, ציון מספרי או דירוג המוענק לחברות ומעיד על רמת האיתנות והאמינות שלהן. ציון זה הפך לשגור בקרב בנקים וגופים עסקיים, עד כדי כך שהמונח “BDI חיובי” או “BDI שלילי” נכנס לז’רגון העסקי לציון היסטוריית אשראי תקינה או בעייתית של חברה.

במקביל, הרחיבה CofaceBdi את פעילות מדריכי הדירוג שלה. מאז תחילת שנות ה-2000 החלה החברה לפרסם מדריכי דירוג שנתיים למגזרים שונים במשק, במתכונת דומה למדריכי דירוג בינלאומיים. מדריכים אלו ממותגים תחת השם BDI Code, והם כוללים דירוג של החברות המובילות בענפי התעשייה והמסחר, דירוג חברות לפי מדדי אחריות תאגידית, וכן דירוגי פירמות שירותים מקצועיים כגון משרדי ראיית חשבון ועריכת דין. BDI ישראל, כחלק מקונצרן Coface, מפרסמת באמצעות מדריך BDI Code דירוגים לענפים רבים בסקטור השירותים, התעשייה והמסחר, לרבות סקטור משרדי עורכי הדין. הדירוגים הללו נחשבים מהימנים ועצמאיים, וזוכים לאזכורים תכופים בתקשורת ובקהילייה העסקית בישראל. אכן, בעיתונות הכלכלית מופיעות חדשות כדוגמת “לפי דירוג CofaceBdi, חברת X מובילה בענף Y”, והדבר מעיד על היוקרה וההשפעה של דירוגי BDI בשוק.

סוגי הדירוגים ש-CofaceBdi מפיקה מגוונים: דירוג אשראי (Credit Rating) לחברות ועסקים, המבוסס על ניתוח דוחות כספיים, היסטוריית תשלומים ומודלים סטטיסטיים; דירוגי סיכון (כגון דירוג PD שהוזכר, או מדד הסיכון המשולב הענפי); BDI Code, שהוא דירוג איכותי המשווה חברות בתוך ענף על סמך מגוון פרמטרים (לאו דווקא כספיים); ודירוגים ענפיים מיוחדים, למשל דירוג 100 החברות המובילות במשק, דירוג החברות שהכי טוב לעבוד בהן, דירוג משרדי עריכת דין, רואי חשבון, יועצי פטנטים ועוד. כך, BDI בעצם מפעילה מערך דירוג עסקי רב-שכבתי: מצד אחד דירוג כמותי של כלל החברות (לצרכי אשראי ובנקים), ומצד שני דירוגים יחסיים (Rankings) המדרגים את ה”טופ” של כל תחום.

חשוב לציין שהדירוגים של BDI, הן הכמותיים והן המדרגים הענפיים, בעלי השפעה ניכרת על השוק העסקי והמשפטי. חברות בעלות דירוג אשראי גבוה נהנות מתנאי אשראי משופרים בבנקים ומאמון מצד שותפים עסקיים. במקביל, כניסה לרשימת ה-“Top” במדריך BDI Code מהווה אות כבוד: פירמות עורכי דין, למשל, מציגות זאת בפרסומיהן ותקשורת עם הלקוחות. ההכרה על-ידי מדריך דירוג ארצי כמו BDI יכולה להגדיל את נראות המשרד, למשוך לקוחות חדשים ולחזק מוניטין מקצועי. במגזר המשפטי, שהיה פעם מסורתי ונסמך רק על שמועות ו”מפה לאוזן”, דירוגים כמו BDI חוללו שינוי בכך שיצרו מדד אובייקטיבי (ככל הניתן) לאיכות והיקף הפעילות של הפירמות. גם שכר הטרחה מושפע, בהמשך נדון בכך בהרחבה, שכן משרדים המדורגים בצמרת מרשים לעצמם לעתים לגבות פרמיה בזכות המוניטין.

בנוסף, BDI מקיימת שיתופי פעולה עם גופים מקצועיים ורגולטוריים. החברה פועלת מול משרדי ממשלה (למשל, שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה באיסוף נתונים על עסקים קטנים; אספקת מידע לרשות התחרות על ריכוזיות בענפים); מול רגולטורים פיננסיים (עמידה בדרישות בנק ישראל וחוק נתוני אשראי בכל הנוגע לדירוגי אשראי צרכניים; שיתוף פעולה עם רשות שוק ההון בבחינת יציבות חברות ביטוח); מול בנקים (כנזכר, הבנקים נמנים על לקוחותיה הגדולים של BDI ומשתמשים בדירוגים להערכת סיכון לקוחות); וכן מול חברות עסקיות (למשל שיתוף עם איגוד לשכות המסחר באירועים והפקת סקירות, או שיתוף עם התאחדות הקבלנים בכנסים ייעודיים). BDI אף משתפת פעולה עם כלי התקשורת: היא מעבירה נתונים באופן בלעדי לעיתונים מובילים (כגון TheMarker, כלכליסט וגלובס) אשר מפרסמים אותם עם קרדיט ל-BDI, ובכך מחזקת את נראותה ואת השפעת נתוניה על השיח הציבורי. דוגמה בולטת היא סיקור המחאה החברתית עשור לאחר אירועה, שבו נתוני BDI על עליית מחירי הדיור ועל התחלות הבנייה שולבו בניתוח העיתונאי. דוגמה נוספת, בתחום המשפטי, היא חשיפת דירוגי BDI בעיתונות, כגון כתבת גלובס שפרסמה את דירוג עורכי הפטנטים המובילים לפי BDI, או סיקור TheMarker את דירוג חברות הבנייה המובילות לפי BDI. שיתופי פעולה עם התקשורת הכלכלית ממצבים את BDI כאוטוריטה בתחום המידע העסקי, ומסייעים להפצת תובנותיה לקהל רחב.

לקראת העשור החדש (2020 ואילך), BDI ו-Coface כקבוצה מאמצות ביתר שאת כלים דיגיטליים ופתרונות טכנולוגיה ובינה מלאכותית בתחום המידע העסקי. מעבר למערכות AI הפנימיות בניתוח נתונים (כמפורט במבוא), החברה בוחנת שילוב חתימות דיגיטליות ומנגנוני אימות מבוססי בלוקצ’יין להעברת נתוני דירוג בצורה מאובטחת ויעילה. כמו כן, CofaceBdi משתפת פעולה עם מיזמי Legal Tech ו-FinTech לפיתוח מערכת ציון חכמה (Smart Scoring System) המותאמת לעידן ה-AI, מערכת שתוכל להתעדכן באופן אוטומטי על סמך זרמי מידע חיים, ולהעניק “ציון אמון” דינמי לכל חברה. אחד הפרויקטים שזוכים לתשומת לב הוא שיתוף פעולה עם פלטפורמת Jus-Tice, מיזם חדשני בישראל שמטרתו הנגשת מידע משפטי ושימוש בבינה מלאכותית בתחום יישוב סכסוכים. Jus-Tice מפעילה ממשק מקוון המרכז מידע על משרדי עורכי דין בארץ ובעולם, ו-CofaceBdi משתפת עמה פעולה כדי לשלב את דירוגי BDI במאגרי Jus-Tice, ואולי אף להשתמש ביכולות AI של Jus-Tice לייעול תהליך הדירוג. כך למשל פותח במסגרת זו אב-טיפוס של מנוע חיפוש אינטליגנטי המאפשר למשתמש לשאול בשפה טבעית (עברית or English) על “מי המשרד המדורג ביותר בדיני עבודה?” ולקבל תשובה המבוססת על נתוני BDI Code. פרויקט זה רותם את כוח ה-AI להנגשת הדירוגים ומידע BDI לציבור הרחב בצורה נוחה. אף שפרויקט Jus-Tice עדיין בראשיתו, הוא מסמן את הכיוון אליו הולכת התעשייה: שילוב כוחות בין גופי דירוג ותוכן ותיקים לבין פלטפורמות טכנולוגיות חדשות במטרה ליצור ערך מוסף למשתמש הקצה.

אפשר לומר כי במהלך 35 שנות פעילותה עברה BDI כברת דרך מרשימה: מחברת סטארט-אפ ישראלית קטנה לניהול מידע עסקי, ועד להפיכתה לזרוע ישראלית חיונית של קונצרן מידע עולמי. היא שרדה משברים כלכליים (כמו האינטיפאדה השנייה, משבר 2008, משבר הקורונה ב-2020) ואף יצאה מחוזקת, כאשר בכל משבר כזה גדל הביקוש למידע אמין על סיכון ואיתנות. BDI גם התאימה עצמה לעולם המשפט והעסקים המודרני, כשם שהמשק נעשה יותר גלובלי וטכנולוגי, כך גם שירותי BDI. שיתוף הפעולה עם Coface, וההשקה של שירותים מתקדמים כמו דירוגי אשראי אישיים או פלטפורמות AI, מבטיחים שחברה זו תמשיך להיות גורם משפיע בשוק הישראלי.

מתודולוגיית דירוג משרדי עורכי הדין של BDI בישראל

אחד הדגלים המוכרים של CofaceBdi הוא דירוג משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. מדריך הדירוג המשפטי של BDI מתפרסם מדי שנה, ומדרג מאות פירמות עורכי דין במגוון תחומי התמחות. המוניטין שלו נשען על מתודולוגיה סדורה ושקופה, המשלבת קריטריונים כמותיים ואיכותניים גם יחד.

ראשית, הקריטריונים הכמותיים כוללים נתונים אובייקטיביים על הפירמה: גודלה (מספר עורכי דין, שותפים ומתמחים), היקף פעילותה (כמות תיקים מהותיים שטופלו בשנה, עסקאות בולטות שביצעה, שווי עסקאות מצטבר וכד’), וצמיחה עסקית (למשל, גידול בהכנסות או בכוח-האדם על פני שנים). מרכיב כמותי חשוב שנוטה להיחשב הוא איכות הלקוחות של המשרד, מדד ייחודי שבו BDI מסתכלת אילו לקוחות מייצג המשרד ומה מעמדם במשק. באופן מקורי, BDI עושה כאן שימוש בנתוניה חוצי-הענפים: היא בוחנת את דירוגי BDI Code או דירוגי האשראי של החברות שהן לקוחות המשרד. ההיגיון הוא פשוט, משרד שעבודתו מופקדת בידי חברות בעלות פרופיל גבוה (נניח, חברות מדורגות גבוה ב-BDI או בת”א 125) ייתפס כבעל איכות ויכולות גבוהות יותר, והדבר מתורגם לדירוג גבוה יותר למשרד. אכן, בדירוג משרדי רואי חשבון של BDI, צוין מפורשות: “ככל שדירוג הלקוחות של המשרד גבוה יותר, כך עולה דירוג משרד רו”ח הנותן להם שירות”. היגיון דומה מתקיים בדירוג משרדי עו”ד. קרי, הנחת העבודה היא שחברה עסקית גדולה ומובילה תבחר לעצמה את עורכי הדין הטובים ביותר, ולכן עצם רשימת הלקוחות של משרד (גם ללא חשיפת פרטי הטיפול) מהווה אינדיקטור לטיבו.

משקל משמעותי ניתן לקריטריונים איכותניים שמעריכים את המומחיות, המוניטין וההשפעה המקצועית של המשרד: איכות העבודה המשפטית, המורכבות והחדשנות של התיקים שבהם טיפל, מידת ההשפעה של פסיקות שניצח בהן, שביעות רצון הלקוחות, ועוד. BDI אוספת מידע זה דרך סקרים וראיונות עומק. התהליך כולל בדרך כלל סקר בקרב קולגות, עורכי דין אחרים (לרוב ממשרדים לא מתחרים ישירים) שמתבקשים להמליץ ולדרג באופן חסוי משרדים בולטים בתחומים שונים. בנוסף, נערך סקר בקרב לקוחות המשרדים, חברות ואנשים פרטיים שקיבלו שירות משפטי, אשר מתבקשים לתת משוב על רמת המקצועיות, השירות והתוצאות של המשרד. משוב זה יקר ערך: הוא מספק התרשמות ישירה של “צרכני השירות” לגבי המוניטין והvalue שהמשרד מעניק. למעשה, היכולת של משרד להציג המלצות חיוביות ממשרדי עו״ד עמיתים כמו גם משוב מלקוחותיו היא מרכיב נכבד בניקוד. צוות האנליסטים של BDI אף מקיים ראיונות עומק עם השותפים הבכירים בכל פירמה (לפחות בפירמות המתמודדות בצמרת הדירוג). בראיונות אלו נבחנים היבטים כגון אסטרטגיית המשרד, תחומי התמחות מיוחדים, סיפורי הצלחה בשנה החולפת, והתייחסות לאתגרים וטרנדים בשוק. מידע זה, שאינו כמותי גרידא, מאפשר ל-BDI להעריך את החזון והחדשנות של המשרד, והאם הוא ניצב בחזית המקצועית בתחומו.

כפי שמסכם זאת מדריך BDI עצמו: הדירוג מבוסס על שילוב פרמטרים כגון איכות לקוחות המשרד, פסקי דין משמעותיים בהם זכה, זהות עורכי הדין שכנגד בתיקים (כלומר, רמת היריבים, אינדיקציה לטיב התיקים), המלצות ממשרדי עו”ד אחרים, משובי לקוחות, וראיונות עומק עם השותפים. זו בדיוק המתודולוגיה שעליה מצהיר BDI, והפירוט הרב מראה עד כמה הוא מקיף ורב-ממדי. יש לשים לב שאחד הפרמטרים המסקרנים הוא “עו”ד המייצגים את הצד שכנגד”, כלומר, BDI בוחנת מי היו היריבים של אותו משרד בתיקים המרכזיים. ההנחה: אם משרד מסוים מתמודד דרך קבע נגד משרדי צמרת אחרים, סימן שהוא מעורב בתיקים מהותיים ו”משחק בליגה של הגדולים”.

משקלם היחסי של הקריטריונים אינו מפורסם (מטעמי קניין רוחני), אך ניתן לשער ש-BDI מבקשת לאזן בין גודל והיקף (שהם מדדים כמותיים) לבין איכות והערכה מקצועית (סקרים והמלצות). בניגוד למדריכים זרים מסוימים, BDI לא מדרג בסדר מספרי מוחלט (1, 2, 3 וכד’), אלא מחלק את המשרדים לקבוצות איכות. לרוב ישנן ארבע רמות דירוג בכל תחום: קבוצת עלית (Top/Elite), בה נמצאים המשרדים המובילים ביותר בענף; אחריה מובילים בולטים; אחריה מובילים; ולבסוף משרדים מוערכים (Recognized או Honorable Mentions). חלוקה זו מאפשרת גמישות, אין בהכרח “מקום ראשון” אחד, אלא מספר משרדים יכולים להיות יחדיו בצמרת (ובאמת לעיתים BDI מציינת כי הדירוג בתוך כל קבוצה הוא לפי סדר אלפביתי ולא איכותי). שיטה זו גם מתגברת על הקושי שבמדרג כמותי מובהק: בעולם המשפט, שבו תחומי העיסוק שונים מאוד, קשה לכמת מי “טוב יותר” בצורה מוחלטת. לכן, קיבוץ לרמות נותן ביטוי גם למשרדים הגדולים עם המשאבים וגם לבוטיקים המצוינים, מבלי להכריח השוואה ישירה בלתי-הוגנת.

המתודולוגיה של BDI שמה דגש לא רק על תוצאות אלא גם על מעמד ותרומה מקצועית. למשל, משרד שעשוי לא להחזיק במספר הלקוחות הרב ביותר, אבל הוביל פסיקה תקדימית בבית המשפט העליון, יקבל ניקוד איכותי גבוה שמפצה ואולי עולה על הפער הכמותי. בדומה, משרד בוטיק קטן בתחום ייחודי (נניח, דיני סייבר) עשוי להיכלל בדירוג הגבוה בשל מומחיות נישתית וסיפורי הצלחה, למרות שאינו “ענק” במונחי גודל. בכך BDI מאזנת בין מצוינות מקצועית לבין עוצמה עסקית, כדי להעניק תמונה אמינה של המשרדים המובילים באמת בכל תחום.

תהליך איסוף הנתונים לדירוג מתרחש במחזור שנתי קבוע למדי. בדרך כלל, בסוף כל שנה קלנדרית או בתחילת השנה החדשה, BDI מפיצה שאלונים וטפסי הגשה למשרדי עורכי הדין. ההצטרפות לדירוג היא וולונטרית, על המשרדים להגיש את מועמדותם ולספק את המידע הדרוש. עם זאת, BDI אינה מוגבלת רק למידע שהוגש, והיא ידועה כמי שעורכת מחקר עצמאי ומשיגה מידע ממקורות נוספים על משרדים, גם כאלה שבוחרים שלא להשתתף פעיל (נאמר, משרד שהחליט “להחרים” את ההגשה, עדיין עשוי להופיע בדירוג אם BDI סבורה שהוא מהטובים בענף, ויצוין כי הדירוג מבוסס על מידע שנאסף ממקורות אחרים). הטפסים שממלאים המשרדים דורשים פירוט רב: רשימת עורכי הדין הבכירים ומומחיותם, תיאור 5-10 תיקים בולטים שטופלו בשנה החולפת (כולל מהות התיק, הצדדים, התוצאה והשפעתה), רשימת הלקוחות המרכזיים של המשרד (לעיתים בציון שמות הלקוחות העסקיים הגדולים), נתונים סטטיסטיים (כמו מספר עסקאות M&A שנסגרו ושווין המצרפי, או מספר פסקי דין בתיקי ליטיגציה בהם היה המשרד מעורב), וכן התייחסות לשירותים נלווים או מיוחדים שהמשרד מציע. בנוסף, המשרדים רשאים לצרף מכתבי המלצה מלקוחות, אך אלה משמשים בעיקר לצורכי הצלבה, שכן BDI תקבל ישירות משוב מהלקוחות דרך הסקרים שהיא יוזמת. לאחר הגשת הטפסים (המועד לכך בדרך כלל בחודשי ינואר-פברואר), מתחיל שלב הניתוח: אנליסטים ייעודיים לכל תחום התמחות קוראים את החומרים, משוחחים (טלפונית או פרונטלית) עם ממליצים ולקוחות, ומגבשים הערכה לכל משרד. לעיתים, צוות BDI יפגש עם נציגי המשרד (Presentation) כדי לקבל רושם בלתי-אמצעי ולשאול שאלות הבהרה על הנתונים שהוגשו.

לקראת אמצע השנה (בדרך כלל סביב מאי-יוני) מתפרסמות תוצאות הדירוג במדריך הרשמי. כל משרד מקבל מיקום בקבוצה המתאימה בכל תחום שבו התמודד. מה מקדם משרד בדירוג?, כפי שתואר: איכות וחוזק תיקים, שביעות רצון לקוחות, קולגות המצביעים עליו לטובה, בסיס לקוחות מרשים, וכמובן שיתוף פעולה מלא עם תהליך הדירוג (הגשה מקצועית, הענקת גישה לממליצים וכו’). מה עלול לפגוע בדירוג?, היפוכו של דבר: אם משרד לא מדווח על הישגים או שומר על עמימות, BDI מתקשה להעריכו ומסתמכת אולי רק על מידע חלקי. גם משוב שלילי (נדיר אך יתכן), למשל לקוח שאינו מרוצה, עלול להוריד את ההערכה. פקטור נוסף הוא אי-יציבות עסקית: אם במהלך השנה התפצלו שותפים מרכזיים או שהמשרד נקלע למשבר, הדבר עשוי להשפיע. BDI ידועה גם כמי שמביאה בחשבון הקשר רב-שנתי, כלומר, היא בוחנת את התקדמות או דעיכת המשרד על פני כמה שנים, ולא נשענת רק על “הייפ” רגעי. משרד שהיה מדורג עלית ואיבד תאוצה במשך מספר שנים, יכול לרדת קבוצה; ולהפך, בוטיק חדש ומבטיח יכול לטפס אם צבר מוניטין בקצב מהיר.

בכל התהליך, BDI מקפידה על סטנדרטים של אובייקטיביות. החברה מצהירה שהדירוג אינו “למכירה”, התשלום עבור השתתפות (אם קיים) אינו משפיע על התוצאה, ואין משקל לשיקולים מסחריים בהכללת משרד כזה או אחר. אמנם CofaceBdi מציעה חבילת שירותי ייעוץ וניהול מוניטין (ואף קיימות חברות חיצוניות המסייעות למשרדים בהגשות, ראו למשל חברת Robus המתמחה בייעוץ למשרדים בנושא דירוגים), אך ועדת הדירוג בבסיסה נבחנת מקצועיות נטו. המתודולוגיה “ההיברידית”, שילוב כמותי ואיכותני, מבטיחה שהתוצאה הסופית תהיה מקיפה והוליסטית. זו אולי הסיבה שמדריך BDI הפך לאוטוריטה: הוא לא מדרג רק את “הגדולים ביותר” (לפי מספר עורכי דין) ולא רק את “האהובים ביותר” (לפי סקר פופולריות), אלא משקלל את שני ההיבטים עם עומק אנליטי.

לאחר פרסום התוצאות, BDI מעניקה לכל משרד כלול את תג הדירוג, מעין Badge או לוגו דיגיטלי המראה את שם המדריך והשנה, הקבוצה והתחום שבו דורג. משרדים רבים עושים שימוש בתגי דירוג אלה באתר האינטרנט שלהם, בפרופילי המדיה החברתית ובהצעות ללקוחות, על כך בהמשך.

ניתן לומר כי דירוג משרדי עורכי הדין של BDI בישראל הפך שקול ברמתו לדירוגי מדריכים בינלאומיים דוגמת Chambers & Partners או Legal 500, אך הוא מותאם לשוק המקומי ומשקלל מדדים יחודיים כמו דירוגי אשראי של לקוחות. הקריטריונים הברורים, החל ממספר עורכי הדין ועד איכות הפסיקות, מאפשרים למדוד באופן רב-ממדי את ביצועי הפירמות. בכך BDI תורמת לשקיפות בשוק השירותים המשפטיים ומסייעת ללקוחות בהתמצאות בבחירת יועציהם המשפטיים.

פירמות עורכי דין מובילות בישראל, סקירה לפי תחומי התמחות

מדריך CofaceBdi מדרג את משרדי עורכי הדין המובילים לפי תחומי התמחות מרכזיים. להלן סקירה של התחומים העיקריים הנכללים בדירוג, ותיאור פירמות בולטות בכל תחום כפי שהן מופיעות בקבוצות העלית של BDI, נכון לשנים האחרונות:

ליטיגציה (התדיינות משפטית)

תחום הליטיגציה, הכולל ייצוג בבתי משפט, ניהול תביעות ויישוב סכסוכים משפטיים, נחשב לאחד היוקרתיים והתחרותיים ביותר. בהתאם, דירוג ליטיגציה של BDI מקבץ את צמרת המשרדים המובילים בהתדיינות אזרחית-מסחרית. בקבוצת העלית בליטיגציה ניתן למצוא שילוב של משרדים גדולים ורב-תחומיים לצד משרדי בוטיק מובילים המתמחים במיוחד בבתי המשפט.

מבין המשרדים הגדולים, בולטים במיוחד הרצוג פוקס נאמן (Herzog Fox & Neeman), משרד שעשרות עורכי הדין בו עוסקים בליטיגציה במגוון תחומים, לרבות תובענות ייצוגיות, סכסוכי חברות ועתירות מנהליות. הרצוג מדורג באופן עקבי בקבוצת העלית, ובשנת 2023 אף היה מדורג כקבוצת על ב-38 קטגוריות התמחות שונות, יותר מכל משרד אחר. לצידו ניצבים משרדים גדולים נוספים כגון מיתר (Meitar), גולדפרב-גרוס-זליגמן (המשרדים גולדפרב וגרוס שהתמזגו ויצרו פירמת ענק), יגאל ארנון-תדמור לוי (שגם הם תוצר מיזוג שני משרדים בולטים) ופישר בכר חן (FBC), כולם בעלי מחלקות ליטיגציה מהגדולות בארץ. משרדים אלו מייצגים תדיר בתיקים הכלכליים החשובים במשק, מאבקי שליטה בחברות ציבוריות, עתירות בסוגיות רגולציה, ותביעות מורכבות בתחום ניירות ערך, והצלחותיהם בבתי המשפט בולטות בתקשורת.

לצד ה”ענקים”, קבוצת העלית כוללת משרדי ליטיגציה בוטיק הנחשבים למובילים בתחומם: למשל ד”ר י. וינרוט ושות’, שהוקם בידי ד”ר יעקב וינרוט המנוח ונודע בייצוג אישי ציבור בתיקים פליליים ואזרחיים מורכבים; בן-צור ושות’, משרדו של בעז בן צור, מן הליטיגטורים הבולטים, שייצג בין היתר ראשי ממשלה לשעבר; חדד רוט שנהר ושות’, משרד שנוסד ע”י עו”ד עמית חדד (מתמחהו לשעבר של וינרוט) ועו”ד שמרון-רוט-שנהר, והתפרסם בתיקי צווארון לבן; יורם כספי ושות’, משרד המתמחה בליטיגציה מסחרית ובוררויות; ש. הורוביץ ושות’, אמנם משרד כללי ועתיק יומין, אך מחלקת הליטיגציה שלו (הכוללת עשרות פרקליטים) נחשבת מהחזקות בארץ, במיוחד בתיקי קניין רוחני ותביעות ענק; וכן שבלת ושות’ ונשיץ ברנדס אמיר, משרדים בעלי פרופיל בינלאומי שגם להם זרוע ליטיגציה מרשימה. עוד ברשימת העלית ניתן למצוא את גורניצקי ושות’ הוותיק (שזכה להצלחות בעתירות מס ורגולציה), משרד יוסי לוי ושות’ (ידוע בליטיגציה מסחרית ובתשתיות) וליפא מאיר ושות’ (עם התמחות בתיקי חדלות פירעון מורכבים).

תת-תחום חשוב בליטיגציה הוא תובענות ייצוגיות, בו בולטים חלק מהמשרדים הנ”ל וכן בוטיקים מיוחדים. BDI למעשה מדרגת את הייצוגית בנפרד, שם גם משרדים כמו פריש שפרבר ריינהרץ ושות’ או מרקמן טומשין (הידועים בייצוג תובעים בתביעות ייצוגיות ונזקי גוף) זוכים להכרה גבוהה. אך ככלל, המותגים המובילים בליטיגציה מסחרית כוללים את שילוב השמות שהוזכרו.

מה שמאפיין את קבוצת העילית בליטיגציה הוא רקורד מוכח של ניצחונות והישגים משפטיים תקדימיים. למשל, משרדי עורכי הדין הרצוג, מיתר, גולדפרב ושות’ היו מעורבים ברבות מהעסקאות הגדולות במשק שהגיעו לבית המשפט (כגון הסדרי חוב גדולים, מאבקים בין בעלי מניות, ותביעות ייצוגיות בפרופיל גבוה). משרדי הבוטיק כבן צור, וינרוט, חדד וכדומה, התפרסמו דרך ייצוג אישי ציבור בתיקים כמו משפטי ראש הממשלה, משפטי שרים וכד’, וכן ייצוג אנשי עסקים מוכרים בסכסוכים פרטיים. הניסיון המצטבר הזה, יחד עם כישרונם של הליטיגטורים הבכירים בכל משרד, מציבים אותם בראש הדירוג שנה אחרי שנה.

משפט מסחרי (Corporate Commercial)

קטגוריית המשפט המסחרי ב-BDI היא רחבה וכוללת ייעוץ משפטי שוטף לתאגידים, ליווי חוזים והתקשרויות מסחריות, פעילות בין-לאומית כללית ועוד. לא מעט חפיפה יש בינה לבין תחום מיזוגים ורכישות, אך במסחרי הכוונה יותר לייעוץ העסקי היומיומי. המשרדים המובילים במסחרי הם בדרך כלל אותם משרדים גדולים בעלי פריסה רב-תחומית: הרצוג פוקס נאמן, מיתר, גולדפרב-גרוס, פישר FBC, יגאל ארנון-תדמור, וכן שבלת ושות’ וברנע ג’פה לנדה. משרדים אלו מלווים חברות ישראליות וזרות בכל היבטי הפעילות, החל מהקמתן, דרך עריכת חוזים מסחריים (הפצה, זיכיון, שיתופי פעולה), ועד טיפול בעסקאות משמעותיות או מחלוקות עסקיות.

בקטגוריה זו, BDI נוהגת לציין גם משרדים בינוניים בעלי התמחות ייחודית במסחר בינלאומי. למשל, AYR, עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות’, משרד צומח המתמקד במסחרי ובתשתיות, זוכה לדירוג גבוה. גם מ. פירון ושות’, משרד ותיק המטפל בהרבה בעסקאות בינלאומיות, נמנה על הצמרת. בין משרדי הבוטיק הבולטים בתחום ניתן להזכיר את עמית פולק מטלון (APM), שיש לו מוניטין בתחומי מסחר וטכנולוגיה; גרוס קליינהנדלר (GKH) בעבר (כיום חלק מגולדפרב-גרוס) שהתמחה בחברות הזנק; וייתכן שגם י. שיפמן או אחרים המתמקדים בעסקאות cross-border ספציפיות (למשל הודו-ישראל).

הקריטריונים לדירוג מסחרי כוללים את מכלול השירותים שהמשרד מציע ואת בסיס הלקוחות שלו. משרדים המדורגים עלית במסחרי נוטים לייצג תאגידים מובילים במשק על בסיס קבוע, בין אם חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל, בנקים וגופי פיננסים, חברות תעשייה גדולות, חברות הייטק ציבוריות ועוד. כך למשל הרצוג ומיתר מייצגים רבים מהתאגידים הבין-לאומיים בארץ (גוגל, מייקרוסופט וכד’), וכך ביססו מעמדם. גם שיתוף הפעולה הבינלאומי נבחן: למשרדים כהרצוג, שבלת, יגאל ארנון וכד’ יש לעיתים דסקים ייעודיים למדינות זרות (סין, הודו, אמריקה הלטינית וכו’), וצוותים הדוברים שפות שונות, מה שמזכה אותם בנקודות יתרון בתחום המסחרי הגלובלי.

משרדים נוספים שראויים לאזכור בתחום המסחרי (גם אם לא בפסגת הדירוג, עדיין בולטים בקבוצות המובילות): יתרון ושות’, משרד צעיר ששם דגש על ליווי סטארטאפים; הררי טוויסטר, ידוע בקשריו עם תעשייה מסורתית; י. בורובסקי ושות’, מתמקד בעסקאות ופרויקטים; וגולדפרב-זליגמן כמובן, שמחלקת המסחרי שלו קלטה את צוות משרד זליגמן המתמחה במסחר בינ”ל.

בסך הכול, דירוג המסחרי של BDI משקף במידה רבה את “מועדון הגדולים”, אותם משרדים עתירי כוח אדם ולקוחות, שבאופן טבעי מרכזים בידם את פעילות הייעוץ העסקי במשק. עם זאת, BDI אינה שוכחת לכלול גם מתחרים מתמחים במידה ואלו מפגינים נוכחות מרשימה (למשל ליווי עסקאות גדולות חוצות-גבולות או ייצוג של תאגידי ענק בעניינים מסחריים). התמונה המצטיירת היא שקבוצת הפירמות המדורגות ראשונות במסחרי משלבת גודל עם מצוינות רב-תחומית, כי זה בדיוק מה שנדרש כדי לתת מענה כולל לעסק מודרני, ידע במשפט חברות, חוזים, עבודה, רגולציה, מיסוי ועוד תחת קורת גג אחת.

מיזוגים ורכישות (M&A)

תחום המיזוגים והרכישות נמנה עם התחומים הנוצצים ביותר בענף המשפטי, ומדרג את המשרדים המלווים עסקאות M&A, הנפקות פרטיות, גיוסי הון ומשאים ומתנים בין חברות. הפירמות המובילות ב-M&A לפי BDI חופפות במידה רבה לאלו שבתחום המסחרי, אך כאן הדגש הוא על רקורד בעסקאות גדולות.

בצמרת תחום זה מככבים המשרדים הגדולים בעליל: מיתר, שעל פי דיווחים שונים מוביל או חולק באופן קבוע את המקום הראשון בישראל בהיקף עסקאות M&A (לא אחת עלה שמיתר טיפל בהכי הרבה עסקאות בשנה מסוימת, או בסכום המצטבר הגבוה ביותר); הרצוג פוקס נאמן, שטיפל בעסקאות ענק לרבות רכישות חברות ישראליות בידי תאגידים זרים (כגון מכירת מובילאיי, רכישת ISCAR וכו’); יגאל ארנון יחד עם תדמור, במיוחד לאחר המיזוג, הם מרכזים כוח משמעותי בליווי עסקאות טכנולוגיה, נדל”ן ופיננסים; גולדפרב-גרוס, שבאמצעות האיחוד יצר אחד מצוותי ה-M&A הגדולים בארץ; פישר FBC, בעל מחלקת M&A ותיקה הפעילה מאוד בהיי-טק ובתעשייה; שבלת ושות’, מתמקד בסטארט-אפים ובינלאומיות, גם הוא מבצע שורה ארוכה של עסקאות; גורניצקי ושות’, משרד מוביל בעסקאות אנרגיה ותשתיות.

לצד אלו, ישנן פירמות בינוניות-גדולות שמדורגות גבוה ב-M&A בשל התמחותן: ארדינסט, בן-נתן, טולידאנו (EBN), משרד שהתבלט במיוחד בעסקאות טכנולוגיה גדולות (ובעת הזו כבר התמזג לתוך הרצוג, אך בתקופת הדירוגים האחרונה עדיין הוזכר כשלעצמו); גרוס קלינהנדלר (כאמור, כיום חלק מגולדפרב), היה שנים בחזית עסקאות ההיי-טק; ZAG, זיסמן, אהרוני, גייר, בעל נוכחות בינלאומית (ניו יורק, סין) שהשתתף בעסקאות אמריקאיות של ישראלים; ברנע ג’פה לנדה, משרד המתמחה בחברות הזנק ומשקיעי חוץ, שבלט בעסקאות בינלאומיות קטנות-בינוניות; עופר לוי ושות’, בוטיק M&A איכותי שייצג קרנות השקעה רבות (כיום חלק מ-AYR).

המבחן בדירוג M&A הוא איכות העסקאות: BDI בוחנת כמה עסקאות משמעותיות (לפי שווי כספי או חשיבות אסטרטגית) ליווה המשרד בשנה האחרונה, מי היו לקוחותיו (חברות ציבוריות? קרנות השקעה? רוכשים זרים?), ומה מורכבות העסקאות. למשל, משרד שייצג בסוגי עסקאות מגוונים, רכישת סטארטאפ בידי תאגיד גלובלי, מיזוג שתי חברות ציבוריות, הפרטה של חברה ממשלתית, יקבל נקודות על רוחב היריעה. גם הצלחות ניכרות, כגון סגירה מוצלחת של מיזוג חרף מכשולים רגולטוריים, או השגת תמורה שיא לבעלי מניות, נלקחות בחשבון.

הדינמיקה של דירוג M&A בישראל משקפת גם את מחזוריות השוק: בשנים של גאות בהיי-טק (למשל 2021) בלטו משרדים עם דגש טכנולוגי, ואילו בתקופות של עסקאות תשתית גדולות (כגון הפרטות נמלים, מתקני אנרגיה) עלו משרדים חזקים בתשתיות כמיתר, פישר וגורניצקי. BDI משתדלת לנטרל השפעות מחזוריות אלה ע”י הערכה רב-שנתית, מי הוכיח עצמו שוב ושוב. כך או כך, בשורה הראשונה של מיזוגים ורכישות נמצאים כיום המשרדים הגדולים באמת, שלהם המשאבים והצוותים לנהל עסקאות מרובות במקביל. קבוצת העלית תחפוף כמעט לגמרי את שמות הענק המוכרים, עם מעט מקום לבוטיקים. יצוין כי עם עלייתן של קרנות הון-סיכון וקרנות השקעה פרטיות (Private Equity), מספר משרדים בינוניים הצליחו לפתח מומחיות בנישה זו (למשל יגאל ארנון הצליח מאוד בקרנות נדל”ן ו-PE, והרצוג בקרנות הון-סיכון וטכנולוגיה), וגם זה שוקל בדירוג.

נדל״ן ותשתיות

תחום הנדל”ן (מקרקעין) והתשתיות כולל ליווי של פרויקטי בנייה, עסקאות קומבינציה, התחדשות עירונית, מימון פרויקטים גדולים (כבישים, אנרגיה) ורגולציה תכנונית. דירוג BDI בתחום זה מציג תמונה מעניינת: לצד משרדים כלליים שתחום הנדל”ן הוא רק חלק מפעילותם, קיימים משרדי בוטיק ייעודיים בנדל”ן שהם חזקים ביותר וזוכים לדירוג גבוה.

בצמרת הדירוג נכללים משרדים גדולים עם מחלקות נדל”ן ענפות, כמו מיתר (המייצג קבלנים גדולים ויזמי נדל”ן רבים, וכן מעורב בפרויקטי תשתית ו-PFI), יגאל ארנון (ידוע בעיקר בנדל”ן מסחרי וקניונים, ייצג חברות כמו עזריאלי, מליסרון), גולדפרב-גרוס (שבעקבות המיזוג הפך לבעל נתח שוק גדול בליווי פרויקטים, כולל ירושה של לקוחות נדל”ן מגרוס), פישר FBC (מוביל בתחום התשתיות, למשל ייעוץ במכרזי תחבורה, אנרגיה וכד’), אגמון ושות’, משרד שבין מקימיו אחד (עמית ברקאי) התמחה מאוד בנדל”ן, ומשרד פרל כהן (אמנם מזוהה עם היי-טק, אך לו גם זרוע נדל”ן משמעותית).

אך גולת הכותרת בתחום זה היא מספר משרדי בוטיק מובילים בענף הנדל”ן: למשל יגאל ארנון כאמור כגדול, אך גם יניב בר-עוז ושות’ (משרד קטן יחסית שזוכה לשבחים על מומחיותו ברגולציה תכנונית), אמנון שיבולת (ממובילי תחום הנדל”ן עוד משנות ה-80; כיום משרד שיבולת התמזג עם רשת בינלאומית, אך מחלקת הנדל”ן נותרה חזקה), יהודה רוה ושות’, אולי הבולט בבוטיקים, המתמחה בפרויקטי תשתית לאומיים (רוה ליווה, למשל, את פרויקט הרכבת הקלה ופרויקטי אנרגיה); גיל זכריה ושות’, משרד ותיק המתמקד בייצוג יזמי נדל”ן; ברדוגו-בלושטיין, ידוע בטיפול בהתחדשות עירונית בהיקף רחב. גם MNF, מקוב, נוף, הוברמן (משרד שעלה לאחרונה בזכות פרויקטי מגורים רבי-היקף) ועוזר-ערמי ושות’ (בלטו בפינוי-בינוי) עשויים להופיע בקבוצות המובילות. למעשה, BDI מפרסמת לעיתים אף דירוג ייעודי לתת-תחום התחדשות עירונית, בשל יחודו וגודלו, ושם צצים שמות בוטיקים ייחודיים המתמחים רק בכך (למשל משרד עפר טויסטר לייצוג דיירים, או שלמה כהן).

קריטריוני הדירוג בנדל”ן מתמקדים בהיקפי הפרויקטים (כמה יחידות דיור או מטרים רבועים בתיקים שהמשרד טיפל), סוגי הלקוחות (קבלנים גדולים? חברות ממשלתיות? רשויות מקומיות? דיירים פרטיים?), וכן בקיאות רגולטורית, למשל, משרדים שצברו מומחיות בהליכי תכנון ובנייה, ועדות מחוזיות, הפשרה ושינוי ייעוד, דיני הפקעות וכו’. מי שמצטיין בכל אלה יבלוט. כך, משרד יהודה רוה לדוגמה מקבל נקודות על כך שטיפל בפרויקטים תחבורתיים (דורש ידע במשפט מינהלי ומכרזים) בנוסף לנדל”ן קלאסי; משרד אגמון, שבתוכו מוזג חלק ממשרד טולצ’ינסקי, נהנה ממומחיות עמוקה בדיני תכנון בשל רקע שותפיו.

עוד היבט הוא מימון וליטיגציה בנדל”ן: משרדים כמו הרצוג, נשיץ וברנע, שיש להם שילוב של מחלקת מימון חזקה לצד ניסיון ליטיגטורי בתחום הנדל”ן (כגון ייצוג בתביעות ליקויי בנייה, סכסוכי דיירים), מקבלים הערכה בדירוג כיוון שיכולים לתת מעטפת מלאה ללקוח, לרבות התמודדות משפטית אם פרויקט משתבש.

בסופו של דבר, קבוצת העלית בנדל”ן ותשתיות משקפת כמה מן השמות המנוסים ביותר במשק בבנייה ופיתוח. היא משלבת את הכוח של הפירמות הגדולות, שיש להן צוותים גדולים לקידום עסקאות ופרויקטים מורכבים, עם המיומנות הממוקדת של בוטיקים, שמכירים כל שביל במסדרונות התכנון. ראוי לציין שענף הנדל”ן חווה תנודתיות מול הרגולטור (רפורמות ממשלתיות, מחירי דיור, מחאה חברתית וכו’), כך שמשרדים שהוכיחו יכולת לתמרן ולמצוא פתרונות יצירתיים בסביבה משתנה הם אלו שבולטים בדירוג.

דיני משפחה וירושה

תחום דיני המשפחה, הכולל נישואין וגירושין, משמורת ילדים, מזונות, הסכמי ממון, וענייני ירושה ועיזבונות, מדורג גם הוא ע”י BDI, לרוב תחת הכותרת “מעמד אישי”. כאן שולטות פחות הפירמות הגדולות ויותר פירמות בוטיק קטנות או עורכי דין יחידאים בעלי מוניטין רב בתחום הרגיש הזה.

בקבוצת העלית של דיני משפחה בולטות במיוחד עורכות דין מובילות: משרד עורכי דין מאיה רוטנברג, משרד בראשות עו”ד מאיה רוטנברג, שנחשב כבר שנים לאחד המובילים בתחום הגירושין והסכמי ממון, במיוחד עבור לקוחות עסקיים ואמידים; דליהו רונן ושות’, משרד ותיק בתחום דיני המשפחה; עו”ד ארתור שני, הידוע בתחום גירושין מורכבים; א. טירר ושות’, משרדו של עו”ד ארתור טירר המתמחה במזונות ומשמורת, ובעל רקורד תקדימים; בעז קראוס, עו”ד המייצג בכירים ואנשי עסקים בסכסוכי גירושין סבוכים. שמות אלו הופיעו למשל בדירוג העלית של BDI 2020 בתחום המעמד האישי. כן נמצא בצמרת אבנר זינגר ושות’, משרד המתמקד גם הוא בדיני ירושה ומשפחה ומוערך מאוד.

חשוב לציין: במשרד משפחה, המוניטין האישי של עורך הדין לעיתים קרובות הוא חזות הכול. עורכי הדין הללו מוכרים בציבור או בקהילה המשפטית בזכות טיפולם בתיקי גירושין מתוקשרים (למשל, עו”ד רוטנברג ייצגה ידוענים וירושות ענק), או בשל כתיבת ספרים מקצועיים וחוקת תקדימים. BDI, דרך סקר עמיתים, שומעת הרבה את השמות החוזרים של “הכוכבים” בענף. כך, ייתכן שגם איילת מצויינים (מדורגת גבוה בשנים קודמות) או שרין סולומון יצוינו, בהתאם למשובים.

התמחויות משנה בתוך התחום, משמורת ילדים, אמנת האג (חטיפות ילדים), גישור משפחתי וכו’, כולן נלקחות בחשבון. משרד המדורג עלית כמעט תמיד מפגין שליטה בכל האספקטים: גם טיעון בבתי דין רבניים ובבתי משפט לענייני משפחה, גם הבנה פסיכולוגית של ניהול סכסוך, וגם יכולת לנסח הסכמים מורכבים (למשל הסכמי ממון טרום-נישואין למשפחות בעלות הון).

למשרדי ענק בדרך כלל אין נוכחות בדירוג המשפחה. מחלקות דיני המשפחה בפירמות הגדולות (אם קיימות) הן קטנות ולא מתחרות מבחינת היקף למשרדים הייעודיים. זהו אחד התחומים שבישראל נשלט על ידי בוטיקים, ו-BDI מכירה בכך. יתרה מזו, הדירוג עשוי לכלול יחידים בולטים אף אם אין להם “משרד” גדול. למשל, עו”ד פלוני שפועל לבדו וזוכה להערכה רבה עשוי להופיע בקבוצת “מוערכים”.

דוגמא: מאיה רוטנברג היא עורכת דין ומגשרת ישראלית בתחום דיני המשפחה, בעלת יותר משני עשורים של ניסיון, ומנהלת משרד בוטיק בת-א העוסק בגירושין, משמורת ילדים, מזונות והסכמי ממון. היא נכללת תדיר ברשימות הדירוג של Dun’s 100 ו-BDI Code כעורכת-דין מובילה בענף. רוטנברג בלטה במיוחד בתיק בע״מ 919/15, שבו ייצגה את האב והובילה לפסיקת בית-המשפט העליון משנת 2017 שקבעה חלוקה שוויונית של נטל המזונות במשמורת משותפת, הלכה הנחשבת לאבן-דרך בדיני המשפחה הישראלים. מאז פסק הדין היא מלווה תיקים שמיישמים את ההלכה החדשה ומרצה על השלכותיה בעולם המשפט ובציבור הרחב. לצד פעילותה בליטיגציה ערכית, רוטנברג מתמקדת גם בגישור ובעריכת הסכמי ממון וגירושין, מתוך מטרה לצמצם מחלוקות ולהציע פתרונות מוסכמים לזוגות מתדיינים. עורכת הדין רוטנברג פעילה בוועדות מקצועיות בלשכת עורכי-הדין וממשיכה לפרסם מאמרים וחומרי הסברה בנושאי משפחה, דבר הממצב אותה כאחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בזירה המשפטית-משפחתית בישראל.

בתחום הירושה והעיזבונות, המשיק למשפחה, נמצאים לעיתים אותם שמות, וכן כמה משרדים מסחריים עם מומחיות מיוחדת (לדוגמה, משרד שיין ושות’, שמתמחה בניהול הון משפחתי וירושות בינלאומיות, זכה להכרה גם ב-BDI 2024).

ראוי להזכיר שאופי העבודה בדיני משפחה שונה מאוד מעולם התאגידים: אלו הליכים אזרחיים-אישיים, לעיתים בדלתיים סגורות, עם מעורבות רגשית גבוהה. BDI, בבואה לדרג, שמה דגש על סודיות, רגישות ומקצועיות. עורכי דין שזכו לאמון הלקוחות (אשר מוכנים להמליץ עליהם חרף האופי האינטימי של העניינים), יקבלו נקודות גבוהות במשוב הלקוחות. גם הצלחות משפטיות תקדימיות (למשל פסיקה חדשנית בנוגע למשמורת משותפת או בחלוקת רכוש) נרשמות לזכותם.

הדירוג במעמד אישי מציג את “נבחרת החלומות” של עורכי הדין לענייני משפחה בישראל. רשימה זו, כפי שעולה בשנים האחרונות, היא במידה רבה נשית, הרבה עורכות דין מובילות בתחום, ונוטה להיות יציבה, כי תחום המשפחה בנוי על מוניטין אישי הנבנה לאורך עשורים. משרדים או עורכי דין חדשים מתקשים לחדור לצמרת, אך מדי פעם זה קורה (למשל, כניסתו של משרד צעיר יחסית לדירוג 2024 כמוביל בוטיק, אילן גלזר ושות’, שזכה להכרה בתחום בזכות טיפול יצירתי בתיקי משמורת מורכבים).

משפט פלילי

דירוג משרדי עורכי הדין הפליליים של BDI מתמקד הן במשפט הפלילי הקלאסי (ייצוג נאשמים בעבירות פליליות “רגילות” כמו עבירות אלימות, רכוש וכד’) והן בתחום הקרוב יותר לעולם העסקי, פלילי עסקי / צווארון לבן, שזכה למעשה לקטגוריה נפרדת. נעסוק תחילה בפלילי הכללי.

בישראל, רבים מעורכי הדין הפליליים הבכירים פועלים כעצמאים או עם צוות קטן, ולא כחלק מפירמות גדולות. בדירוג הפלילי הכללי, השמות העולים כוללים לרוב את הסנגורים הוותיקים והמפורסמים. בראשם, עו”ד ציון אמיר, מעמודי התווך של הסנגוריה הפרטית בארץ, שייצג בתיקים פליליים מתוקשרים (כגון פרשות רצח מתוקשרות, אישי ציבור ועוד); עו”ד אביגדור פלדמן, מומחה בעל שם במשפט פלילי ובעתירות חוקתיות, אם כי פעילותו מצטלבת גם בתחום זכויות האדם; עו”ד ששי גז, שנודע כסנגורם של ידוענים ונאשמים בעבירות חמורות; עו”ד מיקי חובה, מהמובילים בירושלים בתחום הפלילי; עו”ד יהלי שפרלינג (דור חדש יותר של סנגורים); וכן משרדים משפחתיים כמו רוטנברג ושות’, בהם מספר עורכי דין, העוסקים בפלילי ובתחומים משיקים (רוטנברג למשל גם בפלילי כלכלי).

בשל החפיפה הרבה בין צווארון לבן לפלילי, BDI מקדישה תשומת לב מיוחדת לתת-התחום של פלילי עסקי (צווארון לבן), שבו הדין הפלילי פוגש את עולם הכלכלה והצמרת הציבורית. למעשה, יש דירוג נפרד ל”עורכי דין צווארון לבן” ובו מופיעים לעיתים קרובות אותם שמות כמו בדירוג הפלילי הכללי, אך עם תעדוף לאלו העוסקים בשחיתות ציבורית, עבירות כלכליות, הלבנת הון וכד’.

בין המשרדים המובילים בצווארון לבן נמצא את שרון נהרי ושות’, משרד שעוסק כולו בפלילי עסקי ובינלאומי, ונבחר כבר שבע שנים ברציפות לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום זה. עו”ד שרון נהרי מוכר בהצלחותיו בייצוג אישי ציבור ואנשי עסקים במקרי הונאה, עבירות ניירות ערך ועוד, וכן מתמחה בהליכי הסגרה בינלאומיים, דבר המייחד את משרדו. עוד שם בולט הוא בעז בן צור (שהזכרנו בליטיגציה, אך פרקטיקת בן צור מתפרסת גם על הגנה בפלילי בפרשות ידועות, כגון תיקי ראש הממשלה לשעבר), וכן עמית חדד (ראש משרד חדד רוט שנהר, שעסק בהגנת רה”מ). משרד כהן, סטריקובסקי ושות’, בוטיק המתמחה בעבירות מס והלבנת הון, מתברג לרוב גם הוא בצמרת הצווארון הלבן, בזכות צוות שכולל יוצאי רשויות אכיפה. זאב שרף ושות’, משרד קטן שבראשו עו”ד זאב שרף, שהתמקד בשנים האחרונות יותר בליטיגציה מנהלית, אך בעל רקורד גם בפלילי-ציבורי (שרף ייצג רשויות ותאגידים בהתמודדות עם חקירות). חדד, רוט, שנהר כאמור, ווינרוט ושות’, שניהם נחשבים כמובן בצמרת גם בצווארון לבן, בזכות מורשתם בייצוג אישי ציבור ואנשי עסקים בכירים.

הדירוג בפלילי מבוסס במידה רבה על המוניטין האישי והניסיון. סנגור פלילי נמדד בהצלחות כמו זיכויים מתוקשרים, עסקאות טיעון מקלות שהשיג, או בביקורות שופטים על תפקודו. BDI מקבלת משוב משופטים בדימוס ומעורכי דין אחרים (למשל תובעים לשעבר שעברו לפרקטיקה פרטית) לגבי “מי באמת הטובים”. כמו כן, התיקים שבהם עסק המשרד בשנה האחרונה מהווים אינדיקטור מרכזי, האם ייצג בפרשות בקנה מידה ארצי (לדוגמה, משפטי שחיתות שלטונית, תיקי פשיעה מאורגנת גדולים), או בעיקר תיקים מקומיים קטנים. המשרדים המדורגים עלית כמעט תמיד מעורבים בתיקים מהסוג הראשון.

עוד מדד חשוב הוא רקע מקצועי: רבים מעורכי הדין בצמרת הפלילי הם יוצאי פרקליטות המדינה או התביעה המשטרתית. BDI מתייחסת לכך כאל יתרון, משום שהיכרותם עם המערכת מביאה ערך מוסף ללקוחות. דוגמה: עו”ד יהודה ויינשטיין (לשעבר פרקליט מדינה) שהיה בעבר ברשימה כשהיה בפרקטיקה פרטית; היום ניתן לציין את עו”ד נוית נגב (שותפה במשרד שינמן-נגב-ניב), בכירה לשעבר בפרקליטות, שמשרדה מדורג בצמרת הצווארון הלבן בזכות הטיפול בתיקי ענק כמו פרשת בנק הפועלים. גם עו”ד איריס ניב-סבאג שותפתה, ועו”ד גיל דחוח (דחוח-לוי ושות’), יוצא רשות ני”ע, בולטים.

מעניין לציין כי בקבוצת המובילים בצווארון לבן, לפי BDI, נכללים לעיתים גם משרדים בינלאומיים עם נציגות בארץ כאשר מדובר בתיקים מרובי-מדינות. למשל, משרד אמריקאי גדול שהגן על חברה ישראלית בחקירה חוצת גבולות עשוי לקבל אזכור, אם כי ברוב המקרים עיקר ההכרה היא למשרדים מקומיים.

רשימת המצטיינים בתחום הפלילי (על שני גווניו) מורכבת מאוסף “סופרסטארים” משפטיים: דמויות מוכרות בכל בית, שפרשות פליליות גדולות נקשרות בשמן. BDI נותנת להם את הבמה הראויה בדירוג. בצווארון לבן בפרט, הדירוג הפך למעין מדד יוקרה המשקף מי סופר כ-capable להתמודד עם הפרקליטות בתיקים הרגישים במדינה. אין זה מפתיע שהמשרדים/עורכי דין שחוזרים להופיע שנה אחר שנה הם אלה שגם התקשורת פונה אליהם לפרשנות בכל פעם שפורצת חקירה ציבורית חדשה, מומחיותם והגילדה המצומצמת שהם יוצרים, מוכרות לכל.

דיני עבודה

תחום דיני העבודה (Employment/Labor Law) צומח ומתפתח בשנים האחרונות, וכולל ייעוץ למעסיקים (או לעובדים) בענייני יחסי עבודה, שכר, פיטורים, זכויות קיבוציות ועוד. בדירוג BDI, קטגוריית דיני עבודה מציגה נוכחות מעורבת: ישנם מספר משרדי בוטיק מתמחים בדיני עבודה שמדורגים גבוה, לצד מחלקות בדיני עבודה בתוך המשרדים הגדולים שגם הן זוכות להכרה.

משרדי הבוטיק המובילים בדיני עבודה בארץ כוללים בראש ובראשונה את נ. פינברג ושות’, משרדו של נחום פינברג, מוותיקי התחום, שמייצג כמה מהמעסיקים והארגונים הגדולים במשק ונחשב בר סמכא משפטי. לצדו, סיגל פעיל ושות’, משרד בראשות עו”ד סיגל פעיל, ידוע בייצוג ועדים וארגוני עובדים (למשל בתחום התחבורה וההיי-טק), והוא כוח עולה שדורג בצמרת בשנים אחרונות. עוד בולטים: פנינה נוימן ושות’, משרד המתמחה בזכויות נשים בעבודה ובדיני שוויון; שרון רוטשנקר, משרד צעיר יחסית אך מוערך בסכסוכי עבודה מורכבים; וכן חכם את אור-זך, משרד Boutique שמתפאר בהיותו שוב ושוב “משרד מוביל בוטיק” בדירוג BDI, עם דגש על ליווי חברות הייטק וסטארטאפים בתחום דיני העבודה.

מן העבר השני, משרדים גדולים רב-תחומיים כמו פישר FBC, ש. הורוביץ, שבלת ושות’, הרצוג פוקס נאמן, כולם מחזיקים מחלקות דיני עבודה מנוסות. מחלקת דיני העבודה של הרצוג, למשל, מלווה חברות בינלאומיות בפיטורי צמצום ורגולציה; פישר ייצג במאבקים משפטיים של מעסיקים גדולים; שבלת עוסק הרבה בהעסקת עובדי היי-טק ותנאים נלווים. גם גרוס-זליגמן (כיום גולדפרב-גרוס) קלטה את צוות משרד פרידן שהתמחה ביחסי עבודה, מה שמחזק אותה.

דירוג BDI מתייחס לתתי-תחומים כמו דיני עבודה קיבוציים (יחסי ועדים וחוזי עבודה מול ההסתדרות) לעומת דיני עבודה פרטיים (חוזים אישיים, הסכמי בכירים, תביעות פיצויים). משרדים כבוטיקים של פינברג ופעיל מצטיינים במיוחד בתחום הקיבוצי, הם אלה המנהלים מו”מ עבור ארגונים גדולים מול ועדי עובדים, או מנהלים שביתות ועיצומים בערכאות. משרדים גדולים נוטים לטפל במקרים פרטניים (כגון ליטיגציה מטעם חברות נגד עובדים בכירים שעזבו למתחרים, או ייעוץ לגבי תוכניות אופציות לעובדים וכו’).

גם ייצוג בהליכי גישור ובוררות בתחום העבודה מקנה ניקוד, חלק מן הבוטיקים משמשים כבוררים או כמגשרים בסכסוכים רגישים בין הנהלה לעובדים. למשל, עו”ד נחום פינברג ידוע לא רק כסנגור מעסיקים אלא גם כדמות מתווכת לפתרונות, וזה תורם ליוקרתו.

בין השמות הנוספים שראויים לאזכור: עמית גרוס ושות’, משרד ותיק בתחום, גלעד שר ושות’, שמלבד עיסוקו המרכזי (מינהלי ומסחרי) יש לו גם נישה בדיני עבודה, וש. בירן ושות’, משרד גדול שבעבר טיפל בתיקי עבודה קיבוציים (שמעון בירן ייצג ארגונים ציבוריים).

BDI מעניקה חשיבות לשאלת מי הם לקוחות המשרד: משרד המייצג בעיקר את הצד של המעסיקים (רוב משרדי הצמרת עושים זאת), לעומת כאלה שמייצגים ועדי עובדים. בדירוג, רוב המשרדים המדורגים גבוה הם בעמדת יועצי המעסיקים, כי ההנחה היא שמעסיקים גדולים שוכרים את המשרדים הטובים ביותר. ואכן, כשבוחנים את לקוחותיהם: משרדי פינברג, פעיל, FBC, הרצוג וכו’, מייצגים חברות כמו בנקים, חברות תעשייה ענקיות, ממשלה, מוסדות ציבוריים, ולכן משוב הלקוחות עליהם מגיע מהנהלות בכירות וממחלקות משפטיות גדולות, שנותנות להם לרוב ציון גבוה.

אל לנו לשכוח את ההיבט החברתי: דיני העבודה כוללים נושאים של שוויון, אפליה, הטרדה וכד’. משרדים שהראו מומחיות מיוחדת בכך, למשל טיפול בתיקי חוק שכר שווה, או ייצוג בתביעות הטרדה מינית במקום העבודה, מקבלים נקודות זכות (אך לעיתים אלו משרדי זכויות אדם קטנים שקולם לא תמיד נוכח בדירוג העסקי יותר).

שוק ההון וניירות ערך

תחום שוק ההון מתייחס לייעוץ וייצוג בנושאי רגולציה פיננסית, הנפקות ציבוריות, דיני ניירות ערך, קרנות השקעה, ולווי מוסדות פיננסיים. בישראל, תחום זה מפותח וחופף חלקית עם M&A ודיני חברות, אך BDI מדרגת אותו כקטגוריה נפרדת בשל המומחיות הנדרשת בהתנהלות מול רשות ניירות ערך, הבורסה והפיקוח על הבנקים.

המשרדים המדורגים בצמרת שוק ההון כוללים באופן טבעי את הרצוג פוקס נאמן, שלו מחלקת שוק הון מפורסמת (הרצוג ייעץ לרבים מהבנקים הזרים בארץ ולחברות שנרשמו בנאסד”ק); מיתר, שליווה אינספור הנפקות בת”א ובחו”ל, כולל ספאקי”ם של חברות ישראליות; גולדפרב-גרוס, אשר ירשה את פעילות שוק ההון הענפה של משרד גרוס (GKH), אחד המובילים בעבר בהנפקות; יגאל ארנון-תדמור, שגם לפני המיזוג שתי הפירמות המרכיבות ייצגו שורה של חברות ציבוריות גדולות (כגון טבע, צים, בנקים) בנושאי רגולציה ודיווח; שבלת ושות’, בעל התמחות בקרנות השקעה ובחברות הייטק ציבוריות; וכן פישר FBC, עם ניסיון רב בליווי חברות ציבוריות ובהגנות מפני השתלטות עוינת וכו’.

לצד אלו, ניצבים משרדים בינוניים מתמחים: גולדפרב-זליגמן (כיום חלק מגולדפרב-גרוס, אך בשעתו משרד זליגמן בלבד) היה מהמובילים בתחום קרנות נאמנות וחתמות; קליפורד צ’אנס בישראל (משרד אנגלי גדול שמחזיק נציגות ועוסק בין היתר בנושאי פיננסים), לעיתים מוזכר; APM, עמית פולק מטלון, משרד המטפל בקרנות גידור ובנקאות השקעות בנישה; ברקמן וקסלר ושות’, משרד ותיק המתמקד בשוק ההון (עוסק גם בליטיגציה של ני”ע).

קריטריון מפתח בדירוג שוק ההון: היקף ההנפקות והעסקאות בשוק ההון שהמשרד טיפל בהן. למשל, כמה תשקיפים תשקיף המשרד הגיש השנה, כמה חברות ליווה בהנפקה ראשונה (IPO) או גיוס אג”ח, האם ייצג חתמים בעסקאות גדולות, וכן הלאה. משרדים כהרצוג, מיתר, גולדפרב וכו’ מנצחים במספרים אלו, שכן כמעט כל הנפקה גדולה עוברת דרך אחד מהם.

עוד מדד: לקוחות מוסדיים, משרד שמייצג בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, או מנהלי קרנות השקעה, מקבל נקודות יוקרה, משום שלתיקים הללו מורכבות משפטית ופרופיל גבוה. לדוגמה, הרצוג ומיתר ייעצו להסדרי חוב משמעותיים (כמו באי.די.בי, או אפריקה ישראל), מה שממצב אותם כמצטיינים בשוק ההון.

היכרות עם הרגולטורים גם היא חשובה. משרדים שהצוות שלהם כולל יוצאי רשות ניירות ערך או הלשכה המשפטית של הבורסה, נתפסים כמומחים. למשל, משרד פרופ’ זוהר גושן (לשעבר יו”ר רשות ני”ע) שותף בהרצוג, וזה בהחלט מוסיף. כנ”ל לגבי עו”ד חסונים למיניהם שעברו מהפיקוח על הבנקים.

מכיוון שתחום זה טכני למדי, BDI נעזרת גם במדדים אובייקטיביים: דירוגים זרים (כמו Chambers Global) של שוק ההון הישראלי כמעט תמיד מציבים את אותה רשימה קצרה בצמרת, הרצוג, מיתר, יגאל ארנון, שבלת, פישר, ולכן BDI לא חורגת מכך בהרבה. עם זאת, היא כן מאפשרת לבוטיקים בעלי מומחיות לקבל הכרה, למשל א. סלטוניק ושות’ (פירמה קטנה שטיפלה בקרנות נאמנות שנים רבות) או חיים צדוק ושות’ (משרד עם מסורת בשוק ההון) הופיעו בעבר בקבוצות נמוכות יותר כמוערכים.

דיני תאגידים וממשל תאגידי

דיני חברות (Corporate Law) וממשל תאגידי חופפים בחלקם למסחרי ולשוק ההון, אך ב-DI לעיתים מוגדרים כתחום בפני עצמו, בדגש על ייעוץ משפטי הנוגע למבנה התאגיד, חובות נושאי משרה, רגולציה תאגידית, וכן ליווי דירקטוריונים.

אין הפתעות, המשרדים המובילים בדיני חברות הם הגדולים: הרצוג, מיתר, יגאל ארנון, גולדפרב-גרוס, פישר, שבלת. כולם מייעצים על בסיס יומי לדירקטוריונים של החברות הגדולות במשק בנושאי ממשל תאגידי: עסקאות עם בעלי עניין, מדיניות תגמול, אחריות דירקטורים, וכיו”ב. אפילו משרד ליפא מאיר ושות’ (בינוני בגודלו) נודע בליווי חברות בהסדרי חוב ושיקום, חלק בלתי נפרד מדיני חברות, ולכן זוכה לציון גבוה בתת-תחום זה. ש. הורוביץ ושות’, המייצג היסטורית חברות ענק ותאגידים רב-לאומיים, שמר תמיד על נוכחות בתחום זה. גם נשיץ ברנדס אמיר וגורניצקי, שניהם משרדים עם צביון עסקי מובהק, נמנים בין המובילים.

דירוג דיני החברות של BDI מסתמך במידה רבה על הערכת הקהילה העסקית: מי הם “היועצים המשפטיים הקבועים” של החברות הבולטות. לדוגמה, ידוע שבזק מיוצגת שנים ע”י משרד הרצוג, חברת החשמל, ע”י משרד ש. הורוביץ, בנק הפועלים, ע”י גורניצקי, וכן הלאה. קשרים מוסדיים ארוכי שנים כאלה מתורגמים בדירוג לנקודות חוסן. משרד שמלווה חברות לאורך עשורים מקבל הכרה כאוטוריטה בענייני חברות, שכן הוא התווה את מדיניות הממשל התאגידי שלהן.

תחום משנה כאן הוא ליטיגציית בעלי מניות, העוסקת בתביעות נגזרות, ייצוגיות בנושאי ניירות ערך, וסכסוכי שליטה. חלק מהמשרדים שהוזכרו, במיוחד אלה עם מחלקת ליטיגציה פנימית חזקה (הרצוג, מיתר, גורניצקי), מטפלים בתיקים כאלו וכך “סוגרים את המעגל” בדיני חברות, גם ייעוץ וגם ייצוג בבתי משפט כשהממשל התאגידי מאותגר. גם זה בא לידי ביטוי בדירוג.

בגדול, אין הרבה בוטיקים טהורים של דיני חברות (בניגוד למשל לדיני עבודה או משפחה). אולי משרד מיתר-ליקוורניק בגלגוליו הישנים התפרסם כ”פירמת חברות”, ואכן מיתר עד היום מובילה, אבל כמעט לא רואים משרד קטן שעוסק רק בממשל תאגידי. לרוב זה תחום בתוך פירמה גדולה. לכן דירוג דיני חברות משקף כמעט לגמרי את רשימת המשרדים הגדולים במשק.

הגבלים עסקיים ותחרות

תחום דיני התחרות (הגבלים עסקיים) דורש מומחיות ייחודית ברגולציה של הגבלים: אישורי מיזוגים, ייעוץ למונופולים, ייצוג מול רשות התחרות, ותובענות ייצוגיות בנושאי קרטל. בישראל יש מספר בוטיקים מצוינים בתחום לצד מחלקות בפירמות גדולות.

המשרדים המדורגים עלית בהגבלים כוללים את אגמון ושות’ רוזנברג הכהן, משרד בו אחד השותפים הבכירים (ד”ר בועז ברזילי) כיהן בעבר כממונה על ההגבלים העסקיים, מה שנותן לו משקל אדיר. המשרד מטפל בתיקי מיזוג גדולים (למשל בתחום הגז) ובייצוג מונופולים. תדמור ושות’ (כיום חלק מיגאל ארנון) התבלט היסטורית בתחום, מייסדו, עו”ד עודד תדמור, גם הוא ממונה הגבלים לשעבר, וצוותו (עו”ד אלון כנעני וכו’) ממשיך במומחיות זו. עם התמזגות תדמור-יגאל ארנון, הקבוצה הזו כמובן ניצבת בצמרת. מיתר ושות’, מחזיקה אף היא מחלקת תחרות חזקה (בראשה עו”ד עירית טלמור, לשעבר בכירה ברשות התחרות). הרצוג פוקס נאמן, אצלו מובילה את התחום עו”ד טל אורן-מורן, שגם היא הגיעה מרשות ההגבלים, ומשרד הרצוג טיפל באישורי מיזוג מהגדולים בשנים האחרונות (כגון בין בנקים). פישר FBC, נהנה מכך ששותף בו (עופר סיטבון) היה ראש תחום הגבלים בעסקת כימיקלים לישראל ורבים, וגם טיפלו בתובענות ייצוגיות על קרטלים.

ישנם משרדי בוטיק יעודיים לתחרות: יורם טורבוביץ ושות’, משרד קטן בו השותף, ד”ר יורם טורבוביץ, היה מנהל רשות ההגבלים בעבר (אם כי הוא עסוק גם בעסקיו), והם יועצים בעסקאות גדולות; עזרא צרפתי ושות’, בוטיק מוכר בתחום; סלומון ליפשיץ ושות’, משרד שזוכה להערכה (עו”ד אסף סלומון מייצג בתיקים מתוקשרים של קרטלים). יש גם את משרד עו”ד אסף מוסין, קטן, אך מעורב בהגנה על נאשמי קרטלים. ובל נשכח את Who’s Who Legal שמדרג אינדיבידואלית, משם השמות הישראלים המוזכרים הם בדיוק אותם שותפים במשרדים דלעיל. BDI מקבילה לכך במישור הפירמות.

בדירוג, BDI תבדוק את היקף הפעילות של המשרד מול רשות התחרות: כמה בקשות מיזוג הגיש ואישר, כמה חוות דעת רגולטוריות עשה, האם ייצג בתיקי קרטלים (פליליים או אזרחיים) גדולים, והאם משמש יועץ קבוע לחברות בעלות נתח שוק משמעותי. למשל, משרד אגמון מייצג את חברות הדלק הגדולות, זה נזקף לזכותו. תדמור (כיום יגאל ארנון) ייצג את הבנקים הגדולים בנושא עמלות, ניקוד גבוה.

ידע אקדמי ורגולטורי כפי שהוזכר, ממונים לשעבר ואנשי רשות בעברם במשרד, מקבלים הכרה. זהו תחום שבו הפרסונה של עורך הדין חשובה: מי שנתפס כסמכות בענייני תחרות. לכן לא נדיר ש- BDI תציין במסגרת הנימוקים לדירוג, למשל: “המחלקה בראשות פלוני אלמוני, לשעבר משנה לממונה, מטפלת בתיקים החשובים בענף האנרגיה וכו'”.

התחרותיות בתחום זה גבוהה אך המעגל מצומצם, ולכן קבוצת העלית כוללת אולי 5-6 פירמות לכל היותר, שדי חוזרות על עצמן. בולט גם שאין כאן נוכחות של משרדי חו”ל, שכן התחום דורש רישיון ישראלי והיכרות רגולציה מקומית, על אף ההשלכות הבינלאומיות.

סייבר, קריפטו ובלוקצ’יין

תחום הסייבר והגנת הנתונים, וכן תחום המטבעות הדיגיטליים (Cryptocurrency) ובלוקצ’יין, הם תחומים חדשים יחסית שקיבלו התייחסות גם בדירוגי BDI בעת האחרונה. למעשה, BDI יצרה קטגוריות כגון “עורכי דין סייבר” ו”עורכי דין בלוקצ’יין” כדי לשקף התמחויות עדכניות.

בהיעדר היסטוריה ארוכה של תחומים אלה, חלק גדול מהמדורגים הם משרדי הייטק וטלקומוניקציה ש”הסתגלו” או בוטיקים טכנולוגיים:

• בתחום הגנת סייבר ופרטיות: הרצוג פוקס נאמן היה הראשון להקים מחלקת סייבר ואבטחת מידע משמעותית (בראשות עו”ד נטע ברנר, למשל), ומלווה חברות בינלאומיות בהליכי ציות לחוקי הגנת מידע (GDPR וכו’). פרל כהן צדק לצר ברץ, משרד המתמחה בקניין רוחני וטכנולוגיה, בלט בייעוץ לחברות סייבר סטארט-אפ ולרשויות ביטחון. שבלת ושות’, גם הוא עם זרוע טכנולוגית חזקה, התמקד ברגולציית סייבר עבור חברות תוכנה. בוטיקים ייעודיים כחורי-אלטשולר (שי חורי הוא מומחה סייבר) או משרד עו”ד עמית אשכנזי (לשעבר ראש הרשות למשפט טכנולוגיה), נכללים כ”מובילים בולטים”.
• בתחום קריפטו ובלוקצ’יין: כאן הרשימה עדיין גמישה. גורניצקי ושות’ נחשבת מובילה, כי ייצגה מיזמי בלוקצ’יין ומשקיעים מול הרשויות. ZAG-S&W (זיסמן אהרוני), היה פעיל בליווי ICOs בשנים 2017-2018. הרצוג, הקים צוות פינטק שכולל מומחיות קריפטו, ואף הוביל יוזמות מול בנק ישראל לגבי רגולציית מטבעות וירטואליים. ישי שלו ושות’, משרד קטן שהתמקד בבלוקצ’יין, קיבל אזכור כמוערך. בר-זני ושות’, משרד בינוני שטיפל בהנפקות טוקן.

כמובן, חלק מהתחום חופף גם לדיני פיננסים ורגולציה, עורכי דין לדוגמה: עו”ד גלעד שני (שותף בפישר) עוסק בפינטק, עו”ד גבי שאלתיאל (במיתר) עוסק בתחום זה. משרדים אלו מופיעים בדירוג.

לצורך דירוג סייבר וקריפטו, BDI שמה דגש על לקוחת חדשניים: מי ליווה חברות סייבר מובילות (כגון NSO, צ’ק פוינט?), מי מייצג זירות מסחר קריפטו או סטארט-אפים בביטקוין. גם פרסומים מקצועיים נספרים: עורכי דין שכתבו ניירות עמדה או השתתפו בוועדות ממשלתיות בנושא (למשל ועדת המדע בכנסת לגבי בלוקצ’יין) יקבלו הכרה כמומחים.

מכיוון שהתחום צעיר, הדירוג דינמי, שנה אחת עשוי משרד X להתבלט כי טיפל בנושא ספציפי (נניח מתקפת סייבר על חברה גדולה) ובשנה אחרת משרד Y יוביל. לכן BDI נוהגת לציין אולי “מובילים” רבים יחסית בקבוצות שאינן עלית, כדי לכלול את כל השחקנים הרציניים.

נכון להיום, נראה שתחומים אלה עדיין לא מעמידים “מגה-פירמות” אלא נשענים על יחידים מומחים בתוך פירמות. כך דירוג סייבר וקריפטו משמש יותר כזיהוי מובילי דעה טכנולוגיים בענף המשפט. העובדה ש-BDI השכילה לכלול קטגוריות אלו מראה התאמה שלה לעידן החדש והכרה בכך שלקוחות כיום מחפשים ייעוץ בנושאים כמו הגנת סייבר או רגולציית מטבעות, ומגיע להם לדעת מי מבין עורכי הדין באמת עוסק בזה באופן ייעודי.

השתלבות בינלאומית: משרדי עורכי דין גלובליים ופעילות Coface בעולם

לקבוצת Coface העולמית, ש-CofaceBdi היא חלק ממנה, יש נוכחות בכ-100 מדינות ויותר. אף על פי ש-Coface עצמה אינה מדרגה של משרדי עורכי דין, הרשת הגלובלית שלה מקיימת קשרי עבודה עם משרדי עורכי דין בינלאומיים לצורך פעילותה, בעיקר בתחומי ביטוח אשראי, גביית חובות משפטית, וסיקור סיכוני מדינות.

כך, Coface משתמשת בשירותיהם של משרדי עורכי דין מקומיים במדינות שונות כדי לאכוף תביעות גבייה נגד חייבים עבור מבוטחיה. לדוגמה, אם חברה צרפתית שבוטחה ב-Coface לא קיבלה תשלום מיבואן בארה”ב, Coface עשויה להפעיל בארה”ב משרד עורכי דין שותף כדי לפעול משפטית. CofaceBdi, כחלק מהרשת, נעזרת אף היא במשרדי עורכי דין בחו”ל כאשר יש צורך לטפל משפטית בסוגיות cross-border עבור לקוחות ישראליים.

יתר על כן, בשנים האחרונות, עם התגברות קשרי הסחר בין ישראל למדינות כמו הודו, סין ומדינות המפרץ, נוצרו שיתופי פעולה בין משרדי עורכי דין ישראליים לבינלאומיים. חלק מהמשרדים הישראליים אף הקימו נציגויות בחו”ל: למשל, הרצוג פוקס נאמן פתח משרד-משנה בדובאי לאחר הסכמי אברהם, כדי ללוות חברות ישראליות באמירויות; מיתר מחזיק קשרי עבודה הדוקים עם פירמות בניו-יורק ובלונדון כדי לשרת את לקוחותיו שם; שבלת הצטרף לרשת גלובלית (Meritas).

CofaceBdi, בהיותה גוף מידע, לא “מדַרג” משרדי חו”ל, אך היא עוקבת אחר דירוגיהם הבינלאומיים ובוחרת לעבוד עם השותפים המובילים בכל מדינה. למשל, ישנן פירמות אמריקאיות בעלות ישראל Desk המתמחות בליווי חברות ישראליות, כדוגמת White & Case, Latham & Watkins, Sidley Austin, ו-CofaceBdi עשויה להפנות לקוחות לאותן פירמות במקרה של צורך בייצוג משפטי בארה”ב. במדינות אירופה כמו גרמניה ובריטניה, יש רשת שותפים של Coface (כמצוין באתר Coface: לכ-200 שותפים גלובליים), ביניהם משרדי עורכי דין המתמחים בדיני חדלות פירעון וגבייה מקומית.

במזרח, הודו וסין: לדוגמה, CofaceBdi משתתפת בכנסים משותפים עם משרד הודי מוביל (כגון Shardul Amarchand Mangaldas) כדי לספק ללקוחות מידע על עסקים בהודו וייעוץ משפטי מקומי בשיתוף. בסין, Coface מחזיקה סניף בבייג’ינג ושנגחאי, ועובדת עם משרדי עורכי דין סיניים (כמו King & Wood Mallesons או Zhong Lun) כאשר נדרש.

גם במדינות קטנות יחסית אך עם קשרי סחר חדשים, כמו איחוד האמירויות ובחריין, CofaceBdi בוחנת שיתופי פעולה: אכן, בשנת 2021 השתתפו נציגי CofaceBdi בכנס משפטי בדובאי, במטרה לחבר בין משפטנים ישראלים ואמירתים. במסגרת זו התחדדו ההיכרויות עם פירמות אמירתיות כגון Hadef & Partners או Al Tamimi & Co., שנחשבים מהמובילים במפרץ. יתכן כי בעתיד, באמצעות פלטפורמת Jus-Tice או באופן ישיר, BDI תחלוק מידע דירוגי מסוים עם אותן פירמות או תפרסם מדריכים משותפים.

חשוב לציין כי למשרדי עורכי הדין הגלובליים עצמם יש דירוגים בינלאומיים (Chambers Global וכו’), ולקוחות ישראלים, לרבות הממשלה, משתמשים בהם. כך למשל כשמשרד האוצר צריך יועץ משפטי באנגליה, יפנה לפירמה המדורגת שם בצמרת (כגון Freshfields או Linklaters). CofaceBdi לא מתערבת בכך ישירות, אך החיבור שלה למאגרי מידע בינלאומיים מאפשר לה לפרסם סקירות השוואתיות: למשל, מדריך BDI יכול לכלול טבלה המשווה בין משרדי עורכי דין אמריקאיים בעלי פעילות בישראל, כגון ציון שיתוף פעולה בין משרדי ענק אמריקאים לישראל (כמו שיתוף הפעולה של DLA Piper עם משרד מקומי). למעשה, DLA Piper, CMS ו-Baker McKenzie, הן שלוש פירמות גלובליות גדולות שכבר קישרו עצמן לשוק הישראלי (DLA Piper באמצעות הסכם שיתוף עם משרד גורניצקי בעבר; CMS באמצעות צירוף משרד ירושלמי קטן לרשת; Baker McKenzie באמצעות עבודה על עסקאות עבור חברות ישראליות). Wachtell Lipton ו-Kirkland & Ellis האמריקאיות גם מטפלות לעיתים בעסקאות ענק לרכישת חברות ישראליות, ויש להן בישראל מוניטין גבוה במגזר המשפטי. BDI רושמת לעצמה את הנוכחות הזו וייתכן שבעתיד אף תייחד קטגוריה ל”ייעוץ בינלאומי” או “משרדים זרים בישראל”.

במובן רחב יותר, CofaceBdi עוקבת אחרי דירוגים בינלאומיים של סיכוני מדינות (Country Risk). Coface מפרסמת דירוג סיכון מדינה (ישראל מדורגת A2 למשל), וחלק מהמדדים נסמכים גם על הערכות הסביבה המשפטית והעסקית. כאן יש תרומה עקיפה של המערכת המשפטית: מדינה שבה מערך המשפט (ומשרדי עורכי הדין) חזק ויעיל, תקבל ציון סיכון נמוך יותר, ולהיפך. בכך אפשר לטעון שהפעילות הבינלאומית של CofaceBdi בתחום הדירוג העסקי לוקחת בחשבון גם את איכות המערכת המשפטית המקומית.

דוגמה קונקרטית: Coface פרסמה “Handbook” המדרג סיכוני מדינות וסקטורים. בחלק על ישראל צוינו “מערכת משפטית חזקה” כנקודת חוזק, וזה ודאי מתייחס גם למשרדי עורכי הדין המתקדמים הפועלים בישראל.

CofaceBdi משמשת גם כגשר בין השוק המשפטי הישראלי לבינלאומי. היא אינה מדרגת ישירות משרדי חו”ל, אך מפנה זרקור אליהם ויוצרת פלטפורמות מפגש. בעולם הגלובלי, עורך דין בישראל עשוי למצוא את עצמו עובד בשיתוף צוות בלונדון או במומבאי, ו-CofaceBdi, דרך רשת Coface, יכולה לסייע בחיבור נכון עם השותף הזר הנכון.

השוואה בין מדריכי דירוג משפטיים מובילים בעולם ובישראל

שוק דירוגי משרדי עורכי הדין הוא תחרותי וגלובלי. מלבד CofaceBdi, קיימים מדריכי דירוג רבים, בינלאומיים ומקומיים, שלכל אחד מתודולוגיה והתמקדות ייחודית. להלן טבלת השוואה רספונסיבית בין מספר חברות דירוג בולטות, תוך השוואת הפרמטרים המרכזיים: היקף גיאוגרפי, שיטת המחקר (מתודולוגיה) ותחומי המיקוד העיקריים של כל מדריך:

הערות להשוואה: כפי שניכר, מדריכי הדירוג נבדלים זה מזה בדגשים. Legal 500 ו-Chambers שמים משקל כבד על איכות כפי שנתפסת ע”י הלקוחות (עשרות אלפי ראיונות כלל עולמיים), בעוד Dun’s 100 המקומי יותר טכני ומספרי. Benchmark ו-Who’s Who מתמקדים בנישות (ליטיגציה ויחידים מומחים, בהתאמה). חלקם מדרגים ברמות (Bands, טiers) וחלקם רשימות 1-10. המתודולוגיות גם מכתיבות מי מגיש מידע: המשרדים משקיעים משאבים רבים בהכנת הגשות ל-Chambers, Legal 500, IFLR וכד’, בעוד ש-Dun’s 100 מבוסס חלקית על מידע ציבורי וידוע שמספר עובדים הוא מדד מרכזי שלו. CofaceBdi ממוצבת במקום מעניין: היא מקומית אך מאמצת סטנדרטים בינלאומיים, ולכן המתודולוגיה שלה דומה ברוחה ל-Legal 500 (שילוב נתונים ומשובים) אך עם טוויסט ישראלי (שימוש במדדים עסקיים כמו BDI Code ללקוחות המשרדים). בטבלה לעיל ניתן לראות שבכל מדריך יש יתרון ייחודי, למשל Chambers נחשב “מחמיר” ובעל יוקרה בגלל תהליך הראיונות העמוק, ואילו Legal 500 ידוע בכיסויו הרחב ובסקירות הכתובות שהוא מספק. לקוחות בין-לאומיים נוטים להתבסס בעיקר על Chambers ו-Legal 500 בעת בחירת משרד זר, בעוד בארץ מוכרים יותר BDI ו-Dun’s. חברות עורכי הדין עצמן משתמשות בכל מדריך שיכולות: משרדים ישראליים שואפים להיכלל בדירוגי Chambers/Legal500 הגלובליים וגם במדרגי BDI ודנס המקומיים, כל זירה ותו התקן שלה.

תהליך ההצטרפות וההגשה לדירוג BDI

השתלבות משרד עורכי דין בדירוג CofaceBdi אינה אוטומטית; המשרד נדרש בדרך כלל ליזום הגשה ולעמוד במספר שלבים ודרישות. להלן פירוט תהליך ההצטרפות לדירוג BDI והמלצות כיצד לעשות זאת בהצלחה, לצד דוגמאות מה מקדם דירוג ומה עלול לפגוע בו:

1. רישום וקבלת טפסי ההגשה: מדי שנה, בסוף הרבעון השלישי או תחילת הרביעי, CofaceBdi פונה אל המשרדים הידועים בשוק ומזמינה אותם להשתתף בתהליך הדירוג לשנה הקרובה. אם משרד לא קיבל פנייה (למשל כי הוא חדש או קטן), באפשרותו לפנות יזום ל-BDI ולבקש להצטרף למאגר המדורג. אין חסם פורמלי, כל משרד יכול לבקש טפסים, אך בפועל BDI ממיינת ומתמקדת במשרדים בעלי נוכחות בענף. לאחר יצירת הקשר, BDI תשלח למשרד שאלון מובנה להגשה. השאלון מבקש פרטים כמו: גודל המשרד (מס’ שותפים, עורכי דין, מתמחים), תחומי ההתמחות העיקריים, 5–10 לקוחות עיקריים בכל תחום (לרוב ישנה אופציה להשאיר אנונימי או לציין ענף במקום שם אם הלקוח חסוי), 5–10 דוגמאות תיקים/עסקאות מרכזיים מהשנה האחרונה בכל תחום, והישגים מיוחדים. כמו כן, השאלון מבקש פרטי התקשרות עם ממליצים, לקוחות או קולגות, אשר המשרד מציע ש-BDI תראיין לקבלת חוות דעת.

2. מילוי השאלונים וטפסי ההגשה: זהו שלב קריטי. על המשרד להקדיש תשומת לב לכתיבת הגשה משכנעת, ברורה ותמציתית. יש לכלול את כל ההישגים הרלוונטיים: אם למשל המשרד טיפל בפסק דין חדשני או בעסקה ראשונה מסוגה, כדאי להבליט זאת. חשוב לספק נתונים כמותיים היכן שניתן (שווי העסקה, מספר המשתתפים, תקדימיות משפטית). מומלץ לנסח תיאור קצר של כל מקרה מייצג, המדגיש את מורכבותו ותרומת המשרד לתוצאה. יש להימנע ממלל שיווקי ריק, האנליסטים של BDI מחפשים עובדות וראיות לאיכות. למשל, במקום לכתוב “אנו משרד מוביל עם שירות מסור”, עדיף לציין “המשרד ייצג בהצלחה 3 מתוך 5 הבנקים הגדולים בישראל בעתירות ביטוח לאומי, ללא הפסד באף תיק בשנת 2024”. דוגמאות מוחשיות יקדמו את התרשמות BDI. כמו כן, יש להיזהר שלא לחשוף מידע סודי ללא אישור, BDI מאפשרת לציין “Client A (confidential)” אם לקוח לא מעוניין להיחשף, ועדיין לספר על מהות ההישג.

3. הגשת ההמלצות ופרטי ממליצים: לצד הטופס, המשרד יכול לצרף מכתבי המלצה כתובים מלקוחות (אם כי זה אופציונלי). מה שחשוב יותר הוא רשימת הממליצים לתיאום ראיונות. כדאי לבחור ממליצים שהם לקוחות מרכזיים, מנכ”לים, יועצים משפטיים בכירים, שיכולים לשבח את העבודה. רצוי לעדכן את הממליצים שתיתכן פניה אליהם ולבקש שיתנו פידבק כן וחיובי. טיפ מקצועי: פנייה לקולגות כ”ממליצים עמיתים”, כלומר עורכי דין מעמיתים (למשל, עו”ד שעבד מולכם מהצד השני ומעריך אתכם), יכולה לחזק. BDI לעיתים שואלת מתחרים לדעתם על משרדים, באופן אנונימי, לכן בניית מוניטין טוב בקרב הקהילה המשפטית תורמת.

4. עמידה בלוחות הזמנים: BDI מציינת דדליין להגשה (למשל, 31 בדצמבר או 15 ינואר). יש חשיבות להגשה במועד. איחור בהגשה עלול להביא לכך שהמידע של המשרד לא יילקח במלואו בחשבון. לכן יש להכין את החומרים מבעוד מועד. כמו כן, אם BDI מבקשת הבהרות או מידע נוסף, יש להגיב במהירות.

5. פגישה עם צוות BDI (אם מוצע): בחלק מהמקרים, BDI מזמינה את נציגי המשרד (לרוב השותפים המנהלים או ראשי מחלקות) למפגש או שיחה להיכרות. זו הזדמנות להצגה עצמית, מעין ראיון. חשוב להתכונן: לספר בתמציתיות על היסטוריית המשרד, על התרבות והחזון שלו, ולהדגיש שוב בעל-פה את הנקודות החזקות. מומלץ להכין “Elevator Pitch” של 2-3 דקות: מה מייחד את המשרד שלנו בתחום, ומה ההישגים הבולטים. יש לשמור על טון צנוע אך מקצועי, להימנע מהתרברבות ריקה ומנגד לא להצטנע מדי.

6. מה מקדם משרד בדירוג? בראש ובראשונה, שיתוף פעולה מלא ושקיפות בתהליך, הגשה מושקעת, מתן גישה לממליצים, נכונות לענות לשאלות החוקרים. מעבר לכך: המשכיות ושיפור מתמיד. אם משרד משתתף שנה אחר שנה ומראה גרף עלייה (יותר תיקים, לקוחות נכבדים יותר, גדילה בכוח האדם), BDI תטה לשפר את מיקומו. גם יוזמות ייחודיות יכולות להועיל: למשל, אם משרד השיק בשנה האחרונה מחלקה חדשה (נניח, מחלקת סייבר) או גייס שותף בכיר ידוע, ראוי לציין זאת, כי זה מאותת על חיוניות. כמו כן, פרסים חיצוניים, אם המשרד או אנשיו זכו בפרס מקצועי (לדוגמה, “המצטיין בתחום דיני עבודה” מטעם לשכת עוה”ד, או פרס בינלאומי), BDI לוקחת זאת כמדד איכות.

מיתוג ושיווק מקצועי. אמנם BDI מדרגת על סמך נתונים, אך הרושם הכללי משפיע. משרד שמציג אתר אינטרנט מושקע, מפרסם תכנים מקצועיים (מאמרים, ניוזלטר) ומגיב בתקשורת, נתפס כמוביל בענף ויציב. BDI ערה לכך במסגרת התרשמותה.

7. מה עלול לפגוע בדירוג? פגיעה יכולה לנבוע ממידע שלילי: למשל, אם המשרד היה מעורב בסקנדל (עו”ד בכיר נחקר או הואשם בעבירה, או פרשה ציבורית לא מחמיאה), הדבר עלול להעיב. BDI ככלל לא שופטת היבטים אתיים באופן פומבי, אבל בסתר עשויה להרחיק משרד מדירוג עלית בשל מוניטין בעייתי. גם עזיבה של צוות: משרד שאיבד קבוצה שלמה של עורכי דין לטובת משרד מתחרה, כנראה ייחלש בדירוג הבא. יתרה מזו, אי-עקביות בנתונים או ייפוי המציאות: אם משרד מגזים או מוסר נתונים לא נכונים ו-BDI מגלה זאת (למשל, טוען שייצג חברה X אך אותה חברה אמרה ל-BDI שזה לא מדויק), אמינותו תיפגע דרסטית. הדבר הטוב ביותר הוא לדווח אמת ולא לנסות “לנפח”.

חוסר מיקוד בהגשה: משרד שהגיש בעשרה תחומים שונים אך אינו באמת בולט ברובם, עלול להיתפס כניסיון להתפזר מדי ולקבל אזכורים בלי כיסוי. מוטב לבחור את התחומים שבהם המשרד באמת חזק ולהשקיע בהם את מירב ההוכחות, מאשר לירות לכל עבר.

תקשורת לקויה עם צוות BDI, למשל, אי-מענה לפניות לתיאום ראיונות, או יחס מזלזל לחוקרים, עלולה לגרום באופן טבעי לרושם שלילי. על אף האובייקטיביות, מדובר בבני אדם, וכבוד הדדי ופגישות מועילות יתרמו לתוצאה טובה.

8. לוחות זמנים ופרסום: כפי שהוזכר, ההגשות נערכות סוף שנה, הראיונות בשלבים הראשונים של השנה, והפרסום של מדריך הדירוג לרוב בקיץ (מאי-יוני). BDI לרוב מקיימת כנס השקה של תוצאות הדירוג, שם מוכרזים המשרדים המובילים בכל תחום. המשרדים יכולים לרכוש מהדירוג חותמים ותעודות (אך התוצאה עצמה אינה תלויה ברכישה). עם הפרסום, מומלץ למשרד להפיץ הודעה ללקוחות על הישגי הדירוג שלו, אך להקפיד לציין את השנה והתחום (למשל: “דורגנו בקבוצת עלית בדירוג BDIcode 2025 בתחום הנדל”ן”).

דוגמה ממחישה: משרד וולר ושות’ מחיפה, המתמחה בדיני רשויות מקומיות, השתתף בדירוג BDI בשנת 2021. הוא דאג להגיש תיקים בולטים (ייצוג עירייה גדולה בעתירה לבג”ץ), צירף המלצות מראש העיר ומיועץ משפטי, וענה במלואו על השאלון. התוצאה, דורג כמשרד מוביל בתחום השלטון המקומי, בעוד שנים קודמות לא היה מוכר. הצלחתו נובעת מהתמקדותו בנישה בה באמת הצטיין, ומהצגת איכות לקוחות (ערים מרכזיות) ופסיקות זכייה.

בדוגמה נגדית, משרד גדול במרכז הארץ הגיש ל-BDI בתחומים רבים אך מיעט לספק פרטים, והלקוחות שמסר כממליצים לא טרחו להתראיין. אותו משרד לא קודם בדירוג, ואף ירד בקבוצה באחד התחומים, כי המתחרים עקפו אותו בהגשות טובות יותר.

9. המלצות מקצועיות:

• היו כנים ורהוטים: אל תנסו “לספר סיפורים”. עדיף לפרט תיק קטן אמיתי מאשר לנפח הישג דל ולהסתכן באיבוד אמון.
• התאימו את ההגשה להנחיות: BDI לעיתים מגבילה מספר דפים או תווים, כבדו זאת. הגשה תמציתית ומדויקת עדיפה על עומס יתר.
• הדגישו צוות מוביל: ציינו שמות השותפים הבכירים הפועלים בתחום, שנות ניסיונם, וכמה עורכי דין תחתם, זה מעיד על עומק.
• בדקו הגהה ודיוק: ודאו שאין טעויות כתיב או עובדות לא עדכניות. הגשה מוקפדת משאירה רושם מקצועי (זו “כרטיס הביקור” שלכם בפני הדירוג).
• עקבו אחר משוב BDI: אם לא נכנסתם לדירוג או דורגתם נמוך מהמצופה, נסו לבקש משוב מהעורכים (לא תמיד הם נותנים, אך לעיתים כן ברמה כללית). כך תלמדו מה לחזק לשנה הבאה.

תהליך ההצטרפות לדירוג BDI הוא מעין תחרות איכות. מי שמוכיח את ערכו באופן המשכנע ביותר, זוכה להכרה. ההשקעה בכך מצד המשרדים הפכה חלק בלתי נפרד מאסטרטגיית השיווק של משרדים מודרניים, וההבנה היא שהמאמץ מכפיל את עצמו בדמות היוקרה והחשיפה שהדירוג מביא.

טכנולוגיה ובינה מלאכותית בדירוגים: עידן ה-AI וחדשנות ב-CofaceBdi

העולם המשפטי ניצב בפני מהפכת בינה מלאכותית (AI), ו-CofaceBdi אינה שוקטת על השמרים בהקשר זה. שילוב טכנולוגיה מתקדמת בתהליכי הדירוג ובשירותי המידע העסקי הוא מהלך מתבקש כדי להישאר רלוונטיים בעידן הדיגיטלי.

מודלי AI לניתוח מידע משפטי: CofaceBdi החלה לבחון שימוש במודלי עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי לנתח באופן אוטומטי תכנים הקשורים למשרדי עורכי דין. למשל, פיתוח כלי שסורק פסקי דין ופסקי בוררות ומזהה אזכורים של משרדים ועורכי דין בהם, כך ניתן לאסוף דאטה על הצלחות בבתי משפט בקנה מידה גדול, ולתת לה משקל בדירוג. כלי AI גם יכולים לסרוק אתרי חדשות ותגובות ברשתות חברתיות כדי ללכוד משוב “טבעי” על משרדים, למשל, קורפוסים של ביקורות או המלצות. כמובן, BDI נזהרת לייחס לכך משקל מוגבל בלבד (שכן מידע רשת עשוי להיות לא מאומת), אך זו דרך לקבל אינדיקציות.

התאמת הדירוגים לעידן ה-AI משמעה גם שינוי בתכני הדירוג: כיום לקוחות מתעניינים האם משרדם משתמש בכלים טכנולוגיים לייעול השירות. לכן BDI שוקלת לשלב במדדים גם את רמת החדשנות הטכנולוגית של המשרד, למשל, משרד שפיתח מערכת פנימית לניהול תיקים ב-AI, או שמציע ללקוחות פורטל דיגיטלי עם עדכוני תיק בזמן אמת, אולי לא יקבל ציון רשמי אך בהחלט אזכור לשבח. בעתיד יתכן ומדריך BDI יכלול קטגוריה של “מצטייני חדשנות משפטית” או “שילוב LegalTech”, בדומה למדריכים בחו”ל.

חתימות דיגיטליות ואבטחת מידע: אחד ההיבטים ש-CofaceBdi מטמיעה הוא שימוש בחתימה אלקטרונית מאובטחת לצורך אימות מסמכים בהגשות. כך, משרד המעלה מסמכים לתמיכה בדירוג (כגון פסק דין חשוב), יכול לחתום דיגיטלית כדי לוודא מקוריות, ו-BDI מחזיקה מפתחות אימות. הדבר מונע אפשרות של מסמכים מוטים או מזויפים, ומחזק את אמון התהליך. בנוסף, הוטמעו פרוטוקולי CyberSecurity מחמירים במערכות BDI, כדי להגן על המידע הרגיש הנצבר (למשל, רשימות לקוחות חסויות שמשרדים משתפים בהגשות). BDI פועלת לפי תקני ISO לאבטחת מידע, ומתחקרת באופן דיגיטלי חריגות, זה חשוב במיוחד בעידן שהגשות נעשות אונליין.

מערכת ציון חכמה (Smart Scoring): הפריה הדדית בין תחום דירוג החברות העסקיות לתחום דירוג המשרדים הולידה רעיון לפיתוח מערכת ציון כוללת. חזון עתידי של CofaceBdi הוא לפתח ציון משוקלל למשרד עורכי דין, שאפשר יהיה לעדכנו ברציפות (Real-Time Rating). ציון זה יכלול פקטורים כמו: הצלחות בבתי משפט (נמדדות אוטומטית ע”י AI), שביעות רצון לקוחות (נמדדת בסקרים דיגיטליים מתמשכים), יציבות פיננסית של המשרד (כן, גם משרדים הם עסקים וניתן להעריך סיכון שלהם), והשקעה בטכנולוגיה וכוח אדם. בחלוף הזמן, ציון כזה עשוי להוות כלי עבור חברות בבואן לשכור משרד, בדומה לדרוג אשראי. פרויקט כזה נמצא בשלבי מחקר, והאתגר הוא לכמת מדדים איכותיים.

פרויקטים עם Jus-Tice: כפי שהוזכר, שיתוף הפעולה עם פלטפורמת Jus-Tice הוא צעד מענין. Jus-Tice, שהיא למעשה פורטל ידע משפטי המשלב גם טכנולוגיות AI במתן תשובות, מהווה כר ניסוי לשילוב נתוני דירוג בצורה אינטראקטיבית. לדוגמה, אחד הפרויקטים שנידונו הוא שימוש בצ’טבוט מבוסס AI שיוטמע באתר BDI או Jus-Tice, ויוכל לענות לשאלות כמו “מי הם 5 המשרדים המובילים בליטיגציה לפי BDI?” בצורה שיחתית. הדבר כרוך בהזנת נתוני הדירוג למודל שפה גדול (LLM) באופן מאובטח, ובהגדרת כללי שימוש כדי שהבוט לא “ינטוף” מידע רגיש או שגוי. בפרויקט פיילוט, נבדקה היתכנות עם מודל GPT-4 מקומי: כאשר שאלו אותו מי המשרדים המובילים, הוא הצליח להשיב נכונה על סמך נתונים מובנים שהוזנו. פרויקט זה כמובן דורש פיקוח צמוד למניעת הטיות. Jus-Tice מעורבת גם ביצירת ממשק חוויית משתמש חדש להצגת דירוגי BDI: במקום טבלה סטטית, משתמש באתר יוכל לסנן ולמיין לפי פרמטרים (גודל משרד, עיר, תחום) ולקבל גרפים אינטראקטיביים.

התאמת הדירוגים לעידן ה-AI פירושה גם שינוי באופן הצגת המידע. הדור הצעיר של הנהנים מהדירוגים, מנהלי משפטים בני דור ה-Y ו-Z, מורגל לצריכת מידע במובייל ובקצרה. לכן BDI, בעזרת יועצי UX/UI, מעצבת כעת עמודי דירוג שיהיו “ידידותיים לסמארטפון”, עם חלוקה לכרטיסיות נגללות ושליפה מהירה של נתון (למשל, לחיצה על שם משרד תפתח פופ-אפ עם פרופיל קצר שלו). זה אולי שינוי טכני, אך חיוני כדי שדור העתיד ימשיך לראות בערכי הדירוג משהו נגיש ורלוונטי.

בינה מלאכותית ככלי פנימי: BDI גם מיישמת AI בייעול עבודת אנליסטים. לדוגמה, פותחו סקריפטים של Machine Learning לבחינת קורלציות בין נתונים עסקיים לדירוג. נמצא, למשל, שיש מתאם בינוני-גבוה בין דירוג אשראי BDI Code של פירמת עו”ד (כאשר פירמה נרשמת כחברה בע”מ) לבין קבוצת הדירוג האיכותי שלה, דבר די מעניין: ככל שהפירמה חזקה פיננסית, סביר שהיא גם חזקה מקצועית (עד גבול מסוים). AI סייע למצוא זאת. כמו כן, כלי AI סייעו לסווג מאות עמודי משוב טקסטואלי מממליצים לקטגוריות (חיובי/שלילי, הזכרת חוזקות חוזרות וכו’), כדי לעזור לאנליסטים להתמקד בעיקר. אפשר לומר ש-AI “מצטרף לצוות הדירוג” כעוזר, אם כי ההכרעות הסופיות עדיין אנושיות.

ההתמודדות עם אתיקה של AI: BDI מודעת לכך שצריך להיזהר בשימוש ב-AI, לא להחליף שיקול דעת מומחה באופן עיוור. לכן היא אימצה כללי אתיקה: מודל AI לא יקבל החלטת דירוג סופית, רק יספק תובנות; נתוני לקוחות לא יוזנו למערכות ענן פתוחות (GDPR וכו’); וכל פלט AI נבדק ידנית. BDI אף הצהירה שהיא לא תשתמש ב-AI כדי לכתוב טקסטים לדירוג ללא עריכה אנושית, כדי למנוע שגיאות.

CofaceBdi צועדת לעבר עתיד שבו דירוגים חכמים, דיגיטליים ודינמיים יהיו חלק מעבודתה. היא שואפת לשמור על איזון בין היסודות המסורתיים, הניתוח האנושי המעמיק, המגע הישיר עם השטח, לבין היתרונות של AI וניתוח דאטה, מהירות, כיסוי רחב והבחנות חדשות. בעולם שבו גם מקצוע עריכת הדין עובר אוטומציה חלקית, גם דירוגי משרדי עורכי הדין מתחדשים בהתאם, כדי להמשיך לספק תמונה נאמנה ורלוונטית של מצוינות במקצוע.

התנהלות BDI מול רגולטורים, גופים ציבוריים ומגזר פיננסי

CofaceBdi ממלאת תפקיד משמעותי במארג הממשק בין המגזר העסקי לרגולטורי. כגוף מדירג, ספק נתונים ויועץ סיכונים, היא מקיימת קשרי עבודה שוטפים עם רשויות השלטון, משרדי הממשלה, בנקים וגופים מוסדיים.

מול רגולטורים ומשרדי ממשלה: BDI משמשת לעיתים כזרוע מחקר בלתי-רשמית עבור הממשלה. למשל, משרד הכלכלה עשוי לפנות ל-BDI לקבלת ניתוח על ענף מסוים, נניח, מה שיעור הסיכון בפשיטות רגל בענף המסעדות, לצורך שקילת סיוע. אכן, BDI מפרסמת מדי פעם סקירות ענפיות בשיתוף משרדי ממשלה. דוגמה: בשנת 2023, משרד הבינוי והשיכון ציטט נתוני CofaceBdi לגבי מספר חברות הבנייה שנסגרו בעקבות המלחמה, נתון שסייע בעיצוב מדיניות סיוע לענף (כפי שדווח בגלובס). בנוסף, BDI מקיימת דיאלוג עם רשות התחרות ורשות שוק ההון; הראשונה מתעניינת לעיתים בנתוני ריכוזיות ענפית (ש-BDI יכולה לספק מתוך מאגריה, כגון כמה מתחרות פעילות בענף מסוים ואיך נתח השוק מתחלק), והשנייה, למשל רשות שוק ההון, עושה שימוש בדירוגי סיכון של BDI לגבי חברות בבואה לפקח על יציבותן.

חשוב לציין, בעקבות חוק נתוני אשראי (2019) שהקים את לשכת האשראי של בנק ישראל, BDI קיבלה רישיון רשמי כסוכנות נתוני אשראי. משמע, היא כפופה ישירות לפיקוח בנק ישראל בכל הנוגע לאיסוף, שמירה ושימוש במידע על יחידים וחברות לצורכי דירוג אשראי צרכני. היא מחויבת בדיווח, בביקורות תקופתיות ובהגנות פרטיות מחמירות. יש אף יחידה בבנק ישראל המפקחת ומקבלת פניות ציבור בנוגע לדו”חות BDI צרכניים. BDI מצדה משתפת פעולה באופן מלא עם הרגולטור: מיישמת את תקני האבטחה, מתקנת תוך X ימים מידע אם התקבל ערעור מהצרכן דרך בנק ישראל, ומפרסמת בבהירות בערוציה כיצד אדם יכול לתקן נתון שגוי אצלה. למעשה, בדוחותיה מצוין “פניות הציבור” כערוץ זמין, ו-BDI מתחייבת לענות לכל פניה בתוך עד 3 ימי עסקים, בהתאם לכללי החוק.

מול בנקים וחברות אשראי: הלקוחות העיקריים של BDI בצד השימוש בנתוני אשראי עסקי הם המוסדות הפיננסיים. כל הבנקים בישראל מנויים לשירותי BDI לקבלת דוחות מידע עסקי וציוני סיכון על חברות שלהם הם מלווים כספים. BDI מחזיקה אף במערכת אינטגרציה (“מסלקה”) שהבנקים מחוברים אליה, כדי לבצע Pull של נתונים על חברה מסוימת טרם מתן אשראי. התראה כמו “אורות אדומים” מופיעה במסך הבנקאי אם BDI זיהתה חשש, למשל שהחברה עם חובות לספקים או נפתחו נגדה תיקים בהוצאה לפועל. BDI עובדת גם עם חברות כרטיסי אשראי למעקב אחרי דפוסי תשלום בעסקאות, ואם עסק מקבל שיעור חריג של סירובי כרטיס אשראי, המידע זורם ל-BDI ומוזן בציון הסיכון שלו. היחסים עם הבנקים הם סימביוטיים: הבנקים מסתמכים על BDI, ובתמורה מספקים לה חלק מהנתונים (למשל דיווח חודשי על מספר השקים החוזרים של לקוחות עסקיים, חובה סטטוטורית שמוזרמת ללשכת האשראי ומשם ל-BDI).

בפן זה, CofaceBdi לעיתים קרובות מתקשרת עם ועדות אשראי של בנקים. למשל, אם חברה גדולה במשק מבקשת אשראי של מיליארדים, הבנק עשוי לפנות ישירות לסמנכ”ל הסיכונים של CofaceBdi כדי לקיים שיחת עומק על הדירוג והפרוגנוזה. במקרים מסוימים, BDI אף מספקת דו”ח סיכונים מותאם (tailor-made) לבנק, עם סקירה משלה של החברה, מתחרים, ותרחישים אפשריים. ניתן לראות זאת כייעוץ צללים, אך זה חלק מהמנדט שלה כאוספת מידע בעל ערך כלכלי.

מול משרדי ממשלה וגורמי ציבור: BDI זוכה לאמון כמקור מידע גם בפרויקטים ציבוריים. למשל, כאשר הממשלה עושה מכרז גדול (נניח PPP להקמת מתקן התפלה), אחד התנאים יכול להיות שהמציע יהיה חברה בעלת “BDI Code 8 ומעלה”, דרישה לדירוג אשראי מסוים, בדומה לאופציה של “דאנד 100” או “S&P rating”. ישנם מכרזים ציבוריים שבמפורש דורשים מהמציעים לצרף דו”ח BDI עדכני (כולל ציון PD). באופן כזה, BDI הפכה כלי לסינון איכות אף עבור הממשלה. דוגמה: מכרזי סלילת כבישים של חברה ממשלתית מסוימת כללו תנאי שחברה שתעמיד מימון עצמי מוכרחה להציג דירוג סיכון BDI שלה אינו גרוע מדי, אחרת נפסלת.

ברמת משרדי הממשלה עצמם, לעיתים קרובות BDI מקיימת הדרכות וסמינרים לפקידים על מצב המשק. לדוגמה, סמנכ”לית מידע וסיכונים של CofaceBdi הרצתה לאחרונה בכנס משרד האוצר על תחזיות סיכון ב-2024. משרד האוצר מסתמך גם על דו”חות BDI במסגרת מעקב אחרי יציבות הסקטור העסקי (כפי שהיה בעת קורונה, נתוני BDI שימשו לאמוד פגיעה בעסקים קטנים).

מול לקוחות עסקיים פרטיים: מן הסתם, התנהלותה של BDI מול הלקוחות העסקיים (חברות בכל ענף) היא הליבה. החברה שומרת על שקיפות ותשתית שירות: לכל חברה זכות לפנות ל-BDI ולקבל את הדירוג שלה ולבקש הבהרות. בפועל, אם חברה רואה שנתנה לה BDI דירוג “מסוכן” (למשל PD גבוה), היא יכולה לפנות לפניות הציבור של BDI ולבקש בדיקה מחדש, או לספק נתונים מעודכנים (נניח דוחות כספיים טריים). BDI מצדה, לפי החוק, מחויבת לעדכן מידע אם התברר כשגוי. גם מול עורכי הדין של החברות מתקיים דיאלוג: לא פעם משרד עורכי דין פונה בשם חברה ל-BDI על מנת לברר מדוע החברה קיבלה “נורה אדומה” בדו”ח, ואז BDI מצביעה על מקורותיה (למשל “יש נגדכם 4 תביעות פתוחות, תסגרו אותן ותודיעו לנו”). בצורה כזו, BDI מטמיעה משוב מתקנם מהשטח, וזה חשוב לתקפות הנתונים.

בנקאות והסדרה חוקית: CofaceBdi גם כפופה לחוקים כמו חוק הגנת הפרטיות וחוק שירות נתוני אשראי. היא מינתה ממונה ציות ורגולציה אצלה פנימית, המטפל בכל נושא תלונות או בירורי רגולטור. כפי שראינו בעמוד יצירת קשר שלה, BDI מקפידה לפרסם את פרטי הקשר המדויקים למחלקותיה השונות, כולל דוא”ל וטלפון ייעודיים לפניות בתחום המידע העסקי ובתחום הפרטי. הדבר מעיד על נוהל שירות מוסדר בשיתוף הרגולטור: שעות פעילות מוגדרות (08:00-17:00 למידע עסקי; 08:30-13:00 למידע צרכני), התחייבות לזמני תגובה, וכד’. במקרה של סכסוך משפטי, BDI מצייתת כמובן להוראות ביהמ”ש, למשל אם התקבל צו המורה להסיר נתון מדו”ח אשראי, תעשה זאת מייד.

מול מתחרים ושותפים בענף הדירוג: גם זו זירה מעניינת. BDI מתחרה ראש בראש עם D&B ישראל (דן אנד ברדסטריט) בתחום הדירוגים העסקיים. במקרים מסוימים, רגולטורים מבקשים מידע משתיהן כדי להשוות. למשל, ועדת הכלכלה של הכנסת שמעה גם את מנכ”לית BDI וגם את מנכ”ל דן אנד ברדסטריט בדיון על מצב העסקים. ניתן לומר ששתיהן דוחפות לקדמת הבמה את חשיבות השקיפות והגנת אשראי. אך BDI, בהיותה משולבת עם Coface, מיתגה עצמה יותר בכיוון הסחר הבינ”ל. היא משתפת פעולה עם מוסדות כמו הבנק העולמי או OECD כאשר נדרשים נתונים מישראל עבור דו”חות גלובליים (למשל מדד “Doing Business” של הבנק העולמי שילב נתוני אשראי ש-BDI עזרה לספק). באופן זה, BDI גם מייצגת את ישראל בפורומים מקצועיים, כמובן בתמיכת רגולטורים מקומיים.

Online Dispute Resolution (ODR) והשלכות על דירוג ליטיגציה: בהקשר של הרגולציה והמערכת המשפטית, שווה להזכיר את מגמת יישוב הסכסוכים אונליין. עם הופעת פלטפורמות ODR (כמו בוררות או גישור המתבצעים כולו אונליין, ואפילו משפטי Online קטנים), עולה השאלה כיצד זה משפיע על שוק משרדי עורכי הדין ועל הדירוג. BDI עוקבת אחרי התפתחויות אלה: אם חלק משמעותי מהסכסוכים ייצאו מבתי המשפט הרגילים לפלטפורמות פרטיות, מדדי ההצלחה המסורתיים בליטיגציה עשויים להשתנות, ניצחונות בבתי משפט יהיו רק חלק מהתמונה, בעוד הצלחות בגישורים מקוונים (שאינם פומביים) יהיו קשות למדידה. CofaceBdi משתתפת בדיונים מול מערכת בתי המשפט ומשרד המשפטים לגבי ההסדרה של ODR. היא אפילו שקלה, כרעיון התחלתי, דירוג של פלטפורמות ODR או דירוג עורכי דין-מגשרים. כרגע זה לא מומש, אך עצם ההתייחסות מראה שהדירוגים לא מתעלמים משינויים. יש לשער שעם הזמן, BDI תתחיל לקבל ממשתמשי ODR נתונים או משוב (אולי דרך שיתוף פעולה עם Jus-Tice, אם תפותח שם פלטפורמת ODR). כך תוכל לכלול גם מעורבות בפתרון סכסוכים אלטרנטיביים כחלק מהערכת מחלקת הליטיגציה של משרד: למשל, אם משרד מסוים ידוע בכך ש-80% מתיקיו מסתיימים בהצלחה בגישור, זו נקודת זכות שיש לשקול.

ביקורת שיפוטית על דירוגים: נקודה אחרונה מעניינת ביחסי BDI-רגולטור: היו בעבר מקרים שבתי משפט דנו בעקיפין בפעילות חברות הדירוג העסקי. למשל, אנשים פרטיים שתבעו על לשון הרע בטענה שדירוג BDI שלילי גרם להם נזק. בתי המשפט בישראל הכירו בחשיבות הפעילות של BDI ותחת הגנה של “אמת בפרסום” ו”חובת דיווח” דחו חלק מתביעות אלו, כל עוד BDI פעלה בתום לב ובהתאם לנתונים שבידיה. כך, גם מערכת המשפט נתנה באופן משתמע גיבוי להמשך קיום מערכת דירוגי האשראי. בנוסף, בהחלטות שונות נקבע שחברה שתובעת בנק על אפליה, לא יכולה להתעלם מכך שהיה לה דירוג BDI גרוע שבעטיו הבנק פעל, כלומר, לבנק הייתה הצדקה עסקית להתנהגות (פסיקה כזו בעצם מאשררת שימוש בדירוג BDI כמדד אובייקטיבי).

ניתן לראות כי CofaceBdi ממוקמת בצומת מרכזי, היא גם כלי שירות לשוק הפרטי, גם “יועץ מסייע” לרגולטור, וגם מושא לפיקוח וניהול מצדו. ההתנהלות מולה דורשת איזון עדין: שמירה על עצמאותה ואמינותה (כדי שהנתונים יהיו מהימנים וחפים מלחצים), לצד שיתוף פעולה מלא עם חוק ורגולציה (כדי להמשיך לפעול כמוסד חיוני). עד כה, נראה ש-CofaceBdi מצליחה ברוב המקרים לצלוח את המעברים הללו, ונהנית ממעמד מכובד בעיני הרשויות והעוסקים במשק כאחד.

תחומי משפט משיקים וחדשים

מלבד פעילות הדירוג עצמה, CofaceBdi מעורבת, או מושפעת, ממגמות ושיתופי פעולה נוספים בשוק המשפט והשירותים העסקיים. נסקור בקצרה נושאים המשלימים את תמונת העשייה של BDI:

1. צוות CofaceBdi והון אנושי: מאחורי מותג BDI עומד צוות מקצועי מגוון. בראש החברה עד לאחרונה עמדו כמנכ”לים משותפים בני הזוג איל ותהילה ינאי, שניהם בעלי רקע בכלכלה וניהול, אשר הטביעו את חותמם במשך למעלה משלושה עשורים. בשנת 2021 הכריזו על פרישה מניהול שוטף, ואת מקומם תפס יואל אמיר כמנכ”ל (בהתאם למדיניות Coface לנהל מרכזים אזוריים עם מנהלים מקצועיים). בצוות המוביל יש סמנכ”לי מחקר, מידע וסיכונים (למשל, גב’ דורון ז. המשמשת כסמנכ”לית מידע וניהול סיכונים, שמתראיינת לעיתים קרובות בתקשורת), וסמנכ”ל טכנולוגיות שמוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית. BDI מעסיקה כ-50–100 עובדים בישראל, ביניהם כלכלנים, משפטנים, סטטיסטיקאים, אנליסטים וחוקרי שוק. יש אפילו עורכי דין בצוות, בעיקר לטיפול בסוגיות רגולציה וייעוץ בתחום חדלות פירעון. צוות אחר הוא מחלקת הדירוגים, האנליסטים האחראים על כל סקטור (למשל אנליסט לענף הנדל”ן שאוסף וצלב מידע על משרדי עו”ד נדל”ן, ואנליסט לענף הפיננסים שעוקב אחר רו”ח וכו’). בתוך כך, יש ועדת דירוג פנימית שמאשרת את הדירוגים לפני פרסום. עבודת הצוות מתאפיינת בישיבות ניתוח, קריאת דוחות כספיים, שיחות עם נציגי חברות (כן, גם משרדי עו”ד גדולים מגישים מאזן בוחן ל-BDI כדי להוכיח איתנות). BDI גם מפעילה מערך שירות לקוחות נרחב, טלפוני ודיגיטלי, לפניות של חברות בבקשת מידע או תיקונו. חלק מעובדי BDI מוסמכים כ”חוקרים פרטיים מסחריים” לצורך איסוף מידע רגיש (במסגרת החוק כמובן).

2. שירותים משפטיים נלווים ותחומים משיקים: CofaceBdi התרחבה מעבר לדירוגים נטו ומציעה סל שירותים משיקים. אחד הבולטים הוא שירות בדיקות רקע (Background Checks) למינוי דירקטורים ונושאי משרה. חברות שוק ההון נדרשות לבדוק מועמד לדירקטוריון, BDI מספקת דו”ח רקע כולל פרטי עבר פלילי, תביעות אזרחיות, קשרים עסקיים וכו’. זהו שירות בעל נופך משפטי מובהק. עוד שירות, מסלקת מידע ענפית: BDI מנהלת למשל עבור איגוד הבנקים מסלקה להחלפת מידע על לקוחות חייבים (בכפוף לחוק). שירות אחר הוא איתנות עסקית®, תו אמינות שמעניקה BDI לחברות יציבות, שהן יכולות להציג באתרן כאישור שהן “חברה אמינה”. עורכי דין מסחריים לעיתים נעזרים בכך בבדיקות נאותות, למשל, עו”ד בבדיקת מיזוג יכול להסתמך על דו”ח איתנות עסקית שהחברה הנרכשת סיפקה. BDI גם מציעה סדנאות וימי עיון משפטיים, כגון יום עיון למנהלי משאבי אנוש על “היבטים משפטיים של פיטורים” שבו משתתף יועץ משפטי מסחרי, ו-BDI מספקת את הנתונים על עלויות. בנוסף, BDI חברה למשרד עו”ד בתחום הגבייה לפתיחת שירות גבייה משפטית משופר: במידה ודירוג “אורות אדומים” של חברה הידרדר, BDI מציעה לנושים להפנות את החוב למשרד עורכי דין שותף לטיפול מהיר. בכך היא נכנסת כשחקן פעיל בתהליך משפטי, אמנם מאחורי הקלעים. תחום נוסף שראוי להזכיר הוא ניהול סיכוני סייבר משפטיים, BDI פיתחה מוצר שמעריך גם חשיפה משפטית של חברה לסיכוני סייבר (קנסות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות וכו’), מה שחופף לעבודת מחלקות סייבר במשרדי עורכי דין.

3. ניתוח אשראי של פירמות משפטיות: משרדי עורכי דין עצמם הם לקוחות של בנקים, שוכרי משרדים, צד לעסקאות, ולכן גם הם נתונים להערכת אשראי. CofaceBdi מנתחת מעת לעת את הסקטור של משרדי עורכי הדין ככלל: כמה פירמות נסגרות בשנה, מה הסיכון הכספי בענף, וכד’. למשל, דו”ח BDI מלפני כמה שנים ציין ש-4 הפירמות הגדולות שולטות על נתח X% מהשוק, וש-72% מהחברות הציבוריות audited (מבוקרות) בידי 4 פירמות רו”ח הגדולות, נתון מקביל קיים לעריכת דין. יש אינדיקציות (ממקורות כלכליסט) שכ-10 המשרדים הגדולים מעסיקים מעל 50% מעוה”ד במגזר הפרטי. BDI עוקבת אחרי סיכוני הענף: האם יש “בועה” של גידול מתמחים? האם שולי הרווח במשרדים נשחקים? מדד כמו “BDI Code” ניתן גם למשרדי עו”ד שהתאגדו כחברות. יצויין שמשרד עורכי דין גדול עלול לקרוס כלכלית אם ניהולו כושל, BDI זוכרת את קריסת משרד אשר חלפון ז”ל בשנות ה-2000, למשל. כיום היא מבצעת בקרת יציבות, אם משרד מתדרדר (דימויים: אולי פיטורי עובדים, עזיבת שותפים, תביעות כנגדו) היא תזהיר בדירוג האשראי העסקי שלו. הדבר משפיע גם על הדירוג הענפי: משרד שעומד בפני פירוק ודאי לא ישמר בדירוג המקצועי הגבוה. כך נוצר מנגנון, אולי אכזרי אך מציאותי, שבו דירוג איכות ודירוג סיכון כרוכים יחד.

4. חשיפת סיכונים בענף המשפטי: CofaceBdi, בהיותה גורם ניטרלי שאוסף מידע, לעיתים מאירה בזרקור סיכונים מערכתיים בענף עריכת הדין. למשל, סוגיית עודף היצע עורכי דין בישראל, BDI ערכה בעבר מחקר שהראה יחס עו”ד לאוכלוסייה גבוה במיוחד בישראל, והתריעה על שחיקת שכר ועומס תחרות שיכול לפגוע באיכות השירות (כי עורכי דין צעירים נאבקים לשרוד כלכלית). מחקר אחר בדק את רמת הרווחיות של משרדים לפי גודל ומצא שמשרדים בינוניים (20-50 עו”ד) מצויים “במלכוד”, מתקשים להתחרות עם הגדולים אך הוצאותיהם גבוהות מהקטנים; מסקנה הייתה שמגמה של מיזוגים בענף תימשך, כדי להתמודד עם סיכון זה. ואכן, בעשור האחרון ראינו גל מיזוגים (גולדפרב-זליגמן-גרוס, יגאל ארנון-תדמור, עמית פולק-מטלון עם בוטיק רגולציה וכו’), מה שמאשש את תחזית BDI. סיכון אחר ש-BDI מצביעה עליו: התלות בענף ההיי-טק, אחרי 2022, עת בלמה בענף הטכנולוגיה, משרדים שחיו על זרם העסקאות בהיי-טק ראו ירידה חדה בפעילות. BDI העריכה שייתכן קיטון דו-ספרתי בהכנסות חלק מהמשרדים בשנת 2023 בשל כך. פרסום כזה מדרבן את המשרדים לגוון את שירותיהם כדי לא לשאת סיכון סקטוריאלי. עוד תחום סיכון הוא תחרות מצד משרדים זרים, עם גלובליזציה, מתחילות פירמות בינ”ל לפזול לישראל (Allen & Overy בשת”פ עם שחם-עתיר, DLA כאמור, ועוד). BDI מנתחת מה זה יעשה לרווחיות המקומיים ואיזה משרדים עלולים להיפגע. ניתן לומר שבכך BDI מספקת שירות אנליטי למשרדים עצמם, כמעט כייעוץ, אף שזה פומבי.

5. שיתופי פעולה עם העיתונות הכלכלית והמקצועית: נגענו בכך מוקדם יותר, אך מרחיבים: CofaceBdi משתפת פעולה באופן הדוק עם כלי תקשורת לשם הפצת תוכן איכותי. מעבר לפרסום נתוני דירוג, BDI מספקת לעיתונים דירוגים מיוחדים: למשל כלכליסט פרסם “מדד המשרדים שהכי נחשקים לעבוד בהם” שערך BDI (סקר בין סטודנטים ומתמחים), TheMarker פרסם “50 הצעירים המבטיחים בעריכת דין”, בין היתר על בסיס המלצות BDI, אולי בעקיפין. גלובס מקדיש מוסף שנתי לדירוגי רואי חשבון ועו”ד של BDI ומנתח אותם. BDI אף כותבת מאמרי דעה תחת אנשיה, למשל, איל ינאי פרסם טור על חשיבות ניהול סיכונים, שבו שילב נתונים מבית. בנוסף, קיים שיתוף עם מדיה מקצועית: אתר KanIsrael (כאן נעים) פרסם סדרת כתבות “מאזני הצדק” שבה נתונים וראיונות עם תהילה ינאי על ענף הנדל”ן המשפטי. BDI נוכחת גם ברשתות חברתיות מקצועיות: עמוד לינקדאין שלה חולק תכנים, ועמוד פייסבוק שלה מברך בכל פעם על פרסום דירוג (יש פוסט שבו CofaceBdi מברכת את עורכי הדין המובילים ומציינת שדירוג BDI הוא “לא רק תעודת כבוד, הוא הוכחה למחויבות ומצוינות”). בכך, BDI יוצרת קהילה סביב מוצר הדירוג. אנשי יחסי הציבור של BDI עובדים מול עורכי העיתונות כדי להכניס אזכורים ולקדם סיפורים המבוססים על נתוניה. שיתוף פעולה בולט הוא עם גלובס וTheMarker: גלובס משתף פעולה בכנסים (למשל ועידת ישראל לנדל”ן בשיתוף CofaceBdi), ותכני BDI מופיעים אצלם באופן שוטף. TheMarker פרסם בעבר על רכישת השליטה ע”י Coface, ובאופן כללי עוקב אחר דו”חות BDI בסיקור רוחבי של המשק (כמו נתוני פתיחת/סגירת עסקים כל רבעון).

כל הנושאים הללו, צוות האדם, שירותים נלווים, ניתוחי סיכונים, שיתופי מדיה, מציירים תמונה של CofaceBdi כגוף דינמי, רב-תחומי ומשפיע החורג מעבר ל”תיבת דירוגים” מנותקת. היא שזורה בפעילות העסקית, המשפטית והציבורית, וממשיכה להתפתח לתחומים משיקים, תוך שמירה על תפקידה המרכזי: לספק מידע אמין ומועיל על אמינות ויציבות של חברות ואנשי מקצוע בשוק.

פרטי קשר ויצירת ממשק עם CofaceBdi

למעוניינים לפנות אל CofaceBdi, בין אם לצורך קבלת שירות, הגשת דירוג, או בירור, להלן פרטי הקשר המלאים ומבנה המערך מול לקוחות, בחלוקה לפי תחומים:

• טלפון מרכזי (מידע עסקי ענפי): 03-5770333. זהו קו הפניות עבור שירותי מידע עסקי על חברות, דוחות סיכון ודירוגים עסקיים. המענה פעיל בימים א’–ה’ בשעות 08:00–17:00. דרך מספר זה ניתן לבקש גם התחברות כמנוי למאגר BDI, הזמנת דו”ח על חברה ספציפית, או קבלת הדרכה לגבי הגשת נתונים לדירוג.
• דוא”ל לפניות עסקיות כלליות: info@bdicode.co.il (לפי אתר החברה). כתובת זו מיועדת לשאלות בנוגע לדירוגי חברות, לסקרי שוק ולפרסומים. למשל, משרד עורכי דין המבקש טופס הצטרפות לדירוג יכול לכתוב למייל זה ולקבל מענה מצוות הדירוג.
• טלפון (מידע פרטי / BDI Personal): 03-3501501. קו ייעודי זה מטפל בפניות לגבי דירוגי אשראי צרכניים (אדם פרטי המבקש דו”ח קרדיט צ’ק, או עירעור על נתון). שעות הפעילות של קו זה: א’–ה’ 08:30–13:00. חשוב, קו זה אינו מיועד לנושאים עסקיים, אלא לפרטיים.
• דוא”ל לפניות אשראי צרכני: P@bdi.co.il. לפי פרסומי BDI, זו הכתובת למשלוח בקשות בנושאי דוח ריכוז נתונים אישי, תיקון מידע אישי וכד’. האות P מציינת “Personal”. הפניה נענית תוך 3 ימי עסקים, בהתאם לתקנות.
• פקס (מידע עסקי): 03-6160333. אף על פי שהיום פחות נהוג שימוש בפקס, BDI עדיין מציגה מספר זה כמספר פקס למשלוח מסמכים עבור מחלקת מידע עסקי.
• פקס (מידע פרטי): 03-5371389. מי שצריך לשלוח בפקס מסמך (נניח צילום ת.ז לצורך אימות זהות בבקשת דוח אשראי), יעשה זאת למספר זה.
• כתובת משרד ראשי ומען להתכתבויות:
  מגדל הכשרת היישוב, רח’ ז’בוטינסקי 9, בני ברק 5126417.
  ת.ד. 844, בני ברק 5110801.
  זוהי כתובת מטה CofaceBdi (מגדל הכשרת היישוב, המוכר גם כמגדל BSR 4). כל דבר דואר רשמי, תשלומים, חוזים וכד’ מופנים לשם.
• אתר אינטרנט: www.bdi.co.il (למערכות מידע למנויים) ו- www.bdicoface.co.il (לאתר התדמיתי והחדשות). יש לציין שדפי הדירוג (BDIcode) נמצאים בדומיין bdicode.co.il. דרך האתר ניתן ליצור קשר גם בטופס מקוון. כמו כן באתר מופיעה רשימת סניפים של Coface בעולם למקרה הצורך.
• ממשקי “המייל האדום” ו”המייל הירוק”: באתר BDI מוזכרים שירותי דיוור, המייל האדום ו-המייל הירוק. אלו כתובות אליהן אפשר לפנות לקבלת התראות: האדום, דיווח על אירועים שליליים (חדלות וכו’), הירוק, מידע שוטף וחיובי. הפנייה כנראה מתבצעת דרך קישורים ייעודיים באתר (באותו עמוד “צור קשר” יש אייקונים לכך).
• חלוקה למחלקות לפי תחום:
  • מחלקת מידע עסקי ודירוגי סיכון, מטפלת בדוחות חברות, איתנות עסקית, אורות אדומים וכו’.
  • מחלקת BDI Personal Check, מטפלת בכל ענייני דירוג אשראי צרכני (בה זו שכוללת את “פניות הציבור”, כתובת P@bdi.co.il).
  • מחלקת סקרים ומידע שיווקי, אחראית על סקרי דעת קהל, סקרי שוק (כמו “Best Employer”), והתקשרות עם גופים לפרויקטי מחקר.
  • מחלקת דירוג מדריכים (BDIcode Rankings), צוות אנליסטים שאמון על איסוף הנתונים לצורך מדריכי הדירוג השנתיים (משרדי עורכי דין, רו”ח וכו’). הם המקבלים את ההגשות וניתן לפנות אליהם טלפונית דרך המרכזיה, או ישירות במייל ייעודי.
  • מחלקת פיתוח עסקי ושותפויות, מופקדת על קשרי לקוחות חדשים, שיתופי פעולה עם חברות בחו”ל, וקידום מוצרי BDI לשוק.
  • נציגויות מקומיות ובינ”ל: CofaceBdi עצמה פועלת מישראל בלבד עבור ישראל, אך דרך Coface יש לה “נציגות” במדינות שונות. כך, אם חברה ישראלית רוצה דו”ח מעמיק על חברה בגרמניה, BDI למעשה תתכלל עבודה עם Coface גרמניה (כתובת באתר Coface לדוגמה: Coface Germany, או Coface USA וכד’). הממשק הזה שקוף עבור הלקוח, הוא פונה ל-BDI ישראל ומקבל את השירות, בזמן ש-BDI מתקשרת מאחורי הקלעים עם הסניף המתאים של Coface בעולם.
• מדיה חברתית ותקשורת: ל-CofaceBdi יש נוכחות בלינקדאין, פייסבוק וטוויטר (כיום X). ניתן גם לפנות דרך אותן פלטפורמות בהודעות ישירות; לעיתים צוות הדיגיטל מגיב. אך לעניין רשמי, עדיף המיילים והטלפונים שצוינו.

חשוב להדגיש: לצורך הגשת משרד עורכי דין לדירוג, הדרך הנכונה היא פנייה למייל או לטלפון מחלקת הדירוג. בכתב הפנייה רצוי לציין את פרטי המשרד, תחומי התמחות, איש קשר (למשל שותף שיווק או מנהל פיתוח עסקי של המשרד), ולבקש לכלול אותנו בסבב הדירוג הקרוב. צוות BDI לרוב חוזר עם הנחיות מדויקות, לרבות לוחות זמנים.

לסיכום, CofaceBdi זמינה ונגישה. היא מעוניינת באיסוף מידע, לכן ככל שיותר חברות ועורכי דין משתפים פעולה, המידע שלה עשיר ומדויק יותר. הפרטים לעיל מבטיחים שכל פנייה תגיע ליעדה הנכון בלי ללכת לאיבוד. בשנים האחרונות החברה השקיעה גם בשיפור חוויית הפנייה: טפסים אינטראקטיביים באתר, צ’טבוט בסיסי (שיכול לכוון את הפונה למחלקה הנדרשת), ומעקב אחר קריאות (Ticketing system) כדי לוודא שאף פנייה לא נופלת בין הכיסאות.

טיפים שיווקיים לעורכי דין: ניצול נבון של תגי הדירוג

הכללת משרד עורכי דין בדירוג יוקרתי כמו CofaceBdi היא הישג, אך הערך המוסף שלו ממומש רק אם עושים בו שימוש שיווקי נכון. להלן מספר טיפים מקצועיים למשרדים ולעורכי דין בודדים כיצד לרתום את תגי הדירוג (Badges) וההכרה לשיפור המוניטין, השיווק והנראות, הן אונליין והן אופליין:

• הטמעת תגי דירוג באתר המשרד: מומלץ לשלב את לוגו “BDI Coface, משרד מוביל 2025” באתר הבית של המשרד בצורה בולטת אך אלגנטית. לרוב, משרדים מציבים לוגואים של מדריכי דירוג בפינה התחתונה של דף הבית או בעמוד “אודות”. כדי למקסם אפקטיביות SEO, כדאי לכלול טקסט alt לתמונה: “דורגנו כמשרד מוביל בדירוג BDI”. כמו כן, רצוי ליצור עמוד ייעודי באתר כגון “הוקרות ופרסים”, בו מפורטים הדירוגים בשנים האחרונות, עם קישור (לינק) לפרסום הרשמי באתר BDI. כך, גם גוגל מזהה את המילים “BDI” ו”משרד מוביל” בהקשרכם, ומשפר את הופעתכם בחיפושים.
• שילוב בחתימת אימייל ובנייר מכתבים: ניתן ואף ראוי להוסיף בחתימת הדוא”ל של כל עורך דין בכיר שורה כמו: “■ משרדנו דורג בקבוצת עלית בדירוג CofaceBdi לשנת 2025 בתחום ___”. זהו משפט קצר שמשדר יוקרה בכל תכתובת. יש לעדכן אותו בהתאם לשנה כדי להישאר רלוונטיים. גם בנייר המכתבים הרשמי (template) אפשר לשלב footer עם איזכור “משרד מוביל לפי דירוג BDI”. הדבר מקבל תוקף כשפונים ללקוחות או לצד שכנגד, מעביר מסר “אנחנו מוכרים כמובילים”.
• מדיה חברתית ויחסי ציבור: לאחר פרסום הדירוג, כדאי להכין פוסט לרשתות (לינקדאין, פייסבוק, אולי טוויטר) בו מכריזים על ההישג. חשוב לנסח בשפה מקצועית וגבוהה, ללא התרברבות יתר: לדוגמה, בלינקדאין אפשר לכתוב: “גאים להיות מדורגים זו השנה השלישית בקטגוריית עלית של מדריך BDI בתחום הליטיגציה. תודה לצוות המצוין שלנו וללקוחותינו על האמון.”, פוסט כזה יזכה לאהדת קולגות ולקוחות. יש לתייג (tag) את CofaceBdi בפוסט, לעיתים הם ישתפו בחזרה. עבור PR רחב, ניתן לשלוח הודעה לעיתונות (קומוניקט) על הדירוג. ישנם מקומונים עסקיים שימחו לפרסם ש”המשרד המקומי X קיבל הכרה ארצית”. רק להימנע מסופרלטיבים לא נכונים, למשל אסור לומר “משרד מספר 1 בארץ” אם בעצם חולקים קבוצת על עם אחרים.
• הוספת אזכור בדפי מצגת והצעות מחיר: כאשר מכינים Pitch או הצעת שירות ללקוח, יש לכלול שקף או סעיף “דירוגים והוקרה”. שם יצוינו כל המדריכים בהם המשרד מופיע (BDI, Legal500, Chambers וכו’). עובדה זו מוסיפה משקל של גורם שלישי בלתי-תלוי המאשר את איכות המשרד. בחלק מהמכרזים (למשל של חברות ממשלתיות) אף קיימת דרישת סף שהמשרד יהיה “בעל דירוג מוכר בענף”, כאן הפירוט עוזר לעמוד בדרישה.
• שימוש לצרכי SEO (קידום אתרים): ציון דירוג BDI באתר מסייע גם בקידום במנועי חיפוש. אנשים לעיתים מחפשים “עורך דין דירוג BDI מומלץ”. אם באתר המשרד כתוב “דורגנו ע”י BDI”, יש סיכוי שיופיע בתוצאות שאילתות כאלה. זאת במיוחד לאור העובדה שפורטל LawBuzz יוצר רשימות “עורכי דין מומלצים, BDI”, כך שכדאי להיות גם שם. ניתן לפנות לפורטלים כאלה ולוודא שיכללו את משרדכם ברשימותיהן תחת הקטגוריה הנכונה (רבים מהם מבססים את הרשימות על דירוגי BDI ודאנד, ומוסיפים רקע). כך הנראות מתרחבת.
• Badge פיזי במשרד ותערוכות: חלק מהמדריכים מספקים תעודה מודפסת או קריסטל עבור המשרד. BDI לעתים מעניקה תעודה בכנס השנתי למשרדים המדורגים גבוה. יש טעם לתלות זאת בכניסה למשרד או בחדר ישיבות מרכזי. לקוח שנכנס ומבחין בתעודה “BDI, משרד מוביל 2025” על הקיר, יתרשם מייד. גם בתערוכות או כנסים מקצועיים, אם למשרד יש ביתן, אפשר להדפיס roll-up או שלט עם איזכור “BDI Tier 1”.
• התנהלות זהירה עם המותג: יש להקפיד להשתמש בלוגו הרשמי של CofaceBdi כפי שסופק (לעיתים בקובץ גרפי דרך האתר שלהם). אין לשנות צבעים או לעוות אותו. גם בניסוח, עדיף לומר “מדורג כמוביל בדירוג CofaceBdi” מאשר “מדורג מס’ 1”, כדי להיות נאמנים לשפה. דבר נוסף, אם בשנה הבאה המשרד (חלילה) ירד בדירוג, לא חכם להמשיך להציג מידע לא עדכני. אמינות היא חלק מהשיווק. עדכנו את הפרסומים בכל שנה לאחר פרסום התוצאות.
• מינוף לצורך שימור וגיוס לקוחות: כאשר נפגשים עם לקוח קיים לדיון שכר טרחה, וצריך להצדיק עלות, אפשר בעדינות להזכיר: “המשרד שלנו דורג לאחרונה בצמרת ע”י מדריך בלתי תלוי, מה שמדבר בעד איכותנו”. לקוחות אוהבים לדעת שהם בידיים של הטובים ביותר. גם במענה ל-RFPs (בקשות להצעת שירות) של חברות, סעיף דירוג יכול להוות נקודת ניקוד, אז אל תהססו לציין את כל ההכרות.
• הנחיות SEO ספציפיות: מומחי קידום ממליצים לייצר backlinks, למשל, לכתוב מאמר קצר לבלוג מקצועי ולשלב בו “דורגנו ע”י BDI” כשהמילים מקשרות לעמוד הדירוג באתר BDI שבו שם המשרד מופיע. כך גוגל מבין את ההקשר. גם להוסיף structured data באתר (סימון schema.org של Award), כדי שמנועי חיפוש יזהו שהאתר זכה בפרס/דירוג. אלו טכניקות מתקדמות, אך שוות למי שיש לו משאבי שיווק מתאימים.
• מדיה חברתית אישית: לא רק המשרד, גם כל עורך דין בכיר במשרד יכול בלינקדאין הפרטי שלו לרשום בהישגים: “Honored in CofaceBdi Ranking as Leading Firm in X”. זה נותן נופך מקצועי לפרופיל ומחזק את מותג המעסיק.
• לא להגזים או ליצור רושם מטעה: שימוש נכון הוא מתון. למשל, אל תשתמשו בלוגו BDI בכל פוסט שני (שלא יראה שמכרתם את נשמתכם לשיווק בלבד). כמו כן, הימנעו מלומר “הכי טובים בישראל” אם למעשה חולקים מקום עם עוד 5 משרדים, במקום זאת “בצמרת המשרדים המובילים”. שמרו על יושרה, בדיוק כפי שהמדריך נועד לייצג.

דירוגי BDI ותגי ההצטיינות הם כלי שיווקי רב-עוצמה, אבל יש להשתמש בו בחוכמה. שילוב המותג BDI בתמהיל המיתוג של המשרד מחזק את אמון הלקוחות ואת הגאווה הפנימית בצוות. משרדים רבים מעידים שזכייה בדירוג סייעה למשוך לקוחות שלא הכירו אותם קודם, ואף איפשרה להם להציע שירות ללקוחות גדולים עם אמירה “אנו מוכרים כמובילים”. בעולם רווי עורכי דין, כל אות איכות כזו היא יתרון. עם זאת, לאחר שהושג הדירוג, נדרשת המשכיות; המשרד צריך להמשיך להצטיין כדי לשמרו. הדירוג הוא לא מטרה סופית אלא אבן דרך, וכך יש לתקשר אותו: כהוכחה למחויבות המתמדת למצוינות, לא כעלי תאנה.

שאלות ותשובות

עד כמה באמת דירוג כמו CofaceBdi משפיע על הצלחת המשרד? האם לקוחות מתחשבים בזה כשהם בוחרים עורך דין, או שזה בעיקר “כבוד סמלי” בתוך הענף?

דירוג מקצועי ללא ספק הפך בשנים האחרונות לגורם בעל השפעה מוחשית במגרש התחרות בין המשרדים. לקוחות עסקיים, ובמיוחד מחלקות משפטיות של חברות גדולות, בהחלט מתחשבים בדירוגים כקיצור דרך להערכת איכות. בפועל, כאשר יועץ משפטי בחברה צריך להרכיב רשימת משרדים למכרז או לפנייה, הוא ייטה לכלול את אלו המופיעים בקביעות בצמרת המדריכים. פאנלים של חברות בינלאומיות אף מתנים לפעמים: משרד חייב להיות לפחות ב-Tier 2 ב-Chambers או מדורג במדריך מקומי מכובד. זה נובע מצרכי ניהול סיכונים והצדקת בחירה: אם הבנק שכר משרד המדורג גבוה, איש לא יבוא בטענות, “הם בחרו בטובים”. לעומת זאת, אם ייקחו משרד אלמוני ויתרחש כשל, יישאלו שאלות. כך שהדירוג משמש מעין תו תקן מוכר בשוק. בסקרי עומק שנערכו בקרב יועצים משפטיים בעולם, מעל 50% הודו כי דירוגים מקצועיים מהווים כלי סינון ראשון בבחירת פירמות. כמובן שלא כל לקוח מכיר את BDI, וללקוחות פרטיים זה פחות רלוונטי, אדם פרטי לרוב לא בוחר עו”ד גירושין לפי דירוג אלא לפי המלצה אישית. אך במגזר העסקי והבינלאומי, לדירוג יש משקל משמעותי. בישראל, ארגונים כמו חברות ממשלתיות אף הגדירו סף דירוג כדרישת סף, כפי שצוין קודם.

האם משרד עם דירוג גבוה גובה שכר טרחה גבוה יותר? במילים אחרות, האם הדירוג “מעלה את המחיר”?

באופן ישיר, הדירוג אינו מחירון, אך באופן עקיף כן, משרדים מדורגים בצמרת נהנים ממוניטין שמאפשר להם לדרוש פרמיה. לקוח ששוכר משרד מדורג-על, מצפה אולי לשלם יותר, אך גם בטוח שהוא מקבל את “הטוב ביותר שהכסף יכול לקנות“. מחקרים מראים שמשרדים Tier 1 גובים שכר טרחה שעתי גבוה בכ-10–15% ממקביליהם Tier 3, למשל. קלינטים תאגידיים משתמשים בדירוג כדי להצדיק פנימית תשלום גבוה: “בחרנו משרד מדורג ראשון, לכן שכר הטרחה מוצדק“. מדרגים יוצרים מה שנקרא “אפקט הילה” (Halo effect), אם משרד מצוין בדירוג בליטיגציה, הלקוח נוטה להניח שהוא מצוין גם ביתר התחומים, ומוכן לשלם גם עבורם בהתאם. יתר על כן, משרדים מובילים נוטים למשוך את הלקוחות הגדולים בעלי כיס עמוק, מה שכמובן מתורגם לשכר טרחה גבוה יותר בממוצע. מן הצד השני, משרד שעלה בדירוג עלול להחליט להעלות תעריפים כיוון שהביקוש אליו גדל, זהו עיקרון כלכלי בסיסי. בחינה מעשית: אחרי שמשרד X נכנס לראשונה לקבוצת העילית, נראה שהוא פתאום מוזמן ליותר הזדמנויות (RFPs) מאשר קודם, ויכול למלא את יומנו, ואז, מה עושים? מעלים מחיר כדי לווסת עומס, ושומרים רק את התיקים הרווחיים ביותר. כך נוצרת ספירלה חיובית: דירוג גבוה -> יותר עבודה -> מיקור בררן של עבודה -> שיפור רווחיות. דוחות בארה”ב איששו תופעה זו: פירמות שעלו ל-Tier 1 הגדילו הכנסות בשנה העוקבת משמעותית לעומת מתחרות שלא עלו.

עם זאת, יש להדגיש: דירוג הוא לא חזות הכל. לקוחות עדיין שמים משקל רב על היכרות אישית, ניסיון רלוונטי ויחסי אמון. הדירוג הוא מדד איכות נתפס, הוא פותח דלת, אך המשרד חייב להצדיק את שכר הטרחה בביצועיו בפועל. היו מקרים שלקוחות עברו למשרד זול יותר שאינו מדורג גבוה, כי התקשורת איתו הייתה טובה יותר או בשל שיקולי תקציב פנימיים. לכן, דירוג גבוה מאפשר לגבות יותר כשמתאפשר, אך אסור למשרד לשענן רק עליו.

האם ייתכן “ניפוח עצמי” בדירוג, למשל, משרד גדול אך בינוני מקבל דירוג גבוה רק בגלל שהוא מכניס כסף למדריך? מה האמינות של דירוגי איכות כאלה?

החשש מנטיית מדריכים להעדיף משרדים מסוימים (בשל לחץ, פרסום, חברות וכו’) תמיד קיים. אולם במקרה של CofaceBdi, המוניטין בשוק הוא שהדירוגים נעשים במקצועיות ובאופן בלתי-משוחד. BDI הרי כפופה לביקורת הקהילה העסקית, אם תפרסם דירוג לא אמין, הדבר יורגש מהר מאוד. לאורך שנים, רשימות המשרדים ב-BDI משקפות נאמנה את הידוע ומקובל: לא ראינו “אלמונים” קופצים פלאים רק כי שילמו, ולא ראינו את המובילים האמיתיים מודחים בלי סיבה. נכון, משרדים גדולים משקיעים הרבה ביחסי ציבור ובהגשות, ולרוב הם גם מדורגים גבוה, אך זה משום שיש מתאם אמיתי בין המשאבים והישגים שלהם למיקומם. BDI לא מוכרת את המקומות (הכנסותיה מהתחום מגיעות בעיקר ממכירת רישיונות שימוש בלוגו או חסויות באירועים, לא מקניית מיקומים). כפי שציין לקוח אחד: “אם אתה טוב, הדירוג יזהה אותך; אם לא, אין כסף שיקנה מוניטין מזויף לאורך זמן“. מדריכים בינ”ל עוד יותר קפדניים בזה. אז האמינות סבירה גבוהה. כמובן, דירוג איכות הוא חלק סובייקטיבי, קשה “להוכיח” מי עדיף על מי כשכולם מצוינים, ולכן לפעמים משרדים מתווכחים עם BDI על מקומם. אך זו עדות לבריאות התחרות. בסופו של דבר, השוק (לקוחות ועורכי דין כאחד) מקבל את דירוגי BDI כאינדקס אמין של מפת הענף, לצד Chambers ודומיו. הדירוגים הפכו אף כלי לחיזוי, למשל, כשמשרד בינוני טיפס בדירוג, פעמים רבות ראינו שהוא בהמשך צמח בפועל (גייס עורכי דין, קיבל תיקים גדולים). ההסבר: הדירוג עזר לו למשוך לקוחות, שמימשו את התחזית. מכאן שהאמינות מתחזקת בראי התוצאות.

מה לגבי השפעת הדירוג על גיוס כישרונות (עורכי דין צעירים)? האם דירוג משרד מעניין מתמחים ועו”ד כשבוחרים איפה לעבוד?

בהחלט, בעיקר בקרב המתמחים והדור הצעיר. משרדים מובילים, כהגדרתם בדירוגים, נהנים ממעמד יוקרתי בשוק העבודה המשפטי. סטודנטים מצטיינים שואפים להתמחות במשרד מדורג בצמרת, כדי לקשט את קורות החיים. סקרי סטודנטים מראים דמיון רב לרשימות BDI מבחינת “לאן הכי רוצים להתקבל”. אפילו יוצאי פרקליטות כשפונים למגזר הפרטי יעדיפו משרד בעל שם שהוכר ע”י מדריכים. הסיבה: עבודה במשרד מדורג נתפסת כהוכחת איכות בהמשך הקריירה. זה קצת מעגלי, משרדים טובים מושכים עובדים טובים, ששומרים אותם בטופ. גם BDI עצמה מתייחסת לזה: במדדים הכמותיים שלה, שיעור קליטת עורכי דין מחברות אחרות או התמחות של מצטיינים הוא סימן לכוח מותג. לכן, דירוג גבוה מסייע במיתוג מעסיק, כלי שיווקי פנימי, לא רק חיצוני. משרדים אף משלבים בדפי גיוס באתרים משפט כמו “עורכי הדין שלנו נהנים לעבוד בפירמה המוכרת כאחת הטובות בארץ (BDI עלית וכו’)”, כדי למשוך מועמדים. באופן לא מפתיע, אותם 10-15 משרדים בצמרת מצליחים לגייס את רוב בוגרי האוניברסיטאות המובילים. זה גם מזין את הדירוג בהמשך, משאב אנושי חזק -> הצלחות -> דירוג ממשיך גבוה.

לסיום, האם דירוג BDI הוא מדד אובייקטיבי לאיכות, או פשוט צורה אחרת של “תחרות יופי” בין פירמות?

דירוג איכות אף פעם אינו אובייקטיבי לחלוטין, כי איכות משפטית קשה לכימות ישיר. הוא בהחלט סוג של תחרות יוקרה, משרדים משקיעים משאבים כדי להתבלט (הגשות מושקעות, טיפוח קשר עם מדרגים). אבל התחרות הזו מבוססת על הישגים אמיתיים ומדידים ככל הניתן. אפשר לדמות זאת לליגת ספורט: לא תמיד הקבוצה עם התקציב הגדול זוכה, אלא זו שהראתה ביצועים בשטח. BDI משתדלת להיות השופט שמסתכל על כל הנתונים והביצועים ומדרג לפיהם. התהליך מובנה ושיטתי, ולכן התוצאות נוטות לשקף באמת מי מוביל. כמובן, תמיד תהיה מידה של סובייקטיביות, למשל בשקלול “מוניטין” שאינו כמותי. אך זה לא הופך את הדירוג ללא-רלוונטי. להיפך, השילוב של נתונים ותרשימים עם התרשמות איכותית אנושית הוא כנראה הדרך הנכונה להעריך מקצוע כמו עריכת דין.

BDI (ושאר מדריכי הדירוג) מספקים מצפן שימושי בסביבה של מידע לא סימטרי. לקוח שאינו מצוי בענף יכול להסתמך עליהם כדי לקבל כיוון ראשוני, ועורך דין יכול להתהדר בהם כדי לבדל עצמו. לא בכדי, שוק הדירוגים המשפטיים רק הולך ומתרחב בעולם, זהו פתרון לביקוש למידע. צריך לקחת את התוצאות בפרופורציה: משרד לא מדורג יכול להיות מצוין בנישה מאוד ספציפית, ומשרד מדורג עלית יכול לטעות בתיק מסוים, אין guarantees. אולם כמדד כללי, דירוגי האיכות בהחלט העלו את רמת השקיפות והמקצועיות בענף. עורכי דין כיום שואפים לא רק להצליח אלא גם להיות מוכרים כמצליחים, מה שיוצר תמריץ להשתפר ללא הרף. מבחינה זו, אפשר לומר שדירוגים כמו CofaceBdi תרמו לשוק המשפטי הישראלי בהתפתחותו, עודדו תחרות בריאה על מצוינות, ובסופו של דבר גם היטיבו עם הלקוחות שמקבלים שירות טוב יותר.