עורך דין מומלץ

לפניי בקשה לאישור הסדר חוב של קבוצת מפעלי י. ברוש בע”מ (להלן: “החברה”) במסגרת תיק חדל”ת 26881-12-21וכן, בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ואישור תכנית לשיקום כלכלי במסגרת תיק חדל”ת 11879-05-22. כמו כן, לפניי בקשה למתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של י. ברוש שיווק ושירותים בע”מ (להלן: “י. ברוש”), לשם פירוקה.

מבוא והליכים קודמים

  1. 1. ביום 13.12.21הוגשה בקשה לעיכוב הליכים, לפי סעיף 319ג לחוק, לעיכוב הליכים כנגד החברה, כנגד י. ברוש וכנגד מר שרגא ויריב ברוש (להלן: “בעלי השליטה”), שהינם בעלי השליטה הערבים אישית לחלק מחובות החברות. בבקשה נטען, כי היא מוגשת ביחס לשתי החברות במאוחד, נוכח העובדה שספרי החברות מנוהלים במאוחד, הדוחות הכספיים של החברות מוגשים במאוחד ודיווחי המע”מ של החברות נעשים אף הם במאוחד.
  2. 2. על פי הבקשה, שהוגשה על פי תיקון מספר 4לחוק חדלות פירעון (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), תשפ”א-2021, החברות עוסקות בייצור חוטים סינטטיים המשמשים בעיקר את תעשיית השטיחים, במפעל הנמצא באיזור התעשיה ברקן ובתחום ייצור אריזות גמישות, במפעל הנמצא באיזור התעשייה נוף הגליל. על פי הבקשה, החברות מעסיקות 125עובדים. נטען, כי החברות נקלעו למשבר תזרימי כתוצאה ממגיפת הקורונה אשר פגעה אנושות בפעילותן הכלכלית, בעיקר מבחינה תזרימית, ועל כן הוגשה הבקשה לצורך שיקום החברות באמצעות גיבוש הסדר עם כלל הנושים.
  3. 3. ביום 16.12.21אושרה הבקשה וניתן צו עיכוב הליכים כנגד החברות וכנגד בעלי השליטה ומונה עורך דין צוריאל לביא, כמנהל ההסדר (להלן: “מנהל ההסדר”). ביום 22.12.21, אושרה ההתקשרות של החברות בהסכם מימון עם קרן טנא ותכנית ההפעלה של החברה.
  4. 4. ביום 3.5.22הוגש דיווח מטעם מנהל ההסדר, בדבר תוצאות הצבעות הנושים, במסגרת ארבעת אספות הסוג שהתקיימו, בנוגע לנוסח הצעת הסדר החוב מטעם החברה ובעלי השליטה בה. על פי הדיווח, התקיימו אספות הסוג הבאות:

א.   אספת הנושים המובטחים: אספה זו כללה שישה נושים המובטחים בשעבודים על נכסי וזכויות החברה – הבנק הבינלאומי, בנק מזרחי, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל ואיגל מלגזות בע”מ. ערך הנשייה הכולל של הנושים הנ”ל הינו כ – 165מיליון ₪. לפי עמדת מנהל ההסדר, סכומי ההצבעה של הנושים המובטחים באספה זו מוגבלים לגובה שווי הבטוחה אשר ניתנה לכל אחד מהם על ציוד החברה, בסכום מצטבר של 20מיליון ₪.

ב.   אספת הנושים בעלי ערבות אישית: אספה זו כללה 22נושים, אשר ערך נשייתם הכולל הינו בסך של כ- 245מיליון ₪.

ג.    אספת הנושים בדין נשייה כללית: אספה זו כללה 42נושים, אשר ערך נשייתם הכולל הינו בסך של כ- 256מיליון ₪.

ד.   אספת הנושים בדין קדימה: אספה זו כללה 2סוגי נושים והם – עובדי החברה ומס הכנסה. 68מעובדי מפעל נוף הגליל, הגישו תביעות חוב בסך כולל של כ- 3.6מיליון ₪.

58עובדי מפעל ברקן הגישו תביעות חוב בסך כולל של כ- 8.8מיליון ₪. מס הכנסה הגיש 3תביעות חוב אשר סווגו כתביעות בדין קדימה לצרכי הצבעה בסך כולל של כ- 2.3מיליון ₪.

  1. 5. לפי עמדת מנהל ההסדר, חלופת השיקום, באמצעות מכירת מלוא מניותיה של החברה לקרן טנא, היא החלופה היחידה אשר יכולה להביא להעמדת שיעור דיבידנד לכלל נושי החברה, בכל קבוצות הסוג. להערכת מנהל ההסדר, בחלופה של פירוק וסיום הפעלה צפויים הנושים המובטחים בשעבוד ספציפי על הציוד, להיפרע שיעור נמוך מחובם וביחס לקבוצות הנושים האחרות, קיימת הסתברות גבוהה כי אלה לא יקבלו מאומה מקופות הפירוק של שתי החברות.
  2. 6. הצעת הסדר החוב לא זכתה לרוב הנדרש לפי סעיף 85לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018(להלן: “החוק”), למעט באספת הנושים המובטחים. מנהל ההסדר ציין, כי הצעת ההסדר זכתה לרוב פשוט בכל אספות הסוג. עוד צוין, כי הגורם אשר יכול להשפיע באופן דרמטי על התוצאות ב-3קבוצות נשייה, הוא הנושה המהותי והגדול ביותר – בנק מזרחי.
  3. 7. בהמשך לדיווח שהוגש כאמור מטעם מנהל ההסדר ביום 1.5.22, ולדיווח שהוגש מטעמו ביום 3.5.22בדבר תוצאות הצבעות הנושים, הוגשה ביום 3.5.22בקשת החברות ובעלי השליטה לאישור הסדר החוב לפי סעיף 87לחוק. נטען בבקשה, כי אם הצעת הסדר החוב לא תאושר, אזי, תחת חלופה של פירוק החברות, יקבלו הנושים תמורה נמוכה באופן משמעותי מהתמורה המוצעת במסגרת הצעת הסדר החוב.
  4. 8. במהלך הדיון שהתקיים ביום 3.5.22, טענו חלק מן הצדדים כי עד למועד הדיון לא היה ידוע להם על הבקשה לאישור הסדר החוב, לפי סעיף 87לחוק, ועל כן לא היה באפשרותם להתייחס לבקשה במסגרת הדיון. במהלך הדיון הנ”ל נעשה ניסיון להגיע להסכמות שיאפשרו השגת הרוב הדרוש להצעת ההסדר, לפי סעיף 85לחוק. בנק מזרחי ובנק הפועלים ביקשו להודיע על עמדתם עד ליום 4.5.22.
  5. 9. ביום 4.5.22הוגשו הודעות מטעם בנק מזרחי ומטעם בנק הפועלים. בנק מזרחי הודיע על הסכמתו לנוסח ההסדר, אך ורק בכפוף לתיקונים שהוצעו במהלך הדיון מיום 3.5.22. מדובר בהוספת תיקונים בסעיפים 11-12להסדר, העוסקים בתרומת בעלי השליטה (סעיף 11) ובהפטר חובות עבר לבעלי השליטה (סעיף 12); בקביעת תקופת בדיקה, כאמור בסעיפים 11-12להסדר, בהתאם להוראות הדין; ובתיקון סעיף 10.4להסדר. בנוסף, הסכמת הבנק הותנתה בהוספת סעיף התעשרות להסדר על פיו, כתנאי למתן ההפטר המותנה או הסופי לבעלי השליטה, יימסר תצהיר נכסים והתחייבויות מצדם, וכן תצהיר הכנסות מדי שנה עד תום 6שנים ממועד אישור ההסדר ובאפשרות לחייבם לשלם לקופת ההסדר תשלומים נוספים בשיעור של 60%מכל הפרש העולה על 500אלף ₪ לשנה – ברוטו. בנק הפועלים הודיע, כי הוא מתנגד להצעת ההסדר המתוקנת, הן בנוגע למנגנון ההפטר לבעלי השליטה, והן בנוגע למימוש מניות חברת עושרד גז טבעי בע”מ (להלן: “עושרד”), המוחזקות באמצעות חברת א.ל.ע.א השקעות בע”מ, אשר שועבדו לטובת בנק לאומי להבטחת התחייבויות החברות ובעלי השליטה כלפיו.
  6. 1 היום בפתח הדיון הודיע מנהל ההסדר, כי במהלך השעה שקדמה לדיון, הושגו הבנות ביחס לסעיף ההתעשרות. על פי אותן הבנות, סכום ההכנסות השנתי יגדל ל- 720אלף ₪ ומחויבות בעלי השליטה לשלם לקופת ההסדר תשלומים נוספים בשיעור של 60%, תהיה על העודף נטו, לאחר ניכויים כדין. עוד הושגו הבנות בפתח הדיון, בכל הנוגע לתרומת בעלי השליטה בסכום של 5מיליון ₪, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום. כתוצאה מההבנות שהושגו, “עבר” לטובת קבוצת הנושים “הגדולים” סכום חוב של כ- 58מיליון ₪, שהוא החוב כלפי בנק מזרחי. כתוצאה מכך, תומכים בהסדר נושים שסכום נשייתם הכולל מגיע לכ- 208מיליון ₪, בעוד המתנגדים להסדר הינם בסכום נשייה כולל של כ- 45מיליון ₪, ומכאן שתומכים בהסדר מעל ל-75%, שהוא הרוב הדרוש לפי סעיף 85לחוק.

עמדות הצדדים

  1. 1 בדיון הקודם מיום 3.5.22התבררו טענות והסתייגויות של סלע קפיטל נדל”ן בע”מ, שהינה בעלת הקרקע עליו בנוי המפעל בנוף הגליל, בכל הנוגע לחוב דמי שכירות שלא שולם בתקופת ההפעלה; טענות והסתייגויות של עובדי מפעל נוף הגליל, אשר רובם עומדים להיות מפוטרים ולהמשיך לעבוד בחברה אחרת שבדעת קרן טנא לרכוש, בכפוף לקבלת אישור הממונה על התחרות הכלכלית, העוסקת בתחום האריזות. חשש אותם עובדים נובע מהוראות החוק, המבחינות בין עובדים שממשיכים לעבוד בחברה אחרי אישור ההסדר, ובין עובדים שעבודתם נפסקת לחלוטין. נטען, כי יש חשש כי מרבית העובדים שצפויים להיות מועסקים בחברה החדשה, עלולים שלא לקבל את התשלום המגיע להם בגין גמר החשבון, שכן הם ייחשבו לעובדים הממשיכים לעבוד לאחר צו השיקום הכלכלי, ועל כן תישלל זכאותם לקבלת גמר חשבון מהמוסד לביטוח לאומי; וטענות והסתייגויות של מס הכנסה, בדבר אפליה וקיפוח בהשוואה לנושי התאגיד, ככל שהחוב של י. ברוש לא ייחשב כחוב בדין קדימה, בעוד שביחס ליתר הנושים, אין הפרדה בין קופות הנושים של החברה ושל י. ברוש. על דברים אלה חזרו הגורמים הנ”ל גם בדיון היום.

דיון והכרעה

  1. 1 בסעיף 6.2.1להצעת ההסדר, נקבע כי החברה תגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ואישור תכנית לשיקום כלכלי לפי חלק ב’ לחוק, לצורך אישור הסדר החוב, תוך שיראו בצו פתיחת ההליכים כאילו ניתן במועד מתן צו עיכוב ההליכים (16.12.21), ובהתאם לסעיף 319כח(ב)(1) לחוק, כאשר הסדר החוב יאושר כתכנית לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 86לחוק. ההוראות הנוגעות לתוכנית לשיקום כלכלי מצויות בסימן ג’ לפרק ז’ של חוק חדלות פירעון. הסעיפים הרלוונטיים הינם סעיפים 85-86הקובעים כדלקמן:

“85. (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאספות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה האסיפה.

(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

(ב) בסעיף זה, “מצביעים” – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

  1. (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור”.

  1. 1 לאור ההבנות שהושגו בדיון מיום 3.5.22וההבנות שהושגו בדיון היום, הושג הרוב הדרוש לפי סעיף 85לחוק באספת הנושים המובטחים, באספת הנושים בעלי ערבות אישית ובאספת הנושים בדין נשייה כללית.
  2. 1 היום בדיון התברר, כי קיים מענה לטענות וההסתייגויות שפורטו לעיל בפסקה 11. בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות לבעלת הקרקע, התכנית היא לשלם את דמי השכירות עבור חודש מרץ כבר השבוע וכן, לשאת בתשלומים לגבי חודשים אפריל ומאי בהתאם לתזרים המתוכנן. לגבי העובדים, עמדת הביטוח הלאומי ביחס לעובדי נוף הגליל שייקלטו בחברה חדשה טרם ניתנה, הואיל והביטוח הלאומי טען, כי עליו לבחון את המעבר מהמפעל בנוף הגליל לחברה החדשה שבדעת קרן טנא לרכוש, בטרם יביע את עמדתו בסוגיה זו. יחד עם זאת, הואיל ונדרש אישור הממונה על התחרות לעסקת הרכישה של קרן טנא, ואישור כזה לא צפוי להינתן אלא לאחר כחודש וחצי מהיום, הרי שסוגית תשלום גמר החשבון לעובדים, אינה עומדת על הפרק בטווח המידי. בכך התייתר הצורך להכריע בבקשת עובדי מפעל נוף הגליל, כי יוצא צו לביטוח הלאומי, המחייב אותו לשלם לעובדים שייקלטו בחברה החדשה (דבר שיידחה בעוד כחודש וחצי לפחות) גמר חשבון, בתור עובדים שפוטרו ושהעסקתם לא תיחשב כנמשכת. בכל הנוגע להבטחת שכרם של העובדים האמור להשתלם בימים הקרובים, הושגה הבנה במהלך הדיון עם בנק מזרחי, אשר הודיע על נכונותו לממן את ההוצאות הנדרשות בחודש הקרוב (סדר גודל של 2מיליון ₪), לאור הודעת קרן טנא בדיון, כי ביחס לאשראי חדש זה, קיימת הסכמה למתן קדימות לבנק המזרחי. בכל הנוגע לטענות מס הכנסה, בדבר פגיעה בשוויון, לעומת נושים אחרים של התאגיד, מתקבלת עמדת הממונה בדיון היום, כי סוגית השוויון צריכה להיבחן בכל סוג של נשייה בנפרד וכי לא עלה בידי מס הכנסה להצביע על פגיעה בשוויון בתוך קבוצת הנושים בדין קדימה. נותרה השאלה, האם היחס הנפרד הקבוע בהסדר ביחס למס הכנסה, עומד במבחן של הוגנות ההסדר. בעניין זה, הודיע מנהל ההסדר בדיון מיום 3.5.22, כי ככל שיוכר חובה של י. ברוש למס הכנסה, הוא יהנה מהקופה המאוחדת של שתי החברות, בדומה ליחס כלפי נושים אחרים. השאלה, האם חוב זה יהנה מדין קדימה בקופה המאוחדת, תידון כאשר תעמוד להכרעה תביעת החוב של מס הכנסה. בכל מקרה נראה, כי ככל שלא תאושר התכנית לשיקום כלכלי, לא יהיה מנוס מפירוק החברה, והתמורה שהוצעה למס הכנסה אינה נמוכה מהתמורה שהייתה מתקבלת בפירוק התאגיד (סעיף 87לחוק).
  3. 1 לאור האמור, אני סבור כי יש מקום למתן צו לפתיחת הליכים ביחס לחברה ויש מקום להורות על הפעלת החברה לשם שיקומה הכלכלי (סעיף 8לחוק). נראה, כי התקיימו תנאי סעיף 23(א) לחוק לאור הדברים הבאים:

א.   יש סיכוי סביר לשיקומה הכלכלי של החברה, לאור העובדה שעל פי התכנית לשיקום כלכלי, תשלם קרן טנא כ- 41מיליון ₪ עבור רכישת מניות החברה ובנוסף, יתקבלו כספים בסדר גודל של כ- 63מיליון ₪, הכוללים את תמורת מימוש הדירות אשר שועבדו להבטחת אשראי שניתן לחברות או באמצעות הלוואות אישיות שנלקחו ע”י בעלי השליטה והוזרמו לחברות (בית המגורים של שרגא ותמר ברוש ברמת גן; הבית ברחוב הקונגרס 17ברמת גן, בבעלות בעלי השליטה; דירה בבעלות תמר ברוש בפתח תקווה; דירה בבעלות ענבר ברוש, בתו של שרגא ברוש, בפתח תקווה; דירה בבעלות תמר ברוש בתל-אביב; ודירת מגורים של יריב וחלי ברוש בתל-אביב) וכן, ע”י מימוש מניות עושרד ששועבדו לטובת בנק לאומי (המוערכות בכ- 30מיליון ₪) ובתוספת תשלום של 5מיליון ₪ שתשולם ע”י בעלי השליטה.

ב.    אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים.

ג.    יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. בהקשר זה הובהר בדיון, כי החל בחודש יוני תיפסק ההפעלה הגירעונית, בעוד המימון החסר בטווח המידי, יינתן ע”י בנק מזרחי, כפי שפורט לעיל בפסקה 14.

  1. 1 לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים בסעיף 86(ב) לחוק, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאשר את ההצעה לתכנית לשיקום כלכלי, אשר אושרה ע”י הנושים – כמפורט לעיל.

סוף דבר

  1. 1 לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כדלקמן:

א.   ניתן בזאת אישור להסדר החוב כפי שתוקן, לרבות ההבנות שהושגו בין הצדדים בדיון מיום 3.5.22ובדיון היום. ההסדר מותנה בקבלת אישור הממונה על התחרות הכלכלית, לאור כוונת קרן טנא לרכוש מפעל נוסף בתחום בו עוסקת החברה.

ב.    ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים, לשם הפעלת החברה לצורך שיקומה הכלכלי. יראו בצו פתיחת ההליכים כאילו ניתן במועד צו עיכוב ההליכים (16.2.22).

ג.    בהתאם לסעיף 86לחוק, ניתן בזאת אישור של התכנית לשיקום כלכלי, כאמור. עורך דין צוריאל לביא מתמנה כנאמן ליישום התכנית לשיקום כלכלי.

ד.    נושים שיהיו מעוניינים לערער על הכרעת הנאמן בתביעת החוב לצרכי קבלת דיבידנד מקופת הנושים, יהיו רשאים לעשות כן בתוך 45ימים מן המועד בו תומצא אליהם הכרעת הנאמן. ימי פגרה ייספרו במניין המועדים להגשת ערעור.

ה.   הנאמן ידאג לפרסום הודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים בדרך ובמועד על פי הדין, וכן יגיש הודעות עדכון מעת לעת, בהתאם לנדרש.

ו.     ניתן בזאת צו לפתיחת הליכים בעניינה של י. ברוש שיווק ושירותים בע”מ, לשם פירוקה. עורך דין צוריאל לביא מתמנה כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ז’ אייר תשפ”ב, 08מאי 2022, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בירושלים
חדל”ת 11879-05-22קבוצת מפעלי י.ברוש בע”מ ואח’ נ’ ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט אביגדור דורות
בעניין: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח -2018
להלן: “החוק
בעניין: 1. קבוצ ת מפעלי י. ברוש בע”מ
2. שרגא ברוש
3. יריב ברוש
“המבקשים בחדל”ת 11879-05-22
ובעניין: י. ברוש שיווק ושירותים בע”מ
“המבקשת בחדל”ת 11876-05-22
ובעניין: עו”ד צוריאל לביא, מנהל ההסדר
“בחדל”ת 11876-05-22”
ובעניין: 1. בנק לאומי לישראל בע”מ
2. בנק מרכנתיל דיסקונט בע”מ
3. בנק דיסקונט לישראל בע”מ
4. בנק אוצר החייל
5. בנק הפועלים בע”מ
6. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ
7. בנק מזרחי טפחות בע”מ
8. סלע קפיטל נדל”ן בע”מ
9. דוד בללשוילי ו-57 עובדי החברה – נוף הגליל
10. נווה חיימי ו-56 עובדי החברה – א.ת. ברקן “נושי החברה”
ובעניין: המוסד לביטוח לאומי
ובעניין: טנא הון צמיחה 4
ובעניין: הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי “הממונה”
פסק דין

הפוסט הקודם
הפוסט הבא