Chambers and Partners

Chambers and Partners (להלן Chambers) הוא אחד ממדריכי דירוג עורכי הדין היוקרתיים והמשפיעים בעולם. מאז הקמתו ב-1990 (בבריטניה), התרחב Chambers למדריכים אזוריים וענפיים ומדרג כיום משרדי עורכי דין ועורכי דין ביותר מ-200 תחומי שיפוט ברחבי העולם. דירוג Chambers נחשב ל”תו תקן” של מצוינות, וזוכה למעמד מיוחד בקרב יועצים משפטיים ולקוחות עסקיים המחפשים את הטאלנט המשפטי הטוב ביותר. מלבד Chambers, פועלים גם מדריכי דירוג מובילים נוספים כגון Legal 500, IFLR1000, Benchmark Litigation ואחרים, כל אחד עם התמחות ושיטות עבודה שונות.

השוואה: Chambers לעומת מדריכי דירוג מובילים אחרים

כדי להבין את מעמדו של Chambers בהקשר השוק הרחב, להלן טבלה השוואתית בין Chambers וחברות דירוג בינלאומיות אחרות (Legal 500, IFLR1000, Benchmark Litigation, Who’s Who Legal). הטבלה מפרטת את שם החברה, תחומי ההתמחות הבולטים של כל מדריך, ושיטות הדירוג העיקריות הנהוגות בו:

(הערה: כל המדריכים שלעיל פועלים באנגלית כשפת עבודה, ומפרסמים את הדירוגים באתריהם באופן חופשי לציבור. המידע מבוסס על פרסומי החברות ועל ניתוחים עדכניים.)

Chambers בישראל: פירמות ועורכי דין ישראלים בדירוג

הנוכחות הישראלית בדירוג Chambers, במדריך Chambers Global, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. ישראל נכללת במדריך הגלובלי מאז 1999, וכיום מדורגים בו עשרות משרדי עורכי דין ישראליים וכמה מאות עורכי דין ישראלים מובילים בתחומם. דירוג 2024 שיקף שיא של שינויים והרחבות בישראל: לפי ניתוח רשמי, היו 86 שינויים בטבלאות הדירוג בישראל, שמתוכם 44 כניסות חדשות (new entries) של פירמות/עורכי-דין, וכן 172 שינויי דירוג במישור האישי. למעשה, לשנת 2024 נכנסו לדירוג הישראלי 47 משרדי עורכי דין חדשים (שלא דורגו קודם) לצד כ-80 עורכי דין חדשים שהופיעו לראשונה, מספרים חסרי תקדים המעידים על גידול בהיענות ובתחרות בשוק. במקביל, 43 משרדים ישראליים שיפרו את מעמדם (עלייה בדירוג או כניסה חדשה) בשנת 2024 לבדה, נתון גבוה משמעותית מבשנים קודמות.

מגמה בולטת היא שילוב פירמות בוטיק ומתמחות: הדירוג כבר אינו נחלת פירמות הענק בלבד. למשל, בתחום יישוב סכסוכים/ליטיגציה התווספו 2 משרדים ישראליים חדשים לדירוג 2024, בנוסף לשיפור בדירוג של 4 משרדים קיימים. בתחום עבירות צווארון לבן, קטגוריה חדשה יחסית במדריך, נכנסו 6 משרדי בוטיק חדשים לדירוג, לעומת 3 בלבד שהיו בו אשתקד. גם בקטגוריות קניין רוחני חל גידול: בדירוג רישום פטנטים וסימני מסחר נוספו 4 משרדים חדשים ובדירוג אכיפה והגנה על זכויות IP נכנסו 5 משרדים חדשים. בתחום דיני עבודה הצטרפו 3 משרדים חדשים לדירוג בנוסף לשדרוג דירוג של אחרים. כמו כן, Chambers השיק בישראל ב-2024 תחום חדש: דירוג עורכי דין בתחום איכות הסביבה, Recognition of an Environment table, מה שמעיד על התפתחות תחום דיני הסביבה בישראל. יצוין כי רק 4 משרדים ישראליים יצאו לחלוטין מהדירוג, חרף כל השינויים, כך שהרשימה הכוללת התרחבה.

פירמות ישראליות בולטות בדירוג כוללות את המשרדים הגדולים (כמו מיתר, הרצוג פוקס נאמן, גולדפרב-ארדינסט-בנט-צפריר, פישר FBC, אגמון-סיון, ש. הורוביץ, ארדינסט-בן נתן-טולידאנו, יגאל ארנון ועוד), המדורגים באופן עקבי ברוב תחומי המפתח. לצידם, כאמור, יותר ויותר משרדי בוטיק מתברגים לצמרת בתחומי נישה: למשל משרדי צווארון-לבן מובילים (כגון שינמן-נגב-ניב; חן, יערי, ואקי; אילן סופר; קוסטליץ; איתן מעוז ועוד, שרבים מהם נכנסו השנה כדירוג Spotlight בתחום זה), או משרדי קניין רוחני ופטנטים (לצד פירמות כלליות עם מחלקות IP חזקות). Chambers אף מדרג עורכי דין ישראלים מסוימים כ-Global Market Leaders בתחומם (למשל עורכי דין ישראלים הפעילים בזירה הבינלאומית בתחום התכנון והבנייה, אנרגיה וכיו״ב).

עורכי דין ישראלים אישיים: הדירוג האישי של עורכי דין ישראלים מתפרסם לצד דירוג הפירמות. ב-2024 הוכללו בדירוג האישי עשרות רבות של עורכי דין ישראלים. המדריך הדגיש גידול במספר הנשים המדורגות בישראל וכן בשילוב דור צעיר של עורכי דין (Up-and-Coming, Associates to watch), אינדיקציה לשוק מגוון ומתחדש. התחרות בדירוג האישי עזה: רק עורכי הדין שזכו למספר משמעותי של המלצות מלקוחות ועמיתים ולנוכחות משמעותית בתיקים בולטים, זוכים להיכלל. למשל, בתחום הליטיגציה מדורג רק גרעין מצומצם של כ-20-30 litigators בצמרת הארצית (בחלוקה לקבוצות איכות 1 עד 4), מה שמעיד על הרף הגבוה.

חשוב להדגיש: הדירוג מהווה עבור עורכי הדין והפירמות הישראליות נכס שיווקי ואסטרטגי. משרדים רבים משתמשים בו לצורך מיתוג בינלאומי, משיכת לקוחות זרים ושיתופי פעולה. לקוחות זרים נוטים לתת משקל להופעה של משרד בדירוג עולמי כמו Chambers, במיוחד בעידן בו השוק המקומי נעשה תחרותי וגלובלי. בישראל של 2024, למרות אתגרים (רפורמות משפטיות, אי-יציבות פוליטית וכו’), ניכר שקהילת המשפט ממשיכה להפגין חוסן ומצוינות, ודירוג Chambers משקף זאת בעלייה המתמדת בנוכחות הישראלית בו.

תנאי סף והשלבים להיכנס לדירוג Chambers

הכניסה לדירוג של Chambers היא אתגר הדורש הצטיינות מקצועית, תכנון ואסטרטגיה. שלא כמו פרסים מסחריים, לא ניתן “לקנות” את הדרך פנימה, יש לעמוד בקריטריונים מחמירים ולעבור תהליך מחקר קפדני. תנאי הסף הלא-רשמי הוא שלמשרד או לעורך הדין יהיה reputation מבוסס בתחום התמחותו: רק מי שטיפל בתיקי מפתח או בעסקאות גדולות, וצבר המלצות מלקוחות, יהיה מועמד ריאלי לדירוג. להלן מדריך שלבי מקצועי כיצד להתקבל ל-Chambers:

שלב 1: בחירת תחום ומתודולוגיית הגשה, תחילה יש לזהות באיזה מדריך וקטגוריה לשאוף לדירוג. Chambers מפעיל מדריכים אזוריים (למשל Chambers Global עבור ישראל, Chambers Europe למדינות אירופה, Chambers FinTech לתחום הפינטק וכו’). יש לבחור את התחום (או התחומים) שבו המשרד מצטיין במיוחד. מומלץ להתחיל מקטגוריה ממוקדת או אזורית לפני שקופצים לדירוג כלל-ארצי או גלובלי רחב, הצלחה בדירוג אזורי יכולה לבסס מוניטין, שאחר כך יתרחב. למשל, משרד ישראלי קטן ייתכן שיתמקד בדירוג ישראלי בתחום טכנולוגיה או נדל״ן לפני שינסה להיכנס לדירוג גלובלי-רחב של מיזוגים ורכישות.

שלב 2: הכנת התיק והוכחת מצוינות, יש לאסוף ולהבליט את ההישגים המשמעותיים של המשרד/עורך הדין בשנה-שנתיים האחרונות. מדובר בריכוז רשימת עסקאות גדולות, תיקים תקדימיים, זכיות בפסקי דין חשובים, או ייעוץ בעסקאות חדשניות. בחינה עצמית: האם היו הצלחות שמתבלטות מעל המקובל? האם היו פרויקטים ייחודיים או לקוחות מרכזיים שהמשרד ליווה? יש לחשוב כיצד להדגים את ה“Technical legal ability” (יכולת מקצועית טכנית) וכן תכונות כמו יצירתיות, כישורי מו״מ, ניהול עסקאות מורכבות וכו’, אלו בדיוק האיכויות ש-Chambers מחפש. אם המשרד יכול להצביע למשל על פתרון משפטי חדשני שנתן בעסקה, או על כך שהוביל עסקה חוצת-גבולות מורכבת, אלו דברים שראוי להדגיש. חשוב גם להפגין עקביות של הצלחה ולא הישג חד-פעמי.

שלב 3: הגשת טופס מועמדות (Submission), יש למלא את טפסי ההגשה הייעודיים של Chambers (נשלחים בקבצי Word ו-Excel) בהתאם להנחיות. ההגשה כוללת:

• רשימת עסקאות/תיקים בולטים (Work Highlights), בדרך כלל 10-20 אירועים מרכזיים מהשנה האחרונה. חשוב לפרט את העניין המשפטי והיקף העבודה של המשרד בכל אירוע, ולציין מדוע המקרה חשוב. יש לכלול עסקאות בעלות שווי גבוה, תיקים עם תקדים משפטי, או ייצוג לקוחות מוערכים.
• רשימת לקוחות ממליצים (Referees), עד 20 לקוחות לכל תחום, שהסכימו למסור פידבק. בחירת הממליצים קריטית: עדיף לקוחות בכירים המכירים היטב את עבודת המשרד ויכולים לספק דוגמאות, ולאו דווקא השם הכי גדול שלא יהיה זמין לשיחה. יש לקבל הסכמת הלקוחות מראש ולהסביר להם את חשיבות הראיון עם החוקר. למשל, לוודא שהיועץ המשפטי של תאגיד אותו ליווה המשרד, מוכן לענות ולשבח.
• תיאור המשרד (Section B10), סעיף בו יש לספר סיפור על המשרד: מה מייחד אותו בתחום, הישגים היסטוריים, צוות בולט, חדשנות, וכל מידע שיכול לתמוך בצידוק הדירוג. זו הזדמנות לשווק את המשרד באופן ענייני ומבוסס עובדות.

יש להתחיל בהכנת ההגשה חודשים מראש, מומלץ כ-3 חודשים לפני הדדליין, כדי לאסוף את כל הנתונים, להתייעץ עם השותפים וללטש את התוכן. טעות נפוצה היא הגשה חפוזה ברגע האחרון עם מידע חלקי.

שלב 4: ניהול תהליך הראיונות והמשובים, לאחר ההגשה, צוות החוקרים של Chambers (לכל תחום יש חוקר/ת ייעודיים) ייצור קשר עם לקוחות ממליצים וגם עשוי לשוחח עם מתחרים ועמיתים בענף. חשוב שהלקוחות יהיו זמינים וערוכים לתת משוב חיובי ומפורט. המשרד יכול בעדינות לתדרך את הלקוחות מהם הדגשים (למשל להזכיר להם פרויקטים שהמשרד סייע בהם בהצלחה). כמו כן, רצוי ששותפי המשרד themselves יהיו נכונים להתראיין ולהרחיב בנוגע להצלחותיהם, זו ההזדמנות “להרשים את החוקר”. בריאיון חשוב להדגיש בעובדות והישגים ולא לעסוק בהשמצת מתחרים (גישה עניינית וחיובית מתקבלת טוב יותר). רצוי גם להכין מראש תשובות לשאלות צפוּיות: למשל “מה מייחד את המחלקה שלכם?”, “אילו עסקאות היו משמעותיות השנה ולמה?”, “כיצד הצוות שלכם בנוי בהשוואה למתחרים?” וכו’. הכנה זו תסייע להציג תמונה רהוטה ומשכנעת.

בנוסף, ניתן ליצור קשר יזום עם החוקרים במסגרת המקובלת, למשל, בפורומים שמארגן Chambers או במייל, להציג את עצמך ולהציע מידע נוסף. חוקרי Chambers מגיבים היטב לגישה שקופה ומשתפת פעולה. כמובן, אין “ללחוץ” או לנסות להשפיע באופן בלתי הולם, אך מייל מנומס אחרי ההגשה כדי לוודא שקיבלו את כל החומר, או לעדכן בהתפתחות חשובה (כגון זכייה בפרס, צירוף שותף בכיר מפורסם למשרד), יכולים לעזור.

שלב 5: עקביות, שיפור והתמדה, גם אם לא נכנסתם לדירוג בשנה הראשונה, אין להתייאש. Chambers מציע משוב (feedback) למשרדים שלא דורגו, ניתן לבקש ולקבל ניתוח כללי של נקודות חוזק וחולשה. יש ללמוד מהמשוב ולשפר בהתאם לשנה הבאה. לפעמים לוקח שנתיים-שלוש של התמדה עד שהמשרד צובר מספיק נוכחות בשביל להיכנס. עקביות חשובה: המשך הצטיינות במציאות (לא רק “על הנייר”) וביצוע מהלכים לחיזוק המוניטין, כגון גיוס מומחה ידוע, פיתוח התמחות נישתית חדשה שאין למתחרים, או הרחבת פעילות בינלאומית, כל אלה יתרמו בסופו של דבר גם לדירוג. נציין ש-Chambers מעריך חדשנות ומחויבות: משרד שמראה עלייה עקבית בהיקף ואיכות העבודה, ושלקוחות מהללים את שירותיו, סביר שבמוקדם או במאוחר יקבל את ההכרה.

שלב 6: תחזוקת הדירוג ומינופו, לאחר השגת הדירוג, העבודה לא נגמרת. יש להמשיך להגיש מדי שנה, לעדכן בהישגים חדשים, ולהישאר בתודעת החוקרים (באופן מקצועי). כמו כן, כדאי למנף את הזכייה בדירוג בפרסומים שיווקיים, באתר המשרד, ברשתות חברתיות וחתימות אימייל, הדבר מחזק עוד את התדמית ומושך לקוחות איכותיים. יחד עם זאת, יש להימנע משאננות: התחרות מתחדשת כל שנה, ו-Chambers אינו מהסס להוריד בדירוג או להסיר משרד שאינו עומד בציפיות.

לסיכום חלק זה: הכניסה לדירוג Chambers דורשת שילוב של הצטיינות מקצועית אמיתית ויכולת להציג את ההצטיינות הזו בצורה משכנעת לחוקרים. אם המשרד אכן מהמובילים בתחומו ומקדיש תשומת לב לתהליך, סיכוייו טובים לזכות בהכרה היוקרתית.

סקירה עולמית: פירמות עורכי דין בולטות בארה״ב, בריטניה ועוד, וקשריהן לישראל

השוק המשפטי הגלובלי רווי בפירמות ענק בעלות נוכחות בינלאומית, לצד פירמות לאומיות חזקות בכל מדינה. להלן סקירה לפי מדינות נבחרות, עם דגש על פירמות שיש להן זיקה עסקית לישראל:

• ארצות הברית (USA): ארה״ב היא שוק עורכי הדין הגדול בעולם, עם מאות פירמות מהמובילות (הנמנות על “Am Law 100”). פירמות אמריקאיות רבות מקיימות “Israel Desk” ייעודי לטיפול בלקוחות ישראליים ובהשקעות ישראליות. למשל, פירמות כמו White & Case, Latham & Watkins, Sidley Austin, Gibson Dunn, Skadden Arps ואחרות מעורבות תדיר בעסקאות ישראליות, כגון הנפקות טכנולוגיה בנאסד״ק, רכישות חברות הזנק ישראליות בידי תאגידי ענק אמריקאיים, וליווי השקעות של קרנות הון-סיכון אמריקאיות בישראל. חלקן אף מחזיקות נציגות רשמית בישראל: Greenberg Traurig הייתה לחלוצה כשהקימה משרד בתל-אביב (2012), ומועסקים בו עורכי דין אמריקאים המתמקדים בחיבורים ישראל-ארה״ב. גם DLA Piper הגלובלית פעילה מאוד בישראל (החזיקה משרד ייצוג בארץ שנים רבות), וBaker McKenzie ו-White & Case מפעילות צוותים ייעודיים לישראל. מבחינת תחומי פעילות, המיקוד הוא בהיי-טק, שוק ההון האמריקאי (רבים מעורכי הדין הישראלים הם בעלי הסמכה בניו-יורק), עסקאות M&A בינלאומיות ותביעות פטנטים (כגון בתעשיית התרופות, תביעות “Hatch-Waxman” שבהן משלבים עו”ד מישראל ומארה”ב). הפירמות האמריקאיות מביאות מומחיות רגולטורית (כגון היכרות עם ה-SEC או DOJ) שמושכת לקוחות ישראליים הזקוקים לייעוץ בארה״ב. הקשרים מתבטאים גם בביקורים תכופים: כנסים ייעודיים (כגון כנסי משקיעים ויי-סי) הכוללים משלחות מוול סטריט לישראל, ושיתוף פעולה הדוק בין המשרדים הישראליים לאמריקאיים על עסקאות רב-לאומיות. למשל: בעסקת רכישת חברת הבינה-המלאכותית הישראלית מובילאיי (Mobileye) בידי אינטל, צוות הייצוג כלל את משרד מיתר הישראלי לצד משרד Weil Gotshal מניו-יורק. שיתוף פעולה כזה בין Counsel מקומיים ל-Counsel אמריקאים הוא מודל נפוץ.
• בריטניה (UK): פירמות ה-Magic Circle הלונדוניות, Linklaters, Allen & Overy, Clifford Chance, Freshfields, Slaughter and May, הן מן המובילות בעולם, וגם הן פעילות בישראל מזה שנים. לבריטניה זיקה עסקית ארוכת שנים עם ישראל: חברות ישראליות רבות נרשמו למסחר בלונדון (פרט לנאסד״ק), ומשקיעים בריטיים פעילים כאן בתחומי הנדל״ן והתשתיות. פירמות כמו Allen & Overy ו-Herbert Smith Freehills מטפלות בעסקאות אנרגיה ותשתית ישראליות (כגון מימון פרויקטי הגז הטבעי והחשמל, חלקן אף ייצגו את ממשלת ישראל או חברות ממשלתיות בגיוסי הון בלונדון). Linklaters הייתה מעורבת בייעוץ לבנקים ישראליים בהנפקות יורו-בונדס באירופה. חלק מהמשרדים הבריטיים מקיימים פורום ישראלי פנימי, הכולל עורכי דין דוברי עברית או כאלה שביקרו בישראל, לשם טיפוח הקשרים. בשנים האחרונות, בעקבות היצירתיות הטכנולוגית בישראל, משרדים בריטיים מתעניינים גם בסקטור הסייבר והפינטק הישראלי, תוך חיבור סטארט-אפים ישראליים לגופים פיננסיים בלונדון. יש לציין שמשרד הרצוג פוקס נאמן הישראלי אף פתח ב-2021 שלוחה בלונדון המאוישת ביועץ מקומי, במטרה להעמיק את שיתופי הפעולה (בעיקר מול קרנות השקעה בריטיות ואירופיות).
• גרמניה: הכלכלה הגדולה באירופה היא שותפת סחר חשובה של ישראל, והדבר מתבטא גם בקשרי עורכי דין. כמה פירמות גרמניות מובילות, כמו Hengeler Mueller, Noerr, Gleiss Lutz ואחרות, מייעצות לחברות גרמניות המשקיעות בישראל (למשל בענפי הרכב והאוטומוטיב, חברות רכב גרמניות משתפות פעולה עם סטארט-אפים ישראליים בתחומי רכב אוטונומי; או בענפי האנרגיה המתחדשת, השקעות בטכנולוגיות מים וסולר). מנגד, חברות ישראליות כמו טבע, ישקר (שרכשה Berkshire אך פעילה בגרמניה) ואחרות פועלות בגרמניה ונעזרות במשרדים מקומיים. בנוסף, תחום הנכסים ההיסטוריים: גרמניה וישראל מחוברות גם דרך נושאים כמו השבת רכוש, אך אלו מטופלים במידה רבה ע”י משרדי נישה. עם זאת, לאחרונה נרשמו מיזוגים מעניינים: משרד עוה”ד הגרמני המוביל Gleiss Lutz משתף פעולה עם משרד מיתר הישראלי בפרויקטים וכן אירח האקאתון LegalTech בשיתוף סטרטאפים ישראליים, מה שמראה על חדשנות משפטית משותפת. גם פירמות גלובליות בעלות נוכחות חזקה בגרמניה (למשל Dentons, Hogan Lovells) מחזיקות בישראל קשרי עבודה הדוקים. פירמות גרמניות רבות מעסיקות עורכי דין ישראלים דוברי גרמנית, ולהפך, מה שמאפשר גישור תרבותי-משפטי.
• צרפת: מערכת היחסים הכלכלית בין צרפת לישראל מתהדקת בתחומי התעשייה הביטחונית, הטכנולוגיה והתקשורת. משרדים פריזאיים גדולים כמו Gide Loyrette Nouel, Dentons Paris, Hogan Lovells Paris, CMS Francis Lefebvre ואחרים, ליוו עסקאות כמו רכישת חברות סייבר ישראליות על ידי תאגידים צרפתיים, או שיתופי פעולה בתחום התעופה (למשל תעשייה אווירית ו-Airbus). Gide הקימה בישראל Desk רשמי עם עו”ד דוברי עברית, מתוך מטרה ללוות משקיעים צרפתיים בישראל (החל מנדל”ן ועד סטארט-אפים). גם Herbert Smith Freehills (שהוא בריטי-אוסטרלי במקור אבל בעל נוכחות בפריז) מארגן באופן קבוע כנסים בישראל. תחום נוסף הוא הון סיכון וקרנות: רבות מקרנות ההשקעה הפרטיות בצרפת בוחנות סטארט-אפים בישראל, ופונים לקבלת ייעוץ מיתר (לעיתים לצד משרדים ישראליים). כמו כן, סוגיות רגולציה אירופית (GDPR, תקני רגולציה לייצוא סחורות וכו’), משרדים צרפתיים מסייעים לחברות ישראליות להתאים עצמן. הקשרים מתבטאים גם ברמה הציבורית: לפני הקורונה נחתם הסכם שת”פ בין לשכת עוה”ד בפריז לזו שבת”א, לקידום exchange מקצועי.
• איחוד האמירויות (UAE): מאז הסכמי אברהם (2020) נוצרה פריצה אדירה בקשרים העסקיים והמשפטיים בין ישראל לאמירויות. פירמות בינלאומיות בדובאי ובאבו דאבי, כגון Dentons, Norton Rose Fulbright, Herbert Smith Freehills, DLA Piper, זיהו מיד את ההזדמנות, ופתחו Israel Desk עם דוברי עברית וערבית כדי לטפל בעסקאות בין המדינות. בו-בזמן, משרדים ישראליים היו בין הראשונים לפתוח נציגויות במפרץ: משרד הרצוג פוקס נאמן הקים משרד בדובאי כבר ב-2020 (ראשון מסוגו לישראלים במפרץ), ואחריו משרדים נוספים (כגון שיבל (אבוגר)) יצרו שיתופי פעולה מקומיים. הפוקוס הוא בתחומים כמו פיננסים, אנרגיה, נדל״ן ותיירות, למשל, עסקאות השקעה של קרנות עושר אמירתיות בהייטק ישראלי (כמו Mubadala שחתמה על השקעות בקרנות הון-סיכון ישראליות), או פרויקטי תשתית משותפים (נמלי ים, אזורי סחר חופשי). עורכי דין ישראלים טסים לדובאי על בסיס חודשי ללוות עסקאות, ולהיפך, יועצים משפטיים מאבו דאבי מבקרים בארץ. שיתוף הפעולה כולל גם הכרות רגולטורית: חברות ישראליות זקוקות לייעוץ לגבי הדין המוסלמי (שריעה) בחוזים מסחריים (למשל איסור ריבית בבנקאות אסלאמית), בעוד חברות אמירתיות מבקשות הבנה של דיני החברות והמיסוי בישראל. המשרדים משמשים כמתווכים תרבותיים ומשפטיים. המצב הגיאופוליטי: אמנם בתקופות של מתיחות (כמו לאחר עימותים באזור) חלה ירידה פומבית בפעילות, אך בפועל שיתוף הפעולה המשפטי והעסקי עם איחוד האמירויות נמשך “מתחת לרדאר”, כפי שדווח, גם במהלך 2023.
• הודו: הקשר בין הודו לישראל התחזק מאוד בתחומי החקלאות, המים, הביטחון והטכנולוגיה. היעד: הודו כשוק ענק להזדמנויות וישראל כמאגר חדשנות. מבחינה משפטית, בהודו שלטו מסורתית פירמות מקומיות (השוק סגור להשקעות זרות במשרדי עו”ד, עד לשינויים חלקיים ממש לאחרונה). אף על פי כן, פירמות הודיות מובילות, Shardul Amarchand Mangaldas, Khaitan & Co, Cyril Amarchand, מתחזקות קשרים עם ישראל: הן מייעצות לתאגידים הודים המשתפים פעולה עם חברות ישראליות (למשל רכישת טכנולוגיות חקלאיות ישראליות ע”י תאגידים הודיים, או עסקאות נשק בין ממשלת הודו לתעשיות בטחוניות ישראליות). למשל, עסקת הענק של קבוצת Adani ההודית לרכישת נמל חיפה ב-2022 (בשותפות עם חברה ישראלית), מערבת צוותי יועצים משפטיים הודים לצד ישראלים, וזכתה לתשומת לב רבה. מנגד, קרנות השקעה הודיות (כמו Tata, Infosys) משקיעות בסטרטאפים בישראל ומעסיקות משרדי עורכי דין מקומיים. מעניין לציין כי מספר עורכי דין ישראלים ממוצא הודי או דוברי הינדית השתלבו בפירמות בינלאומיות המטפלות בשוק ההודי, דבר שמקל על הממשק. יש גם שיתופי ידע: משלחות של לשכת עורכי הדין ההודית ביקרו בישראל לכנסים משותפים בנושאי הייטק וקניין רוחני.
• סינגפור: סינגפור כמרכז פיננסי וטכנולוגי אזורי (ASEAN) הפכה יעד משיכה לחברות ישראליות המעוניינות בדריסת רגל באסיה. כתוצאה, משרדי עורכי דין סינגפוריים מהשורה הראשונה, Allen & Gledhill, WongPartnership, Rajah & Tann, מפתחים מומחיות בשוק הישראלי. תחומי החפיפה כוללים פינטק, סייבר ומיזמי הון-סיכון: ממשלת סינגפור אף יזמה תמריצים לסטארט-אפים זרים, וחברות ישראליות הקימו מרכזי חדשנות בסינגפור. עורכי דין מקומיים מסייעים לחברות אלה בהתאגדות לפי הדין הסינגפורי, ציות לרגולציית data, ועוד. במקביל, השקעות הון מסינגפור בישראל, למשל קרן Temasek הממשלתית השקיעה בחברת AI ישראלית, דורשות ייעוץ צמוד. פירמות גלובליות עם סניף בסינגפור כמו Clifford Chance Singapore, Latham & Watkins Singapore מחזיקות לעיתים ישראל דסק לטיפול בעניינים אלו. תחום נוסף הוא בוררות בינלאומית: סינגפור היא מרכז בוררות גדול (SIAC), ועורכי דין ישראלים החלו להשתתף בהליכים שם, תוך שיתוף פעולה עם משרדים סינגפוריים. שיתוף הפעולה מגובה גם ביחסים ממשלתיים חמים, ישנו הסכם סחר חופשי בין ישראל לסינגפור, מה שמקל על זרימת עסקים ועם כך על מעורבות משפטית בינ”ל.
• סין: במהלך העשור האחרון, סין התגלתה כמשקיעה גדולה בישראל, במיוחד בתחומי טכנולוגיה ותשתיות (לדוגמה: חברות סיניות בנו את נמל אשדוד החדש ואת הרכבת הקלה בת”א). פירמות סיניות גדולות, Zhong Lun, Fangda Partners, King & Wood Mallesons, הקימו Israel Desk על מנת לסייע לחברות סיניות בעסקאות בישראל. כמו כן, פירמות מערביות עם נוכחות בבייג’ינג ושנגחאי (כמו Baker McKenzie, Clifford Chance וכו’) העסיקו לעיתים עורכי דין ישראלים דוברי מנדרינית להובלת הקשר. הסוגיות המשפטיות כוללות רגולציה של השקעות זרות (CFIUS בארה”ב לדוגמה, כאשר השקעה סינית מערבת גם חברות אמריקאיות), הגנת סייבר (ישראל מובילה, וסין מבקשת טכנולוגיה) ודיני קניין רוחני (הגנה על פטנטים ומותגים בישראל עבור חברות סיניות). עם זאת, ראוי לציין כי בשנים האחרונות (2023-2024) חלה התקררות מסוימת בפעילות הגלויה עקב רגישויות גיאופוליטיות, השקעות סיניות בישראל נבחנות בזהירות עקב לחצים בינלאומיים, ונמנע פרסום פומבי נרחב. למרות זאת, העבודה המשפטית נמשכת: משרדים סיניים ממשיכים לפנות לערוצים לא-פומביים, ועורכי דין ישראלים מלווים את לקוחותיהם בסין דרך ווידאו-קונפרנס וכלים מקוונים (מאז הקורונה). כך נשמר הקשר גם כאשר רשמית פחות עסקאות מוכרזות.
• אוסטרליה: על אף המרחק הגיאוגרפי, אוסטרליה וישראל חולקות קשרים בתחומי טכנולוגיה חקלאית (AgriTech), מים וביטחון. מספר חברות הזנק ישראליות בתחום המים נכנסו לשוק האוסטרלי, ובכך היגרו גם התייעצויות משפטיות, משרדי עורכי דין אוסטרליים כמו Allens, MinterEllison, Clayton Utz סייעו בהתאמה לרגולציה המקומית. כמו כן, קרנות גידור אוסטרליות החלו להשקיע בבריאות דיגיטלית ישראלית. מנגד, ישנן חברות אוסטרליות הנסחרות בארה״ב (ASX) שרוכשות טכנולוגיות ישראליות, למשל בתחומי כרייה ומשאבי טבע. משרד Herbert Smith Freehills (שחציו אוסטרלי, חציו בריטי) פעיל במיוחד בישראל, ומקיים פורום Israel עם ביקורים תכופים. גם Baker McKenzie בסידני טיפל בתיקי סחר בינלאומי הקשורים לישראל.
• ברזיל: ברזיל, הכלכלה הגדולה באמריקה הלטינית, פיתחה בעשור האחרון יחסים עם ישראל בעיקר בתחומי החקלאות, אנרגיה וביטחון. חברות אנרגיה ברזילאיות (כגון Petrobras) שיתפו פעולה בטכנולוגיות מים ישראליות לניקוי בארות נפט. בתחום הביטחון, עסקאות למכירת מל״טים ומערכות סייבר מישראל לברזיל הצריכו הסכמים ותמיכה משפטית משותפת. משרדי עורכי דין מובילים בברזיל, כמו Mattos Filho, Pinheiro Neto, Demarest, הקימו קשרים עם פירמות ישראליות דוגמת הרצוג ומיתר. משרד FBC הישראלי בעבר חבר בברית Lex Mundi יחד עם משרד ברזילאי, מה שסייע בחילופי ידע. כיום, ארגונים כמו לשכת המסחר ברזיל-ישראל מארגנים משלחות הדדיות, ובמשלחות משתתפים גם עורכי דין. העניינים המרכזיים כוללים דיני תשתיות (חברות ישראליות המעורבות בפרויקטי רכבות וחשמל בברזיל) ודיני אינטרנט (למשל שיתוף פעולה נגד פשעי סייבר). ראוי להזכיר שב-2021 נחתם מזכר הבנות בין ממשלות ישראל וברזיל לשת״פ משפטי, מה שמקל על הכרה הדדית של פסקי דין ונושאים פרוצדורליים, ומאפשר לעורכי הדין לעבוד יחד בקלות רבה יותר.

סיכום הסקירה הגלובלית: כיום, לפי נתוני 2024, פועלים בעולם כ-160 משרדי עורכי דין בינלאומיים המחזיקים Israel Desk ייעודי, גידול של 20% מאז 2019. פירמות העל הגלובליות מבינות את הערך בשוק הישראלי ומקיימות נציגים מקומיים, קשרים עם פירמות ישראליות ונסיעות תכופות לישראל. מנגד, המשרדים הישראליים הגדולים כבר אינם מסתפקים בשוק המקומי: רבים מהם פותחים משרדים או שלוחות בחו״ל (ניו-יורק, לונדון, דובאי, הונג-קונג), מצטרפים לרשתות בינ״ל, או אפילו מתמזגים לתוך פירמות גלובליות (מה שעשוי לקרות בעתיד). המכנה המשותף, בעידן הגלובליזציה, הלקוחות מצפים לפריסה בינלאומית, ושיתופי הפעולה המשפטיים חוצי-הגבולות הופכים להכרח. דירוג Chambers, בהיותו גלובלי, נותן ביטוי לכך על-ידי זיהוי המומחים המובילים בכל מדינה ובינלאומית, ולקוחות מסתמכים עליו כדי לנווט בין שלל האפשרויות.

חשיבות הדירוג בעידן הבינה המלאכותית (AI)

המהפכה הדיגיטלית וכניסת כלי הבינה המלאכותית למשפט משפיעים גם על עולם הדירוגים. מצד אחד, זמינות המידע העצומה ואלגוריתמים חכמים מאפשרים ללקוחות למצוא ולנתח מידע על פירמות באופן עצמאי. אך דווקא בשל כך, תו האיכות של דירוג אנושי בלתי תלוי (כמו Chambers) נעשה חשוב יותר כדי לבסס אמון. להלן כמה מגמות והשפעות רלוונטיות:

• כלי AI במחקרי הדירוג: גם חברות הדירוג עצמן מאמצות טכנולוגיה לשיפור הדיוק והיעילות. לדוגמה, Chambers השיק לאחרונה מוצר “Chambers Analytics”, לוח מחוונים (Dashboard) עבור משרדים, המשווה ביצועים בתחומים מדורגים ומנתח נתונים כמו הכנסות מתחום X לעומת Y. גם Legal 500 פיתח פלטפורמת מחקר “AI-Optimized” אשר משלבת נתוני הגשות עם פילוח מתקדם, במטרה לגלות מגמות ודפוסים. במילים אחרות, הטכנולוגיה נכנסה לכלי העבודה הפנימיים של חברות הדירוג, לניתוח כמויות מידע גדולות (מאות אלפי משובי לקוחות ונתוני תיקים) ולמציאת תובנות. יחד עם זאת, הדירוגים מבהירים שההחלטות עדיין אינן מבוססות AI בלבד, שיקול הדעת האנושי של החוקרים נותר מכריע, כדי למנוע הטיות אלגוריתמיות ולהבטיח הערכה איכותנית (כמו התרשמות מאיכות הייעוץ, מורכבות התיק וכו’).
• מגמות קונסולידציה ו”דומיין משותף”: בעולם ה-AI, בו הלקוחות מסוגלים בעצמם להשוות ביקורות ומחירים, ישנה מחשבה שהתעשייה תלך לקראת איחוד פלטפורמות. עלה רעיון (במאמר) לפיתוח דומיין אמין משותף לכלל הדירוגים והפירמות, מעין זירת אינדקס מאומתת (נניח, פלטפורמה בשם “jus-tice”) שתאגד מידע על משרדי עורכי דין, דירוגיהם והמלצות, תחת פיקוח ובקרת איכות. פלטפורמה כזו, אם תקום, תהיה תגובה לעידן של אינפורמציה מפוזרת: היא תציע ללקוח מקום אחד לקבל בו נתונים מאומתים (כמו “ויקיפדיה” של שוק המשפט, בפיקוח רשמי). כמו כן, בשנים האחרונות ניכרת קונסולידציה בין-לאומית של פירמות: יותר משרדים מתמזגים חוצה גבולות (למשל המיזוג המתוכנן של Allen & Overy הבריטית עם Shearman & Sterling האמריקאית ליצירת פירמה משותפת תחת מותג חדש). פירמות אחרות מצטרפות לרשתות בינלאומיות עם דומיין אינטרנט משותף (דוגמת הסיומת “.law” או “.legal”). תהליכים אלו מושפעים מהטכנולוגיה, קל יותר לשתף פעולה גלובלית בזכות מערכות ניהול ידע מתקדמות, וגם משפיעים על הדירוגים: ייתכן ש-Chambers יצטרך בעתיד לדרג רשתות ולא רק משרדים בודדים, ככל שגבולות הפירמות מיטשטשים.
• חתימות דיגיטליות, חוזים חכמים ופרקטיקות חדשות: בעידן ה-AI, עסקאות משפטיות מתבצעות יותר באופן אלקטרוני. חתימה דיגיטלית על מסמכים משפטיים הפכה מקובלת ברחבי העולם, למשל בישראל, בתקופת הקורונה תוקנו תקנות להתיר אימות תצהירים מרחוק דרך וידאו. כמו כן, הופעת חוזים חכמים (Smart Contracts) המבוססים בלוקצ’יין, תוכנות אוטומטיות המוציאו לפועל תנאי חוזה (למשל תשלום אוטומטי עם קבלת אישור משלוח), יוצרת אתגרים משפטיים חדשים. משרדי עורכי דין נדרשים לפתח מומחיות בטכנולוגיות הללו כדי להישאר רלוונטיים. דירוג Chambers כבר יצר קטגוריות חדשות בהתאם (למשל דירוג בקטגוריית פינטק, ודירוג ייעודי ל-Artificial Intelligence במדריכים מסוימים). החשיבות לעורכי דין: בעידן כזה, דירוג גבוה עשוי לאותת ללקוחות שהמשרד מאמץ חדשנות. למשל, משרד המדורג מוביל בטכנולוגיה משפטית כנראה משקיע ב-AI Legal Research, בחוזים אוטומטיים וכדומה, דבר שיכול למשוך לקוחות מתקדמים.
• מחקר משפטי בעזרת AI: כלים כמו בינה מלאכותית לניתוח פסיקה (לדוגמה, מערכת המבוססת על GPT-4 שיכולה לסרוק אלפי פסקי דין ולסכם) מתחילים להיכנס למשרדים. זה מייעל את העבודה אבל אינו מחליף שיקול דעת אנושי. משרדים המדורגים גבוה (Bands 1-2) בדרך כלל מאמצים טכנולוגיות אלו מהר, כדי לשפר יעילות. Chambers ובפרט המדריך Chambers Lab, Tech עוקב אחר הפרקטיקות הטכנולוגיות ואף מדרג שירותי Litigation Support שונים. הישרדות בתחום תלויה ביכולת עורכי הדין לשלב AI באופן שמועיל ללקוח בלי להתפשר על איכות: לדוגמה, שימוש בכלי AI לטיוטת חוזה סטנדרטי, אך עין מקצועית עוברת ומבצעת התאמות ספציפיות ללקוח. הדירוגים החלו להתעניין האם משרדים מציעים פתרונות חדשניים, בחלק מהראיונות נשאלים לקוחות על ערך מוסף כגון פורטל לקוחות מתקדם, ניתוח Data של תיקים וכו’. כלומר, הדירוג בעידן ה-AI מכיר בכך שמשרד מוביל לא רק במומחיות משפטית, אלא גם באימוץ פרקטיקות עבודה מודרניות.

לסיכום, דירוג Chambers מוסיף להיות חשוב בעידן ה-AI כגורם מתווך של אמון: הוא מאשר ללקוחות שעורכי הדין אינם רק בעלי נוכחות דיגיטלית נוצצת, אלא גם נבדקו באופן אנושי-מקצועי מעמיק. במקביל, הן המדורג והן המדרג מאמצים AI לטייב את התהליכים, אך תוך הדגשת התפקיד הקריטי של ביקורת אנושית בשיפוט איכות. שקיפות, אמון ומוניטין, אלו נשארים המטבעות החשובים, אולי אף יותר, בעולם שבו אלגוריתמים מייצרים מלל לרוב.

Online Dispute Resolution (ODR): מערכות ליישוב סכסוכים מקוונים

אחת המהפכות השקטות בעידן הדיגיטלי היא המעבר ליישוב סכסוכים באופן מקוון. Online Dispute Resolution (יישוב סכסוכים מקוון) מתייחס לכלים ותהליכים ליישוב מחלוקות דרך האינטרנט, לעיתים בלי מפגש פיזי בין הצדדים. ODR נתפס כ”מקבילה האינטרנטית” ל-ADR (יישוב סכסוכים אלטרנטיבי כגון גישור ובוררות), ומשלב משא ומתן, גישור או בוררות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות. קיימים מודלים שונים של ODR:

• פלטפורמות פרטיות למסחר אלקטרוני: אתרי מסחר גדולים כמו eBay ופלטפורמות דומות היו מחלוצי ה-ODR. הם פיתחו מערכות אוטומטיות ליישוב מחלוקות בין מוכרים וקונים (למשל מחלוקת על מוצר שלא הגיע). מערכות אלו מטפלות בעשרות מיליוני מחלוקות בשנה, למשל, מעל 60 מיליון סכסוכי צרכנים נפתרים אונליין בשנה, ב-~90% מהם ללא מעורבות שופט או מגשר אנושי. הדבר מתבצע באמצעות מנגנוני משא ומתן אוטומטיים (כמו הצעה והיענות דרך טפסים) או אלגוריתם “ביניים” שמציע פשרה אם הצדדים לא הגיעו להסכמה.
• מערכות ODR בבתי משפט ציבוריים: בשנים האחרונות החלו בתי משפט במדינות שונות לאמץ ODR עבור תביעות קטנות, דוחות חניה, סכסוכי צרכנות וכדומה. הרציונל: להקל על העומס ולאפשר גישה לצדק למי שלא יכול להגיע פיזית לבית משפט. לדוגמה, בכמה מדינות בארה”ב (מישיגן, יוטה, קליפורניה) מפעילים תוכניות פיילוט שבהן תובע ונתבע מנהלים דיאלוג מקוון מובנה בפלטפורמה של בית המשפט, בניהול מגשר מקוון או נציג ניטרלי. אם מגיעים להסכמה, ההסכם מוגש לאישור שופט ומקבל תוקף של פסק דין (כך מובטח אכיפה משפטית של התוצאה). יתרונות: חיסכון בזמן, אפשרות להשתתף מכל מקום, ותהליך פחות פורמלי. אתגר: לוודא הגינות והיעדר לחץ, לכן מערכות ODR ציבוריות מעוצבות כך שיהיו נגישות ושקופות, עם אפשרות תמידית לפנות לבית משפט רגיל אם הצדדים רוצים. באיחוד האירופי הופעלה פלטפורמת ODR לצרכנים לחוצי-גבולות (ODR EU) להתדיינות עם עסקים, אם כי ב-2023 הוחלט לסגור ולשדרג אותה עקב יעילות מוגבלת.
• כלים חדשניים ב-ODR: בתחום זה צומחים חידושים כגון בוררות מבוססת בלוקצ’יין, דוגמת הפלטפורמה Kleros, שמפעילה מנגנון בוררות מבוזר: צדדים מעלים טענות, ומערך של “מושבעים” מתנדבים (אנונימיים, מתוגמלים בטוקנים) מצביעים דיגיטלית על ההכרעה, תוך שימוש בחוזים חכמים לאכיפה. זו גישה רדיקלית שתופסת בעיקר בסכסוכים על עסקאות קריפטו או קהילות מקוונות. עוד דוגמה: אלגוריתמי בינה מלאכותית כמגשרים, קיימים ניסויים שבהם AI מנתח את טענות הצדדים ומציע פשרה “אופטימלית” בהתבסס על מקרים דומים. אף ש-AI כזה עדיין בחיתוליו, הוא עשוי בעתיד לסייע בשלבים מוקדמים של סכסוך, למשל להעריך סיכויי הצלחה.
• ביקורת שיפוטית ורגולטורית: שאלה מרכזית היא באיזה אופן מפקחים בתי המשפט על תוצאות ODR. ככלל, אם ODR נערך במסגרת פרטית (למשל גישור אונליין), אזי ההסכם הסופי ניתן לאכיפה באמצעות הגשתו לבית משפט כפשרה (בכפוף להסכמת הצדדים). אם ODR הוא בוררות מקוונת, פסק הבורר ניתן לאישור וערכאת ערעור מוגבלת כמו כל בוררות. בתי משפט החלו לגבש הנחיות כדי להבטיח ש-ODR לא פוגע בזכויות היסוד: למשל, חובה שבפלטפורמה יהיה ברור לצדדים שיש להם זכות ייעוץ עו”ד, זכות לבחור בבית משפט במקום ODR, ושיש אובייקטיביות בהליך. בישראל, לדוגמה, שוקלים שימוש ב-ODR לסכסוכי צרכנות קטנים ולגישורים בתיקי משפחה, אך מבהירים שהשתתפות תהיה רצונית ולא תשלול ערעור לבית משפט במקרה של טעות. רגולטורים בעולם גם בודקים את האלגוריתמים: אם AI מעורב בהחלטות ODR, עולה סוגיית הטיה (bias) ושקיפות, נושא חם שגם OECD פרסמה בו עקרונות.

כיום, ODR איננו מחליף את מערכת המשפט הרגילה, אלא מהווה כלי משלים. המגמה היא שכל עוד מדובר במחלוקות בעלות שווי כספי נמוך או עניין עובדתי פשוט, ODR יכול לחסוך טרחה וכסף לכולם. בפן הבינלאומי, ODR מסייע בפתרון סכסוכים כאשר הצדדים רחוקים גאוגרפית ואין להם פורום משפטי ברור (למשל עסקאות אינטרנט חוצות-מדינות). אנו רואים שגם גופים בינלאומיים (כמו מרכזי בוררות של ICC) העבירו חלק גדול מההליכים ל-Online בעקבות הקורונה, וניכר שזה כאן כדי להישאר.

כלים קיימים ופלטפורמות: מלבד הדוגמאות שכבר הוזכרו, ישנן חברות הזנק שפיתחו מערכות ייעודיות ל-ODR עבור בתי משפט, כגון Tyler Technologies (שרכשה את הפלטפורמה Modria, אותה פיתחו יוצאי eBay), או Matterhorn המשמשת בבתי משפט מקומיים בארה”ב. אלה מספקות ממשק ידידותי לניהול מו”מ כתוב או וידאו, החלפת מסמכים וסגירת הסכם. דוגמה אחרת היא ODR.com, פלטפורמה שפותחה בשיתוף לשכת עורכי הדין האמריקאית וארגון הבוררות AAA, המשמשת כבר מעל 200 בתי משפט וארגונים. המגזר הפרטי מציע גם שירותי גישור אונליין On-Demand, אתרים המתווכים בין צדדים למגשר מקצועי בפגישה וירטואלית.

ביקורת ופרספקטיבה: יש המצביעים על סיכון שפתרונות מקוונים ידחפו אנשים לסגור פשרה מהירה גם כשמגיע להם יותר, או שבעלי כוח (כמו תאגידים גדולים) ינסו לנצל את הפורמט המקוון כדי להתיש צד חלש. לכן, מומחים טוענים שיש להמשיך להעמיד לרשות הציבור אופציה של הליך משפטי מסורתי במקרים המתאימים, ולפקח על הוגנות התהליכים המקוונים. בתי המשפט, כגופי ציבור, בוחנים את הנתונים: למשל בבריטיש קולומביה, בית דין מקוון לתביעות קטנות (CRT) מדווח על שיעורי שביעות רצון גבוהים ועל כך שאחוזי הערעור נמוכים, סימן שהצדדים קיבלו פתרון סביר.

השורה התחתונה: עולם ה-ODR הוא חלק אינטגרלי מהעתיד המשפטי. עורכי דין צריכים להכיר את הכלים (יש אף קורסי הסמכה למגשר ODR), ולקוחות מצפים לפתרונות מהירים. דירוגי עורכי דין עשויים בעתיד לשקלל גם מיומנות בטכנולוגיות ODR כחלק מהערכת “חדשנות השירות” של משרד.

מידע נוסף על Chambers

1. פרטי קשר ומשרדי Chambers בעולם

Chambers and Partners, כתובת ויצירת קשר: משרדי המטה של Chambers ממוקמים בלונדון (165 Fleet Street, London, EC4A 2AE), וכן מפעילה המערכת שלוחות בניו-יורק ובברמינגהם. ניתן ליצור קשר כללי בטלפון +44-(0)20-7606-8844 (שעות פעילות 09:00–18:00 GMT) או במייל email protectedemail protected. ישנם גם מיילים ייעודיים לפי מדריכים: למשל לצורך Chambers Global (שבו נכללת ישראל), email protectedemail protected. ל-Chambers נוכחות דיגיטלית פעילה (אתר: chambers.com, וכן עמודי LinkedIn, Twitter ופייסבוק) דרכם מתפרסמים עדכונים שוטפים. למרות אופיו הגלובלי של הארגון, נכון להיום אין ל-Chambers משרדים רשמיים בישראל או במדינות קטנות אחרות; כל המחקר מתופעל ממרכזיו בבריטניה וארה”ב.

2. נציגות Chambers בישראל

ייצוג מקומי ופעילות בישראל: כאמור, ל-Chambers אין שלוחה בישראל, אך צוות המחקר הגלובלי שלו מקדיש משאבים לסיקור השוק הישראלי. חוקרי Chambers מגיעים לעיתים לישראל כדי להשתתף בכנסים או לערוך ראיונות פרונטליים עם פירמות בולטות (לדוגמה, סביב פרסום מדריך Chambers Global בכל תחילת שנה, נערכות שיחות עם שותפים בכירים בישראל). בנוסף, פועלים בישראל מספר יועצי שיווק משפטי שמתמחים בסיוע בהגשות ל-Chambers (למשל חברות כמו Nishlis Legal Marketing, Robus וכו’), המהווים חוליית קשר בלתי רשמית בין המשרדים הישראלים לצוות Chambers. יחד עם זאת, Chambers עצמו מקפיד על תקשורת ישירה ועצמאית עם הממליצים והמרואיינים: מיילים ללקוחות הממליצים נשלחים מלונדון, באנגלית, וראיונות טלפוניים מתואמים ישירות על ידי החוקרים הזרים. פירמות ישראליות רבות למדו להיערך לכך, למשל על-ידי כתיבת ההגשות באנגלית מקצועית ובהירה (לעיתים נעזרות במתרגמים), וקיום שיחות תדרוך פנימי באנגלית טרם הראיון. Chambers גם קיים בשנים עברו אירועי פרסים ואיכות בהם זכו משרדים ישראליים, כגון פרסי הצטיינות אזוריים, אם כי אין (נכון ל-2024) טקס ייעודי לישראל. לסיכום, אין ל-Chambers “נציג רשמי” בישראל, אך הוא נוכח מאוד דרך הדירוגים והאינטראקציה מרחוק עם השוק, הנתפס כחשוב (כפי שבא לידי ביטוי גם בהרחבת קטגוריות הדירוג בארץ בשנים האחרונות).

3. תהליך הפנייה וההגשה לדירוג

הגשת מועמדות (Submission), לוחות זמנים ונהלים: תהליך המחקר של Chambers מתפרס על חודשים ארוכים בכל שנה, ומידי שנה מתפרסמים לוחות הזמנים (Research Schedule) באתר. בדרך כלל, ההגשות עבור מדריך Chambers Global (שכולל את ישראל) נפתחות בחודשי האביב ונסגרות בקיץ (למשל, עבור מדריך 2025, הדדליין להגשות ישראל היה סביבות יוני 2024). המשרדים המעוניינים מקבלים מראש גישה לתבניות ההגשה (Form) דרך פורטל ייעודי. יש למלא את הטופס לפי ההנחיות המדויקות, כולל: פרטי קשר, רשימת ההישגים (עסקאות/תיקים), הסבר על פעילות המשרד בתחומו (Section B10) ורשימת ממליצים (Referees). לאחר שלב ההגשה, מגיע שלב הראיונות: החוקרים יוצרים קשר עם הממליצים באמצעות מייל (לעיתים גם בפנייה טלפונית), בשפה האנגלית. חשוב שהממליצים יאשרו את השתתפותם; אם ממליץ לא מגיב, לעיתים נשלחת תזכורת אך אין ערובה לכך. לאחר איסוף המשובים ועריכת ראיונות עם פירמות (לרוב טלפונית/וידאו), צוות Chambers דן בדירוג וגיבוש הטבלה הסופית. התוצאות מתפרסמות באתר במועד ההשקה (Launch) הרשמי, למשל, מדריך Chambers Global יוצא בדרך כלל בפברואר מדי שנה. הודעה אישית: Chambers אינו מודיע מראש למשרדים אם נכנסו או לא, המשרדים מגלים את התוצאה עם כולם ביום הפרסום, מה שמוסיף למתח. משרדים שכן דורגו לרוב מקבלים Badge (סמל) לשימוש פרסומי. משרדים שלא דורגו יכולים, כאמור, לבקש משוב מהחוקרים (Chambers משתדל לספק משוב מילולי כללי). נוהל הפנייה הוא ללא עלות: ההגשה, הראיונות והדירוג כולם שירות ציבורי של המדריך, כחלק ממודל עסקי המבוסס על מכירת מנויים ופרופילים ממומנים (אך הדירוג הבסיסי נקבע ללא תלות בכך).

4. שיטות המחקר והערכה של Chambers

מתודולוגיה וקריטריונים מקצועיים: התוצר המרכזי של Chambers הוא דירוג בקבוצות (Bands 1–6) של הפירמות ועורכי הדין, אך מאחורי מספר או מיקום מסתתר תהליך אנליטי איכותני. Chambers מעריך כל משרד ועו”ד לפי מספר ממדים: (1) יכולת משפטית טכנית, איכות הייעוץ, רמת הידע והמומחיות (למשל פתרון סוגיות מורכבות באופן יצירתי); (2) התנהלות מקצועית, אתיקה, שיתוף פעולה חלק עם קולגות ושופטים; (3) שירות לקוחות, זמינות, תקשורת, הבנת צרכי הלקוח; (4) חוש מסחרי (Commercial Astuteness), עד כמה עו”ד מבין את ההקשר העסקי ומספק ערך עסקי, לא רק משפטי; (5) דיליגנציה ומחויבות, השקעת המאמץ, ירידה לפרטים, נחישות להביא תוצאה; וכן (6) תכונות נוספות החשובות ללקוחות, למשל, יכולת צוותית, חדשנות, יכולת בינלאומית, וכו’. חוקרי Chambers אוספים כל מידע אפשרי לגבי ממדים אלו: מקריאת תיאורי התיקים בהגשה, דרך שמיעת סיפורים מהלקוחות על איך עוה”ד פתר בעיה, ועד השוואת התרשמות כללית בענף. כל קטגוריה מנוהלת בצוות המחקר ע”י עורך/ת האחראי/ת. בתום המחקר, מתקיימות ישיבות פנימיות להחליט מי ייכנס לאיזו דרגת Band. Band 1 מוקצה רק למובילים הבולטים באמת בתחום, לרוב 3–6 פירמות לכל היותר (תלוי כמה השוק גדול). Band 2–3 לפירמות בעלות נוכחות חזקה אך לא “בצמרת העליונה”, וכך הלאה. עורך דין יחיד יכול לקבל סימון מיוחד כמו Senior Statesperson (ותיק נערץ שכבר פחות פעיל בשוטף) או Up-and-Coming (כוכב עולה צעיר). שקיפות המתודולוגיה חשובה ל-Chambers: באתרם מפורסמים הסברי שיטות העבודה וקריטריונים, כדי להדוף טענות להטיה. המדריך גם מדגיש שהדירוג אינו תמורה לשום תשלום ושלא ניתן להשפיע עליו בפרסומות, לטובת אמינות מוחלטת.

5. שימושים נוספים בדירוג, פרופילי פירמה, פרסים ויוזמות

פרופיל פירמה ופרסומים ממומנים: לצד הדירוג עצמו, Chambers מציע למשרדים אפשרות לרכוש פרופיל מורחב באתר (Profile) שבו המשרד יכול להציג פירוט אודותיו, צוות, תחומי התמחות, לקוחות נבחרים וכו’. פרופיל זה הוא שירות בתשלום, אך הוא נפרד מהדירוג. הוא משמש ככלי שיווקי, לקוח הנכנס לדירוג ורואה את שם המשרד יכול ללחוץ לקריאת הפרופיל ולקבל מידע רב יותר. רבים מהמשרדים המדורגים מנצלים אפשרות זו כדי להבליט את עצמם מול מתחרים. Chambers מציין במפורש שרכישת פרופיל אינה משפיעה על הדרוג (למעשה ישנן פירמות להן פרופיל אך אינן מדורגות, ולהפך).

פרסי Chambers: מדי שנה מקיים Chambers טקסי פרסים (Chambers Awards) אזוריים, למשל פרסי אירופה, Asialaw וכד’. פרסים אלו מכריזים על “משרד השנה” בכל תחום או מדינה. זכייה בפרס היא אות כבוד נוסף (נוסף על עצם הדירוג). ישראל זכתה בעבר בכמה מועמדויות, למשל משרדים ישראליים היו מועמדים ל”משרד השנה, אזור מזרח התיכון”. Chambers גם מכיר ב-Outstanding Contribution של עורכי דין מסוימים, כמו פרסי מפעל חיים.

יוזמות גיוון ופרו-בונו: Chambers שם דגש בשנים האחרונות על גיוון והכלה (D&I). הוא מפרסם Chambers Diversity & Inclusion Charter ומדרגים בנפרד יוזמות D&I של משרדים. כמו כן, קיים דירוג (לא מספרי אלא רשימתי) של “Pro Bono”, זיהוי משרדים עם מחויבות גבוהה לשירות למען הקהילה. Chambers אף מקיים כנסים בנושא ייצוג נשים, אתניות וכד’ בענף המשפט. פירמות בישראל שמעוניינות להרשים את Chambers עשויות לשתף נתונים על שותפות נשים, על פעילות חברתית וכו’ במסגרת התקשורת הלא-פורמלית.

מדריכים ייחודיים: מלבד מדריכי הדירוג העיקריים, Chambers מפעיל Chambers Insight, מאגר נתונים המאפשר לחברות להשוות את ביצועיהן מול מתחרים (שירות מודיעין עסקי), ומוציא Chambers Legal Practice Guides, חוברות מומחים בנושאים משפטיים לפי מדינות, הנכתבות ע”י משרדים מדורגים (כדרך להצגת מומחיות). משרדים ישראליים לעיתים כותבים פרקי מדריך כאלה, ובכך מגבירים את חשיפתם לקהילה הבינ”ל.

ולבסוף, תמיכת משתמשים: באתר Chambers יש מדור FAQ (שאלות נפוצות) לגבי הגשות, פרשנות הדירוגים וכד’. לדוגמה, מוסבר כיצד לקרוא את הטבלה, מה המשמעות של Spotlight (כשמשרד לא מדורג ברשימה ראשית אלא מוזכר כהערה, למשל בתחום קטן), ומהי המשמעות של דירוג עו”ד שהוא Foreign Expert (מומחה זר בתחום מדינה אחרת), Chambers Global לעיתים מציין עו”ד זר כ”מומחה בישראל” כשהוא מטפל הרבה בתיקים ישראלים. זוהי המחשה נוספת לאופן שבו Chambers מנסה להיות מקיף ומדויק ככל הניתן בתיאור שוק עריכת הדין העולמי.

תחומי עיסוק במקצוע עריכת הדין

ענף המשפט נחלק לתחומי מומחיות רבים. להלן סקירה של תחומים מרכזיים:

• מיזוגים ורכישות (Mergers & Acquisitions, M&A): תחום מוביל בעריכת דין עסקית. עוסק בליווי חברות בתהליכי מיזוג (איחוד שתי חברות לחברה אחת) או רכישה (קניית שליטה בחברה אחרת). עורכי דין בתחום M&A מבצעים בדיקת נאותות (Due Diligence) משפטית, עורכים הסכמי רכישה/מיזוג מורכבים, מטפלים בסוגיות רגולציה (כגון קבלת אישור Antitrust, הגבלים עסקיים למיזוג גדול) ומנהלים מו״מ על תנאי העסקה. התחום יוקרתי שכן עסקאות M&A לרוב כרוכות בסכומי עתק ומשנות את פני השוק. הוא דורש הבנה עסקית רחבה, מיומנות בניהול עסקאות חוצות גבולות (Cross-border transactions), ותיאום בין צוותים רבים (עו״ד תאגידים, מיסוי, דיני עבודה וכו’).
• בנקאות ופיננסים (Banking & Finance): תחום המתמקד בעבודה מול מוסדות פיננסיים, בנקים, קרנות, גופים מלווים, וכן חברות לווה גדולות. עורכי דין בתחום זה מטפלים בעסקאות מימון מכל הסוגים: הלוואות סינדיקט (Syndicated Loans) בהן מספר בנקים מלווים יחד סכום לחברה גדולה; מימון פרויקטים (Project Finance) להקמת תשתיות; הנפקות חוב (Bond Issuances) בשוק ההון וכד’. העבודה כוללת ניסוח מסמכי הלוואה מורכבים, יצירת בטוחות (Collateral) וקווי אשראי, וידוא עמידה ברגולציה בנקאית (כמו דרישות הלימות הון, או חוקי AML, מניעת הלבנת הון). יוקרת הענף נובעת מהחשיבות הקריטית של הזרמת הון במשק, והקשר עם בנקי השקעות וצמרת עולם הכספים. התחום דורש דקדקנות (הסכמי אשראי יכולים להתפרס על מאות עמודים) ויכולת לפצח בעיות מבנה הון יצירתיות עבור הלקוח.
• ליטיגציה מסחרית (Commercial Litigation): זהו תחום ההתדיינות בבתי משפט בסכסוכים בין עסקים ויחידים בעניינים מסחריים. מדובר במגוון רחב של תיקים, החל מתביעות הפרת חוזה גדולות, דרך תובענות ייצוגיות בענייני ניירות ערך, וכלה בסכסוכי בעלי מניות בתוך חברות. ליטיגטורים מובילים נחשבים לעילית של המקצוע, בשל כישורי הטיעון (Advocacy) הדרושים בבית משפט, ויכולתם להתמודד עם שאלות משפטיות כבדות משקל. הם כותבים כתבי טענות משכנעים, עורכים גילוי מסמכים (Discovery) נרחב, מנהלים חקירות נגדיות (Cross-examination) של עדים, ומופיעים מול שופטים ואף בהרכבים בעליון. תיקים מסחריים לעיתים קרובות מתנהלים גם בבוררות (Arbitration), במיוחד בסכסוכים בינלאומיים, ולכן ליטיגטור טוב שולט גם בכללי מוסדות בוררות. יוקרת התחום באה לידי ביטוי בכך שעורכי דין ליטיגציה בכירים מרוויחים שכר גבוה ונודעים בציבור. דרוש להם שילוב של חשיבה אנליטית, כריזמה, ויכולת עמידה בלחצים בתיקים מתוקשרים.
• קניין רוחני (Intellectual Property, IP): תחום המתמקד בהגנה וניצול של נכסים בלתי מוחשיים: פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים (Copyright) וסודות מסחריים (Trade Secrets). תחת קניין רוחני ישנם תתי-התמחויות, למשל עורכי דין רישום פטנטים (Patent Prosecution) שהם לעיתים בעלי רקע הנדסי ומוסמכים כ-Patent Attorneys, תובעים ומגינים על אמצאות בפני רשם הפטנטים. בצד השני, ליטיגציית פטנטים: משרדים המייצגים חברות בתביעות על הפרת פטנט (לדוגמה, מקרים מפורסמים בענף התרופות, “תיקי פטנטים על תרופות מקוריות מול גנריות”). תחום סימני המסחר עוסק בהגנה על מותגים, כולל ניהול פורטפוליו סימנים גלובליים וטיפול במקרי גניבת עין. זכויות יוצרים, הגנה על יצירות בתחומי תוכנה, מדיה, אמנות וכו’. עו”ד IP נדרשים להבנה טכנית/מדעית לעיתים (במיוחד בפטנטים), ליכולת ניתוח משפטית גבוהה (דיני IP נחשבים מורכבים ודינמיים), וכן לכושר ליטיגציה במידה והם מייצגים בבתי משפט (למשל בערכאות פדרליות בחו”ל, שם מתנהלים לרוב תיקי הפטנטים הגדולים). יוקרת התחום עולה בעידן הידע, נכסים רוחניים שווים מיליארדים, ומשרדי IP מהשורה הראשונה נהנים מיוקרה בינלאומית.
• רגולציה ועמידה בדרישות החוק (Regulatory Compliance): זהו תחום רוחבי המתייחס לייעוץ לחברות לגבי ציות לחוקים ותקנות בתחומים ספציפיים. למשל: רגולציה פיננסית (ציות לכללי בנק ישראל, רשות ני”ע, פיקוח על הביטוח), רגולציה של הגנת הפרטיות (עמידה בתקני GDPR באירופה או חוק הגנת הפרטיות בישראל), דיני תחרות (הגבלים עסקיים, ייעוץ למניעת הפרה של הגבלים, קבלת אישורי מיזוג מרשות התחרות), דיני איכות הסביבה (עמידה בתקני פליטות ומחזור) ועוד. עורכי דין רגולציה צריכים להתעדכן באופן שוטף בחקיקה ותקנות, להשתתף לעיתים בהליכי שימוע ציבוריים, ולהדריך את הלקוח כיצד לבנות תוכניות ציות פנימיות (Compliance Programs). התחום יוקרתי במיוחד במשרדים בינלאומיים המספקים פתרון כולל לחברות גלובליות, וכן במשרדים מקומיים שמעסיקים יוצאי רשויות פיקוח (כמו משרדי עורכי דין ששכרו לשורותיהם רגולטורים לשעבר, מה שמוערך בשוק). ההיבט המאתגר הוא ניווט בעולם המשפט הציבורי תוך שמירה על אינטרס הלקוח, מעין איזון בין עסק לחוק.
• אנרגיה ותשתיות (Energy & Infrastructure): תחום הכולל את הליווי המשפטי של פרויקטי ענק בהקמת תחנות כוח, שדות גז ונפט, מתקני אנרגיה מתחדשת, כבישים, גשרים, רכבות ועוד. עסקאות בתחום זה מורכבות ממערך מסמכים כבד, לעיתים במתכונת PPP (Public-Private Partnership), שיתוף פעולה בין המדינה למשקיעים פרטיים. עורכי דין בתחום מטפלים בין היתר בחוזי זיכיון וזכיינות, בחוזי הנדסה-רכש-בנייה (EPC Contracts), במימון הפרויקט (Project Finance, שילוב בנקאות כפי שהוזכר), ובהסכמי אספקה ארוכי טווח (למשל PPA, Power Purchase Agreement לרכישת חשמל). הם גם מוודאים עמידה ברגולציה: קבלת רישיונות ממשלתיים, היתרי בנייה, אישורי בטיחות ואיכות סביבה. מדובר בענף יוקרתי כי הפרויקטים הם בהיקפי כספים אדירים ובעלי חשיבות לאומית. לעורכי דין אלו יש לעיתים קרובות רקע השכלתי משולב (משפטים וכלכלה או הנדסה), והם מיומנים בעבודה עם מומחים טכניים, ממשלות, בנקים בינ”ל וגופים מרובי-אינטרסים. למשל, פיתוח שדה גז יצריך אותם לנהל משא ומתן עם משרד האנרגיה, ספקי קידוח, חברות חשמל זרות, בנקים מממנים, תחת לוחות זמנים לחוצים.
• משפט בינלאומי (International Law): תחום רחב שמתפצל לשניים: משפט בינלאומי פומבי ומשפט בינלאומי פרטי/מסחרי. במשפט הבינלאומי הפומבי, עורכי דין מייצגים מדינות או ארגונים בינ”ל בעניינים כמו אמנות בינ”ל, סכסוכים בין מדינות (למשל בביה”ד הבינ”ל בהאג), זכויות אדם גלובליות, סנקציות וכיו”ב. זהו תחום נישתי ויוקרתי שבו פועלים בדרך כלל מומחים (לעיתים מהאקדמיה) ומשרדים גדולים מאוד שמייעצים לממשלות. לעומת זאת, המשפט הבינלאומי ה”פרטי” מתייחס לכל מקרה שבו יש מרכיב זר בעבודה המשפטית: למשל, בוררות בינלאומית מסחרית, עורכי דין המופיעים בבוררויות לפי כללי ICC/LCIA וכו’ בין חברות ממדינות שונות; סחר בינלאומי, טיפול בענייני יבוא/יצוא, מכסים, חוקי WTO; דיני השקעות בינ”ל, ייצוג מדינות או משקיעים בסכסוכי השקעה לפי אמנות דו-צדדיות (Investor-State Dispute Settlement). עורכי דין מובילים בתחומים אלו נדרשים לשלוט בשיטות משפט מרובות, לדבר שפות, ולהיות מוכנים לנסיעות תכופות. בהרבה מובנים, זה תחום עם הילה רומנטית, עבודה על הבמה העולמית, ולכן הוא מושך רבים, אך מעטים מגיעים לצמרתו. בישראל, מספר עורכי דין עוסק במשפט בינ”ל (כגון ייעוץ למשרדי ממשלה על אמנות, הופעה מול ועדות או”ם וכד’), אבל רוב הפרקטיקה היא סביב בוררות בינ”ל ועסקאות שחייבות להתחשב בחוק זר.
• משפט סביבתי (Environmental Law): תחום שצובר תאוצה עם עליית המודעות ל-ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי). הוא כולל דיני זיהום אוויר ומים, פסולת מסוכנת, רישוי עסקים, שמורות טבע, אנרגיה ירוקה ועוד. עורכי דין סביבתיים מייעצים לחברות תעשייה כיצד לעמוד בתקני הפליטה והטיפול בשפכים; הם מייצגים במידת הצורך בפני רגולטורים (כגון המשרד להגנת הסביבה) או בערכאות כאשר מוגשות תביעות סביבתיות (למשל תובענות ייצוגיות על מפגעי סביבה). תחום נוסף הוא Climate Change Law, ייעוץ לחברות באשר להתחייבויות הפחתת פחמן, מסחר במכסות פליטה וכדומה. בעשורים קודמים המשפט הסביבתי נתפס כנישה “ערכית” יותר, אך כיום חברות גדולות מוכנות לשלם היטב למומחים בתחום, כי חקיקה סביבתית חדשה יכולה להשפיע דרמטית על פעילותן. בישראל ראינו דוגמאות כגון סגירת מפעלים בגלל זיהום (שם עוה”ד של הצדדים ניהלו קרבות משפטיים בנושאי היתרים ואחריות נזיקית). משום כך, התחום הפך ליוקרתי יותר, ומשרדים מובילים פתחו מחלקות סביבה ייעודיות. עורכי דין סביבתיים נדרשים לעיתים קרובות גם לרקע מדעי מסוים (או לפחות הבנה טכנית של דוחות מומחים), וליכולת לעבוד עם קהל מגוון, גם עם ארגוני סביבה ולוביסטים, לא רק עם אנשי עסקים.
• טכנולוגיה וסייבר (Technology & Cyber Law): זהו שם מקיף לתחום העוסק בחוזים ובעיות משפטיות של חברות היי-טק, אינטרנט וסייבר. הוא משלב כמה תתי-תחומים: דיני הגנת פרטיות (כמו עמידה בתקנות GDPR של האיחוד האירופי, חוקי פרטיות מידע בישראל ובעולם), דיני אבטחת סייבר (חובות הודעה על פריצות, אחריות חברות במקרה של מתקפת סייבר), חוזי תוכנה וחומרה (רישיונות תוכנה, הסכמי פיתוח, לדוגמה SaaS Agreements, OEM agreements), מסחר אלקטרוני (תקנונים של אתרי אינטרנט, תנאי שימוש בפלטפורמות, אחריות על תוכן משתמשים לפי חוקים כמו Section 230 בארה”ב) ועוד. עורכי דין בתחום מייעצים הן לחברות הזנק קטנות, למשל בעריכת תקנון מייסדים (Founders Agreement), הסכמי אופציות (ESOP), הסכמי השקעה מול קרנות הון-סיכון, והן לחברות ענק טכנולוגיות בהתמודדות עם חקיקה משתנה (כגון חוקי AI חדשים או פיקוח על מונופולים דיגיטליים). תחום הסייבר כולל גם פורנזיקה משפטית, סיוע בעת אירוע סייבר, תיאום עם רשויות אכיפה, טיפול בהיבטי ביטוח סייבר ותביעות שעשויות לבוא אחר כך. יוקרת התחום גדלה ככל שהטכנולוגיה חודרת לכל ענף: היום כמעט כל עסקה כוללת נושא tech (אפילו חקלאות כוללת AgTech), ולכן עורכי דין שמבינים בטכנולוגיה מבוקשים מאוד. בנוסף, מרחב הסייבר מערב גם ביטחון לאומי, ריגול תעשייתי, נושאים רגישים המצריכים מומחיות ייחודית (לפעמים עם סיווג ביטחוני, כמו עורכי דין שעבדו בשב”כ או ב-8200).
• נדל”ן מסחרי (Commercial Real Estate): תחום וותיק שתמיד דורש עורכי דין, עוסק בכל היבטי מקרקעין הקשורים לעסקים: מכירת וקניית בנייני משרדים, קניונים, מרכזים לוגיסטיים; עסקאות קומבינציה (שבה בעל קרקע נותן קרקע בתמורה לחלק מהשטח הבנוי); השכרות מסחריות (חוזי שכירות למגדלי משרדים, חנויות בקניון וכו’); מימון נדל”ן (נטילת משכנתאות מסחריות, גיוס אג”ח מגובות נכסים, CMBS). עורכי דין בתחום מטפלים בבדיקת זכויות הקניין (Title), רישום בלשכת רישום מקרקעין, תכנון ובנייה (השגת היתרי בנייה ושימוש חורג אם צריך), ניסוח חוזים סבוכים שכוללים תנאים מתלים (למשל קבלת מימון או אישור תב”ע). בעסקאות נדל”ן מניב (נכס מניב=נכס שמכניס דמי שכירות) יש דגש על ניתוח תשואות והגנות למשכיר/שוכר, מה שמצריך גם הבנת דוחות כספיים. תחום הנדל”ן אמנם מושפע ממחזורי שוק (בזמני שפל כלכלי יש פחות עסקאות), אך תמיד נחשב לחם במדינות עם שוק נדל”ן דינמי (כמו ישראל). לעורכי דין בולטים בנדל”ן יצא שם של “סוגרים עסקאות גדולות” בשטח, למשל, ייצוג קרנות ריט ברכישת קניון גדול, או טיפול בעסקת מלונאות בינלאומית. צריך מיומנות פרקטית (דגש לפרטים של חלקות, מדידות, חריגות בנייה וכו’) לצד יכולת עסקית לראות את ה-value של הנכס עבור הלקוח. התחום נוטה להיות מקומי בעיקרו (דיני הקרקע מאוד תלויי מדינה), אך בעסקאות ענק מעורבים גם משקיעים זרים ואז נדרש תיאום בינ”ל.

(כמובן, ישנם עוד תחומים יוקרתיים רבים, כגון דיני עבודה במגזר ההיי-טק, מסים בינלאומיים, תכנון עיזבון ללקוחות אמידים (Private Client), ועוד, אך לעיל התמקדנו בעשירייה שמייצגת איזון בין תחומי “עסקאות” ל”התדיינות” ובין תחומי ותיקים לחדשים).

טיפים מקצועיים לשיפור הדירוג בפירסומי Chambers

לאחר הבנת חשיבות הדירוג ודרכי הפעולה של Chambers, להלן טיפים ישימים לעורכי דין ולפירמות המבקשים לשפר את מעמדם בדירוג:

• התמקדו במצוינות בקריטריונים המרכזיים: בסופו של יום, הדירוג משקף מוניטין שנבנה על איכות אמתית. ודאו שהמשרד מצטיין בכל הפרמטרים ש-Chambers בוחן, איכות משפטית, שירות, מקצועיות, הבנת עסק הלקוח וכו’. זה אומר למשל להטמיע תרבות שירות חזקה (תגובות מהירות ללקוח, דו”חות ברורים), לעודד השתלמות מקצועית לצוות (להיות בחזית הידע), ולשמור על אתיקה וכבוד מול עמיתים (לקוחות ועמיתים מעידים על כך). משרד שנותן “אקסטרה מייל” ללקוח ואימץ גישה חדשנית בפתרון בעיות, יבלוט לטובה במשובים.
• טפחו קשרי לקוחות חזקים והכינו אותם למשוב: לא מספיק לעשות עבודה טובה, חשוב שהלקוח ירגיש כך ויסכים לומר זאת. השקיעו בבניית יחסי אמון ארוכי-טווח עם לקוחות מרכזיים. בקשו באופן דיסקרטי רשותם לשמש כממליצים הרבה לפני עונת הדירוג, ושתפו אותם למה זה חשוב. כאשר מתקרב זמן הראיונות, הזכירו להם בנימוס שייתכן שיפנו אליהם, עודדו אותם להשיב בהקדם ולתת דוגמאות. לקוח שמופתע מהפנייה או לא מבין מה לשאול אותו, עלול לספק תשובה פושרת. לכן חנכו את הלקוחות: הסבירו ש-Chambers מחפש להבין במה הצטיינו עבורם, למשל זמן תגובה מהיר, פתרון חסר תקדים, חיסכון בעלויות וכו’. בהיותכם פרואקטיביים, תבטיחו שמשוב הלקוחות יהיה מפורט וחיובי ככל האפשר, מה שישפיע מאוד על הדירוג.
• בנו פרופיל אזורי לפני לאומי/גלובלי: אם אתם משרד קטן/בינוני, או תחום התמחותכם חדש, ייתכן שלא תכבשו מיד את פסגת הדירוג הארצי. התמקדו תחילה בלהיות מוכרים כטובים ביותר בנישה או באזור שלכם. למשל, אם המשרד פועל בעיקר בחיפה ובצפון, ותרומתו ידועה שם, הדגישו זאת בהגשה, ונסו להופיע בכתבות מקומיות. Chambers נוטה לשאול לקוחות ועמיתים: “את מי אתה רואה מוביל בתחום X באזור Y?”. ברגע שתבנו מוניטין יציב במעגל הקרוב, קל יותר להתרחב. אפשר גם לכוון לזכייה בהכרה ממדדים אחרים (למשל דירוג Dun’s 100 המקומי או זכייה בפרס מקצועי), ולהשתמש בכך כמנוף להיכלל בראדר של Chambers.
• הגישו חומר ברמה גבוהה, בזמן ובהתאם להנחיות: ההגשה (Submission) היא כרטיס הביקור שלכם בפני החוקר. ודאו שהיא ערוכה היטב: כתובה באנגלית מקצועית (רצוי על ידי דובר אנגלית משפטית רהוטה), בלי שגיאות או מידע חסר. שמרו על מבנה ברור, נסחו תקציר תיקים קולע המדגיש היבטים ייחודיים (למשל “עסקה ראשונה מסוגה בשוק” או “ייצוג בתיק תקדימי בעליון”). אל תדלגו על סעיף ההסבר (B10), השקיעו בו כדי לספר סיפור על הצוות שלכם והצלחותיו. הגישו במועד הנדרש או אף מעט לפני, עיכוב בהגשה עלול לגרום שפשוט לא תיבחנו ברצינות כי החוקרים בלחץ זמן. כמו כן, מלאו כל חלק: אם לא צירפתם מספיק ממליצים, או לא פירטתם עסקאות מטעמי חיסיון, הסבירו לחוקר בנפרד (אפשר לצרף הערת צד או לשלוח מייל משלים). הקפדה על כללי הפורמט (לדוגמה, לא לחרוג ממספר המילים המבוקש) תייצר רושם מקצועי. זכרו שהחוקרים קוראים מאות הגשות, הקלו עליהם להבין את הערך שלכם מהר.
• בחרו ממליצים (Referees) בחכמה והכינו אותם: כבר נגענו בכך לעיל, אך זה כה קריטי ששווה לשים כדגש חוזר. מתוך רשימת הלקוחות, בחרו את אלה שגם מרוצים מכם מאוד וגם רהוטים ומנוסים בהתבטאות. עדיף סמנכ”ל משפטים שיכול להשוות אתכם למשרדים אחרים ולהגיד שאתם טובים יותר, מאשר מנכ”ל סופר-בכיר אך עסוק שלא ייתן תשובות ענייניות. וודאו זמינותם: אם הלקוח בדיוק יוצא לחופשה או החליף תפקיד, שימו ממליץ חלופי. לאחר שבחרתם, הסבירו להם את התהליך: שתתקבל פנייה במייל באנגלית, שיש שאלות על איכות העבודה, ושאתם מעריכים מאוד את עזרתם. אפשר אפילו לשתף דוגמאות לשאלות טיפוסיות (למשל: “באילו תחומים המשרד מצטיין? האם תמליץ עליו? האם יש נקודות לשיפור?”), כדי שלא יתפסו לא מוכנים. תופתעו כמה ממליצים, אפילו מרוצים, עונים במייל קצר ויבש אם לא מדריכים אותם. לעומת זאת, הכנה טובה תוביל לכך שהלקוח יכתוב למשל: “המשרד X מטפל עבורנו בכל סוגיות ה-IP, הם זמינים 24/7, הצילו אותנו בליטיגציה קריטית, לא נוכל בלעדיהם.” משוב כזה יקפיץ אתכם מיידית בעיני החוקר.
• שמרו על תקשורת ענפה עם חוקרי הדירוג: אין הכוונה להטריד או לנסות להשפיע פסול, אלא לנהוג בשקיפות ובשיתוף. אם אירע משהו משמעותי אחרי ההגשה, למשל זכיתם בלקוח בכיר חדש, או צירפתם שותף בכיר מענף מתחרה, ניתן בהחלט לשלוח עדכון לחוקר (“היי, רק ליידע אותך, משרדנו התמזג עם משרד Y החל מהחודש… מצ”ב מידע אם רלוונטי”). בנוסף, כשהחוקר יוזם פניה, הגיבו במהירות. אם ביקשו לקבוע ראיון, תנו עדיפות ביומן והתייצבו מוכנים. דאגו שביום הראיון תהיה סביבה שקטה, ללא הפרעות, ושכל מי שצריך מהצד שלכם יהיה זמין (לעיתים למשל רוצים לדבר גם עם עו”ד צעיר שמופיע בשם המשרד בבית משפט, תהיו ערוכים לכך). עוד נקודה: לא חושש לפנות אל החוקר בשאלות הבהרה. למשל, אם אינכם בטוחים לאיזו קטגוריה כדאי להגיש, ניתן לכתוב לצוות Chambers Global ולבקש הכוונה. הם בד”כ עונים ומעדיפים שתגישו במקום הנכון מלכתחילה. בניית מוניטין טוב מול החוקרים, בכך שאתם מסודרים, אמינים ופתוחים, עשויה לעזור, כי הם באופן טבעי יזכרו התנהלות חיובית.
• נתחו את התוצאות ושפרו משנה לשנה: קיבלתם דירוג? מצוין, אל תנומו על זרי הדפנה. קראו בעיון את הטקסט שפירסמו עליכם (Chambers מספק בכל דירוג גם Editorial, פסקה המסכמת את יתרונות המשרד כפי שנשמעו מהשוק). ראו מה מדגישים: אם למשל כתבו עליכם “Especially noted for responsiveness and practical advice”, זה סימן שזה הערך שנתתם ללקוחות. המשיכו לטפח זאת. אם לא הוזכר תחום שחשוב לכם, כנראה לקוחות לא הדגישו אותו; שקלו להגביר נוכחות שם. אם לא דורגתם כלל, או דורגתם נמוך מכפי שציפיתם, נצלו את זכותכם למשוב: פנו ב-email תרבותי לעורך התחום ובקשו הערות. הרבה פעמים יספקו מידע, למשל “שמענו שאתם חזקים בתחום הנדל”ן אך פחות פעילים השנה בהנפקות, לכן לא נכנסתם לשוק ההון”. כך תדעו איפה לשים דגש. כמו כן, השוו למתחרים: אם משרד מתחרה התקדם מעבר לכם, נסו להבין מדוע (האם גייסו טאלנט? לקחו נתח בעסקה מפורסמת?). קבלו את הדירוג כמשוב בונה, לא רק כהישג או כישלון. גישה כזו תאפשר לכם לצעוד קדימה בעקביות.
• הבליטו את הדירוג בהצלחה שיווקית: טיפ זה לא ישירות משפר את הדירוג, אך הוא משפר את מיצוב המשרד, מה שבעקיפין תורם. כאשר זכיתם בדירוג או עליתם בדרוג, פרסמו זאת בחוכמה: הודעה לעיתונות (כמה עיתונים כלכליים בישראל מסקרים תוצאות מדריכי דירוג), פוסט LinkedIn חגיגי שמודה לצוות וללקוחות, עדכון האתר (לדוגמה: “משרדנו דורג Band 2 ב-Chambers בתחומי ליטיגציה ובנקאות לשנת 2024”). כך תבססו תודעה בשוק שאתם מובילים, ודירוגכם ישתרש כתדמית. לקוחות עתידיים יראו את זה, ואולי יהפכו לממליצים עתידיים. גם החוקרים עצמם, כשהם עושים תחקיר רקע, קולטים את הנוכחות השיווקית, לא כדי להשפיע באופן לא הוגן, אלא כי זה סימן שהשוק מדבר עליכם. עם זאת, היזהרו משימוש מופרז: אל תצהירו הצהרות לא מדויקות (למשל “הכי טובים בישראל!” אם זה לא נטען על ידי Chambers). הצמדו ללשון המדריך, זה גם נראה מקצועי יותר.
• השקיעו בפיתוח צוות והון אנושי: אחד הפרמטרים ש-Chambers בוחן הוא עומק הצוות (Depth of team). פירמה שבה רק שותף אחד עושה הכל והאחרים חסרי ניסיון, תקבל פחות הערכה לעומת צוות מאוזן עם כמה כוכבים. לכן, טפחו את דור ההמשך: שתפו עורכי דין נוספים בעבודה על תיקים גדולים, הכשירו אותם לקשר עם לקוחות. כך תוכלו בדירוג לציין יותר שמות בולטים מהפירמה. בנוסף, גייסו טאלנטים אם אפשר, מעבר של עורך דין בכיר מפירמה מתחרה לשורותיכם, במיוחד אם הוא מדורג אישית, כמעט מיד ישדרג את סטטוס המשרד בתפיסה. כמובן, גיוסים כאלה לא תמיד אפשריים, אך זכרו ש-Chambers בהחלט שם לב לכך. למשל, משרד שלא היה מדורג וגייס למחלקתו שותף שהיה Band 1 במשרד אחר, יש סבירות טובה שיופיע בדירוג הקרוב.
• שימרו על יושרה ושקיפות במהלך התהליך: אמנם התחרות עזה, אך אין להתפתות לקיצורי דרך לא אתיים. אין טעם לנסות “לבחור” לקוחות שיגידו ל-Chambers שאתם נהדרים בזמן שהמציאות אחרת, החוקרים מזהים אי-הלימה. אל תתדרכו לקוחות לומר דברי גנאי על מתחרים, זה עלול לפגוע בכם (Chambers מחפש בעיקר מה טוב בכם, לא מה רע באחרים). היו כנים גם בהגשה: אם העסקה סודית, אל תמסרו פרטים סודיים, אבל גם אל תמציאו. שמעו מקרה על משרד ש”ביצה” עסקה משמעותית בתיאור, משזה התגלה, זה פגע אנושות באמינותו מול המדד. יושר מקצועי משתלם לטווח ארוך, והדירוגים יודעים להעריך זאת.

לסיכום חלק הטיפים: התייחסו לדירוג כפרויקט שנתי אסטרטגי, לא רק כמילוי טפסים אלא כהזדמנות לבחון את עצמכם, לחזק קשרים עם לקוחות, ולשווק את הצטיינותכם. הגישה המושכלת הזו תניב תוצאות במדדים, ואולי חשוב מכך, תשפר את המשרד באמת.

שאלות ותשובות (FAQs), על Chambers והדירוגים

מהו מדריך Chambers and Partners ומה חשיבותו?
Chambers and Partners הוא מדריך דירוג משפטי בינלאומי, המדורג כמוביל בענף מזה יותר מ-30 שנה. המדריך מעריך ומדרג משרדי עורכי דין וכן עורכי דין יחידים בלמעלה מ-200 תחומי שיפוט ברחבי העולם, באמצעות מחקר עצמאי מעמיק. חשיבותו בכך שהוא משמש מדד איכות אובייקטיבי בשוק המשפט: לקוחות, בעיקר תאגידים ויועצים משפטיים פנימיים, מסתמכים על דירוגי Chambers כדי לבחור ייצוג משפטי, ביודעם שהדירוג מבוסס על מחקר, משובי לקוחות ועמיתים, ולא על פרסום. זכייה בדירוג Chambers נתפסת כיוקרתית במיוחד, והיא יכולה להעצים את המוניטין של משרד או עו”ד באופן ניכר. למעשה, פעמים רבות משרדים מדווחים שדירוג גבוה סייע להם במשיכת לקוחות חדשים והזמנות להשתתף במכרזים משפטיים גדולים.

כיצד מתנהל תהליך הדירוג של Chambers בפועל?
התהליך מתחיל בהגשות (Submissions) שהמשרדים שולחים לצוות החוקרים של Chambers לפי תחומי התמחות וארצות, במועדים שקובע המדריך. בהגשה מפורטים ההישגים (תיקים ועסקאות בולטים) של המשרד בשנה החולפת, וכן נמסרת רשימת לקוחות ממליצים (Referees). לאחר מכן, חוקרי Chambers יוצרים קשר עם הממליצים, בדוא”ל ולעיתים בשיחה, לקבלת חוות דעת כנה על איכות הייעוץ והשירות. בנוסף, החוקרים מקיימים ראיונות עם עורכי דין בפירמה (במיוחד השותפים הבכירים בכל תחום) ועם עורכי דין במשרדים מתחרים, כדי לקבל תמונת שוק רחבה. הם גם נעזרים במידע פומבי: עסקאות מפורסמות בעיתונות, פסקי דין חשובים, פרסים מקצועיים וכו’. בתום איסוף הנתונים, החוקרים מדרגים את הפירמות ועורכי הדין בקבוצות (Band 1, המובילים, Bands 2–4, בולטים, וכו’). לכל ערך דירוג מצורף תיאור איכותי (Editorial) המסביר מדוע המשרד/עו”ד דורג ומהן נקודות החוזקה שהודגשו. הדירוגים מתעדכנים אחת לשנה, כך שהתהליך הוא מחזורי ושוטף. חשוב לציין ש-Chambers מקפיד על נהלי אתיקה קפדניים: הדירוג אינו מושפע מפרסומות או תשלומים, וכל המידע מטופל בסודיות.

האם ניתן “לקנות” דירוג או להשפיע עליו באמצעים כספיים?
לא. דירוג Chambers אינו למכירה, אי אפשר לשלם כדי להיכלל בו או כדי לשפר מיקום. המדריך גאה בעצמאותו: “הדירוגים שלנו לא ניתנים לקנייה או להשפעה חיצונית” מצהירים ב-Chambers. אמנם Chambers מציע שירותים בתשלום (כגון פרופיל ממומן באתר או מנויים למוצרי מידע), אך אלו לא משפיעים על עצם הכללת משרד בדירוג. במילים אחרות, משרד שלא מציג הישגים ולא יקבל המלצות, לא ידורג, גם אם ירכוש פרסום. החוקרים מופרדים לחלוטין מהצוות המסחרי בחברה. בנוסף, כל משוב מלקוח או עו”ד מתועד ומתבסס על חוות דעת מרובות, כך שקשה ובלתי כדאי “לביים” משובים. השקיפות גם מגנה: לקוחות סומכים על Chambers דווקא כי הוא עצמאי. לכן מומלץ לפירמות להשקיע במצוינות מקצועית ובתהליך ההגשה, ולא באפיקים מפוקפקים, אין קיצורי דרך, רק עבודה קשה תשתלם בדירוג.

מה המשמעות אם משרד לא דורג, או ירד בדירוג, בשנה מסוימת?
דירוג הוא דינמי ומשקף את תמונת השוק שנתית. אם משרד לא דורג, יכולות להיות כמה סיבות: ייתכן שהוא לא הגיש מועמדות (Chambers בדרך כלל מדרג רק מי שהגיש, למעט מקרים חריגים של משרד שידוע מאוד בשוק גם ללא הגשה), ייתכן שההגשה שלו הייתה חלשה או לא נתמכה במספיק המלצות חיוביות, או שפשוט באותה שנה היו מתחרים עם ביצועים טובים יותר ו-Chambers הציב אותם מעל. ירידה בדירוג (נניח מעבר מ-Band 2 ל-Band 3) עשויה להצביע על שינוי בהערכת השוק, אולי כמה לקוחות ציינו שהמשרד מעט נחלש, או שהמשרד אומנם טוב אך לא צמח באותה מידה כמו אחרים. חשוב לא להיבהל: משרדים רבים נכנסים ויוצאים מהדירוג לאורך שנים. ההמלצה היא לפנות לצוות Chambers לקבל משוב בלתי רשמי. פעמים רבות יסבירו באופן כללי מה חסר, למשל “המשרד לא נראה פעיל באותה מידה השנה בתחום M&A, טיפל בעסקאות קטנות יחסית”. מידע כזה שווה זהב כי הוא מדריך מה לשפר. לאחר מכן, המשרד יכול לתקן course לקראת השנה הבאה, להגביר שיווק, לגייס מומחה, להתמקד בתחומי כוח שלו. היו מקרים לא מעטים שמשרד ירד או החמיץ דירוג בשנה אחת, ועם מאמץ ממוקד חזר ובגדול שנה אחר כך. בנוסף, אפשר לנסות דירוגים חלופיים: אם Chambers פחות שם דגש על נישה שהמשרד שלכם חזק בה, אולי מדריך Legal500 או IFLR1000 כן ידרג אתכם, זה לפחות מביא הכרה. בשורה התחתונה, היעדר דירוג אינו “גזר דין” אלא פידבק, וכדאי להשתמש בו לשיפור, ולאורך זמן המוניטין הטוב יוכר.

כיצד מגמות כמו AI וטכנולוגיה משפיעות על דירוגי עורכי הדין?
ההשפעה היא בכמה רבדים. ראשית, חברות הדירוג עצמן מאמצות טכנולוגיות AI לייעול המחקר, כפי שציינו, Chambers ו-Legal 500 מטמיעים ניתוח דאטה וכלי בינה מלאכותית בתהליך הפנימי. המשמעות למשרדים: ייתכן שהדירוגים יהיו בעתיד עוד יותר מבוססי-נתונים (Data-driven), למשל, אלגוריתם עשוי לסייע לחוקר לזהות שמשרד מסוים גדל ב-20% בהכנסות מתחום X, וזה ידרבן לבדוק אותו לעומק. בנוסף, AI LegalTech משנה את הפרקטיקה: משרדים שמאמצים כלים חדשים (כמו תוכנות לניהול תיקים, מחקר פסיקה באמצעות AI, ODR וכד’) ממצבים עצמם כחדשניים, וייתכן שזה יוזכר לטובה בסקירות. יתרה מכך, נוצרים תחומי משפט חדשים לדרג, Chambers כבר מדרג תחום Artificial Intelligence במדינות מסוימות, ומדרג חברות שנותנות שירותי Litigation Support טכנולוגיים. עורכי דין שלא יתעדכנו עלולים להישאר מאחור בדירוג אם לא ירכשו מומחיות בתחומי העתיד. מצד הלקוחות, בעידן בו לקוח יכול בעזרת חיפוש או AI בסיסי לקבל רשימת עורכי דין מומלצים, חשיבות דירוג בלתי תלוי עולה: קל יותר “לעבוד” על האלגוריתם (SEO באינטרנט וכו’), אבל דירוג כמו Chambers נותן חותם אנושי-מקצועי שקשה לזייף. כך שהרלוונטיות של הדירוג דווקא מתחזקת. לבסוף, צוין קודם עניין הקונסולידציה והדומיין המשותף, אפשר שבעתיד יקום פורטל מרכזי (בתמיכת AI) שיאגד את כל הדירוגים לממשק אחד. אם יקרה, זה עשוי לשנות את אופן הצגת המידע, אך כנראה Chambers ודומיו ישתפו פעולה ולא ייעלמו. לסיכום, AI הוא כלי ושוק בפני עצמו, והמשרדים המדורגים כבר משתמשים בו. עבורם הטיפ הוא: הישארו בחזית הטכנולוגיה, כי חדשנות היא איכות שהן לקוחות והן דירוגים מעריכים מאוד בעורך דין.

מה ההבדל בין Chambers לבין מדריכי דירוג אחרים כמו Legal 500?
שני המדריכים נחשבים מכובדים ובעלי תהליכי מחקר מקיפים, אבל יש ביניהם כמה הבדלים בסגנון ובדגש:

• מיקוד ההערכה: Chambers מדורג לפי איכות ומצוינות, הוא ייטה לכלול פחות פירמות, רק את המובחרות, ומדרג גם עורכי דין יחידים בולטים. Legal 500 נוטה לסקור טווח רחב יותר של פירמות (למשל, במקום 4-5 פירמות בדירוג קטגוריה, עשוי לכלול 10-15, מחולקות ל-Tiers). כמו כן, Legal 500 שם דגש על הצוות הכולל במחלקה (team-based) בעוד Chambers לעיתים בולט בזיהוי כוכבים ספציפיים.
• סגנון פידבק: Chambers ידוע בכך שהסקירות (Editorial) שלו מפורטות ואיכותיות מאוד, עם ציטוטים ישירים מהלקוחות (“עו”ד פלוני הוא ‘brilliant strategist with deep commercial insight’ לפי אחד הממליצים” למשל). Legal 500 מפרסם תיאור יותר תמציתי של כל משרד, ולעיתים רשימות של מומלצים Key Lawyers במקום דירוג אישי מלא.
• חלוקת מדריכים: Chambers מפעיל מדריכים נפרדים גלובליים, אזוריים ומקומיים, וכן מדריכי נישה (FinTech, High Net Worth וכו’), בעוד Legal 500 לרוב מחלק לפי מדינות ואזורים (Legal 500 EMEA, USA וכו’) ולפי תחומי משפט.
• שיטת האיסוף: שניהם עושים ראיונות ומשובים, אך ידוע ש-Legal 500 נסמך הרבה על טופסי הגשה כתובים וטיוחי לקוחות בכמות גדולה (מאגר של מאות אלפי לקוחות), בעוד Chambers משקיע מאוד בראיונות טלפוניים אישיים עם ממליצים (עשרות אלפים בשנה).
• תזמון הפרסום: Chambers Global למשל יוצא בתחילת השנה, Legal 500 לעיתים קרובות מאוחר יותר (Legal 500 מפרסם מדורי מדינות שונים לאורך השנה).
  למרבית המשרדים, הופעה בשניהם חשובה. יש משרדים או תחומים שבהם אחד הדירוגים כלל משרד והשני לא, בשל מתודולוגיה מעט שונה. בשורה התחתונה, Chambers לעיתים מזוהה יותר עם הטופ של הטופ (בגלל מבנה ה-Bands המצומצם יחסית) ואילו Legal 500 מציג תמונה רחבה של השוק. ראוי לציין שגם IFLR1000 מתמקד בפיננסים ועסקאות ומספק דירוגי עומק בתחומים אלה, ו-Benchmark מצטיין בליטיגציה, כך שלכל מדד יש יתרון ביחס לעצמו.

כיצד דירוג Chambers משפיע על לקוח המחפש עורך דין?
לקוחות, במיוחד לקוחות בינלאומיים או כאלו שפחות מכירים את כל השחקנים בשוק, משתמשים בדירוג ככלי סינון ראשוני. למשל, חברה זרה שנכנסת לישראל וצריכה עורכי דין בתחום הקניין הרוחני, עשויה לפתוח את דירוג Chambers Global בקטגוריית IP בישראל, ולראות מי ב-Band 1-2. סביר שאת אותם משרדים היא תפנה לפגישה. מעבר לכך, התיאורים בדירוג מספקים ללקוח אינדיקציה לאופי המשרד, אם כתוב על משרד שהוא “עסקי במיוחד ומבין טכנולוגיה”, זה יכול להתאים לחברת סטארט-אפ, בעוד משרד שתואר כ”מסורתי ודקדקן” אולי יתאים יותר לבנק שמרני. יש גם לקוחות שממש מבקשים בהצעות מחיר שמשרד יפרט האם הוא מדורג ומה מעמדו (זה נפוץ במכרזים בינ”ל, הדרישה ל”Chambers-ranked firm”). חשוב לציין: לקוח נאמן בדרך כלל לא יחליף את עורך דינו בן-לילה בגלל דירוג. אבל לקוח חדש בהחלט ייטה לתת אמון בבחירה אם הוא רואה שהמשרד “מוכר” ומוערך. לעיתים דירוג גבוה מאפשר גם למשרד לבקש שכר טרחה גבוה יותר, בהצדקה שהוא בין הטובים בענף. מבחינת עורכי דין עצמם, דירוג אישי ב-Chambers הוא תו איכות לקריירה, הוא מוזכר בקורות חיים, בהרצאות, ואפילו שופטים לשעבר שמתמחים בגישור מתגאים אם היו מדורגים. לסיכום, הלקוח רואה בדירוג אסמכתא שהימר על סוס נכון. זה לא מבטיח הצלחה, אבל מפחית סיכון בבחירת היועץ המשפטי.

האם משתלם למשרדי בוטיק קטנים לנסות להיכנס לדירוג?
בהחלט, אם אותו בוטיק הוא מוביל בתחומו. בשנים האחרונות Chambers מכיר יותר ויותר בוטיקים, במיוחד בתחומי נישה או בצווארון לבן, וכדומה. היתרון של בוטיק, יש לו סיפור מובהק: “אנחנו המומחים הממוקדים בדבר מסוים”. אם הבוטיק הצליח לצבור כמה תיקים משמעותיים או לקוחות מוערכים, ובייחוד אם בעיני הלקוחות הוא נותן שירות שווה או טוב יותר מפירמות גדולות, אזי אין סיבה שלא יופיע בדירוג. ואכן, ראינו בישראל ובחו”ל בוטיקים שמדורגים Band 1 לצד ענקיות, משום שהשוק העיד שהם באמת מצוינים. לבוטיק קטן אולי יש פחות “הישגים מספריים” להראות, אבל Chambers מתעניין גם באיכות: עדות של לקוח בכיר אחד יכולה להספיק אם היא חזקה דיה, כדי להכניס את הבוטיק (למשל לקוח שאומר “כן, אני עובד דווקא עם משרד קטן הזה כי הם הכי טובים בארץ בתחום רגולציית סייבר”). כמובן, הבוטיק צריך להשקיע אפילו יותר בהגשה מדויקת, כי אין לו את יתרון הגודל/מוניטין אוטומטי. לעיתים כדאי לבוטיק לשקול הגשה משותפת אם יש רשת בוטיקים (לא שכיח בישראל). בכל אופן, אם הבוטיק מאמין שהוא בין המובילים בתחום ייחודי, מומלץ לנסות. העלות אינה כסף אלא זמן, וברווח יש סיכוי למנף את השם. אגב, Chambers גם נותן לעיתים אזכורי Spotlight במקום דירוג מלא, לבוטיקים מצוינים שאי אפשר להשוותם אחד לאחד עם פירמות גדולות. זה עדיין הישג משמעותי.

עד כמה חשוב הדירוג של עורכי דין יחידים (“Leading Individuals”) בתוך המדריך?
הדירוג האישי הוא חשוב במיוחד בתחומים שבהם המוניטין הפרטי גובר על מותג הפירמה. למשל, בולט בליטיגציה: לקוחות שוכרים את פלוני כי הוא כוכב בבית המשפט, ולא משנה איפה הוא עובד. לכן Chambers מדרג אנשים והשוק מתייחס לכך: עורך דין שמדורג באופן אישי נחשב לעילוי בתחומו. עם זאת, אי-דירוג אישי לא אומר שעו”ד לא טוב, ייתכן שהוא צעיר מדי או נמצא בפירמה שמקבלת הכרה צוותית. משרדים בהחלט משתמשים בדירוגים האישיים בשיווק: “ברשותנו 5 עורכי דין המדורגים כמובילים בתחומם”. גם לקוחות מתקדמים לפעמים בודקים זאת, במיוחד כשהם צריכים מומחה ספציפי (נגיד בוררות בינלאומית, יחפשו מי המדורגים אישית שם ויפנו אליהם). באופן פנימי, במשרדים גדולים דירוג אישי עשוי להשפיע על קידום ותגמול של שותפים. אבל נזכור: הדירוג האישי נובע במידה רבה מביצועי הפירמה והצוות. לרוב, אם הפירמה מדורגת Band 1, אזי ראש התחום שלה גם במדורג אישי Band 1. יש חריגים כשעורך דין מבריק נמצא במשרד שאינו בטופ, ואז הוא יופיע למרות שפירמתו לא. לסיכום, הדירוג האישי הוא תו כבוד מקצועי עבור הפרט ומוסיף נופך אנושי לדירוג הפירמה. מבחינת לקוח, אם גם המשרד וגם עוה”ד האישיים שם מדורגים, זו אינדיקציה חזקה מאוד לאיכות.

כיצד ניתן למנף דירוג גבוה לאחר קבלתו?
מינוף הדירוג הוא חלק מאסטרטגיית Business Development של המשרד:

1. שיווק חיצוני: פרסום חדשות, באתר המשרד, ברשתות חברתיות מקצועיות, בעליונים כלכליים, על עלייה בדירוג או זכייה בפרס Chambers. כדאי לכלול ציטוט מהדירוג (“Chambers ציין כי אנחנו ‘פירמת בוטיק מובילה בתחומה עם שירות לקוחות יוצא מהכלל'”). זה גם מיידע לקוחות פוטנציאליים וגם מחזק אמון של קיימים.
2. שיווק פנימי ללקוחות: מנהלי קשרי לקוחות של המשרד יכולים לעדכן לקוחות גדולים: “שמחים לשתף כי תחום הנדל”ן שלנו דורג זו השנה הראשונה ב-Band 2, תודה על האמון, זה גם בזכות שיתוף הפעולה אתכם”. זה מעודד את הלקוח ש’שם על הסוס הנכון’.
3. הצעות למכרזים: בבואכם להגיש הצעה חדשה, הציגו את דירוגי המשרד כראיה לאיכות. חלק מהגופים אף דורשים את המידע הזה, אז הוא יהפוך לכרטיס כניסה להזדמנויות גדולות יותר.
4. גיוס טאלנטים: עורכי דין טובים אוהבים לעבוד במשרדים מדורגים. אזכור ההישגים בדירוג מסייע למשוך מועמדים חזקים שירצו להצטרף (הם יודעים שזה מקום איכותי ומוערך).
5. שיפור תעריפים: אמנם לא אפשרי בכל שוק, אבל יש משרדים שמרגישים בנוח לבקש honorarium או שכר טרחה גבוה יותר כשהם Band 1 (כי זה מעיד שהם בעמדת מובילות). כמובן שצריך להיות רגיש למחיר השוק, אבל הדירוג מעניק הצדקה ל-premium במידת הצורך.
6. נטוורקינג בינלאומי: פירמות זרות פונות לעיתים למשרדים בישראל לפי דירוג. אם אתה Band 1 בעבודה בינלאומית, סביר שתקבל פניות להפניות לקוחות. המנפו זאת ע”י טיפוח קשרים עם משרדים זרים, “ראיתם, גם Chambers חשב שאנחנו טובים, נשמח לשת”פ”.
   בכל אופן, יש להימנע ממלכודת השאננות או ההגזמה, מינוף אומר להשתמש בדירוג ככלי, לא כמטרה סופית. המשרד צריך להמשיך להצדיק את המוניטין כדי לא לאכזב את המצטרפים עקב הפרסום.

מה עושים אם Chambers שגה בפרט מסוים (למשל ציטט בטעות שם לקוח חסוי)?
נדיר, אבל קורה, שפורסמו דברים שמשרד מעוניין לתקן: טעות עובדתית, או חלילה חשיפת מידע רגיש. Chambers מאפשר לפנות אליהם לתיקון. ישנו מנגנון של פידבק לאחר פרסום, ניתן לשלוח מייל לעורך המדריך עם ההסבר. אם מדובר בטעות אובייקטיבית (למשל קרדיט לא נכון בעסקה, או שיבוש שם עו”ד), הם לרוב מתקנים באתר די מהר. אם מדובר בבקשה להסרת פרט חסוי, Chambers לרוב מקבל רגישות עסקית: הם בעצמם מציינים שאם לקוח סודי, לסמן זאת בהגשה והם לא יפרסמו את שמו. כך שאם בטעות נפלט שם, סביר שהם יסירו בעריכה דיגיטלית (כי המדריך המקוון יכול להתעדכן). במידה וזה משהו מהותי יותר (למשל משרד חש ציטוט לא הוגן או שגוי), אפשר לנסות לערער בנימוס, אך Chambers לא משנה הערכות סובייקטיביות אלא אם כן הן מבוססות טעות. תמיד עדיף למנוע מראש: לסמן בבירור בהגשה מה חסוי, ולבדוק את ההגהות (אך למעשה אין למשרדים יכולת לראות מראש את מה שיכתבו). בכל מקרה, מערכת Chambers ידועה כקשובה, הם שומרים על מוניטין הוגן, ולכן אם יש תקלה, פנו בערוץ תקשורת רשמי ומקצועי, וברוב המקרים הדבר יטופל לטובת כל הצדדים.

מהי הדרך הנכונה לבחור לאילו תחומי דירוג לגשת?
ישנם משרדים רב-תחומיים שפעילים ב-10 ענפי משפט, אך לאו דווקא נכון להתאמץ להתברג בכולם בבת אחת. ההמלצה: התמקדו בתחומים בהם יש לכם סיכוי ריאלי להיות בצמרת. עדיף להיות מדורג גבוה ב-3 תחומים, מאשר להגיש ל-8 ולקבל דירוג נמוך או לא להיכנס בכלל ברובם. הכלל המנחה: תבחן איפה אתם מצטיינים במיוחד ואיפה יש מספיק “בשר” לספר לחוקרים. לדוגמה, אם למשרד מחלקות מיזוגים וליטיגציה, אבל הליטיגציה היא קטנה ועם תיקים לא משמעותיים, כנראה עדיף להתמקד במיזוגים (ולהשקיע שם את המשאבים וההמלצות) מאשר להגיש גם בליטיגציה ו”להתפזר”. כמובן, עם השנים אפשר להרחיב: ברגע שמשרד ביסס מוניטין בתחום אחד וגדל, אפשר שנה לאחר מכן להגיש בעוד תחום. עוד שיקול: התחרות בתחום, יש תחומים צפופים (למשל הייטק בישראל, המון משרדים רצים עליו), ולעומתם תחומים שבהם יש נישה לא מנוצלת (למשל אנרגיה, עד לא מזמן רק 4-5 משרדים, והיום נכנסים חדשים). אם אתה משרד בינוני, אולי עדיף לגשת לנישה שאתה אחד היחידים שמשקיעים בה. לבסוף, כדאי לקרוא את הגדרת הקטגוריה של Chambers (Practice Area Definition), לוודא שאתם באמת נכנסים לגבולות התחום. אם לא, אולי זו לא קטגוריה נכונה עבורכם. למשל, היו משרדים שהגישו בתחום “Dispute Resolution” (ליטיגציה כללית) למרות שעיקר עיסוקם זה דיני עבודה, הם לא דורגו כי לא התאימו, והיה נכון יותר להגישם בקטגוריית Labor & Employment. לסיכום, בחרו בחכמה: עדיף איכות על כמות, ובהדרגה לכבוש עוד יעדים.י.