*ועדת השרים להגדרת ״אזור מוגבל״ קבעה הלילה בישיבה טלפונית את הרובעים המפורטים להלן בעיר ירושלים כאזור מוגבל.*

ההחלטה תיכנס לתוקפה מחר (א׳) בשעה 12:00 עד ליום כ”א בניסן התש”ף 15 באפריל 2020.

*מצ״ב פירוט הרובעים שנקבעו כ״אזור מוגבל״:*

רובע 1 , למעט עוטף ירושלם כפר עקב, אזור התעשיה עטרות, בית חנינא,פסגת זאב ועוטף ירושלים שכונת השלום.

רובע 2, למעט אזור תעשייה הר החוצבים, פארק מטרופוליני עמק הארזים ופארק מטרופוליני עמק מוצא.

רובע 3, למעט אזור תעשיה גבעת שאול, בית הכרם, מינהל מוסדי הר הרצל, יובלים, גנים, רמת דניה ובית החולים הדסה עין כרם.

רובע 5, למעט מינהל מוסדי קריית הלאום ובית דוד.

על כל אחד מהאזורים כאמור, יחולו ההגבלות המפורטות בתקנה 3 לתקנות שעת חירום (אזור מוגבל) ותתאפשר יציאה מאזור הרובע לעבודה, טיפול רפואי חיוני, הלוויה של בן משפחה מדרגה ראשונה, העברת קטין בין הורים גרושים, הליך משפטי וכל צורך חיוני אחר באישור מראש של רח”ל.

 

הכרזה על אזורים בעיר ירושלים כ”אזור מוגבל” לפי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש”ף-2020

הצעה להחלטה
מ ח ל י ט י ם,

מתוקף הסמכות הקבועה בסעיף 2 לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), התש”ף-2020 (להלן: “התקנות”), לקבוע את הרובעים המפורטים להלן בעיר ירושלים בהתאם למפת מינהלים קהילתיים, תיחום רובעי תפעול של עיריית ירושלים המצורפת להחלטה (להלן – האזורים), כאזור מוגבל עד ליום כ”א בניסן התש”ף (15 באפריל 2020) בשעה 7:00:

רובע 1 , למעט עוטף ירושלם כפר עקב, אזור התעשיה עטרות, בית חנינא,פסגת זאב ועוטף ירושלים שכונת השלום.

רובע 2, למעט אזור תעשייה הר החוצבים, פארק מטרופוליני עמק הארזים ופארק מטרופוליני עמק מוצא.

רובע 3, למעט אזור תעשיה גבעת שאול, בית הכרם, מינהל מוסדי הר הרצל, יובלים, גנים, רמת דניה ובית החולים הדסה עין כרם.

רובע 5, למעט מינהל מוסדי קריית הלאום ובית דוד.

על כל אחד מהאזורים כאמור, יחולו ההגבלות המנויות בתקנה 3 לתקנות כך שלמטרות המפורטות בתקנה 3(א)(1) לתקנות יתווסף – הגעה של עובד למקום עבודה שהוא רשאי לעבוד בו לפי כל דין, וחזרה ממנו.

ההכרזה תיכנס לתוקפה עם פרסומה באתר משרד ראש הממשלה, ותפורסם ברשומות בסמוך לאחר מכן.

דברי הסבר
המחלה הנגרמת מנגיף קורונה המכונהSARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: “המחלה” או “הנגיף”) התפרצה במהלך חודש דצמבר 2019. נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגדה, אין חיסון באמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות המחלה ואין טיפול ספציפי ידוע. קיימת אפשרות של העברת הנגיף מאדם עם תסמינים מזעריים או ללא תסמינים כלשהם. אפשרות זו מעלה את הפוטנציאל להעברת הנגיף מאדם אחד לאנשים רבים אף ללא ידיעת האדם ובהיעדר תסמינים כלל. חשוב לציין כי הנגיף עובר בעיקר באופן טיפתי, כלומר בהפרשות נשימתיות בעת עיטוש או שיעול. למרות שזו אינה מצוינת כדרך העברה עיקרית של הנגיף, ביכולתו לשרוד על משטחים כגון ידיות דלת, כפתורי מעלית, כסאות או בתחבורה ציבורית.

מאמר:  תיקון 25/03 נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות

תקופת הדגירה של המחלה היא בין 14-2 ימים לאחר החשיפה. המשמעות היא, שבתקופת הדגירה אדם עלול לבקר במקומות רבים, להדביק אנשים רבים סביבו, וזאת כאמור אף קודם להופעת תסמינים ואבחון המחלה. בהעדר חיסון או דרכי מניעה אחרות, הדרך היחידה למנוע הדבקה והתפשטות הנגיף היא צמצום מגע של חולים עם האוכלוסייה הבריאה בכלל ועם אנשים המצויים בסיכון גבוה להדבקת האוכלוסייה בישראל בנגיף בפרט.

המחלה החלה את התפשטותה המהירה בחודש דצמבר 2019 בסין, ועד ליום 10.4.20 נדבקו ברחבי העולם כ- 1,620,000אנשים ונפטרו כ-97,000. יובהר, כי מדובר במספרים של חולים שנמצאו חיוביים בבדיקות מעבדה, וכי סביר להניח שהמספרים גבוהים בהרבה. תחילה, המחלה התפשטה בעיקר במדינות אסיה, אך אנו עדים מזה זמן להתפשטות מהירה של המחלה באירופה וארצות הברית. בישראל, נדבקו עד ליום 10.4.20 כ-10,200 חולים ונפטרו 93.

יצוין, כי אחד הגורמים לשיעור התמותה הגבוה באיטליה הוא קריסת מערכת הבריאות וקושי במתן טיפול רפואי לחולים הזקוקים לכך. אי נקיטת אמצעים לצמצום התפשטות המגפה במועד תרמו למצב קשה זה באיטליה, בספרד ובמקומות נוספים. על כן, קיים חשש ממשי שאם לא יינקטו על ידי מדינת ישראל צעדים משמעותיים למניעת התפשטות המחלה, ובאופן מידי, המחלה עלולה לגרום לשיעורי תחלואה גבוהים, לקריסה של מערכת הבריאות בישראל ולעליה במספר הנפטרים. משרד הבריאות בישראל סבור שיש לנקוט באמצעים נוספים שברשות המדינה על מנת למנוע מצב זה.

מתחילת התפשטות המחלה משרד הבריאות בישראל עוקב באופן רציף אחרי מצב התחלואה ומקבל את החלטותיו על סמך נתונים על התפתחות התחלואה ברחבי העולם ובישראל והפתרונות שניתנו לה על ידי המדינות השונות. כל הנחייה שניתנת, וביניהן ההוראות שעוגנו במסגרת התקנות המוצעות, עוברת בחינה רב מקצועית והתאמה למצב הייחודי בישראל.

מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף קורונה החדש מבוססת על שלושה עקרונות:

א. גישה ממוקדת – בידוד אנשים בסיכון גבוה, איתור ואבחון של חולים ובידוד מגעיהם.

ב. ריחוק חברתי – במטרה לעצור את התפשטות הנגיף בקרב אלה שלא אובחנו, בין בגלל היותם א-תסמינים או מסיבה אחרת.

ג. גישה גיאוגרפית במקרים בהם מתגלה צבר תחלואה הניתן לזיהוי מקומי, במצב זה האסטרטגיה תהיה שילוב של א’ +ב’ והחמרה שלהם.

מדיניות משרד הבריאות היא להמשיך ולצמצם את המגעים באוכלוסיית מדינת ישראל. כאמור זהו האמצעי היעיל ביותר העומד כיום בפני המדינה לבלימה ומניעת ההתפשטות המהירה של הנגיף. יש לצמצם ככל הניתן מגע בין אנשים, והתרת יציאה מהבית לצרכים חיוניים בלבד. באופן זה, ניתן להקטין משמעותית את הסיכון להדבקה ולהתפשטות נרחבת של המחלה. אמצעי נוסף הוא קביעת כללי התנהגות במרחב הציבורי, בניסיון למנוע ככל האפשר מגע הדוק בין אנשים, והמשך הדבקה במחלה.

מקומות בהם יש התקהלות של אנשים, כגון מוסדות חינוך, מקומות עבודה, תחבורה ציבורית, טקסים דתיים וכו’ מהווים כר פורה להדבקה. לפיכך, הגבלות על תנועה במרחב הציבורי, על אף מורכבותן, מהוות את האמצעי הבסיסי ליישם את העיקרון של ריחוק חברתי. גופים מקצועיים כגון ארגון הבריאות העולמי מנחים מדינות ליישם מדיניות זו ככלי המרכזי בהתמודדות נגד התפשטות נגד הנגיף. על בסיס זה ניתן לשקול הגבלות על פעילויות מסחר, תרבות ופנאי, שמטבען יוצרות התקהלות בין אנשים ומרחיבות את מעגל המגעים באופן משמעותי.

מאמר:  בדיקות קורונה: מתן תשובות המעבדות מתעכבת עקב בעיית מחשוב

מדינת ישראל נוקטת כאמור בריחוק חברתי ברמה הלאומית ככלי להקטנת ההתפרצות. לכלי זה יש מחירים משמעותיים, חברתיים וכלכליים. אמנם כלי זה מוכיח את עצמו ברמה הלאומית בדמות ירידה בשיעור קצב העליה במספר החולים בימים האחרונים אך עדיין ניתן למצוא אזורים וישובים בהם יש אינדיקציות לצברי תחלואה משמעותיים וקצב הדבקה גבוה. לצברים אלו יש משמעות גם ברמה המקומית אך גם ברמה הלאומית מכוון שצברים אלו עלולים להוות מקור לתחלואה לשאר המדינה.

באזור מוגבל בו קיים צבר תחלואה משמעותי וקצב הדבקה גבוה (להלן – האזור המוגבל) יש להטיל מגבלות תנועה חמורות. הכוונה היא החמרת המגבלות הקיימות ביציאה ממקום מגורים למרחב הציבורי באזור המוגבל תוך אכיפתן בצורה משמעותית וממוקדת באזור זה. אמצעי זה של מיקוד ההגבלות והאכיפה באזור מוגבל יעיל יותר במניעת התפשטות המגיפה מהחמרת המגבלות לכלל המדינה. כך, תתאפשר הקטנת שיעור ההדבקה הן בתוך האזור המוגבל (בגלל הישארות קפדנית יותר של האוכלוסייה בבית) והן באזורים אחרים עקב ירידה ביצוא של ההדבקה מהאזור המוגבל לאזורים האחרים.

בהתאם, הובאו ביום 2.4.20 לאישור הממשלה תקנות אזור מוגבל, המהוות את המסגרת הנורמטיבית לקביעת הגבלות נוספות על אלו בתקנות הגבלת פעילות, וזאת כלפי אזור שהוכרז כאזור מוגבל. תקנות אלו קובעות כי במקרה בו התפשטה מחלת הקורונה בהיקף נרחב באזור מסוים בישראל, ושוכנעה ועדת השרים כי יש הכרח בהגבלת הכניסה אליו והיציאה ממנו כדי למנוע את התפשטות המחלה מחוץ לאזור כאמור, רשאית ועדת השרים להכריז על האזור כאזור מוגבל. ועדת השרים כאמור מורכבת מראש הממשלה, שר הבריאות, שר הפנים, שר הביטחון, השר לביטחון הפנים ושר האוצר, בראשה עומד ראש הממשלה ובהעדרו שר הפנים. כן מוסמכת ועדת השרים לקבוע הקלות בהגבלות ביחס לאזור מוגבל.

משהכריזה ועדת השרים על אזור כאזור מוגבל, תיאסר הכניסה אליו והיציאה ממנו, למעט במקרים החריגים המפורטים בתקנות אלו, כשהתקנות מפרטות גם את סמכות השוטר לאכוף את ההגבלות שנקבעו בהן. כמו כן, קובעות התקנות את מנגנון ההשגה על החלטה שלא לאפשר כניסה אל האזור המוגבל או יציאה ממנו. יובהר, כי תקנות אלו אינן גורעות מההגבלות שנקבעו בתקנות הגבלת פעילות בכל הנוגע להתנהלות האוכלוסייה בתוך השטח המוגבל, אך הן מגבילות כאמור את הכניסה אליו ואת היציאה ממנו למתגוררים בתוכו ולשאר אזרחי ותושבי המדינה.

נציין, כי בין התאריכים 10.4.2020-11.3.2020, מספר המקרים בישראל הכפיל את עצמו ביותר מפי 100 (מ-99 מקרים ל-10,200). במידה והנגיף ימשיך להתפשט בקצב זה, סביר כי עד סוף החודש יהיו עשרות אלפי מקרי תחלואה בישראל. על כן, מדינת ישראל נמצאת בנקודת הכרעה, אם להמשיך להטיל מגבלות נוספות כחלק מהמאמצים למניעת התפשטות הנגיף בישראל, או להסתפק בצעדים שננקטו עד כה למרות אפשרות להמשך הדבקה המונית על כל המשמעויות הנובעות מכך.

מאמר:  קורונה: אושרו תקנות חירום להגבלת הפעילות

לצורך קביעת אזור מוגבל להטלת מגבלות נוספות, יש לבחון את כלל האזורים והישובים בהתאם לקריטריונים הבאים:

א. כמות החולים – גבוהה ביחס לישובים אחרים, אך לפחות 50 חולים.

ב. קצב עליה בתחלואה הגבוה בשלושת ימים האחרונים, מעל הממוצע הקיים בישראל שהינו 12.2% נכון לתאריכים 7-10/4.

ג. שיעור התחלואה ל-100,000 אוכלוסייה – גבוה משיעור התחלואה הממוצע בכלל האוכלוסייה. נכון לתאריך 10.4.20 שיעור התחלואה בישראל הינו כ-113 ל-100,000 תושבים (לפי 10,200 חולים בקרב 9 מיליון תושבים).

העיר ירושלים עומדת בכל שלושת הקריטריונים. עם זאת, בירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל, הן מבחינת השטח והן מבחינת האוכלוסיה, ויש בה מגוון של אזורים בעלי מאפייני תחלואה שונים. לכן יש קושי להסתמך באופן בלעדי על הקריטריונים לעיל ביחס לעיר כולה, ויש לבחון את מצב התחלואה בעיר לפי יחידות גיאוגרפיות קטנות יותר.

בדיקה של נתוני התחלואה ל-100,000 איש לפי אזורים בתוך ירושלים ועל פי פיזור החולים היחסי בעיר מוביל למסקנה כי יש הצדקה להכריז רק על חלקים מהעיר כאזור מוגבל, כפי שפורט בגוף ההחלטה.

במאמר מוסגר כי להערכתנו חג הפסח, ובכלל זה מגבלות התנועה שהוטלו במהלכו, השפיע מהותית על היקפי הבדיקות, ובהתאם גם על הגידול במספר החולים החדשים בעיר. לכן נמצא שבהחלטה זו אין מקום לתת משקל של ממש לנתון של שיעור תוספת התחלואה בשלושת הימים האחרונים.

בתקופת תוקפה של ההכרזה, משרד הביטחון באמצעות פיקוד העורף יבטיח קיום אספקה נאותה של מזון, מצרכים ושירותים חיוניים וסיוע לאוכלוסייה בתוך האזור.

תקציב

ייקבע בהמשך

השפעת ההצעה על מצבת כח האדם

לא רלוונטי

עמדת שרים אחרים שההצעה נוגעת לתחום סמכותם

שר הביטחון –

השר לביטחון פנים-

החלטות קודמות של ועדת השרים בנושא

החלטה מספר 4958 מיום 2.4.2020 לקביעת העיר בני ברק כאזור מוגבל לפי תקנות אזור מוגבל.

החלטה מספר 4966 (נגף/1) מיום 7.4.2020 להארכת ההכרזה על העיר בני ברק כאזור מוגבל לפי תקנות אזור מוגבל.

עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה

אין מניעה משפטית לאישור ההצעה – מצורפת חוות דעת משפטית.

חוות דעת חתומה תישלח בהמשך.

סיווגים

סיווג ראשי: 01 ביצועי.

תחום פעולה עיקרי: 02 חברה וכלכלה

מוגש על ידי ח”כ יעקב ליצמן

שר הבריאות
‏יום ראשון 12 אפריל 2020

‏י”ח ניסן תש”פ

jerusalem.pdf
חוות דעת
דרג
[Total: 1 Average: 5]
הפוסט הקודם
הפוסט הבא

השאר תגובה