• בנק ישראל רשם בשנת 2019 הכנסות מיתרות מטבע החוץ בהיקף של כ-10.3 מיליארדי ש”ח, רובם מריבית ומרווחי הון מניירות ערך סחירים וממכשירים פיננסים נגזרים. הכנסות אלה קוזזו על ידי הוצאות מהפרשי שערים בסך של 7.4 מיליארדי ש”ח, בעיקר עקב תיסוף השקל מול הדולר והאירו וסעיפי הוצאה נוספים. בסך הכל הבנק רשם השנה רווח של כ-857 מיליוני ש”ח, בהמשך לרווח של כ-5.3 מיליארד בשנת 2018.
• בתחילת 2020 פרץ גורם סיכון חדש לפעילות העולמית עקב התפשטות נגיף הקורונה, ונכון למועד אישור הדוחות הכספיים הביא לשינויים במדדים רבים בשווקים הפיננסים בישראל ובעולם אשר עשויה להיות להם השפעה על הדוחות הכספיים הבאים. בנוסף, בעקבות התפתחות אירועי הנגיף והשלכותיו, בנק ישראל נוקט בצעדי מדיניות מתוקף תפקידיו שעל פי חוק, וגם להם עשויה להיות השפעה על הדוחות הכספיים.
• על פי כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים – כתוצאה משיערוך לשוויי ההוגן של ניירות ערך סחירים ומכשירים פיננסיים ומהפרשי שער על יתרות במטבע חוץ, וכן רווחים והפסדים מהפרשים אקטואריים – נזקפים לחשבונות השיערוך ואינם נרשמים בדוח הרווח וההפסד, אלא רק עם מימושם. לעומת זאת, שיערוכים שליליים, (למעט שיערוכים שליליים מהפרשים אקטואריים) נזקפים לדוח הרווח וההפסד.
• ב-2019 התחזק השקל מול מטבעות עיקריים בתיק היתרות, ובעיקר מול הדולר, בשיעור של כ-7.8%. עיקר ההשפעה של התיסוף על השווי השקלי קוזזה כנגד קיטון של כ-27.3 מיליארדי ש”ח מחשבון השיערוך מרווחים שנצברו בשנים קודמות, ולפיכך אינה באה לידי ביטוי בדוח רווח והפסד.
• בשנים האחרונות הגדיל הבנק בהדרגה את שיעור יתרות מטבע החוץ המושקע במניות, הגדלה אשר השפיעה באופן משמעותי על הרווחים מתיק היתרות. אולם הרווחים מעליית שווין של המניות ומיתר ההשקעות בהן מוחזקות היתרות אינם נכללים בדוח הרווח וההפסד של הבנק כל עוד הם אינם ממומשים, והם נזקפים לחשבון השיערוך במאזן. ב-2019, רווחים לא ממומשים בסך של כ-13.6 מיליארדי ש”ח שנבעו בעיקר מעליית מחיריהן של המניות, נזקפו לחשבון השיערוך במאזן.
• מאזן הבנק הסתכם ב-2019 בכ-440.4 מיליארד ש”ח, גידול קטן לעומת 2018 אז הסתכם המאזן ב-439.6 מיליארד ש”ח. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות המט”ח שהסתכמו בסוף 2019 לכ-435.5 מיליארדים. יתרות המט”ח גדלו בעיקר מרכישות מט”ח בסך כ-13.7 מיליארד ש”ח ומהכנסות ריבית ורווחי הון בסך כ-23.9 מיליארדים, ומנגד קטנו בכ-35.9 מיליארדי ש”ח, בעיקר כתוצאה מהפרשי שער שליליים. ההתחייבויות במאזן גדלו בכ-14.7 מיליארדי ש”ח, כתוצאה ממספר גורמים עיקריים: (1) עליית היתרה של כלי הספיגה המוניטריים– מק”ם ופז”ק – בסך של כ-18 מיליארדי ש”ח, לרמה של כ-313.8 מיליארדים. (2) גידול של כ-4.7 מיליארדי ש”ח בבסיס הכסף, על רקע צמיחת התוצר, מנגד חל קיטון בהתחייבות כתוצאה מקיטון פיקדונות הממשלה בכ-8.1 מיליארדי ש”ח.
• בשל חוסר האיזון המטבעי המאפיין את מאזן הבנק, ובשל העובדה שהדוחות הכספיים מוצגים במטבע מקומי, קיימת השפעה של השינויים בשערי החליפין של השקל מול המטבעות שבהן נקובות יתרות מטבע החוץ במאזן, הבאה לידי ביטוי בתנודות בשווין השקלי. הבנק אינו פועל לגדר את ההשפעה של שינויים אלה ואינו פועל להשאת התשואה במונחי שקלים אלא במונחי הנומרר, בכפוף לקווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות המט”ח שמתווה הוועדה המוניטרית.
• בנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל, התש”ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. לחלק מפעילותו של הבנק יש השלכות משמעותיות על הדוחות הכספיים, אולם לצד אלו, יש להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו יתרונות כלכליים כלל-משקיים שאינם מתבטאים בדוחות אלו.

עורך דין מומלץ

עורך דין מומחה בינלאומי

 

הפוסט הקודם
הפוסט הבא