Dun & Bradstreet (בקיצור D&B) היא אחת מחברות המידע העסקי הגדולות והוותיקות בעולם. החברה פועלת בלמעלה מ-190 מדינות, ומאגרי הנתונים שלה מקיפים מעל 500 מיליון רשומות של חברות ועסקים ברחבי תבל. D&B משרתת כ-135,000 לקוחות עסקיים ברחבי העולם, כולל כ-90% מחברות Fortune 500, מה שמעיד על חדירתה העמוקה לשוק הגלובלי. מוצרי הליבה של D&B עוסקים בבינה עסקית (Business Intelligence), בדיווחי אשראי עסקי ובניתוחי סיכונים (Risk Management), תוך אספקת תובנות וכלי מידע לקבלת החלטות עבור תאגידים, מוסדות פיננסיים וגופים ממשלתיים. בין תחומי הפעילות של החברה ניתן למנות פתרונות לניהול סיכוני אשראי, ניתוח אנליטי של שווקים, עזרה בעמידה ברגולציה (Regulatory Compliance), שירותי Data Analytics מתקדמים ועוד.
D&B אף מלווה חברות בטיפול בספקים ושרשרות אספקה, ושירותיה מוטמעים במגוון תעשיות כגון טכנולוגיה, תקשורת, פיננסים, ייצור וקמעונאות. בישראל, פועלת D&B משנת 1961, והיא נחשבת למובילה בשוק הישראלי בתחומי המידע העסקי ואנליזת סיכונים. לאורך השנים התרחבה D&B ישראל גם למתן שירותים ייחודיים לשוק המקומי, ובכללם דירוג Dun’s 100, מדרג שנתי יוקרתי של החברות המובילות במשק הישראלי, ובפרט מדרג משרדי עורכי הדין המובילים בישראל. מדרג זה הפך לשם דבר בענף המשפט הישראלי, ומשמש אמת מידה למוניטין ולגודל של הפירמות המשפטיות בארץ. בשנת 2024, דירג מדריך Dun’s 100 את משרדי עורכי הדין הישראלים ב-37 תחומי התמחות שונים, החל מענפי ליטיגציה ונדל״ן ועד לנישות כגון דיני ספורט וקנאביס רפואי, מה שממחיש את רוחב היריעה והעומק של המחקר שמבצעת D&B בישראל מדי שנה.
השוואת מדרגי משפט בישראל ובעולם: בזירת דירוג המשרדים המשפטיים, ל-Dun’s 100 ישנם מתחרים מקומיים ובינלאומיים. הטבלה שלהלן מסכמת השוואה בין Dun’s 100 לבין מדרגי משפט מרכזיים אחרים, בישראל (כגון BDI Code) ובעולם (דוגמת Legal 500, Chambers ו-IFLR1000):
מדריך דירוג | טריטוריה/כיסוי | מאפיינים ומתודולוגיה |
---|---|---|
Dun’s 100 (D&B) | ישראל (כולל מדריך בינ״ל לישראל) | דירוג מקומי מוביל; כולל רשימת Top-25 לפי גודל (מס׳ עורכי דין) ודירוג איכותי לפי נישות מקצועיות. נשען על נתונים כמותיים (גודל המשרד, תחומי פעילות) ועל מחקר אנליטי עצמאי של כלכלני D&B. זוכה לסיקור תקשורתי נרחב בארץ, נתפס כמהימן ובעל השפעה. |
BDI Code (BDI Coface) | ישראל | מדרג ישראלי מתחרה המתמקד בחברות מובילות במגוון סקטורים, כולל ענף עריכת הדין. ידוע כגורם דירוג אמין, עצמאי ולא מוטה מסחרית, המצוטט תדיר בתקשורת העסקית המקומית. מתודולוגיה משולבת של נתונים כמותיים וסקרי שוק. |
Legal 500 | בינלאומי (מבית חברת Legalease בבריטניה) | מדריך גלובלי ותיק (מעל 30 שנה) המכסה למעלה מ-150 תחומי שיפוט. מבוסס על מחקר איכותני מקיף וסקירת לקוחות בכל מדינה. מדרג משרדי עורכי דין לפי תחומי עיסוק בכל מדינה, ונחשב למדריך אובייקטיבי ופופולרי בקרב לקוחות באירופה ובארה״ב. |
Chambers & Partners | בינלאומי (בריטניה) | מדריך פרימיום יוקרתי (נוסד 1989) הסוקר כ-70 מדינות וכ-200 תחומי משפט. מתמקד בדירוג איכותי של פירמות ועורכי דין מובילים על סמך ראיונות עומק עם לקוחות ומתחרים, וניתוח תיקים מהותיים. נחשב סמכות מובילה, במיוחד בשוק האמריקאי בבחירת משרד בישראל. |
IFLR1000 | בינלאומי (בריטניה) | מדריך התמחות פיננסית (מאז 1990) המדורג יחידי מסוגו המתמקד בדיני תאגידים ושוק ההון. מכסה כ-250 תחומי שיפוט, עם דגש על עסקאות פיננסיות וקורפורייט. מדרג בנקים, מימון ותשתיות, ופונה בעיקר למשרדים גדולים; לאחרונה מתרחב גם למשרדי בוטיק מתמחים שיגישו מועמדות רציפה. |
הטבלה לעיל מבהירה: Dun’s 100 ו-BDI הם מדריכים ישראליים כלל-ענפיים, בעוד Legal 500, Chambers ו-IFLR1000 הם מדריכים בינלאומיים ממוקדים בענף המשפט. Dun’s 100 ו-BDI שניהם מופעלים על-ידי חברות מידע עסקי (D&B ו-BDI בהתאמה) ומשמשים כבעלי סמכות בזירה המקומית, לעומת המדריכים הבינלאומיים, שהנם חברות מחקר ייעודיות לענף המשפט. ההבדלים במתודולוגיה ניכרים: בעוד Dun’s 100 שם דגש גם על מדדים כמותיים (גודל המשרד) וגם על הישגים מקצועיים, המדריכים הבינלאומיים מסתמכים במידה רבה על הערכות איכותניות, המלצות לקוחות ועמיתים, ופחות על נתוני גודל. יחד עם זאת, כל המדריכים נתפסים ככלים חשובים למיצוב משרדים ולספקי מידע עבור לקוחות בבואם לבחור ייצוג משפטי.
סקירה היסטורית: ההתפתחות של D&B ומעורבות בדירוגי משפט
Dun & Bradstreet היא חברה בעלת היסטוריה רבת-שנים, שראשיתה עוד במאה ה-19. היא נוסדה למעשה בשנת 1841 בניו יורק בשם “The Mercantile Agency” על-ידי היזם לואיס טאפן, אשר זיהה צורך במידע אשראי מרוכז ואמין על עסקים. בתוך שנים ספורות, סניפי הסוכנות התפרשו בערים מרכזיות בארה״ב, ולמעשה יצרו את רשת המידע העסקי הראשונה מסוגה. בשנת 1859 שונה שם החברה ל-R.G. Dun & Company, וכעבור כמה עשרות שנים, ב-1933, מוזגה החברה עם מתחרה בשם John M. Bradstreet, ליצירת המותג המוכר כיום Dun & Bradstreet. המיזוג איחד שני מאגרי מידע עסקי חשובים תחת קורת גג אחת והציב את D&B כחברה מובילה בתחום דירוג האשראי העסקי ודיווחי סיכון. לאורך המאה ה-20 הרחיבה D&B את שירותיה וכללה טכנולוגיות חדשות, מסדי נתונים אלקטרוניים ושירותי מידע מגוונים, מעבר לדו״חות אשראי קלאסיים.
עיסוקי הליבה של D&B: באופן מסורתי, D&B מזוהה עם תחום דירוג האשראי העסקי וניתוח הסיכון הפיננסי של חברות. למעשה, “דירוג D&B” (הקרוי גם D&B Rating) מוכר בכל העולם ככלי המדרג את האיתנות הפיננסית והסיכון של חברה על בסיס נתוניה הכספיים והיסטוריית התשלומים שלה. D&B מספקת דו״חות סיכון (Credit Reports) שמהווים לעיתים קרובות אבן בוחן להחלטות אשראי, לביטוח סיכוני סחר ולבחינת שותפים עסקיים. בנוסף, החברה פועלת בתחומי מודיעין עסקי (Business Intelligence), ניתוח שווקים, איתור הזדמנויות וצפי מגמות, וניהול סיכונים (Risk Management), כלים לאיתור התראות מוקדמות מפני פשיטות רגל, הונאות או כשלים תפעוליים אצל ספקים ולקוחות. במשך השנים התפתחה D&B גם למתן פתרונות בתחומי שיווק ומכירות מבוססי נתונים, סיוע לעמידה ברגולציות (כגון דרישות Know Your Customer, KYC) ועוד.
הכניסה לעולם דירוגי משרדי עורכי הדין: בעוד ש-D&B פעלה בעיקר בתחומי מידע פיננסי, בישראל היא הרחיבה את פעילותה גם לתחום דירוג החברות המובילות בענפי המשק השונים. מותג Dun’s 100 הושק בישראל והפך לסמל סטטוס לחברות בענפים מגוונים (תעשייה, היי-טק, פיננסים וכו’), כולל בענף המשפטים. החל משנות ה-2000 (לערך), החלה D&B ישראל לפרסם רשימות דירוג שנתיות של משרדי עורכי הדין הגדולים והבולטים בישראל. בכך חדרה D&B לתחום שהיה שמור באופן מסורתי למדריכים משפטיים או סקרי עיתונים, כשהיא מביאה איתה מתודולוגיה אובייקטיבית הנתמכת בנתונים עסקיים. המעורבות של D&B בדירוג משרדי עורכי דין אינה גלובלית (כלומר, D&B העולמית אינה מדרגת משרדי עורכי דין בכל העולם), אך ההצלחה של מדריך Dun’s 100 בישראל ממצבת את D&B כשחקן משמעותי בזירת המוניטין המשפטי המקומית. העובדה שחברת מודיעין עסקי נכנסה לנישה הזו יצרה שילוב ייחודי של מידע פיננסי-עסקי עם הערכה מקצועית-משפטית. תהליך דומה התרחש גם אצל המתחרה המקומית BDI, המוציאה אף היא מדרג משפטי ישראלי, כך ששוק דירוג הפירמות במשפט בישראל מתאפיין בהובלה בידי חברות מידע עסקי (ולא רק גורמי מדיה משפטית).
D&B ישראל, כחלק מההסתעפות המקומית של החברה הגלובלית, הובלה לאורך השנים על-ידי אנשי עסקים מקומיים, הבולט בהם דורון כהן, שרכש את פעילות D&B בישראל בתחילת שנות ה-2000. תחת הנהגתם, הרחיבה D&B ישראל את תחומי פעילותה גם למגזר האשראי הצרכני, אך בהקשר המשפטי נודעה במיוחד בזכות דירוג Dun’s 100. דירוג זה, שתחילתו בדירוג משרדי עורכי דין גדולים, הלך והתרחב לכלול דירוגי נישות משפטיות (כגון דירוג משרדים מובילים בליטיגציה, נדל״ן, הייטק וכו’), ואף דירוגים ייחודיים כמו משרדים מובילים בעשייה למען הקהילה (פרו בונו). בכך הפכה D&B לשחקן שתורם להגדרת הסטנדרטים בענף המשפט המקומי, הן בהיבט הסטטיסטי (מי המשרד הגדול ביותר) והן בהיבט האיכותי (מי מוביל בכל תחום).
מהו דירוג Dun’s 100? קריטריונים, מתודולוגיה ותחומי דירוג
Dun’s 100 הוא מיזם הדגל של D&B ישראל לדירוג החברות המובילות במשק. במסגרת זו מתפרסמים מדי שנה, בין היתר, דירוגי משרדי עורכי הדין המובילים. מתודולוגיית הדירוג מורכבת משלבים כמותיים ואיכותניים כאחד, ומשקפת ניסיון להציג תמונה מקיפה על שוק המשפט הישראלי. להלן עיקרי מאפייני דירוג Dun’s 100 בתחום המשפטי:
- הדירוג הכללי של המשרדים (Top Firms): רשימת 100 המשרדים המובילים בישראל נקבעת בעיקר לפי גודל המשרד, במונחים של מספר עורכי דין פעילים. למעשה, המיקום בדירוג נקבע על פי מספר עורכי הדין המועסקים במשרד נכון לסוף השנה הקודמת (31 בדצמבר). כך, לדוגמה, בשנת 2025 הוצב במקום הראשון משרד מיתר עם 537 עורכי דין, במקום השני הרצוג פוקס נאמן עם 512, ובשלישי גולדפרב גרוס סליגמן עם 490, מה שמשקף את שלושת המשרדים הגדולים בארץ מבחינה כמותית. ואכן, בדירוג 2025 ניתן לראות התאמה בין גודל המשרד לבין מיקומו: מיתר (537 עו״ד) דורג 1, הרצוג (512) דורג 2, גולדפרב (490) דורג 3 וכן הלאה. יחד עם זאת, יש לסייג כי תנאי סף איכותי חל על הדירוג הכללי: על-מנת שמשרד יוכל להיכלל בצמרת (Top-25), עליו לעסוק לפחות בחמישה תחומי משפט שונים מתוך תחומי ההתמחות הנסקרים. בכך מבטיחה D&B שהמשרדים בצמרת אינם רק גדולים, אלא גם רב-תחומיים ובעלי נוכחות משמעותית במגוון ענפי משפט, קריטריון של “גיוון ובולטות” המחדד את מעמד המשרדים הגדולים כפירמות Full-Service. משרדים גדולים מדי אך חד-תחומיים (נישה צרה) עלולים לא לעמוד בסף זה.
- דירוג לפי תחומי התמחות (Niche Rankings): מעבר לדירוג הכללי, מפיק Dun’s 100 דירוגים ייעודיים לענפי משפט ספציפיים. רשימות אלה מציגות את המשרדים המובילים בכל תחום התמחות, כגון: ליטיגציה (התדיינות משפטית), נדל״ן, היי-טק, דיני עבודה, תכנון ובנייה, מיזוגים ורכישות (M&A), רגולציה, דיני בנקאות, קניין רוחני, הון סיכון, הגנת סייבר, ועוד שורה ארוכה של תחומים. למעשה, ב-2024 דורגו משרדים מובילים בלמעלה מ-37 תחומי משנה משפטיים. הקריטריונים בדירוגי הנישה הם איכותניים ברובם: צוות החוקרים של D&B אוסף מידע מעמיק על הישגי המשרד באותו תחום, תיקים משמעותיים בהם טיפל, לקוחות בולטים ששירת, עסקאות גדולות או תקדימים משפטיים שעמד מאחוריהם, פרסומים מקצועיים של שותפי המשרד, וכדומה. כמו כן נערכים ראיונות עומק עם גורמים מובילים בכל סקטור (לרבות בכירים משפטיים ולקוחות מרכזיים) כדי לקבל משוב על המוניטין והמצוינות של כל פירמה. הנתונים שנאספים עוברים אימות ובדיקה צולבת, ומתוכם גובש דירוג המשרדים המובילים בכל תחום. חשוב לציין שדירוגי ההתמחות אינם מבוססים על מספר עורכי הדין, אלא על איכות הפעילות המקצועית כפי שהוערכה במחקר, ובכך הם דומים במתודולוגיה למדריכים הבינלאומיים (כגון Chambers ו-Legal500). בפועל, Dun’s 100 מדרג בדרך-כלל את המשרדים הבולטים בכל תחום בקבוצות איכות (Tiers) או לפי א״ב, ולא מעניק ציונים מספריים מדויקים, וזאת משיקולי אתיקה ושקיפות. ההכרזה על משרד כ״מוביל בתחום X״ נשענת על שקלול סובייקטיבי-אובייקטיבי של כלל המידע שנאסף.
- דירוגי נישה מיוחדים: במסגרת Dun’s 100 פועלים גם דירוגים ייחודיים. אחד מהם הוא דירוג משולב של משרדי עורכי פטנטים וקניין רוחני, תחום בעל אופי שונה, שבו נכללים גם משרדי עורכי פטנטים לא-עו״ד. בדירוג זה נבחנו ביצועי המשרדים הן משפטית והן טכנית, על סמך תיקי פטנטים גדולים, לקוחות מרכזיים, מורכבות התיקים וניסיון מצטבר. תוצר הדירוג מציג את הפירמות המובילות בתחומי הפטנטים (לרוב לצד פירמות IP כלליות). דירוג נוסף הוא מדד הפרו-בונו, רשימה של המשרדים הפעילים ביותר בתרומה לקהילה ובמתן שירותים משפטיים ללא תמורה. זהו דירוג חדשני יחסית, המשקף מגמה של שקיפות חברתית בענף. כאן הקריטריונים הם כמות שעות הפרו-בונו, מעורבות בפרויקטים ציבוריים, ותרומה מקצועית לקידום מטרות חברתיות.
- שקיפות ודיוק הנתונים: תהליך הדירוג מתחיל באיסוף שאלונים ונתונים מכל המשרדים המעוניינים להשתתף. D&B מפיצה טפסים ייעודיים לכל תחום התמחות, בהם נדרשים המשרדים לפרט את הפעילות הבולטת שלהם בשנה החולפת, נתונים סטטיסטיים (כגון מספר תיקי ליטיגציה שהגיעו לפסק דין, שווי עסקאות שטופלו במחלקת הנדל״ן וכו’) ורשימת הלקוחות המרכזיים. בנוסף, המשרדים מתבקשים לספק רשימות ממליצים (לקוחות) שעימם ניתן לשוחח. צוות הדירוג של D&B, המורכב מכלכלנים ואנליסטים, עורך מחקר עצמאי על סמך המידע שהתקבל: הוא מוודא את נכונות הנתונים (למשל, הצלבת הופעת שמות המשרדים בפסקי דין חשובים), משוחח עם לקוחות ומומחים בענף לקבלת חוות דעת על איכות העבודה, ומשווה את הנתונים למקורות חיצוניים (כגון פרסומים בעיתונות הכלכלית). התהליך מובנה ובעל מדדים קבועים, כך ש”הדירוגים מבוססים על קריטריונים מוגדרים ומדידים, ומבוצעים על-ידי כלכלני קבוצת D&B ישראל“, כפי שמצוין בהודעות רשמיות של פירמות המדווחות על זכייתן בדירוג. לאחר איסוף המידע, מתכנסת ועדה פנימית בדי.אנ.בי לבחינת הממצאים וגיבוש הרשימות הסופיות. שקיפות המחקר מודגשת בכך ש-D&B נוהגת לפרסם הסבר על הקריטריונים לכל ענף באתר Dun’s 100, ואף מצהירה כי תוצאות הדירוג עשויות להתעדכן אם מתקבל מידע חדש ומהותי לפני הפרסום הרשמי של שנתון Dun’s 100. מדיניות זו נועדה להבטיח שהדירוגים משקפים את המצב העדכני ביותר ושלא הוחמצו נתונים חשובים.
- פרסום ותפוצה: מדרגי Dun’s 100 מתפרסמים מדי שנה באתר האינטרנט הייעודי, ובעיתונות הכלכלית בישראל מתפרסמים מדורים מיוחדים הסוקרים את הממצאים. D&B גם מפיקה ספר שנתי מודפס, Yearbook, בו מרוכזים כל דירוגי Dun’s 100 בכלל הענפים, כולל סקירות וראיונות נלווים. השנהון מחולק לקהלים עסקיים ואף זמין לרכישה ולצפייה דיגיטלית. הפרסום השנתי של דירוג משרדי עורכי הדין נערך לרוב ברבעון הראשון או השני של השנה (בדרך כלל בסמוך לאביב), ומלווה לעיתים באירוע טקסי או בפורום מקצועי של צמרת ענף המשפט. העובדה ש-D&B משקיעה בהנגשת התוצאות לציבור (מקוון ומודפס) ובהסברתן מגבירה את אמון השוק בדירוג ואת השימוש שנעשה בו על-ידי לקוחות ובעלי עניין.
דירוג Dun’s 100 משלב אובייקטיביות מספרית (מספר עורכי הדין כמדד מרכזי) עם מחקר איכותני מעמיק, ומקיף מגוון רחב של התמחויות משפטיות. מתודולוגיה היברידית זו מאפשרת להעריך מחד את הגודל והנוכחות, ומאידך את איכות העבודה והמוניטין, וביחד לייצר תמונת מצב מקיפה של שוק עריכת הדין בישראל.
משרדי עורכי הדין בדירוג Dun’s 100 בישראל
שוק המשפט הישראלי עבר בשנים האחרונות תהליכי שינוי והתכנסות, והדבר ניכר בבירור בתוצאות דירוגי Dun’s 100. המשרדים הגדולים הולכים וגדלים, בין היתר עקב מיזוגים משמעותיים, והתחרות על המקומות בצמרת הדירוג מתעצמת. נבחן מספר נתונים כמותיים ודגשים בולטים מתוך דירוג 2025 (העדכני לזמן כתיבת מאמר זה) ובהשוואה לשנים קודמות:
שלושת הפירמות הגדולות, מיתר, הרצוג וגולדפרב, מונות כל אחת כחצי אלף עורכי דין ויותר, פער ניכר לעומת הבאות אחריהן. מגמה זו של היווצרות “סופר-פירמות” החלה באמצע העשור הקודם, והואצה בעקבות מיזוגי ענק: למשל, מיזוג משרד גולדפרב עם משרד גרוס בשנת 2022 (ליצירת “גולדפרב גרוס סליגמן”) שהקפיץ את המשרד המאוחד למקום הראשון ב-2023 עם כ-490 עורכי דין. אולם בדירוג 2025, משרד מיתר (שצמח אורגנית ובאמצעות צירוף קבוצות עורכי דין ממשרדים שנסגרו) שב ותפס את ההובלה בענף עם 537 עורכי דין, שיא חסר תקדים בישראל. הרצוג פוקס נאמן, המשרד הוותיק בצמרת, צמח גם הוא והגיע למקום השני (512 עורכי דין), משקף גידול מתמשך הן במחלקות המסחריות והן בתחומי התמחות חדשים (כגון סייבר והייטק) בהם הרצוג השקיע.
מעבר לשלישייה המובילה, ניתן להצביע על הקבוצה השנייה בגודלה, משרדים המדורגים במקומות 4–10, הכוללת שמות בולטים כמו FBC (פישר בכר חן), ארנון-תדמור-לוי, גורניצקי, פירון, שיבולת, נשיץ-ברנדס, ש. הורוביץ ואגמון-טלצ׳ינסקי. קבוצה זו מונה בין ~240 ל-370 עורכי דין למשרד, וגם בה התרחשו שינויים: משרד ארנון-תדמור-לוי נוצר ממיזוג (2022) בין “ארנון” ל”תדמור ושות’”, מה שהעניק לו קפיצה בכוח האדם (כיום 358 עורכי דין) ומיקום מכובד בחמישייה הראשונה. גם משרד אגמון חבר למשרד טולצ’ינסקי (2021) וחיזק את מעמדו בצמרת. לעומת זאת, משרדים כגו ש. הורוביץ הוותיק (78 שותפים ו-238 עורכי דין) שומרים על מיקומם אך בקושי מצליחים לצמוח בקצב של המתחרים הצעירים יותר.
התחדשות ומשרדים חדשים בדירוג: בקטגוריית משרדים המדורגים 11–25, בולטת חדירתן של פירמות חדשות יחסית. אלה כוללות לעיתים משרדי בוטיק שגדלו והפכו לבינוניים, או פיצולים ממשרדים גדולים. מגמה זו מתאפשרת תודות לשוק ההייטק הישראלי ששגשג בעשור האחרון, מה שהצמיח משרדים כמו אירדינסט-בן נתן-טולידאנו (EBN), שהתפצל בעבר מגורניצקי, וגדל לכ-160 עורכי דין, תוך התמקדות במיזוגים ורכישות ובהיי-טק. דוגמה נוספת היא משרד ברנע ג’פה לנדה, שצמח במהירות (151 עורכי דין) תוך התבססות על תחום ההייטק והמשפט המסחרי הבינלאומי. משרדים אלו מופיעים בדירוג Dun’s 100 לעיתים קרובות בפעם הראשונה במקום גבוה יחסית, ומאותתים על דינמיות בשוק. ישנן כניסות בולטות נוספות בדירוגים הממוקדים, למשל, משרדי טכנולוגיה וסטארט-אפים חדשים המדורגים בצמרת תחום הסייבר או הקניין הרוחני, חרף גודלם הצנוע. הדבר משקף את האפשרות לבלוט בנישה: משרד בעל מומחיות יוצאת דופן יכול להיות מוכר כמוביל בתחומו (Tier 1 בתחום ספציפי) אף אם אינו מהגדולים ביותר במספרי עורכי הדין.
תזוזות בדירוגים וניעות בשוק: ניתוח השוואתי בין דירוג 2025 לדירוגי שנים קודמות מגלה מספר מגמות מעניינות. ראשית, ניכרת עלייה עקבית במספר עורכי הדין במשרדים הגדולים, לדוגמה, במשרד מיתר היו בשנת 2015 כ-300 עורכי דין, ואילו עשור לאחר מכן מעל 530, גידול של כמעט 80% (נתון הממחיש את הצמיחה בענף). שנית, מיזוגים הפכו לכלי אסטרטגי: ארבעה מתוך חמשת המשרדים הגדולים ב-2025 הם תוצאה של מיזוג כפול או משולש בשנים האחרונות (גולדפרב גרוס סליגמן, ארנון-תדמור-לוי, אגמון-טלצ׳ינסקי, וכמובן שינויים קודמים בהרצוג ובמיתר). מגמה שלישית היא התמחות וייחוד: משרדי בוטיק חזקים הצליחו לחדור לדירוגי הנישה ואף לדירוג הכללי במקומות נמוכים יותר, בזכות מוניטין חזק מאוד בתחום ממוקד. למשל, משרד צלרמאיר פילוסוף (Boutique בתחום המסחרי וליטיגציה) ומשרד יגאל בורוכובסקי (בוטיק בליטיגציה) מצוינים לעיתים קרובות כמשרדים קטנים יחסית שזכו להכרה ב-Dun’s 100 בזכות הישגים ייחודיים.
פילוח לפי תחומי התמחות: דירוגי Dun’s 100 מאפשרים גם לזהות איפה כל משרד מוביל. כך לדוגמה, בתחום הליטיגציה המסחרית (Commercial Litigation) רשימת צמרת כוללת לרוב את מיתר, הרצוג, ש. הורוביץ, וגולדפרב, בעלי המחלקות הגדולות ביותר של ליטיגטורים. לעומת זאת, בתחום ההייטק בולטים משרדים כמו שיבולת, גולדפרב, ומיתר, שלהם התמחות בהובלת עסקאות סטארט-אפ והנפקות הייטק. בתחום דיני עבודה, הפירמות המובילות עשויות להיות דווקא בינוניות בגודלן אך ייחודיות (למשל, משרד הרצוג לצד בוטיקים מתמחים). בחינה רוחבית מראה כי המשרדים הגדולים שומרים על נוכחות ברוב התחומים, אך לעיתים בוטיקים מתמחים מדורגים ראשונים בתחומם, במיוחד כאשר התחום דורש התמחות גבוהה (למשל דיני מיסים, דיני איכות הסביבה, דיני ספורט). מצב זה שונה מהמדריכים הבינלאומיים, שבהם לרוב פירמות גדולות זוכות למירב ההכרה; ב-Dun’s 100, כחלק ממדיניות מתן הזדמנות, מוכנים להכיר גם במצוינות של משרד קטן אם הוא מוביל בתחומו.
מגמות שוק כלליות: מהדירוגים עולה תמונה של שוק משפט בצמיחה: סך עורכי הדין במשרדים המדורגים גדל מדי שנה, מה שמעיד על גידול בביקוש לשירותים משפטיים עסקיים. עוד מגמה היא גלובליזציה של ענף המשפט בישראל, יותר משרדים ישראליים כורתים בריתות עם פירמות זרות או פותחים סניפים בחו״ל. זה הוביל את Dun’s 100 לפתוח קטגוריה מיוחדת של “International Law Firms”, מדריך למשרדי עורכי דין בינלאומיים עם זיקה לישראל. קטגוריה זו מדרגת פירמות זרות שיש להן פעילות בישראל או התמחות בייצוג לקוחות ישראליים, ועל אף שהיא נפרדת מהדירוג המקומי, היא מדגימה את הממשק הגלובלי. בין המדורגים בקטגוריה הבינ״ל נמנים משרדים אמריקאיים ובריטיים שפתחו נציגויות בת”א, כמו Greenberg Traurig, White & Case ואחרים, ודירוגם מהווה נקודת יוקרה עבור אותם סניפים מקומיים.
לסיכום, דירוג Dun’s 100 של משרדי עורכי דין בישראל אינו רק רשימה סטטית של “מי גדול יותר”, אלא כלי דינמי המשקף את השינויים המבניים, התחרות והמגמות בענף. כל פרסום שנתי הופך לאירוע מסוקר, והממצאים, כגון מיזוגים, גידול מגזרי, הופעת כוכבים חדשים, נדונים בהרחבה בקהילת המשפט. הדבר מעיד כי לדירוגים השפעה של ממש: הם תורמים למיתוג הפירמות, להשוואת ביצועים, ואפילו עשויים להשפיע על החלטות שוק כמו גיוסי שותפים, מיזוגים עתידיים או שינויי אסטרטגיה של משרדים המבקשים לשפר מיקום בדירוג הבא.
פעילות D&B הגלובלית מול ענף המשפט: רגולציה, ESG וציות
מעבר לפרויקט הדגל של דירוג המשרדים, Dun & Bradstreet מעורבת באופן רחב בעולם העסקי-המשפטי העולמי, במיוחד בתחומי ציות (Compliance) ורגולציה, בהם שיתוף הפעולה עם משרדי עורכי דין הוא הדוק. כמה תחומים מרכזיים בהם D&B פועלת לצד ובשיתוף עם המשפטנים בעולם:
- שירותי ציות ו-AML (מניעת הלבנת הון): בעידן של הגברת הרגולציה הפיננסית, ארגונים נדרשים לעמוד בדרישות KYC (הכר את הלקוח) ו-AML (מניעת הלבנת הון). D&B מציעה מאגרי מידע נרחבים וכלי סינון לסיוע בתהליכים אלו. לדוגמה, D&B השיקה פתרונות לזיהוי בעלי שליטה אמיתיים (Beneficial Ownership) בחברות, נתון קריטי לציות רגולטורי. משרדי עורכי דין, בעיקר אלו העוסקים בשוק ההון, בנקאות וייעוץ רגולטורי, נמנים על המשתמשים הכבדים בכלים אלה. באמצעות API ונתונים מקושרים, משרדים יכולים לבצע בדיקות רקע ללקוחות וחברות (למשל בעת ביצוע Due Diligence בעסקת M&A) תוך הסתמכות על מידע D&B לגבי דירוג אשראי, אזהרות ופירוט בעלי שליטה. בבריטניה ובארה״ב, D&B עובדת בצמוד עם רגולטורים ומוסדות פיננסיים כדי לספק כלי סריקה אוטומטיים לזיהוי גורמים בסיכון, כגון אנשים בפליל (PEP/Sanctions), וכלים אלו זמינים גם למשרדי עורכי דין למטרות ביקורת נאותות. יכולתה של D&B להצליב נתונים גלובליים מאפשרת, למשל, לעו”ד לבדוק אם חברה מסוימת הקשורה ללקוח שלו הופיעה ברשימות סנקציות או נחשדה בפעילות לא חוקית. בכך D&B הופכת לשותף טכנולוגי חיוני עבור משרדים בתחום ציות תאגידי ואכיפה.
- מדדי ESG ודירוגי קיימות: סוגיה עכשווית חשובה היא Environmental, Social, Governance (ESG), נושאי סביבה, חברה וממשל תאגידי. D&B פיתחה שירותי ESG Intelligence המאפשרים לחברות לעקוב ולהעריך את הביצועים של שותפיהן ולקוחותיהן בתחומים אלה. היא אף מציעה דירוג ESG משלה (ESG Registered™) המעניק “תו אמון” לחברות שמשתפות פעולה בשקיפות נתוני ESG. בהקשר המשפטי, משרדי עורכי דין גלובליים משתפים פעולה עם D&B על-מנת לקבל מידע על סיכוני ESG של לקוחות (למשל, בבדיקת שרשרת אספקה עבור חברות גדולות). בנוסף, D&B מעצבת פתרונות המסייעים לעמידה ברגולציות חדשות המחייבות גילוי מידע ESG, תחום שבו עורכי דין נדרשים לייעץ לחברות. לדוגמה, באירופה הוטמעו דרישות דיווח ESG תחת תקנות ה-CSRD, ומאגרי מידע כמו של D&B תומכים בחברות וביועציהן המשפטיים בהפקת הדיווחים. כך, D&B מהווה מקור מידע אסטרטגי עבור עורכי דין בתחום דיני ניירות ערך, דיני איכות סביבה ותאגידים, המספק להם נתונים להשוואה ובנצ’מרק של לקוחותיהם אל מול התעשייה. שיתוף פעולה זה מתרחב גם לפתרונות המזהים סיכוני ציות בתחום ה-ESG (כגון הפרת זכויות אדם בשרשרת אספקה, זיהום סביבתי וכו’), שמהווים כר נרחב לאחריות משפטית.
- שיתופי פעולה עם רגולטורים וממשלות: כמקור מידע עסקי מרכזי, D&B עובדת עם גופי ממשל ברחבי העולם. למשל, בארה״ב ובבריטניה הממשל מסתמך על נתוני D&B לזיהוי חברות בתהליכי מכרז, לאימות זהות עסקית ולמעקב אחר סיכוני אשראי. כאשר ממשלות מחוקקות חוקים חדשים (כגון חוקי שקיפות תאגידית, דוגמת ה-Corporate Transparency Act בארה״ב), D&B משתלבת במתן פתרונות טכנולוגיים לאכיפת החוק, דבר הכולל גם התייעצות עם משרדי עורכי דין שמסייעים בעיצוב הכללים והפרשנות שלהם. במדינות מסוימות, מאגר D&B אף משמש ככלי רשמי: לדוגמה, בישראל מספר ה-DUNS (מספר זיהוי עסקי בינלאומי של D&B) הוכר על-ידי מוסדות מדינה ומשמש לזיהוי חד-חד-ערכי של חברות בספרי הרשויות. שילוב זה של המגזר הפרטי (D&B) עם הציבורי מייצר תשתית משפטית-עסקית אחידה. עורכי דין הבקיאים בכך יכולים לנווט את לקוחותיהם בתהליכים ביורוקרטיים באופן חלק יותר בזכות השימוש בכלים כמו DUNS Number. גם בתחום אכיפת החוק הבינלאומית, D&B משתפת פעולה: למשל, במאבק בפשיעה כלכלית חוצת-גבולות, רשויות נעזרות בנתוני D&B למפות רשתות חברות Offshore, ועורכי דין העוסקים בחקירות פיננסיות מוצאים במידע זה ערך רב.
- עבודה עם משרדים גלובליים ונתוני שווקים: משרדי עורכי דין גדולים באירופה, ארה״ב ואסיה עושים שימוש תדיר בדוחות ומידע של D&B במסגרת עבודתם השוטפת. לדוגמה, משרד בלונדון המבצע בדיקת נאותות עבור לקוח הרוכש חברה בהודו, עשוי להזמין דו״ח D&B על אותה חברה הודית כדי לקבל תמונת מצב פיננסית מהימנה, לרבות דירוג הסיכון שלה, היסטוריית תשלומים, וקשרים אפשריים לחברות אחרות. D&B נוכחת גם בשווקים מתפתחים באמצעות שותפים מקומיים (למשל, D&B הודו, D&B סין וכו’), מה שמאפשר נגישות למידע במקומות שקשה לעורכי דין מערביים להשיג מידע אמין. במובן זה, D&B מהווה גשר מידע גלובלי המסייע לעורכי דין בעסקאות בינלאומיות. יתר על כן, משרדים בינלאומיים מקיימים לעיתים הסכמי שיתוף עם D&B: למשל, הם מקבלים גישה ישירה למאגרי Data Cloud של D&B (המכילים, כאמור, מעל חצי מיליארד רשומות) ומשלבים אותן בתוך המערכות הפנימיות שלהם לניהול ידע. הדבר מאפשר, לדוגמה, שכאשר משרד עו”ד בניו יורק מקבל לקוח חדש, המערכת שלו מבצעת מיידית סינון סיכוני אשראי וסנקציות דרך API של D&B, ומתריעה לעורך הדין אם יש “דגל אדום” (כגון העסק היה מעורב בתביעה או בפשיטת רגל). מהלכים אלו חוסכים זמן רב וממזערים סיכון אחריות מקצועית של המשרד.
- דירוגים ופרסים מעבר למשפט המסחרי: D&B גלובלית אמנם לא מוציאה מדריכי משרדי עורכי דין במדינות כמו שעושה D&B ישראל, אך היא כן מעורבת ביוזמות דירוג אחרות הרלוונטיות לענף. למשל, D&B הייתה מעורבת בהפקת מדדי ממשל תאגידי (Corporate Governance) לבורסות מסוימות, ודירוגי איתנות פיננסית של חברות ביטוח, תחומים שבהם עורכי דין מבצעים ביקורת וצייתנות. בישראל, D&B מדרגת מדי שנה גם את חברות הביטוח המובילות, חברות ייעוץ וניהול סיכונים, ואת משרדי ראיית החשבון הגדולים. אינטראקציה זו בין ענפי דירוג שונים יוצרת הצלבות מידע: עורך דין הבודק עבור לקוח מי חברת הביטוח האיתנה ביותר בתחום מסוים, עשוי להיעזר בדירוג חברות הביטוח של D&B. בדומה, דירוג מבקרי הפנים (Internal Audit) ויועצי ניהול סיכונים, ש-D&B מפרסמת, רלוונטי לוועדות ביקורת בחברות וליועמ”ש (היועצים המשפטיים) של תאגידים הבוחרים ספקי שירות.
ניתן לראות כי פעילותה הגלובלית של D&B משיקה לעולם המשפט בשני רבדים עיקריים:
- העשרת המידע הזמין לעורכי דין ורגולטורים, דרך מאגרים, כלים ודוחות חיוניים לצורך קבלת החלטות משפטיות, ציות ואכיפת רגולציה.
- קידום סטנדרטים ודירוגים, אשר מגדירים אמות מידה (benchmarks) בתחומי ממשל תאגידי, ESG, ביטוח ופיננסים, ומשפיעים באופן עקיף גם על פעילות משפטית.
משרדי עורכי דין גדולים הפנימו שיתוף פעולה עם חברות מידע כ-D&B כאסטרטגי להצלחה בעידן רווי-נתונים ורב-רגולציה, ובהתאם אנו עדים לחיבור עמוק בין שתי הדיסציפלינות, מידע עסקי וייעוץ משפטי.
Duns 100 בהשוואה למדריכים משפטיים בינלאומיים
דירוג Dun’s 100, אף שהוא ממוקד בישראל, מהווה חלק ממארג רחב יותר של מדריכי דירוג לעורכי דין בעולם. לפיכך, מעניין להשוות את מאפייניו והשפעתו לאלה של מדריכים בינלאומיים ידועים, כדוגמת Legal 500 (הבריטי), Chambers & Partners (הבריטי) ו-IFLR1000 (אשר כאמור מתמקד בתחום הפיננסים).
שיטת הדירוג: ההבדל הבולט הוא שבמדריכים הבינלאומיים, אין דירוג כולל של הפירמה כולה (אין “משרד מספר 1 בארץ” באופן רשמי), אלא דירוגים מפולחים לפי תחומי עיסוק. למשל, Chambers מדרג משרדים בקטגוריות כמו Banking & Finance, Dispute Resolution וכו’ במדינה מסוימת. כך, משרד יכול להיות “Band 1” בליטיגציה ושום אזכור בתחום אחר, בהתאם להתמחות. לעומת זאת, Dun’s 100 כן יוצר דירוג-על של 20/50/100 המשרדים המובילים (ע״פ מספר עו״ד), נתון שאין לו מקבילה ישירה במדריכים הזרים. לכן Dun’s 100 מספק נקודת ייחוס לגבי “גודל” ו”נוכחות מקומית” שהמדריכים הבינלאומיים אינם מתיימרים לדרג.
בסיס מידע: מדריכים כמו Legal 500 ו-Chambers מסתמכים בעיקר על מידע עצמי וראיונות: המשרדים מגישים להם טפסי הגשה עם תיאור התיקים והלקוחות, המדריכים מראיינים מספר לקוחות ממליצים ומגבשים דירוג איכותי. Dun’s 100 עושה את זה וגם נשען על נתונים כמותיים וגלויים (כגון מספר עורכי דין, עסקאות מפורסמות וכו’). אפשר לומר שהשקלול ב-Dun’s 100 הוא 60% כמותי, 40% איכותי, בעוד ב-Chambers/Legal 500 הוא כמעט 100% איכותי.
היקף כיסוי: מדריכים בינלאומיים מכסים עשרות רבות של מדינות; ל-Chambers יש מדריכים אזוריים (גלובלי, אירופה, אסיה-פאסיפיק, אמריקה הלטינית) ומדריכים נישתיים (High Net Worth, FinTech וכו’), ול-Legal 500 יש מהדורות בכל אזור בעולם. Dun’s 100 מוגבל לישראל, אם כי כולל כאמור גם פרק של משרדים בינלאומיים עם זיקה לישראל. מבחינת תחומי המשפט, דווקא Dun’s 100 הולך רחב מאוד, אפילו נישות מקומיות כמו דיני מושבים וקיבוצים, דיני ספורט, דיני צבא וביטחון, שמדריכים בינלאומיים לא מדרגים בכלל. זאת מאחר והמדריכים הזרים נוטים להתמקד בתחומים שמעניינים את קהל היעד הגלובלי (מיזוגים, בנקאות, ליטיגציה מסחרית). Dun’s 100, בהיותו שירות לשוק המקומי, מקיף גם קטגוריות כמו “הוצאה לפועל” או “מיסוי מוניציפלי”, שיש להם חשיבות בישראל.
מבנה התוצאה: Legal 500 מדרג משרדים בקבוצות (Tier 1, 2, 3) ללא הבחנה בין משרדים בתוך כל Tier. Chambers מדרג ב-Bands ממוספרים (1 עד 5 בערך) ולעיתים מדרג גם עורכי דין בולטים בנפרד. Dun’s 100 נוקט לעיתים שילוב: בדירוגי הנישה, הוא מציין את המשרדים המובילים (לרוב 5-10 שמות) בקבוצה מובילה, ולעיתים מדורגי המשנה בקבוצות המשך (ללא דיוק פנימי). בדירוג הכללי, כמובן, יש סדר מוחלט 1–100. משמעות הדבר היא ש-Dun’s 100 מספק גם דירוג יחסי מדויק (לדוגמה: משרד א’ מקום 10, משרד ב’ מקום 15), וגם זיהוי קבוצות איכות בענפים ספציפיים. לעומת זאת, Chambers לא תאמר למשל “משרד X הוא במקום השלישי בארץ”, אלא “Band 1 (או 2 וכו’)” שהוא מושג רחב יותר.
אמינות וצפי השוק: כל המדריכים טוענים לאובייקטיביות, אך ישנן כמובן ביקורות. Dun’s 100 ו-BDI הואשמו לעיתים (בעבר הרחוק) כי משרדים יכולים להשפיע על הופעתם בדירוג באמצעות קשרים או פרסום, אך כיום מקובל ששניהם שומרים על הפרדה בין המחקר לבין המחלקה המסחרית, והדירוג נתפס אמין. המדריכים הבינלאומיים, מכיוון שהם גלובליים, נחשבים גם הם בלתי תלויים; אולם לעיתים הם מואשמים בנטייה לשמרנות, כלומר, לוקח זמן עד שמשרד חדש מקבל הכרה, בשל הסתמכות על מוניטין עבר. Dun’s 100, עקב הדגש המספרי, יכניס מייד כל משרד שצמח לגודל משמעותי או צבר נתח שוק, גם אם המוניטין “הותיק” שלו עוד לא התבסס, ובכך הוא רגיש יותר לתנודות השוק משנה לשנה.
השפעה על הלקוחות: מעניין לציין כי קהלי היעד של המדריכים מעט שונים. מדריכים כמו Chambers מכוונים בעיקר ללקוחות זרים המחפשים יועץ במדינה אחרת (למשל חברה אמריקאית שמחפשת עורך דין בישראל, תעיין ב-Chambers Global לראות מי Band 1 בישראל). Dun’s 100 מופנה יותר לשוק המקומי, מנהלים ישראלים, יועצים פנימיים, ומידה מסוימת של תקשורת כלכלית. עם זאת, כיום העולם קטן: גם לקוחות זרים שוקלים את מיקום המשרד ב-Dun’s 100 כמדד למעמדו המקומי, ומנגד לקוחות ישראלים נעזרים גם ב-Legal 500 וב-Chambers כדי להעריך יכולות בינלאומיות.
Dun’s 100 משתלב במערך הדירוגים העולמי אך שומר על זהות ייחודית: הוא ממזג אלמנטים כמותיים ואיכותניים, מתמקד בישראל לעומק לרוחב, ומהווה מעין “חותמת ישראלית” לצד החותמות הגלובליות. משרדי עו״ד בישראל מטפחים אפוא את נוכחותם בשני המסלולים, המקומי (Dun’s 100, BDI) והבינלאומי (Chambers, Legal 500 וכו’), מתוך הבנה שכל מדריך משרת מטרות שיווקיות וקהל אחר.
תחומי פעילות נוספים של D&B בהקשר המשפטי
ל-Dun & Bradstreet ישנם ממשקים עם העולם המשפטי מעבר לדירוג משרדי עורכי דין. למעשה, רבים ממוצרי ושירותי החברה משרתים צרכים משפטיים שונים, או קשורים לתחומים שבהם המשפט והעסקים נפגשים. נסקור כמה תחומים נבחרים שבהם D&B פעילה ואשר בעלי זיקה לענף המשפט:
- דירוג חברות ביטוח ובנקים: D&B ישראל מפרסמת מדי שנה דירוגים של הגופים הפיננסיים הגדולים, בנקים, קבוצות ביטוח, סוכנויות ביטוח, בתי השקעות ועוד. דירוגים אלה, הנסמכים על פרמטרים פיננסיים (כגון סך נכסים, פרמיות, רווחים), מספקים כלי מדידה חשוב בשוק ההון. עבור עורכי דין בתחום הביטוח והבנקאות, נתוני הדירוג של D&B משמשים כרקע אנליטי בעבודה: למשל, עורך דין המייצג לקוח בתביעה נגד חברת ביטוח עשוי לציין את נתח השוק או הדירוג הפיננסי של אותה חברה כפי שפורסם ע״י D&B כדי למסגר את גודלה ועוצמתה. במיזוגים בתחום הפיננסי, דוחות הדירוג משולבים בניתוחי ההגבלים העסקיים, שכן הם מעידים על מצב התחרות (למשל, מיזוג שתי חברות ביטוח שמדורגות Top-5 יקבל התייחסות שונה ממיזוג שחקנים קטנים יותר). במקביל, פרסום הדירוגים יוצר “תחרות מצטברת” בין מוסדות פיננסיים להיות בראש, מה שיכול להשפיע על אסטרטגיות, כגון רצון בנקים להגדיל נכסים כדי לטפס למקום גבוה יותר בדירוג בשנה הבאה.
- ביקורת פנימית ובקרת סיכונים: D&B גם מדרגת חברות ייעוץ וביקורת, כפי שצוין, בכללן משרדי רו״ח (ראיית חשבון). הדירוג מתחשב במספר רואי החשבון, מספר לקוחות מפוקחים (כולל חברות ציבוריות) ועוד. תחום הביקורת הפנימית (Internal Audit) והביקורת החקירתית זוכה להתייחסות, D&B אף מדרגת משרדים מובילים בייעוץ בתחום זה. עורכי דין המתמחים בביקורת פנימית ותאגידית (למשל ייעוץ לדירקטוריונים וועדות ביקורת) משתמשים לא פעם בממצאי הדירוג להתרשמות מאיכות וקנה המידה של פירמות ביקורת שונות. בנוסף, D&B מספקת בעצמה שירותי בדיקת רקע על עובדים ומועמדים רגישים, המשמשים ככלי עזר למשרדי עורכי דין בבדיקות נאותות (דוגמת חקירות קדם-עסקה על בעלי תפקידים בכירים שחברה מתעתדת למנות).
- הגנת סייבר ונתוני סיכון טכנולוגי: D&B בשנים האחרונות זיהתה את תחום הסייבר כאיום עסקי הולך וגובר. היא פיתחה מדדים לדירוג רמת הסיכון הסייברי של חברות (Cyber Risk Score), המשקללים נתונים על אירועי אבטחת מידע ידועים, סקטור הפעילות של החברה, ועמידתה בתקני אבטחה. מידע זה חשוב משפטית בכמה אופנים: ראשית, פוליסות סייבר וביטוחי סייבר, חברות ביטוח מתמחרות פרמיות בין היתר לפי ציוני סיכון כמו אלו של D&B. שנית, ציות לתקנות הגנת מידע, יועצי פרטיות ועו״ד שמירת מידע משתמשים במדדים כדי לזהות חולשות פוטנציאליות בשרשרת הספקה. בהקשר הישראלי, Dun’s 100 אף כוללת קטגוריה ייעודית לדירוג משרדי עורכי דין מובילים בתחום הגנת הסייבר, מה שמעיד על ההכרה בתחום כשדה מקצועי. כך D&B תורמת הן ישירות (בדירוג המשרדים בסייבר) והן עקיפין (בנתוני סיכון סייבר לעסקים) לקידום ניהול סיכוני סייבר, נושא שנמצא על שולחנם של עורכי דין תאגידיים ומנהלי אבטחת מידע כאחד.
- פינטק (FinTech) ותשלומים: D&B נמצאת בחזית איסוף וניתוח נתונים על מגזר הפינטק, חברות טכנולוגיה פיננסית, שהנו עתיר רגולציה. בישראל ובעולם, חברות פינטק מחויבות לסטנדרטים רגולטוריים (רישיון מטעם הרשויות, נהלי מניעת הונאות וכו’). D&B מציעה למוסדות פיננסיים מסורתיים (בנקים) כלים להערכת סיכון של שיתופי פעולה עם חברות פינטק, לרבות בדיקת כושר העמידה הפיננסי שלהן וקיומן של ביקורות רגולטוריות בעבר. עורכי דין המלווים בנקים בעסקאות עם סטארט-אפים של תשלומים או הלוואות, עשויים לפנות לדו״חות D&B על אותן סטארט-אפים כדי להתרשם מיציבותן. גם כשפינטק מבקשות רישיונות, למשל רישיון נותן אשראי או רישיון שירותי מטבע, הן לעיתים מציגות נתוני D&B על עצמן כראיה לאמינות (כגון דירוג אשראי גבוה או העדר דגלים אדומים בדו״ח). בכך D&B ממלאת תפקיד תומך בעקיפין בתהליכי הרגולציה הפיננסית החדשה.
- ניהול תביעות ותאימות משפטית: חברות גדולות נעזרות ב-D&B לא רק לפני התקשרות עסקית אלא גם לאחר שצצה בעיה. למשל, חברה שמוגשת נגדה תביעה על ידי ספק, עשויה להשתמש במידע של D&B על אותו ספק להערכת כדאיות הסדר או השלכות משפטיות (נניח, אם הנתונים מראים שהספק עצמו בקשיים פיננסיים, הנתון עשוי להשפיע על אסטרטגיית ההתדיינות). כמו כן, D&B החלה מציעה שירותים אנליטיים למחלקות משפטיות פנים-ארגוניות (in-house legal): כלים שמנתחים את סיכון הפורטפוליו המשפטי של חברה (כמה תביעות יש, מה שווי החשיפות) בהצלבה עם נתוני השוואה ענפיים. שירותים כאלה דורשים שיתוף בין D&B (כספקית נתונים ותשתית BI) לבין יועציה המשפטיים של החברה.
- ציות בתחום הגנת המידע (Data Compliance): תקנות פרטיות, כגון GDPR באירופה או חקיקה דומה בעולם, יוצרות צורך לעקוב אחר תנועת מידע ועמידה בהתחייבויות חוזיות לגבי נתונים. D&B, כחברה שמנהלת מאגרי מידע עצומים, פיתחה מומחיות גם בניהול Data Compliance פנימי. היא מפרסמת דוחות אחריות תאגידית שבהם היא מתארת את מערך הציות והמשפטנים הפנימי שלה. עבור משרדי עורכי דין, שיתוף הפעולה עם D&B כאן הוא למידה הדדית: D&B משתפת תובנות על יישום מעשי של פרטיות-מאופרציה בקנה מידה גדול, ועורכי הדין מסייעים בגיבוש מתודולוגיות משפטיות. כך נוצר מעגל של Best Practices בתחום שנמצא בצמיחה, בו D&B אינה רק ספקית נתונים אלא גם Case Study בהצלחה של תוכנית ציות גלובלית (כולל צוות משפטי פנימי המתמחה ברגולציית מידע).
ניתן לראות שבכל נקודת ממשק בין עסקים למשפטים, יש תפקיד אפשרי לנתוני D&B, בין אם בהערכת סיכונים מראש, בתמיכה בהחלטה משפטית, או במדידה ואימות לאחר מעשה. המוניטין של D&B כמקור מידע נייטרלי מסייע לה להפוך לחלק מארגז הכלים של עורכי הדין במגוון דיסציפלינות.
תהליכי כניסה לדירוג Dun’s 100, מדריך למשרדי עורכי דין
אחד הנושאים המעסיקים משרדי עורכי דין רבים הוא: כיצד ניתן להיכנס לדירוג Dun’s 100 (או לשפר את המיקום בו). בניגוד למדריכים בינלאומיים מסוימים שבהם ההשתתפות היא אוטומטית או מתבססת על מוניטין גלובלי, בדירוג הישראלי המקומי התהליך מובנה למדי, וכולל מספר שלבים רשמיים ובלתי-רשמיים. להלן הסבר על תהליך הכניסה לדירוג, תנאי הסף, טיפים וטעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן:
- הגשת מועמדות באמצעות טפסים (Submission): מדי שנה, זמן מה לאחר תחילת השנה הקלנדרית, D&B מפיצה שאלונים ייעודיים למשרדי עורכי דין לרגל הדירוג הבא. השאלונים מפורסמים גם באתר Dun’s 100 במדור “טפסים”, וממוקדים לפי תחומי התמחות. כלומר, קיים טופס נפרד לכל קטגוריית דירוג (למשל “שאלון דירוג תחום דיני עבודה”, “שאלון תחום מיזוגים ורכישות” וכו’). משרד המבקש להיכלל בדירוג צריך למלא את הטפסים הרלוונטיים עבור התחומים שבהם הוא פעיל. הטפסים דורשים פירוט רב: החל ממספר עורכי הדין (נכון לסוף השנה הקודמת), דרך חמישה-שישה תיקים משמעותיים שטופלו בשנה החולפת בתחום הנתון, רשימת הלקוחות המרכזיים בתחום, ועד ציוני דרך מיוחדים (פרסומים, הרצאות, פסקי דין תקדימיים בהשתתפות המשרד). חשוב להדגיש: על מנת להתברג בדירוג הכללי (Top-100), די במילוי טופס נתונים כללי (בעיקר מס׳ עורכי דין, מחלקות וכו’); אך ללא מילוי טפסי התחומים, המשרד לא יופיע בדירוגי הנישה, מה שמגביל את הנראות שלו.
- עמידה בתנאי סף: D&B, כאמור, מציבה תנאי מינימום לכמה מהדירוגים. תנאי הסף החשוב ביותר לדירוג הכללי הוא מספר מינימלי של עורכי דין. בעוד כל משרד יכול לנסות את מזלו, בפועל מספר עורכי הדין המדורג במקום ה-100 ברשימה הוא הסף, בשנים האחרונות נע סביב 20–25 עורכי דין. לכן, משרד קטן מאוד (נניח 5–10 עורכי דין) קרוב לוודאי לא ייכנס ל-Top-100; אולם ייתכן שיוזמן להיכנס לדירוגי נישה אם הוא מפגין מומחיות גבוהה. בנוסף, התנאי של לפחות 5 תחומי פעילות לטופ-25 שהוזכר קודם לכן משמעו שמשרדים בוטיקיים גם אם גדלו ל-50+ עורכי דין עדיין לא יוכלו להיכנס לטופ-25 אם לא התרחבו לתחומים נוספים. תנאי סף נוספים יכולים להיות ייעודיים לתחומים, למשל בדירוג חברות נדל״ן, נדרשה מחזור מינימלי; בהקבלה, ייתכן שבדירוג עורכי דין בתחום עסקאות בינלאומיות D&B תבדוק שלמשרד יש מספר מסוים של עסקאות חוצות גבול כדי להצדיק הכללה. לכן, לפני הגשה, כדאי למשרד לוודא שהוא עומד בקריטריונים הבסיסיים כפי שפורסמו (D&B נוהגת לכלול בהנחיות הטופס כל מידע כזה).
- טיימינג והקפדה על לוחות זמנים: מועד ההגשה קריטי. D&B בדרך כלל נותנת דדליין אחד כולל או דדליין נפרד לכל תחום, להגשת השאלונים, לרוב בין אמצע לסוף השנה (כדי שלחוקרים יהיה זמן לנתח ולדרג לקראת תחילת השנה העוקבת). משרד שמפספס את המועד עלול למצוא עצמו מחוץ לדירוג באותה שנה, גם אם היה זכאי אובייקטיבית. טיפ: יש למנות אחראי דירוגים במשרד שעוקב אחר הודעות D&B ומוודא הגשה לפני הדדליין. חלק מהמשרדים אף מתחילים להכין את החומרים חודשים מראש, במיוחד משרדים גדולים שצריכים לרכז מידע מהרבה מחלקות.
- דיוק ושקיפות במידע הניתן: אחת הטעויות הנפוצות היא הגזמה או ניסוח שיווקי יתר על המידה של ההישגים. יש להבין שהחוקרים של D&B הם כלכלנים ומומחי מידע, לא פרסומאים, והם יבדקו את הנתונים לעומק. למשל, אם משרד מציג עצמו כ“המוביל בתחום הליטיגציה” אך לא מצרף דוגמאות ממשיות לתיקים גדולים, או מפריז בתיאור חלקו בהצלחה של עסקה, הדבר עלול להתגלה ולפגוע באמינות המשרד בעיני מדרגי D&B. לכן מומלץ לספק מידע אמיתי, מאומת וניתן להוכחה. עדיף לציין 3 הישגים מוצקים עם מספרים ופרטים, מאשר 10 הצהרות כלליות. כמו כן, מומלץ להימנע מסתירה: כל מידע כמותי צריך להתיישב עם דיווחים אחרים (למשל, אם באתר המשרד נטען שיש 30 עורכי דין ובטופס מדווח 50, הדבר יעלה סימני שאלה).
- הדגשת נקודות חוזק ייחודיות: בטופס יש מקום לטקסט חופשי (“מדוע לדעתכם מגיע למשרד דירוג גבוה בתחום?”). כאן יש הזדמנות למכור את הסיפור הייחודי של הפירמה: האם יש לכם מומחה נדיר (למשל עו”ד שהוא גם מהנדס גרעין בתחום אנרגיה)? האם טיפלתם בתיק תקדימי השנה? זה המקום להבליט. טיפ מועיל הוא להשתמש בשפה מקצועית ומדויקת, שכן החוקרים מעריכים זאת, למשל, במקום “אנו משרד מספר 1 בדיני עבודה”, לציין: “המשרד ייצג בהצלחה את חברת X בערעור תקדימי בבית הדין הארצי לעבודה, שקבע הלכה חדשה בשאלת זכויות עובדים בהייטק”. הישג קונקרטי כזה מרשים יותר מהסופרלטיב הכללי.
- מעקב ויצירת קשר עם הצוות: לאחר ההגשה, ייתכן שצוות D&B יפנה בשאלות הבהרה או יבקש לערוך ראיון. חשוב להתייחס ברצינות ובמהירות לפניות כאלו, מענה מפורט וסובלני יתרום. לעיתים מזמנת D&B בכירים מהמשרד לפגישה או שיחת טלפון כדי לדון בפעילות המשרד. זהו למעשה ראיון מחקרי בדומה למדריכים הבינ”ל, וצריך להתכונן אליו: לסקור את עיקרי ההישגים, להיות מסוגלים לענות על שאלות עומק (למשל: “כמה אחוז מפעילות המשרד הוא בליטיגציה בינלאומית?”). מי שנשלח מטעם המשרד, רצוי שיהיה שותף בכיר שמכיר היטב את הפעילות בתחום הנדון, ויודע גם להעביר את המסרים החשובים בצורה טובה.
- טעויות נפוצות שיש להימנע מהן:
- אי-התאמה בין תחומי ההתמחות המוצהרים לבין הצוות בפועל: למשל, משרד מציין שעוסק בדיני הגבלים עסקיים אך אין לו אף עו”ד שזה תחום עיקרי עבורו. D&B שמה לב לחוסר הלימה כזה, מה שעלול לגרום להתעלמות מהתחום בהגשה של המשרד.
- התעלמות מהנחיות פורמליות: אם D&B מבקשת טבלה במסוים (נניח, פירוט 10 הלקוחות הגדולים בתחום והרכב ההכנסות מהם באחוזים), יש לספקה. הגשה חסרה במידע מתבקש עלולה להוביל להערכה חסרה.
- אי-עדכון על שינויים ארגוניים משמעותיים: קרה שמשרד עבר מיזוג בחודש ינואר, אך הותיר בדו”ח ההגשה נתונים נפרדים לכל אחד מחלקיו הישנים. יש ליידע את D&B על מיזוג/פיצול, אחרת היא תדרג אולי את שני הישויות בנפרד נמוך במקום לדרג אחת מאוחדת גבוה, מצב לא רצוי.
- הגשת שמות ממליצים לא מתאימים: D&B מבקשת לעיתים רשימת לקוחות עימם ניתן לדבר. אין טעם לכלול ממליץ שלא באמת מעורה בעבודה איתכם. עדיף 3 ממליצים “חזקים” (מנהלים משפטיים בחברות מובילות) שמוכנים להעיד, מאשר 10 שמות בכירים אך מרוחקים שלא יוכלו לתרום מידע ממשי בראיון.
- טיפים לשיפור לאורך זמן: כניסה לדירוג לא תמיד תצליח מהניסיון הראשון. מומלץ לראות בהגשה תהליך שנתי ומתמשך. גם אם בשנה א’ המשרד לא דורג, יתכן שבשנה ב’, לאחר חידוד ההגשה והצגת גידול או הישגים, הוא ייכנס. חשוב גם לנתח את תוצאות הדירוג: אם המתחרים קיבלו הכרה ואתם לא, נסו להבין מדוע. אולי להם היה תיק דגל ואתם לא, אז בשנה הבאה השקיעו בשיווק תיקי הדגל שלכם. או שאולי תחום מסוים אצלכם לא סוקר, אז שקלו לצרף לשורותיכם מומחה בתחום כדי לעבות את הפירמה בממד זה.
- שמירה על אתיקה בתהליך: על אף הרצון להתברג, חשוב לא לנסות להשפיע בצורה לא ראויה. למשל, היו מקרים נדירים בשוק הגלובלי שלוחצים (או מציעים תמריצים) לדרגים, הדבר פסול ויגרום לנזק תדמיתי. יש להתנהל מול D&B בשקיפות ומקצועיות. אם המשרד השתמש בשירותי ייעוץ חיצוני להכנת ההגשה (ישנן חברות ייעוץ המתמחות בהגשות למדריכים, כגון מחלקות ייעוד שיווקי), חשוב שעדיין התוכן יהיה מהימן ובקול הייחודי של המשרד.
הכניסה לדירוג דורשת שילוב של מצוינות אמתית בעבודה המשפטית לצד מאמץ בהצגה נכונה שלה. עבור משרד שעומד בתנאים ורוצה לעלות על הרדאר של Dun’s 100, מילת המפתח היא עקביות: להגיש כל שנה, גם אם לא דורגו, כי ההצטברות עשויה להשתלם. החוקרים שמים לב למשרדים שחוזרים ומנסים, ובמוקדם או במאוחר, אם המשרד צובר נפח ונוכחות, הוא יקבל את ההכרה.
Dun’s 100 בעידן הבינה המלאכותית והדיגיטציה המשפטית
ענף עריכת הדין, כמו רבים אחרים, מצוי בעיצומה של מהפכת בינה מלאכותית (AI) ודיגיטציה. בהקשר זה, מעניין לבחון כיצד מדרג Dun’s 100, כתופעה וכמוצר מידע, מתפתח ומשתלב בעידן הטכנולוגי הנוכחי ומה צופן העתיד:
- ניתוח נתוני דירוג באמצעים אוטומטיים: עד לאחרונה, תהליך איסוף וניתוח המידע לדירוג היה ידני ברובו, שיחות טלפון, קריאת תיקים, הזנת נתונים למערכת. כיום, D&B בוחנת שילוב כלי AI לניתוח טקסט אשר יוכלו לסרוק באופן אוטומטי מקורות מידע חיצוניים על המשרדים. למשל, מערכות NLP (עיבוד שפה טבעית) עשויות לשמש לסריקת פסקי דין והחלטות כדי לאתר אזכורים של משרדים וזכיות משמעותיות (לדוגמה, אם משרד X מוזכר כבא-כוח הזוכה בהרבה פסיקות, המערכת תתריע על כך לצוות הדירוג). בכך, חלק מהעבודה הסיזיפית של איסוף “הוכחות איכות” יכול להיות מואץ. D&B העולמית כבר מפעילה מערכות AI לסינון מידע אדverse (שלילי) על חברות, וניתן להתאים זאת לסריקת מידע על משרדי עורכי דין: למשל, איתור אוטומטי של דיווחים עיתונאיים על המשרד (זכיות בפרסים, מעורבות בפרשיות) והזנתם כשכבת מידע נוספת.
- מערכות דירוג חכמות ודינמיות: אפשרות עתידית היא שמעבר לדירוג השנתי הסטטי, יונגש לוח מחוונים דינמי שבו נתוני המשרדים יתעדכנו כמעט בזמן אמת. אם, למשל, משרד מודיע היום על צירוף 10 עורכי דין חדשים, הנתון יכול להתעדכן במאגר D&B ולהשפיע על דירוג “חי”. כמובן, ההכרזה הרשמית תישאר שנתית, אך יתכן ולקוחות (במיוחד ארגונים גדולים) יקבלו גישה למידע עדכני שוטף על משרדים. הדבר מצריך שימוש בבינה מלאכותית כדי לנרמל ולבדוק כל מידע חדש לפני שיחשב כחלק מהדירוג.
- AI ורגולציה בתחום הדירוג: בהמשך לעיל, אם מערכות AI ייטלו חלק בהחלטה מי מדורג היכן, עולה שאלה רגולטורית/אתית: כיצד לוודא שהאלגוריתם הוגן, שקוף ולא מפלה? ייתכן שבעתיד יהיה צורך בביקורת אלגוריתמית על כלי הדירוג. עורכי דין ומומחי אתיקה יצטרכו לוודא שהמודלים שמפעילה D&B אינם מוטים (למשל, שלא יעניקו יתרון בלתי הוגן למשרדים שמגישים טקסט “מושך יותר” כי ה-AI אוהב מילים מסוימות). D&B עשויה לפרסם מעין קוד אתי לשימוש ב-AI במחקר דירוג, כדי לשמר את אמון הציבור.
- איחוד מידע ממקורות חיצוניים: הבינה המלאכותית תאפשר ל-D&B לשלב מקורות שבעבר לא נוצלו. למשל, לכרות נתונים מרשתות חברתיות מקצועיות (LinkedIn) לגבי תנועות של עורכי דין בין משרדים, דבר המעיד על דינמיקת שוק. או לנתח ביקורות לקוחות באינטרנט (אמנם לרוב לקוחות תאגידיים לא משאירים “ביקורת גוגל” למשרד עורכי דין, אך ישנם פורומים מקצועיים). כל אלה יכולים, תיאורטית, להזין בצורה מושכלת את תמונת המוניטין, בתנאי שהדבר יעשה בזהירות.
- חתימות דיגיטליות ואימות מידע: בעולם שבו מסמכים ונתונים דיגיטליים ניתנים לשינוי, עולה החשיבות של אימות קרדיביליות. D&B עשויה לדרוש שהגשות של משרדים יאומתו ע״י חתימה דיגיטלית של נציג מורשה, כדי למנוע מצב של הגשות פיקטיביות או מידע מנופח. חתימה דיגיטלית כאן פירושה שפרטי הקובץ שהוגש מוטמעים ואי אפשר לשנותם בלי שיתגלה. כמו כן, D&B יכולה להשתמש בטכנולוגיות בלוקצ’יין כדי לשמור תיעוד בלתי-ניתן לשינוי של הנתונים שהוגשו והעיבוד שלהם, כך שאם חלילה משרד מתלונן על תוצאה, ניתן יהיה להראות שקיפות של תהליך העיבוד הטכני. מהלכים כאלה מצויים בחיתוליהם אך ארגונים שונים (כולל בתחומי תחרות ומשפט) כבר חוקרים אותם.
- האינטגרציה עם יוזמות משפטיות דיגיטליות, “jus-tice”: הביטוי “jus-tice” עשוי לרמוז על פלטפורמה או דומיין משולב טכנולוגיה ומשפט. ייתכן ומדובר בשם קוד לפלטפורמה ישראלית שנועדה לקשר בין מידע משפטי לדאטה, אולי פרויקט במערכת בתי המשפט או בלשכת עורכי הדין. אם כך, אפשר ש-D&B ושירותי Dun’s 100 ישתלבו במיזמים כאלו. למשל, דמיינו פורטל ממלכתי בשם Justice שבו משתמש יכול לחפש מידע על עורכי דין, ניתן יהיה לכלול שם גם את דירוגי Dun’s 100 כפרמטר, ממש כפי שמציגים פרופיל עו”ד עם היסטוריית תיקיו. הדבר יחזק את נראות הדירוג בקרב ציבור הרחב, ולא רק אצל אליטה עסקית.
- למידת מכונה לחיזוי מגמות בדירוג: עם מספיק דאטה היסטורי (ודאי מעל 20 שנה של דירוגים), ניתן לאמן מודלים לחיזוי, אילו משרדים צפויים לעלות בדירוג ואילו לרדת, בהינתן משתנים מסוימים (קצב צמיחת עורכי דין, מצב המשק, וכו’). תחזיות כאלה (אף אם לא יפורסמו רשמית) יכולות לסייע ל-D&B עצמה בתכנון, למשל לזהות מראש “כוכבים עולים” כדי להעמיק בהם את המחקר. מבחינה מסחרית, D&B אולי אף תוכל להציע ללקוחותיה (המשרדים עצמם) ניתוח חזוי: היכן אתם צפויים להיות בעוד 5 שנים בדירוג אם תמשיכו במגמתכם, ומה ניתן לשנות כדי לשפר. זהו שירות ייעוץ חדשני שמשלב דאטה, AI וייעוץ ניהולי, ויתכן שחברות דירוג בעתיד ייכנסו לנישה הזו.
- שימור ההון האנושי: לצד הטכנולוגיה, חשוב לזכור שבסופו של יום, איכות דירוג משפטי טמונה ביכולת להעריך ניואנסים אנושיים, מורכבות תיק, כישוריו של עו”ד באולם, יחס לקוח. AI יכול לעזור בניפוי ואיסוף מידע, אך לא סביר שיחליף לחלוטין את שיקול הדעת האנושי בדירוג Dun’s 100. סביר שהמודל יהיה של “בינה משולבת”: המערכת תפיק תובנות, אך צוות הדירוג האנושי יקבל החלטות סופיות, במיוחד במקרים גבוליים או כשנדרש ניתוח איכותני עמוק.
לסיכום חלק זה, Dun’s 100 מתעדכן בעידן ה-AI באופן שקט אך מורגש: כלי עזר חכמים נכנסים אל מאחורי הקלעים, משפרים יעילות ודיוק. בטווח הארוך, ייתכן שנראה שינוי באופן הצגת הדירוגים, אולי ממשק אינטראקטיבי במקום PDF סטטי, או עדכונים תכופים יותר, אך מה שיישאר הוא המטרה המרכזית: דירוג אמין, רב-ממדי, שמדרבן את השוק למצוינות. המפתח יהיה לאמץ את הטכנולוגיה תוך שמירה על אמון הקהל, שכן יוקרת Dun’s 100 תלויה במידת מהימנותו, ולא משנה אם מחושב ביד או על-ידי מחשב.
דירוגים משפטיים ופתרונות ליישוב סכסוכים מקוונים (ODR)
בעידן הדיגיטלי, לא רק הדירוגים משתנים, גם דרכי מתן השירות המשפטי מתפתחות. אחד התחומים הצומחים הוא Online Dispute Resolution (ODR), פלטפורמות מקוונות ליישוב סכסוכים, המאפשרות לצדדים לקיים גישורים, בוררויות ואף הליכים מעין-שיפוטיים מרחוק, באמצעות טכנולוגיה. סביבת ODR מעוררת שאלות לגבי תפקידם של דירוגים משפטיים כגון Dun’s 100: האם וכיצד דירוגי המשרדים יכולים לתמוך או לעודד את המעבר לפתרונות סכסוכים דיגיטליים?
עידוד חדשנות ושירותיות: דירוגי איכות משפטית שימשו היסטורית כזרז להתמקצעות ולהתייעלות. כיום, לקוחות עסקיים מעריכים לא רק את הידע המשפטי הטהור, אלא גם יעילות וגמישות בשירות, כולל נכונות להשתמש בכלים טכנולוגיים לחיסכון בזמן ובהוצאות. משרד מדורג, הרוצה לבדל עצמו, עשוי להשקיע בהקמת מחלקת ODR או בשילוב מערכות טכניות לשירותי בוררות מקוונת. אם Dun’s 100 יכיר בפרקטיקות כאלה כחלק מההערכה שלו (למשל, יצוין בנימוקי הדירוג שמשרד מסוים “חלוץ בפתרונות ODR” או “מפעיל פלטפורמת גישור אונליין עבור לקוחותיו”), הרי שזה ייתן תמריץ לענף לאמץ ODR. פתרונות סכסוכים אלטרנטיביים לעיתים סובלים מתמריץ נמוך מצד עורכי דין (שמא יקטינו את שעות העבודה), אך ההכרה בהם כדגל מקצועי יכולה לעודד אחרת, מי שמדורג גבוה בשל חדשנותו, ימשוך לקוחות ותגמול כספי באופן עקיף.
דירוג תחומי ODR ויישוב סכסוכים: ייתכן שבעתיד נראה קטגוריית דירוג חדשה במדריכי דירוג: משרדים מובילים ביישוב סכסוכים מקוון. קטגוריה כזו יכולה לכלול לא רק משרדי עורכי דין אלא אולי גם פלטפורמות טכנולוגיה משפטית (Legal Tech) אם D&B תרחיב את יריעתה. לדוגמה, חברה שמספקת שירות ODR לבתי משפט עשויה להיכלל בדירוג Dun’s 100 בקטגוריה של טכנולוגיות משפטיות, בדומה לדירוג Dun’s 100 Medical החדש (שמדרג רופאים מומחים). הדבר יקשר בין חדשנות לטכנולוגיה להכרה מקצועית.
ביקורת שיפוטית ואמון הציבור: מעבר לכך, עליית ה-ODR מעלה דיון על הפיקוח והבקרה על פתרונות פרטיים ליישוב סכסוכים. אם סכסוכים רבים יעברו לערוץ פרטי-מקוון (מחוץ לאולמות בתי המשפט), מתעוררת השאלה: האם יש מספיק ביקורת שיפוטית והגנות על זכויות הצדדים? פה נכנסת חשיבותם של מדדים עצמאיים כמו דירוגי משרדים: לקוח הבוחר מגשר או בורר מקוון, שאינו כפוף בהכרח לכללי בתי המשפט, ירצה לדעת שהוא בכל זאת בוחר גורם בעל מוניטין, אתיקה ומקצועיות מוכחת. כך, אם Dun’s 100 ידרג או יציין מצטיינים ב-ODR, זה עשוי לשמש תו איכות בעיני הציבור ולפצות במידת מה על היעדר חשיפה ציבורית של ההליך (בניגוד לדיון בבית משפט שהוא פומבי). במילים אחרות, דירוגים יכולים לתת לצרכני שירותי ODR נקודת ייחוס: “בורר X מארגון Y הוא בעל מוניטין, הארגון מדורג בדאנ’ס 100”.
השפעה על שכר הטרחה ועלויות ללקוח: ODR מבטיח לעיתים חיסכון בזמן ועלות. דירוגי משרדים, מצידם, עלולים להיראות כמקדשים יוקרה וגודל, מה שעלול להתפרש (שלא בצדק) כמי שמקדשים גם שכר טרחה גבוה. אך ייתכן ודווקא לקוחות ישאלו: האם משרדים מדורגים מוכנים לאמץ ODR וכך גם להציע עלויות תחרותיות יותר? משרד מדורג גבוה שיצליח לשלב ODR ופתרונות זולים יחסית בסל שירותיו, ייתפס כנותן ערך מוסף. ייתכן שבעתיד, כחלק ממשוב הלקוחות (אם ייאסף), יישאל גם על היבטי יעילות ועלות. כך, דירוגים יכולו ללחוץ בעקיפין על שוק שעו״ד בו לרוב גובים פרמיות גבוהות, להתאים עצמם לעולם יותר יעיל ומוזל.
פורומים ויוזמות: D&B בישראל כבר עוסקת בליצור פורומים של מובילי ענף המשפט. למשל, נערך בשנים האחרונות Dun’s 100 Leaders in Law Forum, פורום של שותפים בכירים ממשרדים מובילים לדיון על אתגרי הענף. נושאים כמו חדשנות, איזון בית-עבודה וטכנולוגיה עולים שם. סביר שבהמשך, ODR והדיגיטציה המשפטית יהיו נושא מרכזי בשולחנות אלה, ו-D&B יכולה כך לקדם שיח ענפי על אימוץ ODR עם תמיכת המדורגים הבולטים. גם לשכת עורכי הדין מעודדת פתרונות כמו גישור (אמנם פחות ODR טכנולוגי, אך עקרונית), וכאשר גורם ניטרלי כמו D&B מצטרף לשיח, הדבר נותן תוקף עסקי: ODR הוא לא רק “רעיון אקדמי”, אלא חלק ממצוינות עסקית שמשרדים מובילים נדרשים לה.
יישוב סכסוכים מקוון במגזר הציבורי: מעניין להזכיר שבישראל מערכת בתי המשפט מקדמת פרויקטי עו״ד ברשת (דיונים מקוונים בתחומים מסוימים כמו תביעות קטנות, למשל). אם וכאשר המגמה תגבר, ייתכן שתהיה הפרטה חלקית של חלק מהסכסוכים אל ספקי צד שלישי (כבר כיום, בוררות חובה בתחומים מסוימים וכדומה). דירוגים משפטיים עשויים בעתיד לכלול גם גופים מעין-שיפוטיים: למשל, מרכז גישור פרטי גדול או חברת טכנולוגיה שמפעילה ODR עבור הממשלה, יכולים להופיע בצורות מסוימות של מדריכים. למרות שזו ספקולציה, היא לא רחוקה מכך ש-D&B מדרגת גם חברות שירותים אחרות. מבחינת עורכי הדין, פירוש הדבר שקריירות חדשות (מגשר מקוון, בורר בפלטפורמה) יקבלו לגיטימציה ומוניטין באמצעות דירוגים, ולא רק דרך מינוי שיפוטי או ותק בלשכה.
לסיכום, ניתן לומר שדירוגי המשרדים אינם מנותקים מהמגמות הטכנולוגיות בתחום פתרון הסכסוכים, הם יכולים לתמוך, לכוון ולהעניק לגיטימציה למודלים חדשים כמו ODR. בסופו של דבר, מטרת העל משותפת: מערכת משפט יעילה, נגישה וצודקת יותר. אם שימוש בדיגיטציה משיג זאת, דירוגי האיכות יתאימו את עצמם וישקפו את ההתקדמות, באופן שיעודד עוד חדשנות במעגל חיובי.
חמש עובדות על D&B
להלן חמישה פריטי מידע מעניינים על Dun & Bradstreet, בזיקה כללית לעולם העסקי-משפטי:
1. כתובת המטה (Headquarters): המטה הגלובלי הנוכחי של Dun & Bradstreet שוכן בעיר ג’קסונוויל, במדינת פלורידה, ארה״ב. בעבר שכן המטה בניו יורק ובניו ג’רזי לסירוגין, אך לאחר שינויי בעלות ומבנה ארגוני החברה העתיקה את בסיסה לפלורידה. D&B ישראל מנוהלת ממשרדיה בפארק תעשיות אפק בראש העין, שהיא כתובתה הרשמית של החברה בישראל. כתובת זו ידועה כמרכז של חברות מידע וטכנולוגיה, ודירוג Dun’s 100 מתפרסם רשמית מ”המטה” הזה בישראל.
2. קשרים עיתונאיים והיסטוריית מדיה: לאורך השנים שיתפה D&B פעולה באופן הדוק עם כלי תקשורת. בארה״ב, הנתונים של D&B צוטטו בעיתונים כלכליים חשובים החל מהמאה ה-19. בישראל, מדרג Dun’s 100 מתפרסם במוסף מיוחד בשיתוף אחד העיתונים העסקיים (כגון TheMarker או גלובס) הסוקר את תוצאות הדירוג ואת הראיונות עם מובילי תחום. מעבר לכך, ל-D&B יש ממשקים עם עיתונות חוקרת: לדוגמה, עיתונאים חוקרים משתמשים בדוחות D&B כדי לאמת בעלויות של חברות בפרשות שחיתות. D&B אף החזיקה בעבר בבעלותה (או בשותפות) חברות מידע חדשותי, בארה״ב למשל, חברת Dun’s Review שהוציאה כתב-עת עסקי באמצע המאה ה-20. קשרים אלו מדגישים את התפקידה הכפול של D&B כיצרן מידע וכאוצר מידע עבור עולם המדיה.
3. שירותים לעסקים משפטיים: D&B מציעה מספר שירותים ייעודיים לענף המשפט. אחד מהם הוא משיכת דוחות אשראי ומשילות של ספקים עבור משרדי עורכי דין, משרדים גדולים מבצעים בדיקות ספקים (כגון משרדי תרגום, חקירות, טכנולוגיה) לפני התקשרות, ויכולים להזמין עליהם דו״ח D&B לבדיקת רקע. שירות נוסף הוא API למידע עסקי שאותו משלבים מערכות ניהול התיקים במשרדי עורכי דין גדולים: כך, למשל, בעת פתיחת כרטיס לקוח חדש במערכת המשרד, ה-API של D&B משלים באופן אוטומטי פרטי רקע (כתובת, מספר ח.פ., מספר DUNS, דירוג אשראי) על הלקוח, חוסך זמן ומקטין טעויות הקלדה. D&B גם מספקת הדרכות וובינר לעורכי דין בנושאי איתור מידע עסקי ציבורי, ומארחת כנסים שבהם יועצים משפטיים פנימיים של חברות יכולים ללמוד איך להשתמש טוב יותר במידע סיכוני אשראי וציות (שירות שנמצא בחפיפה בין המחלקה המשפטית למחלקת הכספים בארגונים).
4. ערוצים דיגיטליים ונוכחות מקוונת: D&B נוכחת דיגיטלית בכמה מישורים: האתר הבינלאומי שלה מציע כלי חיפוש Business Directory של למעלה מ-120 מיליון חברות, בו ניתן לבצע חיפוש בסיסי על חברות לפי מדינה ולקבל תקציר מידע. ל-D&B יש גם את פלטפורמת D&B Hoovers, מאגר מידע שיווקי ועסקי גדול, בו משתמשים גורמים לפיתוח עסקי (לרבות משרדי עורכי דין לצרכי זיהוי לקוחות פוטנציאליים). ברשתות החברתיות, D&B פעילה במיוחד ב-LinkedIn, שם היא חולקת תובנות וניתוחי שוק, פרקטי עבור עורכי דין מסחריים העוקבים אחר מגמות. בישראל, למדריך Dun’s 100 יש אתר עצמאי מושקע (גם בעברית וגם באנגלית) עם מנוע חיפוש חברות, מנהלים ומאמרים. בנוסף, D&B מפעילה ערוצי ניוזלטרים ועדכונים שוטפים: מנויי האתר יכולים לקבל עדכונים על שינויים בדירוגים, על כנסים (למשל אירוע ההשקה של Dun’s 100 בכל שנה) ועל פרסומים מיוחדים כמו “מי הם המנהלים הצעירים המבטיחים במשק”. הערוצים הדיגיטליים הללו מוודאים שהמידע של D&B נמצא בהישג ידו של כל מתעניין, מעבר לפרסום השנתי המסורתי.
5. שירותים בתשלום לפרסום ומיתוג: אמנם הדירוג עצמו מוענק כעניין שבמחקר ולא כרוך בתשלום מהמשרדים עבור ההכללה, אך סביבו קיימים שירותי פרסום בתשלום שמציעה D&B. למשל, משרד שדורג יכול לרכוש רישיון שימוש בלוגו “Dun’s 100” לצרכי שיווק שלו, כך רשמית מותר לו לשלב את סמליל Dun’s 100 באתרו ובחומרי הפרסום. בנוסף, D&B מציעה למשרדים חבילות פרסום ויח״צ במסגרת שנהון Dun’s 100: כתבות תוכן ממומנות, דפי פרופיל מורחבים, מודעות ברכה וכדומה שמתפרסמות במהדורה המודפסת או באתר. שירות נוסף הוא אירועי חסות, למשל, להיות ספונסר של מפגש הפורום המשפטי השנתי. ראוי לציין שהפרדה נשמרת: משרד יכול לשלם על מודעת פרופיל, אך זה לא מבטיח לו שום הטיה בדירוג (והעובדה שמשרדים מובילים רבים שלא מפרסמים כלל עדיין מככבים בדירוג, מחזקת את האובייקטיביות). ועדיין, האפשרות לתרגם את ההישג השיווקי לתמורה מוחשית, ע”י רכישת תעודה, גביע (יש משרדים שמציגים תעודות זכייה במסגרת Dun’s 100 בלובי המשרד) או אזכור ממומן, היא חלק ממודל ההכנסות של D&B. בכך, Dun’s 100 מתפקד גם ככלי מוניטיזציה עבור החברה, מעבר למוניטין המחקרי גרידא.
טיפים שיווקיים לעורכי דין
הזכייה או ההופעה בדירוג Dun’s 100 (ובדירוגים משפטיים בכלל) מהווה עבור משרד עורכי דין נכס שיווקי חשוב, אם משתמשים בו נכון. להלן מספר המלצות לניצול מיטבי של ההישג לצורכי מיתוג, שיווק וקידום עסקי, תוך הקפדה על אתיקה מקצועית:
- הודעה רשמית ויחסי ציבור: כאשר מתפרסם הדירוג, כדאי למשרד להכין הודעה לעיתונות או לפחות פוסט תקשורתי ברשתות החברתיות המכריז על ההישג. למשל: “משרדנו דורג השנה כבין המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני לפי Dun’s 100”. יש ניסוחי ברכות מקובלים, אפשר לקחת השראה מהודעות של פירמות אחרות (רבים מעלים זאת לאתר המשרד). רצוי לכלול בהודעה ציטוט של ראש המשרד, שמודה לצוות ומשבח את העבודה המשותפת שהביאה להישג. מהלך כזה מגביר את הנראות, ולקוחות קיימים יתפעלו ויאשרו לעצמם שעשו בחירה נכונה.
- שילוב בדפי המשרד ובחומרים שיווקיים: משרד מדורג רצוי שישלב את סמלילי (Badges) הדירוג באתר הבית שלו. מרבית המדרגים (D&B, Chambers וכו’) מספקים badge גרפי לכל דורג. למשל, גלויה עם הכיתוב “Dun’s 100 2023, Leading Firm”. הטמעת סימן זה בעמוד הבית ובדף “אודות” של המשרד מוסיפה לאמינות בעיני גולשים חדשים. כמו כן, מומלץ לעדכן פרופילים מקצועיים של המשרד (כגון ב-LinkedIn, או במאגרי עורכי דין) באזכור הדירוג. בחומר מודפס, ברושורים, מצגות שיווק, אפשר לשלב שקף או פסקה על ההכרה שקיבל המשרד עם לוגו Dun’s 100.
- SEO (אופטימיזציה למנועי חיפוש): אתר המשרד יכול להפיק תועלת SEO מאזכור הדירוג. חיפוש בגוגל של “משרדי עורכי דין מובילים Dun’s 100” עשוי להוביל לתוצאות המדורגות. אם באתרכם יש חדשות “משרדנו דורג Dun’s 100”, ייתכן ויותר גולשים יגיעו אליכם. כדאי גם לייצר תוכן סביב ההישג, למשל, מאמר קצר בבלוג המשרד: “מה המשמעות של דירוג Dun’s 100 בתחום התמחותנו”, זה מצד אחד מפגין מומחיות ומצד שני מנצל את מילת המפתח הפופולרית Dun’s 100.
- פניה ישירה ללקוחות קיימים וחדשים: אל תתביישו ליידע לקוחות באופן אישי על הדירוג. למשל, במסגרת ניוזלטר רבעוני ללקוחות המשרד, הקדישו פסקה: “אנו גאים לשתף שמדורגנו השנה במקום X בתחום Y במדריך Dun’s 100”. לקוחות אוהבים לדעת שהיועץ שלהם מוכר כאיכותי, זה נותן תוקף להמלצותיהם בתוך הארגון שלהם. גם בפגישות עם לקוחות פוטנציאליים ניתן אזכור אגבי: “כפי שאולי ראית, דורגנו זה עתה בין חמשת משרדי הצמרת בתחום הנדל”ן…”. חשוב לא להפוך זאת ליהירות, אלא כאינדיקציה אובייקטיבית לערך שהמשרד מציע.
- הצגת תעודות והוקרה פיזית: רבים מהמשרדים במסגרת Dun’s 100 מקבלים תעודה ממוסגרת או שלט הוקרה. הצבתם במקום בולט במשרד (למשל בחדר קבלה או במסדרון השותפים) היא אסטרטגיה שיווקית פסיבית אך עוצמתית. היא משדרת למסייר במשרד: “אנחנו מצטיינים”. כמו כן, בעת ראיונות עבודה עם מועמדים, דור המדורג גבוה מושך כישרונות. כנ”ל לגבי משקיעים ולקוחות. יש להקפיד כמובן לרענן תעודות לפי השנה, להשאיר קיר עם תעודות מלפני עשור פחות מרשים מאשר להציג את השנה הנוכחית.
- מדיה חברתית ואינגייג’מנט: פרסום הישג במדיה חברתית (LinkedIn, פייסבוק) צריך להיות ויזואלי כדי לבלוט. ניתן להשתמש בתמונת לוגו Dun’s 100 או גרף (למשל, אם דורגתם #1 בתחום מסוים, שרטטו גרף עוגה שמראה נתח שוק וכו’) ולצרף הודעה. עוד רעיון: סרטון וידאו קצר, שבו ראש המשרד מודה לצוות על ההישג (וידאו מקבל יותר חשיפה מאלגוריתם). חשוב לתייג בפוסט את החברה הרלוונטית (למשל את דף Dun’s 100 בלינקדאין) כדי להגביר את התפוצה. הרבה פעמים Dun’s 100 עצמה תשתף פוסטים נבחרים של משרדים, מה שיגדיל מאוד את החשיפה.
- השוואה למתחרים, בזהירות: מותר בהחלט לומר “אנו המשרד הגדול בארץ” אם דורגתם #1 במספר עורכי דין. זה עובדתי ולא השוואתי בצורה אסורה. אך לא אתי לטעון “אנחנו יותר טובים ממשרד פלוני” בהסתמך על דירוג, גם אם דורגתם מקום אחד מעליו. המסר צריך להיות חיובי ואישי, לא תוקפני. לשכת עוה”ד גם אוסרת בדרך כלל השמצת מתחרים. לכן, השתמשו בדירוג כהוכחה למצוינותכם, אך לא ככלי להקטנת אחרים.
- תרגום ההצלחה לשכר טרחה (Fee): אחת השאלות היא האם לדרוש שכר גבוה יותר כי “אנחנו מדורגים בצמרת”. בפועל, דירוג מעניק לכם תוספת מוניטין שמצדיקה את התעריף הקיים ואולי מסייעת בשכנוע לקוחות חדשים, אך בשוק תחרותי קשה פשוט להעלות מחיר רק בשל דירוג. במקום זאת, השתמשו בדירוג כדי לשמר לקוחות: לקוח ירגיש נוח יותר לשלם שכר טרחה פרמיום אם הוא יודע שאתם מוכרים כמובילים. אפשר לכלול את סמל Dun’s 100 בהצעות המחיר/מכרזים שלכם, זהו חותם איכות שמוסיף לניקוד הבלתי רשמי שלכם בעיני הלקוח. חלק מהתאגידים אף דורשים בהליך RFP (בקשה להצעת שירות) לציין פרסים או דירוגים, ושם תוכלו לבלוט עם הישגי Dun’s 100 וגלובלים כאחד.
- המשך אסטרטגיה פרו-אקטיבית: דורגתם השנה? מצוין, אבל אל תנוחו על זרי הדפנה. נצלו את המעמד המוגבר כדי להשיג עוד נראות מקצועית: התנדבו להרצות בכנס (ותציינו בהרצאה שאתם ממשרד מוביל לפי Dun’s 100, זה מוסיף משקל סמכותי להרצאה), כיתבו מאמר מקצועי לכתב עת (שוב, איזכור המעמד בקצרה בביו). הרעיון הוא למנף את הגל כדי להמשיך לבסס את המותג המקצועי. גם פנימה בתוך המשרד, חגגו את ההישג, למשל אירוע הרמת כוסית פנימי עם צוות המשרד. עובדיכם הגאים ידברו על כך בחוץ ויהפכו לשגרירים שלכם.
דירוג מקצועי הוא אישור חיצוני לערך שאתם נותנים. השיווק הנבון יעשה שימוש באישור זה כדי לחזק אמון, trust, מול כל בעל עניין: לקוח, עובד, שותף או מתעניין פוטנציאלי. כך תמקסמו את התועלת העסקית שבלהיות חלק מ”Dun’s 100″.
שאלות ותשובות
בחלק זה נציג בצורה של שאלות ותשובות כמה סוגיות שעולות מצד עורכי דין ולקוחות כאחד לגבי משמעות והשלכות דירוג Dun’s 100. ננסח את הדברים בשפה מקצועית וגבוהה, ללא שימוש מפורש במילים “שאלה/תשובה”, כדי לשמור על סגנון קולח:
כיצד דירוג Dun’s 100 משפיע על שכר הטרחה שמשרדי עורכי דין גובים?
הדירוג כשלעצמו אינו קובע תעריפים, אך השפעתו ניכרת בעקיפין. משרדים המדורגים בצמרת נהנים ממוניטין מחוזק, לקוחות תופסים אותם כבחירה “בטוחה” ויוקרתית יותר. במצב זה, אותם משרדים יכולים להרשות לעצמם לגבות שכר טרחה פרמיום, הנתמך בערך הנתפס של שירותיהם. עם זאת, שוק השירותים המשפטיים תחרותי: גם משרד מדרג ראשון לא יוכל לגבות כפליים מהמחיר השוק הרגיל ללא הצדקה ממשית בערך המוסף. בפועל, דירוג גבוה משמש לעיתים קרובות כגורם משכנע ללקוח להסכים לתעריף הגבוה מלכתחילה, מתוך אמון שהוא מקבל את “מיטב המיטב”. אצל משרדים קטנים יותר, קפיצה בדירוג (למשל ממקום 50 ל-30) עשויה לספק בסיס להעלאת מחירים מדורגת, שכן הם מציגים את עצמם כעת ברמה מקבילה למתחרים שגבו מעט יותר. באופן כללי, ניתן לומר שהדירוג מייצר הבדלי מדרג בשוק שכר הטרחה: משרדי Top-Tier יכולים לדרוש בגבול העליון של הסקאלה, בעוד אלו שאינם מדורגים נאלצים תכופות להתחרות במחיר. יחד עם זאת, כל משרד, מדורג או לא, חייב להתאים את מחיריו לערך המוחשי ללקוח; דירוג הוא רק חלק אחד מהמשוואה של הערכת הכדאיות מבחינת הלקוח.
האם לקוחות עסקיים מתחשבים בדירוגים כמו Dun’s 100 כשהם בוחרים משרד עורכי דין?
לקוחות שונים נוהגים בשונה, אך בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה: לקוחות עסקיים, ובפרט תאגידים גדולים, כן משתמשים בדירוגים ככלי סינון והשוואה. מנהל משפטי בגוף פיננסי עשוי לדרוש שרק משרדים המדורגים בצמרת בתחום המבוקש יוזמנו להשתתף במכרז מתן שירות. הדירוג משמש עבורו אינדיקטור אובייקטיבי לכך שהמשרד מנוסה ובעל מוניטין. גם יועצים אמריקאים או אירופאים, שאולי לא מכירים אישית את כל המשרדים בישראל, פונים למדריכים כמו Dun’s 100, Chambers, Legal 500 כדי להרכיב רשימת מועמדים כאשר הם מחפשים שותף משפטי מקומי. כמובן, יש לקוחות, בעיקר יזמים קטנים או חברות סטארט-אפ בתחילתן, שפחות מודעים לדירוג ויבחרו עורך דין לפי המלצה אישית או עלות. אך ככל שהארגון גדול וממוסד יותר, כך עולה הסבירות שיש tíchול פורמלי לדירוגים. בישראל, Dun’s 100 ו-BDI צברו מעמד מוכר בקרב הקהילה העסקית, והופיעו רבות בכלי תקשורת, כך שגם דירקטורים ומנכ”לים (לא רק משפטנים) מודעים אליהם. על כן, משרד המציג עצמו “מדורג #1 בדאנ’ס 100 בתחום הנדלן” סביר שיזכה ליתר תשומת לב מלקוח נדל”ן פוטנציאלי, לעומת משרד שלא ידוע כלל. חשוב לציין: הדירוג הוא לרוב נקודת פתיחה, הוא מכניס את המשרד ל”ליסטה הקצרה”, אך הבחירה הסופית תבחן עוד פרמטרים (כימיה אישית, הצעת שכר טרחה, מומחיות ספציפית בנישה).
מה ההבדל בין מיקום 5 למיקום 15 בדירוג? האם פער של כמה מקומות באמת משמעותי?
יש הבדל משמעותי בין הטiers (רבדים) בדירוג, אך פחות בין המיקום המדויק בתוך אותו tier. כלומר, היותו של משרד בחמישייה הפותחת ממצב אותו בבירור כ”פירמת על” בישראל, עם מגוון יכולות, צוות גדול ומוניטין מוביל. המעבר ממקום 5 למקום 15 משמעו שהמשרד ירד מ”הרובד העליון” אל הרובד השני של המשרדים. זה יכול להשפיע על הדרך בה הוא נתפס: משרדים במקומות 1–10 נתפסים כמי שיש להם משקל שוק משמעותי ביותר, ואילו מקומות 11–20, עדיין מובילים אך לא בשורה הראשונה. יחד עם זאת, יש לזכור שההבדל הכמותי עשוי להיות קטן (למשל, למקום 5 350 עורכי דין ולמקום 15 120, פער מורגש אך עדיין שניהם גדולים מאוד). לכן, בהיבט התדמיתי, ההשתייכות לקטגוריה הכללית (עשרת הגדולים, חמישים הגדולים וכו’) היא מה שחשוב במיוחד. פער של מקום או שניים משנה בעיקר ליוקרה פנימית ולתחרות בין המשרדים עצמם. לקוח לא בהכרח יחשיב מקום 5 כמהותית טוב ממקום 8, אם שניהם בקבוצת הצמרת; אבל ייתכן והוא כן יבדיל בין מקום 8 למקום 18. פער של 10 מקומות במרכז הרשימה יכול להצביע על כך שמשרד אחד כפול בגודלו מהאחר, או שיש תחומים שהראשון מכסה והשני לא, ולכן עבור לקוח זה יכול להיות שיקול (למשל, אם הוא צריך one-stop-shop). בסופו של דבר, ניתן לומר: הדירוג מפריד בין ליגות, ולא בין מקומות בודדים. הליגה העליונה (Top 10 או 20), הליגה הבינונית, והליגה הקטנה. בתוך כל ליגה, ההבדל בין המקומות הוא פחות מוחשי, אם כי משרדים כמובן עושים ממנו עניין (למשל, משרד שיעלה ממקום 15 ל-12 ודאי יתגאה בכך בהודעותיו, למרות שעבור לקוחות ההבדל כנראה זניח).
האם דירוג Dun’s 100 נחשב אמין ואובייקטיבי, ומה לעשות אם משרד לא מדורג חולק על התוצאות?
באופן כללי, מדריך Dun’s 100 נתפס כאמין, במיוחד בשל המתודולוגיה המשולבת והתבססותו על נתונים בדוקים. D&B כמוסד ידוע בעמידתו מאחורי נתוניו, ומשרדים מכירים בכך שהגשת מידע כוזב עלולה להתגלות. כמובן, כמו בכל מחקר, יתכנו הטיות או שגיאות אנוש, למשל, משרד קטן מצוין עשוי לטעון ש”דילגו עליו” או שמשרד גדול טוען שהמעיטו מחשיבות הישגיו. אם משרד לא מרוצה מציונו, הפרקטיקה המקובלת היא לפנות בצורה מסודרת ל-D&B ולבקש הבהרות. D&B לא נוהגת לפרסם ניקוד גולמי, אך לפעמים תספק משוב פרטי כלשהו. חשוב גם לעשות בדק-בית: אולי ההגשה לא הייתה מלאה, אולי לא נמסרו די ממליצים. משרדים רבים ששאלו “מדוע לא דורגנו?” גילו שפשוט לא הגישו את עצמם כראוי. בשורה התחתונה, הקהילה המקצועית מכבדת את התוצאות, ובוודאי אין טעם לנסות לערער עליהן בפומבי, זה רק יראה כתרעומת. במקום זאת, משרד ששואף להכרה צריך להסיק מסקנות לשיפור ולנסות שוב בשנה הבאה. לגבי אובייקטיביות, Dun’s 100 הצהיר פעמים רבות שאין משקל לשיקולים מסחריים או חבריים בדירוג (והעובדה שגם משרדים שאינם “מקורבים” ל-D&B זוכים להופיע מחזקת זאת). אחד הביטחונות לכך הוא שגם BDI מדרג במקביל ותוצאותיו דומות למדי, סימן שהדירוג משקף מצב מציאותי ולא שרירותי. לסיכום: האמינות גבוהה, והדרך להתמודד עם אכזבה היא להשתפר, לא לערער.
איך על עורך דין צעיר במשרד להשתמש בדירוג לטובת פיתוח הקריירה שלו?
דירוג המשרד יכול להיות כלי מועיל גם לעורכי הדין העובדים בו. ראשית, הוא מקור גאווה פנימית: הידיעה שהמשרד שלך הוא “מוביל שוק” בתחום בו בחרת מספקת מוטיבציה והרגשת ערך. במישור הפיתוח העסקי האישי, עורך דין יכול לנצל את מותג המשרד המדורג לפתיחת דלתות: בהופעות בכנסים, במאמרים שהוא כותב, ישMention של היותו מ-[משרד מדורג מוביל] כדי לבסס סמכות (credibility). בנוסף, לקוחות נוטים יותר לבטוח גם בעו”ד צעיר יחסית אם הוא פועל תחת מותג מדורג, כך שעוה”ד יכול לקבל אחריות גדולה יותר מוקדם יותר. מצד שני, חשוב גם להיזהר שלא “לנוח”: העובדה שהמשרד מדורג גבוה לפעמים גורמת לצעירים לחשוב שהעבודה תזרום מעצמה. עו”ד נמרץ צריך למנף את הפלטפורמה, למשל, ליזום התקשרויות עם עורכי דין ממשרדים מדורגים אחרים: שיתוף הפעולה ביניהם קל יותר כששניהם ממשרדים בצמרת (יש ביניהם הערכה הדדית). אם יש לעו”ד שאיפות להתקדם או אולי לעבור משרד בעתיד, שורה בקורות החיים כמו “עבדתי 5 שנים במשרד המדורג Band 1 בדיני חברות” בהחלט מעניקה יתרון מול מתחרים. לסיכום, עורך דין צעיר יהנה מההילה, אך צריך באופן מודע לתרגם את ההילה להזדמנויות: נטוורקינג, הופעות מקצועיות, וחתירה להיות חלק מהגורמים ששומרים את המשרד בפסגה, כך שבעתיד, שמו הוא שייזכר בדברי השבח של הדירוג.
האם דירוג Dun’s 100 משפיע גם על גיוס כישרונות (עורכי דין ועובדים) למשרד?
בהחלט, המוניטין המדורג הוא מגנט לכוח אדם איכותי. עורכי דין מצטיינים, ובעיקר בוגרים טריים או מתמחים, שואפים במקרים רבים להצטרף ל”פירמות השורה הראשונה”. מדריכים מקומיים ובינלאומיים משמשים עבורם מדריך: מתמחה בוגר אוניברסיטה יסתכל מי הם 10–15 המשרדים המובילים בדירוג ויפנה אליהם תחילה. באופן דומה, עו”ד עם מספר שנות ותק שיש לו אפשרות מעבר, יעדיף לעבור למשרד מדורג גבוה יותר (כי זה משדרג את מעמדו המקצועי). לכן, משרד המדורג גבוה נהנה מיתרון יחסי בגיוס, יותר קורות חיים, ולעיתים רמה גבוהה יותר של מועמדים. זה יוצר מעגל חיובי: כישרונות מגיעים, איכות העבודה עולה, המשרד שומר על מקומו בדירוג. מנגד, משרד שצונח בדירוג עלול לחוות פגיעה מוראלית וגיוסית, מועמדים ישאלו “מה קרה שם?”. בנוסף, בתוך המשרד, הדירוג מחזק שימור עובדים: יש גאוות יחידה לעבוד ב”משרד טופ-10″. כמובן, תנאי עבודה ושכר הם פקטורים חשובים, אבל המיתוג בהחלט מוסיף. במקרים מסוימים, אפילו לקוחות משפיעים על מגמות גיוס: לקוח גדול דורש צוות חזק, המשרד, כדי לשמר אותו, ינסה לגייס lateral (עו”ד מנוסה) ממשרד מדורג אחר, תוך הבטחה שגם אצלנו דירוגנו גבוה. כך, הדירוג משמש גם כ”שפה” בין מנהלים: שותף מגייס יכול לומר למועמד: “תראה, אנחנו מדורגים Top 5 ולכן אצלנו תעבוד על התיקים הכי גדולים”, מה שקשה להגיד במשרד לא מדורג.
האם ניתן לראות בדירוגי Dun’s 100 סוג של ‘תחרות עסקית’ בין משרדי עורכי הדין?
לחלוטין, הדירוגים ייצרו מימד של תחרותיות גלויה בענף עריכת הדין, שהיה פעם מקצוע שמרני שבו “כולם טובים בדרכם”. כיום, כשמשרד מפרסם עצמו כ”מדורג ראשון” בעוד אחר רביעי, יש אלמנט תחרותי דומה לליגת ספורט או לדירוג חברות בבורסה. המשרדים משקיעים משאבים כדי לטפס, בגיוס עוד עו”ד, במיזוגים (כדי לגדול), בשיפור שיטות העבודה (כדי להשיג תוצאות טובות שיתבטאו בהערכה איכותית). ניתן לטעון שברמה העסקית, Dun’s 100 הפך ל”Benchmark” שכנגדו פירמות מודדות את ביצועיהן. ישנם סיפורים (לא פומביים אמנם) על ישיבות שותפים שבהן מפנים אצבע ואומרים: “מדוע המתחרה X עקף אותנו השנה ומה נעשה להשיב מיקום?”. כלומר, כן, יש תחרות, אך ראוי לציין שזו תחרות בריאה למדי. היא לא אישית אלא מבוססת הישגים: מי שעשה מהלכים נכונים, זוכה להכרה. תחרות זו דוחפת את השוק קדימה: משרדים מחדשים שירותים, נכנסים לתחומים חדשים, משקיעים בטכנולוגיה, בחלקו כי הם רוצים לעלות בדירוג. מזווית הלקוחות, התחרות מיטיבה איתם, שכן היא יוצרת דחף למצוינות. כמובן, כמו בכל תחרות, יש מקום לרוח ספורטיבית: בקהילה המשפטית בישראל שומרים בדרך כלל על כבוד הדדי, וגם אם משרד א’ עקף את משרד ב’, השותפים עדיין משתפים פעולה בתיקים כשצריך. אך אין ספק שהדירוג הוסיף מימד של gamification, משרדים גדולים רוצים “לזכות בגביע” של מקום ראשון, וכל משרד שואף להשתפר. זו תופעה שנצפתה גם בעולם, למשל בלונדון וניו יורק, כניסת דירוגי Chambers עוררה מרוץ דומה. בסופו של יום, ניתן להשוות את Dun’s 100 למדד ליגת העל: הוא דירוג לתחרות עסקית-מקצועית שבשתיקה בין המשרדים, על לבם של הלקוחות ועל יוקרת המקצוע.