IFLR1000

International Financial Law Review (IFLR) הוא מדריך דירוג משפטי בינלאומי המתמקד בפיננסים ובתאגידים, הנחשב לאוטוריטה בתחומו מאז השקת המהדורה הראשונה ב-1990. בשונה ממדריכי דירוג כלליים יותר דוגמת Chambers & Partners ו-The Legal 500, המתפרסים על פני מאות תחומי משפט ויותר מ-150–200 מדינות, IFLR1000 שם דגש ייחודי על תחומי משפט פיננסיים וקורפורטיביים, ומכסה נכון להיום כ-250 תחומי שיפוט (מדינות ואזורים) ברחבי העולם. IFLR1000 מדרג למעלה מ-5,000 פירמות עורכי דין וכ-21,000 עורכי דין מובילים בתחומם. הטבלה להלן משווה בראשי פרקים בין IFLR לבין שני מדריכי דירוג בולטים אחרים: Chambers ו-Legal 500.

כפי שמשתקף מן ההשוואה, IFLR1000 הוא מדריך נישתי יחסית, רק ~2% מיועצי המשפט בחברות גדולות דיווחו בסקר שהם משתמשים בו, לעומת 39% המשתמשים ב-Chambers ו-48% ב-Legal 500. עם זאת, בקרב קהילת עורכי הדין המסחריים IFLR זוכה ליוקרה גבוהה בתחום העסקאות הפיננסיות, ומספק עומק מחקר ייחודי. התרשים הבא מציג את תפוצת השימוש במדריכי דירוג משפטיים בקרב יועצים משפטיים, המדגישה את הפער בין המדריכים הכלליים (Legal 500, Chambers) לבין מדריכים מתמחים כ-IFLR:

כמות המשתמשים אינה מעידה בהכרח על איכות, היא משקפת את התמחותו הצרה של IFLR. עבור עסקות פיננסיות מורכבות, דירוגי IFLR נתפסים כ”תו איכות” ממוקד, בדומה לאופן שבו Benchmark Litigation מתמקד בליטיגציה. אכן, The National Law Review הגדיר את מדריכי הדירוג המובילים כ”קשים ביותר לחדירה” בשל הסטנדרטים הגבוהים. בדומה לכך, IFLR ידוע כבלתי מתפשר: אין “תשלום כדי להיכלל”, לא ניתן לקנות מקום בדירוג, וכל ההשתתפות בתהליך המחקר היא ללא עלות לפירמות. בכך, IFLR מבסס את אמינותו כגורם דירוג אובייקטיבי, תכונה חיונית בעולם שבו דירוגים מהווים לעיתים קרובות בסיס להחלטות שוק ולגיוס לקוחות חדשים.

סקירה היסטורית ומודל הדירוג של IFLR
מגזין International Financial Law Review נוסד בשנת 1982 בלונדון על-ידי Euromoney, במטרה לסקר התפתחויות במשפט הפיננסי הגלובלי. בסוף שנות ה-80 זיהו המוציאים לאור צורך בדירוג אובייקטיבי של פירמות עורכי דין בתחום הפיננסי. כך, בשנת 1990 יצאה לאור המהדורה הראשונה של מדריך IFLR1000, Guide to the World’s Leading Financial Law Firms, ומאז הוא מתפרסם מדי שנה. מדריך IFLR1000 הפך במהירות לסמכות מובילה לדירוג פירמות בתחום הבנקאות, המימון התאגידי ושוק ההון, ובשנים שחלפו התרחב לכיסוי 8 קטגוריות ליבה של עריכת דין פיננסית (בנוסף לתתי-תחומים) ברחבי העולם. לאורך שלושת העשורים האחרונים, IFLR1000 השיק גם דירוגי עורכי דין בולטים (Individuals) לצד דירוגי הפירמות, ומספק זיהוי של “כוכבי עולה” בתחומים פיננסיים.

המודל המתודולוגי של IFLR בנוי על מחקר איכותני וכמותי גם יחד. ראשית, צוות המחקר (שפרוס גאוגרפית בין לונדון, ניו יורק, הונג-קונג ובייג’ינג) אוסף ראיות על עסקאות (Deal evidence) שבוצעו ב-12–18 החודשים האחרונים על-ידי פירמות במגוון שווקים. דגש מושם על עסקאות מורכבות, חדשניות ובעלות השפעה שוקית, כגון מיזוגים חוצי-גבולות, הנפקות חדשניות, מימון פרויקטים רחבי-היקף וכד’. שנית, נאספות חוות דעת מלקוחות (לקוחות תאגידיים, בנקים, קרנות וכד’) ששיתפו פעולה עם הפירמות בעסקאות אלה. השילוב בין שני מקורות מידע אלו, עסקאות ולקוחות, נועד להבטיח שהתמונה המשורטטת מאמתת את איכות העבודה:

• איכות וחידוש משפטי בעסקאות: צוות IFLR1000 בוחן כל עסקה שדווחה לפי קריטריונים של מורכבות משפטית, חדשנות בפיתרון, והשפעה על השוק או הענף. עסקאות כגון מימון מובנה מורכב או הנפקת אג”ח בזמני משבר, למשל, עשויות לקבל משקל רב כי הן מאתגרות ומצריכות יצירתיות משפטית. IFLR לא מייחס משקל לכמות העסקאות בלבד, האיכות גוברת על הכמות, ועשוי להתעלם מרשימות עסקאות מנופחות שאינן משמעותיות. למעשה, ההנחיה לפירמות היא לכלול סביב 10–20 עסקאות מרכזיות בהגשה, ולא “לנפח” את הרשימה בעסקאות זניחות. אם פירמה טיפלה רק בחמש עסקאות משמעותיות באמת בשנה, עדיף להתמקד בהן ולהדגיש את מורכבותן, מאשר לכלול 20 עסקאות קטנות.
• משוב לקוחות מוכח: IFLR יוצר קשר עם עשרות אלפי לקוחות (״רפרנסים״) שמספקות הפירמות, באופן של סקרים וראיונות. הלקוחות נשאלים על איכות הייעוץ, רמת השירות, זמינות, וכמובן על התוצאה העסקית. חשוב להדגיש: בעוד שחוות דעת חיוביות מלקוחות הן חיוניות, הן אינן לבדן מבטיחות דירוג, ללא “רקורד” של עסקאות משמעותיות, הפירמה לא תדורג למרות מחמאות הלקוחות. IFLR אף מדרג את חשיבות הממליץ: משקל רב יותר יינתן למשל לעדות של יועץ משפטי בכיר בבנק גדול על עסקת מימון מורכבת, לעומת עדות מעו״ד מפירמת הפירמה השותפה או לקוח קטן. יתרה מכך, IFLR מוודא שהמשוב מתייחס לעסקאות מהתקופה האחרונה (18 חודשים אחרונים), כדי לשקף את הביצועים העדכניים.
• ראיונות ו-Survey לעורכי דין: לצד לקוחות, IFLR מעודד גם עורכי דין (בעיקר שותפים ועורכי דין בכירים בשוק) להשתתף בסקר שנתי ולספק חוות דעת על מפת השוק. במידת הצורך, צוות המחקר יקיים גם ראיונות טלפוניים עם השותפים בפירמה המועמדת לדירוג, כדי להבהיר פרטים על העסקאות או להבין את האסטרטגיה של הפירמה. בדרך זו, התמונה המתקבלת מולטידיסציפלינרית: גם הנתונים הקשים (שווי עסקה, סוג העסקה) וגם התרשמות איכותית של לקוחות ומתחרים.

לאחר איסוף המידע, מתכנס צוות המחקר ומדרג את הפירמות לפי תחומים ובמדינות. דירוגי הפירמות מוצגים ברמות (Tier 1 היא הגבוהה ביותר), לרוב 4–5 Tier בכל תחום, בהתאם לבשלות השוק המקומי. לדוגמה, בשווקים מפותחים ייתכן Tier 5, בעוד בשווקים קטנים רק עד Tier 3. בנוסף, מוענקים דירוגים אישיים לעורכי דין מובילים: Market Leaders (מנהיגי שוק, שותפים בכירים מאוד ומוערכים), Highly Regarded (שותפים בולטים), Rising Stars (כוכבים עולים, שותפים צעירים או עורכי דין בכירים שעושים דרכם למעלה) ו-Notable Practitioners (עורכי דין ראויים לציון). קטגוריות אלו מחליפות את השיטה של Chambers של מתן Band מספרי לכל עורך דין, ומאפשרות גמישות, למשל, ניתן להכיר בשני שותפים כ”Highly Regarded” מאותה פירמה, ללא היררכיה ביניהם.

השפעה משפטית ועסקית של דירוגי IFLR
מבחינה מקצועית, דירוג ב-IFLR נתפס כהוכחת יכולת יוצאת דופן בטיפול בעסקאות פיננסיות מורכבות. ההשפעה מתבטאת בכמה מישורים: (1) לקוחות מוסדיים (בנקים, קרנות השקעה, חברות רב-לאומיות) משתמשים בדירוגי IFLR כדי לסנן רשימות קצרות של יועצים משפטיים לעסקאות גדולות. דירוג Tier 1 או 2 בפיננסים עשוי להוות תנאי סף במכרזים משפטיים של בנקים להשקעות. (2) הדירוגים משפיעים גם על המוניטין בשוק המקומי: פירמה בינונית שזוכה להכרה ב-IFLR לצד פירמות גדולות עשויה למשוך שותפויות בינלאומיות או הפניות מתיקים חוצי-גבולות. (3) באופן פנימי, פירמות עורכי דין משתמשות בדירוגים ככלי שיווקי וכגורם מוטיבציה. לדוגמה, פרסום בדף הבית: “מדורגים Tier 1 ב-IFLR1000 לשנת 2025 במיזוגים ורכישות”, הצהרה המחזקת את אמון הלקוחות.

יש לציין כי IFLR1000, כחלק מקבוצת Euromoney, משולב גם בפעילות תוכן רחבה יותר: המגזין IFLR מפרסם ניתוחים וכתבות על מגמות (למשל, רגולציה בנקאית חדשה, התפתחויות ב-Project Finance), ומקיים כנסי פרסים שנתיים. פרסי IFLR (IFLR Awards) מתקיימים באזורים שונים (אירופה, אסיה, אמריקה) ומוקירים את “עסקת השנה”, “צוות השנה” וכד’. זכייה בפרס IFLR היא הישג יוקרתי נוסף, שכן הבחירה מבוססת על השוואת עסקאות חדשניות בכל השוק ולא רק ביחס למתחרים מקומיים. כך למשל, באפריל 2025 בטקס IFLR Europe Awards, פרסים חולקו לעסקאות בולטות כ”הנפקת High Yield של Telecom Italia” עם יועציה המשפטיים.

תחומי דירוג מרכזיים ב-IFLR 
IFLR1000 מתמקד כאמור בליבת דיני העסקאות הפיננסיות. המדריך מחלק את הדירוגים למספר תחומי עיסוק (practice areas) עיקריים, אשר משקפים תתי-התמחויות בתוך העולם הפיננסי-תאגידי. להלן סקירה של 15 תחומי עיסוק ותתי-תחום משמעותיים ש-IFLR מדרג, כולל דוגמאות לפירמות ועורכי דין מובילים בכל תחום:

• בנקאות ומימון (Banking & Finance): תחום הבנקאות והפיננסים נחשב ל”לחם והחמאה” של IFLR. הוא כולל ייעוץ בהלוואות סינדיקטיביות, מימון רכישות (Acquisition Finance), מימון נדל”ן ומסחר (Asset-based lending), וכן מימון מובנה ועסקאות אשראי מורכבות. בפירמות מובילות בעולם זה נראה שילוב של פירמות אמריקאיות ובריטיות: למשל, Allen & Overy ו-Clifford Chance (מאנגליה) ידועות כאימפריות בבנקאות גלובלית, לצד Simpson Thacher & Bartlett ו-Davis Polk & Wardwell (ארה”ב) המובילות במימון רכישות ו-leveraged finance. בישראל, התחום נשלט על-ידי פירמות כהרצוג פוקס נאמן ומיתר, המטפלות בעסקאות אשראי קונסורציומלי לבנקים זרים ועסקאות מימון היי-טק. דירוג Tier 1 בבנקאות ב-IFLR מעיד שהפירמה מייצגת בעקביות בנקים בינלאומיים או חברות גדולות בעסקאות אשראי חדשניות. לדוגמה, בישראל דורגו ב-Tier 1 בבנקאות ב-2024 פירמות כגון Meitar, Herzog, Gornitzky ואגמון-טולצ’ינסקי.
• מימון נכסים (Asset Finance) ומימון אסלאמי: שני תתי-תחומים ייחודיים תחת בנקאות. מימון נכסים עוסק במימון רכישה או חכירה של נכסים כבדי משקל (מטוסים, ספינות, ציוד תעשייתי), לעיתים קרובות דרך מבני ליסינג מורכבים. מימון אסלאמי (Islamic Finance) הוא תחום התמחות המתפתח בעיקר בשווקים המפרציים ואסיה, בהתאם לעקרונות השריעה, למשל, הסכמי Murabaha ו-Sukuk (אג”ח אסלאמיות). IFLR הוא בין המדריכים הבודדים שמדרגים מומחיות במימון אסלאמי, וניתן לראות פירמות ממדינות המפרץ עם דירוג גבוה בתחום זה. לדוגמה, פירמת Al Tamimi & Co (מדובאי) או King & Spalding (בבחריין/סעודיה) מובילות בפרקטיקה זו. בישראל, מימון אסלאמי כמעט ואינו רלוונטי ישירות, אך עורכי דין ישראלים הפועלים בעסקאות במפרץ (לאחר הסכמי אברהם) מתוודעים לעקרונות כמו Ijara (ליסינג אסלאמי) ו-Mudarabah (מימון בשותפות) המשולבים לעיתים בעסקאות מול משקיעים מוסלמים.
• שוק ההון (Capital Markets): תחום רחב החולש על מגוון תתי-התמחויות, הנפקות הון וחוב, ניירות ערך מובנים, נגזרים ועוד. IFLR בד”כ מחלק את הדירוגים לתת-תחומים: חוב (Debt), הון (Equity), הנפקות תשואה גבוהה (High-Yield), נגזרים (Derivatives) ו-מימון מובנה וניירות ערך מגובי נכסים (Structured Finance & Securitisation). כל תת-תחום כזה דורש מומחיות שונה: למשל, חוב כולל הנפקת אג”ח קונצרני, אג”ח להמרה ומוצרים היברידיים; הון כולל הנפקות ראשוניות (IPO) והנפקות משניות; תשואה גבוהה מתייחס לאג”ח זבל ועסקאות ממונפות, לרוב בהקשר של מיזוגים ממונפים (LBOs); נגזרים, חוזי החלף, אופציות ופוטים מורכבים; ו-ניירות ערך מובנים, עסקאות Securitisation, לדוגמה איגוח הלוואות (ABS), Collateralized Loan Obligations (CLOs) וכד’. פירמות עילית בתחום שוק ההון כוללות את Davis Polk ו-Skadden Arps בארה”ב (ידועות בהובלת IPO ענק, כגון הנפקות טכנולוגיה), Linklaters ו-Clifford Chance בלונדון (מובילות בהנפקות אירופיות ובאג”ח מובנות). בקטגוריית High-Yield, למשל, פירמה כ-Cahill Gordon & Reindel (ניו-יורק) ניצבת ב-Tier 1 בארה”ב בזכות שליטתה בתחום אג”ח הזבל. בבריטניה, Kirkland & Ellis האמריקאית דורגה Tier 1 בהנפקות High-Yield בלונדון, לצד Weil Gotshal ו-Latham & Watkins, על רקע הגידול בהנפקות אג”ח ממונפות באירופה. בישראל, תחום שוק ההון המקומי מוגבל בהיקפו הגלובלי ולכן IFLR לא מדרג תתי-תחומים נפרדים לשוק ההון הישראלי; עם זאת, פירמות כהרצוג וגורניצקי מככבות בהנפקות ישראליות בנאסד”ק ובלונדון, מה שמקנה להן הכרה בדירוג Equity או Debt ברמה המקומית.
• מיזוגים ורכישות (Mergers & Acquisitions – M&A) ותאגידים: תחום ה-M&A הוא לב ליבו של הייעוץ התאגידי. IFLR מדרג פירמות המטפלות בעסקאות M&A גדולות, בין אם רכישת חברות פרטיות, מיזוג חברות ציבוריות, הצעות רכש (tender offers) או פיצולי חברות (spin-offs). לעיתים IFLR מתייחס בשילוב ל”מיזוגים ורכישות / הון פרטי” (M&A / Private Equity) כקטגוריה משולבת, שכן עסקאות קרנות Private Equity הן צורה מיוחדת של M&A. בפועל, פירמות כמו Skadden, Cleary Gottlieb ו-Freshfields ידועות בדירוגי ה-Tier 1 הגלובליים שלהן במיזוגים ורכישות, הן מלוות עסקאות ענק חוצות-גבולות. באסיה, King & Wood Mallesons (סין/אוסטרליה) מובילה בשוקי M&A אזוריים. בישראל, תחום ה-M&A מפותח יחסית לגודל המדינה, עם מספר עסקאות אקזיט בהיי-טק ובלייף-סיינס כל שנה; IFLR דירג ב-Tier 1 את הפירמות מיתר, גולדפרב-גרוס-זליגמן, הרצוג ופישר (FBC) כבולטות במיזוגים ורכישות לשנת 2024. דוגמה לפרקטיקה מובילה: עו״ד גיליי הורנשטיין (משרד מיתר) נחשב ל-“Highly Regarded” ב-IFLR בתחום M&A בזכות טיפולו בעסקאות בינלאומיות רבות בתחום ההייטק.
• קרנות השקעה (Investment Funds): דירוג IFLR בתחום זה עוסק בייעוץ בהקמת וניהול קרנות השקעה מכל הסוגים, קרנות Private Equity, קרנות גידור (Hedge Funds), קרנות נדל”ן, קרנות הון סיכון, קרנות נאמנות רשומות לציבור (Registered Mutual Funds) ועוד. ייחודו של התחום בכך שהוא משלב רגולציה ופיננסים: עורך הדין נדרש גם להקים את מבנה הקרן (שותפות מוגבלת לרוב) וגם לנווט בדרישות הרגולטוריות בארה”ב, אירופה או מקלטי מס. פירמות בעלות מוניטין כאן הן למשל Simpson Thacher (ידועה בקרנות פרייבט אקוויטי, מייצגת את Blackstone ו-KKR), Debevoise & Plimpton (מובילה בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי), וכן Maples and Calder (מקיימן באיי קיימן, שם מתאגדות רבות מהקרנות הבינ”ל). בחלק מהשווקים IFLR מפלח תתי-דירוג לקרנות: לדוגמה, בארה”ב יש דירוג נפרד לקרנות נדל”ן (Real Estate Funds) ולקרנות רשומות (Registered Funds), כך Kirkland & Ellis דורגו בארה”ב Tier 1 הן בקרנות פרייבט אקוויטי והן בקרנות נדל”ן בשנת 2025. בישראל, נוכח היותנו מרכז היי-טק, התפתח ידע משמעותי בהקמת קרנות הון סיכון; פירמות כמו Yigal Arnon (כיום ארנון-תדמור) והרצוג טיפלו בהקמת קרנות הון סיכון מקומיות ובינ”ל ומדורגות גבוה בתחום זה.
• רגולציה פיננסית (Financial Services Regulatory): זהו תחום מעט שונה, הוא עוסק בייעוץ להסדרת מוצרים פיננסיים ושירותים פיננסיים אל מול הרשויות, ולאו דווקא בעסקה מסוימת. בכלל זה: ליווי הקמת בנק או שלוחה בנקאית חדשה, התמודדות עם דרישות רגולטוריות (כגון באזל III, הוראות הון של הבנק המרכזי, רגולציית ביטוח וכיו”ב), וכן ייעוץ רגולטורי בעסקאות M&A במגזר הפיננסי (למשל קבלת אישורי בנק ישראל בעסקת בנק). IFLR החל לכלול דירוג רגולציה פיננסית לאור הביקוש הגובר לרגולציה גלובלית, משערוך סיכון רגולטורי הפך לחלק מרכזי בעבודת פירמות פיננסיות. בפועל, לעיתים קרובות מדובר בפרקטיקה המבוצעת ע”י אותם צוותי בנקאות, אך יש מדינות בהן משרדים מתמחים ברגולציה גרידא (למשל, Norton Rose Fulbright ידועה בצוותי הרגולציה הבנקאית שלה בלונדון ובקנדה). בישראל, ההתמחות ברגולציה בנקאית קיימת אך פחות מובחנת, משרדים כמו תדמור-לוי ופישר (FBC) מטפלים בהתאמות רגולטוריות לגופים פיננסיים, לרבות נושאי רישיון בנקאי או צירוף רגולטורים בעסקאות (כגון אישור רשות שוק ההון ברכישת חברת ביטוח). הימצאות דירוג בתחום זה מראה שפירמה יודעת לא רק “לעשות עסקה” אלא גם להשיט אותה דרך מבוך דרישות החוק.
• התחדשות והבראת חברות (Restructuring & Insolvency): תחום של ייעוץ במקרים של חדלות פירעון, הסדרי חוב, ושיקום חברות. IFLR מסקר תחום זה מנקודת מבט עסקית: בניית מתווה להסדר חוב מורכב, ארגון מחדש של מבנה הון של תאגיד, מיזוג חוב (debt restructuring) או הליכי פירוק והקפאת הליכים. המדובר לעיתים קרובות בעסקאות רב-צדדיות עם בנקים, נאמנים, ובתי משפט. דירוג גבוה כאן מצביע שפירמה הייתה בצומתי ההסדרים הגדולים, למשל, Weil Gotshal ו-Kirkland & Ellis מפורסמות בהובלת פשיטות רגל ענק בארה”ב (כגון Lehman Brothers, שבה Weil ייצגה את החברות בהליך ההבראה). באירופה, Hogan Lovells או Allen & Overy מובילות בהסדרי חוב חוצי-גבולות. בישראל, תחום הבראת החברות משמעותי בשנים האחרונות עם מספר הסדרי ענק (אידיבי, אפריקה ישראל וכו’). משרדי יגאל ארנון (כיום ארנון-תדמור) וגורניצקי דורגו גבוה ב-IFLR על טיפול בהסדרי חוב מורכבים במשק. IFLR גם מציין לעיתים תת-קטגוריות: הבראה תאגידית (Corporate Restructuring) לעומת הליכי חדלות פירעון, אף שבפועל אלה משיקים. קריטריון חשוב בדירוג זה הוא הצלחת הפירמה בייצוג בעלי עניין שונים (נושים, משקיעים, החברה) ובהגעה להסדר חדשני המונע קריסה. אכן, Kirkland & Ellis דורגה Tier 1 בארה”ב בהבראת חברות, כולל בזכות פיתוח כלים פיננסיים חדשניים כמו structured bankruptcy financing.
• פרויקטים: אנרגיה ותשתיות (Project Development & Finance): תחום הפרויקטים מקבל ב-IFLR קטגוריה נפרדת בשל ייחודו. הוא מתחלק לשניים: (1) פיתוח פרויקטים (Project Development), ייעוץ משפטי בהקמה ובפיתוח של פרויקט תשתית או אנרגיה, בכלל זה טיפול בהסכמי זיכיון (Concession Agreements), הסכמי EPC (Engineering, Procurement, Construction), רישיונות, מכרזים ציבוריים, הסכמי רכישת חשמל (PPA) וכיו”ב. בעבודה זו, עורך הדין מתמודד עם מגוון רחב של חוזים ונדרש ידע בתחומי תכנון, רגולציה וקשרי ממשל. (2) מימון פרויקטים (Project Finance), הסדרת מימון לפרויקט תשתית (כגון תחנת כוח, כביש אגרה, מתקן תקשורת) לרוב תוך הישענות על תזרים הפרויקט העתידי (מימון ללא זכות חזרה מלאה על היזם). מימון פרויקטים מערב מבנה מורכב של הלוואות בנקאיות, אג”ח פרויקט (לעיתים Infrastructure Bonds), ערבות מדינה, ביטוחי סיכונים ועוד. IFLR מדרג פעמים רבות את שני ההיבטים, פיתוח ומימון, בנפרד, ולעיתים אף לפי סקטור: אנרגיה, תשתיות תחבורה, כרייה, נפט וגז וכו’. למשל, בקירקלנד & אליס ראינו כי דורגו בנפרד “Project Development: Energy” ו-“Project Development: Infrastructure” בבריטניה. פירמות בינלאומיות המצטיינות בפרויקטים: White & Case ו-Allen & Overy (שתיהן בעלות פרקטיקה גלובלית חזקה בפרויקטי אנרגיה ו-PPP), Linklaters (מובילה במימון פרויקטי תשתית באירופה), וכן Shearman & Sterling או Milbank (במימון פרויקטי נפט וגז באמרicas). במזרח התיכון, פירמות מקומיות כמו Al Tamimi משתפות פעולה עם בינלאומיות בפרויקטי ענק (אקספו, תחנות כוח סולאריות וכו’). בישראל, תחום ה-PFI/PPP (שותפות ציבורית-פרטית) מפותח, פרויקטי כבישים (6, 16), רכבת קלה, תחנות כוח, ומשרדים כגולדפרב-זליגמן, אגמון-טולצ’ינסקי ועו”ד בוטיק דוגמת עופר כהן-דימנט מובילים בו. בשנת 2024, דירוג ה-Project Finance בישראל כלל ב-Tier 1 את פישר (FBC) והרצוג, על רקע מעורבותם בפרויקט תחנות הכוח הפרטיות ובפרויקט הנתיבים המהירים.
• קניין רוחני, ליטיגציה ותחומים שאינם בדירוג IFLR: חשוב להבהיר ש-IFLR אינו מדרג תחומים כמו קניין רוחני (Intellectual Property), יישוב סכסוכים/ליטיגציה, דיני תחרות (הגבלים עסקיים), דיני עבודה, מיסוי, מדעי החיים, וכיו”ב. זאת מתוך מיקוד מכוון בתחומי עסקאות פיננסיות. כאשר פירמה שולחת ל-IFLR1000 מידע על עסקאות בתחומים הללו, המדריך פשוט לא יכלול זאת בניתוח. לדוגמה, פירמה ישראלית ידועה אולי כמצוינת בליטיגציית הקניין הרוחני (פטנטים), אך IFLR לא יתייחס לכך. תחומים אלה מכוסים על-ידי מדריכי דירוג אחרים: Chambers Global מדרג ליטיגציה ותחרות, Legal 500 מדרג קניין רוחני במדינות רבות, וכך גם Benchmark Litigation (לליטיגציה). ל-IFLR חשוב לבדל את עצמו כ”מדריך העסקאות והפיננסים”. עבור קוראי IFLR, ההנחה היא שעורכי הדין המדורגים מתמצאים גם במשפט מסחרי כללי כפי הנדרש לעסקאות, אך המומחיות המיוחדת שלהם, ולכן מה שזיכה אותם בדירוג, היא בפתרון בעיות פיננסיות מורכבות.

פירמות גלובליות מובילות בדירוגי IFLR, עם מיקוד במדינות מפתח
IFLR1000, בהיותו מדריך גלובלי, מדרג פירמות בלמעלה מ-250 תחומי שיפוט. נתמקד עתה ב-10 מדינות בעלות קשרי סחר חזקים עם ישראל, ונבחן בהן פירמות מובילות כפי שמשתקף בדירוגי IFLR:

1. ארצות הברית: שוק המשפט הגדול בעולם. ניו-יורק היא מרכז בנקאות ושוק הון בינלאומי, ובה מרוכזות פירמות ה”וול-סטריט” המובילות. לפי IFLR1000, בקצה העליון של דירוגי ה-Tier 1 בארה”ב נמצאות ה-Elite New York firms כגון Simpson Thacher & Bartlett, Davis Polk & Wardwell, Cravath Swaine & Moore, Sullivan & Cromwell ו-Skadden Arps, כולן מופיעות בתדירות גבוהה כ-Tier 1 בבנקאות, בשוק הון (חוב והון) וב-M&A. כך למשל בדירוג ארה”ב 2024 בתחום Capital Markets: Debt, נמנו בפסגה Simpson Thacher, Cravath, Davis Polk, Kirkland ו-Weil Gotshal. גם פירמות ה-Chicago/LA כמו Kirkland & Ellis ו-Latham & Watkins הפכו גלובליות ומדורגות Tier 1 בתחומים רבים. Kirkland בפרט קיבלה בשנת 2025 לא פחות מ-27 דירוגי Tier 1 ב-IFLR (בחלוקה למדינות ותחומים). בתחום Restructuring, Weil ו-Kirkland מובילות (Weil מניו-יורק היא “מלכת הפשיטות רגל” המסורתית). לקשר הישראלי: פירמות אלה מלוות רבים מהלקוחות הישראלים בהנפקות בארה”ב (למשל Latham & Watkins ייצגו את חברת Wix בהנפקתה). כמו כן, בישראל נוהגים לפנות לפירמות הניו-יורקיות בעניין רגולציה אמריקנית (SEC), לכן נוכחותן בדירוגי IFLR מצביעה גם על הניסיון שצברו בעבודה עם שווקים כמו ישראל. נזכיר גם את White & Case ו-Milbank, שתי פירמות אמריקאיות בעלות זרועות חזקות במימון פרויקטים גלובליים, אשר מופיעות בדירוגי Tier 1 של מימון פרויקטים באמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה (פרויקטי אנרגיה וחומרי גלם). שוק ארה”ב הינו כה גדול עד כי IFLR מדורג גם ברזולוציה מדינתית: קליפורניה, טקסס, אילינוי וכו’. למשל, Sidley Austin (שיקגו) מדורגת גבוה באילינוי בבנקאות, ו-Vinson & Elkins (מבוססת ביוסטון) בולטת בטקסס במימון אנרגיה. אלו מייצגים את הגיוון האזורי בתוך ארה”ב.
2. בריטניה (אנגליה): לונדון היא ה-hub הפיננסי של אירופה, ובעלת מסורת משפטית עשירה. ה-“Magic Circle”, Allen & Overy, Clifford Chance, Freshfields Bruckhaus Deringer, Linklaters ו-Slaughter and May, היסטורית שלטו בדירוגי הפיננסים. ואכן, לאורך שנים דורגו כולן Tier 1 בתחומים כמו בנקאות ושוקי הון בלונדון. אולם בשנים האחרונות, כניסת פירמות אמריקאיות ללונדון (Kirkland, Latham, Weil, Skadden ואחרות) יצרה תחרות קשה. כך רואים ש-Kirkland דורגה Tier 1 בלונדון במיזוגים, בהנפקות High-Yield ובפרייבט אקוויטי, לצדן של פירמות הסיליקון הבריטיות. IFLR ציין בשנת 2024 עלייה בדירוגי לונדון של פירמות אמריקאיות בתחום שוק ההון. בתחום Banking ומימון, Allen & Overy ו-Linklaters עדיין ניצבות בפסגה (A&O מובילה בעסקאות הלוואה ממונפות באירופה), בעוד ב-Private Equity, Kirkland ו-Latham עקפו חלק ממשרדי ה-Magic Circle. Freshfields בולטת ב-M&A גלובלי (למשל מייעצת לחברות FTSE 100 רבות ברכישות) ומדורגת Band 1 בעולם. בנוסף, בלונדון יש נוכחות חזקה של US firms בבנקאות השקעות: Shearman & Sterling, Cadwalader ואחרות, חלקן מדורגות Tier 1 בתחומי נישה (למשל Cadwalader בולטת באיגוחים, Securitisation, וקיבלה Tier 1 בשוק ההון המובנה בלונדון). מבחינת ישראל, הבריתות בין פירמות ישראליות לבריטיות נפוצות, במיוחד בתחומי הנדל”ן (עו”ד בריטי צריך לדיני מקרקעין מקומי, וכו’). Magic Circle וחלק מהאמריקאיות הן גם המעסיקות הגדולות של עורכי דין ישראלים בחו”ל, והופעתן בצמרת הדירוגים מהווה אינדיקציה לאן שואפים גם בישראל מקצועית.
3. גרמניה: השוק הגרמני מתאפיין בפירמות Magic Circle הפעילות בו (Linklaters, Freshfields, שניהם מחזיקים סניפים גדולים בפרנקפורט), לצד פירמות גרמניות עצמאיות מובילות: Hengeler Mueller, Gleiss Lutz, Noerr, CMS Hasche Sigle. בדירוגי IFLR בגרמניה, Freshfields ו-Hengeler נוטות לתפוס Tier 1 כמעט בכל תחום, M&A, בנקאות, שוק הון, בהיותן היועצות של תאגידים גרמנים גדולים (כגון Siemens, Deutsche Bank). Clifford Chance גם חזקה מאוד בבנקאות בגרמניה (נוכח מעורבותה בעסקאות מימון של הקונצרנים), ו-Allen & Overy מובילה באיגוחים (אג”ח מובנות) בפרנקפורט. IFLR1000 2024 בגרמניה מציין את Kirkland & Ellis כעולה בפרקטיקת ה-Private Equity, וכי היא דורגה Tier 1 בפרייבט אקוויטי וב-ReStructuring (Kirkland מינפו את המוניטין מארה”ב להוביל עסקאות קרנות גם באירופה). עבור ישראל, גרמניה היא שותפת סחר חשובה במיוחד בתעשיות ביטחוניות וטכנולוגיות, משרדים ישראלים לא אחת משתפים פעולה עם Freshfields או Noerr בעסקאות מכר בתעשייה מסורתית. גם מימון הפרויקטים (אנרגיה מתחדשת למשל) חזק בגרמניה, White & Case בברלין ו-Clifford Chance בפרנקפורט מדורגות Tier 1 בפרויקטים של אנרגיית רוח ושמש.
4. סין (הרפובליקה העממית): השוק הסיני מחולק בין הונג-קונג (שוק פיננסי בינ”ל) לבין סין היבשתית. IFLR1000 מדרג בקטגוריות נפרדות: פירמות בינלאומיות בסין (Foreign Firms) ופירמות סיניות מקומיות. בין הפירמות המקומיות, ה-Red Circle (כינוי לקבוצת המשרדים המובילים בסין) כוללת פירמות כמו JunHe, Haiwen & Partners, Fangda Partners, King & Wood Mallesons (KWM) ועוד. אלה מדורגות דרך קבע Tier 1 בתחומי M&A ושוק ההון בסין. KWM מעניינת במיוחד, אף שהיא הוקמה במיזוג סיני-אוסטרלי, היא נחשבת גם פירמה סינית מובילה וגם “זרוע בינ”ל” עם נוכחות באסיה-פסיפיק. IFLR1000 China 2024 למשל דירג את JunHe ו-Fangda כ-Tier 1 הן ב-M&A והן בשוקי הון (לרבות הנפקות בשנגחאי ובהונג-קונג). מבין הפירמות הבינלאומיות בהונג-קונג: Clifford Chance, Linklaters, Freshfields ו-Herbert Smith Freehills בדרך כלל יובילו בבנקאות והנפקות (הנפקות בבורסת HK הן רבות משתתפים, ופירמות אלו שולטות בהן). Davis Polk ו-Skadden מניו-יורק בולטות בהנפקות הונג-קונג של חברות סיניות (הודות לשילוב דיני ניו-יורק ו-HK). IFLR גם מדרג תתי-קטגוריות בסין כגון רגולציה, Structured Finance ועוד, לדוגמה, Global Law Office הסינית קיבלה הכרה בנגזרים. יחסית לישראל: עורכי דין ישראלים עוקבים אחר הפרקטיקה הסינית לאור השקעות סיניות בישראל; כמה פירמות ישראליות פתחו משרדים/נציגויות בסין (הרצוג, גורניצקי). העובדה ש-IFLR מפעיל אתר גם בסינית (מדריך IFLR1000 China מתפרסם במנדרינית)מראה את גודל השוק. במיזוגי ענק סיניים (למשל מיזוגים של חברות טלקום) פירמות Red Circle זוכות לתהילה מקומית, JunHe לדוגמה דורגה Tier 1 במיזוגים על טיפול בעסקאות של חברות ממשלתיות.
5. הודו: שוק משפטי גדול אך סגור יחסית, פירמות זרות אינן מורשות לפעול בהודו באופן עצמאי (עד לאחרונה). IFLR1000 מדרג את הפירמות ההודיות המקומיות, ובהן מככבות ה-“Big Six” של הודו: Cyril Amarchand Mangaldas, Shardul Amarchand Mangaldas (שתי הפירמות שיצאו מפיצול Amarchand ההיסטורית), AZB & Partners, Khaitan & Co, J Sagar Associates (JSA), ו-Luthra & Luthra. פירמות אלו כמעט תמיד Tier 1 במרבית התחומים, M&A, בנקאות, פרויקטים. למשל, AZB ו-Khaitan דורגו Tier 1 בבנקאות ומיזוגים לשנת 2024, על הובלת עסקאות זרות גדולות (AZB ייצגו את Walmart ברכישת Flipkart המפורסמת). תחום הפרויקטים בהודו עצום, פרויקטי תשתית וחשמל, כאשר פירמות כמו Trilegal ו-JSA מדורגות גבוה. אחד המאפיינים בהודו: קרנות השקעה פרטיות, תחום ה-PE צומח מאוד, ו-Cyril Amarchand עם צוות ייעודי (שכן אינספור השקעות הון סיכון מוזרמות לסטארט-אפים בהודו). לקשר הישראלי: הודו וישראל משתפות פעולה בביטחון ובטכנולוגיה; פירמות ישראליות מקיימות קשרי referral עם AZB ועם Shardul Amarchand. דירוגי IFLR בהודו משמעותיים גם כי ללא פירמות זרות, הם הכלי העיקרי לזיהוי מי המובילים בשוק המקומי.
6. צרפת: הפריזאית המשפטית ידועה בפירמות מקומיות חזקות: Bredin Prat, Gide Loyrette Nouel, De Pardieu Brocas Maffei, Darrois Villey Maillot Brochier, כולן מקבלות דירוגים מעולים בתחומים כמו M&A, בנקאות ושוקי הון בצרפת. לצד זאת, פירמות בינ”ל כ-Linklaters, Freshfields ו-Clifford Chance משולבות בצמרת הפריזאית, במיוחד בבנקאות ורגולציה אירופית (פרנקפורט ולונדון נחשבות מעט יותר מובילות בבנקאות, אך בפריז Linklaters בהחלט Tier 1 בבנקאות צרפת). IFLR גם שם לב לפירמות בוטיק: למשל BDGS Associés, בוטיק פריזאי לענייני תחרות ומיזוגים, אשר ייעץ בעסקאות ממשלתיות ומדורג היטב ב-M&A. בשנת 2024, IFLR צרפת ציין עלייה במימון המובנה, Securitisation, ודרג את De Pardieu כ-1 בתחום זה (מלווה עסקאות איגוח נכסים בצרפת). ישראל-צרפת: קשרי המסחר מתהדקים, במיוחד בתחום ההיי-טק (קרנות צרפתיות משקיעות), ומשרדים כגורניצקי והרצוג משתפים פעולה עם Gide או Bredin Prat. תחום הפרויקטים בצרפת (תשתיות תחבורה, אנרגיה גרעינית) אף הוא מפותח, אך נשלט ע”י שחקנים מקומיים ו-UK: בשנת 2023 IFLR דירג את Gide ואת Allen & Overy כ-Tier 1 בפרויקטי תשתית בצרפת.
7. איחוד האמירויות (בדגש על דובאי ואבו-דאבי): מאז הסכמי אברהם, קשרי ישראל-איחוד האמירויות זינקו. בשוק האמירתי בולטות גם פירמות מקומיות וגם שלוחות של משרדים בינ”ל. Al Tamimi & Company היא הפירמה הערבית הגדולה באזור ומדורגת Tier 1 כמעט בכל מדינות המפרץ בתחומי בנקאות, תאגידים ויישוב סכסוכים. IFLR1000 מיקם את Al Tamimi כ-Tier 1 באיחוד האמירויות בתחומי בנקאות ופרויקטים, לצד Allen & Overy ו-Clifford Chance שלהן משרדים גדולים בדובאי/אבו דאבי לטיפול בעסקאות נפט וגז ומימון איסלאמי. תחום ה-Project Finance במפרץ הוא אבן יסוד, פרויקטי ענק של אנרגיה (לדוגמה, פרויקט סולארי Al Dhafra), ובדירוגים בולטים משרדים כאנגליים (Norton Rose) ומשרדים משותפים (مثلاً Tribonian Law Advisors שהכריזו על שיתוף פעולה אזורי). מאז 2020, בעקבות פתיחת השוק לישראל, פירמות ישראליות עובדות עם גורמים כמו Afridi & Angell (משרד ותיק בדובאי) ועם Riad & Riad (בקונפדרציות שכנות). IFLR החל גם לכסות את איחוד האמירויות ביתר פירוט, כולל דירוגי תחום חדש יחסית של FinTech/Financial Regulatory באבו-דאבי ודובאי, לאור מרכז הפינטק (ADGM) שקם שם.
8. הולנד: אמסטרדם היא מוקד מעניין, מצד אחד, קמה שם פירמת Magic Circle הולנדית: De Brauw Blackstone Westbroek, Stibbe, NautaDutilh ו-Houthoff (Big Four הולנד). מצד שני, משרדים בריטיים ואמריקאיים (Allen & Overy, Linklaters, Freshfields, Hogan Lovells) בעלי סניפים חזקים שם. IFLR1000 לרוב מדרג את De Brauw ו-Stibbe כ-Tier 1 במרבית התחומים בהולנד, הודות לשליטתן בעסקאות הגדולות (De Brauw מייצגת את Heineken, Shell וכד’ בעסקאות בינ”ל). Allen & Overy אמסטרדם גם היא Tier 1 בבנקאות ושוק הון הולנדי מזה שנים. תחום יחודי בהולנד, Structured Finance, לא מפתיע לראות את Allen & Overy ו-Clifford Chance בולטים בו, כי הולנד היא מרכז איגוח באירופה. כמו כן, אמסטרדם מושכת חברות לתקשורת (פרסום “חוק החברות הידידותי”) ולכן פירמות שם מקבלות עבודה רב-לאומית (למשל Skadden טיפלה ברישום חברת גלובלFoundries בבורסה ההולנדית). עבור ישראלים, הולנד הייתה יעד להקמת חברות אחזקות; כיום פחות, אך עדיין משרדים ישראלים עובדים עם De Brauw למשל בענייני מיזוגים או ליטיגציה חוצת-גבולות (אכיפת פסקי דין). בדירוגי IFLR, אפשר לראות שגם ב-2024 דורגו ארבעת הפירמות המקומיות ההולנדיות ב-Tier 1 ב-M&A, לצד Freshfields (סניף אמסטרדם), סימן למעמדן המתמשך.
9. קנדה: בדומה לאוסטרליה, שוק משפטי הנמצא “בצל” שחקנים גדולים יותר, אך בעל פעילות ענפה במשאבי טבע ופיננסים. Seven Sisters, כך מכונים 7 המשרדים המסחריים הגדולים בקנדה, בהם McCarthy Tétrault, Blake Cassels & Graydon, Osler Hoskin & Harcourt, Torys, Stikeman Elliott, Davies Ward Phillips & Vineberg ו-Bennett Jones. IFLR1000 מדורג את כולן בצמרת: McCarthy ו-Blakes נוטות לקבל Tier 1 בבנקאות ובשוק הון, Osler ו-Stikeman מובילות ב-M&A, Bennett Jones ידועה באנרגיה ופרויקטים (קלגרי). פירמות בינ”ל כמעט ואינן בשוק הקנדי (אין Magic Circle בלונדון שם), למעט Norton Rose Fulbright שהתמזגה עם Deneys הקנדית (ומדורגת גם היא בקטגוריות רבות כ-Tier 1). נקודה מעניינת: IFLR1000 מעניק תשומת לב גם לדירוגי עורכי דין בקנדה, למשל, Walied Soliman (מנכ”ל Norton Rose קנדה) נבחר כ-Market Leader בתחומי ה-M&A והרגולציה, בשל תפקידו בעסקאות בורסה גדולות. ישראל מנהלת סחר משמעותי עם קנדה (משאבים, טכנולוגיה חקלאית). משרדים ישראלים משתפים פעולה בעיקר עם Stikeman ו-Osler בעסקאות טכנולוגיה, שכן אלו פירמות הידועות בעבודה עם סטארט-אפים וקרנות. דירוגי IFLR בקנדה מבססים את היוקרה המקומית, למשל, Osler התגאתה בהכרזה כי דורגה Tier 1 ב-8 תחומים של IFLR1000 2023, הישג שמעטים השיגו (במקרה דומה בדרום-קוריאה, משרד Lee & Ko התהדר ב-Tier 1 בכל 8 הקטגוריות האפשריות).
10. אוסטרליה: מערכת משפט מפותחת המזכירה את הקנדית, עם “Big 6” פירמות שבעבר שלטו, Allen Allen & Hemsley (כיום חלק מ-Linklaters), Clayton Utz, MinterEllison, Allens (חברה ב-Magic Circle על-ידי שותפות עם Linklaters), King & Wood Mallesons (מיזוג עם משרד סיני כפי שצוין), ו-Herbert Smith Freehills (מיזוג של Freehills האוסטרלית עם Herbert Smith הבריטית). כיום, כתוצאה משילובים אלו, חלק מהפירמות הבכירות הן למעשה רב-לאומיות: למשל, Herbert Smith Freehills מדורגת Tier 1 באוסטרליה ברוב התחומים (בנקאות, M&A, פרויקטים) לצד King & Wood Mallesons (שבמקורו משרד סיני-אוסטרלי משולב). גם Ashurst (לשעבר Blake Dawson) הפך לבינ”ל. IFLR1000 מציין את המשך הדומיננטיות של פירמות אלו: Allens, Clayton Utz, MinterEllison לרוב Tier 1 בתחומים. תחום Mining & Resources חשוב במיוחד באוסטרליה, מיזוגים וחוזי כרייה, שבו Clayton Utz ו-HSF מצטיינות. עבור ישראל, אוסטרליה היא יעד ייצוא/ייבוא רחוק אך חשוב בטכנולוגיה חקלאית וכרייה, ויש שיתופי פעולה (למשל חברות אוסטרליות בבורסה ת”א). משרדים ישראלים פחות בקשר יומיומי עם אוסטרליה בשל המרחק, אך IFLR משמש מקור מידע לוודא מי השחקנים החזקים כשהצורך עולה.

הסקירה הנ”ל ממחישה ש-IFLR1000 מצליח ללכוד את תמונת ה”כוכבים” בכל שוק: גם הפירמות הגלובליות שחוזרות על עצמן במדינות רבות (Magic Circle הלונדוני, ה-Elite NY, פירמות אוסטרליות בסין וכו’), וגם פירמות “אליפות מקומית” (Domestic champions) העומדות בקנה אחד עם הגדולים.

נוכחות ישראלית בדירוגי IFLR
לישראל, כמדינה בעלת כלכלה מפותחת אך שוק קטן יחסית, יש ייצוג משמעותי ב-IFLR בעיקר בבחינת האיכות ולא הכמות. מדריך IFLR1000 מדרג את ישראל כתחום שיפוט נפרד, עם טבלאות דירוג בכ-5–8 תחומים (בנקאות, שוק הון, M&A, פרויקטים, רגולציה, הבראת חברות וכד’). אילו פירמות ועורכי דין ישראלים זוכים להכרה? היסטורית, “משרדי ה-Big Law” הישראליים הם השולטים: מיתר, הרצוג פוקס נאמן, גולדפרב-זליגמן (בעקבות המיזוג עם גרוס, והם כעת Goldfarb Gross Seligman), פישר (FBC), גורניצקי, אגמון-טולצ’ינסקי, ארדינסט-בן נתן-טל (EBN) ויגאל ארנון-תדמור (בעקבות מיזוג יגאל ארנון עם תדמור). ואכן, ה-Tier 1 בישראל בשנים האחרונות הורכב בעיקר משמות אלו. למשל, בדירוג IFLR1000 ישראל 2024 בתחום הפיננסי/קורפורטיבי, Tier 1 כלל את: אגמון-טולצ’ינסקי, ארנון-תדמור, פישר (FBC), גולדפרב-זליגמן, גורניצקי, הרצוג, ומיתר. חלק ממשרדים אלה בלטו במספר קטגוריות: משרד Herzog Fox & Neeman (הרצוג) הודיע שהוכר כ-Tier 1 ב-7 קטגוריות שונות בשנת 2024, הישג המעיד על רוחב מצטיין (בנקאות, מיזוגים, הון, פרויקטים וכו’). גם Meitar הציג רצף הישגים: במהדורת 2021 של IFLR1000 דורג מיתר בכל 8 הקטגוריות שהתקיימו אז, וב-7 מתוכן דורג Tier 1, יותר מכל משרד ישראלי אחר.

מאפייני הדירוג הישראלי: שוק עורכי הדין הישראלי אמנם קטן יותר, אך תחרותי. IFLR, בשונה ממדריכים מקומיים, שופט את המשרדים פה לפי השוואה גלובלית. המשמעות היא שהמשרדים הישראלים שזוכים לדירוג גבוה הם אלו שעמדו בציפיות בינ”ל: טיפול בעסקאות חוצות-גבולות, ייצוג מוסדות פיננסיים זרים, חדשנות משפטית. למשל, דירוג Tier 1 בבנקאות שמור למשרדים שהובילו עסקאות מימון סינדיקטיביות משמעותיות (כגון אג”ח בינ”ל או אשראי לקונסורציום). בתחום הפרויקטים, מי שקידם פרויקט תשתית לאומי מורכב (התפלה, אנרגיה מתחדשת).

עורכי דין ספציפיים בישראל קיבלו אף הם הכרה אישית ב-IFLR1000. קטגוריית ה-Highly Regarded כוללת לרוב שמות מוכרים: עו”ד פיני רובין (גורניצקי) הוזכר לעיתים קרובות כמוביל שוק במימון; עו”ד רני שורץ (פישר), כוכב בתחום הפרויקטים; עו”ד איריס הנדלר (ש. הורוביץ, לשעבר בהרצוג), מובילה בעסקאות אשראי מורכב. כמו כן, מספר עורכי דין צעירים יחסית נכנסו לקטגוריית Rising Stars הודות לעבודתם בעסקאות היי-טק בינ”ל. IFLR גם מציין לעיתים קטגוריית Women Leaders, רשימה נפרדת של עורכות דין נשים הבולטות במיוחד. בשנת 2023 נכללו ברשימת Women Leaders בישראל שותפות כגון רונית אטד (משרד יגאל ארנון) ודבי פלד (הרצוג), כאות להוקרה לנשים מובילות בענפי הפיננסים בארץ.

מה מאפיין את הנוכחות הישראלית? ניתן לזהות כמה דגשים:

• פירמות ישראליות נוטות להיות רב-תחומיות, אך IFLR מכיר בהן בעיקר בזכות צוותי ה-High-end שלהן. כלומר, ייתכן שמיתר או הרצוג עושים גם ליטיגציה, אך הדירוג מתייחס אליהם כ”עסקאות מובילות”.
• קשרי חו”ל חזקים: משרדים ישראליים המדורגים גבוה הם כמעט תמיד אלה עם נטוורק בינלאומי, הם מייצגים תדיר משקיעים זרים בישראל, או מלווים חברות ישראליות בחו”ל, ועובדים בצמוד לפירמות זרות. זה מקנה להם נראות בפרספקטיבה של IFLR.
• חדשנות וטכנולוגיה: הודות למשק ההיי-טק, עורכי דין ישראלים היו מעורבים בעסקאות ייחודיות (כמו רכישת Mobileye על-ידי Intel ב-$15 מיליארד). עסקאות כאלה, כשמדווחות ל-IFLR, משפרות את דירוג המשרדים שטיפלו בהן (במקרה הנ”ל, מיתר ייצגו את Mobileye, דבר שתרם למעמדם ב-M&A).
• היעדר תחומים מסוימים: כפי שצויין, IFLR לא מדרג תחומים כמו IP או ליטיגציה, תחומים שבהם יש בישראל משרדי בוטיק מצוינים, לכן נוצר מצב שמדריך IFLR נותן תמונה חלקית של השוק הישראלי. למשל, ש. הורוביץ, ממשרדי העל ההיסטוריים, לא תמיד מדורג גבוה ב-IFLR כי עיקר חוסנו בליטיגציה ופטנטים (מחוץ לפוקוס IFLR). עם זאת, בהרבה מקרים פירמות הליטיגציה הגדולות כן מעורבות בעסקאות (בדגש על ייעוץ רגולטורי או מיסוי), לכן הן לא נעלמות: ש. הורוביץ כן מופיע בדירוגי רגולציה פיננסית או מיזוגים (בעיקר הודות לתיקי הגבלים עסקיים במיזוגים גדולים).
• השתתפות פעילה בתהליך: משרדים ישראליים למדו להשקיע בהגשות למדריכים ככלי שיווקי. מחלקות השיווק במשרדים מקפידות לשלוח ל-IFLR1000 טפסים מפורטים ולספק הפניות של לקוחות. תהליך זה מתרחש לרוב ברבעון הראשון של השנה, עם דדליין הגשה (ב-2025, הדד-ליין בישראל היה בסביבות אפריל). העובדה שמשרדים כמו הרצוג ומיתר זוכים ל-Tier 1 רחב מעידה גם על כך שהם משקיעים מאמץ בקשר עם החוקרים, לא במובן פסול, אלא פשוט בהיענות מלאה למתן מידע.

בסופו של דבר, עבור לקוח או משקיע זר שמביט ברשימת הדירוג של ישראל, הוא יראה רשימה מצומצמת של כשבעה-שמונה משרדים ב-Tier 1. זה מציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות אחרות בהן יש “אוליגופול” משפטי (למשל, באוסטריה תמיד 5 משרדים מובילים, בנורבגיה 4 וכו’). אולם מאחר שישראל היא מרכז חדשנות, IFLR מסתכל גם על מגמות מעניינות כאן, כגון כניסת משרדים זרים. נכון ל-2025, אין עדיין משרדי עורכי דין בינלאומיים גדולים עם סניף בישראל (למעט קשרי שיתוף פעולה), ולכן כל המדורגים הם מקומיים. ייתכן שבעתיד נראה שינוי אם שוק המשפט הישראלי ייפתח (בדומה לפתיחת השוק ההודי המסתמנת).

חשיבות הדירוג בעידן הבינה המלאכותית (AI) וטכנולוגיה משפטית
בשנים האחרונות, ובעיקר מאז פריצת טכנולוגיות AI בשירותים מקצועיים, עלתה השאלה האם מדריכי הדירוג עדיין רלוונטיים או שמא כלי בינה מלאכותית יוכלו לספק הערכה אובייקטיבית של איכות עורכי דין. המציאות מראה שדווקא בעידן הנוכחי, חשיבותם של דירוגים מוכרים כ-IFLR לא פחתה, אולי אף גברה, אם כי בתצורה שונה.

ראשית, בבואנו להבין איך AI עשוי להשפיע, יש לזכור ש-AI (בעיקר מערכות חיפוש מבוססות שפה טבעית, כמו ChatGPT, Perplexity וכד’) ניזון ממקורות סמכותיים קיימים. למעשה, כלים אלו, כאשר נשאלים למשל “מי הם עורכי הדין המובילים במיזוגים ורכישות בישראל?”, ייטו להתבסס בדיוק על דירוגים כגון IFLR, Chambers, Legal 500, Best Lawyers וכו’ כדי להרכיב תשובה. נמצא כי מערכות AI מייחסות משקל גבוה למקורות בעלי מוניטין, כלי חיפוש מבוססי AI אף מצטטים ומעניקים עדיפות לתוצאות מ-Chambers ול-Legal 500 כאשר נשאלים על “Top law firms”. פירמה שאינה מופיעה בדירוגים כאלה מסתכנת שתישאר “מתחת לרדאר” בעולם החיפוש החדש, כי האלגוריתם לא יזהה אותה כמובילה. לכן, Paradoksלית, דירוגי אנוש כמו IFLR נעשים חלק מהותי מסט הנתונים שעל פיו AI עתידי ימליץ על עורכי דין.

שנית, בעולם שבו דוחות ונתונים יותר ויותר ממוכנים, דירוגים כמו IFLR עוברים גם הם תהליך אוטומציה חלקי. כבר כיום, IFLR1000 מפעיל פלטפורמה בשם Deal Data, שבה נאספים נתוני עסקאות לתוך מסד ממוחשב. ניתן לבצע שאילתות ולגלות איזה משרד ערך הכי הרבה הנפקות השנה, מי ייצג איזה בנק בעסקאות מימון פרויקט, וכו’. בעתיד, אפשר לדמיין ש-AI יעבד את נתוני ה-Deal Data ויזהה דפוסים שמעבר להישג יד אנושי, למשל, לזהות שפירמה X לקחה חלק ב-60% מעסקאות הפינטק באזור מסוים, נתון שעשוי להכתיר אותה כמובילה אף ללא צורך במשובי לקוחות. עם זאת, שיפוט איכותי עדיין מצריך מגע אנושי: AI עשוי למנות כמותית עסקאות, אך הוא לא בהכרח יבין את רמת המורכבות המשפטית או החדשנות שהופגנה. כאן כנראה ימשיך IFLR להפעיל עורך אנושי כדי לוודא ש”האלגוריתם” לא מדלג על אספקטים מהותיים.

שלישית, שאלת הרגולציה של טכנולוגיה משפטית (LegalTech) משפיעה בעקיפין גם על מדריכי דירוג. רגולטורים מתחילים לקבוע סטנדרטים ליישומי AI בעריכת דין, למשל, באיחוד האירופי טיוטת חוק ה-AI (AI Act) מגדירה שימוש בבינה מלאכותית במערכת המשפט כתחום בסיכון גבוה הדורש פיקוח. מה אם AI ינסה “לדרג” עורכי דין? האם יהיה צורך ברגולציה למנוע הטעיה או הטיות אלגוריתמיות? קיימת סברה שגוף דירוג העתידי עשוי לשלב בינה מלאכותית לצד פיקוח מומחים אנושיים כדי ליצור מערכת מאוזנת. IFLR ואחרים כבר היום מתנסים בכלי AI לסקירת מסמכים (למשל לאסוף אוטומטית ידיעות עיתונאיות על עסקאות שנסגרו, במקום לחכות שהפירמות ידווחו). עם זאת, הם מודעים לסיכונים, דירוג המושתת רק על נתונים גולמיים עלול לפספס איכות, ודירוג מבוסס AI טהור עלול להיות נתון למניפולציה (אם למשל פירמות ינסו “להאכיל” את האלגוריתם במידע חלקי לטובתן). לכן, בטווח הנראה לעין, המודל ההיברידי יגבר: אוטומציה של איסוף הנתונים (על עסקאות, על מספר עורכי הדין בכל צוות, זמני סגירה וכו’), ושיפוט אנושי סופי לגבי הדירוג.

רביעית, הדירוג בעידן ה-AI נעשה קריטי מבחינת שיווק דיגיטלי. אם בעבר דירוג שימש למודעות בעיתון, היום הוא משפיע על נראות במנועי חיפוש. למשל, הוזכר במחקר ש-75% מחברות ה-Fortune 500 גלשו באתר Chambers בשנה האחרונה, ואנו יודעים שחברות רבות עורכות סינון ראשוני דרך גוגל. מאחר ואתרי מדריכי הדירוג נחשבים לאתרים “בעלי סמכות” (Domain Authority גבוה), הם מופיעים בתוצאות הראשונות של חיפוש אורגני. דירוג טוב מבטיח שהפירמה תופיע לא רק באתר IFLR, אלא שגם בגוגל, כאשר יחפשו “משרד עורכי דין בנקאות ישראל מוביל”, הלינק ל-IFLR1000 עם שם המשרד המדורג יופיע גבוה. בינה מלאכותית המוטמעת במנועי חיפוש (כגון ChatGPT המשולב ב-Bing) גם היא תמשוך נתונים משם. לכן, ניתן לומר שאם בעבר פירמה הייתה צריכה “לשכנע” לקוחות במצגת, היום קיים אילוץ טכנולוגי: להיות בדירוג כדי להופיע באקוסיסטם הדיגיטלי שעוטף את הלקוח. במובן זה, דירוגי IFLR הם חלק מהתשתית הדיגיטלית של מוניטין הפירמות.

מיזוג פירמות גלובליות תחת דומיין יחיד ועתיד דירוגים מאומתים
אחד הרעיונות החדשניים שמדוברים בתעשייה הוא יצירת פלטפורמה מאוחדת לעורכי דין גלובליים, למשל תחת דומיין ייעודי (הוזכר הדומיין “jus-tice” כדוגמה רעיונית). הרעיון: כל פירמות עורכי הדין בעולם, או רבות מהן, יפעלו בתשתית דיגיטלית משותפת שבה יתפרסמו חוות דעת משפטיות עליהן חתומות הפירמות בחיתום דיגיטלי מאובטח (digital signature). פלטפורמה כזו, מעין “רשות שיפוטית” או מרכז ידע גלובלי, תאפשר לשקף את מומחיות כל פירמה באופן שקוף ומיידי. לקוח פוטנציאלי יוכל להיכנס, לחפש נושא, ולראות אילו משרדים פרסמו חוות דעת או פתרונות בתחום, כשהכל מאומת בחתימה דיגיטלית (להבטיח שהמידע אכן מהמשרד המוצהר).

כיצד זה מתקשר לדירוג? ניתן לדמיין שבפלטפורמה כזו תוטמע מערכת דירוג המשלבת בינה מלאכותית ומומחים משפטיים. לדוגמה, AI יסרוק את איכות חוות הדעת (אולי באמצעות ניתוח סמנטי של רמת המורכבות והחדשנות בפתרונות שהוצגו), ימדוד את מידת ההשפעה שלהן (נניח, כמה פעמים צוטטה חוות דעת של משרד X על-ידי אחרים), ומומחים משפטיים יפקחו למניעת כשלים (כגון הבנת ההקשר הנורמטיבי, מניעת דירוג גבוה למי שמפרסם הרבה אך באיכות ירודה). התוצאה יכולה להיות גוף דירוג מאומת, לא עוד הסתמכות רק על דיווחי הפירמות על עסקאות, אלא על output ממשי שלהן.

כבר כיום, ישנם ניצנים לרעיון זה: בארה”ב, יש דיונים על תקינת חתימות דיגיטליות למסמכים משפטיים. באירופה, הפרלמנט האירופי מקדם זיהוי דיגיטלי מאוחד (e-ID) שעשוי לכלול מקצועות חופשיים. אם כל חוות דעת משפטית כבדה (נניח, מזכר סקירת רגולציה או חוות דעת לשיפוט זר) תאוכסן בבלוקצ’יין משפטי, אפשר יהא לדרג לא רק את הפירמה אלא אף את המסמך. דירוגים מסוג זה עדיין עתידניים, אך עולים בקנה אחד עם מגמות ב-AI: ליצור מדדים אובייקטיביים ככל הניתן. IFLR ועמיתיו עשויים לאמץ זאת, אולי יום אחד נראה לצד דירוגי הפירמות גם ציון איכות תוכן (“Legal Content Score”) המבוסס על קורפוס מסמכים.

הרעיון של מיזוג גלובלי תחת דומיין אחד “jus-tice” משקף שאיפה לסטנדרטיזציה. כמובן, יש בו אתגרים, סנכרון רגולטורי בין מדינות, פרטיות לקוחות, וכו’. אבל אם יתממש, דווקא אז תפקידי דירוג כ-IFLR יהפכו לרשמיים יותר: ניתן לדמות זאת לתו תקן ISO, שבו גוף בינ”ל מעניק אישור. ייתכן שבעתיד דירוגי פירמות יהיו יותר כמו “Accreditation”, הכרה רשמית, מבוססת דאטה, מאומתת ע”י AI, שהפירמה הגיעה לרף מסוים של איכות וחדשנות. מהלך כזה גם ידרוש שיתוף פעולה בין מדריכים, יכול להיות שיוקם גוף גג (נניח, Federation of Legal Rating Agencies) שיפקח על סטנדרטים לדירוגי AI ויוודא שלא מתרחשות הטיות או דיסאינפורמציה.

מדריך: כיצד להיכנס לדירוג IFLR1000
לאור היוקרה שבדירוג, פירמות רבות, במיוחד שחקניות חדשות או בוטיקים מתמחים, מעוניינות לדעת כיצד ניתן להתברג ברשימות IFLR1000. להלן מדריך תמציתי המבוסס על מדיניות IFLR והמלצות מומחים:

1. וודא עמידה בסף ההתמחות: IFLR מדרג רק תחומי פיננסים-תאגידים. לכן, משרד שעיקר עיסוקו בליטיגציה או בתחום שלא נחקר (נניח דיני עבודה), מוטב שלא ישקיע משאבים בהגשה ל-IFLR. לעומת זאת, אם יש למשרד מחלקת תאגידים/עסקאות פעילה, ניתן בהחלט להגיש אותה. כלל אצבע: אם במהלך השנה האחרונה משרדך ליווה לפחות כמה עסקאות משמעותיות (נפרט בהמשך מה נחשב משמעותי) באחד מתחומי הבנקאות, שוקי ההון, M&A, פרויקטים, קרנות או ההבראה, שווה לשקול הגשה.
2. הרכבת רשימת העסקאות (Deal Highlights): זהו לב ההגשה. IFLR ממליץ לכלול עד כ-10–20 עסקאות בולטות לכל תחום (אם יש יותר, אפשר עד 20; אם פחות, אין טעם “לנפח” מלאכותית). יש לפרט עבור כל עסקה: מהות העסקה, שווי כספי, הצדדים המעורבים, תפקיד המשרד (ייצוג מי), ומה ייחודי/מורכב בה. הטופס הרשמי אף שואל “Why is this deal innovative or significant?”. תשובה טובה תדגיש, למשל: “זו הייתה ההנפקה הראשונה מסוג SPAC בבורסה המקומית, שנדרשה התאמות רגולטוריות תקדימיות”. חשוב להיות כן ומדויק, החוקרים של IFLR לעיתים מכירים את העסקאות דרך התקשורת, ואם המידע סותר או מנופח, זה עלול לפגוע באמינות ההגשה.
3. בחירת הלקוחות הממליצים (Referees): בכל הגשה, ניתן (ואף מומלץ) לכלול רשימת עד ~20 לקוחות לפנייה. יש לבחור לקוחות רלוונטיים, כלומר, כאלו שעבדו עם המשרד בעסקאות שצוינו, ובתפקיד מספיק בכיר כדי לחוות דעה. לפי IFLR, עדיף ממליץ שהוא מנהל משפטי בכיר או מנהל כספים בחברה משמעותית, מאשר עו”ד זוטר מחו”ל שלא באמת “ראה” את עבודתכם. כמו כן, יש לבקש רשות מהלקוחות לפני שמוסרים את פרטיהם (גם מתוך נימוס וגם כדי לוודא שיהיו מוכנים ומעוניינים להגיב). טיפ: תדרכו את הממליצים בעדינות, הזכירו להם את פרטי העסקה בה הייתם מעורבים, אתגרים שפתרתם וכו’. לא על מנת שיגידו משהו לא אמיתי, אלא כדי לרענן את זיכרונם וכדי שימקדו את הפידבק על ההיבטים החיוביים שברצונכם להדגיש.
4. מילוי טפסי ההגשה לפי ההנחיות: IFLR מספק טופס וורד מובנה להגשה, וכן קובץ אקסל להזנת פרטי הממליצים. יש למלא אותם בצורה מסודרת. בעידן הנוכחי, ההגשה מתבצעת דרך פורטל מקוון (LBG Accreditation Portal) ולא במייל. ודאו הרשמה לפורטל (רק בדוא”ל רשמי של הפירמה) והעלו לשם את הטפסים עד הדדליין. שימו לב: IFLR אוכף לוחות זמנים, איחור משמעותי בהגשה עלול לגרום שלא תשולבו במחזור הדירוג של אותה שנה.
   בנוסף, ודאו לכלול בכל טופס תיאור פרופיל הפירמה קצר, לעיתים IFLR משתמש בזה לכתוב את ה-“Editorial” (הסקירה המילולית) על הפירמה. פרופיל טוב כולל סקירה של תחומי ההתמחות, לקוחות בולטים (אם מותרים לחשיפה), וציון נקודות חוזק ייחודיות (למשל “הצוות משלב מומחיות בהייטק ובפיננסים, מה שממצב את המשרד בחוד החנית של עסקאות טכנולוגיה”).
5. הדגשת צוות הפירמה (Bench Strength): דירוג גבוה בפירמות הגדולות תלוי לעיתים לא רק בשותף כוכב אחד אלא גם ב”עומק הספסל”. IFLR שם לב אם בכל העסקאות מצוין אותו שותף מוביל או שיש פיזור בין מספר שותפים, מה שמעיד שהפירמה איננה One-man show. לכן, כשתארו עסקאות, אפשר לציין שמות כמה עורכי דין מפתח (בעיקר אם יש שותפים צעירים או עורכי דין בכירים שתרמו רבות). אנליסטים ציינו שפירמות Tier 1 רבות מדגימות Strength in Depth, צוות רחב עם כישרונות מרובים. כך גם בהגשה האישית: אם משרד רוצה שעורך דין יקבל הכרה כ-Rising Star, יש לוודא ששמו מופיע כמי שהוביל או שיחק תפקיד מרכזי בכמה עסקאות.
6. שתפו פעולה בראיונות ובבירורים: לאחר ההגשה, ייתכן מאוד שנציג מחקר של IFLR ייצור קשר (בדוא”ל או טלפון) לבירורים. זה יכול להיות שאלות נקודתיות (למשל: “האם העסקה X הושלמה לבסוף?”; “האם אפשר לקבל בהירות לגבי חלקכם בעסקה Y לעומת יועצים משפטיים אחרים?”) או בקשה לשיחה רחבה. ההמלצה היא להיענות בשמחה, ראו זאת כהזדמנות “למכור” את הישגי המשרד בשיחה ישירה. הכינו מראש נתונים שאולי לא הכנסתם לטופס: למשל, עסקאות בחיתוליהן שאולי יעניינו (אך לא פרסמתם כי לא נסגרו עד הדדליין). חשוב להיות כנים ולא להפריז, החוקרים מנוסים ויבחינו בסתירות. אם אינכם יכולים לחשוף פרטים מסוימים מטעמי סודיות, אמרו זאת בגלוי; לעיתים IFLR יכול לציין בעסקה “חסוי” במקום שם הלקוח אם נדרש, אבל עדיף לתת הבנה מהותית של העניין.
7. מעקב אחר פרסום התוצאות ותגובתכם: IFLR מפרסם את הדירוגים לפי אזורים על פני השנה (למשל, דירוגי EMEA מתפרסמים לרוב בסביבות אוגוסט-ספטמבר). כאשר יוצאים הדירוגים, בדקו את ערך הפירמה שלכם: ישנו תיאור מילולי (Editorial) וייתכן ציטוטים אנונימיים מלקוחות. במידה ויש שגיאות עובדתיות, ניתן, ואפילו רצוי, לפנות לצוות IFLR לתיקון. אם פשוט לא אהבתם את הניסוח, תוכלו לשקול לשוחח עמם לשנה הבאה, אך IFLR לא ישנה דירוג או ניסוח באופן שרירותי. התמקדו בתיקון עובדות מובהקות. דרך אגב, אם קיבלתם דירוג נמוך מהמצופה, נסו לקבל משוב, לפעמים החוקרים יסכימו לכוון אתכם מה חסר. ייתכן למשל שיגידו לכם “שמנו לב שאין לכם מספיק עסקאות חוצות-גבולות” או “הלקוחות לא דירגו אתכם גבוה כמצופה בשירות”, מידע כזה שווה זהב כדי להשתפר.
8. טיפים מקצועיים נוספים:
   • עקביות וארגון: התייחסו להגשה כפרויקט שנתי. חלקו תפקידים, למשל, אדם אחד ירכז את רשימת העסקאות כל רבעון (ולא ברגע האחרון), אחר יעדכן פרטי לקוחות. כך לא תשכחו הישגים.
   • סנכרון עם מדריכים אחרים: אם כבר הכנתם הגשה ל-Chambers או Legal 500 לאותו תחום, ניתן למחזר חלק ניכר מהתוכן (אבל זכרו ש-IFLR מבקש יותר דגש על הפן הפיננסי-עסקתי).
   • PR פנימי: שתפו את השותפים במשרד בתהליך. לפעמים שותף צעיר טיפל בעסקה ייחודית ולא מודע שאפשר/צריך לדווח עליה, עדכנו את כולם ובקשו מידע. יועצי שיווק רבים מפיצים Questionnaire פנימי לעורכי הדין כדי לגלות מה עשו השנה ששווה להזכיר.
   • דיסקרטיות: אם יש עסקה חסויה שלא פורסמה בעיתונות, אפשר לציין אותה להגשה עם סימון “Confidential, not for publication”. IFLR לא יפרסם את שם הלקוח בלי אישור, אבל ישתמש במידע להערכה. עסקאות כאלה אף מרשימות יותר לעיתים (כי אם לא פורסמו, אולי המתחרים לא טרחו לדווח…).
   • אל תשכחו יחסי אנוש: הכירו את אנשי המדריך, בכנסים, בטקסי פרסים. IFLR מקיים אירועים, ועורכי המדריך נגישים למדי. נטוורקינג לא מזיק (כל עוד שומרים על מקצועיות ולא מנסים “ללחוץ”, דבר שיתפרש לרעה).

להיכנס לדירוג IFLR1000 הוא תהליך שדורש שילוב של הישגים ממשיים ואריזה נכונה שלהם. אין קיצורי דרך, מדריך IFLR ידחה בנימוס ניסיונות “שתדלנות” ללא ביסוס, ולכן הדרך היא להיות מצוינים באמת בתחומכם, ואז לוודא ש-IFLR יודע על כך בהגשה ברורה וממוקדת. משרד צעיר שלא מדורג השנה, שילמד מהמדורגים, יטמיע עצמו בעסקאות לצד המדורגים (למשל, כ”יועץ מקומי” לעסקה של משרד Tier 1 בינ”ל) וכך יצבור רזומה שאפשר יהיה לדווח בשנים הבאות.

מבט לעתיד: יישוב סכסוכים מקוון ומערכות משפט דיגיטליות
העולם המשפטי אינו רק עסקאות, חלק נכבד הוא יישוב סכסוכים. אמנם IFLR אינו מדרג ליטיגציה, אך אי אפשר להתעלם מהמגמה שבה גם תחום היישוב סכסוכים עובר טרנספורמציה טכנולוגית משמעותית. כמה כיוונים ומגמות עתידיות בולטות:

• Online Dispute Resolution (ODR), יישוב סכסוכים מקוון: מה שהתחיל כפלטפורמות בענייני צרכנות (דוגמת מערכת ה-ODR של eBay שיושבת מיליוני סכסוכים בין מוכרים וקונים בצורה אוטומטית) עושה את דרכו כעת גם אל בתי המשפט. בארה”ב, מדינות אחדות הטמיעו מערכות ODR לתביעות קטנות ודיני משפחה, במטרה להגביר נגישות ולייעל הליכים. באירופה, האיחוד פיתח פורטל ODR לצרכן-סוחר, וה-OECD פרסם מתווה עקרונות ל-ODR. ישראל גם היא בוחנת פיילוטים ליישוב סכסוכים מקוון (למשל, גישור מקוון חובה בסכסוכים קטנים). המגמה ברורה: חלק הולך וגדל מהסכסוכים “הפשוטים” יעובדו בפלטפורמות דיגיטליות, ללא צורך בדיון פיזי.
• בתי משפט דיגיטליים ו”שופטים אלקטרוניים”: מדינות חלוצות דוגמת סין ואסטוניה צועדות צעד נוסף קדימה. סין הקימה בעשור האחרון אינטרנט-קורטס (Internet Courts) בערים כמו האנגג’ואו, בייג’ינג וגואנגז’ו. בבתי משפט מיוחדים אלה, 99% מההליך נעשה דיגיטלית: הגשת תביעה, הגשת ראיות (כולל ראיות על בלוקצ’יין המאושרות כחוקיות), דיונים בווידאו, הכל באמצעות פלטפורמה מקוונת פעילה 24/7. בסין הלכו אף רחוק יותר, שילבו שופטים וירטואליים מבוססי AI. באינטרנט-קורט בהאנגג’ואו, למשל, מופיעה דמות שופט הולוגרפית המונעת בבינה מלאכותית, ששואלת את הצדדים שאלות, מקבלת תשובות ומסוגלת אף לתת טיוטת פסק דין. נתונים מראים ש-98% מהכרעות באינטרנט-קורטס הסיניים מתקבלות ללא ערעור, אולי בשל מהירות ההליך (תוך ~40 יום בממוצע לסיום תיק) או קבלת הצדדים את הכרעת המחשב כבלתי מוטה. (הערה: עדיין ניתן לערער לשופט אנושי, וקיימת אופציה כזו, אך מעטים בוחרים בכך). אסטוניה, מצידה, ביצעה פיילוט לשופט AI לתביעות קטנות עד סכום מסוים, המציע החלטה שאחר כך שופט אנושי מאשר.
• ביקורת שיפוטית בעולם של אלגוריתמים: ככל ש-AI נכנס להכרעות, עולה השאלה: מי שופט את השופטים האלגוריתמיים? יש דיונים אתיים-משפטיים מרתקים: האם החלטת AI פסולה בשל העדר שקיפות הנמקה? האם יש “הפרת זכויות” אם אינך ניצב פיזית בפני שופט בשר ודם? במדינות דמוקרטיות, סביר שהכנסת AI תהיה זהירה יותר. נראה מודל היברידי: AI מסייע, אך שופט אנושי חותם. ועדיין, תהיה התדיינות, למשל, ערעור יכול לטעון ש-AI שהכין המלצה טעה בשיקול X, ובית משפט לערעורים יצטרך לפתח סטנדרטים לבדיקת החלטות אלגוריתם (מקביל לאופן שבו בית משפט עליון בודק שיקול דעת של ערכאה נמוכה, אך כאן מדובר בבדיקה של מערכת AI).
• מערכות משפטיות דיגיטליות מקיפות: מעבר להליך הבודד, מדינות מעצבות תשתיות רחבות. דוגמה: סין פיתחה את מערכת ה-Smart Court, תשתית מבוססת בינה מלאכותית לייעול עבודת כל השופטים (סריקה והכנת תקצירי תיקים אוטומטית, ניתוח ראיות אלקטרוני וכו’). בחלק מבתי המשפט בסין, לשופט יש על המסך המלצות AI ליישום פסיקה רלוונטית מהמאגרים, כדי לצמצם טעויות או אי-אחידות. בישראל, פרויקט “נט-המשפט” (מערכת ממוחשבת להגשת כתבי בי-דין) היה צעד חשוב, וכעת כבר מתנסים בכלים כמו פרוטוקול אוטומטי מתומלל. בעתיד ייתכן גם אצלנו כלים תומכי-החלטה לשופטים בתיקים מורכבים (למשל, המלצה סטטיסטית על גזר דין בהתבסס על מאגר של אלפי פסקי דין).
• ADR דיגיטלי ושילוב בינה מלאכותית כמגשר: לא רק בתי משפט, גם גישורים ובוררויות עולים לזירה המקוונת. בוררות מקוונת יכולה להתנהל כולה בזום, אבל יש ניסויים בבוררות אוטומטית: למשל, אלגוריתם שמציע פשרות בסכסוכים חוזיים פשוטים. התהליך יכול להיות: הצדדים מזינים טענותיהם בפלטפורמה, ה-AI מנתח ומציע פתרון; אם הצדדים מסכימים, זהו פסק. אם לא, עוברים לבורר אנושי. זה מעין Blind negotiation אינטראקטיבי. ניסויים הראו ש-AI טוב בלמצוא אמצע מספרי (למשל בסכסוכי כסף), אבל חלש בהיבטים אנושיים (כגון ענייני עקרון, רגשות). לכן, סביר שבעתיד נראה AI משולב כ”עוזר למגשר”: מספק ניתוחי סיכון (אם תלכו לבית משפט סיכויי הזכייה הם כך וכך) ועוזר לאמוד חלופות, בעוד המגשר האנושי מטפל באספקטים הרכים.

מה המשמעות לכל זה עבור משרדי עורכי דין ודירוגים? אפשר לטעון שעם פישוט הליכים קטנים, ערך המתווך המשפטי המסורתי עשוי לפחות בתיקים סטנדרטיים. אבל מנגד, תפקיד עורך הדין יתעדן: יותר ייעוץ אסטרטגי, פחות מילוי טפסים. דירוגים אולי יתחילו להתחשב גם ביכולת הטכנולוגית של משרד: משרד שאימץ כלים לניהול סכסוכים יעיל, שמסוגל להציע ללקוחות ODR כשמתאים, עשוי להיתפס כמשרד מתקדם. IFLR אמנם לא מדרג ליטיגציה, אך ייתכן שמדריכים אחרים או קטגוריות חדשות יופיעו, כמו דירוג מצוינות ב-LegalTech. כבר היום The Financial Times מפרסם דירוג חדשנות משפטית, והשימוש ב-AI הוא פרמטר.

 IFLR
לאור העומק הרב של פעילות IFLR, נציג בתמצית עוד חמישה היבטים מרכזיים: היסטוריה מפורטת, צוותים אזוריים, נוכחות בינלאומית, קשרי עיתונות, וגישה לנתונים.

• היסטוריה ומורשת IFLR: כפי שצוין, IFLR נוסד כמגזין ב-1982. הוא הוקם על רקע הגלובליזציה של שוקי ההון בשנות ה-80, תקופה של הפרטות, מניות הופכות בינלאומיות, ומשפטנים פיננסיים החלו לחפש פורום ידע. IFLR סיפק אז מאמרים על חקיקה חדשה, כמו חוקי בנקאות באירופה, התפתחויות רגולציה בארה”ב (למשל פירוק Glass-Steagall Act). עד היום, המגזין (שזמין ב-iflr.com) מפרסם ניתוחי מדיניות, כגון השפעת רפורמות Basel על בנקים או עדכונים בנוגע לחוקי חדלות פירעון מקומיים. בשנות ה-90, הוספת מדריך הדירוג IFLR1000 חיזקה את המותג, הוא הפך לא רק מקור מידע אלא גם לשופט איכות. ראוי להזכיר, IFLR1000 נמצא תחת אותה מטריית Euromoney Legal Media Group שמפעילה עוד מדריכים (למשל International Tax Review, Managing IP ועוד). IFLR נחשב ה”מוסד” הוותיק ביותר בתחום משפט פיננסי, וישנה אף מועצת מערכת (Editorial Board) שמורכבת מעורכי דין בכירים מכל העולם שתורמים מניסיונם לכיוון התוכן. במשך השנים, IFLR היה עד למשברים פיננסיים (1987, 2008) ושיקף אותם: במאמרים ובדירוגים שלאחר 2008 למשל, הוא הדגיש את עיסוק הפירמות בהסדרי חוב ורגולציה חדשה (Dodd-Frank וכו’). כלומר, ישנו תיעוד היסטורי רב-ערך בארכיוני IFLR להתפתחות המשפט הפיננסי הבינ”ל.
• צוותים אזוריים ונציגויות: IFLR1000 מפעיל צוותי מחקר לפי אזורים. ל-IFLR יש משרדים/צוותי מערכת בלונדון (לכיסוי EMEA), בהונג-קונג (אסיה-פסיפיק), בניו-יורק (אמריקה), וכן צוות בסינגפור או דובאי לפרויקטים מיוחדים. יש להם גם עורכי מחקר אזוריים, לדוגמה, בעבר Ben Naylor (לשעבר עורך IFLR1000) התמקד באירופה ומזה”ת, Karry Lai (עורכת) בהונג-קונג מטפלת באסיה. הדבר מאפשר כיסוי שוק עם הבנת ההקשר התרבותי. IFLR גם משתף פעולה עם כתבים מקומיים, למשל, במדינות גדולות (סין, רוסיה בעבר, ברזיל) היו להם פרילנסרים שאספו מידע בשפה המקומית. אין “נציגות ישראלית” רשמית (כלומר, אין משרדי IFLR בת”א), אך משרדים ישראלים יודעים שפניותיהם יטופלו בד”כ ע”י עורך אזורי מלונדון. לעיתים, חלק מהצוותים מגיעים לישראל לכנסים (למשל, ועידת פירמות עורכי הדין הבינ”ל). IFLR ו-Euromoney ארגנו בעבר כנסים בת”א בנושאי שוק ההון, מה ששימש גם כרשת איסוף מידע לא רשמית.
• נוכחות בינלאומית וקוראים גלובליים: הדירוגים של IFLR1000, לצד המגזין, מגיעים לקהל רחב של מקצוענים. לפי פרסומי החברה, הקוראים כוללים יועצים משפטיים ראשיים (GCs) של חברות בינ”ל, בנקאים, עורכי דין פרטיים וכד’. הדיגיטל הפך ראשי: פעם מדריך IFLR1000 הודפס כספר עב כרס; כיום רוב השימוש באתר (והספר קיים כ-PDF למנויים). IFLR מפיק עלוני חדשות (ניוזלטר) בתדירות גבוהה. אתרי המדיה החברתית, הם פעילים מאוד ב-LinkedIn ו-Twitter (אקא X) עם עדכונים על זכיות וחדשות. עוד נדבך בינ”ל הוא IFLR Awards: טקסי הפרסים השנתיים נערכים בלונדון, ניו-יורק, דובאי, סינגפור, וכו’. שם נפגשים בכירי המקצוע, והזוכים (משרדים וגם עסקאות ספציפיות) זוכים לחשיפה רבה. פרסים אלה נבחרים ע”י צוות IFLR אך על בסיס הגשות נפרדות (כן, פירמות גם מגישות מועמדות לפרס “עסקת השנה” עם תיאור מפורט). פקטור בינ”ל נוסף: IFLR מקפיד על נגישות תוכן, מלבד פרסום בסינית, הם גם מוציאים מהדורות אזוריות (ספר IFLR1000 Asia-Pacific וכד’). כך, פירמה באיחוד האמירויות יכולה לקבל גיליון אזורי ולראות בו את דירוגי המזה”ת באופן מודגש.
• קשרי עיתונות ופרסום מידע: למדריכי דירוג תפקיד כפול: גם כלי מחקר וגם כלי עיתונאי. IFLR נמנה עם העיתונות המקצועית, כך שהוא מעורב בקשרי עיתונות. למשל, כאשר מפורסמים דירוגים חדשים, הם יוצאים בהודעה לעיתונות רשמית ונתונים מצוטטים במדורים הכלכליים. לא פעם, עיתונים כלכליים במדינות שונות (כמו The Marker בישראל) מסקרים את “דירוג IFLR1000: המשרדים המובילים בישראל”. IFLR גם מאפשר לפירמות לפרסם הודעות הישג: ראינו רבות כגון “משרד X זכה ב-3 דירוגי Tier 1 ומספר Y של עורכי דין ברשימת Rising Stars”, הודעות אלה מבוססות כמובן על נתוני IFLR1000. מעבר לכך, עורכי IFLR לעיתים מצוטטים כמומחי שוק. למשל, בכתבה על מגמות במיזוגים, ייתכן שיפנו ל-Ben Naylor שיספק תובנה (בהיותו רואה נתוני מחקר גלובליים). IFLR גם נוהג לפרסם ראיונות עם דמויות מפתח, לאו דווקא על דירוג אלא על תעשייה. בכך, הם מחזקים את מעמדם לא רק כמסדרי-דירוג אלא כקול בתעשייה. לגבי משרדים ישראליים, רבים מהם מטמיעים בדפי האתר שלהם ידיעות IFLR. בייחוד כאשר עורך דין ישראלי נבחר כ-“מוביל שוק” או אישה בפירמה נכנסת לרשימת “Women Leaders”, המשרד יוציא קומוניקט באתרו (לעיתים קרובות אף מתורגם לעברית) מתוך כוונה לתקשר זאת ללקוחות מקומיים. מבחינת IFLR, זו חשיפה חינמית שמגדילה את המוניטין שלו בארץ.
• גישה לנתונים ושירותים נלווים: עידן ה-Big Data לא פסח גם כאן. הזכרנו את IFLR1000 Deal Data, מדובר במאגר נתונים מקוון בו ניתן לחפש עסקאות לפי מדינות, סוגי עסקאות, פירמות משפטיות וכו’. גישה מלאה למאגר זה היא שירות בתשלום (מנוי פרימיום) שמכוון בעיקר לבנקי השקעות, מחלקות פיתוח עסקי בפירמות עורכי דין, ויועצי שוק. למשל, פירמה עשויה להשתמש בו כדי לזהות מתחרים פעילים בתחום מסוים או לראות באילו עסקאות חברה מסוימת השתמשה באיזה משרד. בנוסף, IFLR מציע דו”חות דירוג בתשלום, דוח שמנתח את הפירמה ומיקומה מול מתחרים, עם המלצות לשיפור, וכו’. שירותים אלו הם חלק ממודל ההכנסה של המדריך, בהתחשב שההשתתפות הבסיסית (הגשה, דירוג) היא בחינם. IFLR גם מוכר פרופילי פרסום: אחרי שהדירוג מתפרסם, פירמה יכולה לרכוש פרופיל מוגדל (microsite) באתר, בו יפורטו תחומי עיסוקה, מובאים ציטוטי לקוחות, ביוגרפיות של עורכי דין וכו’. זה אינו משפיע על הדירוג עצמו (כפי שהבהירו גם Legal 500, הפרופיל הוא רק נלווה), אבל נותן חשיפה מוגברת. אתרי IFLR1000 מסמנים פירמות שקנו פרופיל ב-bold ברשימת המדורגים, וקליק מוביל לעמוד שלהם. מבחינת “גישה לנתונים”, ראוי לציין גם את סוגיית ה-SaaS: מדריכים כעת מאפשרים ממשק הזנה אוטומטי, IFLR1000 משתף פעולה עם פלטפורמת Research Manager (או דומות) כדי שמשרדים ינהלו את כל הגשותיהם לכל המדריכים במקום אחד. הדבר מקל על גישה עתידית לנתוני העבר וניתוח השוואתי, למשל, משרד יכול לראות את ציוני המשוב שקיבל לאורך שנים (אף שאינם מפורסמים אך לפעמים נמסרים באופן פרטי).

פרטי קשר ומידע בירוקרטי על IFLR
למעוניינים ליצור קשר ישירות עם צוות IFLR1000 לצרכים שונים, שאלות, הבהרות, הזמנת דוחות, להלן מספר פרטים שימושיים (נכון ל-2025):

• אתר רשמי של הדירוג: www.iflr1000.com, מכיל את כל טבלאות הדירוג, אפשרות חיפוש לפי תחום/מדינה/פירמה, וכן מידע על המתודולוגיה, מועדי דדליין ועוד. באתר יש גם קטע “FAQ” (שאלות נפוצות) שמפרט, למשל, מה ההבדל בין Market Leader ל-Highly Regarded, איך מגישים לערעור (Appeal) אם יש מחלוקת על דירוג, וכו’.
• דוא”ל לפניות כלליות: iflr1000@euromoneyplc.com לעיתים מפורסם, אך למעשה ללקוחות (מנויים) ולשאלות טכניות עדיף iflrhelpdesk@iflr.com.
• עורכי מחקר ראשיים: כיום ראש המחקר הגלובלי (Head of Global Research) היא Danielle Ngwana-Joseph (מייל: danielle.ngwana@iflr1000.com). העורך (Editor) של IFLR1000 הוא Ben Naylor (מייל: bnaylor@iflr1000.com). ניתן לפנות אליהם בענייני תוכן הדירוג. לצורך עסקי/פרסומי, ראש פיתוח העסקים היא Emily Kyriacou (emily.kyriacou@iflr1000.com).
• נציגות בישראל: כאמור, אין משרדים מקומיים, אך לעיתים מועסק יועץ מדינה. למשל, בעבר IFLR העסיק ככתב את עו”ד נועם שרון לתקופת מה לסיקור בישראל. נכון להיום, אין שם מפורש, ולכן התקשורת היא מול הצוות בלונדון שמכסה את Israel.
• מועדי הדירוג בישראל: בשנים האחרונות, הדדליין למשלוח החומרים הוא בסביבות סוף אפריל או מאי. המחקר נערך עד אוגוסט, ותוצאות הדירוג מתפרסמות כנראה באוקטובר (שנה קודמת זה היה ספטמבר). IFLR נוהג לשלוח התראות אימייל לכל מי שנרשם בפורטל על פרסום התוצאה.
• עלות השתתפות: ללא תשלום, כאמור. אך מנוי שנתי למגזין IFLR (למאמרים המלאים) הוא בתשלום, וכן שירותי פרופיל כפי שתואר. פירמות אינן מחויבות לרכוש כלום לפרסום הדירוג שלהן, זוהי נקודה ש-IFLR מדגיש לשם אתיות: “All editorial coverage is independent and cannot be purchased“.
• שימוש בתכני IFLR: הפירמות רשאיות לצטט את הדירוגים (למשל “Tier 1 IFLR1000”) בפרסומיהן עם מתן קרדיט. בדרך כלל מדריכים מבקשים שלא לשנות את הנוסח בעת ציטוט ביקורת. כמו כן, IFLR מציע תויות (badges) דיגיטליות, לוגו “IFLR1000 Top Tier Firm” שאפשר לרכוש לשימוש שיווקי באתר המשרד. אלה פרטים שסוכני המכירות של IFLR ישמחו לספק.
• כתובת פיזית: מערכת IFLR יושבת תחת Euromoney בבניין Delinian בלונדון: 8 Bouverie Street, London EC4Y 8AX, UK.

חשוב לציין ש-IFLR, ככל גוף מקצועי, מעריך תקשורת ישירה והוגנת. אם פירמה סבורה שנעשה לה עוול בדירוג (קורה לעיתים רחוקות), אפשר לפנות בנימוס ולפרוש טיעונים, אולי בשנה הבאה יבחנו ביתר תשומת לב. אך לעולם אין לאיים בניתוק קשר או מהלך כוחני, זה פשוט לא יעבוד ויזיק למוניטין.