תקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ח-2018

(ב)   חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.

“בוררות” – כמשמעותה לפי חוק הבוררות;

“גישור” – כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק;

“דין זר”- דין שאינו חל בישראל;

“הוצאות” – שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט;

“החלטה” – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת;

“חוק אכיפת פסקי-חוץ” – חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי”ח-1958[2];

“חוק הבוררות” – חוק הבוררות, התשכ”ח-1968[3];

“חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות” – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962[4];

“חוק ההוצאה לפועל” – חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967^[5];

“חוק חסינות מדינות זרות” – חוק חסינות מדינות זרות, התשס”ט-2008[6];

“חוק מרשם האוכלוסין” – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965[7];

“כתב טענות” – מסמך שמגיש בעל דין המשמש לטיעון בהליך לפי תקנות אלה;

“מומחה” – מי שמוכר כמומחה לפי כל דין ובאין דין כאמור, בעל ניסיון וידע בעניין שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע, למעט בעניין שבמשפט שאינו דין זר;

“מזכיר משפטי” – עורך דין שהסמיך נשיא בית המשפט בהסכמת מנהל בתי המשפט בכפוף להוראות כל דין;

“מנגנון חלופי ליישוב סכסוך” – דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה;

“מסמך” – כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד;

“מסמך מהותי” – כתב שהוא חלק מעילת התביעה;

“מספר זהות” –

(1)    לגבי יחיד – אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה – פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם ישנם;

(2)    לגבי תאגיד – מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום;

“מען” – כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו-(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהיעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד;

“נכס” – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו;

“עילת תביעה” – מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד אותו הוא מבקש;

“ערובה” – הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי;

“פקודת הראיות” – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א- 1971[8];

“פרטי התקשרות” – מספר טלפון, מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה;

“תביעה לפינוי מושכר” – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972^[9] חל עליו;

“תובענה” – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה;

“תצהיר” – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה:

(1)    בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;

(2)    לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1);

(3)    לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה;

(4)    בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל”ז-1977[10], שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה;

“תעודה ציבורית” – כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות;

“תעודת עובד ציבור” – כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות;

“תקנות האגרות” – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז-2007[11].

(ב)    כתב תביעה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט יוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או התובע; הגיש בעל עסק תביעה כאמור, תוגש התביעה במקום עסקו או מקום מגוריו של הנתבע בלבד.

(ג)     בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הכוללת מספר נתבעים הוא בית משפט המוסמך לדון נגד אחד מהם לפי תקנות משנה (א) או (ב).

(ב)    כתב הגנה יוגש בתוך שישים ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע.

(ג)     כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:

(1)    כותרת;

(2)    עיקר הטענות: בכתב התביעה – הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; בכתב ההגנה – פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש;

(3)     טיעון עובדתי: פירוט העובדות המבססות את טענות בעל הדין.

(ד)    חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם, בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים.

(ה)    עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין.

(1)    הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם מוגש כתב התביעה;

(2)    שם התובע ומספר זהותו;

(3)    שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;

(4)    מען ופרטי התקשרות של התובע ועורך דינו;

(5)    שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו;

(6)    מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם;

(7)    אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ציון עובדה זו או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;

(8)    סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה;

(9)    רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה;

(10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;

(11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה;

(12) בתביעה לנזק גוף – כתב ויתור על סודיות רפואית ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת הראשונה;

(13)  הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה;

(14) הוגשה תביעה לבית משפט שלום, רשאי התובע לציין את שם בית המשפט המצוי במחוז שבו הוא מעדיף שהעניין יידון.

(1)    תיאור תמציתי של בעלי הדין;

(2)    פירוט הסעד המבוקש באופן תמציתי;

(3)    תמצית העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה;

(4)    פירוט העובדות המקנות סמכות לבית המשפט.

(1)    הערכאה השיפוטית ושם המחוז שאליהם הוגש כתב התביעה וכן מספר התיק בבית המשפט;

(2)    שם התובע ועורך דינו ופרטיהם כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ושמו של הנתבע ומספר זהותו;

(3)    שם עורך דינו של הנתבע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו;

(4)    מען ופרטי התקשרות של הנתבע ושל עורך דינו;

(5)    אם הנתבע הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ציון עובדה זו או תאגיד ציון עובדה זו ודרך התאגדותו.

(6)    המועד האחרון להגשת כתב ההגנה לפי תקנה 30.

(1)   טענות מקדמיות שיש בהן כדי לסלק את התביעה, כולה או מקצתה, על הסף;

(2)   תמצית טענות ההגנה שיפורטו לפי סדר עילות התביעה;

(3)   טיעונים לעניין הסעד המבוקש.

(ב)    הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט.

(1)   העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;

(2)   חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט.

(1)   קיים סיכוי ממשי לקבלת הטענות המקדמיות שהעלה הנתבע, שיש בהן כדי לסלק את התביעה על הסף;

(2)   על הנתבע להשקיע משאבים רבים כדי להתגונן לגופם של דברים, באופן שאינו מידתי בהתחשב בנסיבות העניין.

(ב)    בית המשפט רשאי להתנות הארכת המועד כאמור בתקנת משנה (א) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות התובע בהליך זה.

(ב)     היקפו של כתב התשובה לא יעלה על שלושה עמודים.

(ב)    בית המשפט יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא לעשות כן על יסוד האמור בה בלבד.

(ג)     במועד בירור בקשת הרשות להתגונן, רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לקיים את הדיון במחלוקת לגופה.

(ד)    בית המשפט רשאי להתנות רשות להתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה.

(ה)    ניתנה רשות להתגונן, יראו את המסמך שהגיש המשיב ככתב תביעה ואת התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה.

(ו)     ניתנה רשות להתגונן, רשאי בית המשפט ליתן כל הוראה בדבר סדרי הדיון בתובענה לרבות הוראה בדבר כתבי טענות, פלוגתות והליכים נוספים שייראו סבירים או נחוצים וכן רשאי הוא להורות על קיום קדם משפט.

(ב)    דין תביעה שכנגד כדין כתב תביעה לכל דבר ועניין והיא אינה תלויה בהמשך קיומה של התביעה העיקרית; התקנות בדבר הגשת כתב תביעה וכתב הגנה כאמור בסימן א’ בפרק ג’ יחולו, בשינויים המחויבים, על כתב תביעה שכנגד ועל כתב הגנה שכנגד.

(ג)     בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת התביעה שכנגד וסדר ניהולה.

(ב)    להודעה לצד שלישי יצורפו העתקים מכתבי הטענות שהוגשו בתובענה, אם לא הומצאו קודם לכן; הודעה לצד שלישי תוגש בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה לפי תקנה 9(ב).

(ג)     דין צד שלישי שהומצאה לו הודעה, כדין נתבע לכל דבר ועניין, אולם הוא אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד.

(ד)    רצה צד שלישי לחלוק על ההודעה כלפיו או על כתב התביעה שהוגש נגד בעל הדין שנתן את ההודעה, יגיש כתב הגנה בתוך שישים ימים מהיום שההודעה הומצאה לו.

(ה)    בית המשפט יורה על עיתוי שמיעת ההודעה לצד שלישי וסדר ניהולה.

(ב)    תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט או הדין מתיר שלא לתבעו במסגרת אותה תביעה; רשות מבית המשפט לא תינתן אלא במסגרת בקשה לפיצול סעדים, שנכללה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג).

(ג)     בית המשפט יכריע בבקשה לפיצול סעדים עד תום קדם המשפט.

(ב)    תובע שיש לו ספק באשר לזהות אדם שממנו הוא זכאי לסעד, רשאי לצרף מספר נתבעים, כדי ששאלת החבות והיקפה בנוגע לכל אחד מהם תתברר במהלך הדיון.

(ב)    אם טרם חלף המועד להגשת מסמך, ניתן לתקן את הפגם בתוך פרק הזמן שנותר להגשה.

(ג)     על אף האמור בתקנת משנה (א) ו-(ב), אם בעל דין בלתי מיוצג, יפרט המזכיר המשפטי גם את הפעולות שבהן נדרש בעל הדין לנקוט כדי לרפא את הפגם ואף רשאי בית המשפט להאריך לבעל דין כאמור את המועד להגשת כתב הגנה או כתב תשובה לבקשה לסעד זמני ובלבד שהמסמך הוגש במועד.

(ד)    הרואה עצמו נפגע מהנחיה, הודעה או כל פעולה אחרת של מזכיר משפטי לרבות אי קבלתו של מסמך רשאי בתוך ארבעה עשר ימים ממועד קבלת ההודעה לדרוש כי העניין יועבר לעיונו ולהכרעתו של שופט בבית המשפט שנשיא בית המשפט ימנה לעניין זה; השופט רשאי להחליט בפנייה על יסוד טענות הפונה בלבד, ללא צורך בקיום דיון.

(ה)    מועד ההגשה של מסמך לבית המשפט, לכל עניין, יהיה המועד שבו הוגש לבית המשפט וקבלתו אושרה, למעט אם המסמך המוגש הוא כתב תביעה ואי קבלתו עלולה להביא להתיישנות התביעה; מסמך שלא אושרה קבלתו רואים אותו כאילו לא הוגש מלכתחילה.

(ו)     אין לעורר טענה כי לא היה מקום לקבל מלכתחילה מסמך שהתקבל, ואולם אין בכך כדי לרפא את הפגם או למנוע העלאת טענות לעצם קיומו.

(1)    תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;

(2)    האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;

(3)    החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.

(ב)    במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

“יחידת הגישור” – כהגדרתה בתקנות רשימת המגשרים;

“מגשר מהו”ת” – כמשמעותו בתקנות רשימת המגשרים;

“ממונה” – עורך דין ביחידת הגישור, שופט או רשם, שנשיא בית המשפט הסמיך אותו לממונה מטעמו לנושא פגישת מהו”ת ומנגנון חלופי ליישוב סכסוך;

“פגישת מהו”ת” – פגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישב את הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי ליישוב סכסוך;

“תקנות רשימת המגשרים” – תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע”ח-2017[12].

(ב)    לא יאוחר מעשרים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון, ימנה הממונה מגשר מהו”ת לצורך קיום פגישת מהו”ת בתובענה שסכומה או ששווי נושאה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בין אם בעל הדין באותה תובענה מיוצג בידי עורך דין ובין אם לאו; בית המשפט יודיע לצדדים על מינוי מגשר המהו”ת ויעביר אליו את כתבי הטענות;  לעניין זה דין בקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה.

(ג)     על מינוי מגשר מהו”ת יחולו הוראות אלה:

(1) יחידת הגישור תורה, בכל תובענה, על זהות מגשר המהו”ת שיקיים את פגישת המהו”ת בכל תובענה, מתוך רשימת המגשרים על יסוד השיקולים המפורטים להלן: תחומי התמחותו של מגשר המהו”ת ותחום עיסוקו;

(2) אזורי פעילותו;

(3) השפות שהוא דובר;

(4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לצורך הגישור באותה תובענה;

(2) החלטה בדבר זהות מגשר המהו”ת תעשה, ככל האפשר, באופן שיוויוני, ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנה (1);

(3) פרטי מגשר המהו”ת שקיים את פגישת המהו”ת יפורסמו באתר האינטרנט של בתי המשפט.

(ד)    פגישת המהו”ת תתקיים ללא עלות, לא יאוחר משלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על מינוי מגשר המהו”ת; דינה של פגישת מהו”ת כדין דיון בבית המשפט.

(ה)    בפגישת המהו”ת יסביר מגשר המהו”ת לבעלי הדין את עקרונות פגישת המהו”ת ואת היתרונות הגלומים ביישוב הסכסוך במנגנון חלופי ליישוב סכסוך, ויבחן עמם את הנושאים העיקריים שבמחלוקת ואת האפשרות ליישב את הסכסוך.

(ו)     בתוך ארבעה עשר ימים מעת פגישת המהו”ת, יודיע מגשר המהו”ת לממונה אם בעלי הדין מסכימים להעביר את הסכסוך לגישור.

(ז)     בכל עניין הנוגע למועד פגישת המהו”ת, מקומה, זהות מגשר המהו”ת או זהות המשתתפים, רשאי מגשר המהו”ת או אחד מבעלי הדין להביא את העניין להנחיית הממונה.

(ח)    הרואה עצמו נפגע מהנחיית הממונה, שהוא עורך דין ביחידת הגישור, רשאי להעביר את העניין לעיונו ולהכרעתו של הממונה שהוא רשם או שופט.

(ט)    לפגישת מהו”ת יתייצבו בעלי הדין, ורשאים הם להתייצב עם עורכי דינם; ואולם על בעלי דין המפורטים להלן יחול ההסדר המיוחד שלצדם:

(1) לגבי בעל דין המתגורר דרך קבע מחוץ לגבולות המדינה, ולא נמצא בארץ, יתייצב לפגישת מהו”ת מיופה כוחו;

(2) אם בעל הדין הוא מדינה או תאגיד, יתייצב לפגישת מהו”ת נציג מטעמו שהוא בעל תפקיד הבקיא בפרטי הסכסוך; לגבי תאגיד – יהיה נציג כאמור גם מוסמך להחליט בדבר העברת התובענה לגישור ורשאי הוא להתייצב עם פרקליט מטעם בעל הדין, ולגבי המדינה – יגיע הפרקליט המטפל בתיק עם עמדה מוסמכת בעניין העברת התובענה לגישור.

(י)     לא התייצב מי מבעלי הדין לפגישת מהו”ת, יחייבו הממונה בהוצאות מגשר המהו”ת ובהוצאות בעלי הדין שהתייצבו לפגישה, זאת מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לגבי אי מילוי הוראות פרק זה, זולת אם מצא הממונה כי קיימים טעמים שלא לחייב בהוצאות כאמור.

(יא)  פגישת מהו”ת תתקיים בבתי המשפט המפורטים בתוספת השנייה.

(ב)    סבר בית המשפט כי בעל דין לא מילא אחר הוראות פרק זה במלואן או בחלקן ולא הייתה סיבה מוצדקת להתנהלותו, יחייבו בהוצאות לאלתר לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה, לא יאוחר מתום ישיבת קדם המשפט האחרונה, אף אם לאחר מכן מילא אחר ההוראות, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

(ג)     בית המשפט יפסוק את שיעור ההוצאות בהתחשב, בין השאר, בהתנהגות בעל הדין בדיון המקדמי ותום לבו, ובכלל זאת:

(1)    לא גילה לבעל הדין שכנגד מידע שהיה עליו לגלות;

(2)    פעילותו בהליך הייתה מועטה לעומת מורכבות המחלוקת בין בעלי הדין או לא הייתה כנה;

(3)    לא פעל כראוי וכנדרש מבעל דין הוגן.

(1)    הליך שהוגש בהסכמת בעלי הדין;

(2)    תביעה לפינוי מושכר, תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים לפי סעיף 77 לחוק, תביעה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001[13] ותביעה שנקבעו לגביה סדרי דין מיוחדים בחיקוק אחר;

(3)    הליך שבו נשיא בית המשפט או שופט שמינה לכך ולעניין השתתפות בפגישת מהו”ת אף הממונה, התיר לבעל דין, מטעמים מיוחדים, שלא לפעול לפי הוראות פרק זה.

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי בכל עת להורות לבעלי הדין לפעול לפי פרק זה, לרבות הפניית בעלי הדין לקיים פגישת מהו”ת.

(ב)    הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים של אותה דרגה במחוזות שיפוט שונים, יחליט נשיא בית המשפט העליון, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיך לכך, למי מבתי משפט אלה יהיה שיפוט ייחודי והתובענות שבשאר בתי המשפט יועברו לבית המשפט האמור ויידונו בו במאוחד.

(1)    כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2)    מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3)    התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4)    כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב)    מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ב)    הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה.

(ב)    הורה בית המשפט שעל תובע או מבקש לעשות דבר שבסדרי דין או שבנוהג בתוך מועד או זמן, והתובע או המבקש לא עשה כן, בלא שהוארך המועד מראש, ניתן למחוק את כתב הטענות הנוגע בדבר, ללא החלטה שיפוטית, ובלבד שניתנה לו התראה כאמור בתקנת משנה (א); ניתן טעם מדוע לא יימחק ההליך – יחליט בית המשפט בעניין.

(ג)     בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המנהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים.

(ב)    כתב טענות מתוקן יוגש בתוך ארבעה עשר ימים.

(ב)   התיר בית המשפט תיקון כתב הטענות של בעל הדין שכנגד כאמור בתקנת משנה (א), יוגש כתב הטענות כאמור בתוך ארבעה עשר ימים אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת; לא תיקן בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו בתוך הזמן האמור, יוכל להסתמך על כתב טענותיו המקורי ועל הכחשת המפורט בתיקון.

(1)    בקשה לסעד זמני לפי פרק ט”ו;

(2)    בקשה לגביית עדות מוקדמת לפי תקנה 73;

(3)    בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיפים 5 או 6 לחוק הבוררות או על יסוד תניית שיפוט זר;

(4)    בקשה לבדיקה על-ידי מומחה מטעם בעל דין וכל הקשור אליה לפי תקנה 8;

(5)    בקשה לצירוף צד להליך;

(6)    בקשה לאיחוד הדיון בתובענות לפי תקנה 40;

(7)    בקשה לתקן כתבי טענות לפי פרק ז’.

(ב)    בקשות המנויות בתקנת משנה (א), זולת בקשה לסעד זמני ובקשה לגביית עדות מוקדמת, יוגשו לא יאוחר מארבעים וחמישה ימים ממועד הגשת כתב הטענות האחרון.

(ג)     בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם המשפט הראשונה.

(ד)    בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו בתקנה 97.

(ה)    ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות תוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.

(ו)     במועד ישיבת קדם המשפט יקבע בית המשפט את דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות; בית המשפט רשאי, בין השאר, להורות כי בקשות מסוימות ידונו בעל פה בישיבת קדם משפט או במועד מאוחר יותר שיורה, או שידונו על דרך של בקשה בכתב ורשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת בנוגע לסדרי הדיון בבקשה, לרבות לעניין היקף הטיעון, בכתב או בעל פה.

(ז)     בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, לא יהיה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר אלא ברשות בית המשפט, למעט בקשות המוגשות לאחר מתן פסק דין; רשות כאמור לא תינתן, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי לא ניתן היה לציין את הבקשה ברשימת הבקשות או כי לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; אישר בית המשפט הגשת בקשה במועד מאוחר יותר, רשאי הוא להורות על דרך הדיון בה.

(ח)    בקשה שבית המשפט לא הורה על הדרך להגשתה, תוגש בכתב.

(ט)    מועד שנקבע לדיון בבקשה לא יחשב כמועד ישיבת קדם משפט לעניין תקנות אלה, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(1)    המבקש יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה;

(2)    החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;

(3)    החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;

(4)    בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;

(5)    הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על ארבעה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים;

(6)    בית המשפט רשאי להורות כי הבקשה תידון בעל פה.

(ב)    ביקש בעל דין לתמוך את בקשתו בראיות יורה בית המשפט מועד להגשתן ואם לא הורה כאמור יוגש התצהיר לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון.

(ג)     בדיון בעל פה בבקשה יפתח המבקש והמשיב יהיה רשאי להשיב לטיעוניו של המבקש, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ב)    השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים- השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה.

(ג)     בעלי הדין ישלימו את הליך המענה לשאלונים עד שלושים ימים לפני המועד שנקבע לקדם המשפט הראשון או במועד אחר שיורה בית המשפט.

(ד)    בשעת הדיון רשאי בעל דין להשתמש לראיה במקצת מתשובותיו של בעל הדין שכנגד, ולא להגיש לבית המשפט שאר תשובותיו; אך אם היה בית המשפט סבור שיש קשר בין תשובות אחרות לבין התשובות שהוגשו כראיה עד שאין להשתמש באלה בלעדי אלה, רשאי הוא להורות שיוגשו לבית המשפט גם התשובות האחרות.

(ב)    בית המשפט רשאי לדחות את מועד העיון במסמכים מסוימים עד לאחר סיום פרשת התביעה אם שוכנע שעיון במועדו עלול להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולפגוע בגילוי האמת.

(ב)    לא הוגש תצהיר גילוי מסמכים כלל, יורה בית המשפט על מחיקת כתב הטענות של בעל הדין שלא הגיש את התצהיר, זולת אם מצא טעמים מיוחדים שלא לעשות כן.

(ג)     מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו או שאינו נענה לדרישה לעיין במסמך שגילה, לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות שבעלי הדין יתייצבו בעצמם; אם בעל הדין הוא תאגיד – יתייצב נציג מוסמך, ואם בעל הדין הוא מדינה – יתייצב נציג מטעמה הבקיא בפרטי ההליך, ונציג המוסמך להחליט בעניינה יהיה זמין בטלפון בזמן ישיבת קדם המשפט.

(ג)     בית המשפט רשאי לקיים ישיבת קדם משפט גם בהיוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר.

(1)    רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה מבלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם המשפט יבורר העניין;

(2)    רשימת המסמכים מתוך תצהיר גילוי המסמכים, שבכוונת בעל הדין להגיש כראיה במהלך המשפט.

(ב)    בישיבת קדם המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין –

(1)    להורות על שלבי הדיון בתובענה ועל המועדים לקיומם;

(2)    להורות על דרך ועיתוי שמיעת הודעות לצד שלישי ותביעות שכנגד;

(3)    להורות על אופן ההגשה ועל דרכי הדיון בבקשות המנויות ברשימת הבקשות;

(4)    לפצל את הדיון וליתן כל הוראה דיונית בנוגע לדרך ליבון המחלוקות;

(5)    להורות על מתכונת ניהול ההליך, משך זמן הוכחת הטענות וכשרותן של הראיות;

(6)    להורות על סדר העדים שיתייצבו לדיון או יציגו מסמכים ואת משך זמן החקירות וכן לקבוע שחקירת עד מסוים היא מיותרת ואינה נדרשת;

(7)    להורות על שמיעת עדות מוקדמת, עדות מחוץ לכותלי בית המשפט או בהיוועדות חזותית וכן על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות העדים;

(8)    למנות מומחה לשם בירור מחלוקת שבין בעלי הדין;

(9)    להורות לבעלי הדין להגיש תיק מוצגים מאוחד או נפרד שיכלול את המוצגים של כל בעלי הדין;

(10) להורות על צירוף בעלי דין ומחיקתם;

(11) להורות על תיקון כתבי הטענות, מחיקת כל דבר שאינו דרוש לעניין ובירור רשימת השאלות השנויות במחלוקת ועריכת הפלוגתות;

(12)      לתת סעד זמני;

(13) לשמוע על אתר עדות של כל הנוכח באולם בית המשפט, על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה;

(14) להורות לבעל הדין להשיב בתצהיר על שאלות שונות או על עניינים שונים;

(15) למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או ליתן פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל;

(16) להציע לבעלי הדין הצעת פשרה או להציע להם לפסוק על דרך הפשרה או מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך.

(ג)     אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט ליתן החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם המשפט.

(ד)    בישיבת קדם המשפט המסכמת יורה בית המשפט על סדרי הדיון בתובענה ובכלל זה, יורה על מועדי שמיעת העדים והסיכומים ויקצוב את משך העדות, זמני החקירות ומשך הסיכומים של כל אחד מהם.

(ב)    הדיון בהליך שבו החלה שמיעת הראיות יתקיים ברצף והמשך הדיון במועד נדחה יתקיים בתוך ימים ספורים, זולת אם נסיבות העניין מחייבות אחרת; לעניין זה, על בית המשפט להבטיח, ככלל, שחקירה נגדית של עד תהיה מיד ובהמשך לחקירתו הראשית.

(ב)    ביקש בעל הדין לשנות את מועד הדיון, יציין בכותרת הפנייה את המועד שאותו הוא מבקש לשנות ויצרף את המסמכים המאמתים את העובדות המפורטות בפנייתו.

(ג)     טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור לא יהוו, ככלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון.

(ד)    בפנייה לשינוי מועד דיון שביסודה נסיבות אישיות של בעל דין או בא-כוחו יבחן בית המשפט האם ניתן היה למצוא פתרון סביר אחר שיאפשר את קיום הדיון או את הקדמתו.

(ה)    פנייה לשינוי מועד הדיון מחמת קיומם של מספר דיונים באותו מועד תוגש מיד עם היוודע קיומו של דיון מקביל; פנייה שלא תוגש כאמור יכול שתידחה מטעם זה בלבד; שינוי מועד דיון בשל קיומו של דיון מקביל ייעשה רק אם מתברר כי לא ניתן לקיים את שני הדיונים במועדם תוך מיצוי אמצעים סבירים אחרים.

(ו)     בכל החלטה בפנייה לשינוי מועד דיון יבחן בית המשפט את מספר הפניות הקודמות שהוגשו בתיק ואת משך הזמן שבו התיק תלוי ועומד.

(ז)     בית המשפט רשאי לחייב את הפונה בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או לטובת אוצר המדינה אם סבר שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב)    מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים, תינתן עדיפות למתן עדות בכתב אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

(ג)     לאחר שהוזהר העד כדין, בעל הדין שזימן את העד יחקרוהו בחקירה ראשית ובעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד בחקירה נגדית; בעל הדין שזימן את העד רשאי לחזור ולחקור אותו בחקירה חוזרת, לגבי עניינים הנובעים מהחקירה הנגדית שנותרה לגביהם אי בהירות; לעניין תקנת משנה זו “בעל דין שכנגד” – כל בעל דין המצוי בחזית מחלוקת מהותית עם בעל הדין שזימן את העד או שבית המשפט התיר לו לחקור את העד בחקירה נגדית.

(ב)    בית המשפט רשאי ליתן כל הוראה במסגרת חקירת עד ובכלל זה, להציג לעד כל שאלה שתיראה לו או להורות לו להציג כל מסמך המצוי ברשותו או בשליטתו.

(ב)   הגיש בעל הדין נספח או מסמך מקורי לפי החלטת בית המשפט, יודיע על כך למזכירות בית המשפט בהודעה בכתב שתוכתר במילים “הודעה בדבר הגשת מסמך מקורי”.

(ג)    אין באמור כדי לגרוע מהחובה להציג מסמך מקורי מקום שבו קיימת חובה כזו.

(1)   הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן הסכמתו למתן עדות בדרך זו;

(2)   עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;

(3)   אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.

(ב)    היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר –

(1)   מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין;

(2)   מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים;

(3)   מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.

(ג)     מנהל בתי המשפט רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לשמיעת העדות בהיוועדות חזותית.

(ב)    העדות המוקדמת תיגבה בדרך שגובים עדות בבית המשפט ודינה כדין עדות שנשמעה בבית המשפט לכל דבר ועניין, ואם לא ניתן לגבות עדות בדרך כאמור – יכול שעוזר משפטי או מתמחה ישמעו אותה.

(ג)     אם העדות המוקדמת לא נשמעה בפני שופט או לא הוקלטה – היא תיקרא לפני העד, ואם הודה בנכונותה – יחתום עליה, וכן יחתום עליה גובה העדות כאמור.

(ד)    אם בשעת גביית עדות כאמור הובעה התנגדות לשאלה מסוימת, תתועד השאלה, ההתנגדות, הנימוקים בעד ונגד והתשובה בפרוטוקול; בסמוך לאחר קבלת הפרוטוקול יכריע בית המשפט אם יש לקבל את ההתנגדות או לנהוג בתשובה בדרך אחרת.

(ה)   העדות המוקדמת תצורף לפרוטוקול תיק בית המשפט.

(ב)    בית המשפט יורה על סדר סיכומי הטענות, משך הטענות שבעל פה או היקף הטענות שבכתב.

(ג)     דין אי הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי התייצבות לדיון.

(1)    לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;

(2)    לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

(1)   תביעה שסכומה או שווי נושאה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, זולת כל אלה:

(א)   תביעה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית;

(ב)   תביעה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975[14];

(2)   תביעה לפינוי מושכר.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה במסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך.

(ג)     בית משפט רשאי בכל עת, להורות כי תביעה או תביעה שכנגד במסלול דיון מהיר תועבר למסלול דיון רגיל, אם מצא כי היא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר.

(ב)    נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה ליתן הודעה לצד שלישי לפי תקנה 22 ו-23, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט, ואולם המועד להגשת כתב הגנה על ידי הצד השלישי הוא ארבעים וחמישה ימים.

(ג)     בית המשפט יורה על מועד ישיבת קדם משפט בדיון מהיר שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון; בדיון מהיר ראוי שתתקיים ישיבה אחת בלבד של קדם משפט.

(ד)    בית המשפט יורה על מועד לדיון במסלול דיון מהיר שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

(ה)    החלטה בבקשה שהוגשה במסלול דיון מהיר תינתן בתוך שבעה ימים ממועד הדיון בה, או ממועד הגשת תשובת המשיב לבית המשפט, לפי העניין.

(ו)     הדיון בתובענה במסלול דיון מהיר יסתיים בתוך יום אחד; סבר בית המשפט כי יש צורך בכך, רשאי הוא להורות על ימי דיון נוספים, ככל הניתן, ברציפות עד גמר חקירת העדים; לא יידחה המועד לדיון בתביעה ביותר מארבעה עשר ימים מיום הדיון האחרון בה, אלא באישור נשיא בית המשפט או סגנו שהוא הסמיך לכך.

(ז)     בעלי הדין רשאים להגיש לבית המשפט, עד ארבעה עשר ימים לפני המועד שנקבע לדיון, רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון בכתב בהיקף שלא יעלה על חמישה עמודים סך הכל; סיכום טענות בעלי הדין יהיה בעל פה ביום הדיון בתובענה לאחר סיום הבאת הראיות, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

(ב)    כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.

(ג)     נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי.

(ד)    בתביעה לפינוי מושכר לא תתקיים ישיבת קדם משפט וההוראות לעניין ישיבה כאמור לא יחולו על הליך מסוג זה.

(ה)    בית המשפט יורה על מועד לדיון בתביעה לפינוי מושכר שלא יהיה מאוחר משלושים ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

(ב)    פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים אחרים.

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א) או בנוסף לאמור בה, בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להזמנת עד בתוך ארבעה עשר ימים מעת קביעת מועד הדיון ובכל מקרה לא פחות מארבעה עשר ימים לפני מועד הדיון.

(ג)     הוגשה בקשה להזמנת עד לפי תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להמציא לעד הזמנה למתן עדות לפי הפרטים שמסר בעל הדין ורשאי הוא להורות לבעל הדין לבצע את ההמצאה באמצעות בא כוחו או מי מטעמו, שאינו בעל הדין; נתבקש בעל הדין להשלים פרטים הדרושים להמצאה ולא עשה כן, יראוהו כמי שמוותר על ההזמנה באמצעות בית המשפט.

(ד)    עובד ציבור לא יידרש ליתן עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ב)    מי שהוזמן להציג מסמך רשאי לעשות כן באמצעות אדם אחר, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ב)    רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו ענין לא יאוחר מתשעים ימים לפני מועד הדיון לשמיעת הראיות או במועד אחר שהורה בית המשפט.

(ג)     רצה בעל דין לחלוק על חוות דעת מומחה שצורפה לכתב טענות, רשאי הוא לשלוח לבעל הדין שכנגד דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת, אדם או חפץ, לבדיקה בידי מומחה מטעמו וחוות הדעת תומצא לבעל הדין שכנגד גם אם לא הוגשה לבית המשפט; חוות דעת נגדית תוגש בתוך שישים ימים מהיום שבעל הדין שכנגד הסכים לבדיקה.

(ד)    נדרש בעל דין שכנגד כאמור בתקנת משנה (ב), ייעתר לדרישה ללא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב.

(ה)    בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור בבקשה בכתב לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה; הדיון בתביעה או בכל בקשה אחרת בעניינה יעוכבו עד לקבלת החלטה של בית המשפט בבקשה למתן הפטור או הדחייה.

(ו)     בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו.

(ב)    בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין.

(ג)     מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין, לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיורה בית המשפט בהתחשב בנסיבות העניין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.

(ד)    מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת:

(1)   לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;

(2)   יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.

(ב)  מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי.

(ב)    חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.

(ג)     בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו, לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת חוות הדעת; המומחה ישיב על שאלות ההבהרה בתוך שלושים ימים ממועד קבלת החלטת בית המשפט ויראו את תשובותיו כחלק בלתי נפרד מחוות דעתו.

(ד)    בעל דין רשאי לחקור מומחה מטעם בית המשפט ובלבד שהודיע על כך לבית המשפט ולבעלי הדין וביקש את הזימון לא יאוחר מישיבת קדם המשפט המסכמת; ניתנה חוות דעת המומחה לאחר סיום קדם המשפט, יודיע בעל הדין על רצונו לחקור את המומחה ארבעים וחמישה ימים לפחות לפני המועד הקבוע לשמיעת הראיות או בתוך שבעה ימים ממועד קבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או למי מהם, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום שכרו והוצאותיו של המומחה מטעם בית המשפט או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי יישא בשכר ובהוצאות אלה.

(ב)    בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי תקנות אלה, בעל דין שלא נענה לדרישה או הוראה של בית המשפט לפי פרק זה או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות הייתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של עניין שבמומחיות מטעמו לעניין הנדון.

(ב)    הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה;

(ג)     על אף האמור בתקנת משנה (ב), בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.

(ד)    בהחלטתו אם ליתן סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:

(1)    הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2)    אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;

(3)    תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

(ב)    התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהא ערוכה לפי הנוסח בטופס 7 שבתוספת הראשונה; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ג)     המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני במספר ערובות; הסעד הזמני יכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

(ב)    הסעד הזמני הארעי יעמוד בתקפו לפי האמור בו או עד למתן החלטה אחרת.

(ג)     על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.

(ד)    נתן בית המשפט סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, יומצאו במסירה אישית למשיב העתקים של הצו, הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן העתק כתב הערבות, ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים ממועד מתן הצו, אלא אם כן הורה בית המשפט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים; לבקשת המחזיק, יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה; נקבע דיון במעמד בעלי הדין, תימסר הודעה על מועד הדיון למשיב ולמחזיק, אם ישנו, עם המצאת הצו הזמני.

(ה)    במסגרת ההחלטה המעניקה סעד זמני ארעי, למעט צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, יורה בית המשפט על מועד לדיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי ככל האפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום מתן הסעד הזמני הארעי; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

(ו)     ניתן צו עיקול זמני או צו לתפיסת ראיות, במעמד צד אחד, רשאי המשיב, והמחזיק, אם ישנו, לבקש את ביטול הצו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; הוגשה בקשה לביטול הצו, יקיים בית המשפט דיון במעמד בעלי הדין בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה לביטול; ימי פגרה יובאו במניין הימים; בית המשפט רשאי להורות על מועד מאוחר יותר לדיון, אם מצא טעמים מיוחדים לכך.

(ז)     בית המשפט יקיים את הדיון בבקשה למתן סעד זמני או לביטולו ללא דיחוי; בית המשפט יקיים, ככל האפשר, את הדיון ביום דיונים אחד וישמע את סיכום טענות בעלי הדין בעל פה מיד לאחר סיום הבאת הראיות.

(ח)    בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

(1)    בתום המועד שצוין בו או עם מתן פסק הדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;

(2)    אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא למשיב כאמור בתקנה 97(ד), זולת אם בית המשפט הורה אחרת, מטעמים מיוחדים;

(3)    אם הצו ניתן לפני הגשת התביעה ולא הוגש כתב תביעה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט;

(4)    אם בית המשפט הורה על ביטולו או שהוא בטל לפי כל דין.

(ב)    הומר נכס שעוקל בערובה של המשיב או של צד שלישי, יחול על הערובה סימן זה.

(ג)     נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

(ב)    לבקשת המחזיק ימציא לו המבקש, בתוך שבעה ימים מיום בקשתו, העתק מבקשת העיקול והתצהיר.

(ג)     המחזיק רשאי להגיש בקשה לביטול צו העיקול או להגבלתו, לא יאוחר משלושים ימים מיום שהומצא לו העתק מבקשת העיקול והתצהיר.

(ד)    הודה המחזיק שהנכס שייך למשיב, יורה בית המשפט כיצד לנהוג לגביו.

(ב)    דינה של בקשה כאמור כדין כתב תביעה; דינו של מחזיק לעניין אישור העיקול כדינו של נתבע, בשינויים המחויבים לפי העניין.

(ג)     הדיון בבקשה כאמור יכול שיהיה בכל שלב של הדיון בתובענה, ואף לאחר שניתן בה פסק דין, כפי שבית המשפט יורה.

(ב)   המצאה לתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ”א-1981[15], של צו לפי סימן זה, תהיה למשרד הראשי שלו.

(ב)    בית המשפט הדן בבקשה למינוי כונס יביא בחשבון את סכום החוב או שווי הנושא, את הסכום שהכונס יכול להשיג לפי המשוער ממכירת הנכסים או ניהולם, את העלויות המשוערות הכרוכות במינויו ובביצוע תפקידו, ואת הנזק העלול להיגרם לנתבע עקב מכירת הנכסים או ניהולם בידי כונס, ורשאי הוא להורות על עריכת בדיקה או חקירה בכל עניין הקשור לכך.

(ב)    בית המשפט לא ימנה אדם כונס אם יש בינו לבין מי מבעלי הדין קשר אישי או מקצועי, זולת אם הסכימו בעלי הדין למינוי, או אם סבר, מטעמים מיוחדים, שיש בכך צורך והדבר לא יפגע בביצוע יעיל והוגן של הצו או יפגע באופן בלתי הוגן במשיב.

(1)    לחפש ולאתר את מקום המצאם של הנכסים;

(2)    להיכנס לחצרים לשם איתורם ותפיסתם;

(3)    לגבי נכסים שהם מסמכים או מידע האגור במדיה אלקטרונית – לצלמם או להעתיקם;

(4)    לתפוס את הנכסים, להחזיק בהם, לשמור עליהם, לנהלם ולהשביחם;

(5)    להפעיל לגבי הנכסים כל סמכות, כוח או זכות הנתונים לבעל הנכסים או למחזיק בהם, לרבות ניהול הליכים משפטיים בנוגע אליהם וחתימה על כל מסמך בקשר אליהם.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לכונס כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א) וכן להורות לאדם להימנע מכל פעולה העלולה להפריע או לעכב את הכונס מביצוע הצו.

(ב)    לא הצליח הכונס לאתר את האחראי לחצרים או ליצור איתו קשר על אף שפעל בשקידה ראויה וסבירה או שהאחראי סרב לשתף פעולה עם הכונס לצורך ביצוע הצו, רשאי בית המשפט לתת לכונס הוראות שיאפשרו את ביצוע תפקידו.

(1)    בית המשפט כלל בצו היתר מפורש לחיפוש ותפיסה כאמור;

(2)    בית המשפט מינה בעל תפקיד מיומן לביצוע החיפוש, זולת אם האחראי על החצרים הסכים לבצע את החיפוש בעצמו;

(3)    מבצע החיפוש יוודא תחילה כי במהלך החיפוש לא תתאפשר קבלת מידע מתקשורת בין מחשבים, זולת אם מבצע את החיפוש האחראי על החצרים.

(ב)    הדין וחשבון יכלול, בין השאר, רשימה של הנכסים שנתפסו בעת החיפוש, והערות של האחראי על החצרים שנכח בעת ביצוע הצו.

(ב)    פקע צו כינוס נכסים זמני שניתן לפי פרק זה, ולא הורה בית המשפט מה ייעשה בנכסים התפוסים, יוחזרו הנכסים לחצרים שמהם נלקחו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים ממועד פקיעת הצו.

(ב)    הכונס ינקוט אמצעים, ככל הדרוש, כדי להבטיח שהעובדים בשירותו והנוכחים בעת ביצוע הפעולות, ישמרו על סודיות כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)     נטענה טענת חיסיון לגבי נכסים או מסמכים מסוימים, יכניס הכונס את הנכסים או המסמכים, לפי העניין, לחבילה בלי שיעיין בהם, יסגור את החבילה, יסמן אותה באופן הניתן לזיהוי, וימסור אותה לבית המשפט, בהקדם האפשרי; הטוען רשאי, בתוך שבעה ימים ממועד מסירת החבילה, להגיש לבית המשפט בקשה להחליט בטענת החיסיון, ולפרט בה את טענותיו; בית המשפט יחליט בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולצורך כך הוא רשאי לעיין בנכס או במסמך; הדיון בבקשה לפי תקנת משנה זו יהיה בדלתיים סגורות; בתקנה זו, “חבילה” – מעטפה או כלי קיבול אחר.

(ב)    המחזיק רשאי להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד שהומצא לו צו הכינוס או מיום שנודע לו על מתן הצו.

(ג)     טוען צד שלישי לזכויות בנכס שבית המשפט נתן לגביו צו כינוס לפי סימן זה, רשאי הוא להגיש לבית המשפט הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים מיום שנודע לו על מתן הצו.

(ד)    התברר לבית המשפט כי לצד שלישי עשויות להיות זכויות בנכס שניתן לגביו צו כינוס, יודיע לו בית המשפט על זכותו להגיש הודעת הצטרפות להליך בתוך עשרים ימים ממועד המצאת ההודעה; הוכח כי הצד השלישי ידע על צו הכינוס לפני מועד המצאת ההודעה ולא הגיש הודעת הצטרפות בתוך עשרים ימים ממועד שנודע לו על הצו, יהיה הצד השלישי רשאי להגיש הודעת הצטרפות רק ברשות בית המשפט ובית המשפט יתן רשות כאמור רק מטעמים מיוחדים.

(ה)   דין המצטרף כדין משיב בבקשה לסעד הזמני, ודין הודעת ההצטרפות כדין תשובה לבקשה בכתב, בשינויים המחויבים.

(ו)     הגיש מחזיק או צד שלישי הודעת הצטרפות, יקיים בית המשפט דיון במעמד המצטרף בהקדם האפשרי ולא יאוחר מארבעה עשר ימים מיום קבלת הודעת ההצטרפות.

(1)    ייתן כל ערובה שתיראה לבית המשפט להבטחת אחריותו לנכסים שהוא ממונה עליהם ולכל שיגיע לידו בקשר לנכסים; הערובה תהיה בכתב ערבות הערוך לפי הנוסח בטופס 9 שבתוספת הראשונה;

(2)    יגיש דין וחשבון בפרקי זמן ובצורה שיורה עליהם בית המשפט;

(3)    ישלם את הסכום המגיע ממנו ככל שיורה בית המשפט.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות בצו לכל אדם לאפשר למתמנה כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן לפי תקנת משנה (א).

(ג)     על המתמנה על תפיסת הראיות לפי תקנה זו, יחולו תקנות 112 עד 122 בשינויים המחויבים.

(ד)    בתקנה זו, “ראיות” – מסמך, לרבות מידע האגור במדיה דיגיטלית או אלקטרונית, וחפצים שיש יסוד סביר להניח כי ישמשו ראיות בתובענה או הדרושים לשם בירורה.

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יינתן צו עיכוב ליציאה מן הארץ בהתקיים אחד מהמפורטים להלן, זולת אם בית המשפט שוכנע שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת –

(1)    המשיב הוא תושב חוץ;

(2)   שווי התביעה אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, זולת אם התביעה היא למזונות.

(ג)      צו עיכוב יציאה מן הארץ יינתן לשנה אחת בלבד, לכל היותר; ואולם, בית המשפט רשאי להאריך את עיכוב היציאה מן הארץ במתן צו חדש לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם.

(ב)    הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לבעל הדין שלפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה.

(ב)    ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ותמצית הנימוקים; אם כללה ההחלטה חידוש משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט ליתן הנמקה מפורטת.

(ב)    בעל הדין ישלח העתק של הבקשה למתן פסיקתה כאמור בתקנת משנה (א), לבעל הדין שכנגד, זולת אם ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד.

(ג)     בעל הדין שכנגד רשאי להשיב לבקשה בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט.

(ד)    השופט החותם על הפסיקתה יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתה; נתן הרכב שופטים את ההחלטה, יחתום ראש ההרכב על הפסיקתה.

(1)   הכותרת של הערעור תכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן:

(א)   הפרטים שנכללו בכותרת כתב התביעה, בשינויים המחויבים;

(ב)   סוג ההליך – ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין;

(ג)    שם הערכאה שנתנה את ההחלטה שעליה מערערים, סוג ההליך, מספר התיק שבו ניתנה ותאריך ההחלטה;

(ד)    המועד שבו הומצאה ההחלטה שעליה מערערים;

(ה)   המותב המוסמך לדון בערעור וציון סעיף החיקוק המסמיך כאמור;

(ו)     סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם המערער פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות;

(ז)     דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין בקשר לאותה מסכת עובדתית;

(2)   גוף הערעור יכלול את הפרטים הבאים ולפי הסדר המפורט להלן:

(א)   הסעד שניתן או שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים;

(ב)   עיקרי ההחלטה שעליה מערערים;

(ג)    סיכום הטענות ונימוקי ההתנגדות להחלטה והפנייה למובאות משפטיות התומכות בכל נימוק שיירשם לצידו;

(3)   גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון.

(ב)    המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1)   העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2)   העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהן שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.

(ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.

(ג)    לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה.

(ב)   בית המשפט רשאי להורות שלא יומצא ערעור למי מהמשיבים שאינו נוגע בדבר; אם הבקשה מטעם המערער, תומצא הודעה לאותם המשיבים, זולת אם ההמצאה תגרום להכבדה ניכרת על המערער.

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), משיב בערעור רשאי להגיש ערעור תוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו הומצא לו הערעור, או מהיום שבו הומצאה לו הודעה על הפקדת ערובה לפי תקנה 135, או מהיום שבו הומצאה לו החלטה על פטור מהפקדת ערובה, לפי המאוחר.

(ג)     המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת ביטול לפי תקנה 131, יימנה מיום ההמצאה של ההחלטה בבקשת הביטול.

(1)   לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל;

(2)   להורות על הגשת תשובה בכתב, בכלל או לגבי עניין מסוים;

(3)   לקיים דיון מקדמי בערעור לפי סמכות שופט בקדם משפט, בשינויים המחויבים;

(4)   להורות על השלמה לסיכומים בכתב;

(5)   להכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפניו;

(6)   להורות על קיום דיון בעל פה בנוסף לחומר שבכתב שלפניו;

(ב)    תקנה 65 תחול על הדיון בערעור, בשינויים המחויבים.

(ג)     לא התייצב בעל דין לדיון בעל פה ולא ניתן טעם סביר לאי ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:

(1)    לא התייצב המערער, ימחק בית המשפט את הערעור;

(2)    לא התייצב המשיב והמערער התייצב, יברר בית המשפט את הערעור על סמך טיעוני המערער בלבד.

(1)   התשובה תוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מעת המצאת ההחלטה והיא לא תעלה על שישה עמודים, אם הוגשה לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ולא תעלה על עשרה עמודים, אם הוגשה לבית המשפט העליון;

(2)   לתשובה יצורפו העתקי המסמכים שהמשיב מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת, זולת המסמכים שצורפו לערעור;

(3)   הורה בית המשפט על הגשת תשובה בעניין מסוים, התשובה תינתן בעניין זה בלבד;

(ב)    הורה בית המשפט על השלמה לסיכומים בכתב, רשאי הוא ליתן כל הוראה, לרבות בעניין הגשת סיכומי המערער והמשיב ומתן זכות תשובה למערער, המועד להגשה והיקף המסמך.

(ג)     דין אי הגשת תשובה בכתב או השלמה לסיכומים בכתב במועד – כדין אי התייצבות לדיון בערעור.

(1)   לא ניתן היה לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;

(2)   הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

(ב)    בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה.

(ג)     הוגש ערעור, רשאי בית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו.

(ד)    תקנה 96 תחול על בקשה לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים.

(1)    ליתן כל החלטה שצריך היה לתתה;

(2)    לאשר את ההחלטה שעליה מערערים מאותו נימוק או מנימוק שונה;

(3)    לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש;

(4)    להחזיר את העניין לערכאה שנתנה את ההחלטה לצורך השלמה;

(5)    ליתן החלטה נוספת או אחרת אם הדבר דרוש.

(ב)    בית המשפט רשאי להשתמש בסמכויות אלה אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה, ורשאי להשתמש בהן לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגישו ערעור.

(ב)    מבלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי למחוק ערעור אף מן הטעמים הבאים:

(1)         (1) הערעור הוגש לאחר המועד הקבוע בדין ולא ניתנה הארכת מועד להגשתו;

(2)         (2) אין למערער זכות להגישו.

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), בית משפט שהחליט לדחות ערעור רשאי לכלול בנימוקיו רק את קביעתו בדבר דחיית הערעור, ובלבד שנוכח כי מתקיימים התנאים הבאים לגבי ההחלטה שעליה מערערים:

(1)    אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בה;

(2)    הממצאים שנקבעו בה תומכים במסקנה המשפטית;

(3)    אין בה טעות שבחוק.

(ג)     (ג) תקנות 131 עד 133 יחולו על ערעור בשינויים המחויבים.

(1)   בלי לגרוע מהאמור בתקנה 134, בבקשת רשות ערעור יפרט המבקש בפתח הבקשה את הנימוקים שבשלם יש ליתן רשות לערער וזאת במסגרת מניין העמודים הקבוע בתקנה 134(א)(3);

(2)   מבלי לגרוע מיתר סמכויותיו, בית המשפט הדן בבקשה לרשות ערעור רשאי –

(א)    ליתן רשות לערער, אם בכלל או אם לגבי עניין מסוים שפירש; ניתנה רשות ערעור, יראו את נימוקי הבקשה לרשות ערעור כנימוקי הערעור;

(ב)    לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה;

(ג)     להורות כי הבקשה תידון לפני הרכב של שלושה שופטים;

(3)   נתנה הערכאה שמבוקש לערער על החלטתה רשות ערעור, יצוין הדבר בכותרת הערעור בנוסף לכל הפרטים האחרים הנדרשים;

(4)   הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור וליתן הוראות לפי העניין;

(5)   תקנה 137(ב) לא תחול על בקשת רשות לערער.

(ב)    החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.

(ג)     סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו.

(ב)    בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.

(ג)     בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.

(ד)    בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.

(ב)    סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט.

(ג)     השופט שנתן את ההחלטה יורה על הוצאות המשפט, זולת אם הדבר נבצר ממנו.

(ב)    לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה.

(ב)    הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה.

“הודעה אלקטרונית” – הודעה בדבר קיומו של מסמך במערכת נט המשפט הכוללת קישור אליו, שפתיחתו אפשרית באמצעות מנגנון הזדהות;

“הודעת אימות המסירה” – הודעה שנערכה בידי מוסר המסמך סמוך ככל האפשר לאחר המצאתו, הכוללת פרטים בדבר אופן ההמצאה, ובכלל זה מקום, מועד ושעת ההמצאה ושמו של האדם שהמסמך נמסר לידיו;

“המצאה” – מסירת מסמך לידי הנמען או הגשתו לבית המשפט, לפי העניין;

“המצאה אלקטרונית” – המצאה באמצעות תקשורת בין מחשבים שדרכה ניתן להעביר או לקבל מסמך אלקטרוני;

“כתובת דואר אלקטרוני” – כתובת במערכת המאפשרת העברת מסרים אלקטרוניים, שבעליה מפעיל אמצעים סבירים לצורך הגנה על תיבת הדואר שבה מפני שיבוש בעבודתה העלול לפגוע במהימנות המידע שבה;

“כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת” – כתובת במערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים שמתקיימים בה כל אלה:

(1)   היא מאפשרת גישה לכתובת הדואר האלקטרוני רק באמצעות מנגנון הזדהות ומתעדת גישה כאמור;

(2)   המערכת נוקטת, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה אליה ומפני שיבוש בעבודתה, העלולים לפגום במהימנות המידע שבה.

“מנגנון הזדהות” – מנגנון מאובטח המשלב אמצעי חומרה ותוכנה, הניתן לשליטתו הבלעדית של בעליו והמאפשר את זיהויו באופן ייחודי;

“מסמך אלקטרוני” – מסמך שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001^[20], הניתן לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט ואולם –

(1)    אם המסמך הוא תצהיר –

(א)   יכול שייחתם בחתימת יד של המצהיר ושל מקבל התצהיר, ובלבד שהוצמדה לו חתימה אלקטרונית של המגיש אותו;

(ב)   יכול שייחתם בחתימת יד של המצהיר וחתימה אלקטרונית של מקבל התצהיר;

(2)    אם המסמך בחתימת יד פקיד בית משפט, יראוהו כמסמך משפטי חתום כנדרש אם הודפסו בו שמו ותפקידו של הפקיד;

“מערכת נט המשפט” – מערכת מחשבים שבאמצעותה פועלים בתי המשפט ומתנהלים הליכים משפטיים.

(1)    המצאה אלקטרונית –

(א)    המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מבית המשפט לנמען תהיה באמצעות משלוח הודעה אלקטרונית לכתובת הדואר האלקטרוני שהוא ציין בכותרת כתב טענותיו ואם הייתה זו כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת, יכול שתהיה אף באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני עצמו;

(ב)    המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני לבית המשפט תהיה באמצעות מערכת נט המשפט; המבקש להמציא לבית המשפט מסמך אלקטרוני, ימסור לבית המשפט כתובת דואר אלקטרוני  או כתובת דואר אלקטרוני מאובטחת לצורך המצאה אלקטרונית כאמור בתקנת משנה (א);

(ג)     המצאה אלקטרונית של מסמך אלקטרוני מעורך דין לעורך דין תהיה באמצעות משלוח המסמך האלקטרוני לכתובת הדואר האלקטרוני של עורך הדין הנמען שצוינה בכותרת כתב טענותיו ועל עורך הדין השולח לוודא את קבלתו בידי עורך הדין הנמען;

(ד)    מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א’ עד ה’ בשבוע או ביום ו’ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;

(ה)    שליחת ההודעה האלקטרונית או המסמך האלקטרוני כאמור בתקנות משנה (א) או (ג), לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר;

(2)    המצאה בפקסימילה –

(א)    המצאה של מסמך בפקסימילה תהיה למספר הפקסימילה שציין הנמען בכותרת כתב טענותיו;

(ב)    המצאה בפקסימילה מוגבלת למסמך בהיקף של עד חמישה עשר עמודים והיא אינה חלה על המצאת המסמך הראשון המוגש בתיק ועל כתב תביעה וכתב הגנה;

(ג)     יראו את המועד שצוין באישור משלוח הפקסימילה כמועד ההמצאה ובלבד שבוצע וידוא טלפוני כי המסמך התקבל ואולם –

(1)   מסמך שהומצא כאמור אחרי השעה 15:00 בימים א’ עד ה’ בשבוע או ביום ו’ או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, יראוהו כאילו הומצא ביום החול שלאחריו;

(2)   אם השולח הוא בית המשפט ולא בוצע וידוא טלפוני, תיחשב השליחה כהמצאה כדין אלא אם כן הגיש הנמען תצהיר בדבר אי קבלת המסמך בפקסימילה;

(3)    המצאה בדואר – המצאה של מסמך בדואר תהיה באמצעות שליחתו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת שציין הנמען בכתב טענותיו או למענו; באין אפשרות להמציא כאמור – לכתובת הידועה לשולח של מגוריו או עסקו של הנמען; יראו את מועד המסירה שצוין באישור המסירה כמועד ההמצאה; מסמך שהומצא למען שהנמען ציין בכתב טענותיו ולא נדרש, יראוהו כמסמך שהומצא כדין, זולת אם בית המשפט הורה אחרת;

(4)    המצאה במסירה אישית –

(א)   ההמצאה תהיה במסירת המסמך לידי הנמען שיידרש לאשר את קבלתו בכתב והיא תיעשה באמצעות עורך דין או אדם שבית המשפט או מנהל בתי המשפט הסמיכו לכך; יראו את המועד שצוין בהודעת אימות המסירה כמועד ההמצאה;

(ב)   על אף האמור בתקנת משנה (א), יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין, אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען בהתקיים אחד מאלה:

(1)    הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את קבלתו בכתב;

(2)    לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה על מנת למוסרו.

(2)   אם זה המסמך הראשון המוגש בתיק או כתב תביעה או כתב הגנה, יומצא בדואר או במסירה אישית, זולת אם הייתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען;

(3)   אם הנמען בעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין, זולת אם נתן הסכמתו לכך בכתב;

(4)   על מסמך שבשל טיבו לא ניתן להמציאו באמצעי אלקטרוני.

(ב)    אם אין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת המסמך בביתו לאחד מבני משפחתו הגרים עמו שם ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים.

(ג)     התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.

(ד)    אם הנמען היא המדינה, יומצא המסמך למשרד פרקליט המחוז שבו נמצא מקום מושבו של בית המשפט הדן בתובענה; אם התובענה נדונה בבית המשפט העליון – יומצא למשרד פרקליטות המדינה.

(ה)    אם הנמען תאגיד, יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – למשרדו של מנהל התאגיד.

(ו)     אם הנמען רשות מקומית, יומצא המסמך ללשכת ראש הרשות או למשרד היועץ המשפטי של הרשות.

(ז)     אם לנמען מונה אפוטרופוס, יומצא המסמך לאפוטרופוס שנתמנה לו כדין.

(ח)    אם הנמען כלוא בבית סוהר, יומצא המסמך באמצעות מחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר.

(ט)    אם הנמען מדינה זרה כהגדרתה בחוק חסינות מדינות זרות, לרבות נציגות של מדינה זרה, או עובד בהן שהוא בעל חסינות דיפלומטית או קונסולרית, יומצא המסמך לפי חוק חסינות מדינות זרות.

(ב)    בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה ויחולו ההוראות האלה:

(1)    אם הנמען הוא תושב ישראל שאין לו מען ידוע, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ולא ידוע לו היכן בדיוק הוא מתגורר, ויצרף תדפיס של פרטי הנמען ממרשם האוכלוסין;

(2)    אם הנמען הוא תושב ישראל ויש לו מען בתחומי מדינת ישראל אך לא ניתן היה להמציא לו את המסמך, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הוא נמצא בישראל ויצרף תדפיס ממרשם האוכלוסין; כמו כן יציין בתצהיר את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך;

(ג)     אם הנמען איננו תושב ישראל אך נמצא בתחומי המדינה, יציין המבקש בתצהיר כי למיטב ידיעתו הנמען נמצא בישראל ויצרף ראיה על כך, וכן יציין את הפעולות שבהן נקט כדי להמציא לו את המסמך.

(ב)    מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הוראות טכניות בעניין אופן הגשת מסמך אלקטרוני ובין השאר בדבר מאפייני מסמך אלקטרוני ומצורפיו, דרישות חומרה ותוכנה, דרישות צורניות וכן בדבר דרכי תשלום אגרת בית משפט או כל תשלום שיש לשלם לבית המשפט, לפי תקנות אלה והכל לצורכי פרק זה.

(1)    נקבע בחיקוק שמבחינה בין-לאומית בית משפט בישראל מוסמך לדון בהליך פלוני או אם הוסכם בין בעלי הדין על סמכות כאמור;

(2)    מבוקש סעד נגד אדם שמקום מושבו הוא בתחום המדינה;

(3)    נושא התובענה הוא מקרקעין המצויים בתחום המדינה;

(4)    התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:

(א)    החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה;

(ב)    על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;

(5)    התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, שירות או התנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי;

(6)    מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;

(7)    מבוקש לאכוף פסק-חוץ, כהגדרתו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, או פסק בוררות חוץ כהגדרתו בחוק הבוררות או מבוקש להכיר בהם;

(8)    מבוקש שלא לאכוף פסק בוררות חוץ, כהגדרתו בחוק הבוררות, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה ניתן הפסק;

(9)    האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש או נכון בתביעה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר;

(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה זו.

(ב)    בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה.

(ב)    תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות.

(ג)     מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.

(ב)    החליט בית המשפט לדחות את טענת הפסלות, ימשיך את הדיון כסדרו, זולת אם הורה אחרת.

(ב)    עותק מהערעור וכל המסמכים שצורפו לו יומצאו לכל שאר בעלי הדין בו ביום.

(ג)     בעלי הדין האחרים רשאים להשיב לערעור.

(ד)    התקנות בדבר בקשה בכתב לפי פרק ח’ יחולו בשינויים המחויבים גם על ערעור לפי תקנה זו.

(ה)    נשיא בית המשפט העליון רשאי לבקש מהשופט, שעל החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

(ו)     הוחלט בערעור להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי הוא לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין.

(ב)    בית המשפט רשאי ליתן הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

(ג)     מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

(1)   לקבוע מועדי דיון ולשנותם, להאריך מועדים להגשת מסמכים, בקשות וכתבי בי -דין אחרים, ובלבד שאין מדובר במועדים שנקבעו בחיקוק או בידי שופט או רשם;

(2)   להעביר לתגובת המשיב בקשה שהגיש בעל דין, למעט בקשה שהעברתה לתגובת בעל הדין שכנגד טעונה החלטת שופט לפי דין, ובלבד שלא יקצוב העוזר המשפטי מועד לתגובה הקצר מן המועד הקבוע בדין;

(3)   להביא לפני בעלי הדין הצעות להסדר דיוני שיש בו כדי לקדם ולייעל את הטיפול והדיון בתובענה, לרבות הזמנתם לפגישה לצורך כך;

(4)   להעביר לבעלי הדין הנחיות מוקדמות לדיון בתובענה או החלטות והנחיות של נשיא בית המשפט;

(5)   להביא לפני בעלי הדין הצעות להפניית התובענה למנגנון חלופי ליישוב סכסוך;

(6)   להציע לבעלי הדין להסכים למינוי מומחה לפי כל דין.

(ב)    דין מצהיר בתצהיר חלף עדות ראשית כדין עד במשפט, אולם התצהיר ייחשב כראיה רק אם המצהיר התייצב לחקירה נגדית.

(ג)     נמנע המצהיר מלהתייצב לחקירה על תצהיר שצורף לכתב טענות – לא ישמש תצהירו ראיה לטובת בעל הדין שהגיש אותו, אלא ברשות בית המשפט שתינתן מטעמים מיוחדים.

(ד)    בית המשפט רשאי בכל עת לדרוש מיוזמתו את ההתייצבות של מצהיר לשם חקירה.

(ב)    תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ב)    חלק ב’ לתקנות אלה יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט, זולת אם נקבעו בדין בעניין פלוני סדרי דין מיוחדים אחרים.

(ג)     תחילתן של תקנות אלה ביום ה’ באלול התשע”ט (5 בספטמבר 2019) (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו; ואולם, ההוראות הבאות יחולו מיום התחילה:

(1)   על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה- חלק א’, ובחלק ב’- תקנות 30 ו-33 בפרק ג’, פרקים ה’ עד ז’, תקנות 50-55 בפרק ח’, י”א, י”ב, ט”ז, י”ח, י”ט, כ’ וכל תקנה אחרת שבית המשפט הורה לבעלי הדין לקיימה;

(2)   על הליכים שטרם התקיים בעניינם מסירת שאלונים, גילוי ועיון במסמכים – יחול בנוסף על האמור בפסקה (1) פרק ט’;

(3)   על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו בנוסף על האמור בפסקה (1) פרקים ח’, י’ וי”ג;