The Legal 500

The Legal 500 היא אחת מסוכנויות הדירוג המשפטיות המובילות בעולם. מאז הקמתה בשנת 1988 בלונדון, היא הפכה לכלי מרכזי עבור יועצים משפטיים ומשרדי עורכי דין ברחבי הגלובוס. המדריך מדרג פירמות ועורכי דין בלמעלה מ-150 תחומי שיפוט (מדינות ואזורים), תוך הסתמכות על צוות מחקר ועריכה מקצועי (כ-50 עורכים וחוקרים). יתרה מזו, שימושיות המדריך בקרב יועצים משפטיים פנימיים (in-house) גבוהה במיוחד, מחקרי שוק הראו כי כ-77% מהיועצים המשפטיים משתמשים במדריכים משפטיים ובפרופילים מקוונים לצורך אימות כישוריהם של עורכי דין. סקר עדכני של The Legal 500 עצמו מצא ש-69% מהיועצים הפנימיים פונים לדירוגים לפני התקשרות עם משרד עורכי דין חדש, ושני שלישים מהם (66%) השתמשו באופן ספציפי ב-Legal 500 לבחירת משרד. נתונים אלה מצביעים על כך שהמדריך הפך לתקן הזהב בשוק, אישור צד-שלישי בלתי תלוי לאיכות ויכולות, בעל השפעה ממשית על מוניטין המשרד והחלטות שכר הטרחה.

על אף התחרות הגוברת במרחב הדירוגים המשפטיים, The Legal 500 ממשיך להתבלט בקנה מידה גלובלי, לצד מדריכים ידועים אחרים כגון Chambers & Partners, IFLR1000 ו-Benchmark Litigation. בטבלה שלהלן מובאים מספר מדדים כמותיים מרכזיים להשוואה בין Legal 500 לשלושת מדריכי המתחרים הללו:

טבלה: השוואת The Legal 500 מול מדריכי דירוג משפטיים מתחרים.

כפי שניתן לראות, Chambers & Partners מתפרש מעט רחב יותר מבחינת מספר השווקים (עם למעלה מ-200 תחומי שיפוט), וכן מעסיק כוח אדם גדול יותר (כ-200 חוקרים במשרה מלאה). זאת לעומת Legal 500, המסתמך על גרעין צוות קטן יותר, אך משלים אותו ברשת כתבים עצמאיים מומחים ברחבי העולם. IFLR1000, המתמקד בדיני פיננסים ותאגידים, מציג כיסוי של כ-120 שווקים עם צוות מצומצם וממוקד, בעוד Benchmark Litigation (שהושק ב-2008) מתמקד בתחום הליטיגציה והיישוב סכסוכים בכ-70 מדינות, בעיקר בצפון אמריקה ואסיה.

לצד הנתונים הכמותיים, יש לציין את שיעור השימוש ואמון הלקוחות: מדריכי הדירוג הם מקור מידע מהימן עבור הלקוח המוסדי. לדוגמה, לפי נתוני Chambers, כ-75% מחברות ה-Fortune 500 השתמשו באתר Chambers במהלך השנה האחרונה, אינדיקציה ברורה להשפעה העצומה של דירוגים אלה על שוק רכישת השירותים המשפטיים. גם The Legal 500 נהנה מתנועת משתמשים משמעותית: באתר מתפרסמות סקירות ומדריכים המקבלים מיליוני צפיות מדי שנה (כולל פידבקים מצוטטים של לקוחות מרוצים). בנוסף, כוחו השיווקי של הדירוג מתבטא בכך שנוכחות בו עשויה להגדיל חשיפת משרד בתוצאות חיפוש, כל שכן בעידן בו כלי חיפוש מונעי AI מטים תוצאות לטובת מקורות סמכותיים כמדריכים אלו. בקצרה, The Legal 500 ניצב כיום כמותג גלובלי מוכר ואמין, המכתיב את שיח האיכות בשירותים משפטיים.

רקע היסטורי והתפתחות המדריך

היסטוריה ומודל בעלות: The Legal 500 נוסד בשנת 1988 על-ידי ההוצאה לאור Legalease Ltd. בלונדון. מייסד המדריך, העיתונאי המשפטי ג’ון פריצ’רד, היה מחלוצי רעיון “מדריך מחקר” עצמאי הבוחן ומדרג משרדי עורכי דין. הדירוג החל כמדריך מקומי לשוק הבריטי, “The Legal 500: מדריך הלקוחות למשרדי עורכי דין באנגליה”, אך כבר בשנים הראשונות הבסיס החדשני שבנה סלל את הדרך להתרחבות משמעותית. Chambers & Partners, מתחרהו העיקרי, הוקם סביב אותה עת (1989) על-ידי מייקל צ’יימברס, ושניהם יחד הגדירו סטנדרט חדש של דירוגי איכות מבוססי-מחקר בענף המשפט.

בראשית דרכו, התמקד Legal 500 על הממלכה המאוחדת, אולם בשנות התשעים החל במהלך אסטרטגי של התרחבות בינלאומית. תחילה כיסה המדריך את שווקי אירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA), וכן את אסיה-פסיפיק. רק לאחר ביסוס מעמדו באזורים הללו, הופנה המבט אל צפון אמריקה, עם השקת מדריך ארה״ב (The Legal 500 US) באמצע שנות ה-2000. גישה הדרגתית זו הביאה לכך ש-Legal 500 בנה בסיס חזק באירופה ובאסיה לפני שחדר לשוק האמריקאי, בניגוד למתחרה Chambers שבחר להתחיל את ההתרחבות הגלובלית דווקא בארה״ב בראשית שנות ה-2000. כתוצאה מכך, במשך זמן רב נתפס Legal 500 כבעל יתרון מוניטין באירופה ו-Azia, בעוד Chambers נהנה מהכרה עמוקה יותר בארה”ב. כיום, שני המדריכים אכן נוכחים ברוב המוחלט של השווקים המשפטיים בעולם, אולם הבדלי היסטוריה אלה מסבירים דקויות בתפיסת המותג שלהם באזורים שונים.

מבחינת מבנה הבעלות, The Legal 500 נותר חלק מחברת Legalease, שהיא קונגלומרט תקשורת משפטית. Legalease מפיקה בנוסף מגזין חודשי נודע בשם Legal Business, כמו גם כתב עת ליועצים פנימיים (GC Magazine) ופרסומים מיוחדים נוספים. השיוך הזה העניק ל-Legal 500 עומק וחוסן פיננסי לאורך השנים, ואיפשר לו להתרחב לפעילויות משלימות, למשל עריכת כנסי עורכי דין, פרסי הצטיינות, ופרויקטי מחקר ממוקדים. במילים אחרות, Legal 500 אינו רק “מדרג” אלא חלק מפלטפורמת מידע רחבה. הדבר אף מהווה יתרון שיווקי לפירמות המדורגות, משרד שמדורג גבוה במדריך עשוי לקבל חשיפה חוצת-מדיות, למשל אזכור בכתבות המגזין או הזמנה לכנסים מקצועיים. מתחריו, לעומת זאת, התרכזו באופן מסורתי בליבת הדירוג (Chambers, למשל, פעל עשרות שנים כמעט אך ורק בתחום המדריכים). רק בשנים האחרונות החלו גם הם לפתח מוצרי מידע וניתוח נוספים.

השפעה על שוק המשפט הגלובלי: הופעת מדריכי דירוג עצמאיים בסוף שנות ה-80 חוללה שינוי ממשי בענף עריכת הדין. לראשונה, איכותם של משרדים ועורכי דין הוערכה בפומבי על בסיס מחקר ושוק, ולא רק מפה לאוזן או דרך דירוגי פנים-ענפיים. הדבר דמוקרטיזציה מסוימת את השוק: משרדים בינוניים ובוטיקיים יכלו לבלוט אם הציגו הישגים ולקוחות מרשימים, גם מול פירמות ענק ותיקות. דירוג Tier 1 הפך ל”תו תקן” המוכר ללקוחות בכל העולם, ובמיוחד לחברות בינלאומיות המחפשות ייצוג במדינות זרות. לא מעט מחלקות רכש משפטי בתאגידים גדולים החלו להציב דרישה במכרזים, שהמשרד יהיה מדורג במדריך בינלאומי מוכר. לדוגמה, ממשלות וחברות בבואן לבחור יועצים משפטיים לפרויקטים, מתייחסות למיקום המשרד בדירוגים כנייר לקמוס לאיכות. גם בתוך הקהילה המקצועית, דירוגים אלה תרמו לתחרות בריאה על מצוינות: משרדים משקיעים בשיפור יכולות ומתפארים בהתקדמות בדירוג משנה לשנה, בעוד עורכי דין רואים ברשימות “Leading Individuals” ו-“Hall of Fame” אותות כבוד לקריירה.

החל משנות ה-2000, עם התפתחות האינטרנט, The Legal 500 ועמיתיו עברו לפורמט דיגיטלי, ובכך הגדילו עוד יותר את תפוצתם. האתר Legal500.com זמין ללא תשלום לקהל הרחב, ומספק גישה נוחה לחיפושים לפי מדינה ותחום. כתוצאה, גם לקוחות פרטיים ועסקיים קטנים למדו להשתמש בדירוגים כדי לזהות משרדים מומלצים. כך גדלה השפעת הדירוגים מעבר למעגל מצומצם של יועצים פנימיים, הם חלחלו לתודעה הציבורית המשפטית הרחבה. כיום, לאחר למעלה מ-35 שנות פעילות, The Legal 500 נתפס כגורם אינטגרלי בשוק השירותים המשפטיים: הוא לא רק משקף את המציאות אלא גם מעצב אותה, בהיותו מדד גלובלי לאיכות מקצועית.

מתודולוגיית המחקר והדירוג

תהליך המחקר: The Legal 500 מתגאה במתודולוגיה קפדנית ועצמאית, המבוססת הן על נתונים כמותיים והן על חוות דעת איכותניות. בכל שנה נשלחות למשרדי עורכי הדין בקשות הגשה (Submissions), טפסים מפורטים שבהם מתבקשים המשרדים לפרט את פעילותם הבולטת בשנה החולפת בכל תחום משפטי רלוונטי. במסגרת ההגשה, על המשרד לספק רשימת עסקאות, תיקים והישגים מרכזיים (לעיתים גם כאלו חסויים שאינם פומביים), לצד פירוט צוותי העבודה ופרופיל המחלקה. בנוסף, המשרד מתבקש למסור רשימת לקוחות ממליצים (Referees), בדרך כלל 10-20 שמות של לקוחות מייצגים לכל תחום, שהסכימו למסור פידבק למדרג. שלב איסוף החומרים הכתוב הוא קריטי: חוקרי המדריך מנתחים את איכות והיקף העבודה שהוצגה, תוך התמקדות במדדים כגון מורכבות העסקאות, חדשנות משפטית, פרופיל הלקוחות, ושיתופי פעולה בינלאומיים.

במקביל לבחינת ההגשות, צוות Legal 500 מקיים ראיונות עומק, הן עם נציגי המשרדים (בדרך כלל ראשי מחלקות או שותפים מובילים) והן עם הלקוחות הממליצים. הראיונות מתבצעים טלפונית או פנים אל פנים, במתכונת שיחה חופשית למחצה: החוקרים מצוידים בשאלון סטנדרטי להשוואה, אך מעודדים דיון רחב על ביצועי המשרד, שוק המשפט באותו תחום, ומגמות כלליות. חלק מהלקוחות הממליצים הם יועצים משפטיים פנימיים, אך Legal 500 שואף גם לקבל תמונה עסקית רחבה, למשל שיחות עם מנכ”לים, סמנכ”לי כספים, בנקאים ורואי חשבון שעובדים תדיר עם עורכי דין. כל המשוב הנאסף הוא חסוי ולא מיוחס (Non-attributable), מה שמאפשר למשתתפים לדבר בחופשיות על חוזקות וחולשות. בסופו של יום, מתקבל מכלול נתונים עשיר: תמהיל של התרשמות איכותנית (מה אומרים הלקוחות והקולגות על המשרד) וניתוח כמותני (מספר העסקאות, שווי התיקים, גודל הצוות וכו’).

חשוב להדגיש: תהליך המחקר הוא השוואתי. החוקרים מבצעים Benchmarking, הם משווים כל פירמה למתחרותיה הישירות באותה מדינה ובאותו תחום, על סמך המידע שנאסף. ההערכה אינה מתבססת רק על ההגשה של המשרד עצמו, אלא גם על מידע שוק כללי: ישנם לקוחות המספקים המלצות לא-רשמיות על משרדים מתחרים, ועורכי דין אחרים משתפים תובנות על מיקומם היחסי של משרדים בענף. לעיתים, The Legal 500 מקבל באופן יזום הערות מלקוחות מעבר למפורט בהגשות, לקוחות פונים למדריך ומשבחים (או מבקרים) משרדים באופן יזום לאורך השנה. כל הפיסות הללו נלקחות בחשבון בכדי לגבש תמונה אובייקטיבית ככל הניתן. ראוי לציין גם שבניגוד לתפיסה הרווחת, ראיון עם משרד אינו מובטח לכל מגיש: בעוד Chambers ידוע בכך שמראיין כמעט את כולם, Legal 500 מסתמך במידה רבה על החומר הכתוב ועל תגובות הלקוחות, ומקיים ראיונות לפי שיקולו, לרוב עם משרדים בעלי פעילות ענפה או כאלו שמבקשים ראיון יזום. למעשה, Legal 500 מעודד פרואקטיביות: ברגע שמתפרסם באתר שמות החוקרים לכל תחום, המשרדים רשאים (ואף מוזמנים) לפנות ולתאם ראיון, אך המדריך לא מבטיח שכל פונה יקבל זמן שיחה.

קביעת הדירוג, Tiers ופירמות: בתום שלב המחקר, צוות Legal 500 מדרג את המשרדים בכל תחום משפטי בקטגוריות איכות מדורגות הקרויות Tier 1, Tier 2, Tier 3 וכו’. באופן טיפוסי, Tier 1 מייצג את קבוצת המשרדים המצטיינים והמובילים בענף (לרוב 2–8 משרדים, תלוי בגודל השוק), Tier 2 את המשרדים החזקים מאוד אך מעט פחות מובילים, וכן הלאה. מספר הרמות משתנה לפי התחרות בענף המקומי, בשווקים גדולים עשויים להיות Tier 4 ואף Tier 5, בעוד בשווקים קטנים ייתכנו רק שניים או שלושה Tier-ים. חשוב להבין: הדירוג היחסי (Tier) אינו בהכרח ליניארי או כמותי, אלא מבטא אשכולות איכות כפי שנתפסו על-ידי המדרג. כך, פער בין Tier 1 ל-Tier 2 עשוי להיות משמעותי, בעוד פער בין Tier 3 ל-Tier 4 קטן מאוד, הכל תלוי בהתפלגות האיכות באותה מדינה. The Legal 500 עצמה מציינת שהדירוגים אינם “דירוג מוחלט” של 1 עד X, אלא רשימה מומלצת המדורגת בקבוצות, ומהווה “נקודת פתיחה לדיון” ולא הצהרה סופית וממצה. בנוסף, בתוך כל Tier, המשרדים מוצגים לפי סדר אלפביתי ולא בהכרח לפי סדר עדיפות.

מלבד דירוג הפירמות, The Legal 500 מספק גם סקירה מילולית (Editorial) לכל תחום בכל מדינה, טקסט תמציתי המסכם את המגמות, את חוזקות המשרדים המדורגים ואת נקודות הציון לשבח שנלמדו מהמחקר. בסקירה זו משולבים פעמים רבות ציטוטים אנונימיים מלקוחות, המשבחים היבטים כגון “זמינות 24/7”, “הבנה עסקית עמוקה” או “חשיבה מחוץ לקופסה”. המדריך מייחס משקל רב לעדויות אלה, ואף ניכרת מגמה של פרסום יותר ויותר משובי לקוחות מילוליים בשנים האחרונות, מתוך הבנה שפירמות אוהבות להשתמש בהם בפרסומיהן. כך למשל, בסקירה של תחום הליטיגציה בישראל ייתכן שיופיע ציטוט אנונימי דוגמת: “‘הצוות במשרד X הוא ללא ספק הטוב ביותר בארץ, משלבים מומחיות משפטית עם יצירתיות עסקית’”, ציטוט שסופק ע”י לקוח מרוצה ומאומת ע”י החוקרים. ציטוטים אלה הם נכס שיווקי למשרדים, שמרבים לשלבם באתרי האינטרנט שלהם וברשתות החברתיות כהוכחת איכות מצד לקוחות אמיתיים.

קטגוריות דירוג אישיות: לצד דירוג המשרדים, The Legal 500 מעניק תשומת לב גם לעורכי דין בודדים מצטיינים. עם זאת, בניגוד למדריך Chambers (המקיים לכל תחום גם דירוג רשמי של עורכי דין בדרגות 1–6), ב-Legal 500 הגישה מעט שונה. במדריך מופיעות הקטגוריות הבאות של הצטיינות אישית:

• Hall of Fame, “היכל התהילה”: רשימה אקסקלוסיבית של עורכי דין שנכללו במשך שנים ברציפות כ”Individuals Leading” (ראו להלן), והגיעו למעמד של מוניטין עקבי כעילית בתחומם. Inclusion ב-Hall of Fame מעיד שהעו”ד הוא דמות דומיננטית ובלתי מעורערת בתחום, שהלקוחות באופן קבוע משבחים אותו כאחד הטובים ביותר. לרוב, יהיו אלה שותפים בכירים מאוד עם ותק של 20+ שנה. למשל, עו”ד שמופיע ב-Hall of Fame בדיני תאגידים בישראל משמעו שהיה ברשימת המובילים לפחות 7 שנים ברצף, ונתפס כ”אגדה חיה” בענף.
• Leading Individuals, מובילים בתחום: זו הרשימה המרכזית של השותפים או עורכי הדין הבכירים שכלקוחות וכמתחרים נחשבים למצטיינים. הרשימה מתפרסמת לכל תחום ולכל מדינה, ללא דירוג פנימי (אין Band 1/2). הם פשוט “מומלצים באופן אישי” מעבר להמלצת הפירמה. מספר המופיעים בקטגוריה זו יכול לנוע בין בודדים לעשרות (בשווקים גדולים מאוד). עבור עורכי דין, לקבל תואר Leading Individual מ-Legal 500 הוא הישג יוקרתי, המוכר בתעשייה כסמן של מצוינות. מעניין לציין שבממוצע, שיעור הנשים ברשימות המובילים עדיין נמוך משיעור הגברים, במיוחד בתחומי ליבה מסחריים, לעיתים אישה אחת בלבד נכללת מבין עשרות מובילים בתחום מסוים. כך למשל, עורכת הדין אלית אלקון מגורניצקי דורגה כ-Leading Individual בתחום ה-M&A, והייתה האישה היחידה מתוך 15 המובילים בקטגוריה בישראל.
• Next Generation Partners, דור השותפים הבא: קטגוריה שיווקית המבליטה שותפים צעירים יחסית (לרוב בשנות ה-30 המאוחרות עד 40 המוקדמות לחייהם) שנחשבים לכוכבים עולים. לרוב מדובר במי שקודם לאחרונה לשותפות או מוביל תיקים גדולים למרות גילו, והמשוב מהלקוחות מצביע שהוא “הדבר הגדול הבא”. קטגוריה זו צוברת תאוצה, ובפרט בישראל נצפתה העמקה משמעותית של רשימות “דור העתיד” בשנים האחרונות, לפי ניתוח נישליס, 45% מהכניסות החדשות לדירוגים האישיים בישראל 2022 היו בקטגוריית Next Generation, מה שמשקף את ההתמקדות בהכרה בדור הצעיר.
• Rising Stars, כוכבים עולים: זוהי קטגוריה המיועדת לרוב לעורכי דין בדרג הביניים, כמו עורכי דין זוטרים ושותפים זוטרים, שהרשימו במיוחד את הלקוחות והמעסיקים. היא מציינת כישרונות מבטיחים בשלבים מוקדמים של הקריירה (לעיתים קוראים לכך “דור העתיד” גם כן, אך מבחינת Legal 500 Next Generation מיוחסת יותר לשותפים צעירים, ורייזינג סטארס גם לעו”ד טרם שותפות). בישראל, למשל, נכללים ב”רייזינג סטארס” לא אחת עורכי דין בעשור הראשון או השני לקריירה שמוזכרים לטובה ע”י לקוחות על מקצועיות ויעילות.

בנוסף לארבע הקטגוריות הנ”ל, The Legal 500 לעיתים מסמן “Firms to Watch” (משרדים שכדאי לעקוב אחריהם), בדרך כלל משרדי בוטיק חדשים או מתפתחים שטרם נכנסו לדירוג ה-Tier הרגיל אך בולטים בפעילותם, או “Spotlight” על תחום נישה או פרקטיקה ייחודית. למשל, במהדורה ארה”ב 2024 הופיעה קטגוריית “Firms to Watch” בתחום הון סיכון, שבה צוינו מספר פירמות כוכבות עולות. כך מקבלות גם פירמות קטנות הזדמנות לחשיפה, מבלי להשתבץ ישירות בהיררכיית ה-Tiers הרגילה.

המדריך אינו מדרג עורכי דין בודדים לפי Tier (כפי שעושה Chambers), אלא כאמור מציין רשימת מובילים וקטגוריות הצטיינות. אולם, ההיכללות ברשימות האישיות הללו יוקרתית ביותר. משרד מוביל באמת ירצה שגם שותפיו יככבו ב-Hall of Fame ויתר הקטגוריות, ולא רק שיופיע כמותג. לדוגמה, במשרד Kirkland & Ellis האמריקאי, אחד המובילים בעולם, 23 עורכי דין נכנסו ל-Hall of Fame, 52 כ-“Leading Lawyers” ו-28 כ-“Next Generation Lawyers” במהדורת 2024. נתון מרשים זה ממחיש עד כמה רחבה ההכרה האישית שיכול משרד לקבל במסגרת המדריך.

לסיכום סעיף זה, תהליך המחקר של The Legal 500 מושתת על שילוב בין מידע כמותי ואיכותי, ועקרונות של השוואה והערכה יחסית. המדריך מדגיש שקבלת דירוג (או אי-קבלה) אינה עניין של תשלום או פרסום, אלא נגזרת ישירה של מצוינות מקצועית כפי שהיא משתקפת מעיני הלקוחות והשווקים. אמנם פירמה יכולה לרכוש “כרטיס מקצועי” או פרופיל בתשלום (ראו בהמשך על שירותים בתשלום), אך הדבר אינו משפיע על תוכן העריכה, לא ניתן “לקנות” מקום בטבלאות הדירוג. בכך שומר Legal 500 בקנאות על אמינותו בעיני קהל המשתמשים.

תחומי עיסוק עיקריים בדירוג

The Legal 500 מסקר עשרות ענפי משפט והתמחויות מקצועיות. להלן סקירה של לפחות 15 תחומי עיסוק מרכזיים, כולל תתי-תחומים הנכללים במסגרת כל קטגוריה:

• Corporate and M&A (דיני תאגידים ומיזוגים ורכישות), תחום ליבה הכולל ייעוץ תאגידי שוטף, עסקאות M&A (מיזוגים ורכישות של חברות), הון פרטי (Private Equity), הנפקות ציבוריות (IPO) וגיוסי הון. תתי-תחומים: ממשל תאגידי, מיזוגים חוצי-גבולות, עסקאות בעלי עניין, והסכמי joint venture.
• Banking & Finance (בנקאות ומימון), עוסק בליווי בנקים, מוסדות פיננסיים ולווים בעסקאות מימון. כולל תתי-תחומים כמו project finance (מימון פרויקטים, למשל בתחומי אנרגיה ותשתיות), אשראי דוקומנטרי, מימון נדל”ן, מימון רכישות (acquisition finance), הלוואות סינדיקטיביות והלוואות בכירות/נחותות.
• Dispute Resolution (יישוב סכסוכים), תחום רחב הכולל ליטיגציה מסחרית בבתי משפט, בוררות בינלאומית (ובוררות מקומית), וגישור. תחתיו נסקרים לרוב תתי-תחומים כגון: תביעות מסחריות מורכבות, סכסוכי בנייה, סכסוכי שותפים, ליטיגציית ביטוח, איסוף והוצאה לפועל, ולפעמים גם בוררויות בסקטורים מיוחדים (כמו אנרגיה או ספורט).
• Competition/Antitrust (הגבלים עסקיים), תחום זה עוסק בדיני תחרות, מונופולים והגבלים עסקיים. תתי-תחומים: אישור מיזוגים ורכישות רגולטורי (Merger Control), קרטלים, חקירות הגבלים ע”י רשויות (לדוגמה, רשות התחרות בישראל או הנציבות האירופית), וכן תובענות ייצוגיות והליכים משפטיים הנובעים מהגבלים (Private Enforcement).
• Tax (מיסוי), כולל ייעוץ ותכנון מס לחברות ויחידים, וייצוג בהליכי מס. תתי-תחומים: מיסוי תאגידי בעסקאות, מיסוי בינלאומי (אמנות מס), מס עקיף (מע”מ, מכס), נאמנויות וירושות בהקשר מס, וייצוג מול רשויות מס וערכאות בהשגות ועררים.
• Intellectual Property (קניין רוחני), תחום נרחב המכסה הגנה ואכיפה של פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, מדגמים וסודות מסחר. נהוג להפריד בתתי-קטגוריות בין ליטיגציה בתחום IP (ניהול תביעות הפרת פטנט, סימן מסחר, זכויות יוצרים וכו’) לבין רישום והגנה פרוספקטיבית (רישום פטנטים/סימנים במספר מדינות, ניהול פורטפוליו IP). כמו כן, לעיתים מזכירים במיוחד תחום IP בתחום ההייטק לעומת IP פרמצבטי, בשל התמחות שונה.
• Energy (אנרגיה), תחום התמחות המתמקד בפרויקטי אנרגיה, רגולציית אנרגיה ומשאבי טבע. כולל תתי-תחומים: אנרגיה מתחדשת (סולארית, רוח וכו’), אנרגיית נפט וגז (חקיקה, רישיונות קידוח), חשמל, ייצור והולכה, ופרויקטי תשתית אנרגטיים (תחנות כוח, מתקני LNG).
• Projects and Infrastructure (פרויקטים ותשתיות), לעיתים מצוות לתחום האנרגיה, זהו תחום המטפל בעסקאות PPP, BOT והקמה/מימון של פרויקטי תשתית גדולים (כבישים, רכבות, מתקני התפלה, נדל”ן מניב). תתי-תחומים: מימון פרויקטים (שחופף לבנקאות), רגולציית תשתיות, חוזי EPC (הנדסה, רכש ובנייה) וזיכיונות ציבוריים.
• FinTech (טכנולוגיה פיננסית), תחום חדשני יחסית שהמדריך בשנים אחרונות החל לכלול. זהו שילוב של שירותים פיננסיים וטכנולוגיה, כגון תשלומים מקוונים, בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים, פלטפורמות אשראי P2P, טכנולוגיית ביטוח (InsurTech) וכו’. תתי-תחומים: רגולציית מטבעות קריפטוגרפיים, רגולציית תשלומים, פינטק לצרכן (כגון בנקאות דיגיטלית) ופינטק לעסקים.
• Employment (דיני עבודה), כולל ייצוג מעסיקים (ולעיתים עובדים בכירים) בכל הנוגע ליחסי עבודה. תתי-תחומים: ליטיגציית עבודה (בתי דין לעבודה), זכויות עובדים, הסכמים קיבוציים, פיטורים והתייעלות, תגמול בכירים, הטרדה מינית ואפליה בעבודה, והיבטי הגירה (אשרות עבודה).
• Real Estate (נדל”ן), תחום המטפל בעסקאות רכישה, מכירה, השכרה ופיתוח של מקרקעין ונכסים. תתי-תחומים: נדל”ן מסחרי (קניונים, משרדים), נדל”ן למגורים (פרויקטי בנייה), מימון נדל”ן, תכנון ובנייה (רגולציה ורישוי), ונדל”ן מניב (השכרות ארוכות טווח, מבני תעשייה ולוגיסטיקה).
• White-Collar Crime (עבירות צווארון לבן), תחום פלילי-כלכלי, המתמקד בייצוג נאשמים (או תאגידים) בעבירות כגון שוחד, מרמה, הונאה, עבירות ניירות ערך, הלבנת הון ועבירות מס. תתי-תחומים: חקירות בינלאומיות (שיתוף פעולה עם רשויות זרות), עבירות בתחום התאגידי, ועבירות פיננסיות ייחודיות. בתחום זה לעיתים המדריך יוצר קטגוריה נפרדת לתביעות אזרחיות הנגזרות מעבירות כלכליות (fraud: civil).
• Criminal (פלילי כללי), במקומות מסוימים (למשל באנגליה) ישנה קטגוריה של ייצוג בעבירות פליליות כלליות. בישראל, השוק הפלילי נפרד מהמסחרי ולכן בדירוג המקומי ישנה הבחנה בין “צווארון לבן” (כלכלי) לבין “פלילי כללי” (ייצוג בעבירות פליליות רגילות, רצח, סמים, רכוש וכו’). רק משרדים בודדים בארץ מצטיינים בתחום הפלילי הכללי בהקשר המסחרי, ולכן קטגוריה זו לעיתים מצומצמת או לא מופיעה כלל במדינות עסקיות.
• Family Law (דיני משפחה), תחום המתמחה בענייני גירושין, משמורת, חלוקת רכוש בין בני זוג, אימוץ, פונדקאות וירושה (בחלק מהמדריכים ירושה/עיזבונות הוא תחום נפרד). Legal 500 במדינות מסוימות מדרג משרדי בוטיק משפחה המעניקים שירות לפרטיים עתירי נכסים, בעלי הון ומשפחות בעלות עסקים.
• Medical Negligence (רשלנות רפואית), בבריטניה, אוסטרליה ומדינות אחרות יש קטגוריות נפרדות לתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית, לעיתים בחלוקה לייצוג תובעים אל מול ייצוג נתבעים (בתי חולים, חברות ביטוח). בישראל תחום זה נדיר בדירוג הבינלאומי, אך מקביל מקומי קיים.
• Fraud (הונאות), תחום חופף לצווארון לבן, אך לעיתים ב-UK למשל מדרגים “Civil Fraud”, קרי התדיינויות אזרחיות סביב מעשי הונאה, גניבה, שיחוד וכד’ (למשל תביעת נפגעי הונאת פונזי נגד גורמים מעורבים). זהו תת-נישה שצוברת מקום במדריכים.
• Gaming (הימורים ומשחקים), תחום רגולציית ההימורים, הכולל ייעוץ לחברות הימורים, לוטו, קזינואים, ומשחקי אונליין. במדינות עם תעשיית הימורים מפותחת (כגון מלטה, גיברלטר, מקאו) יש משמעות רבה לתחום זה בדירוג.
• ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), סוגיה עכשווית חוצת-תחומים, העוסקת בעמידת חברות בסטנדרטים של Environmental, Social, Governance. בשנים האחרונות מדריכים החלו לסקור משרדים על בסיס ייעוץ ESG משולב, למשל, ציות רגולטורי סביבתי, תוכניות גיוון והכללה בעסקים, ייעוץ בדבר ממשל תאגידי אחראי, ודיווחי קיימות. ייתכן שבקרוב תתגבש קטגוריה ייעודית בתחום זה.

(הרשימה לעיל הדגימה 18 תחומי עיסוק מרכזיים, עם דגש על התמחויות מבוקשות במדריך הגלובלי. כמובן שקיימים עוד תחומי נישה רבים אותם מדרג Legal 500, מתעופה, דרך דיני ספורט ועד זכויות אדם, בהתאם למדינה ולחשיבות הענף באותה טריטוריה.)

מבט גלובלי, פירמות מובילות בעולם במדינות מפתח

הרכב השוק המשפטי שונה ממדינה למדינה, ו-The Legal 500 מדורג משרדים מקומיים ובינלאומיים בכולן. בסעיף זה נסקור באופן כללית מספר שווקים מרכזיים בעלי קשרי מסחר ענפים עם ישראל, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, איחוד האמירויות, הודו, סינגפור, סין, קנדה ואוסטרליה, ונציין דוגמאות לפירמות מובילות, לתחומי התמחות בולטים ולעורכי דין שזוכים לאזכורים מיוחדים, כפי שמשתקף בדירוגי Legal 500.

ארצות הברית

שוק עריכת הדין בארה”ב הוא הגדול והתחרותי בעולם, והדירוג בו מקיף עשרות תחומי משפט ברמה לאומית. המדריך האמריקאי של Legal 500 מדרג פירמות “BigLaw”, המשרדים המסחריים הגדולים המובילים בניו יורק, וושינגטון, שיקגו, לוס אנג’לס וכו’, לצד משרדים אזוריים מצטיינים. בין הפירמות המדורגות Tier 1 בעקביות בתחומים רבים ניתן למנות את Kirkland & Ellis, Latham & Watkins, Skadden Arps, Sullivan & Cromwell, Simpson Thacher ואחרות מה”אליטה” של 100 הפירמות הגדולות. למשל, Kirkland & Ellis (שגם הוזכר לעיל) דורג בשנת 2024 כמשרד מוביל ב-63 קטגוריות בארה”ב, כולל 29 דירוגי Tier 1, הישג המעיד על פיזור הצטיינות רחב החל מליטיגציה מורכבת ועד מיזוגים, השקעות קרן פרייבט אקוויטי והגנה רגולטורית. תחומי ההתמחות הבולטים בארה”ב כוללים ליטיגציה על כל גווניה (מסחרית, קניין רוחני, תובענות ייצוגיות, הגבלים עסקיים, White-Collar), השקעות הון פרטי (Private Equity), תחום שבו פירמות כ-Kirkland, Simpson ו-Cleary Gottlieb מככבות, וכמובן טכנולוגיה והייטק בחוף המערבי, שם משרדים כמו Cooley, Wilson Sonsini, Orrick ו-Fenwick מובילים בטיפול בחברות סטארט-אפ ובענקיות עמק הסיליקון. בנוסף, משרדי עילית בוטיקיים מקבלים מקום של כבוד למשל בתחום הליטיגציה, לדוגמה, משרד כמו Susman Godfrey, המתמחה בליטיגציה מסחרית, מדורג בצמרת למרות גודלו הקטן יחסית (עקב אחוזי ההצלחה המרשימים שלו בתביעות ענק). עבור ישראל, השוק האמריקאי חשוב בשל מספר הולך וגדל של עסקאות טכנולוגיה והנפקות בנאסד”ק המערבות חברות ישראליות, ופירמות כגדעון (Gideon) ושות’ מניו יורק לדוגמה ידועות כפעילות מול ישראל.

כמו כן, בארה”ב בולט השימוש בSpotlight או דירוגים מטרופוליניים: מדריך Legal 500 ארה”ב מדגיש רשימות כגון “US City Elite”, המבליטות עורכי דין מצטיינים בניו יורק, למשל, מחוץ לחברות הענק. דירוגים אלו שופכים אור על כך שאפילו בתוך ארה”ב, ריכוז הכישרון המשפטי מפוזר ומוכר באזורים שונים.

הממלכה המאוחדת (בריטניה)

בריטניה היא שוק הבית ההיסטורי של The Legal 500, ועל כן הדירוג בה מפורט ונחשב מאוד. בלונדון שוכנים חלק מהמשרדים הגדולים והיוקרתיים בעולם, בראשם ה-Magic Circle (חמשת המשרדים המובילים: Clifford Chance, Freshfields Bruckhaus Deringer, Allen & Overy, Linklaters ו-Slaughter and May). כפי שניתן לצפות, משרדים אלו מדורגים Tier 1 במגוון רחב של תחומים, החל מבנקאות ומימון, דרך שוק ההון, מיזוגים ורכישות ועד בוררות בינלאומית. למשל, Clifford Chance דורג ב-2023 כ-Tier 1 בלא פחות מ-88 קטגוריות שונות ברחבי העולם, רבות מהן כמובן בבריטניה שהיא בסיסו, הישג המבטא עליונות רב-תחומית.

בצד המשרדים המסורתיים, Legal 500 UK מדגיש גם משרדי בוטיק מובילי נישה. כך לדוגמה בתחום דיני המשפחה, משרדים כמו Payne Hicks Beach או Withers נהנים מדירוג גבוה בשל מומחיותם בטיפול במקרי גירושין מורכבים של לקוחות בעלי פרופיל גבוה. גם בתחום ההגנה הפלילית בלונדון, משרדים קטנים יותר אך מובילים (כגון Peters & Peters) מככבים בצמרת דירוג הצווארון הלבן, לעיתים לצד הפירמות הגדולות. הקטגוריות בדירוג UK מחולקות גם מחוץ ללונדון: יש אזכורים מיוחדים למשרדים בולטים בסקוטלנד, צפון אירלנד, ווילס ואזורים שונים באנגליה, כדי לכסות את מלוא הממלכה.

עבור הקורא הישראלי, כדאי לציין את הקשרים ההדוקים בין השווקים המשפטיים של לונדון ותל אביב. משרדים בריטיים רבים מעורבים בעסקאות ישראליות או מייצגים לקוחות ישראלים גלובליים. למשל, Allen & Overy ו-Linklaters ייעצו בהנפקות בורסה לישראליות בלונדון; Mishcon de Reya (מדורג מוביל בלונדון בתחום ההייטק) פתח אף נציגות בתל אביב ב-2021 כדי לטפל בלקוחות ישראליים. על כן, דירוגי Legal 500 בבריטניה יכולים להצביע ללקוחות ישראלים מי הן הפירמות האנגליות המובילות בתחומים שבהם הם זקוקים לייעוץ, בין אם זו ליטיגציה באנגליה, בוררות בלונדון, או עסקת מיזוג עתירת-רגולציה.

גרמניה

גרמניה היא הכלכלה הגדולה באירופה ושוק משפטי חשוב המתאפיין בשילוב של פירמות בינלאומיות ופירמות גרמניות עצמאיות חזקות. בדירוג Legal 500 גרמניה בולטות כמובן הפירמות הרב-לאומיות כמו Freshfields, Clifford Chance ו-Linklaters (לכולן נוכחות משמעותית בגרמניה ומעמד Tier 1 בתחומים רבים כגון בנקאות, שוק ההון וליטיגציה מסחרית). לצדן, פועלות פירמות גרמניות מובילות (Big Five) כגון Hengeler Mueller, Gleiss Lutz, Noerr, Heuking Kühn, ו-Poellath, אשר זוכות להערכה רבה, לעיתים אף יותר מהענקיות הזרות, בתחומים דוגמת דיני תאגידים מקומיים, רגולציית אנרגיה ודיני עבודה. למשל, Hengeler Mueller ידוע כמשרד צמרת במיזוגים ורכישות ובשוק ההון, עם דירוגי Tier 1 עקביים, בעוד Gleiss Lutz מוביל בתחומי ההגבלים העסקיים והתדיינות מסחרית.

תחום הקניין הרוחני/פטנטים משמעותי מאוד בגרמניה (בשל מערכת בתי המשפט הפטנטים במינכן וקרלסרוהה), והדירוג שם מצביע על משרדי בוטיק חדשניים כגון Hoyng ROKH Monegier או Bardehle Pagenberg שנמנים על הצמרת בתחום ליטיגציית הפטנטים. עוד תחום מעניין הוא עסקאות מימון פרויקטים ותשתיות, שבו משרדים כ-White & Case ו-Allen & Overy בגרמניה מדורגים גבוה בשל מעורבותם במיזמי אנרגיה מתחדשת בגרמניה ובאזור (White & Case אף זכה בפרס “צוות ההגבלים העסקיים של השנה” בפרסי Legal 500 גרמניה).

קשרי המסחר בין ישראל לגרמניה התרחבו בשנים האחרונות בתחומי הטכנולוגיה (השקעות גרמניות בסטארט-אפים ישראליים) והביטחון. משרדים גרמניים כמו Noerr או Luther מייעצים לחברות ישראליות הפועלות בגרמניה, ולהפך, משרדים ישראליים משתפים פעולה עם פירמות Tier 1 גרמניות בעסקאות. זיהוי אותם משרדים מובילים בדירוג Legal 500 גרמניה מסייע לחברות ישראליות למצוא שותפים מקומיים נאמנים.

צרפת

השוק הצרפתי נשלט באופן מסורתי על-ידי פירמות פריזאיות גדולות בעלות אופי ייחודי, בשילוב שלוחות של פירמות זרות. Gide Loyrette Nouel ו-Bredin Prat הן דוגמאות בולטות: Gide (הקרויה לעיתים פשוט “Gide”) היא פירמת ענק רב-תחומית המדורגת בקביעות Tier 1 במרבית התחומים בצרפת, ממיזוגים ורכישות ועד בנקאות, נדל”ן ויישוב סכסוכים. Bredin Prat נחשבת מובילה בדיני תאגידים וליטיגציה. לצידן, עוד שמות צרפתיים חזקים כוללים את Darrois Villey Maillot Brochier (מובילה בליטיגציית תאגידים ושוק ההון), De Pardieu Brocas Maffei (נדל”ן ובנקאות) ו-Capstan (דיני עבודה).

משרדים בינלאומיים גם הם משולבים בדירוג הצרפתי: Allen & Overy, Clifford Chance, Freshfields וקבוצת Baker McKenzie מפעילים משרדים גדולים בפריז וזוכים לדירוגים גבוהים בעיקר בתחומים גלובליים כמו בנקאות, שוק ההון, מימון מובנה, וכן הגבלים עסקיים (בהם לפריז מעמד מרכזי כיועצת לנציבות האירופית בבריסל). תחום הבוררויות הבינלאומיות בפריז הוא מרכז עולמי, ופה למשל משרד כמו Shearman & Sterling (אמריקאי במקור) או Three Crowns (בוטיק בינ”ל) מדורגים בצמרת על הובלת בוררויות ICSID ו-LCIA.

ביחס לישראל, צרפת היא שותפת סחר משמעותית במיוחד בתחומי התעופה, האנרגיה והנדל”ן. חברות צרפתיות גדולות פועלות בישראל (למשל Alstom, TotalEnergies וכד’) ולהפך, קבוצות ישראליות משקיעות בצרפת. משרדים צרפתיים המופיעים כ-Tier 1 בדירוג (כדוגמת Gide או Darrois) הם לעיתים הבחירה הראשונה לליווי משפטי בעסקאות כאלה. בנוסף, מעניין לציין שבקרב עורכי הדין הצרפתים המדורגים, יש דמויות בולטות ממוצא יהודי/ישראלי (כגון עו”ד לאון אלבי) המקשרות בין הקהילות העסקיות, אף שזה אזכור צבע ולא חלק רשמי מהדירוג.

איחוד האמירויות הערביות (UAE)

איחוד האמירויות, ובפרט דובאי ואבו-דאבי, הפכו בעשורים האחרונים למרכז פיננסי ומשפטי אזורי. מדריך Legal 500 למזרח התיכון מדרג משרדים מקומיים לצד משרדי אינטרנשיונל רבים הפועלים מה-DIFC (מרכז פיננסי בינ”ל בדובאי). הבולט במשרדים המקומיים הוא Al Tamimi & Company, פירמת הענק האמירתית, אשר מדורגת Tier 1 כמעט בכל תחום משפטי אזורי, ממסחר, בנקאות ועד ליישוב סכסוכים, ומתאפיינת בנוכחות רחבה במדינות GCC. Al Tamimi הוא פעמים רבות ה-go-to firm לחברות רב-לאומיות באזור, ולרוב Legal 500 מצטט אותו בראש הטבלאות באמירויות.

משרדים בינלאומיים בעלי דריסת רגל חזקה ב-UAE כוללים את Clyde & Co (בריטי, מוביל בביטוח, תעופה ויישוב סכסוכים), Pinsent Masons (תשתיות ובנייה), Allen & Overy ו-Clifford Chance (בנקאות ושוק ההון). כמו כן, לאחרונה נכנסו לזירה משרדים אמריקאים גדולים כדוגמת Latham & Watkins ו-Kirkland & Ellis שהקימו נוכחות בדובאי, בהתבסס על עסקי אנרגיה וטכנולוגיה. התחומים הבולטים בדירוג האמירתי כוללים פיננסים אסלאמיים (Islamic Finance), בנייה ופרויקטי נדל”ן (עקב תנופת הפיתוח במדינה), וכן בוררות בינלאומית (מרכז הבוררות בדובאי מארח רבות מהבוררויות האזוריות).

קשרי איחוד האמירויות-ישראל קיבלו זריקת מרץ אדירה עם חתימת הסכמי אברהם ב-2020. מאז, חברות ישראליות רבות החלו לפעול בדובאי, ועסקאות משותפות נרקמות. משרדי עורכי דין ישראלים אף פתחו נציגויות שם. לכן, מידע על המשרדים המדורגים גבוה באמירויות חשוב ביותר למשקיעים ישראלים: למשל, ידיעה ש-Al Tamimi הוא המוביל המקומי, או ש-Clyde & Co מדורג טופ בליטיגציה, יכולה לסייע בבחירת יועצים משפטיים באמירויות. אגב, כמה עורכי דין ישראלים כבר השתלבו במשרדים מדורגים בדובאי, בין היתר במגמת סחר וטכנולוגיה, דבר שמשקף את השתלבות שתי המערכות.

הודו

הודו היא שוק ענק ומורכב עם מסורת משפטית ענפה, אך ייחודו בכך שחוק לשכת עורכי הדין בהודו אוסר עד לאחרונה על פעילות משרדים זרים במדינה. לכן, הדירוג ההודי של Legal 500 מורכב כולו מפירמות הודיות מקומיות. המשרדים המובילים בהודו מכונים “Big Six”, ביניהם Shardul Amarchand Mangaldas, Cyril Amarchand Mangaldas (שני משרדים אחים שפרשו מאמארצ’נד המקורי), AZB & Partners, Khaitan & Co, J Sagar Associates (JSA) ו-Luthra & Luthra. משרדים אלה מדורגים דרך קבע ב-Tier 1 במגוון תחומים: עסקאות M&A והון פרטי, בנקאות, ליטיגציה בבית המשפט העליון של הודו, בוררות בינלאומית (הודית) ועוד.

תחומים בולטים נוספים בדירוג ההודי: הייטק וטלקום, הודו היא מעצמת IT, ומשרדים כמו Trilegal ו-IndusLaw צמחו בעשור האחרון בדירוג בהקשר לסטארט-אפים והשקעות הון סיכון; פתרון סכסוכים, מערכת המשפט ההודית איטית, אך יש התמקדות בבוררות ומדיה, ומספר עורכי דין הודים זוכים להערכה בינלאומית כבוררים; וכן פרויקטי תשתית, מימון והקמת כבישים, תחנות כוח, וכו’, תחום חשוב שבו משרד כמו Cyril Amarchand מוביל בדירוג.

לאחרונה (2023) הודו החלה לפתוח מעט את שעריה למשרדים זרים, מספר פירמות בריטיות ואמריקאיות קיבלו רישיונות לפעול במומבאי ודלהי. הדבר עשוי לשנות את מפת הדירוגים בעתיד, אך לעת עתה Legal 500 משקף בעיקר את עוצמת המקומיים. לחברות ישראליות הפעילות בהודו (בתחומי חקלאות, סייבר, טק, הגנה) חשוב להכיר את הפירמות המובילות שם, למשל, לדעת ש-AZB & Partners מדורג גבוה בתחום הרגולציה וההגבלים, או ש-Khaitan מצטיין בדיני עבודה, כדי לבחור ייצוג הולם.

סינגפור

סינגפור, כמרכז עסקי ומשפטי בדרום-מזרח אסיה, מושכת אליה גם פירמות בינלאומיות וגם משרדים מקומיים חזקים. יש בה מבנה ייחודי של “חברות עורכי דין זרות-מקומיות משותפות” שמאפשר שיתופי פעולה. בדירוג Legal 500 סינגפור, שלוש הפירמות המקומיות הבולטות הן Allen & Gledhill, Rajah & Tann ו-Drew & Napier, שלושתם מדורגות באופן עקבי Tier 1 בתחומים רבים ומהוות “שלושת הגדולים” של סינגפור. Allen & Gledhill מוביל במימון, שוק ההון ומיזוגים; Rajah & Tann, בליטיגציה, אדמירליות ודיני ימי; Drew & Napier, אף הוא בליטיגציה ובוררות (בראשו עו”ד דביאני שנקרן, הנחשב ברשימת Hall of Fame בתחום).

מהצד הבינלאומי, רוב משרדי ה-Magic Circle הבריטיים נוכחים בסינגפור (Allen & Overy, Clifford Chance וכו’) ומדורגים בעיקר בתחומים של עסקאות בינלאומיות ומימון פרויקטים אזוריים. גם משרדים אמריקאיים כמו Shearman & Sterling ו-Latham & Watkins פועלים שם ומתמקדים בבנקאות, אנרגיה ויישוב סכסוכים בינ”ל. סינגפור מתאפיינת גם בשירותי בוררות בינלאומית ברמה גבוהה, המרכז הבינ”ל לבוררות בסינגפור (SIAC) הוא מהעמוסים בעולם, ורבים מהמדורגים בסינגפור בתחום זה מייצגים בבוררויות עבור לקוחות גלובליים.

לישראל וסינגפור יחסים כלכליים הדוקים בתחומי הטכנולוגיה, המים והביטחון. חברות הזנק ישראליות פועלות שם, וסינגפור משמשת לפעמים כבסיס להשקעות באסיה. במישור המשפטי, פירמות סינגפוריות כמו Allen & Gledhill משתפות פעולה עם משרדים ישראלים בעסקאות הייטק, ואף היו מעורבות ברכישת סטארטאפים ישראליים על-ידי תאגידים סינגפוריים. ההיכרות עם המדורגים המובילים בסינגפור מאפשרת לחברות ישראליות לדעת לאן לפנות ביעילות, למשל, אם חברה ישראלית עומדת בפני הליך בוררות בסינגפור, Legal 500 יגלה לה ש-Drew & Napier הוא בין הבחירות הראשונות לייצוג מקומי.

סין

שווקי סין הכבירים מחולקים בדירוג Legal 500 בין סין (Mainland China) לבין הונג קונג (שהיא טריטוריה נפרדת משפטית). בסין היבשתית, צמחו בעשורים האחרונים פירמות סיניות גדולות המכונות לפעמים “Red Circle firms”, אשר עומדות בשורה אחת מול המשרדים הבינלאומיים. הבולטות שבהן: King & Wood Mallesons (שנוצרה ממיזוג סיני-אוסטרלי, נחשבת פירמת ענק אזורית), Fangda Partners, JunHe, Zhong Lun ו-Haiwen & Partners. משרדים אלה שולטים בדירוגי ה-Tier 1 בתחומים כמו שוק ההון (הנפקות בשנגחאי והונג קונג), M&A סיני, בנקאות, נדל”ן בסין, וליטיגציה מקומית. Fangda, לדוגמה, מובילה רבות בדיני תאגידים ובהייטק, בעוד JunHe חזקה ברגולציה ובמיזמי תשתית.

בהונג קונג, הנוף מגוון יותר: יש פירמות מקומיות/סיניות (כגון Deacons, Lau & Chow) ומנגד נוכחות חזקה של משרדים בינלאומיים. Magic Circle הבריטי ו-AmLaw 100 האמריקאי, כולם בהונג קונג. למשל, Freshfields ו-Linklaters נהנים ממעמד Tier 1 בדיני חברות ושוק ההון בהונג קונג (בהיותם בנקאי ההשקעות המשפטיים של בורסות HK), ואילו חברות אמריקאיות כמו Davis Polk או Simpson Thacher מדורגות גבוה בליווי הנפקות חברות סיניות בנאסד”ק ובהונג קונג. התחום הלוהט ביותר בסין/הונג קונג הוא ללא ספק שוק ההון וגיוסי ההון, עשרות חברות סיניות מגייסות מיליארדים, וזה מזין את הדירוג בתחומים כמו Capital Markets (debt & equity) שבו משרדים כמו Haiwen (בסין) ודויד פולק (בהונג קונג) מככבים.

ביחסים ישראל-סין, ראינו פעילות משמעותית סביב טכנולוגיה, סייבר ותקשורת, לצד השקעות סיניות בתשתיות ישראליות. פירמות סיניות מסוימות הקימו China Desk ייעודי לפעילות בישראל, ולעיתים משתפות פעולה עם משרדי עורכי דין ישראלים. המדריך Legal 500 יכול לסמן לשחקן הישראלי את מובילי השוק בסין, למשל, ש-King & Wood מדורג גבוה בדיני השקעות זרות, מה שהופך אותו לבחירה טבעית לייצוג חברה ישראלית בסין. בדומה, אם סטארט-אפ ישראלי מבצע אקזיט למשקיע סיני, ידע כי Fangda Partners או Han Kun (עוד משרד סיני חזק בטק) הם משרדים מקומיים מנוסים בניהול עסקאות עם חברות טכנולוגיה מערביות.

קנדה

קנדה, השכנה הצפונית של ארה”ב, מתאפיינת בשוק משפטי יציב הנשלט על-ידי כמה פירמות לאומיות גדולות (המכונות לפעמים ה-“Seven Sisters”). בין אלו: McCarthy Tétrault, Osler, Hoskin & Harcourt, Blake, Cassels & Graydon, Torys, Stikeman Elliott, Davies Ward Phillips & Vineberg ו-Bennett Jones. משרדים אלה בעלי פריסה בפיננסים של טורונטו, הנפט והגז של קלגרי, והחקלאות של מונטריאול, ומדורגים בעקביות Tier 1 בתחומי הליבה: מיזוגים ורכישות, בנקאות, שוק ההון, אנרגיה וכורים, ותביעות משפטיות גדולות. לדוגמה, McCarthy Tétrault מוביל בתשתיות ופרויקטים, בעוד Osler נחשב עילוי בהיי-טק ושוק הון סיכון בטורונטו.

קיימות גם פירמות בוטיק ותיקה בקנדה, כמו Lenczner Slaght בתחום הליטיגציה או Lavery (בקוויבק), אך בסך הכל שוק ריכוזי. Legal 500 ממפה היטב את מומחיות המשרדים לפי ערים: טורונטו, מונטריאול, ונקובר, קלגרי, כאשר בחלק מהתחומים (למשל אנרגיית נפט) משרדים אלברטנים יקבלו עדיפות, בעוד בשוק ההון זה הטורונטואים.

קשרי קנדה-ישראל עמוקים בתחומי כרייה (חברות קנדיות משקיעות במכרות מחצבים בישראל/אפריקה), טכנולוגיה ואקדמיה. למשל, חברת הייטק ישראלית הנסחרת בבורסה של טורונטו (TSX) תידרש לשירותי משרד עו”ד קנדי, ומדריך Legal 500 יחשוף שהמובילים בהנפקות הם Stikeman ו-Blake. בדומה, סטארט-אפ שנרכש ע”י חברה קנדית עשוי להיתמך משפטית ע”י Goodmans או Torys (שניהם מדורגים גבוה במיזוגים). מעניין לציין שפירמות קנדיות מסוימות מקיימות פורומים משותפים עם משרדים ישראלים (למשל כנסים בנושאי חדשנות ומשפט), מה שמעיד על שיתופי הפעולה ההולכים וגוברים.

אוסטרליה

אוסטרליה נהנית משוק משפטי מפותח ומשגשג, כאשר מספר פירמות אוסטרליות “Big Law” שולטות בזירה המקומית, לצד חדירה אסייתית ובריטית. ארבעת המשרדים הגדולים ההיסטוריים (ה-“Big Four”) היו: Allens (מסונף ל-Linklaters), Clayton Utz, MinterEllison, King & Wood Mallesons (Australia). אליהם מצטרפים Herbert Smith Freehills (שנוצר ממיזוג ענק בריטי עם Aussie), Ashurst Australia (מיזוג עם פירמה בריטית) ו-Norton Rose Fulbright Australia. משרדים אלה כמעט כולם מדורגים Tier 1 בתחומים מגוונים: מיזוגים, בנקאות, ליטיגציה, אנרגיה ומשאבי טבע (שכן כרייה וגז הם תעשיות כבדות באוסטרליה). למשל, Herbert Smith Freehills ידוע כמשרד הליטיגציה המוביל במדינה, ואילו Allens ו-Clayton Utz שולטים בתחום פרויקטי הכרייה והאנרגיה.

בנוסף, Legal 500 אוסטרליה מדגיש התמחות באזורים כמו דיני סביבה (חשוב במדינה עם מודעות אקולוגית), מדיה ובידור (עם התעשייה בסידני), ו-השקעות אסיה-פסיפיק (משרדים אוסטרליים רבים מייעצים בפעילות עסקית במזרח אסיה והדרום פסיפיק).

לישראל קשרים טובים עם אוסטרליה בעיקר בתחומי סייבר, חקלאות וטכנולוגיות מים. מספר חברות אוסטרליות השקיעו בישראל. זיהוי המשרדים האוסטרלים הטובים עשוי לעזור לשיתופי פעולה, למשל, אם חברת תשתיות ישראלית מציעה פרויקט בקווינסלנד, היא תדע שמומלץ לפנות ל-MinterEllison שמדורג Tier 1 בתשתיות שם. ישנה גם תופעה מעניינת: עורכי דין ישראלים רבים היגרו או עובדים באוסטרליה, ולכן כמה פירמות Aussie גדולות כוללות עורכי דין דוברי עברית, מה שמקל על שיתופי פעולה.

התמונה הגלובלית לעיל ממחישה כי בכל מדינה יש “קבוצה נבחרת” של משרדים המובילים את הדירוג ואת השוק. המדריך Legal 500 מהווה מעין “מפת על” של המצטיינים בכל אזור, מידע יקר ערך לחברות ויועצים משפטיים בישראל שמתרחבים או פועלים בינלאומית, שכן הוא מסמן להם שותפים פוטנציאליים אמינים.

ישראל: פירמות ועורכי דין בדירוג Legal 500

דירוג The Legal 500 עבור ישראל (השייך למדריך EMEA, אירופה, מזרח תיכון ואפריקה) מהווה בשנים האחרונות מדד חשוב לתמונת התחרות בשוק המשפט המקומי. לאור התבססות ישראל כמרכז טכנולוגי ופיננסי אזורי, מספר הקטגוריות והפירמות המדורגות גדל בהתמדה. הדירוג הישראלי מקיף כיום כ-15–20 תחומי עיסוק, וכולל את רוב המשרדים הגדולים וכן בוטיקים מתמחים.

מגמות עדכניות: בשנת 2023 נרשמו 74 שינויים בדירוגים המחלקתיים בישראל, פחות שינויים ביחס לשנים קודמות, מה שמצביע אולי על התייצבות בצמרת. למעשה, לפי ניתוח נישליס, מספר המשרדים ששיפרו את דירוגם דומה למספר אלו שירדו או יצאו מהדירוג (35 לעומת 35). זו אף הייתה השנה הראשונה שבה נצפו יותר ירידות מעליות (23 ירידות לעומת 17 עליות), מה שמצביע על כך שהתחרות מתחדדת וצמרת הדירוג “מתקבעת” מעט. רק 3 משרדים הצליחו לטפס ל-Tier 1 חדש ב-2022: זקלר-ארגוב בתחרות, נשיץ-ברנדס אמיר בהיי-טק, ופרל כהן בקניין רוחני-מסחרי. נתונים אלו משקפים את ההגמוניה היחסית של המשרדים הגדולים, אך גם את הזדמנות הבוטיקים לפרוץ בתחומי נישה.

פירמות בולטות בדירוג: כשמביטים בטבלת “Leading Firm Rankings” של ישראל, ניתן לראות ש-חמשת המשרדים הגדולים המסורתיים, Meitar, Herzog Fox & Neeman, Gornitzky (כיום חלק מגולדפרב), Goldfarb Seligman (שכעת התמזג עם גורניצקי ויגאל ארנון), ו-FISCHER (FBC), חולשים על רוב דירוגי Tier 1. למשל, בשנת 2023 Meitar דורג Tier 1 בכל 16 קטגוריות אפשריות, הישג כמעט חסר תקדים שמעיד על שליטה רוחבית. עם זאת, בעקבות המיזוגים בענף (איחוד גולדפרב-זליגמן עם גורניצקי, וכן מיזוג יגאל ארנון-תדמור), התחרות בצמרת הפכה מרובת “סופר-פירמות”. גולדפרב-גורניצקי-ארנון המאוחד הוא כעת ענק חדש שחולש על דירוגי Top Tier בתחומים רבים. Herzog Fox & Neeman ממשיך להצטיין בתחומי שוק ההון, בנקאות, הייטק ומסים (Tier 1 שם באופן קבוע), בעוד FISCHER מוביל בליטיגציה מסחרית, היי-טק ותובענות ייצוגיות. לצד אלה, משרד שבלת (Shibolet) התקדם בשנתיים האחרונות וכבר חולק מקום בצמרת בתחומי ההייטק ותאגידים (בעקבות מיזוגו עם גרוס GKH). גם נשיץ ברנדס אמיר (שצוין כטיפס ל-Tier 1 בהיי-טק) התחזק משמעותית, בעיקר בתחום חברות הזנק וקרנות.

בנוסף לגדולים, משרדי בוטיק ובינוניים זוכים בדירוגי Top בתחומי התמחותם. כך למשל, משרדי IP כמו ריינהולד כהן ו-יהודה רוה & נאוה מובילים בתחומי קניין רוחני (ריינהולד כהן אף הופיע בקטגוריית “Firms in the Spotlight” של המדריך, כשהודגש מעמדו כמשרד ה-IP הגדול בישראל). בתחום המשפט הפלילי, הבוטיקים של חן מענית או פישר-בך מקבלים ציון לשבח בצווארון לבן. בדיני משפחה, משרד ליפסקר-אלעדי מדורג גבוה. כלומר, הנישה משלמת: משרד המתמחה ועושה זאת היטב, זוכה להכרה גם מול פירמות ענק.

דור צעיר ונשים מובילות: בשנים האחרונות נראית בבירור בדירוג הישראלי הרחבת רשימות ההכרה האישית. ב-2022 נכנסו 96 עורכי דין ישראלים לרשימות האישיות (Leading, Next Gen, Rising Stars), נתון גבוה שמבטא עלייה מתמדת. מתוך אלו, 45% היו בקטגוריית “דור העתיד”, מה שמדגיש תשומת לב גדלה לשותפים הצעירים. המשרדים שבלטו במספר כניסות חדשות של עורכי דינם לדירוג האישי היו: פישר ו-EBN (10 כניסות כ”א), מיתר (9), יגאל ארנון (7), גולדפרב והרצוג (6 כ”א). פירוש הדבר שגם בפירמות הוותיקות, דור חדש של שותפים ושותפות בולט ומקבל הכרה. מבחינת ייצוג נשי, אמנם נשים עודן מיעוט ברשימות Hall of Fame והמובילים בכמה תחומים מסחריים, אך המגמה משתפרת. ישנן עורכות דין בכירות שמככבות כ”מובילות” בתחומן: עו”ד אורלי גרבי (הרצוג) במדיניות תחרות, עו”ד Elite Elkon (גורניצקי) בתחום M&A, עו”ד איריס גינזבורג (פרל כהן) בקניין רוחני, ועוד. מקרה מדגים הוא אלית אלקון, המוזכרת לעיל, שהוכרה כ-Leading Individual במיזוגים ורכישות בעוד הייתה האישה היחידה בין 15 המובילים בקטגוריה. הדבר מבליט גם את הפערים שעדיין קיימים בשוק: היא “היחידה בין רבים”, אך עצם נוכחותה מעידה על שבירת תקרות זכוכית. Legal 500 מקדם בנוסף יוזמות Diversity גלובליות, וכחלק מכך סביר שבעתיד נראה יותר נשים וגורמים מגוונים ברשימות ההצטיינות.

קטגוריות מיוחדות בישראל: הדירוג הישראלי כולל כמה קטגוריות ייחודיות המותאמות לשוק המקומי, כגון High-Tech and Start-Ups, תחום שאין בכל מדינה, אך בישראל הוא לב העשייה ולכן הוקדש לו דירוג נפרד (בו משרדים כמו יגאל ארנון, שבלת ומיתר מובילים). כן קיימות קטגוריות עבור תובענות ייצוגיות (Israel: Class Actions) בה ישראל חלוצה, ועסקי צבא וביטחון (Defence Industry), קטגוריה ייחודית שבה משרדים מסוימים זוכים להכרה על מומחיותם בעבודה מול מערכת הביטחון ויצוא בטחוני. קטגוריית ה-Spotlight המקומית ניתנת לעיתים לתחומים שאינם גדולים מספיק לדירוג מלא אך ראויים לציון, למשל, שנה אחת הופיע “פירמות מומלצות בתחום יחסי ממשל ולובינג”.

עבור משרד עורכי דין ישראלי, ההופעה בדירוג Legal 500, ובפרט התברגות ב-Tier 1 או Tier 2, היא חותמת איכות חשובה. משרדים משקיעים משאבים בהגשת מועמדות מפורטת ומשכנעת (כפי שיפורט במדריך המעשי בהמשך) בניסיון להעפיל או לשפר מיקום. עם הזמן, המדריך הפך לכלי השוואתי גם בתוך הקהילה המשפטית בארץ: שותפים ועורכי דין בודקים את עצמם ביחס למתחרים דרך הפריזמה הזו, והדירוג מצוטט לא פעם בפרסומי משרדים (למשל “משרדנו מדורג במקום הראשון בישראל בתחומי הנדל”ן וההייטק לפי Legal 500 לשנת 2023”). בנוסף, הוא מספק תו אמון בינלאומי כשמשרד ישראלי מציג עצמו ללקוחות זרים, לקוח באנגליה עשוי לא להכיר את Dun’s 100 המקומי, אך יבין מיד מהו Legal 500.

לצד ההכרה, יש גם ביקורת: יש שטוענים שהדירוג בישראל מתבסס עודף על משרדים גדולים ומפספס כשרונות יחידים או משרדים קטנים. ואולם, לאור ההרחבות האחרונות והכניסה של רבים לקטגוריות Rising Stars ו-Next Gen, נראה ש-Legal 500 קשוב לשוק ומנסה לאזן. לא מן הנמנע שבעתיד נראה קטגוריות חדשות או פיצול קטגוריות (למשל הבחנה בין ליטיגציה מסחרית לליטיגציה מנהלית) כדי לתת תמונה מפורטת עוד יותר של השוק הישראלי.

חשיבות הדירוג בעידן הבינה המלאכותית (AI)

ענף הדירוגים המשפטיים ניצב כיום בפני עידן חדש של טרנספורמציה דיגיטלית, כניסת כלים מונעי בינה מלאכותית לשוק הייעוץ, החיפוש וקבלת ההחלטות. שאלת מפתח היא: האם דירוגים מסורתיים כמו The Legal 500 ימשיכו להיות רלוונטיים כאשר אלגוריתמים חכמים מסוגלים לסרוק שפע מידע ולהמליץ על עורכי דין? מסתמן שהתשובה חיובית, אך המדריכים צפויים להתאים עצמם ולשלב AI בפעילותם.

ראשית, AI כבר משפיע על אופן צריכת המידע ע”י לקוחות. מנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית (כדוגמת ChatGPT, Bing Chat, Perplexity) מספקים תשובות ישירות למשתמש ולא רק רשימת לינקים. כלים אלו, כפי שנמצא, נוטים להסתמך על מקורות סמכותיים, ודירוגים משפטיים בינלאומיים הם בדיוק כאלה. בפועל, אם מנכ”ל מבקש מהעוזר הווירטואלי שלו “מי המשרד המוביל בדיני עבודה בישראל?”, סביר שהמודל יסתמך על נתוני Legal 500 או Chambers לספק תשובה. מחקר שפורסם ב-2024 ציין שכלי AI כמו Perplexity “מעדיפים מקורות מוכרים כדוגמת The Legal 500 ו-Chambers בעת הפקת תוצאות על ‘משרדים מובילים'”. משמעות הדבר: נוכחות בדירוג אינה רק חשיפה פאסיבית, אלא גורם המשולב באלגוריתם המלצות חכם. משרד שלא מופיע בדירוג מסתכן ב”היעלמות” בתוצאות חיפוש מונעות AI, משמע הפסד לקוחות פוטנציאליים המשתמשים בכלי חיפוש מתקדמים. ככל שכלי AI אומצו יותר על ידי משתמשים, כך רק תגדל חשיבות ההופעה בדירוג כמקור נתונים שה-AI ישאב ממנו.

שנית, אינטגרציה של AI בתהליך המחקר של הדירוגים עצמם היא אפשרית ואף מתחילה להתהוות. אמנם כרגע Legal 500 מסתמך על חוקרים אנושיים לניתוח איכות, אך אפשר לצפות שבעתיד יעשה שימוש בכלי AI כדי לנתח כמויות גדולות של מידע ציבורי על פירמות: למשל, סקירת בסיסי נתונים של פסקי דין כדי לאמוד אחוזי הצלחה של משרד בליטיגציה, או כריית מידע מעיתונות כלכלית כדי לזהות עסקאות בולטות שפורסמו אך לא דווחו בהגשה. AI יכול גם לעבד משובי לקוחות (טקסט חופשי) ולזהות דפוסים, למשל, אילו משרדים מוזכרים הכי הרבה בהקשר “שירות מהיר” או “יצירתיות משפטית”. המדריכים עשויים לפתח Dashboards מונעי AI עבור העורכים, שיתמכו בהכרעות המבוססות עדיין על שיקול דעת אנושי. כך יתקבל תהליך “היברידי” שבו AI מגביר את יכולת הכימות והניתוח, אך ההחלטה הסופית בדירוג נשארת בידי אדם, כדי לשמור על אלמנט האיכות הסובייקטיבית.

מעבר לכך, תקופתנו מתאפיינת בתופעות כמו חתימות דיגיטליות ותקינה משפטית חכמה. במדינות רבות חותמים על מסמכים משפטיים חתומים דיגיטלית (DocuSign ודומיו) וחקיקה נוקטת צעדים לכיוון חוזים חכמים (Smart Contracts), קוד ממוחשב המוציא לפועל תנאים משפטיים אוטומטית (למשל בעסקאות בלוקצ’יין). אולי לכאורה נושאים טכניים, אך הם משנים את פרקטיקת המשפט: עו”ד בעסקה מוריד משמעותית התעסקות בניירת, ומתמקד בניהול סיכונים ותכנון אסטרטגי. כיצד זה ישפיע על דירוג? סביר שהמדדים יכללו בעתיד גם את רמת האימוץ הטכנולוגי במשרד. משרד המשלב AI בסקירת חוזים, שמשתמש בביג דאטה לייעוץ משפטי (LegalTech), ייתכן ויקבל נקודות זכות בדירוג, אם לקוחות יביעו הערכה לכך. למעשה, The Legal 500 כבר מרחיב את סיקורו אל תחום ה-LegalTech: במאמרים ובמדור “News & Developments” שלו מופיעים דיווחים על חדשנות דיגיטלית במשרדים, מה שמאותת כי היכולת הטכנולוגית הופכת חלק מהערך המוסף של משרד.

קונסולידציה תחת דומיין “jus-tice”:בעתיד המידע המשפטי הגלובלי יאוחד בפלטפורמות מרכזיות. לדוגמא אתר רב סמכות (“Jus-tice”) שבו בלחיצת כפתור ניתן לקבל תמונה הוליסטית על כל עו”ד: תוצאות דירוגים, רישיונות מקצועיים, פסקי דין בהם הופיע, חוות דעת לקוחות, אולי אף ציון איכות מחושב. חזון זה יכול להתאפשר על ידי AI המסוגל לאחד מקורות שונים (דירוגים, מאגרי פסיקה, רשתות מקצועיות כמו LinkedIn). דירוגים כמו Legal 500 עשויים להיות חלק מאותה פלטפורמה קונסולידטיבית, כלומר, הנתונים שלהם יהוו שכבה בתוך מערכת אקוסיסטם רחבה. במקרה כזה, לזהות המותג של המדריך תהיה אולי פחות חשיבות (כי המשתמש יקבל “ציון jus-tice” כולל ולא יבחין מאיפה הגיע), אבל בפועל הנתונים והתובנות של מדריכי הדירוג יהיו עדיין ליבה של המערכת. גופי דירוג שונים ישתפו פעולה בפורמט סטנדרטי, מעין “תקינה משפטית חכמה”, בו כל מדריך תורם נתונים למאגר משותף עם פרוטוקול מוסכם, כך שה-AI יוכל לצרוך הכל יחד.

נכון ל-2025, הדירוגים ממשיכים לפעול עצמאית, והשת”פ עם AI הוא יותר בשימוש בכלי עזר ובכך שה-AI משתמש בהם, לא שהם מתמזגים איתו. אבל כדאי לשים לב להתפתחויות: חברות דירוג עלולות להתמזג בינן לבין עצמן או להירכש על ידי קונצרנים של מידע. למעשה, בשנת 2023 חברת ההשקעות Abry Partners רכשה את Chambers & Partners, צעד שמעיד על עניין של שוק ההון בתחום תוכן הדירוגים. אם מגמה זו תימשך, שוק הדירוגים עשוי להתכנס לבעלות משותפת (אולי יום אחד Legal 500 ו-Chambers תחת אותו גג?), מה שיקל על אינטגרציית דאטה.

אספקט אחר של AI הוא Online Dispute Resolution (ODR) ובתי משפט דיגיטליים, עליו נרחיב בסעיף הבא, אך כבר כעת נציין: הופעת פלטפורמות ODR, בוררות אונליין ובתי משפט וירטואליים עשויה לשנות את קריטריון הערכת הליטיגטורים. בעתיד, עו”ד ייבחן גם על מיומנותו בהופעה מרחוק ובניהול משא ומתן מקוון. ייתכן ש-Legal 500 ישקלל משוב לגבי “הבנת העו”ד בכלי טכנולוגי” כחלק מהתרשמות הלקוחות.

בעידן ה-AI The Legal 500 צפוי להישאר רלוונטי ואף להתחזק, בשל תפקידו כמקור מוסמך ואוצר ידע מובנה. הדירוגים שומרים על מעמדם כ”תו תקן”, אך יצטרכו לאמץ חדשנות: שילוב AI במחקר, הצגת נתונים אינטראקטיבית (ייתכן שבעתיד נראה פידבק בזמן אמת באתר, או גרפים שמשקפים מגמות דירוג), והשתלבות במנועי החיפוש החכמים. עבור המשרדים ועורכי הדין, המשמעות היא שעליהם גם לאמץ טכנולוגיה, הן כדי לספק שירות טוב יותר (ולקבל פידבק חיובי מהלקוחות למדריך), והן כדי לוודא שהנוכחות הדיגיטלית שלהם (בין אם באתר Legal 500 או במדיה החברתית) מותאמת לאלגוריתמים החדשים. אפשר לומר שבעידן הבינה המלאכותית, הדירוגים המשפטיים הופכים מ”ספרון שייצג מוניטין” למרכיב בתוך מערך מידע דינמי עצום, אך חשיבותם כנקודת ייחוס לא פוחתת, אלא דווקא גדלה בשל הצורך בעוגנים אמינים בתוך ים המידע.

מדריך מעשי: כיצד להיכנס לדירוג Legal 500

לאור החשיבות של ההופעה ב-The Legal 500, משרדי עורכי דין משקיעים מאמץ רב בתהליך ההגשה והמחקר. להלן מדריך מעשי הכולל צעדים וטיפים למשרד המבקש להיכנס (או לשפר מעמד) בדירוג:

1. בחינת עמידה בתנאי סף ובחירת קטגוריות מתאימות: קודם כל, יש לוודא שלמשרד יש פעילות מהותית בתחום שבו הוא רוצה להתמודד. Legal 500 ממליץ שמשרד יגיש מועמדות רק בתחומים שבהם יש לו ניסיון מוכח ומספיק עומק. משרדים קטנים צריכים לבחור בקפידה, עדיף להגיש בתחום אחד-שניים באופן חזק, מאשר לפזר מאמץ דל על מספר תחומים. בדקו את קטגוריות הדירוג בארץ וברחבי העולם כדי לזהות היכן המשרד שלכם מתאים; אם יש תחום חדש בו צברתם הישגים, בדקו אם כבר קיימת קטגוריה מתאימה (אם לא, אולי עוד לא הזמן). כמו כן, בררו אם קיימות הנחיות מקומיות, למשל בישראל אי אפשר להגיש על “פלילי” תחת מסחרי, יש קטגוריה נפרדת לצווארון לבן.
2. לוח זמנים, היערכות מוקדמת: הכירו את לוחות הזמנים שהמדריך מפרסם. לכל אזור יש דדליין שנתי להגשה. עבור ישראל (Legal 500 EMEA) המועד הוא בדרך כלל אמצע אוגוסט בכל שנה (לדוגמה: 13 באוגוסט 2024 להגשה למהדורת 2025). ההכנות צריכות להתחיל חודשים לפני, איסוף המידע, כתיבת הטפסים ואישורי לקוחות. חשוב מאוד לא לפספס את הדדליין! Legal 500 נוטה אמנם לתת הארכות קלות בהגשה בנסיבות מוצדקות, אך אלו נתונות לשיקול החוקר. בכל מקרה, דדליין הלקוחות הממליצים הוא קשיח הרבה יותר, שמות הממליצים חייבים להיות אצלם בזמן, אחרת לא ייכללו במדגם. אם ידוע שתאחרו מעט בהגשת החומר הכתוב, לפחות שלחו את רשימות הממליצים בזמן.
3. בניית רשימת הלקוחות וההישגים (Deal List): זהו ליבתה של ההגשה. אספו את הישגי המשרד בשנה החולפת בכל תחום רלוונטי: עסקאות גדולות שנסגרו, פסקי דין תקדימיים שזכיתם בהם, חוזים משמעותיים, פרויקטים ייחודיים. Legal 500 מבקש לרוב לציין עד 10–20 “Highlights” (היילייטס) מרכזיים. היצמדו להגבלת הכמות! אין טעם לרשום 40 עסקאות, זה מעמיס ומדלל את הרושם. במקום זאת, בחרו את המקרים המייצגים והמרשימים ביותר. אפשר לכלול גם כמה עניינים חסויים (מסמנים אותם כ”Confidential, not for publication”), כדי להרשים את החוקר גם אם לא יפורסמו בקומנטרי. ודאו לכלול בכל Highlight פרטים: מה חלקכם בעסקה (יועץ למי, מוביל או שותף זוטר), מה היה שווי העסקה/התיק, למה זה היה מורכב או חדשני. רצוי להדגיש אלמנטים שמראים מורכבות משפטית, למשל “העסקה כללה מיזוג משולש הופכי ומימון מחדש במדינה זרה, מהראשונים מסוגו”. כמו כן, ניתן (וכדאי) להזכיר רקורד היסטורי מעבר לשנה אחת, הצלחות עבר גדולות, אך בקצרה ובמתינות, שכן עיקר המשקל על השנה החולפת.
4. בחירת הלקוחות הממליצים והכנתם: רשימת הממליצים (Referees) היא גורם מכריע. Legal 500 מאפשר בד”כ עד 20 ממליצים לכל תחום. בחרו לקוחות שיודעים להעריך את עבודתכם ויש להם זמן ונכונות להגיב. לא בהכרח הבכירים ביותר הם הטובים, לפעמים מנהל ביניים שהיה עמכם בקשר יומיומי יעיד בצורה יותר קונקרטית ממנכ”ל עסוק. חשוב לתאם עמם מראש: ודאו שהם מסכימים, שיסתכלו באימיילים ויענו לשאלון או לשיחה. המליצו להם להוסיף את כתובת המחקר של Legal 500 ([email protected]) לרשימת השולחים הבטוחים, כדי שהמייל לא ילך לספאם. הכינו אותם לכך שיקבלו פנייה במהלך תקופת המחקר (ספטמבר-אוקטובר למשל לישראל). אפשר לתת להם תזכורת קלה על נושאים שיכולים לציין, אך לא לתדרך יתר על המידה, שיהיו טבעיים. חשוב: אל תגישו ממליץ שלא שאלתם! זה עלול להפר נהלי חברה או להביך. גיוון הממליצים: כדאי לכלול גם ישראלים וגם זרים (אם עובדים עם חו”ל), גם בכירים וגם אנשי מקצוע, כדי שהחוקרים יקבלו תמונה רחבה. בנוסף, שימו לב ל“Referee fatigue”: אותם לקוחות מתבקשים לעתים על ידי כמה משרדים לתת המלצה. נסו לתאם עם הלקוח או לעקוב מי עוד מגיש אותו, כדי לא ליצור מצב שישעמסו עליו. כלל אצבע: אם לקוח אמר כבר שהוא ממליץ למשרד אחר באותו תחום, שקלו לבחור מישהו אחר (Legal 500 עצמם ציינו שאם ממליץ אחד הוגש מאוחר ע”י שני משרדים, רק הראשון יקבל התייחסות).
5. כתיבת טופס ההגשה (Submission Form): זהו מסמך וורד מובנה שיש למלא. הקפידו לענות על כל חלק ובהנחיות הפורמט שלהם. התחילו בסיכום הפרופיל של המחלקה, פסקה או שתיים שממצבות את הצוות, היקף פעילותו וייחודו. היו קונקרטיים ולא שיווקיים מדי: “המחלקה הוקמה לפני 10 שנים ומונה 3 שותפים ו-7 עורכי דין. היא מובילה בליווי חברות תוכנה בענן, ובשנה האחרונה ייצגה בעסקאות בשווי כולל 500 מיליון דולר”, נתון כזה יעשה רושם יותר מ”אנחנו הטובים ביותר ובעלי מומחיות בלתי מוגבלת”. בתיאור ההיילייטס, שימרו מבנה בהיר: שם הלקוח, מהות העבודה, השווי/חשיבות. לדוגמה: “ייצוג חברת ABC (ישראל) במכירתה לתאגיד גלובלי XYZ בסכום 120 מיליון דולר; העסקה כללה התגברות על מגבלות רגולציה אמריקאיות” וכו’. הימנעו מז’רגון משפטי טכני מדי, זכרו שהחוקרים הם בדרך כלל עורכי דין או עיתונאים משפטיים מנוסים אך לא בהכרח מומחים בכל תת-סעיף, אז כתבו בהירות. יחד עם זאת, ציינו חוק או סעיף אם הוא מיוחד (“ביצענו בפעם הראשונה בקפריסין מיזוג לפי תקנה X”). כדאי להדגיש אם העבודה כללה חדשנות או תקדים: “לראשונה בישראל הושג אישור רשות תחרות לעסקת בלוקצ’יין”, זה יבלוט.
6. הדגשת צוות המשרד והדור הצעיר: חלק מהטופס כולל רשימת שותפים ועורכי דין מרכזיים במחלקה. הקפידו לעדכן זאת ולציין התמחות או ניסיון מיוחד של כל אחד. אם יש לכם כוכבים עולים (Senior Associates מבריקים), הזכירו אותם, ייתכן והחוקר ישקולם ל-Rising Star. אל תסתירו מידע על תזוזות: אם שותף מוביל עזב השנה, ציינו זאת (ממילא יגלו). עדיף להיות שקופים ולמסגר: “חרף עזיבת שותף X באמצע השנה, המחלקה גדלה והמשיכה לשרת את אותם לקוחות ללא הפרעה”. אם צירפתם שותף חדש בכיר, הדגישו זאת, זה מעיד על כוח. ייתכן וטופס הגשה שואל שאלה כמו “What is the department’s development in the last 12 months?”, ענו כנה: גיוסים, פרישות, קידומים.
7. פרואקטיביות מול צוות המחקר: לאחר הגשת החומרים (באמצעות פורטל אינטרנטי כיום), ניתן לשקול לפנות בצורה יזומה לצוות המחקר. כפי שהזכרנו, Legal 500 מעודד יוזמה אך אינו מתחייב לזמן ראיון. אפשר לשלוח מייל לנציג המדרג (למשל לחוקר האזורי) ולבקש שיחה להשלמת מידע. במייל, היו קצרים ומנומסים: ציינו שהגשתם ושאתם זמינים לכל שאלה או הבהרה. לעיתים הם נענים ומנהלים שיחה של חצי שעה, זוהי הזדמנות “למכור” בעל פה את מה שכתבם, לענות על תהיות, ואולי לספק קונטקסט שחסר. אם לא נענו, לא להתייאש, ייתכן שהחומר שהגשתם מספיק ברור. רק אל תהיו אגרסיביים או נודניקים; פנייה אחת-שתיים מספיקה. זכרו שגם ללא ראיון, ניתן וצריך להצליח, משקל הראיון אינו מכריע כשלעצמו, אלא רק משלים.
8. מעקב אחר פניות לקוחות ממליצים: בתקופת המחקר, שאלו בעדינות את הלקוחות האם קיבלו וכבר השיבו. אם ממליץ מסוים לא קיבל כלום עד אמצע התקופה, בידקו שלא נפלה טעות בכתובת (או בספאם). ניתן לבקש מלגל 500 לשלוח שוב, אך רק במידת הצורך. לקראת סוף התקופה, אפשר לשלוח תזכורת קלה ללקוח שטרם ענה (תוך ביטוי הערכה לזמנו). מצד שני, אל תלחצו חזק מדי, לקוח שירגיש מטרד עלול לתת תשובה פושרת. תנו הרגשה שזה חשוב לכם אך אתם סומכים עליו. אגב, לעולם אל תנסו לכתוב תשובה בשם הלקוח, היו מקרים בתעשייה של חשדות להתחזות, וזה אסון למוניטין.
9. פרסום התוצאות והתייחסות אליהן: לאחר פרסום הדירוג (בישראל לרוב באפריל), בצעו הערכת מצב. אם נכנסתם לדירוג, מזל טוב! מיצוי ההישג יפורט בסעיף השיווקי בהמשך. אם לא נכנסתם, אל ייאוש. נתחו: האם התחום היה תחרותי מאוד? אולי חסרנו ממליצים חזקים? אפשר גם לפנות למערכת Legal 500 לקבלת משוב. לעיתים הם מסכימים לשיחת Follow-up בה יסבירו היכן הרגישו שחסר (למשל: “שמענו מלקוחות שאתם טובים אך מתחרה X קיבל יותר המלצות חזקות”). המשוב לא תמיד מפורט, אך כל שביב עוזר. השתמשו בזה כדי לשפר לקראת שנה הבאה: אולי צריך להגיש Highlights אחרים, או לצרף ממליץ משמעותי יותר.
10. ערעורים ותיקונים: באופן רשמי, Legal 500 אינו מנהל “הליך ערעור” רשמי על תוצאות הדירוג, החלטותיהם סופיות לשנה זו. עם זאת, אם נפלה טעות עובדתית (למשל שם משרד שגוי, או ציון עסקה ששויכה בטעות למשרד אחר), כן כדאי לפנות מיד בבקשה לתיקון באתר. הם לרוב נכונים לתקן דברים כאלה. אם אתם חשים עוול משווע בדירוג (הורדתם ללא הצדק), אפשר לפנות בדוא”ל מנומס לעורך האזורי ולשאול אם ניתן לקבל הבהרה. לפעמים תקבלו תשובה לקונית, לפעמים לא. בכל אופן, אל “תשרפו גשרים”, תלונה בוטה או פומבית על הדירוג עלולה להזיק. מוטב להפנים את התוצאה, ולהתכוונן לזינוק בשנה הבאה.
11. שימור או שיפור שנה אחר שנה: העבודה לא מסתיימת אחרי פרסום תוצאה מוצלחת. אם דורגתם, שאפו להתקדם Tier או לשמר את המיקום. זה אומר המשך עקבי של הישגים ושירות מצוין, כי הלקוחות יישאלו שוב בשנה הבאה. מומלץ לקיים בתוך המשרד תחקיר פנימי, מה עבד טוב בהגשה, מה לא. עדכנו את מאגר המידע באופן שוטף במהלך השנה כדי שלא תצטרכו בסוף שנה לחפש נתונים. טיפ מועיל: החזיקו Excel בו תרשמו כל עסקה/תיק משמעותי שבוצע, עם עמודות: תחום, שווי, צוות מטפל, לקוח, וציון הערות מה חשוב. כך בסוף השנה, תהליך סינון ההיילייטס יהיה קל בהרבה.
12. סיוע מקצועי (אופציונלי): אם המשאבים הפנימיים אינם מספיקים, שקלו לשכור יועצי דירוג מקצועיים. קיימות חברות ויועצים (למשל Gericó, Nishlis, Kidd Aitken) המתמחות בסיוע בכתיבת הגשות לדירוגים. הם מכירים את הניואנסים, יודעים לעזור בניסוח “מוכר” ושיווקי בלי לחרוג מהדרישות. כמובן, זו השקעה כספית (ולא מבטיחה תוצאה), אך משרדים רבים מדווחים שזה סייע להם ללטש את הפרזנטציה שלהם כלפי המדרג. בכל מקרה, גם אם משתמשים ביועץ חיצוני, שמרו על מעורבות בתוכן, הרי אתם מכירים את הישגיכם הכי טוב.

מדריך זה הוא כללי, אך אמור לכסות את הצעדים העיקריים. חשוב לזכור שמעל הכל, הבסיס להופעה בדירוג הוא עבודה משפטית מצוינת ולקוחות מרוצים. ההגשה היא רק הדרך לשקף זאת. התייחסו אליה כאל מסמך מקצועי, לא פרסומת חלולה, אלא דו”ח המסכם את יכולותיכם בצורה מרשימה וכנה. כך תגדילו את סיכוייכם להיכנס למשפחת המדורגים של The Legal 500, ולהנות מהיוקרה והיתרונות הנלווים.

בתי משפט דיגיטליים ויישוב סכסוכים מקוון (ODR)

בעידן הנוכחי, בו הטכנולוגיה משנה כל היבט בחיינו, גם מערכת המשפט עוברת טרנספורמציה. Online Dispute Resolution (ODR), פלטפורמות דיגיטליות ליישוב סכסוכים, ובתי משפט וירטואליים מקוונים אינם עוד מדע בדיוני, אלא מציאות מתפתחת. מגפת הקורונה האיצה מעבר לדיונים מרחוק, וכיום נפוצות מערכות המאפשרות הגשת תביעות, קיום דיונים ומתן פסקי דין, הכל באופן מקוון.

דוגמה בולטת היא מערכת ODR לחלוקת מס הכנסה שהופעלה לראשונה בארה”ב: הפלטפורמה, שפעלה ברשות מסוימת לענייני מס, הובילה להפחתת שיעור פסקי הדין בהיעדר הגנה ולשיפור מעורבות המשתמשים. משמעות הדבר: אנשים השתתפו בהליך אונליין יותר מאשר היו טרחו להגיע פיזית לבית משפט, ותוצאות ההליך היו צודקות ומבוססות יותר. דוגמה אחרת היא פרויקט ODR במדינת יוטה, שבו הוקם פורום דיגיטלי לתביעות קטנות; התוצאות הראשוניות הצביעו על ייעול עצום בזמנים ובהוצאות, כאשר סכסוכים מיושבים תוך שבועות במקום חודשים. גם באירופה, פלטפורמת eBay ODR (כן, אותה חברה ששולטת במכירות אונליין) הצליחה לפתור מיליוני סכסוכים בין קונים ומוכרים ללא מעורבות שופט אנושי, באמצעות אלגוריתמים וגישור אוטומטי.

בעקבות ההצלחות הללו, מדינות רבות מקימות ערכאות דיגיטליות. בריטניה לדוגמה השיקה את “Court of Online Courts” לתביעות בסכומים נמוכים, וקנדה פועלת עם Civil Resolution Tribunal אינטרנטי. בישראל, פרויקטים כמו “בית דין לתביעות קטנות Online” נדונים, ומערכת ההוצאה לפועל כבר מאפשרת הגשה מקוונת רחבה.

מה המשמעות לכל זה מבחינת דירוגים כגון The Legal 500? מספר היבטים:

ראשית, תחום הליטיגציה עצמו משתנה. אם חלק גדול מהדיונים נערכים בזום או בפלטפורמת ODR כתובה, יתכן שהכישורים הנדרשים מעו”ד יותאמו, למשל, יכולת כתיבה משכנעת (כי טיעון עשוי להיות מוגש במסמך מקוון במקום בעל פה) ויכולת ניהול מו”מ בצ’אט. דירוגי ליטיגציה וגישור עשויים להתחיל לשים דגש במשובי הלקוחות על “יעילות בהליך מקוון”, “שימוש מוצלח בכלים דיגיטליים” וכדומה. משרד שמפגין שליטה בפלטפורמות אלה יכול לזכות לשבחים: “הצוות שלהם הוביל אותנו בהצלחה בהליך ODR, תוך שימוש מצוין במערכת והסבר נגיש ללקוח”, משוב כזה יכול בהחלט להופיע בקומנטרי של Legal 500 בעתיד.

שנית, ביקורת שיפוטית וערכאת ערעור: ב-ODR, פעמים רבות ההחלטה מתקבלת ללא שופט אנושי (במקרי פישור) או ע”י בורר וירטואלי. אך כמעט תמיד יש אפשרות ערעור לבית משפט רגיל. סוגיה מעניינת היא האם בתי המשפט יחמירו או יקלו בערעור על החלטות ODR. אם הערעורים יהפכו לנדירים, הרי ODR יהיה סוף פסוק במרבית הסכסוכים הקטנים. ייתכן שדירוג “יישוב סכסוכים” יצטרך להתייחס גם ליכולת המשרד לבחור נכון ערוצים עבור הלקוח, מתי להישאר ב-ODR ומתי להתעקש לצאת ממנו לבית משפט. משרד עם הבנה אסטרטגית כזו עשוי לקבל הערכה מיוחדת.

שלישית, כניסת ODR יוצרת שוק שירותים חדש: ייעוץ בבחירת פלטפורמת ODR (למשל חברות גדולות משתמשות ב-ODR פנימי לסכסוכי ספקים), כתיבת “אלגוריתמים משפטיים” (למשל כתיבת כללי החלטה שיתממשקו במערכות בוררות אוטומטיות), כל אלו הם הזדמנויות למשרדים חדשניים. יכול להיות שבעתיד Legal 500 יכניס קטגוריה כמו “טכנולוגיית יישוב סכסוכים” או “שירותי ODR”, ובמסגרתה ידורגו משרדים או ספקים המובילים בתחום. כבר כיום, חברות כמו Jus Mundi מציעות מאגרי מידע בוררות ו-AI לחיזוי תוצאות, אם משרדים משתפים איתן פעולה, זה עשוי להפוך למדד איכות.

בנוסף, גישור מקוון קיבל דחיפה: בישראל, בעקבות הקורונה, מתקיימים מפגשי גישור בזום. חלק מהמגשרים (עו”ד בכירים) למדו להפיק מכך תועלת, הפחתת עלויות, זמינות גבוהה של צד רחוק וכו’. לקוחות אולי יתנו משוב: “הגישור נערך בזום, והמגשר ממשרד X ניהל אותו במיומנות למרות הפורמט”. זה ישפיע על דירוג הגישור/ADR.

מן הצד השני, קיימות דאגות בנושא צדק וירטואלי: האם דיון בזום, בלי “מגע אנושי”, מניב צדק אמיתי? יש חוששים שקשה להעריך מהימנות עדים מרחוק, או שקל יותר להתעלם מטיעוני צד חלש כשאין נוכחות פיזית. יתכן שבטווח ארוך, אם תופענה בעיות, משפטי ראווה על כשלי ODR, זה ישפיע על הביקוש. אך כרגע, התחושה הכללית היא חיובית: ODR נתפס כמגדיל נגישות לצדק (Access to Justice). כתבת מחקר ציינה: “לטבע הא-סינכרוני של ODR יש פוטנציאל להסיר חסמים כמו צורך בנוכחות פיזית בבית משפט, ובכך לשפר נגישות”. כלומר, אדם יכול בלילה מביתו להשתתף בסכסוך, במקום לקחת יום חופש להגיע לדיון, זה יתרון אדיר לקהל הרחב.

בפרספקטיבה של Legal 500, דירוגי הליטיגציה והבוררות כנראה יקחו בחשבון את המציאות ההיברידית: משרדים שיודעים לנצח גם בחדר הישיבות הווירטואלי. אולי בקומנטרי נראה התייחסויות כמו “Adapts seamlessly to online hearings” (“מסתגל ללא קושי לשימועים מקוונים”) כנקודת שבח.

מעבר לכך, ODR עשוי ליצור טריטוריה נפרדת למתחרים: למשל, חברות טכנולוגיה או גופי ADR עצמאיים, האם יתחרו בעורכי דין? למשל, eBay פתרה סכסוכים בלי עו”ד. אם בעתיד תאגידים גדולים יקימו מערכי ODR פנימיים (נגיד, חברות ביטוח יפתרו תביעות קטנות של מבוטחים עם AI), אולי תקטן כמות העבודה לעו”ד חיצוניים בתחומים מסוימים. עם זאת, יש להניח שתמיד במחלוקות מורכבות יידרש מגע עו”ד. המשרדים פשוט צריכים להתאים את שירותיהם: להציע “ניהול סכסוך מקוון” כחלק מחבילה, לייעץ ללקוחות כיצד לנסח טענות ב-ODR, וכדומה.

נכון לכרגע, The Legal 500 עוד לא שינה קטגוריות רשמיות בגלל ODR, אך הנושא בהחלט מעורר עניין. ייתכן שבעתיד הקרוב נראה מדור טכנולוגיה משפטית נפרד, שיכלול גם את נושא ה-ODR, תחת פלטפורמת המחקר Legal 500. אחרי הכל, המדריך שואף לשקף איפה הערך ללקוח, ואם הערך הוא מישהו שחוסך לך משפט של שנתיים באמצעות פלטפורמת סכסוכים בחודש, זה ערך עצום.

דוגמה היפותטית קרובה למציאות: נניח חברה ישראלית נקלעה למחלוקת עם ספק קטן באירופה. במקום להגיש תביעה בחו”ל, הם מסכימים לגשת ל-ODR בינלאומי. משרד עורכי דין ישראלי, שמעורה בתחום, מייעץ לחברה על הפלטפורמה המתאימה (נניח ICC Online Dispute), מגיש בשמה את המסמכים ומנווט בהליך. תוך 3 חודשים מושג פתרון. אותו משרד, כשיתנו עליו המלצה, הלקוח ודאי יאמר: “הם חדשניים, פתרו לנו את העניין דרך מערכת מקוונת בחצי מהזמן והכסף”. פידבק כזה עשוי לשפר דירוג באופן מוחשי.

לסיכום, העולם המשפטי נע לקראת דיגיטציה של פתרון סכסוכים. The Legal 500, ככלי הערכה, יעקוב אחרי ההתפתחויות וישקף אותן: גם בפרסומי תוכן (כבר עכשיו באתר המדריך מתפרסמות כתבות על חדשנות בבתי משפט), וגם בדירוגים עצמם, דרך המשוב והקריטריונים המובאים בחשבון. על משרדי עורכי הדין להיות מוכנים: לאמץ ODR כשזה לטובת הלקוח, ללמוד את הכלים, ואפילו להסביר לחוקרי הדירוג כיצד השתמשו בהם בהצלחה. כך, גם בעידן של “צדק וירטואלי”, ימשיכו עורכי הדין המובילים לזכות בהכרה על כישוריהם בהשגת תוצאה מיטבית ללקוחותיהם, בין אם בבית משפט אמיתי, ובין אם בחדר דיונים דיגיטלי בענן.

סוגיות נוספות The Legal 500

לצד הנושאים העיקריים שנסקרו, ישנם עוד כמה היבטים חשובים הנוגעים ל-The Legal 500 שכדאי להכיר:

• מבנה צוותי המחקר והעריכה לפי אזורים: המדריך מפעיל מערך של עורכים וחוקרים המתמחים כל אחד באזור גיאוגרפי או תחום. לדוגמה, ישנו Editor ראשי ל-EMEA (אירופה, מזרח תיכון, אפריקה) וצוות תחתיו הכולל חוקרים למדינות ספציפיות. כך גם Editor לאזור אסיה-פסיפיק, Editor לאמריקות וכו’. רוב העבודה נעשית ממשרד מרכזי בלונדון, אם כי Legal 500 מעסיק גם פרילנסרים מקומיים לכתיבת הסקירות. הדבר מבטיח שהחוקרים יהיו בעלי היכרות עם השוק המקומי, אבל גם מפעיל צוות אחיד השומר על סטנדרט גלובלי. החוקרים לא תמיד משפטנים בהכשרתם, לעיתים עיתונאים משפטיים, אך פעמים רבות הם בעלי רקע בעריכת דין או לימודי משפט, המאפשר להם להבין את החומר המקצועי. לכל מדריך שנתי (למשל EMEA 2025) ממונה עורך אחראי, שתפקידו לוודא את איכות וסבירות הדירוגים, ולהיות כתובת לפניות המשרדים. לדוגמה, עורך המדריך לארה”ב 2025, בארנבי מריל, הופיע ב”Meet the Editor” וובינר כדי להסביר את המתודולוגיה ולהדגיש נקודות חשובות למגישים. בכל עמוד מדריך באתר, יש גם רשימת “Meet the Team”, עם שמות אנשי הקשר (Editors וחוקרים) ומספרי הטלפון/אימייל שלהם, כך שמשרדים יודעים למי לפנות אם צריך.
• GC Powerlist (רשימת היועצים המשפטיים הפנימיים): אחד ממוצרי הדגל הנוספים של Legalease/The Legal 500 הוא ה-GC Powerlist, רשימות שנתיות של General Counsel (היועצים המשפטיים הראשיים) המצטיינים במדינות או מגזרים שונים. למשל, “Israel 2023 GC Powerlist” מנתה את היועצים המשפטיים הבכירים בחברות המובילות בישראל (בנק הפועלים, טבע, סטראטסיס וכד’) ובכך הכירה בתרומתם. רשימות דומות יוצאות למדינות רבות ולאזורים (אירופה, אסיה) וכן למגזרים (למשל “GC Powerlist: Top 100 Innovative GCs”). ה-GC Powerlist אינו דירוג מספרי אלא אוסף שמות נבחרים, בדרך כלל על בסיס מחקר הכולל המלצות מעמיתים וראיונות. עבור היועצים הפנימיים, ההופעה ברשימה מהווה כבוד מקצועי רב. האירוע גם כולל לעיתים כנס או קבלת פנים חגיגית במדינה הרלוונטית. מבחינת משרדי עורכי דין: הופעת הלקוחות שלהם ב-Powerlist יכולה לשמש אותם לשיווק (“היועץ של לקוח X שיבח אותנו, והנה הוא גם ברשימת המובילים”). Legal 500 מרחיב פעילות זו גם ליוזמות כמו “Private Practice Powerlists“, רשימות של עורכי דין מובילים בתחומים ספציפיים (למשל “Data Privacy Lawyers Powerlist”).
• פרסי The Legal 500 (Awards): המדריך מארגן מדי שנה טקסי פרסים יוקרתיים למשרדי עורכי דין ולשותפים בולטים. לדוגמה, יש את Legal 500 UK Awards שמתקיים בלונדון, ואת Legal 500 Awards לאזורים אחרים (מזה”ת, גרמניה, מזרח אסיה וכו’). בטקסים אלו מוכרזים “משרד השנה” בקטגוריות שונות (למשל “צוות ההגבלים העסקיים של השנה”, “משרד השנה בדיני עבודה”, “שותף צעיר מצטיין” וכו’). הזוכים נבחרים על סמך מחקר הדירוג של אותה שנה, בתוספת הגשות נפרדות לעיתים. למשל, צוין לעיל כי White & Case זכה בגרמניה בתואר “Antitrust Team of the Year” (צוות ההגבלים העסקיים של השנה) לשנת 2025. טקסים אלו הם אירועים נוצצים עם נוכחות בכירים רבים. הזכייה בפרס היא אות כבוד נוסף מעבר לדירוג הרגיל, והיא מקבלת פרסום באתר Legal 500 ובעיתונות. גם בישראל התקיים בשנים עברו אירוע “משרדי השנה בישראל” בשיתוף המדריך. יתרה מכך, יש את פרסי Legal Business Awards (המגזין Legal Business הוא של אותה חברה) בלונדון, שגם בהם מחולקים פרסים על עסקאות השנה, צוות השנה וכו’. בפן המסחרי, המועמדות והזכייה מאפשרות כמובן למשרד לרכוש חסויות, מודעות וכו’, אבל בעיקר הן נקודת שיא לחגוג הישגים.
• שירותים בתשלום של Legal 500: אמנם כבר הודגש שהדירוג עצמו אינו בתשלום, אך The Legal 500 מציע מגוון שירותים מסחריים למשרדים שמעוניינים בקידום נוסף. בראשם, פרופיל פירמה בתשלום (Professional Card), זהו עמוד “Directory” באתר, שבו משרד יכול לפרסם מידע מורחב, ביוגרפיות של עורכי דין, תמונות וקישורי יצירת קשר. בעוד פירמות המדורגות מקבלות אזכור חינמי וחוות דעת, רק מי שרוכש פרופיל זוכה שהשם שלו יהיה לחיץ ויוביל לעמוד תוכן עשיר. הפרופילים הללו נכתבים למעשה על-ידי המשרד עצמו (Legal 500 רק מוודא תאימות). זו הכנסה משמעותית לחברה, העלות עשויה לנוע בין כמה אלפי דולרים לעשרות אלפי, תלוי במדינה ובמספר התחומים. ישנם גם דוחי מודיעין שוק (Client Intelligence Reports) בתשלום, המדריך מוכר למשרד מידע אנונימי סטטיסטי על כיצד התקבלו משובי הלקוחות שלהם, היכן היו חזקים יחסית לאחרים וכו’. מוצר נוסף: Comparative Guides, מדריכים משווים לפי תחומי משפט בהם משרדים יכולים לכתוב פרקים על חוקי מדינתם (תמורת חסות כספית) ובכך להפגין מומחיות לקהל בינ”ל. ישנו גם Legal 500 Jobs, לוח משרות למשפטנים, ו-Legal 500 Webinars/Events שמאפשרים חסויות. המחלקת המסחרית (Sales) של Legal 500 מטפלת בכל אלה, בנפרד מהצוות העריכתי. כך לדוגמה, אם משרד דורג ורוצה למנף זאת, ראש צוות המכירות (כיום איימי מקדרמוט) זמין להסביר חבילות שיווק. חשוב להבהיר: רכישת שירותים אינה משפיעה על הדירוג, אך אין ספק שהמדריך מעודד מדורגים לרכוש כדי להפיק ערך שיווקי, וזה חלק ממודל העסקי הלגיטימי שלו.
• נוהל ערעורים, משוב ויחסי ציבור מול המדריך: כפי שתואר במדריך המעשי, אין הליך פורמלי של ערעור על דירוג, אבל משרדים בהחלט מנהלים מערכת יחסי ציבור שוטפת מול Legal 500 כדי לשמור על מערכת יחסים טובה. זה כולל השתתפות באירועי “Meet the Editor”, משלוח עדכונים למגזין Legal Business (כתבות על עסקאות גדולות, שיפורסמו, לתשומת ליבם של חוקרי הדירוג), וכן מגע עם כתבי המדריך. משרדים גדולים נעזרים בדוברי המשרד וביועצי השיווק שלהם לטפל בזהירות בכל תקשורת, לדוגמה, אם משרד לא מרוצה מדירוגו, הוא ינסה בשנה הבאה במפגש עם העורך להעביר את מסריו בצורה בונה: “הנה ההתקדמות שעשינו, הנה מדוע לדעתנו מגיע לנו גבוה יותר”. גישה אגרסיבית או תוקפנית נדירה כי משרדים יודעים שזה עלול להזיק. במקום זאת, בונים טיעון באמצעות עובדות, מציגים הישגים שלא הוערכו מספיק, מציינים לקוחות חשובים שהצטרפו וכו’. חשוב לציין ש-Legal 500, כמו רוב המדריכים, מוכן לשמוע השגות באופן בלתי רשמי, אך לא מתחייב לשנות.

עוד הערה קטנה: ל-Legal 500 מנגנון של בקשת תיקון טעות. אם משרד שם לב לאחר פרסום התוצאות לפרט שגוי (שם שותף מאוית לא נכון, איחוד שלא עודכן), ניתן לפנות דרך “Contact Us” באתר ולרוב יתוקן תוך ימים. האתר אף מציג גילוי אחריות: “הדירוגים הם צפי המדרג בהתבסס על מידע נתון בזמן הפרסום”. אם משרד מתפצל למשל אחרי פרסום הדירוג, לא יעדכנו השנה, אלא יצוין בשנה הבאה.

לסיכום חלק זה, The Legal 500 הוא לא רק רשימה, זו מערכת אקולוגית שלמה של מידע, אירועים, פרסים ושירותים. צוותי המחקר מבטיחים תוכן איכותי, בעוד המחלקה המסחרית מביאה את ההכנסות, והכל תוך איזון עדין לשמור על אמון הקוראים (שהרי אם יחשדו שהדירוג “קנוי”, הכל יאבד משמעות). נראה שהמדריך הצליח עד כה במשימה: הוא ממשיך להתרחב ולהיות אקטואלי גם בעידן משתנה, תוך שימור האמינות.

פרטי קשר ושירות למשתמש

עבור משרדים ויחידים המעוניינים ליצור קשר עם The Legal 500, להלן מידע חיוני:

• כתובת המטה בלונדון: The Legal 500 פועל תחת Legalease Ltd. כתובתו הרשומה: 188 Fleet Street, London, EC4A 2AG, United Kingdom. זוהי כתובת בלב אזור העיתונות המשפטית המסורתית של לונדון (פליט סטריט), ומשם מתנהלות רוב פעילות העריכה והמחקר.
• פרטי יצירת קשר (Research/Editorial): הדרך המומלצת לפנות לצוות המחקר היא באמצעות טופס הפנייה באתר Legal 500, או דרך כתובות דוא”ל ישירות של העורכים. לכל אזור יש Editor עם אימייל; לדוגמה, EMEA Editor כרגע הוא ジョן Pryor (לצורך הדוגמה), ואפשר לפנות אליו ישירות. אולם, את כתובות המייל באתר לרוב מסתירים (מוגנות על-ידי Cloudflare, מופיעות כ-email protected]). בדרך כלל הנוסחה היא [שם פרטי].[שם משפחה]@legal500.com. כך שאם יודעים את שם החוקר, אפשר לנחש את האימייל. כמו כן, בקטעי PDF ותקנונים ראינו לעיל: “Any queries regarding research, please contact [email protected]”, כלומר לעתים יש תיבה גנרית. בנוסף, מחלקת התמיכה של Legal 500 זמינה לשאלות כלליות דרך האתר, ו-FAQs מספק חלק מהמידע. אם אתם כבר לקוחות (למשל רכשתם פרופיל), לרוב יש לכם איש קשר מוגדר.
• פרטי יצירת קשר (Sales/Marketing): למחלקה המסחרית יש גם נציגים ייעודיים. כפי שצוין, אשת קשר מובילה היא Amy McDermott, ראש מחלקת המכירות, שניתן לפנות אליה במייל [email protected] או בטלפון +44 20 7396 5648. בנוסף, קיימים מנהלי תיקי לקוחות אזוריים: לדוגמה, Shehab Khurshid מוגדר כ-Key Account Manager ומצוין “Email Shehab +44(0)207 396 5689”, משמע שאפשר ללחוץ “Email” באתר כדי לשלוח לו הודעה. למעשה, Legal 500 הקים לאחרונה גם פורטל שירות לקוחות (Zendesk) לפניות, כך שהכל מנוהל במעקב.
• לוח זמנים לדירוג הישראלי: מדריך EMEA (שכולל את ישראל) יוצא לאור בכל שנה בסביבות אפריל. ההגשות נסגרות לרוב באוגוסט שלפני כן. למשל, למהדורת EMEA 2025: דדליין המשרד הישראלי היה אמצע אוגוסט 2024; מחקר נערך ספטמבר-נובמבר 2024; ופרסום התוצאות צפוי באפריל 2025. בכל שנה Legal 500 מפרסם “Research Calendar” באתר עם תאריכים מדויקים. נכון ל-2024: הדדליין EMEA נפל ב-10 באוגוסט 2023, וישראלים שעמדו בו ראו תוצאות באפריל 2024. חשוב לעקוב אחרי עדכונים (אם יש דחייה קלה או שינוי). כמו כן, עבור תחומים גלובליים (למשל Fintech Global) עשויים להיות דדליינים שונים.
• עלות פרופיל והזדמנויות פרסומיות: מחירי רכישת פרופיל באתר Legal 500 אינם מפורסמים רשמית (הם תלויי שוק וחבילה). אך ממידע רקע, עלות פרופיל יחיד במדינה קטנה יכולה להתחיל בכ-£2,000–£3,000 לשנה, בעוד בחלק מהשווקים זה מגיע ל-£5,000–£10,000. פרופיל משודרג (עם מודעת באנר, או פרופיל בכמה תחומים) מעלה מחיר. Legal 500 מציע גם חבילות רב-שנתיות או חבילות שמשלבות פרסום במגזין In-House Lawyer שלהם. משרדים ישראליים מדורגים רבים כן משקיעים בפרופיל כדי לתת לקורא הבינ”ל יותר מידע, למשל עמוד Legal 500 של Meitar כולל הצגה תמציתית שלהם. כאמור, אין חובה לרכוש, והדבר לא משפיע בדירוג, אך ישפיע ב-SEO ובנוחות הלקוח למצוא אתכם.
• נציגות מקומית בישראל: האם יש ל-Legal 500 נציג רשמי בארץ? התשובה הישירה: לא, אין משרדים בישראל השייכים ל-Legal 500. המחקר על ישראל מנוהל מלונדון. עם זאת, לחברה היו שיתופי פעולה נקודתיים, בעבר אירועי ה-GC Powerlist ישראל אורגנו עם חברה מקומית (נישליס למשל). בחלק ממדינות המזרח התיכון Legal 500 ממנה “Country Correspondent”, לאסוף מידע, בישראל זה לא מוצהר, אך יועצי שיווק מסוימים (למשל Nishlis Legal Marketing או Robus) מקיימים קשרי עבודה שוטפים עם המדריך. הם אינם עובדים של Legal 500, אבל בשל התמחותם בהגשות, לעיתים הם מהווים “גשר” בלתי פורמלי. לסיכום, אין שלוחה של Legal 500 בת”א, וכל פנייה צריכה להיעשות למטה בלונדון.
• טלפון ראשי: למי שמעדיף טלפון, המספר הראשי של Legalease (המו”ל) הוא +44 207 396 9292. ניתן לבקש שם את המחלקה הרצויה (Research או Sales). כמובן, דוא”ל לרוב יעיל יותר לתקשורת לא דחופה.

נקודה אחרונה: אתר Legal 500 מציין ב-Contact Us: “Your inquiries are important to us… reach out and we’ll get back as soon as possible“. הניסיון מראה שהצוות אכן מגיב תוך כמה ימים לרוב הפניות, במיוחד בתקופות שאינן peak של עריכת הדירוג.

לסיכום, The Legal 500 זמין ונגיש לפניות מידע, אך מומלץ מאוד לנצל את המשאבים באתר (כגון FAQ) לפני שפונים, לעיתים רבות התשובה כבר שם (למשל לוח זמנים, פורמט הגשה וכד’). כשפונים, לעשות זאת דרך הערוצים הרשמיים ובמקצועיות, וכמובן באנגלית (המדריך הגלובלי לא דובר עברית). הם מורגלים בשאלות מכל העולם, כך שגם פנייה מישראל תקבל מענה קשוב.

טיפים שיווקיים למינוף הדירוג

הופעה בדירוג The Legal 500 היא הישג, אך כדי למצות את מלוא התועלת ממנו, יש לנקוט צעדים פרואקטיביים בשיווק ויח”צ. להלן כמה טיפים כיצד משרד עורכי דין יכול למנף את דירוגו:

• הכריזו על כך בגאווה (Press Release ומדיה חברתית): מיד עם פרסום התוצאות, מומלץ להפיץ הודעה לעיתונות (במידה וזה משמעותי, למשל קפצתם ל-Tier 1 או נכנסתם לראשונה). התרכזו בעיתונות כלכלית ומשפטית. במקביל, היו פעילים במדיה החברתית: LinkedIn הוא זירה מרכזית למשרדים. פרסמו פוסט עם גרפיקה (למשל לוגו Legal 500, או צילום מסך של הדירוג שלכם) והודו לעובדים וללקוחות. הטון צריך להיות מקצועי אך גם חגיגי, מה שנקרא “humblebrag” (השווצה צנועה). אכן, בימי ההכרזה ניתן לראות את לינקדאין מוצפת פוסטים כאלה, וזה בסדר גמור, זה חלק מהמשחק. חשוב לתייג נכון: למשל “גאים להיות מדורגים Tier 1 ב-5 תחומים במהדורת The Legal 500 EMEA 2025. תודה לצוות המסור שלנו ולקהל לקוחותינו על האמון!“. פוסט כזה מביא עשרות “כל הכבוד” ומבסס מוניטין. אפשר לתייג גם את The Legal 500 (יש להם דף לינקדאין פעיל).
• השתמשו בסמלילי “Badge” רשמיים: Legal 500 מספק למשרדים מדורגים תוויות גרפיות המראות “Ranked Firm” או “Top Tier Firm”. ודאו שקיבלתם את הקובץ (בד”כ נשלח למשרד עם ההודעה על התוצאה, או זמין להורדה מאזור הלקוחות באתר). שלבו את הסמליל הזה במקומות בולטים: בדף הבית של אתר המשרד (למשל פס גלילה של “הישגים” הכולל את לוגו Legal 500 ושנת הדירוג), בפרופיל הפירמה במצגות שיווק, ואפילו בחתימות אימייל של שותפים. כך כל מי שבא במגע אתכם רואה מיד את חותמת האיכות. שימו לב, Legal 500 מתיר שימוש הוגן בסמליל לציון ההישג לשנתו, אך דורש לא לשנות את העיצוב.
• שפרו SEO באמצעות הדירוג: כפי שציינו, לאתר Legal500.com יש דירוג דומיין גבוה. פרופיל המשרד באתר המדרג (אם יש, או אפילו דף התוצאות שבו אתם מוזכרים) לעיתים עולה גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל. כדי להעצים זאת, הוסיפו קישור מאתרכם אל פרופיל Legal 500 שלכם או לעמוד הדירוג שלכם. זה יבסס אצל גוגל את הקשר בין המשרד לדירוג. כמו כן, הזכירו את הדירוג בטקסט באתרכם, למשל “משרדנו מדורג Tier 1 בדירוג Legal 500”, כך שגם חיפוש טקסטואלי יעלה זאת. השילוב הזה יגביר את אמון גוגל באתרכם וייתכן וישפר את מיקומכם בחיפושים רלוונטיים. במילים אחרות, Legal 500 יכול לתרום ל-SEO שלכם פעמיים: גם דרך האתר שלו עצמו וגם כ”מקור סמכות” המוזכר באתרכם.
• שלבו את ההישג בהצעות מחיר ומצגות: בעת מכרז או הצעת שירות ללקוח חדש, אל תשכחו לציין את דירוגי המשרד. לרוב נהוג לכלול שקף או עמוד “Recognitions” שבו מופיעים הלוגואים של Legal 500, Chambers, וייתכן אחרים, לצד פירוט קצר (“מדורג Top Tier בדיני נפט וגז, The Legal 500, 2024”). לקוחות רבים מתרשמים מזה, במיוחד בינלאומיים. זה נותן “תו איכות” שאינו מהפה שלכם אלא גורם חיצוני. למעשה, לעיתים חברות רב-לאומיות דורשות זאת: RFP כולל שאלה “האם המשרד מדורג במדריכים בינ”ל? פרט”. כדאי להיות מוכנים לענות.
• נצלו את הפרסום מול לקוחות קיימים: מומלץ לעדכן גם את הלקוחות הקיימים בהישג, בניוזלטר תקופתי או במייל אישי לבעלי עניין. זה מחזק אצלם את תחושת הבחירה הנכונה. למשל: “ברצוננו לשתף אתכם שמשרדנו הוכר שוב כמוביל בתחום שלכם (אנרגיה מתחדשת) במדריך Legal 500. אנו מודים לכם, הוקרתכם הייתה חלק מזה, ומבטיחים להמשיך לספק שירות יוצא דופן.” הודעה כזו מראה הערכה ללקוח וגם מחזקת את נאמנותו (הוא מבין שדעתו נספרה וסייעה לכם).
• קבלו תעודה/מזכרת מוחשית: ישנה אפשרות לרכוש מהמדריך תעודת קיר או פרס אקרילי לציון הדירוג. משרדים לא מעטים עושים זאת ומציגים בלובי או בחדר הישיבות. זה פריט שתופס עין ומרשים מבקרים. עלות התעודה אינה גבוהה יחסית (כמה מאות דולרים). חלק מהלקוחות אפילו מבקשים אחת עבורם, כבר ראינו תאגידים שממסגרים את כניסתם ל-GC Powerlist, למשל.
• השתתפו באירועים ובפרסומים של Legal 500: המדריך מקיים אירועים וכנסים רבים, חלקם וירטואליים (וובינרים) וחלקם פיזיים. אם משרדכם מדורג גבוה, ייתכן ותקבלו הזמנות לדבר בפאנל או לכתוב מאמר אורח. אל תפספסו הזדמנויות אלה, הם מציבים אתכם מול קהל היעד וממצבים אתכם כמובילי דעה. לדוגמה, כנס “Legal 500 GC Summit” בארץ יכולה לכלול פאנל בו שותף ממשרד Top Tier ידון במגמות רגולציה. זה חשיפה מצוינת. גם השתתפות בטקסי הפרסים (במידת האפשר, לנסוע, להראות נוכחות על הבמה אם אתם מועמדים), כל אלו מחזקים את המותג שלכם בחוגים המשפיעים.
• מנפו את הציטוטים והפידבק: Legal 500 נוהג לפרסם ציטוטים אנונימיים מלקוחות (למשל “‘הצוות של משרד X ללא מתחרים בתחום התשתיות’”). אם זכיתם לציטוט מחמיא במיוחד בקומנטרי, השתמשו בו! שימו אותו באתרכם תחת “לקוחות מספרים” (כמובן שמרו על האנונימיות), הכניסו אותו בחוברת השיווק. למשל: “The Legal 500, 2024: ‘Exceptional response times and business-savvy advice'”. זה כמו לקבל המלצה כתובה, שווה זהב כי היא אובייקטיבית לכאורה. הקפידו לציין שזה מתוך Legal 500 כדי שלא תהיה אי הבנה.
• הטמיעו תרבות “מודעת דירוג”: פנים-ארגונית, חגגו את ההישג עם הצוות. זה מגבש ומדרבן להמשיך במצוינות. חלק מהמשרדים עורכים אפילו מסיבה קטנה או לפחות שולחים מייל פנימי עם תודה לעובדים. כשעורכי הדין הצעירים רואים שההנהלה מעריכה את דירוג Legal 500, הם גם יירתמו במידת הצורך לסייע בהגשות עתידיות (למשל סיפוק חומרים בזמן, עידוד לקוחות לתת המלצות). במילים אחרות, הפכו את הדירוג לחלק מהגאווה הארגונית, “אנחנו משרד Tier 1, לא פחות!”, זה יכול לסייע גם בגיוס טאלנטים חדשים, כי מועמדים שומעים על כך.
• עקבו אחר מתחרים והבליטו יתרונות יחסיים: הדירוג מאפשר גם ניתוח תחרות: ראו מי לפניכם ומי מאחוריכם. בהתאם, בשיווק אפשר להתאים מסרים. אם אתם היחידים Tier 1 בתחום מסוים באזורכם, אמרו זאת (“We are the only Top Tier firm in X outside Tel Aviv”). אם מתחרה עיקרי אינו מדורג ואתם כן, עוד יותר טוב; אנשי פיתוח עסקי אוהבים לציין זאת ברמז בפני לקוחות פוטנציאליים (“למיטב ידיעתנו, אנחנו המשרד היחיד מרשימת המוזמנים שלכם שמדורג בינלאומית בתחום זה”). זהו כלי בידול יעיל, במיוחד מול משרדים זרים.

לסיכום סעיף השיווק, כדאי לחשוב על דירוג Legal 500 כעל תו איכות שיווקי לכל דבר. בדיוק כפי שמפעל יציין ISO 9001, משרד עו”ד צריך לציין Legal 500. המסר ללקוח: לא רק אנחנו אומרים שאנו טובים, גוף בלתי תלוי בעל שם אומר זאת. וחשוב לא פחות, לקוחות אחרים כמוך המליצו עלינו. זו הוכחת חברה (social proof) חזקה מאוד.

יש האומרים ש”דירוגים זה אגו”. אך בפועל, בעולם עסקי תחרותי, דירוגים הם מטבע תדמיתי ומשפיעים, ויודעים זאת הן המשרדים והן הלקוחות. שימוש מושכל בהם בשיווק יכול בהחלט להניב הזדמנויות עסקיות, לפתוח דלתות ולמצב את המותג המשפטי שלכם בליגה הגבוהה.

שאלות ותשובות

להלן מספר שאלות שאנו נתקלים בהן לעיתים קרובות מצד עורכי דין ולקוחות בנוגע לדירוגי The Legal 500, בליווי הבהרות:

השפעת הדירוג על שכר טרחה: האם היות משרד מדורג (למשל Tier 1) מאפשר לו לגבות שכר טרחה גבוה יותר?, באופן ישיר, אין “תעריף Legal 500”. אך בעקיפין, כן. משרדים בכירים משתמשים בדירוגיהם כדי להצדיק את מומחיותם, והלקוחות המבינים מוכנים לשלם פרמיה עבור איכות מוכחת. סקרי שוק הראו כי עד 51% מהלקוחות עלולים להימנע מהעסקת משרד שלא מופיע בדירוג כלל. כלומר, היעדר דירוג יכול לגרוע הזדמנות, בעוד נוכחות בדירוג מוסיפה לאמון. בפועל, משרד Tier 1 לרוב מתומחר גבוה ב-10-30% ממשרד Tier 3. זאת משום שהדירוג מושך לקוחות “שאינם רגישי מחיר” ורוצים את הטוב ביותר. בנוסף, דירוג גבוה יכול להקנות ביטחון למשרד לדרוש מקדמה גבוהה, כי הביקוש לשירותיו מובטח. עם זאת, חשוב לזכור: אם משרד ינצל לרעה ויגבה סתם מחיר מופרז ללא הצדקה, הוא יפגע במוניטין, והדירוג לא יציל אותו. בשורה התחתונה, הדירוג הוא אחד הגורמים המשפיעים על מבנה שכר הטרחה, במיוחד בעבודות ייעוץ מורכבות, אך הוא לא הגורם היחיד. יש לקוחות שמתמקחים ולא אכפת להם מדירוג, ויש כאלה שיבחרו רק לפי הדירוג ולא ישאלו כלל על מחיר.

Legal 500 לעומת מדריכים אחרים, במה הוא עדיף?, לכל מדריך גדול יש ייחוד. Legal 500 ידוע בכיסויו הרחב (150+ מדינות, כולל תחומי נישה). הוא גם ממוקד פירמות, כך שקל לחברה שמחפשת משרד למצוא מי הטובים ביותר בכל תחום בכל מדינה. Chambers & Partners, לעומתו, נותן משקל רב יותר לדירוג פרטני של עורכי דין ולא רק פירמות, ומפורסם אולי מעט יותר בארה”ב. אבל Chambers מכסה מעט פחות מדינות ויש לו צוות גדול ויקר, חלק מהלקוחות טוענים שהוא איטי או שמרן בהכנסה של שחקנים חדשים. IFLR1000 ספציפי לפיננסים ולכן אם החברה בתחום בנקאות/מימון, אולי תרצה לבדוק דווקא אותו בנוסף. Benchmark Litigation ממוקד בליטיגציה, למי שזה עיקר עניינו, ימצא שם פירוט מעמיק יותר (למשל דירוג לפי סוגי ליטיגציה). Dun’s 100 ו-BDI בישראל נותנים תמונת שוק מקומית ולעיתים כוללים יותר משרדים קטנים. בקיצור, Legal 500 טוב במיוחד אם מחפשים השוואה גלובלית סטנדרטית, הוא ידידותי למשתמש, חינמי וזמין אונליין, ונחשב אמין. לשאלה “מה עדיף?”, רבים סבורים שצריך להסתכל על כמה מדריכים לקבל תמונה שלמה. אכן, חברות רבות בודקות גם וגם. יש גם מי שיטען ש-Chambers עמוק יותר (כי מגביל מספר ממליצים ומראיין יותר, כך שהדירוגים בו אולי מחמירים). אך מנגד, Legal 500 נחשב מעודכן לטווח הקצר יותר, הוא קולע לתנודות השוק השנתיות, כי הוא מאפשר אין-סוף ממליצים ושינויים מהירים. לא אחת רואים משרד שקפץ בדירוג Legal 500 בזכות שנה יוצאת דופן, בעוד ב-Chambers עוד לא הספיק. עבור הלקוח, Legal 500 הוא נקודת התחלה מצוינת: הוא יכול לזהות 5-6 משרדים מובילים ולפנות אליהם, ואז אולי לחפש אישור חוזר ב-Chambers על אחד מהם. זו פרקטיקה נפוצה, המדריכים משלימים זה את זה.

השפעת הדירוג על תדמית המשרד (Branding): דירוג גבוה הוא מקדם תדמית ראשון במעלה. הוא מספק אובייקטיביות לכאורה, “אל תקשיבו רק למה שאני אומר על עצמי, הנה גורם חיצוני שמדרג אותי בצמרת”. זה משדר אמינות. לקוחות, ובעיקר הנהלות לא משפטיות, מושפעים מכך. הרבה מנכ”לים יגידו ליועמ”ש: “תביא משרד Top Tier, כסף פחות חשוב”. במובן זה, הדירוג יכול ממש להביא לקוחות חדשים, במיוחד זרים שלא מכירים את השמות בשוק הישראלי, אבל מכירים את Legal 500 ויראו שם מי הטופ. בנוסף, לעובדים במשרד, דירוג טוב נותן גאוות יחידה. זה מושך מועמדים, עו”ד מוכשרים רוצים להיות במקום מוערך. לא בכדי משרדים מדגישים זאת בגיוסים. גם בעולם האקדמי, כשמלמדים סטודנטים על שוק העבודה, אומרים להם לבדוק את המדריכים כדי לזהות משרדים מובילים. כלומר, הדירוג מוטמע בתודעה כמדד איכות, ולכן הוא משפיע על מיתוג המשרד מכל זווית. כמובן, זו חרב פיפיות: אם מדרג פתאום מוריד משרד בדרגה (Tier), זה עלול לעורר שאלות אצל לקוחות (“קרה משהו? למה ירדתם?”). לכן משרדים משקיעים בשימור הנראות בדירוגים כאסטרטגיית מותג. כפי שניסח זאת יועץ שיווק: “הדירוגים הם חותמת אישור חיצונית שאי אפשר לשכפל בשום קמפיין פרסומי עצמי”. במילים אחרות, הערך התדמיתי שלהם הוא כה גבוה כי הוא בא מאחרים.

דירוגי The Legal 500 אינם תרופת פלא, אך הם בהחלט כלי רב-עוצמה. הם משפיעים על התנהגות לקוחות (שבעידן ה-AI אף מסתמכים עליהם בחיפושים), על אופן תמחור העבודה, ועל היוקרה הנתפסת של משרד. עורכי דין לעיתים מסתייגים (“אנו עסוקים בעבודה, לא ביח”צ”), אך המציאות בשטח מראה שמי שמשכיל לשלב עשייה מקצועית מעולה עם ניהול תדמיתי נכון, שבו הדירוגים הם חלק מרכזי, reap the benefits, כלומר קוצר את הפירות.